רבי יהוסף חיים שיינפלד אב"ד קרית הרצוג

 היום נפטר בבני ברק, הגאון הצדיק רבי יהוסף חיים שיינפלד גאב"ד קריית הרצוג, וחבר בית דינו של הרב לנדא זצ"ל אב"ד בני ברק.

רבי יהוסף חיים נולד בתמוז תרפ"ח בבחרותו למד אצל דודו בעל האור מלא מקאסאן, ולימים הנציח את זכרו, בבית המדרש שהקים בבני ברק. 

אחרי השואה, בה איבד את הוריו, הגיע לאמריקה, שם נשא לאשה את רעייתו מרת שרה אדל, בתו של האדמו"ר רבי יחיאל יהודה טאוב מראזלא, ונתיישב בקליבלנד אוהיו, וכיהן בישיבתו של גיסו האדמו"ר מקאליב זצ"ל. 

לימים, עלה כאמור לארץ ישראל, ונתיישב בבני ברק, בה יסד את בית מדרשו, אור מלא - קאסאן, ונתחבב מאד על רבה של העיר הרב לנדאא שסמך עליו, והפקיד בידו את הפיקוח על העירוב בשכונתו, ואת הפיקוח על השחיטה מטעמו, נחשב לראש השוחטים, ולרב הפוסק בעניני השחיטה.

צאצאים רבים לו, והיה מחותן עם כל גדולי האדמורים, מתורתו נדפס בספר וישבר יוסף.

היום כאמור, נפטר בבני ברק, והוא בן 94 שנים.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי ישראל שלמה שיינפלד הי"ד מנירדהאז, נהרג בשואה, במחנה ההשמדה אושוויץ ביום כ"ג תמוז תש"ד. אשתו מרת פעריל פייגא הי"ד בת רבי יצחק אייזיק נגלר מנירדהאז.

רבי ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד קהילת סאטמר

 קהילת סאטמר בארצות הברית, איבדה היום את הראב"ד רבי ישראל חיים מנשה פרידמן, הדמות השניה בחשיבותה בקהילה, אחרי האדמו"ר מסאטמר.

רבי ישראל חיים מנשה, נולד בשנת תרפ"ז בעיירה ביסטריץ, בימי המלחמה הגיע למחנה אושוויץ, ואף עמד מול הצורר מנגלה, וניצל בהשגחה פרטית. 

בצעירותו, לאחר שניצל מן המלחמה למד בישיבת בית שמואל במערב אוסטריה, ולאחר מכן בישיבת בית מדרש עליון. 

בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בת רבי אהרן טייטלבוים מאוהעל, מצאצאי בעל הישמח משה, וקרוב משפחתו של האדמו"ר בעל הדברי יואל מסאטמר.

בשנת תש"ל מינהו האדמו"ר בעל הדברי יואל לכהן כדיין בקהילה, ושימש בתפקיד זה למעלה מיובל שנים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי יעקב צבי פרידמן, בזיווג ראשון היה חתן בנו של רבי משה אריה פריינד. זוגתו מרת בילא לבית גולדברגר.
• אביו רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב בעל ליקוטי מהרי"ח, שמש בכתר הרבנות שלושים שנה, נפטר כ"ד סיון תרפ"ב. נשא את תחילה את מרת מאטיל לאה, ואחר כך את אחותה, היא זוגתו השניה מרת צירל לבית ויסברג, נפטרה ט' כסלו ת"ש.
• אביו רבי יהודה פרידמן, זוגתו מרת מרים.
• אביו רבי יעקב צבי פרידמן. 

מרת בילא הנזכרת לעיל, 

• אביה רבי מנשה גולדברגר מסטרופקוב, זוגתו מרת שרה לבית רייך.

מגילת יוחסין של רבי אליעזר שלמה שיק

הזכרנו במאמר הקודם את יחוסו בן אחר בן של המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק.
וכעת נמשיך ונפרט את יחוסו מכמה צדדים, לרבנים יושבי על מדין בקהילותיהם.
ותחילה נפרט שוב את יחוסו מצד אבותיו. 

