יהודה ברייער מפודקאסט עתיקות מארח את בנימין פנטליאט

  המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?

הרב פנטליאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה. בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטליאט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו. הנושאים המרתקים בפרק: למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י". איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש. ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות. סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות. בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר. בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים. הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר. איך הרב פנטליאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.

לאתר https://did.li/dV7TY

רבי יהושע מאוסטרובה

מאה וארבעים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם. בן רבי שלמה לייב מלענטשנא.
אמנם לא ידוע שהיה לו יחוס גדול מצד אבותיו, אך אשתו היא ממשפחה שאילן היוחסין שלהם ידוע, מגזע גדולים כדלהלן.

רבי יהושע נולד בשנת תקע"ט, קיבל את תורתו וחסידותו מאביו. לאחר מכן נסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל  מקוצק, ולהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, ואל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלז, אמר שמצא את לבו אצל הרה"ק רבי משה מקוברין, לאחר פטירתו המשיך לנסוע לנסכיז, והיה גם אצל הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן.

כאשר נפטר אביו בשנת תר"ג, ורצו להכתירו למלא את מקומו, נמלט רבי יהושע אל ידיו רבי יצחק מוורקא, אך הוא עודדו לקבל על עצמו את הנהלת העדה.

רבים הסתופפו בצילו, והוא הרביץ בהם תורה ועבודה, כיהן כרב בסוסנוביץ, ובאוסטרובה.

בהקדמת הספר 'קהלת יעקב' כללים בחכמת הנסתר מר' יעקב צבי יולס, מודה לר' יהושע שקבל על עצמו תשלום עבור הדפסת מאה עותקים מן הספר.

רבי יהושע נפטר בווארשא, ביום ו' כ"ח ניסן תרל"ג, ומנוחתו בבית הקברות שם.

וזה נוסח מצבתו מתוך הספר 'נחלת עולמים':

פה נגנז

הרב מוהר"ר יהושע זללה"ה מאסטראווע בהרב הצדיק מוהר"ר שלמה יהודא זצללה"ה מלענטשנא, נפטר יום ו' עש"ק כ"ח ימים לחודש ניסן שנת תרל"ג.

לזכר עולם

אשר ארבע אמות מכל צידי הקבר מסביב אין להניח לשום אדם, כי כן היתה הצוואה שלו, והקרקע הנ"ל עם הארבע אמות מכל צד מסביב נקנה עבורו לצמיתות. תנצב"ה.

דברי תורתו על סדר התורה ועל המועדים נדפסו בספר תולדות אדם.

צאצאיו:

למיטב ידיעתי, רק בת אחת היתה לו לאדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה, ושמה רחל לביאה.

כתבנו כאן בעבר, על האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן, שנפטר לפני כשלש וחצי שנים.

הזכרנו את יחוסו בקצרה, ולא הארכנו.

ובכן, זקינו, מיסד שושלת ביאלה, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ בעל הדברי בינה, וא זה שנשא לאשה את מרת רחל לביאה הנ"ל, והיה חתנו וממשיך דרכו של רבי יהושע דידן.

וזה סדר יחוסו:

אביו, האדמו"ר רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא אב"ד ביקאווסק ולענטשנא, תלמיד החוזה מלובלין, והיהודי הקדוש מפשיסחא  ורמ"מ מרימנוב. גדולי וצדיקי דורו הגינו עליו, למרות שהרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ יצא נגדו. היה אוהב ישראל גדול וקרא כל אדם בשם בני או אחי.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל. לפני כשבוע מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, ביום י"ט ניסן תר"ג.

יחוס האחים הרבנים למשפחת וולף

מסורת משפחתית עברה בקרב בני משפחת הרבנים וולף מגליציה, המיחסת את משפחתם, כצאצאים של הב"ח והרבי ר' העשל.

שלשה אחים היו, רבי אלקנה שמואל וולף אב"ד קאלוואריה, רבי ברוך מנחם מנדל וולף ראב"ד בוכניה, ורבי פנחס דוד יהושע העשל וולף ראב"ד וישניצא. אחותם נישאה לרבי יחזקאל פרנקל אב"ד הוסיאטין.

אביהם של האחים הללו, היה רבי נתן אהרן וואלף, הוא כיהן כרבה הראשון של העיר אושפיצין, לא נטל שכר על רבנותו, כי היה עשיר. בשו"ת 'כנף רננה', מר' נתן נטע לנדא אב"ד צאנז (יו"ד ח"א, סי' י"ח), נדפסה תשובה "לידידי הרב וכו' מו"ה נתן אהרן וואלף". רבי נתן אהרן נפטר בשנת ת"ר לערך.

