האדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש

אמש, ביום י"ג ניסן, ערב בדיקת חמץ, מלאו מאה וחמישים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעל הצמח צדק, מליובאויטש.

רבי מנחם מנדל נולד ביום כ"ט אלול תקמ"ט בליוזנה שבמחוז ויטבסק, בבלרוס, לאביו רבי שלום שכנא אלטשולר ולאמו דבורה לאה. נתייתם מאמו בהיותו בן שלש, וגדל בבית סבו אבי אמו, הוא רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. בהגיעו לפרקו בשנת תקס"ג, נשא לאשה את בת דודו רבי דב בער האדמו"ר האמצעי. הוכר כסמכות הלכתית, עוד בחיי חותנו האדמו"ר.

בשנת תקפ"ט, אחרי פטירת חותנו מונה לכהן כאדמו"ר לחסידי חב"ד, ועסק בצרכי הכלל.

השאיר אחריו כתבים רבים בכל מקצועות התורה, שנדפסו פעמים רבות. שו"ת צמח צדק. דרך מצוותיך, אור התורה, ועוד.

נפטר כאמור, ביום י"ג ניסן תרכ"ו, והובא למנוחות בבית העלמין בליובאוויטש.

ואלו הם צאצאיו. א. רבי ברוך שלום שניאורסון, אבי זקינו של הרבי האחרון מליובאוויטש. ב. רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט. ג. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי. ד. רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין. ה. רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש. ו. רבי יעקב שניאורסון נפטר צעיר בשנת תרט"ז. ז. רבי שמואל שניאורסון המהר"ש, מילא את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי חב"ד בליובאוויטש. ח. מרת ראדע פריידא אשת ר' שניאור. ט. מרת דבורה לאה אשת ר' לוי יצחק.

וזה סדר יחוסו.

• אביו, רבי שלום שכנא אלטשולר, נתייתם מאביו בהיותו בן ארבע, ואמו נישאה בשנית ועלתה לארץ ישראל. שלום שכנא עבר לגור בביתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ונתגדל על ברכיו, ולימים אף נשא לאשה את בתו הרבנית דבורה לאה. ממנה נולד לו בנו מנחם מנדל הנ"ל. דבורה לאה נפטרה בצעירותה, ורש"ש נשא בשנית את מרת רבקה בתו של האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקארלין, ואף ממנה נולדו לו שתי בנות. רש"ש עסק בהבאת ספרי קודש לדפוס, תלמוד בבלי, ארבעה טורים ועוד, ובראשם ספר התניא של חמיו הגדול. נפטר בסביבות שנת תקס"ז או תקס"ח.

• אביו רבי נח אלטשולר ממוהילוב, נפטר בדרכו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות העתיק בטבריה. אומנם ר"י מונדשיין העיר שנקבר בחיפה. זוגתו מרת רוחמה, אחותו של המגיד ממעזריטש, שנשארה שלא עלתה עמו לארץ ישראל, נישאה בשנית לרבי אברהם מקאליסק, ועלתה עמו לארץ ישראל. מלבד בנו שלום שכנא, היה לו בן ובת נוספים, הבן הוא רבי יהושע אלטשולר שהיה מחשובי חבורת החסידים בטבריה. והבת היתה אשת רבי יוסף הלוי אשבל בנו של המגיד מישרים בליובאוויטש ר' יששכר בער.

• ומעלה בקודש, יחוסו מקובל עד לרבי דוד אלטשולר מחבר פירוש המצודות על הנביאים וכתובים.

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.

רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.

מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי

כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

•      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
•       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.

רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.

ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.

בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,

א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.

ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.

רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.

רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.

רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.

רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.

רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.

אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.

רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.

רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.

רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].

חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..

כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.

במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.

קשרי משפחות - אלטשולר מאטלין

במאמרים הקודמים, עסקנו במשפחתו של הגאון רבי עקיבא אלטשולער מסלוצק, והזכרנו גם את חתנו רבי אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק.
רבי אליהו הכהן מאטלין, היה חותנו של ר' נפתלי צבי, הפרוש מוילקומיר, אביהם של ר' שלמה זלמן פרוש, ור' גרשון פרוש, אשר מהם יצאו כל בני משפחת פרוש המורחבת בארץ ישראל.

קשרי שידוך בין משפחת אלטשולר למשפחת מאטלין, מצינו פעם נוספת, בתקופה מקבילה בערך, אך באיזור אחר, במשפחתם של אדמורי חבד.