• רבי אליעזר שלמה שיק רב דק"ק היכל הקודש ברסלב נפטר י"ז שבט תשע"ה.
• אביו, רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאיי נפטר ה' תשרי תשס"גג. זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ, נפטרה ח' חשון תש"ן.
• אביו, רבי אלכסנדר זישא שיק דומ"ץ סילאדי פיער הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. זוגתו מרת חנה טויבא לבית שיפמן.
• אביו רבי מנחם זאב שיק ראב"ד גירעש נפטר י"ח אדר תרנ"ו. זוגתו מרת חיה דבורה נפטרה כ"א אייר תרע"ד.
• ומעלה בקודש.

כעת נמשיך ביחוסו של המוהרא"ש מצד אמו, מרת מלכה הנ"ל,

• אביה רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טאקאיי, המכונה ר' חיים זלמן, בעהמ"ח גיא חזיון. נולד בתמוז תרכ"ה בעיר איהעל, בילדותו נתברך מבעל הייטב לב, וזכר זאת כל ימיו. למד תורה מפי רבני עירו, ונסע לישיבות רבני הונגריה, לפוטנאק, ומשם לוויצען אצל הגאון רבי דוד זילברשטיין, ממנו נסמך להוראה בשנת תרמ"א, ומשם נסע לערלוי ללמוד אצל רבי שמעון סופר. בשנת תר"ן, נשא לאשה את זוגתו מרת חנה לבית גרינפלד.  

מצבת מלכה אמו של רבי אליעזר שלמה שיק

בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מגדולי הרבנים בהונגריה, רבי אברהם יצחק גליק בעל יד יצחק מטולטשווא, ובעל נטע שורק, ובעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אלעזר. בשנת תרנ"ד נתקבל לכהן כדומ"ץ בק"ק טאקאיי. נפטר ביום א' תמוז תרצ"ו.

הרב הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק זצ"ל

ממנהטן מגיעה הבשורה המרה על פטירתו של הרב הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק הצדיק מיבנאל מרבני חסידות ברסלב. ואלו תולדותיו, רבי אליעזר שלמה נולד ביום כ"א אייר ת"ש בתל אביב, בילדותו למד בת"ת עץ חיים בירושלים, כאשר עברה משפחתו אל ארצות הברית, נכנס ללמוד בישיבתו של הרב מקאשוי, ואחר כך למד בישיבתו של רבי משה פיינשטיין. 

רבי אליעזר שלמה שיק, מאתר ברסלב סיטי

בבחרותו נתקרב אל רבי נחמן מברסלב בעקבו ספרו משיבת נפש. בשנת תשכ"ב נשא לאשה את בתו של האדמו"ר רבי אשר ישעיהו רוטנברג מקאסאן, בנישואיו סידר קידושין הגאון רבי משה פיינשטיין. כל ימיו מסר נפשו להפיץ את תורת חסידות ברסלב, והקים קהילות שהלכו בשיטתו. בבורו פארק בארה"ב וביבנאל בארץ ישראל ובמקומות נוספים. 

ומעתה נכתוב את סדר יחוסו מעלה בקודש.

• אביו הרב הצדיק רבי מנחם זאב שיק גאבד טאקאיי טוקאיי, בעמ"ח מנחת זאב, נתגדל בבית זקינו בעל אם לבינה, למד בישיבתו רבי יואל טייטלבוים בקראלי, ועוד. כבר בבחרותו בהיותו כבן תשע עשרה, נסמך להוראה מרבי שמעון גרינפלד, שכתב עליו הפלגות גדולות, "אדם אחד מאלף לא מצאתי בקי כזה", ונסמך גם מבעל הלבושי מרדכי ממאד. בשנת תרצ"ג נשא לאשה את זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ בתו של ראב"ד טאקאיי. בשנת ת"ש עלו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בתל אביב, שם נולד להם בנם המוהרא"ש,

  

  רבי מנחם זאב שיק, מאתר ברסלב סיטי

  בשנת תש"ו נקרא על ידי רבו בעל הדברי יואל לכהן כראש ישיבת יטב לב בירושלים, בשנת תשי"ג נסע לארצות הברית, ושם קבע את מושבו בבורו פארק.

רבי חיים בצלאל פאנעט

בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.

נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.

רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.

בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.

