רבי אברהם חיים לוין

בשעות האחרונות הובא למנוחת עולמים בבני ברק, הגאון הגדול רבי אברהם חיים לוין ראש ישיבת טעלז בשיקאגו, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה. 
ואלו הם תולדותיו, 
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.

וזה יחוסו של רבי אברהם חיים

אביו, רבי אליעזר לוין אב"ד דיטרויט מישיגן, נולד בשנת תרנ"ח בעיר האנאשישאק שם כיהן אביו כרב. בנערותו נסע לאיישישוק, שם למד בישיבתו של רבי טוביה רוטברג, אחר כך נסע ללמוד בראדין, והיה תלמיד מובהק של החפץ חיים, משם המשיך לקעלם, וגם אחר נישואיו למד בכולל קעלם, והיה מגיד שיעור בהת"ת שם, עד שנקרא לכהן כרב בוואשקי על מקום חותנו, בשנת תרצ"ו לערך, נסע לאמריקה, תחילה כיהן כרב בעיר אירי פנסילבניה, ואחר כך נקרא לכהן כרב קהילת בית תקווה בדיטרויט, שם פעל רבות לטובת כלל היהדות בעיר, תחילה כחבר ועד הרבנים בדיטרויט, ולבסוף כיהן כאב"ד דיטרויט מישיגן, וראש ועד הרבנים שם. האירך ימים ונפטר ביום א' י"ד שבט תשנ"ב, והובא לקבורה בארץ ישראל ביום ג' ט"ז שבט. זוגתו מרת שרה מנוחה לבית הופנברג, היא נפטרה בשנת תש"ך. אחרי פטירתה נשא בזיווג שני את מרת חנה

המשגיח רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל

בשבת שעברה, שבת פרשת כי תבוא, י"ח אלול תשע"ז, נפטר הגאון הצדיק רבי אליעזר גינזבורג משגיח ישיבת פוניבז'.

המשגיח נולד בבני ברק לפני ששים ושמונה שנים, מילדותו גדל בפוניבז', בה כיהנו אביו וסבו בתפקיד המשגיח. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את נכדת מרן הסטייפלר, בת לחתנו רבי שלמה ברמן. בשנת תשמ"ה לאחר פטירת אביו, נתמנה לכהן כמנהל רוחני בישיבה, על פי בקשת הסטייפלר. ומני אז, ניצב בחזית המזרח של ישיבת פוניבז', כמשגיח ומנהל רוחני. למעלה משלושים שנה, מסר ועדים ושיחות לבחורי הישיבה, אשר העריצוהו וראו בו בבואה לדמות זקינו הגדול רבי יחזקאל לוינשטיין.

בשבוע האחרון לקה בליבו, ואושפז במצב קשה בבית החולים, תפילות רבות נישאו לרפואתו בהיכלי הישיבות, ובפרט בישיבת פוניבז', ובשבת קודש, הלך לעולמו. בהלווייתו שיצאה במוצאי שבת מהיכל הישיבה, הספידוהו ראשי הישיבה ורבניה.

את יחוסו ויחוס זקינו המשגיח רבי יחזקאל הלוי לוינשטיין, ניתן לראות במאמר המלא, המופיע באתר פרינט מייל.

הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל

בבית החולים לניאדו נפטר היום הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין רבה של רמת השרון. הגאון רבי יעקב נולד בשנת תרפ"ד בעיר שומיאץ שברוסיה. בילדותו למד בחיידר המקומי. לאחר שנתייתם מאמו, ועבר לגור בבית  דודתו בעיר קלימוביץ'. בהיותו כבן עשר, עלה עם אביו לארץ ישראל. הם עלו לארץ ישראל באניה, במסע שארך כמעט שבועיים. במזוודה שלקחו עימם לשימוש יומיומי בזמן המסע, הכניס האב הגדול חומש ויקרא, וגמרא בבא קמא, והמשיכו בסדר לימודיהם הקבוע. וכשהגיעו אל דירתם הראשונה ברמת השרון, עוד לפני שהיו להם רהיטים, הלך האב הגדול אל בית הכנסת לשאול מן הגבאי גמרות נוספות בבא קמא, על מנת שיוכלו ללמוד כולם יחד, ולא יצטרכו להשתמש בספר אחד. בארץ ישראל, למד תורה בבית עם אביו הגדול, שנה אחת נסע לישיבת לומזא בפתח תקווה, אך חזר לבית אביו לללמוד עמו, עד הגיעו לגיל שמונה עשרה, אז נסע ללמוד בישיבת פוניבז', ונמנה על ששת הבחורים הראשונים שיסדו את הישיבה. לאחר פטירת אביו, נתמנה למלא את מקומו, כרבה של העיר, תפקיד אותו נשא ברמה במשך כשישים שנה. במהלך השנים מסר שיעורים בישיבות רבות, ואף כיהן כדיין בבית הדין של רבי ניסים קרליץ. נודע כפועל ישועות בברכותיו ובסגולותיו שהמליץ לרבים, שבורי לב ונדכאים אשר באו אליו לקבל את עצתו וברכתו. זוגתו הרבנית מינה לבית קרול, נפטרה ביום זאת חנוכה תשס"ט.