רבי נח אלטשולר מסטולין, היה מחסידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. על פי המסופר, הוא יצא לעלות לארץ ישראל, בעקבות רבו, אך נפטר בדרכו לארץ, והובא לקבורה בטבריה.
היו לו שני בנים, ובת אחת. בנו רבי יהושע אלטשולר, הגיע לטבריה, והיה מחבורת החסידים שם. הבת היתה אשת רבי יוסף, בנו של המגיד מישרים דליובאויטש. בנו הנוסף של רבי נח היה רבי שלום שכנא אלטשולר.

שלום שכנא, משהתייתם, נלקח לביתו של בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי, על ברכיו גדל והיה לאיש, עד שברבות הימים, אף נשא לאשה את הרבנית דבורה לאה, בתו של בעל התניא. רבי שלום שכנא, עסק בהדפסת ספרי קודש, בהם, התלמוד בבלי, הטורים, וספר התניא, לחותנו. [ראה, י' מונדשיין, 'תורת חבד', ניו יורק תשמב, א, עמ' 31]
הוא נפטר בשנת תקס"ז-ס"ח לערך.

בנו הלא הוא, רבי מנחם מנדל שניאורסון, נשא את בת דודו, הרבנית חיה מושקה בת האדמור האמצעי, ולימים, נתפרסם כאדמור בעל הצמח צדק מליובאוויטש.

בביתו של ה'צמח צדק', גדל יתום אחד, ושמו לוי הכהן מאטאלין. לא נמסר על הוריו, מי היו, ומהיכן הם.
בנו של לוי, רבי שמריהו הכהן מאטאלין, נשא לאשה, את מרת דבורה לאה, שהיתה נינת רבי חיים חייקל הורוביץ והרבנית דבורה, דבורה היתה אחותו של האדמור הצמח צדק - בתו של רבי שלום שכנא אלטשולר הנזכר.
רבי שמריהו היה רב בעיר יאגאטין, ומצאצאיו ישנם כיום משפחות מחסידי חבד. ראה, 'זכרונות אהרן', מונטריאל תשס"ה, פרק עשירי.

האם משפחת אלטשולר של הצמח צדק, קשורה לרבי עקיבא אלטשולר? נראה שכן, על פי השם יהושע, שקיים בשתי המשפחות.
האם משפחת הכהנים מאטלין, היא אותה משפחה? נראה שכן, על פי נדירות השם.

מה הקשר המדוייק בין המשפחות? אינני יודע.

השלמות נוספות ממגילת היוחסין

עוסקים אנו עדיין בקורותיו של הגאון רבי עקיבא אלטשולר, עם פרטים נוספים שנתגלו, ממגילת היוחסין, ומתגובות ציבור הקוראים.

ר' עקיבא אלטשולר, נתייתם בימי נעוריו, מאביו ר' יהושע, ואמו נשאת בעיר סלוצק בזיווג שני, לגאון הצדיק ר' שלמה בהרב אלכסנדר זצ"ל. ר' עקיבא למד תורה אצל אביו חורגו. ופעם אחת נסע לוילנא לקבל פני הגאון, ואמר אז הגאון לתלמידיו, "כי אברך אחד מסלוצק הי' אצלי, והוא איש מצויין מופלג בתורה וירא שמים גדול מאד ומאד".

בימי נעוריו, למד בשקלאוו, בביהמ"ד של ר' מנחם מנדל תלמיד הגאון מווילנא. והיתה נפשו קשורה גם עם הגאון הצדיק ר' ישראל משקלוב, וגם אחרי שעלה ר' ישראל לארץ ישראל, המשיכו את הקשר ביניהם במכתבים.

כל ימי חיותו של ר' חיים מוואלזין, נסע אליו ר' עקיבא כל שנה ושנה בחודש אלול לימים אחדים, לקבל ממנו ברכת שנה טובה, ולהתייעץ עמו בכל הדברים, במילי דשמיא, ובמילי דעלמא. ופעם צוה ר' חיים, לבנו ר' יצחק, לכתוב בשמו מכתב שלום לר' עקיבא, וצוה עליו לכתוב בתוארו בשם "עבד ה'", ושאל אותו בתמהון, בנו, מהו התואר שציוית, אשר אין כותבים זאת, כי אם ליחידים שבדור, והשיב לו ר' חיים בזה"ל, "מה תתמה על זה בני, מי הוא זה עבד ה' בחנם בדורנו, כמו הרב ר' עקיבא, רוב הלומדי תורה הגדולים בדורנו, המה נהנים מד"ת, זה הוא רב עיר, זה שוחט ובודק, זה מלמד, זה בכה וזה בכה, אבל הרב ר' עקיבא הוא אינו נהנה מכתרה של תורה כלום, והוא עבד ה' באמת, ועושה מצותיו כל הימים לרבות הלילות, בחינם בלי שום קבלת פרס".