רבי אברהם מתתיהו משפנשט

בשבת חל יומא דהילולא של האדמו"ר הצדיק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, ומלאו שמונים שנה לפטירתו.

רבי אברהם מתתיהו נולד כ"ה כסלו תר"ז, בהיותו צעיר אך כבן עשרים ושתיים, נתנה למלא את מקום אביו כאדמור בשטפנשט. כנכדו של הצדיק מרוז'ין התפרסם אף הוא כצדיק וקדוש, ונודע כמחולל פלאות. 
שתי נשים היו לו לרבי אברהם מתתיהו, הראשונה בת רבי יצחק רייך, מגזע ראפשיץ. והשניה בת דודו רבי יוסף מונזון חתן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. 

רבי אברהם מתתיה נפטר ביום כ"א תמוז  תרצ"ג ללא שהותיר אחריו צאצאים.

נקבר בעיר שטפנשט שברומניה, ובשנת תשכ"ט העלו את קברו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.

וזה סדר יחוסו

אביו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט, נפטר י"ד כסלו תרכ"ט.

אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א.

ומעלה בקודש.

רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט היה חתנו של רבי אלעזר קושאנסקי מגזע הרה"ק רבי גדליה מליניץ.

לרבי אלעזר היתה עוד בת נוספת בשם לאה, היא היתה אשת ר' חיים ברוך מקישינב, שעלה לארץ ישראל וקבע מושבו בצפת, והוא אבי מרת הניה אשת הגאון רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת.

הגאון רבי ראובן פיין

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי ראובן פיין.

ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל, וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.

לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.

לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.

תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת הספרים 'בין המשפתיים'.

וזה סדר יחוסו,

אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה) אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם 35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.

בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר 'עונג שבת'.

צאצאיו:

א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.

אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים, נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט, ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.

צאצאיו:

האדמו"ר מסאדיגורא זכר צדיק לברכה

בבני ברק נפטר הבוקר כבוד קדושת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא זקן אדמורי רוז'ין, בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
האדמו"ר נולד בעיר וינה בירת אוסטריה, בסוף שנת תרפ"ח, אחר המלחמה נישא למרת צפורה בתו של רבי יוסף אריה פלדמן [להלן, בתחתית הרשימה, הבאתי גם את עץ המשפחה שלו, המשתרע לגדולי עולם, ובהם המהר"ם שיק].
זמן מה גר האדמו"ר באמריקה, בתחילה גר שם גם אביו, אך גם לאחר שאביו עלה, הוא נשאר שם וכיהן כרב לקהילת חסידי סדיגורא באמריקה. לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ט מונה לממלא מקומו, והנהיג את עדתו שנים רבות בתל אביב, עד שלפני מספר שנים, עבר לבני ברק, שם כאמור נפטר הבוקר, י"ט טבת תשע"ג.
מדברי תורתו ואמרות קדשו של האדמו"ר, נדפסו הספרים 'עקבי אבירים'.

האדמו"ר מסדיגורא, tog

האדמו"ר זצ"ל, היה בן אחר בן עד למגיד ממעזריטש, וזה סדר יחוסו,

• אביו, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא נפטר כ"ט ניסן תשל"ט. זוגתו מרת מירה רייזל לבית העשל, נפטרה ד' אדר תשמ"ב.
• אביו, האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא נפטר י"ט תשרי תרע"ג. זוגתו מרת שרה שיינדיל רויזא נפטרה י"ב אב תשי"ח באמריקה.
• אביו, האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא, נפטר שם י"ג תשרי תרס"ז. זוגתו מרת אסתר, נפטרה צעירה ה' טבת תרמ"א.
• אביו, האדמו"ר רבי.אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא, נפטר י"א אלול תרמ"ג בסדיגורא. זוגתו מרת מרים לבית פרלוב, נפטרה לפני שנת תר"מ.
• אביו, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.
• אביו, הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהביטש.
• אביו, רבי אברהם המלאך.
• אביו, המגיד ממעזריטש.

ומעלה בקודש.

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.

רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא

אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.

רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.

מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי

כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

•      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
•       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.

