אחרי העדרות ארוכה מהבלוג, עקב כמה וכמה טירדות, הנה פירסום חדש.
היום מלאו ארבע מאות עשרים שנה לפטירתו של רבי
שלמה קאליפארי, הזכרנו את רבי שלמה בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוס נכדו בעל השלחן
שלמה. אמנם כעת נתעכב לתאר את דמותו בהרחבה, לפני שנעבור לתאר את צאצאיו.
רבי שלמה בצעירותו פעל באיטליה, ויתכן שאף נולד
שם. הרמ"א כותב עליו שבא מארץ לועז, ובספר עיר הצדק בהוספות, מבואר שכל מקום
שכתבו ארץ לועז הכוונה לאיטליה. מסופר גם, כי למד רפואה אצל החכם בראסאבורה,
בפירארה שבאיטליה. כנראה שמשפחתו הגיעה מגירוש ספרד, אך זה ודאי שרבי שלמה שנפטר
בשנת שנ"ז, לא הספיק להיות רופאו של פרדיננד מלך ספרד, כפי שראיתי שכתבו.
בשנת ש"כ - 1560, כבר נמצא רבי שלמה
בקראקא, והחל לפעול בה עסקית, מאיר באלאבאן כותב כי כבר בשנת שכ"א התקיים
איזה דיון משפטי בעניניו.
כאמור, רבי שלמה היה מומחה בעניני רפואה, וכך
נזכר בכתבי גדולי דורו. בשו"ת מהרש"ל באמצע סימן כ"א, כותב: נשאל נשאלתי מהרופא החכם השלם, ואשר באמונתו יחיה (בלשון עתיד, החי"ת בפתח) בעז"ה חלי ישראל, אשר שמי בקרבו, כבוד ר' שלמה הרופא י"ץ וכו'". וגם בספרו של השו"ב ר' צבי הירש, אשר חיבר "שחיטות ובדיקות מהר"ץ". דהיינו, שמכיוון שהיה רופא התיעצו עמו גדולי הדור בנוגע לטריפות, וזה"ל בספר שו"ב מהר"ץ: "כי פעם בא לפני ענין של פרה בעלת שני לבבות, אחד עמד כראוי, ואחד עמד על גבה וגדול מהראשון, והטרפנוה, והראיתי לר' שלמה קאליברו הרופא המומחה דק"ק קראקא, ואמר לי שבדין הטרפתי".
חכמתו בענייני רפואה, עמדה לו עד כדי שהמלך
זיגמוד אוגוסט, החליט למנותו לרופאו ורופא הממלכה, וזה נוסח כתב המינוי כפי שהובא
אצל מאיר באלאבאן: "זיגמונד אגוססט, מלך פולין והנסיך הגדול של ליטא, אדון
ויורש של רוסיה, פרוסיה, מאזוביה וכו', מודיע בכתב זה לכל הנוגעים בדבר, ולכל אחד
לחוד, כי הנכבדים והיועצים של מלכותנו הביאו לתשומת לבנו אומנות נפלאה, מסירות
וידע יוצא דופן וניסיון הלכה למעשה במלאכת הרפואה של שלמה קאלאהורא, דוקטור
לרפואה, אזרח קראקוב, ושכנעו אותנו, כי הדבר יביא לנו ולממלכת פולין-ליטא ברכה אם
נמנה אותו למשרתנו ונעניק לו חירויות וזכויות יתר כשל משרתינו הדוקטורים לרפואה
שלנו.
בראותנו, שכמעט הכל ממליצים עליו, וברצותנו בדרך
זו להביאו תחת חסותנו וחסות יועצינו וחסות כל ממלכת פולין-ליטא, מינינו אותו ואנו
ממנים אותו למשרתנו ולמשרת ממלכת פולין-ליטא. קיבלנו אותו ומקבלים אותו לשירות,
הענקנו לו וייחדנו אותו ואנו מעניקים לו ומייחדים אותו בחירויות ובזכויות יתר של
כל משרתינו האחרים, הדקטורים לרפואה בלי שיעמדו למכשול שום הוראות וזכויות יתר
שהוצאו קודם לכן והוענקו. פרנו אותו ואנו פוטרים אותו מכל חוק וערכאה של כל ראשי
המחוזות, הסטארוסטים, הנוכחיים והעתידים לבוא, ושל נכבדים שונים ונושאי משרות
במלכותנו. כמו גם של אזרחים, בין אם נוצרים בין אם יהודים. וכפפנו אותו והננו
כופפים אותו לחוק ולרשות השיפוט שלנו, בבחינת משרת ועמו את אשתו ואת ילדיו, משפחתו
וכל רכושו באשר הם במלכותנו ובשטחים שתחת שלטוננו; יתירה מזו, שחררנו אותו ואנו
משחררים אותו מכל ההיטלים והמסים המשולמים למלכותנו ומן המסים היהודיים (שבדרך כלל
גובים אותם או חובה לגבותם), ומכל המסים, תהא סיבת הטלתם אשר תהא; אנו מוסרים לו
ומעניקים לו ולאשתו ולילדיו ולכל משפחתו זכות לשהות במלכותנו ובאדמות שתחת שלטון
מלכותנו. ורשות לנהל מסחר בערינו ובעיירותינו ללא מניעה של הוראות או זכויות כל
שהן שהוצאנו ושנוציא בעתיד".
את זכויותיו אלו ניצל רבי שלמה היטב, לעסקי מסחר,
בשנות של"ט-ש"מ 1579-80, שוכר רבי שלמה את הזיכיון לגבות מס - טשאפאווי
- על ייבוא יין. בסכום עתק, של 15,000 זהובים לשנה.