זו' של ר' עקיבא מרת לאה, נפטרה צעירה בכ"ח כסלו תקפ"ב, בסלוצק. ור' עקיבא נשא בשנית את מרת צביה בת הגביר הנדיב ר' שמואל מבוברויסק.

צאצאיו של רבי עקיבא הם:

א. ר' יהושע אלטשולר, אודותיו נרחיב להלן.

ב. ר' אברהם אורי שרגא אלטשולר, היה מגדולי תלמידיו הראשונים של ר' חיים מוולוזין, ונפטר בימי עלומיו בלא זרע של קיימא.

ג. החריף ר' גרשון אלטשולר, נולד בשנת תקנ"ד. היה עם אביו ביסדו את הישיבה בסלוצק, והמשיך להנהיג את הישיבה, כשאביו היה בבוברויסק, וגם לאחר פטירת אביו. היה חתנו של ר' שלמה אב"ד טאלטשין, שעלה לירושלים. ר' גרשון נפטר בשנת תר"י.

ד. ר' אליהו אלטשולר נפטר בן ל"ו שנים בחיי אביו בבוברויסק, כה טבת תרד.

ה. ר' שלמה אלטשולר נפטר כ' חשון תקצד בסלוצק, בלא זרע קיימא.

ה. מרת חיה שרה, אשת הנגיד ר' אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק, בן הגביר ר' עזריאל זעליג הכהן. נפטרה כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, בניה של מרת שרה הם, 1. הצדיק ר' יהושע הכהן נפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק. 2. ר' עקיבא הכהן מאטלין אב"ד היינע, אודותיו הרחבנו במאמר הראשון על משפחת אלטשולר. 3. מרת לאה אשת ר' נפתלי צבי ב"ר אליעזר ליפמן – הפרוש מוילקומירר, הוא אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ו. הבת האחרונה, נולדה לר' עקיבא מאשתו השניה, והיא מרת זיסל, אשת ר' אריה לייב ממשפחת געצאוו במינסק, נפטרה ב' אדר ב' תרנ"ד במאהילב על דניפר.

ר' יהושע אלטשולר אב"ד טשאווס

ר' יהושע נולד בשנת תקס"ג. שני זקניו, גם אבי אביו, וגם אבי אמו, היה שמם יהושע, ואף שאבי אמו עדיין היה חי, נקרא יהושע על שם אבי אביו, על דעת אבי אמו - ר' יהושע אב"ד קאפוליא, ובברכתו.

ר' חיים מוולוזין, אמר עליו בקטנותו, "הנער הזה בכשרונותיו, יהיה מגדולי מורי הוראות בישראל". בהיותו כבן עשרים, לאחר שהתייתם מאמו, ואביו נשא את אשתו השניה, נסע לוילנא, וקבע תלמודו בבית מדרשו של רבינו הגר"א ז"ל, שם קבל דרכה של תורה והוראה, מרבו המובהק ר' צבי הירש ב"ר צמח המו"ץ בעיר וילנא.

בשנת תקפ"ה נסמך להוראה מרבו הנ"ל, בצוותא עם הגאון האמתי ר' אברהם אבלי פאסאוולער, ור' ישכר בער ב"ר תנחום מגדולי וילנא. ואחר כך נסמך עוד, על ידי ר' ישראל הלפרין הרב דק' מינסק, ועל ידי ר' אברהם דוב מאברוטש בעל ה'בת עין'.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה בת ר' מרדכי פינס, שהיה עשיר גדול, ופרנס ומנהיג בסלוצק, ונקרא בפי כל מרדכי זוטא [על שם אביו הגאון ר' אליהו פינס ראב"ד סלוצק, שנקרא בפי כל אליהו זוטא, על שם מעשה שהיה]. היא נפטרה יא כסלו תרכ בטשאוס.

בקיץ תקפ"ח נתקבל לאב"ד הארוואל, ובשנת תקצ"ז, נתקבל לטשאוס, שם היה ארבעים וששה שנים, עד לפטירתו. נפטר ערח כסלו תרמ"ד. השאיר אחריו ארגז מלא כתבים בחידושי תורה, ונשרפו רובם בשריפה גדולה בשנת תרנ"ג.