שהחיינו

חקר משפחה חפוש קרובים, תחביב נחמד,
וזאת בתנאי שיש שותפים ואתה לא לבד.
אחרת אתה נכנס למבוי סתום ללא מוצא
מסתבך לשוא, ואין מי שישיא לך עצה.

דומה לעבודת נמלים מיגעת,
לבניית קן על ידי צפור טורחת,
לבנית בית גדול לבנה אחרי לבנה.
משלב בכושר בילוש ובנדודי שנה.

להגיע לקרוב לשלשת אלפים נפשות
המפזרות על פני ארצות ויבשות -
זה כמו לנסוק אל כוכבים בשמים
ללא מורה דרך, ללא אטלס בידים.

לא פעם אתה מעלה הרהורי נטישה,
כשאין תשובה לשאלה והד לדרישה:
האחר טרוד, השני חשדן, או חושש,
ואחרי פניות סרק קשה להתאושש.

ואז אתה מנסה להרים שוב את המקל,
מעיר הנרדמים - זה לא הולך בנקל -
משפיע על רחוק, משכנע את הקרוב,
לעתים מתאכזב, מצליח על פי רוב.

ופתאם אתה מכלה, כי נסגר כל המעל,
נשלם הבית הגדול, והורם לעל - המגדל.
אתה מקוה שהמשפחה תתפאר בספר שכזה
ומברך "ברוך שהחינו והגיענו לזמן הזה!"

מ.ש. דוידוביץ
ט"ו אדר תשנ"ו
רמת השרון


השיר נדפס בסוף הספר 'תולדות אפסי ארץ', שחיבר מנשה שמחה דוידוביץ, ובו קורות חיים של הרב ישראל אפרים פישל סופר שרייבר זצ"ל אב"ד ק"ק נאנאש, מחבר ספר "אפסי ארץ". ושל צאצאיו הרבים שחלק כיהנו אף הם ברבנות. כמו כן, כלולים בספר שושלת היוחסין של המשפחה דרך שלשה ראשים, ארבעים ושמונה מעגלים משפחתיים משורטטים רשימה שמית של בני המשפחה במשך מאה ושבעים וחמש שנים, החל משנת תקפ"ב ועד שנת תשנ"ו לפ"ק.

וכדי שלא נצא פטורים בלא כלום, נזכיר כאן את שמות בניו וחתניו של רבי ישראל אפרים פישל סופר שרייבר, ואלו הם:

אילן יוחסין מלא של ר' חיים דוד לנדא

כהמשך לשני המאמרים שכבר פרסמנו כאן בבלוג, על ר' חיים דוד הלוי לנדא ויחוסו, נמשיך במאמר זה לעסוק ביחוסו של ר' חיים דוד, המיוחס לגדולי ישראל רבים, כפי שמוזכר על מצבתו בבית החיים באוטבוצק. 

אזהרה: המאמר מעט ארוך, ומחושבן, ולפני קריאתו, אני ממליץ להיזכר שוב בשני המאמרים הקודמים, המאמר הראשון מגילת יוחסין על גבי מצבה, והמאמר השני פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא.

וכעת אפשר להתחיל. במאמר השני, העליתי השערה, אודות אמו של ר' חיים דוד, ושיערתי כי היתה ממשפחתו של הרה"צ רבי ישראל הלוי מבאקוי, ובכך, יוסבר כיצד היה המנוח רבי חיים דוד לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים על מצבתו, ואלו הם: רבי דוד מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מקרלין. הפירוט המלא של אילן היוחסין של רבי ישראל הלוי מבאקוי מופיע במאמר על פענוח יחוסו של רבי חיים דוד לנדא.

עד כה, נודעו שלש מצאצאיו של רבי ישראל הלוי מבאקוי, שתי בנות ובן אחד. הבן הוא רבי לוי יצחק אב"ד הוש. והבנות הן, מרת אסתר רחל אשת רבי אלטר שפירא אב"ד ויקנא, ומרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.

