איך חוקרים עץ משפחה

שאלוני מנין לקחתי את יחוס אבותיו של רבי ישראל סלנטר. הרי בכל הספרים שכתבו את תולדותיו, לא הזכירו רק את שם אביו רבי זאב אב"ד טעלז, ושם אבי אביו שרבי אריה, שאף הוא לא נשתמר, אלא בזכות בנו, שקרא את חידושיו על שם אביו, הגהות בן אריה על הש"ס רמב"ם ושו"ע, וחידושי קול בן אריה על העיטור.

והאמת היא, שאכן, במשך שנים רבות, היה רשום אצלי רק רבי ישראל בן רבי זאב בן רבי אריה, ולא יותר.

שכן רושמי תולדותיו של רבי ישראל, רשמו את שם אביו, ואך בספר עיר וילנא, הזכיר גם את שמו של אבי אביו רבי אריה.

אז מהיכן לקחתי את שאר השמות הנוספים?

ר' דוד סידרסקי, נכדו של ר' ישראל סלנטר, בתולדות שהדפיס בירחון 'היהודי' ניו יורק תרצו, ושם כתב, שר' דב בער אב"ד פלונגיאון היה אבי ר' ישראל אבי ר' אריה אבי ר' זאב וואלף, אביו של ר' ישראל סלנטר, אך גירסא זו ודאי שאינה יכולה להיות, גם מפאת מרחק השנים, שכן יש ברשימתו מדי קצת דורות. שכן עברו כמאה ושלושים שנה מחייו של רבי דוב בער מפלונגיאן עד לרבי ישראל סלנטר.

אז איך מתקדמים?

הזכרנו במאמר הקודם, בין בני משפחתו המורחבת של רבי ישראל סלנטר, את הגאון רבי צבי הירש פרבר מלונדון, אמור, הוא הדפיס ספרים רבים במקצועות התורה, ובראש ספרו על התורה כרם הצבי שנדפס לראשונה בוינה בשנת תר"פ, הנציח 'לזכרון עולם לעולם ועד':

"יוחק שם משמן טוב, ה"ה כבוד מר חותני הנגיד המופלג בתורה ובמעשים טובים, רחים ומוקיר רבנן רודף צדקה וחסד, הסוחר הנודע לתהלה במדינת קורלאנד וזאמוט, איש אמונים רב ברכות, כש"ת הר"ר צבי הירש בהר"ר טובי' גאלדבערג מזאגר חדש, נכד הרב המאוה"ג ר' ארי' ליב ז"ל מו"צ דז"י, אבי הגאון בעל הגהות "זאב בן אריה" על כל הש"ס; [חותני] נלב"ע בימי המלחמה בעיר נעוועל ארץ גלותו בשבת הגדול י' ניסן תרע"ז תנצב"ה. ורעיתו ממשפחתו היא חמותי החשובה במו"מ ויראת ה' מרת האדע מלכה ז"ל אחותו של הגאון האמתי קדוש עליון רבי אריה ליב לפקין זצ"ל מקרעטינגען, בת הרב המאוה"ג ר' ידידי' ליפמאן (אחיו של הגאון האמתי רשכבה"ג אור ישראל וקדושו רבינו ישראל סלאנטער זצוק"ל) בן הגאון האמתי ר' זאב וואלף הגאבד"ק גאלדינגען וטעלז בהמ"ס הגהות "זאב בן ארי"ה על כל הש"ס, רמב"ם וטורים וכו', בן הרב המאוה"ג ר' אריה ליב מו"צ דזאגר ישן בהרב ר' ברוך משוועקסנע בהרב ר' ליב נין ונכד להגאון הגדול בדורו ר' דובער אבד"ק פלונגיאן והמדינה, זקן הגר"ן מדרויא והגר"א מקאליש בהגה"צ ר' יעקב מניישטאדט, והגר"י מבויסק, ולמעלה בקודש הקדשים, עמודי עולם וחכמי חרשים, זי"ע ועל ביתי היא רעיתי נצר מטעם, הרבנית מרת פריידא, ועל זרעי וזרע זרעי שלא תמוש תורת ה' מפינו עד העולם".

גם בספרו 'אשת חיל', כשהספיד את רעייתו הרבנית פריידה, חזר ומנה את יחוסה בפרוטרוט כפי הנוסחה דלעיל, תוך הצגת עץ משפחה מורחב של כל משפחת ליפקין שידע עליהם.