בנו, ר' שלמה זלמן אלטשול, כותב המגילה, נולד בשנת תקצ"ט. ונישא בשנת תרי"ד. וסמך על שלחן חוז, ר' דוד טעביל ממינסק, כפי שנזכר במאמר הראשון. ונתלמד ממנו. בשילהי קייטא תרכא, נתמנה לראש ישיבה בישיבת זקינו, שבע שנים, עד שבא לטשאווס, לעזור לאביו ברבנות, וכשנפטר אביו מילא את מקומו.

מי שלא בודק - טועה, גם אני טעיתי

במאמרי הקודם אודות משפחת אלטשולר נפלו כמה וכמה טעויות, ואבוא במאמר זה לתקנן.

ראשית אודה בזה למר אבישי אלבוים, ספרנה המהולל של ספריית הרמב"ם בתל אביב, שבטובו מספק לי מפעם בפעם צילומים מספרים שאינם בנמצא, גם הפעם העביר לי העתק ממגילת יוחסין של משפחת אלטשול, ועל כך אני [ומן הסתם גם אתה הקורא מצטרף] אסיר תודה לו.

'מגילת היוחסין של משפחת אלטשול', נכתבה על ידי הגאון ר' שלמה זלמן אלטשול אב"ד טשאווס, הנזכר במאמרינו הקודם, בנו של ר' יהושע אלטשול אב"ד שם, בן ר' עקיבא אלטשולר מסלוצק ובוברויסק. המגילה פורסמה על ידי שמחה אסף, בכתב העת 'רשומות', [סדרה חדשה], כרך ד ו-ה. ממגילה זו אנו למדים פרטים נוספים חדשים אודות המשפחה, ומתבררת טעות יסודית, שטעה בספר 'אהלי שם', (שמואל גוטליב, פינסק תרע"ב, עמ' 452. ומשם המשיכה הטעות לספר 'מיר' של משה צינוביץ, עמ' 108), והלכתי אני בעקבותיהם כסומא באפילה בלא לבדוק את הדברים.

התחלתי במאמרי הקודם, וכתבתי אודות ר' עקיבא הכהן אלטשולר, ובכן, ר' עקיבא כלל לא היה כהן, ואף לא אחד ממשפחת אלטשולר, נמנה על מחנה הכהונה. אלא שנכדו – ר' עקיבא אב"ד היינע, היה כהן, אמנם, לא היה בן בנו, כפי שכתבתי בעקבות הספרים הנ"ל, אלא היה בן בתו. אמנם, ר' עקיבא אב"ד היינע, לא נזכר במפורש במגילת היוחסין רק אביו. וכך כותב ר' שלמה זלמן במגילה:

"ואחיותיו של אבי ז"ל שתים הנה, אחת אחותו מאביו ואמו, האשה הצנועה המפורסמת בענות צדקתה מ' שרה ז"ל, הנקראת בבאברויסק בשם שרה'קה ר' עקיבעס, שהיתה אשת הנגיד ר' אלי' בהגביר ר' עזריאל זליג הכהן מאטלין, ונפטרה יום ג' כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, ובנה הרב המופלג הצדיק ר' יהושע הכהן ונפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק".

אם כן, ר' אליהו הכהן מבוברויסק, שהזכרנו במאמר הקודם, כחותנו של ר' נפתלי צבי פרוש, הוא זה אביו של ר' עקיבא אב"ד היינע. ור' עקיבא אלטשולר, כשאר בני המשפחה המרוממה, לא היה כהן כלל ועיקר.

יחוס המשפחה עולה מעלה מעלה, כותב ר' שלמה זלמן אלטשול, שקבלה היתה בפי אביו, ר' יהושע אב"ד טשאוס, מאביו הגאון ז"ל, ר' עקיבא, וכן הוא בקבלה בפי כל בני משפחתם, "כי יותר מח"י דורות לפניו, היו כולם גדולי שרי התורה, אשר שמשו בקהילות גדולות ומפורסמות, או כתר הרבנות היתה הולמתם, אנשי שם בישראל בתורה וביראה וקדושה בשם טוב ויחוסים והארץ האירה מכבוד קדושת תורתם וצדקתם, יראתם הקודמת לחכמתם".

