רשימת שאלות מן הקוראים - ה

• בספר ישרש יעקב כותב,

"שמעתי מר' פלטיאל, בנו של הגביר המפורסם החסיד ר' נטע טשעסנער מק"ק וואלאדאווע, ור' פלטיאל הוא גיסו של אדמו"ר מסלאנים זצ"ל".

האם ידועים פרטים נוספים על ר' פלטיאל, וכיצד היה גיסו של האדמו"ר מסלאנים?

• רבי אדוני'הו קראוס, בסוף חלק ג' של ספרו אדני היד החזקה, כותב כי אשת רבי יוסף זאקס מלייפציג, היתה קרובת משפחה של רבי ישראל סלנטר.

האם ידועים פרטים נוספים על משפחה זו, וקשריה לרבי ישראל ליפקין מסלנט?

• גיסו של רבי אברהם הלל גולדברג, רבו של כפר פינס, [ומלפנים בפתח תקווה, מגיד שיעור בירחי כלה, יליד העיר סקידל פלך גרודנא]. רבי אריה טהורי שהוציא ספר 'הגות והגיגים' כותב בהקדמת ספרו, שאביו - הוא חמיו של רבי אברהם הלל גולדברג הנ"ל - רבי אלעזר פינחס טהורי [טורק] ז"ל יליד בריסק, סיפר לו כי הם מצאצאי המלבי"ם זי"ע.

יש לציין כי רבי אלעזר פינחס היה יתום מאביו מגיל 9, אז עלתה אמו האלמנה מרת רייזל לירושלים.

האם ידועים פרטים נוספים על רבי אלעזר פינחס, והקשר למשפחת המלבי"ם?

הגאון רבי הלל זקס זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה, נפטר הבוקר הגאון הגדול רבי הלל זקס, ראש ישיבת כנסת הגדולה בקרית ספר.

הגאון רבי הלל נולד בראדין בשנת תרצ"א, לאביו רבי מנחם מנדל זקס ולאמו מרת פייגל חיה בתו של החפץ חיים, הוא נקרא על שם אבי זקנתו ר' הלל שניידר אב"ד לאפיס בעהמ"ח בית הלל. שנתיים וחצי נתגדל במחיצת זקנו בעל החפץ חיים, עד לפטירתו ביום כ"ד אלול תרצ"ג. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחתו מראדין לאיישישוק ומשם לוילנא, ומשם המשיכו דרך יפן עד לארצות הברית.
בהגיעו לאמריקה, למד ר' הלל אצל גדולי הדור ההוא, תחילה במתיבתא תפארת ירושלים תחת הנהגתו של רבי משה פיינשטיין, ולאחר מכן אצל רבי ראובן גרוזובסקי, ואת עיקר לימודו קנה בישיבת לייקווד, שם נחשב לאחד התלמידים הקרובים לרבי אהרן קוטלר.

רבי הלל במסירת שיעור בבית הכנסת הגדול במוסקבה לפני שנה:

בהגיעו לפרקו, נשא ר' הלל את בתו ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה חברוני. כאשר קבע מושבו בירושלים, נתמנה לאחד מראשי הישיבה הגדולה כנסת ישראל חברון. ועמד בראשות הישיבה לצד רעיו הגאונים רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי אברהם פרבשטיין, והמשגיח רבי הירש פאליי.
בשנת תשנ"ו יסד את הישיבה בקרית ספר, היא ישיבת כנסת הגדולה, בה גידל תלמידים רבים, אשר הוא היה מורם ורבם, ממנו קנו תורה, ממנו קנו דעת, והוא היה המכה על ראשם ואומר להם גדולו.

וזה יחוסו של רבי הלל

אביו הגאון רבי מנחם מנדל יוסף זקס ר"מ בישיבתו של החפץ חיים בראדין,

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.

רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא

אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

הגאון רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז זצ"ל

הושברנו בשלישית. מקליבלנד אמריקה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הגדול רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז.

הגאון רבי חיים שטיין, מזקני ראשי הישיבות. נולד לפני תשעים שמונים שנים בעיירה שקאדוויל, שם גר אביו באותם הימים, סמוך על שלחן חותנו.

בימי המלחמה העולמית, ברח מטעלז עם קבוצה של שש עשרה בחורים, שנמלטו אל תוככי רוסיה ימים מספר לפני שהגרמנים כבשו את העיר. ובכך ניצל מגורל בני משפחתו ובני הישיבה שנהרגו כמעט כולם על קידוש השם.

בימי גלותו בטשקנט נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב זאקס, אב"ד אוזדא, מחסידי חב"ד.

רבי חיים שטיין משמאל

לאחר שוך המלחמה, הצטרף לישיבת טלז בקליבלנד, שהוקמה על ידי הגאונים, רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. ולמעלה משישים שנה הרביץ תורה בישיבה.

בחודשים האחרונים חלה, והיום, כ"ז סיון נפטר לבית עולמו.

לפני כמה שנים, נפטר בנו ר' שלום רפאל יהודה שטיין, ולזכרו נדפס ספר הזכרון 'שירתא דפסחא'. הוא היה חתנו של רבי אברהם מיכאל יעלין, מגזע הגאון רבי אריה לייב יעלין בעל היפה עיניים.

יחוסו לבית אבותיו

הגאון רבי חיים שטיין, היה בנו של רבי בנימין משה שטיין גאב"ד אופינא הי"ד, נהרג על ידי הרוצחים הליטאים כ"ו תמוז תש"א, וזוגתו מרת חסיה מרים נהרגה כ"ג אלול תש"א. צאצאיהם: רבי חיים שטיין זצ"ל. מרת עלא רויזעל הי"ד אשת ר' ישראל יהודה לייב רוטשטיין. רבי יהושע אריה לייב שטיין רב בסאלאנט הי"ד. ר' אבא מאיר שטיין הי"ד. והבחורים שלום ושמואל זלמן שטיין הי"ד.

החפץ חיים ומשפחתו

גדול מרבן שמו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שר צבא ישראל, מאיר עיני העולם בתורתו וביראתו.

נכתוב כאן סקירה על משפחתו וצאצאיו.

ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.

משפחת בית אביו

לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.

הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.

אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנו ישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.

ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".

נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.

לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.

משפחת החפץ חיים

אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).

תמונה המיוחסת לחפץ חיים [כנראה בשנים מוקדמות]

אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.

בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".