בתגובות שקבלתי על המאמר, הן תגובות בבלוג עצמו, והן תגובות שנשלחו למייל הפרטי [btoladot שטרודל gmail.com], הזכירו המגיבים את אשתו של ר' חיים דוד, ויחוסה, כפי שנחרת על מצבתה בבית החיים בווארשא. שם כתוב, שהיתה בת רבי זלמן הורנשטיין ונכדת צדיקים, וזה לשון המצבה: פ"נ האשה החשובה והצנועה מבנות אוקראינה המצויינות מרת הינדא נעכא לאנדא אשת ר' חיים דוד הלוי ז"ל (נכד בעל קדושת-לוי) בת ר' זלמן הכהן ואסתר ז"ל הארנשטיין נכדת הצדיקים ר' יעקב יוסף מאוסטראה ר' ייבי הרב מפולנאה ר' זאב מזשיטאמיר והרב מכמיעלניק זצוקללה"ה נפטרה בשם טוב בשנת הס"ו לחייה ביום הכ"ז לסיון שנת תר"ץ תנצב"ה.

מצבת אשתו של ר' חיים דוד לנדא בוורשא

אכן, גם בנוסח הידיעה על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא בעיתון הצפירה, נזכר חותנו רבי זלמן הורנשטיין, זה נוסח הידיעה בהצפירה:

ר' חיים דוד לנדא ז"ל

אתמול בשעות הצהריים שבק חיים לכל חי באוטבוצק אחד היהודים המצויינים מן הדור הישן ר' חיים דוד לאנדא ז"ל.

המנוח היה אחד מנכבדי היהדות האוקראינית, שבתוכה פעל כל ימי חייו. נצר ממשפחת גאונים וצדיקים מפורסמים, יצא שמו של המנוח עוד בימי חורפו בתור "עילוי" ובהיותו כבן ט"ו שנה הוסמך להוראה. אחרי נישואיו (הוא היה חתנו של העשיר המפורסם ר' זלמן הורנשטיין, בעל בתי החרושת לצוקר שביאנישפול) הקדיש עצמו למסחר ותעשיה, ובמשך זמן קצר קנה לו שם גם בעולם המעשה בתור בעל מוח חריף והגיון חד. במשך ימים רבים היה המנוחה בעל בית חרושת לצוקר ברושישצב הסמוכה לקיוב. למרות עסקיו הגדולים וטרדותיו המרובות היה קובע עתים לתורה ולבו היה ער לכל דבר טוב. ביתו היה בית ועד לעניים במלוא מובן המלה.

בשנת תרפ"ב בא לפולניה עם הגולה שהגלתה מאוקראינה בפרוץ המהפכה הבולשיסטית, כאן התארח זמן קצר בבית חתנו הנדבן הידוע ה' נפתלי פריווס, אח"כ התישב בקביעות לרגל מחלתו, באוטבוצק.

צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

אחר פטירתו של רבינו יוסף שלום אלישיב זצללה"ה, מן הראוי לעסוק גם בתולדות זקינו רבי שלמה אלישוב בעל הלשם. וזה החילי,

נולד בליל שבת קודש י"ב טבת תר"ב, לאביו ר' חיים חייקל שהיה אחד מל"ו צדיקים, וכל הלילות היה עוסק בתורה, ונחשב מאד בעיני בני עירו. זוגתו מרת סתירה גיטא היתה בת ר' יצחק.

בהקדמתו לספרו הראשון, 'הקדמות ושערים', הוא כותב, "אשר לפי מה שקבלתי מזקני משפחתי, הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האר"י ז"ל, ומצד אחד הנני גם כן מגזע הרב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאליא".

רבי חיים חייקל, גר בזקנותו, בבית הנגיד ר' צבי יוסף גולדברג מזאגר חדש, אשר זוגתו היתה בת רבי ידידיה ליפמאן ליפקין אחיו של רבי ישראל סלנטר. אגב, ר' צבי יוסף היה חותנו של ר' צבי פרבר מלונדון, [אחיו של ר' מרדכי חתן הלשם], והוא העיד במכתבו לרבי אברהם אלישוב, שכל לילותיו של רבי חיים חייקל עברו עליו בלימוד תורה.