וזה סדר יחוסו,

אביו הגאון הגדול רבי צבי יהודה אדלשטיין אב"ד שומיאץ ברוסיה על מקום אביו, ולאחר שעלה לארץ ישראל, נבחר לכהן כרבה של רמת השרון. בילדותו למד תורה מפי אביו, והיו לומדים גמרא בעיון, אך רק גמרא רש"י ללא תוספות, וכאשר סיים את הש"ס בגיל 15 נסע ללמוד בישיבת וולוזין בראשותו של הגאון רבי רפאל שפירא, ובסלבודקא בישיבת כנסת בית יצחק, אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, אשר כינהו בחיר הישיבה. בשנת תרע"ו גוייס לצבא הרוסי, ונפל בשבי הגרמני, משם שוחרר כעבור שנתיים. זמן קצר לאחר שחרורו מן השבי, נפטר אביו ורבי צבי יהודה נבחר לכהן כממלא מקומו ברבנות העיר, אז נפתח פרק חדש של מסירות נפש להחזקת חיי היהדות בעיר ולימוד תורה במסירות נפש, תחת גזירות הקומוניסטים. לאחר שנתאלמן מרעייתו, החליט לעלות לארץ ישראל עם בניו ועם אמו, ואחרי חג הפסח של שנת תרצ"ד יצאו לדרך, וכשהגיעו לארץ ישראל קבע מושבו ברמת השרון. וכעבור פחות משנה, נתמנה לכהן כרבה של העיר. נפטר ביום כ' חשוון תשי"א, בבית חולים בירושלים, והובא לקבורה ברמת השרון סמוך לקבר אמו, על פי הוראת החזון איש, שאמר כי טוב לאדם להיקבר במקום מנוחת אבותיו.

רבי אליהו מישקובסקי זצ"ל

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו כפר חסידים.

רבי אליהו נולד ביום כ"ה טבת תרע"ז בז'לודק שבפולין. בשנת תרפ"ט, והוא עוד לפני גיל בר מצווה, נסע ללמוד בישיבת שער התורה בגרודנא אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. אחר כמה שנים, עבר ללמוד אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ומשם נסע לישיבת מיר.

חתונת הגרא"א מישקובסקי, מימין: רבי ישראל מובשוביץ, רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב עוזיאל, החתן, רבי זלמן סורוצקין, רבי שבתי יגל, רבי גרשון לפידות[?]

בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל.

בשנת תש"ו נשא לאשה את מרת שושנה בתו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול זצ"ל, אודותיו ואודות יחוסו כבר כתבנו בעבר בבלוג בעת שנפטר חתנו הצעיר הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל. רבי מרדכי שמואל כבר לא היה בין החיים, והשאיר אחריו משרה פנויה כרב הישוב כפר חסידים, והחתן המיועד היה אמור למלא את מקומו. ואכן, רבי אליהו הוכתר לכהן כרב הישוב ביום חתונתו, ובשל עובדה זו, השתתפו בחגיגת נישואיו גדולי תורה רבים.

בשנת תשט"ו, נתמנה לכהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, שהוקמה על ידי גיסו הגאון רבי נח שימונוביץ, לזכר חותנו של רבי נח, הוא אביו של ר' אליהו – רבי חזקיהו מישקובסקי, הישיבה היתה עד אז בזכרון יעקב, ובאותם ימים עברה לכפר חסידים, והסתופפה תחת חסותו של הרב, שכאמור כיהן מעתה גם כראש הישיבה.

שלושים וחמש שנה כיהן כרבו של הישוב כפר חסידים, וכעשרים וחמש שנה כיהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, עד אשר חלה ונפטר, ביום כ' טבת תשמ"א. הוא הובא לקבורות בירושלים על הר הזיתים, מקום קבורת אביו.

וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק, נולד בתרמ"ד, בסטאביסק, נשא לאשה את מרת בריינה ביתו של הגאון רבי איצ'לע בלאזר.