הרי נוספו לנו עוד שתי דורות, ר' אריה זקינו של ר' ישראל, היה בן ר' ברוך משווקשנא, בן ר' לייב.

רבי ישראל סלנטר - לפקודת השנה

היום מלאו מאה ושלושים שנה, לפטירתו של מייסד תנועת המוסר, הגאון רבי ישראל ליפקין מסלנט, המכונה ר' ישראל סלנטר.

אחד מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט, רבי יצחק בלזר, כתב את תיאור קצות דרכיו והילוכו בקדושה, בספרו 'אור ישראל', ובהקדמתו כתב שלא ידועים הרבה מתולדותיו, כי הוא לא רצה בפרסום אישיותו ובהשארת זכר אחריו מלבד מה שיכול להביא תועלת לרבים, וגם תלמידיו הגדולים לא מצאו חפץ לספר מקורות ימי חייו, מלבד אשר ראו בהם תועלת חינוכית או מוסרית.

בכל אופן נסכם בקצרה את המעט הידוע, רבי ישראל ליפקין, נולד בשנת תק"ע, כך נחרת על מצבתו שבקניגסברג, וכן בספר עיר ווילנא, כל כותבי תולדותיו האחרים, מציינים שנולד ו' חשוון תקע"א, על פי דברי עמיל בנימין בספרו הגרמני. מרישומי המפקדים, בהם רשום שנולד בשנת 1810 אין הוכחה לכאן או לכאן, שהרי אף חשון תקע"א, הוא עדיין בשנת 1810. מקום הולדתו, הוא בעיר זאגר, ולא כפי שיש שכתבו שנולד בעיר טעלז.

בתחילה למד אצל אביו, וכשבגר מעט, נסע ללמוד בסלנט אצל רב העיר הגאון רבי צבי הירש ברוידא, שם בסלנט, הוצע לרבי ישראל שידוכו עם מרת אסתר פייגה בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט מגזע השל"ה, המכונה ר' יענקלע יענטעס. ושם קבע את מגוריו בשנים הראשונות. שם גם ראה את רבי יוסף זונדל מסלנט, וממנו קנה את יסודות תורתו המוסרית.

על פי עצת רבו נסע לווילנא בשנת ת"ר, והיה שם ר"מ בישיבת ר' מיילא, כמובא בהקדמת ספר תכלת מרדכי. שמונה שנים פעל בעיר ווילנא, ומלבד הרבצת תורה בישיבה, פעל גם ברחבי העיר, ובדרשותיו חיזק את החובות המוסריות של היהודי. משם עבר לקובנא, ואף שם הרביץ תורה בישיבה. וחתום משם על הסכמות לספרים.

אחר כתשע שנים נוספות עבר לקניגסברג. משם, הפיץ את 'אגרת המוסר' שהדפיס בשנת תרי"ח, בשנת תרכ"א, החל להדפיס מעט מדברי תורתו והגותו, תחת השם 'התבונה', בשתים עשרה חוברות. בשנים שאחר מכן, נדפסו תורותיו ואגרותיו בספרים רבים. מהם, 'אמרי בינה' ווארשא תרלח, 'עץ פרי' וילנא תרמ, 'אבן ישראל' ווארשא תרמג, ועוד ועוד.

 

ספר עץ פרי, עם אגרת המוסר

בשנת תר"מ לעת זקנתו נסע רבי ישראל לפריז, במטרה להשפיע על היהדות במערב אירופה, שם שהה כשנתיים, עד שחזר לעירו, קניגסברג, שם נפטר ביום כ"ה שבט תרמ"ג.

לאחר פטירתו נספד במקומות רבים, וספרים רבים נדפסו עם הספדים עליו, 'מספד גדול וכבד', מרבי משה יהודה רבינוביץ וארשא תרמג, 'קדוש ישראל' [עם דברי תורה ממנו] מר' יוסף פלדברג וילנא תרמד, 'כבוד ישראל' מר' דוד שלמה סלושץ מאודסה וארשא תרמד, 'הלל וזמרה' מר' אהרן אליעזר קליניצקי ווארשא תרמד. 'יורה ומלקוש' לרבי יוסף חיים קרא, וילנא תרנד, גם מעט מתולדותיו נדפסו בספרים רבים, 'תולדות ר' ישראל סלנטר' בגרמנית מאת ר' ירחמיאל [עמיל] בנימין, ברלין תרנט, 'ר' ישראל סלנטר', מאת ר' שמואל רוזנפלד, ווארשא תרע"א, ובאחרונה בספר 'תנועת המוסר' לרבי דב כץ, כרך ראשון.