נסע בגיל שלש עשרה ללמוד במינסק אצל הגאון רבי גרשון תנחום בעל אילנא דחיי, ואחר נישואיו נסע עם בנו יצחק לטעלז, שם היה קיבוץ של אברכים פרושים, שגדלו והיו לגדולי הדור, ולמד שם גם אצל רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז בעהמ"ח עדות ביהוסף.  על תקופת היותו שם, סיפר המהרי"ל בלוך מטעלז, "כי מה שזכה רשב"ח הי' ע"י רוב יגיעתו במס"נ ובכיות עצומות בשפיכת הנפש לה' שיאיר עיניו".

תמונת רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

התחתן בהיותו כבן עשרים, עם מרת בת שבע אסתר בת ר' דוד פיין משאוויל, ונקרא בשם ר' שלמה פיין. [כך הוא נקרא בפי אנשי דורו, רבי ירוחם ממיר, בספר 'דעת חכמה ומוסר' חלק ב' עמ' קעד, כותב, "סיפר לי ר' שלמה'לע פיין, הוא בימי חורפו כבר הי' מקובל, ופעם אחת בנסעו עם הגאון רבי ישראל סלנטר, הרהיב עוז בנפשו לשאול אותו מפני מה אינו לומד קבלה...".

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ

היום מלאו ארבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניטץ, שנפטר בניו יורק בט"ז תמוז תשכ"ז. ואלו תולדותיו,

האדמור מקופיטשניץ עם בנו

נולד ד' אייר תרמ"ח בהוסיאטין, נקרא על שם זקינו האדמו"ר בעל האור יהושע. בשנת תרנ"ד עבר אביו לקופישניץ, באלול תרס"ו [או תרס"ט] נישא לבת דודו כדלהלן, וגר שנים מספר סמוך אצל חותנו בוורשא, בתקופת המלחמה העולמית הראשונה עבר עם אביו לוינה, כמרבית אדמורי בית רוזין. לאחר שנפטר אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר לכהן כממלא מקומו כאדמו"ר מקופישניץ. זמן קצר לאחר מכן עבר לניו יורק, שם הקים את בית מדרשו, והיה לאחר מראשי המדברים ביהדות החרדית בארצות הברית. פעל רבות למען הכלל בנושאים שונים, ואף לטובת למען החינוך העצמאי בארץ הקודש.

נפטר ביום ט"ז תמוז תשכ"ז, בניו יורק והובא לקבורה בארץ ישראל, בעיר הקודש טבריה. רעייתו מרת שרה ברכה נפטרה כ' תמוז תשי"ד.

וזה סדר יחוסו,

אביו האדמור רבי יצחק מאיר העשל מקופישניץ, נולד כ"א כסלו תרכ"ב, לאחר פטירת אביו נשא לאשה את מרת גיטל בת דודו זקינו הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, בן רבי ישראל מרוזין. על פי הוראת אביו חורגו הרה"ק רד"מ מצ'ורטקוב, כיהן כאדמו"ר בקופישניץ, לאחר שנפטר חותנו בשנת תרנ"ד, עד לפטירתו בראש השנה תרצ"ו, ומקום מנוחתו בוינה הבירה.

אביו, האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נולד בשנת תקצ"ב בסאווראן, נשא לאשה את מרת לאה רחל בת האדמו"ר רבי שלום יוסף מסאדיגורא, בן רבי ישראל מרוזין, כיהן כאדמו"ר במעזיבוז החל משנת תרכ"ה, נפטר י"ט תשרי תרמ"א ומנוחתו כבוד בקאמינקא,

רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.

ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה. 

בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור

         א.         אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

כבוד קדושת האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בבני ברק נפטר הלילה האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ. בן תשעים וחמש שנים היה במותו, וכמעט ארבעים שנה [פחות שבועיים] שימש כאדמו"ר מויזניץ. שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מאז שנת תשמ"ט.

האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בי"ג סיוון תרע"ו נולד רבי משה יהושע בגרוסוורדיין, שם גר אביו האדמו"ר רבי מאיר חיים הגר מויזניץ בעל האמרי חיים. בשנת תרצ"ד והוא עדיין בחור, נתמנה על ידי אביו לכהן כאב"ד וילחוביץ הסמוכה, ביום ב' ניסן תש"ב נשא לאשה את הרבנית מרת לאה אסתר לבית פאנעט. שנתיים לאחר מכן עלו לארץ הקודש, והקים עם אביו את קרית ויזניץ בבני ברק. כאמור, ביום ט' ניסן תשל"ב כאשר נפטר אביו, נתמנה לכהן כאדמו"ר לקהל חסידי ויזניץ בבני ברק, תחת הנהגתו גדלה החסידות והתרחבה. בשנים האחרונות חלה, וכמעט שלא תיפקד, הלילה כאמור, אור לכ' אדר תשע"ב נפטר רבי משה יהושע בביתו שבבני ברק. זכותו יגן עלינו.