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
• אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

רבי ראובן כהן אב"ד נארווע

במאמר הקודם דיברנו על יחוס הגאון רבי ראובן פיין, מצד אביו, הגאון רבי שבתי פיין גאב"ד בעליצא הי"ד, בן הגאון רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים הי"ד, בן ר' שבתי פיין. והרחבנו מעט בסקירת עץ המשפחה של צאצאי משפחת פיין, והזכרנו את כל בני המשפחה. כאמור, יש עוד להרחיב אודות יחוס המשפחה, מצד הנשים, הן מצד משפחת אשתו של רבי יהודה לייב פיין, משפחת קונציפוביץ מקובנא, והן אודות אמו של רבי יהודה לייב פיין, המתיחסת למשפחת גינצבורג, ויחוסו עולה מעלה בקודש לגאוני ישראל.

אך כאמור, במאמר זה, ברצוני לדון על משפחת אמו של רבי ראובן פיין, אשת רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא.

האמת ניתנת להאמר, שבעבר כבר הזכרתי בבלוג את יחוס המשפחה במשפט אחד, אך הפעם יש עמי פרטים נוספים, וגילויים מעניינים, שראוי להקדיש עבורם מאמר מיוחד.

וזה החלי,

אשתו של הגאון רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, מרת סירל יענטא, נרצחה על ידי הנאצים ביום כ"ג אב תש"ב, בעיר ז'טיל יחד עם בתה דבורה הענא. ה' יקום דמן.

אביה, היה הגאון רבי ראובן כהן, גאב"ד נארווע פלך ביאליסטוק. נולד בשנת תרי"ג, ובשנת תרל"ז, והוא אך בן עשרים וארבעה שנים, נתמנה לכהן כרב בעיר נארווא, בה כיהן במשך כיובל שנים עד לפטירתו. לא ידוע בדיוק מתי נפטר, אך ברור שלפני שנת תרפ"ד, שאז נולד נכדו רבי ראובן פיין ונקרא על שמו.
בין תלמידיו נמנה הגאון רבי יעקב גדליה סמארגאן אב"ד דאגדא.

אשתו מרת איטה רבקה, עליה כתב נכדה ר' ראובן, בהקדמת ספר עונג שבת, כי מסרה את נפשה עבור העניים וחסרי לחם, בימי המלחמה הראשונה.

על פי מה שכתב נכדו, בהקדמה לספר עונג שבת, היתה מסורת שנמסרה במשפחה מדור לדור, כי הם מצאצאי הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד המבורג בעל הכנסת יחזקאל, והתוספות יום טוב, ועוד גאוני וצדיקי הדורות. אך לא ברור מדבריו, אם היחוס הוא מצד רבי ראובן כהן, או מצד אשתו.

מלבד בתו מרת סירל ינטה, היו לו לרבי ראובן עוד שתי בנות,

• מרת רעכיל אשת הגאון רבי יצחק זונדל [איצל'ה] קרליץ גאב"ד קוסובה על מקום אביו רבי שמריהו יוסף קרליץ. אחיו החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". אף רבי יצחק עם משפחתו נהרגו בשואה בשנת תש"ב. הי"ד.
• מרת נחמה גולדה אשת הגאון הגדול המפורסם רבי משה מרדכי פערלין גאב"ד 'קמין קאשירסק', וקודם לכן כיהן כאב"ד לובעשאוו פלך מינסק. נמסר עליו, כי אביר הרועים ר' חיים מבריסק הפליג בגדלותו.

על יחוסו של רבי ראובן כהן מעלה בקודש, לא נודע כמעט מאומה כאמור, רק שם אביו אליהו, ועוד נמסר שהוא מצאצאי הכנסת יחזקאל. ואף כשחיפשתי, לא מצאתי.

על אשתו איטה רבקה, נכתב בהקדמת 'עונג שבת' כי היתה בתו של הגאון החריף המפורסם בדורו המכונה בפי כל ר' לייבצ'יק חריף זיע"א שהיה רב דציטיויאן, ריטובה, ובויסוקה ליטובסק.

הא ותו לא.

לא נרשמו עוד פרטים על ר' לייב זה, שכיהן כרב בכמה ערים. ויצאתי לחפש מיהו.

הגאון רבי ראובן פיין

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי ראובן פיין.

ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל, וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.

לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.

לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.

תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת הספרים 'בין המשפתיים'.

וזה סדר יחוסו,

אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה) אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם 35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.

בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר 'עונג שבת'.

צאצאיו:

א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.

אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים, נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט, ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.

צאצאיו:

צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.

ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.

 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 

אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.

אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:

רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.

• רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.    