אביו, רבי משה אליעזר וולף אב"ד צאנז, היה מתלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש, נודע למקובל גדול ועושה פלא. נפרסם בשם ר' משה זאוואדער. כיהן כרב בצאנז על מקום זקינו, בזמנו של רבי ברוך לנדא רב דגליל צאנז. האריך ימים, ונפטר בזקנה מופלגת בהיותו כבן מאה ושבע שנים. בשנת תק"פ או תק"ץ.

 אביו רבי יהושע העשל.

אביו רבי משה אב"ד צאנז. הוא כיהן כרבה הראשון של העיר צאנז. במחצית השניה של שנות הת'.

על פי מסורת המשפחה, רבי משה היה מצאצאי הב"ח ונשא את נכדתו של הרבי ר' העשל, בת בנו הגדול יהודה.

*     *     *

והנה, בבואנו לברר את מסורת המשפחה, נלך תחילה אל מה שכותב הסופר רבי מאיר וונדר, בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', חלק ב' עמוד 761. הוא כותב שיש שפיפקו במסורת זו, כי לרבי ר' העשל לא היה בן בשם יהודה. וכלל לא ידוע על היותו מחותן עם הב"ח. ואכן, כל כותבי קורותיו של הרבי ר' העשל במהלך השנים, ובמגילות היחוסין הנפוצות, הזכירו לרבי ר' העשל, בנים בשם מרדכי ושאול ואלעזר אך לא הזכירו בן בשם יהודה לייב. אלו דבריו של וונדר, אך במחקר חדש אפשר לגלות דברים שלא היו ידועים גם לסופרים הגדולים...

אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט / בנעט

מאמרי הרביעי, יעסוק בתולדות משפחתו של הרב ישעיהו בנט.

וראשית אפנה לקוראים: אם בידכם חומר גנאלוגי על משפחות רבנים, ואתם חפצים לפרסמו, אתם יכולים ליצור עמי קשר, ואני אפרסם כאן עם קרדיט מלא.

הגאה"ק רבי ישעיה בנעט (נולד תקנ"ג, נפטר י"ט כסלו תרכ"ה) אבד"ק קאלוב ומחוז סאלבאטש, ומגדולי הרבנים בהונגריה. נקרא על שם זקן זקינו ר' [סעדיה] ישעיהו קצנלבוגן, ויש המשערים כי נקרא על שם השל"ה, כי אביו היה מעריצו של השל"ה, ואף היה מתפלל מתוך סידור השל"ה.

בנו של הגה"ק רבי מרדכי באנעט אבד"ק ניקלשבורג, וחתנו של הגה"ק רבי אלעזר לעוו אבד"ק סאנטוב, בעל שמן רוקח.

בילדותו כונה ר' ישעיה 'הספריה החיה', בגלל שהיה בור סוד שאינו מאבד טיפה. שימש ברבנות בכמה ערים, בתחילה היה אב"ד נאחוד ולאחר מכן אב"ד מיסליץ (מיזלוב) במורביה, ובשנת ת"ר נהיה רבה של קאלוב ושל מחוז סאלבאטש בהונגריה. ומנו"כ בקאלוב.

היה בין ששת הרבנים שהגישו לפני הקיסר פראנץ יוזף השלישי, בקשה להפרדת הקהילות.

בהספד עליו נזכר, כי היה לומד תורה אף כשיסורים תקפו עליו.

בנו וחתניו

• בנו: רבי יששכר דוב אברהם באנעטה, מילא מקום אביו כאבד"ק קאלוב, משנת תרכ"ו עד שנת תרס"ב.
• בתו: חוה רייצה אשת רבי אברהם יצחק גליק, נולד בשנת תקפ"ו, במשך שלש שנים היה אב"ד קאלוב, ומשם נלקח להיות אבד"ק טאלטשאווא והגלילות. נפטר ו' אייר תרס"ט. מגדולי פוסקי זמנו, והיה מחותן עם רבנים אחרים בדורו כבעל הקיצור שלחן ערוך, והג"ר אשר יונגרייז מטשענגער.
• חתנו: רבי יוסף אליהו הכהן זלפרוינד אבד"ק האלאש, מגזע הש"ך, בסוף ימיו הי' דר בשאמשאן, כי שנא את הרבנות.
• חתנו: רבי שמואל כץ קרדוס.
• היו עוד בנים נוספים, חלקם נזכרים כאן למטה בתגובתו של הבקי ר' דובעריש וועבער.
  