עוד כותב ר' שלמה זלמן, כי זקן זקינו, ר' משה אלטשולר היה מק"ק הראזעווע הסמוכה לסלוצק, [היא GORZOVO, ולא כפי שתיקנתי שבוע שעבר, שצריך לומר הוראדנא]. והוא נין ונכד להגאון המפורסם ר' נפתלי הירש ב"ר אשר אי"ש אלט-שול, בעהמ"ח ספר 'אילה שלוחה' על נביאים וכתובים, וספר 'אמרי שפר', ויש ממנו שו"ת בדין עגונה, בשו"ת מהר"ם לובלין סימן פ"ט, ולהגאון ר' פתחיה מפראג.

וטעם קריאת שם זה, הוא מפני המאורע, שבעת הגירוש מפורטוגאל, לקחו עמם המגורשים, "מחסידי פרובינציא", אבנים מבתי הכנסיות שלהם, וכשהגיעו לפראג וקבעו משכנם שם, בנו בית כנסת חדש, ובו שיקעו אבנים מבתי הכנסיות הישנות בפורטוגאל, וקרא את בית הכנסת אלטניי שול. [בית הכנסת חדש ישן], וחתמו את שמם אלטשול, לזכרון המאורע.

גם בעהמ"ח מצודת ציון, ר' דוד ובנו ר' יחיאל הלל, השתייכו למשפחת אלטשולר, וכותב בעל המצודות בהקדמתו, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מיאברוב, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מפראג. ובמקום אחר כתוב, שנתקבל זקנם ר' פתחיה לאב"ד בפראג. וכבר יגע הרה"צ ר' שלמה אנגלארד מראדזין (במאמרו ב'ישורון' ז, הערה 2), לחפש ולחקור מיהו ר' פתחיה שהיה אב"ד פראג, ולא מצא. ויתכן שזהו ר' פתחיה סופר מפראג, זקנו של ר' משה רבקש. אמנם הוא היה בן ר' יוסף ממגורשי וינה, ונהרג באובן, ולא שמענו שהיה ממגורשי פורטוגאל. ואולי חל בלבול במהלך השנים, ולא זכרו אם היה ממגורשי וינה, או ממגורשי פורטוגל.

במאמר הבא נשוב ונפרט מעט את תולדות ר' עקיבא אלטשולר וצאצאיו, על פי פרטים נוספים, מתוך מגילת היוחסין הנ"ל, וממקורות נוספים, שקבלתי מהקוראים.

רבי עקיבא אלטשולר מסלוצק ובאברויסק

משפחת אלטשולר היא משפחה עניפה מאד, ומיוחסת עד למאד, אך לא נסקור בפעם הזו את כל ענפי המשפחה, אלא נעסוק בר' עקיבא הכהן אלטשולר, דמות לא ידועה כל כך, אבל קורות חייו, ושורשי המשפחה שלו, מעניינים ומסקרנים.

רבי עקיבא נולד בשנת תק"כ – תק"ל לערך, לאביו ר' יהושע אלטשולר, ולאמו מרת גולדא.

אביו ר' יהושע, היה בן ר' משה אלטשולר מק"ק הוראדווא [מסתמא צ"ל הוראדנא], ויחוסם היה ידוע עד כ"ב דורות מגדולי ישראל.

אמו של ר' עקיבא, מרת גולדה היתה בת ר' שלמה, בן ר' עקיבא אב"ד בוריסוב, בעהמ"ח 'ביזת מצרים' על הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ה. בן ר' אליעזר אב"ד מאהליב בן ר' משה זאב אב"ד בגליל עליון דמינסק, בן ר' יהודה יידל אב"ד קאוולי, ומעב"ק.

ר' עקיבא אב"ד בוריסוב הנ"ל, היה חתן ר' משה אב"ד דובראוונא חתן הגאון רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק, מחבר הספר 'סדר הדורות', ומעב"ק מגזע המהרש"ל.

רבי עקיבא אלטשולר בצעירותו למד בישיבה בשקלוב, אצל ר' ישראל תלמידו של הגאון מוילנא.

חותנו היה הגאון רבי יהושע ראב"ד קאפוליא, [נתן הסכמה על ספר 'דרך המלך', שקלוב תקנ"ח] בן ר' אורי שרגא פייבוש. בזיווגו השני, לאחר שנתאלמן, נשא ר' עקיבא את בת הגביר ר' שמואל מבוברויסק.