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

רבי זאב וולף איינהורן מהוראדנא

מאה וחמישים שנה מלאו לפטירתו של החכם הגדול שהי בקי בכל מדרשי חז"ל, הלא הוא רבי זאב וואלף איינהורן מהוראדנא, שנפטר בי"ג אדר שני תרכ"ב.

כך כותב עליו ש. י. פיין,  בספרו כנסת ישראל:

חכם תורני ובקי במדרשים בדורנו מנכבדי הוראדנא, ובסוף ימיו נתישב בווילנא להדפסת ספריו. חיבר א. פירוש על פסיקתא רבתי הנקרא פסיקתא דרב כהנא [ברעסלוי תקצא] כולל באורים והגהות. ב. מדרש תנאים כולל שני ספרים, פירוש על פרקי רבי אליעזר. ג. פירוש על הברייתא דשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ווילנא תקצח, ספר נכבד בערכו וביחוד החלק השני שבו הראה המחבר בקיאותו הגדולה בתלמודים ומדרשים, אך הפריז על המדה לשום את המדות דרבי אליעזר כמדות מהלכות על פני כל דרשות חזל לישבם ולהולמם על פי המדות, ובגלל זה נכנס לפעמים בדחוקים ללא צורך. ד. פירוש על מדרש רבה, נקרא פירוש מהרזו נדפס מצורף אל המדרש בווילנא משנת תריג, וגם בפירושו זה היו לב מדות דרא לקו ולמשקולת. ונפטר בווילנא יג אדר שני תרכב.

בספרו על פרקי דרבי אליעזר, צירף פירושים על עניני תקופות ומולדות, מרב העיר, הגאון רבי בנימין דיסקין אב"ד הוראדנא.

גם ה. נ. שטיינשניידר, מחבר עיר ווילנא, אסף חומר לתולדותיו, ורצה להדפיסו בספר עיר וילנא חלק ב', אלא שכידוע תוכניתו לא עלתה בידו, והוא לא הדפיס את החלק השני של הספר, ובחלק שנדפס בימינו על ידי מ. זלקינד לא מופיע ערכו של ר' זאב.

בנו של ר' זאב וואלף הוא ר' אברהם ישראל איינהורן, זוגתו מרת פרומע חיה בת ר' מנחם ישראל כרוספדין, נפטרה י"ד ניסן תרמ"ו. ר' אברהם ישראל גם הוא מכר את כתב ידו של אביו לאלמנה והאחים ראם, והזכירו זאת בראש המדרש רבה שלהם. והוא גם הביא לדפוס את הספר מעייני יהושע, מהרב הגאון המאור הגדול הצדיק המפורסם מו"ה יהושע העשיל כץ הנקרא בפי כל ר' העשיל ריינעס [תלמיד חבר לר' אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה] , והוא פרוש ובאור על ספר שנות אליהו למשניות זרעים שחברו הגאון מוילנא. וילנא תרמח. בהסכמות לספר מאריכים רבני וילנא והוראדנא בשבחו. בספר יש גם רשימה ארוכה של פרענומעראנטן, בהם רבים מבני משפחתו.

יחוס משפחת איינהורן

אביו של ר' זאב וואלף, היה ר' ישראל איסר איינהורן, בן ר' עוזר איינהורן שהיה חתנו של ר' צבי הירש מיאנובה.

על פי המסורת המשפחתית, ר' צבי הירש מיאנובה היה גם חותנם של השר המפורסם ר' יהושע צייטליש משקלוב, ושל ר' אהרן ברודא.

שלשה בנים ובת אחת היו לר' ישראל איסר איינהורן, ר' צבי הירש איינהורן, ר' זאב וואלף דידן, ור' עוזר דער מוסקובער

הבכור, היה רבי צבי הירש איינהורן מסלונים. אשר היו לו בן ובת,

הבן הוא ר' חיים עוזר איינהורן מוולקוביסק, הוא נפטר צעיר, ואלמנתו מרת דבורה עסקה במסחר. להם היו ששה בנים ושלש בנות, א. מרת רבקה עלקא אשת רבי דוד שלמה גרודזינסקי אב"ד איוויע אביו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא. ב. ר' יוסף איסר איינהורן, היה תלמידו של ר' ישראל סלנטר, והוא סמך עליו ושלחו ללמוד רפואה על מנת שישפיע על הצעירים היהודים שם, אך בעלותו במדריגות הרפואה הצבאית, יצא בעצמו לתרבות רעה והשתמד. בשנת תרי"ט היה בבית שד"ל, וכתב מאמר לתולדות רבינו גרשם, בהכרמל ב 193. ג. ר' שמואל איינהורן ד. ר' שאול זלמן איינהורן. ה. מרת בלומה. ו. ר' קדיש בנימין איינהורן, אף הוא למד רפואה ושימש כרופא צבאי, אך בראותו מה שעלה בגורל אחיו, ברח מן הצבא, והסתתר בבית מדרש בוילנא, שם ישב ולמד כפרוש שנים רבות, ואחר כך היה קאזיאנער ראבינער בוואלקאביסק. ומספר הסופר משה צינוביץ, כי כאשר פגש אותו פעם אחת בגרודנא, אמר לו, "ברח לך מהשכלה, גם אני מתחרט, שבזבזתי את זמני על לימודים חיצוניים". ז. יצחק זעליג איינהורן, היה מהנדס בפטרבורג ועשה המצאות שונות. ח. מרת צביה. ט. ר' צבי הירש איינהורן, נשא את מרת מיכלע בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. הוא נפטר שם ה' טבת תרעט, והיא נפטרה בשנת תרפו.

