‏הצגת רשומות עם תוויות אסטרייכר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אסטרייכר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 29 באוקטובר 2012

שהחיינו

חקר משפחה חפוש קרובים, תחביב נחמד,
וזאת בתנאי שיש שותפים ואתה לא לבד.
אחרת אתה נכנס למבוי סתום ללא מוצא
מסתבך לשוא, ואין מי שישיא לך עצה.

דומה לעבודת נמלים מיגעת,
לבניית קן על ידי צפור טורחת,
לבנית בית גדול לבנה אחרי לבנה.
משלב בכושר בילוש ובנדודי שנה.

להגיע לקרוב לשלשת אלפים נפשות
המפזרות על פני ארצות ויבשות -
זה כמו לנסוק אל כוכבים בשמים
ללא מורה דרך, ללא אטלס בידים.

לא פעם אתה מעלה הרהורי נטישה,
כשאין תשובה לשאלה והד לדרישה:
האחר טרוד, השני חשדן, או חושש,
ואחרי פניות סרק קשה להתאושש.

ואז אתה מנסה להרים שוב את המקל,
מעיר הנרדמים - זה לא הולך בנקל -
משפיע על רחוק, משכנע את הקרוב,
לעתים מתאכזב, מצליח על פי רוב.

ופתאם אתה מכלה, כי נסגר כל המעל,
נשלם הבית הגדול, והורם לעל - המגדל.
אתה מקוה שהמשפחה תתפאר בספר שכזה
ומברך "ברוך שהחינו והגיענו לזמן הזה!"

מ.ש. דוידוביץ
ט"ו אדר תשנ"ו
רמת השרון


השיר נדפס בסוף הספר 'תולדות אפסי ארץ', שחיבר מנשה שמחה דוידוביץ, ובו קורות חיים של הרב ישראל אפרים פישל סופר שרייבר זצ"ל אב"ד ק"ק נאנאש, מחבר ספר "אפסי ארץ". ושל צאצאיו הרבים שחלק כיהנו אף הם ברבנות. כמו כן, כלולים בספר שושלת היוחסין של המשפחה דרך שלשה ראשים, ארבעים ושמונה מעגלים משפחתיים משורטטים רשימה שמית של בני המשפחה במשך מאה ושבעים וחמש שנים, החל משנת תקפ"ב ועד שנת תשנ"ו לפ"ק.

וכדי שלא נצא פטורים בלא כלום, נזכיר כאן את שמות בניו וחתניו של רבי ישראל אפרים פישל סופר שרייבר, ואלו הם:

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסוד


היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד, ר' אברהם יהושע היה תלמיד לרבינו המהר"ם שיק, ובחסידות קיבל מבעל הדברי חיים מצאנז, ובנו הדברי יחזקאל משינאווא, ומבעל הייטב לב מסיגעט.
בשנת תרכ"ט נשא לאשה, את הרבנית מרת פראדל, בתו של ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדאם. וזמן מה גר סמוך אצל חותנו.
רבי אברהם יהושע פריינד
החל משנת תרל"ט שימש ברבנות, תחילה היה רב העיירה ראדנא בגליל נאסוד, וכשנפטר חמיו עבר בשנת תרס"ה למלא את מקומו באינטערדאם ובנאסוד.
אחר פטירתו אמר עליו הרה"ק רבי יצחק ישעיה מטשחויב כי לא הניח דוגמתו לא במדינה זו ולא במדינה אחרת.
על מצבתו נחקק, פ”נ קדוש ה', צדיקו של עולם, עבד נאמן לה' במסירת הנפש ממש בתורה ועבודה וגמ"ח, רבינו הגאון איש אלוקים נורא אורן של ישראל והאיר להם בכל ענינים, להשיב רבים מעוון ולפעול ישועות בקרב הארץ, במעשים מופלאים כחד מתקיפי קמאי, לא יכיל מקום למקצת שבחו, לו דומיה תהלה, גדול מרבן שמו, הקדוש והטהור מרן אברהם יהושע זצוקללה"ה.
מצבת רבי אברהם יהושע פריינד וזוג' בסאטמאר
זוגתו מרת פראדיל נפטרה ה' ניסן תרצ"א,
תורתו נדפסה בשו"ת מאור יהושע ירושלים תשכז, ולתולדותיו נדפס ספר הדרת קודש, ובו מובאים הליכותיו בקודש, ואף מעט מדברי תורתו.. ובספר נחלת יהושע, שיחות קודש.. מכבוד קדוש דו"ז הגאון הקדוש.. רבי אברהם יהושע פריינד זצללה"ה...

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

רבי יוסף (אריה) לייב מאירוביץ

הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.

הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי.
וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער, בן רבי משה אריה הנ"ל.
[כפי הנראה לא היה בן אחר בן לרבי יהונתן בנימין, והיה נכדו בצורה אחרת, ומלבד זאת היה בן אחר בן לרבי משה אריה מבן אחר].


רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר.
בהגיעו לפרקו, בשנת תרס"א, נשא לאשה את מרת אלטה יהודית, בת הרב יוסף לייב מאיעראוויטש (מאירוביץ) ממיידאן.

בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו.

פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.

לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד.
ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל.

מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.


כאמור, חותנו של רבי משה דוד אסטרייכר, היה רבי יוסף אריה הלוי מאירוביץ ממיידאן.

ימלבד בתו מרת אלטה יהודית הנ"ל, היו לו שלשה בנים.

האחד, הוא ר' פנחס אליהו מאירוביץ ממיידאן, ושם זוגתו מרים, הורי ר' דוב מאירוביץ מבערגסאז -  אנטוורפן.
השני, הוא ר' יהודה מאירוביץ, מסיגעט.
השלישי הוא ר' מאיר צבי מאירוביץ ממונקאטש.

כל הנזכרים כאן, מצאצאיו של ר' יוסף אריה, נספו בשואה, הי"ד. [להלן דף עד שנמסר על ר' מאיר צבי מאירוביץ על ידי בתו, ונמצא במאגר של יד ושם].


על פי המקובל במשפחה, ר' יוסף אריה היה בן אחר בן (שמונה דורות) עד לרבינו דוד הלוי סג"ל, בעל ה'טורי זהב', - הט"ז.

האם יש מי שיודע לסדר את השתלשלות היחס?