יחוס משפחתו

אביו

ר' מרדכי באנעט נולד בשורגא תקי"ג, למד בישיבותיהם של גדולי הדור, ואף אצל הנודע ביהודה. אשתו שרה פינקל בת ר' גומפל פרוסטיץ מניקלשבורג. כבר בשנת תקל"ח נתמנה לדיין בניקלשבורג, לאחר מכן נתמנה לרב בכמה מקומות, ובשנת תקמ"ט כשנפטר ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, נתמנה ר' מרדכי לאב"ד ניקלשבורג וכל מדינת מורביה. נפטר י"ג אב תקפ"ט.

המהר"ם בנעט היה בן ר' אברהם ביהא. כפי שמשער ר' אברהם בנדיקט, ר' אברהם זה הוא בנו היחיד של בנו של ר' חיים לייזר'ש, אשר היה חתנו של החכם צבי. ומעב"ק. ר' חיים לייזר'ש היה נכדם של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ושל ר' משה פנחס חריף אב"ד לבוב.

אשת ר' אברהם ביהא מרת פראדל היתה בת ר' אברהם אבריל בנעט חתן ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן חתן ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים, ומעב"ק מגזע המהר"ל. [כל זה על פי גירסתו של ר' אברהם בנדיקט, ויש גירסאות שונות בדבר].

חותנו בעל השמן רוקח

הגאון הקדוש ר' אלעזר לעוו אב"ד סאנטאב בעל השמן רוקח, נולד תקי"ח לאביו ר' אריה ליב אב"ד פילץ, ב"ר פנחס זעליג אב"ד לאסק בעל המחבר עטרת פז, ב"ר משה, מצאצאי ר' יצחק איציק חריף אב"ד אפטא וקראקא. אשת ר' אריה לייב אב"ד פילץ היתה לאה רייצה בת ר' שמואל כץ לסקר [מהעיר לסק, ר' שמואל היה גם אביו של ר' יצחק כץ הנזכר במאמר על חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, והרחבנו אודותיו במאמר נפרד לתולדות ר' שמואל כץ מלסק], ב"ר יחיאל מיכל כ"ץ, בנו של ר' אלעזר המוכיח, ב"ר יעקב כץ, שהיה חתנו של ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א. כבר בימי בחרותו, נתמנה ר' אלעזר לדיין בויידיסלוב, ואחר כך, מילא מקום אביו כרב בפילץ. ומשם נלקח אל העיר הגדולה סאנטוב, נפטר כ"ו שבט תקצ"ז. ומצאצאיו יצאו גדולי תורה רבים, משפחות ענפות בישראל, [ואם ירצה ה', עוד נקדיש מאמר מיוחד לתולדותם].

אשתו הראשונה של בעל שמן רוקח, היתה מרת יטלה, בת ר' מרדכי הלוי, מגזע רייצעס מקראקא, ונכדת הב"ח ובעל התורת חיים. ונולדו לו ממנה בניו הראשונים, בשנת תקנ"ב נפטרה מרת יטלה, והתחתן ר' אלעזר בזיוו"ש עם מרת רבקה אסתר בתו של ר' אברהם אבלי הכהן רפופורט בעה"מ שו"ת כתר כהונה, וממנה נולדה מרת גיטל אשתו של ר' ישעיה בנעט דנן.

בעל כתר כהונה

ר' יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב, בעל שו"ת כתר כהונה. נפטר בר"ה תקס"ט. ב"ר משה דובעריש כץ אב"ד אפטא, ב"ר יצחק אב"ד סטאבניץ ואפטא, הוא הדפיס שו"ת גבורת אנשים מאבי הש"ך. ב"ר משה ר"מ בפודהייץ בנו של הש"ך. ומעב"ק.

יחוס משפחת בנעט

ר' אברהם אבריל יפה, בן ר' מרדכי יפה בני"ט (חתן ר' סיני דיין בפפד"א) בן ר' יום טוב יפה רב בנ"ש בן ר' אברהם אבריל יפה רב המדינה בן ר' פרץ יפה בנו של ר' מרדכי יפה בעל הלבושים.

כן כתב הנוסח אצל פרבר בספרו פאר מרדכי, ואילו בנדיקט כותב את סדר היחוס של משפחת בנעט, קצת אחרת.

ר' אברהם אבריל היה בנו של ר' מרדכי בנעט (אשתו אסתר בת ר' הירש אוסטרייך) ב"ר יום טוב בנעט ב"ר מרדכי בנעט ב"ר יום טוב המכונה בנעט.

פרטים נוספים, בספרו של רמא"ז קינסטליכער, 'החתם סופר ובני דורו: אישים בתשובות חתם סופר', ב"ב תשנ"ג, בערכו של ר' ישעי'. וספר חזון ישעי' מהרב מטשענגער. וראה עוד במאמרו של ר' אברהם בנדיקט בהקדמות לספרי חידושי מהר"ם בנעט.