יחוס משפחתו

האדמו"ר כאמור, היה ממשיך דרכם של אדמורי ויזניץ לדורותיהם, ומשכך לא הייתי צריך לחקור ולחפש אחר אילן יוחסין שלו, כי הדברים ידועים ומפורסמים על ידי חסידיו, ורק הוצרכתי להעתיק את הדברים ולהעלותם על גבי הפורום.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל האמרי חיים מויזניץ. נפטר ט' ניסן תשל"ב.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ישראל הגר בעל האהבת ישראל מויזניץ. נפטר תרצ"ו.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ברוך הגר בעל האמרי ברוך מויזניץ. נפטר תרנ"ג.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר בעל הצמח צדיק מויזניץ. נפטר תרמ"ה.

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.

 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.

שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:

• הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.

• רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

משפחת רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג

עץ משפחת שלזינגר מפרשבורג, הוא גדול ורחב, לא נזכיר כאן את כל בני המשפחה, נמשיך ונעסוק ברבי יחיאל שלזינגר שהיה מגיד מישרים בפרשבורג, נזכיר את יחוסו כלפי מעלה, ואת צאצאיו כלפי מטה.

יחוס אבותיו

רבי יחיאל שלזינגר היה בנו של רבי צבי דוב שלזינגר בן ר' יוסף שלזינגר בן הרב צבי דוב שלזינגר-מרגליות מפרשבורג, בן הרב מיכאל לייב שלזינגר-מרגליות.

ר' צבי דוב שלזינגר אביו של רבי יחיאל, היה תלמיד מובהק למהר"ם בנעט, ולמד אצלו בניקלשבורג, משם נסע לישיבתו של רבינו החתם סופר במטרסדורף. זו' מרת חנה שיינדל.

ר' יוסף שלזינגר הנזכר חתן ר' שלמה זלמן אולמן.

ר' צבי דוב שלזינגר מרגליות, היה מחברי בית דינו של הגאון רבי מאיר ברבי, אב"ד פרעשבורג. נקבר סמוך לקברו של בעל ה'משנת דרבי עקיבא'. בספר תולדות משפחת רוזנטל, מודפסים כמה מכתבים שכתב ר' נפתלי רוזנטל, לבנו אליהו בעת שהיה בפרשבורג, (נדפסו לראשונה בכתב עת האסיף, שנה ה' תרמט 131). המכתבים הם משנת תקל"ה, ובתוך המכתבים מזכיר פעמים, למסור פרישת שלום להתורני מו"ה צבי דוב, ופעם קורא לו התורני ורבני, ופעם מכנהו ש"ב. בהערה כותב שם המו"ל, כי הרב ר' צבי דוב, היה מו"צ ודיין בפרעשבורג, ידיד ומחותן עם ר' נפתלי, והיה מו"צ תחת הרב ר"מ ברבי. בהמשך, מזכירו פעם נוספת וכותב, ושלום לה"ה אהובי ש"ב התורני והרבני המופלא והמופלג דיין מצויין כ' מו"ה צבי דוב נר"ו עם זוגתו היקרה והגבירה מ' לאה תחי' ובנם ר' יחיאל נר"ו, ואחיו הבח' כ' דוד שי'. (רבי עקיבא יוסף כתב כפי שציטטנו במאמר הקודם, שבשעת פטירת אשתו, היה ר' צבי דוב רק פרנס, ואחר כך נתמנה להיות ראש בית דין, ואולי היו לו שתי נשים).

ר' מיכאל לייב מרגליות בשנת תקכ"ח היה פרנס ומנהיג בפרעשבורג, וחתום על התקנות של הקהל. לאחר מכן נתמנה לראב"ד בעיר.