תלמידים רבים היו לו לרבי ישראל, הן בישיבות בהן הרביץ תורה, והן תלמידים שקיבלו ממנו דרך בהנהגת המוסר, ואין כאן המקום למנות את כל תלמידיו, אך אציין למפורסמים שבהם, רבי שמחה זיסל זיו ברוידא הסבא מקעלם, רבי נפתלי אמסטרדם שעלה לירושלים בערוב ימיו, רבי יצחק בלזר רבה של פטרבורג שעלה אף הוא לירושלים, רבי נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקא, ורבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומזה.

במאמר שלפנינו אזכיר את יחוסו לבית אבותיו, את כל בני משפחת ליפקין המורחבת, ובעזרת ה' אכתוב מאמר נפרד על צאצאיו של רבי ישראל למשפחותיהם, ובכך יהיה עץ משפחה מושלם.

וזה סדר יחוסו

• אביו רבי זאב וולף ליפקין מזאגר, נולד בשנת תקמ"ו, זוגתו מרת לאה בת ר' יצחק, שהיתה מפורסמת בכל הסביבה בצדקותיה ובבקיאותה וחריפותה בתנ"ך ותלמוד. שם למד תורה עם בחורים,

צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

אחר פטירתו של רבינו יוסף שלום אלישיב זצללה"ה, מן הראוי לעסוק גם בתולדות זקינו רבי שלמה אלישוב בעל הלשם. וזה החילי,

נולד בליל שבת קודש י"ב טבת תר"ב, לאביו ר' חיים חייקל שהיה אחד מל"ו צדיקים, וכל הלילות היה עוסק בתורה, ונחשב מאד בעיני בני עירו. זוגתו מרת סתירה גיטא היתה בת ר' יצחק.

בהקדמתו לספרו הראשון, 'הקדמות ושערים', הוא כותב, "אשר לפי מה שקבלתי מזקני משפחתי, הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האר"י ז"ל, ומצד אחד הנני גם כן מגזע הרב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאליא".

רבי חיים חייקל, גר בזקנותו, בבית הנגיד ר' צבי יוסף גולדברג מזאגר חדש, אשר זוגתו היתה בת רבי ידידיה ליפמאן ליפקין אחיו של רבי ישראל סלנטר. אגב, ר' צבי יוסף היה חותנו של ר' צבי פרבר מלונדון, [אחיו של ר' מרדכי חתן הלשם], והוא העיד במכתבו לרבי אברהם אלישוב, שכל לילותיו של רבי חיים חייקל עברו עליו בלימוד תורה.

נסע בגיל שלש עשרה ללמוד במינסק אצל הגאון רבי גרשון תנחום בעל אילנא דחיי, ואחר נישואיו נסע עם בנו יצחק לטעלז, שם היה קיבוץ של אברכים פרושים, שגדלו והיו לגדולי הדור, ולמד שם גם אצל רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז בעהמ"ח עדות ביהוסף.  על תקופת היותו שם, סיפר המהרי"ל בלוך מטעלז, "כי מה שזכה רשב"ח הי' ע"י רוב יגיעתו במס"נ ובכיות עצומות בשפיכת הנפש לה' שיאיר עיניו".

תמונת רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

התחתן בהיותו כבן עשרים, עם מרת בת שבע אסתר בת ר' דוד פיין משאוויל, ונקרא בשם ר' שלמה פיין. [כך הוא נקרא בפי אנשי דורו, רבי ירוחם ממיר, בספר 'דעת חכמה ומוסר' חלק ב' עמ' קעד, כותב, "סיפר לי ר' שלמה'לע פיין, הוא בימי חורפו כבר הי' מקובל, ופעם אחת בנסעו עם הגאון רבי ישראל סלנטר, הרהיב עוז בנפשו לשאול אותו מפני מה אינו לומד קבלה...".