כאשר יצא הגאון רבי חיים מוולוזין במכתבו הידוע, בעת יסוד ישיבת וואלוזין, בו כתב "וכמוני יעשו נא שאר אנשים אשר בגילי לקפוץ בראש ולהתנדב להיות בין המלמדים", היה רבי עקיבא אחד מן השומעים, ופתח ישיבה בעירו בוברויסק בשנת תקפ"ז, ישיבה שהיתה לשם ולתפארת. רבי חיים היה מעריך ומכבד מאד את רבי עקיבא, והיה קורא אותו "עובד ה' בחינם". מראשי הישיבה בעתיד, נמנו הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השלחן'. והגאון רבי רפאל שפירא. ועוד מגדולי התורה.

לאחר מכן העתיק רבי עקיבא את מקום מושבו לסלוצק, ופתח גם שם ישיבה.

רבי עקיבא נפטר בסלוצק ט"ז אייר תר"ה, והגאון הגדול ר' יוסף פיימר אב"ד סלוצק, הספידו בפניו בחצר בית הכנסת. [לתולדות ר' יוסף פיימער, מוריה נט, הערה 34, בשם 'מגילת יוחסין' שכתב נכדו ר' שלמה זלמן אלטשול]. נספד גם על ידי המגיד מנובהרדוק, בספרו 'שמע יעקב', ליק תר"ך, דף נ"ב.

מצאצאיו:

א. החריף ר' גרשון, שהיה עמו ביסדו את הישיבה בבוברויסק.

ב. ר' יהושע אלטשולר, ר"מ בישיבה בסלוצק, ואב"ד טשאוס פלך מוהילוב.

ג. מרת חיה שרה אשת ר' אליהו כץ מבאברויסק, חותן ר' נפתלי צבי הפרוש מוילקומיר, אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ר' יהושע אלטשולער הנ"ל, היה חתנו של ר' מרדכי פינס מסלוצק, בהגאון ר' אליהו פינס זצ"ל מסלוצק מ"מ בשקלוב וראב"ד בסלוצק, נפטר ט"ו ניסן תקנ"ו, הנקרא 'אליהו זוטא'. בן בתו של הגאון ר' אליהו מפינסק בן הגאון המקובל ר' יהודה לייב פוחאוויצער מפינסק בעהמ"ח ספרים קנה חכמה ודרך חכמה ועוד.

מצאצאיו של ר' יהושע:

א. ר' עקיבא הכהן אלטשולר [מאטלין] אב"ד היינע פלך מינסק [נזכר בספר 'שמע אליהו' (עובר אורח) לבעל האדרת אות ד' - ו'. וגם נתן הסכמה לספר מדרש יעבץ, לר' יעקב בן ציון מנדלסון, בהיותו בגייטסהעד]. אבי 1. ר' מיכאל אשר מטלין רב בדבלין - אירלנד, נולד בשנת תר"ם לערך, למד בישיבת סלוצק ובישיבת מיר, חתנו של ר' יצחק מאיר יוסלזון אב"ד דאבלין. חתנו של ר' מיכאל אשר, הוא ר' אברהם יצחק אונטרמן, בנו של הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לארץ ישראל. 2. אשת הרב ניסן עסקין, ממלא מקומו ברבנות היינע, משנת תרס"ה, והיה גם רב בהאראדאק שנה אחת.

ב. ר' דוד טעביל ממינסק בעל הנחלת דוד, בזיווגו השני נשא את בת ר' יהושע, וילדה לו בן בשם יצחק, כאשר נפטר ר' דוד טביל, היה יצחק בן שנתיים ומחצה, לימים גדל והיה למו"צ הראשון דמינסק.

ג. ר' שלמה זלמן אלטשולר, נולד בשנת ת"ר לערך. היה תלמיד גיסו ר' דוד טעביל, ואף נשא לאשה את בת בתו של ר' דוד טעביל. בשנת תרכב, נתקבל לרמ בישיבת זקנו בסלוצק, בשנת תרכח אחרי שנשרפה הישיבה, חזר לעיר מולדתו לסייע לאביו ברבנות, ובשנת תרמד ערב ראש חודש כסלו אחרי פטירת אביו, נתמנה למלא מקומו כאב"ד טשאוס. בנו הבכור ר' משה צבי סוחר בעיר באקו, חתן ר' שלמה מאנעוויץ בן ר' דובער בן ר' אשר מעיר מסטיסלאו. בנו השני ר' עקיבא חתן שלום בער חאשין חתן ר' יואל הר"מ בעיר חאסלאויטש. בת נוספת היא אשת ר' משה טשארני רב בבאקו בן ר' אברהם בן ר' שלום ממשפחת השחורים במיר.

הוספה:
כבר נתברר אצלי שטעיתי, ומשפחת אלטשולר זו, כלל לא היו כוהנים, וראה בהרחבה ברשומה הבאה.