יחוס משפחת חותנו

ר' יחיאל נשא לאשה את מרת גיטל בתו של 'הצדיק הנעלם' רבי יוסף שמואל שוורץ (נפטר ישיש בשנת תרי"א, וזוגתו חנה. להם היה בן נוסף בשם בנימין זאב שוורץ) בן ר' קלונימוס שזוגתו גיטל למשפחת לוצאטו.

כותב רע"י בספרו תורת יחיאל, "ובכן היה אצל א"מ הרבנית מרת גיטל ע"ה בשעת פטירתה י"א ניסן תרמד, כאשר אמרה לה אחי ה"י דברי תנחומין לרפואה שלמה, והשיבה, אזהו שטות תדבר הלא אבי (זקני) זצ"ל כבר יושב פה על המיטה".

ר' קלונימוס הנזכר לעיל, היה חתן רבי יוסף לוצאטו ממשפחת הרמח"ל, ולא היה נכדו. היה בעל קורא מדקדק אצל החת"ס. תלמיד מהר"ם ברבי. לא ידעו כוחו בתורה, וכשחלה את חליו שנפטר בו ביקרו החת"ס ומצאו מלא וגדוש בכל אפיקי הש"ס ושיש לו קונטרסי חידושים רבים, וביקשו מחילה, ובהספדו אמר שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כל כך (אבני בית היוצר סימן כה).

משפחת רבי שלום דוב שטרן ראב"ד סערדעהלי

היום ימלאו מאה ואחד שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי שלום דוב בער שטרן אב"ד סערדאהעל, בעהמ"ח לשד השמן. הוא נפטר ביום י"ט תמוז תר"ע. מתורתו נדפס קונטרס דובב שפתי ישנים, לונדון תשך. ובספר תורת אבות ברוקלין תשסה. במאמר שלפנינו נראה את עץ המשפחה שלו.

ר' שלום דוב שטרן היה בנו של הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, וכך כתב ר' שלום דוב על אביו, "אשר בין עבותים היה צמרתו בזמן הגאונים הגאון המובה"ק ר' מרדכי בנעט אב"ד ניקאלסבורג ובזמן רבינו הגאון בעל חת"ס ... ושמעתי מפי מגידי אמת כי רבינו בעל חת"ס אמר פעם במסיבת ת"ח בזה הלשון "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק  עלישטאבע" ... והיה תלמיד הרב הגאון מ' חיים אפענהיים זצ"ל מדרעזניץ שהי' תלמיד מובהק של הגאון בעל זכרון יוסף בפירטה ... ואיזה תשובות באו ממנו בתשו' חת"ס". גם בשו"ת יהודה יעלה, לרבי יהודה אסאד, יש תשובה אליו. ר' שלמה כיהן כאב"ד בהעלישטאבא החל משנת תקפ"ד לערך, חידושי תורה ממנו, הובאו בקונטרס, 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די', לונדון תשנב. ר' שלמה נפטר ביום א' ט' אייר תר"ד (ולא בשנת תרי"ט) ומנוחתו בק"ק עלישטאבע. ושם אביו ר' בער.

אשת ר' שלמה היתה הרבנית רייזל בת ר' שלום פרידמן אב"ד העלישטאבע ופריישטאט נפטר כנראה לפני שנת תקצ"ב, בן ר' אהרן פרידמן מפריישטאט. גם לר' שלום יש תשובה בשו"ת חתם סופר. שני בניו הם, ר' שמעון פרידמן רב בישוב קטן בשם יאלע, נפטר תרנ"א (חותנו של ר' משה פלדמן אב"ד פעסט), ור' לייביש פרידמן דיין בפריישטאט.

אחיו של ר' שלום דוב, היה הגאון ר' משה צבי שטרן, שמילא את מקומו כאב"ד העלישטאבע. יש תשובה אליו בשו"ת יהודה יעלה, הנ"ל, וקורא לו, אהובי ידיד נפשי, דעהר בנן של קדושים. נפטר בשנת תרמ"ח, והוא חותנו של הגאון רבי ישעיהו זילברשטיין בעל המעשי למלך.

תולדות חייו

רבי שלום דוב, נולד בשנת תקצ"ד לערך. היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".