בתו של ר' צבי הירש איינהורן היא, מרת הינדא אשת ר' שלמה ינובסקי אבי ר' ידידיה ינובסקי, הוא אבי משפחת ינובסקי הענפה. אומנם היה לו גם אח בשם ר' צבי הירש ינובסקי, שתיהם חתומים מהוראדנא על הספר 'מעייני יהושע'.

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.

במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.

נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.

גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.

הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.

מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?

כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.

זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.

אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.

ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.

וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.

לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

הגאון רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז זצ"ל

הושברנו בשלישית. מקליבלנד אמריקה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הגדול רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז.

הגאון רבי חיים שטיין, מזקני ראשי הישיבות. נולד לפני תשעים שמונים שנים בעיירה שקאדוויל, שם גר אביו באותם הימים, סמוך על שלחן חותנו.

בימי המלחמה העולמית, ברח מטעלז עם קבוצה של שש עשרה בחורים, שנמלטו אל תוככי רוסיה ימים מספר לפני שהגרמנים כבשו את העיר. ובכך ניצל מגורל בני משפחתו ובני הישיבה שנהרגו כמעט כולם על קידוש השם.

בימי גלותו בטשקנט נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב זאקס, אב"ד אוזדא, מחסידי חב"ד.

רבי חיים שטיין משמאל

לאחר שוך המלחמה, הצטרף לישיבת טלז בקליבלנד, שהוקמה על ידי הגאונים, רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. ולמעלה משישים שנה הרביץ תורה בישיבה.

בחודשים האחרונים חלה, והיום, כ"ז סיון נפטר לבית עולמו.

לפני כמה שנים, נפטר בנו ר' שלום רפאל יהודה שטיין, ולזכרו נדפס ספר הזכרון 'שירתא דפסחא'. הוא היה חתנו של רבי אברהם מיכאל יעלין, מגזע הגאון רבי אריה לייב יעלין בעל היפה עיניים.

יחוסו לבית אבותיו

הגאון רבי חיים שטיין, היה בנו של רבי בנימין משה שטיין גאב"ד אופינא הי"ד, נהרג על ידי הרוצחים הליטאים כ"ו תמוז תש"א, וזוגתו מרת חסיה מרים נהרגה כ"ג אלול תש"א. צאצאיהם: רבי חיים שטיין זצ"ל. מרת עלא רויזעל הי"ד אשת ר' ישראל יהודה לייב רוטשטיין. רבי יהושע אריה לייב שטיין רב בסאלאנט הי"ד. ר' אבא מאיר שטיין הי"ד. והבחורים שלום ושמואל זלמן שטיין הי"ד.

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.

רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.

ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.

בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,

א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.

ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.

החפץ חיים ומשפחתו

גדול מרבן שמו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שר צבא ישראל, מאיר עיני העולם בתורתו וביראתו.

נכתוב כאן סקירה על משפחתו וצאצאיו.

ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.

משפחת בית אביו

לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.

הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.

אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנו ישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.

ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".

נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.

לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.

משפחת החפץ חיים

אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).

תמונה המיוחסת לחפץ חיים [כנראה בשנים מוקדמות]

אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.

בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

נחזור לעיסוקנו, ביחוס הגאון בעל שלחן שלמה.

אביו ר' לייב מירקעס, כפי שהזכרנו במאמרים הקודמים, היה בנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהילוב [אוקריינא]. בפרקנו זה, נעסוק בחותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש.

בכתב היוחסין בהקדמת 'זכרון למשה', כתב ר' משה אליעזר בילינסון, כי חותנו של ר' שלמה זלמן היה "הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד ק' מאהילוב – אוקריינא – וק' פוזנא, בן הגאון מו"ה שמחה אב"ד ק' פוזנא, וחתן הגאון מו"ה נפתלי הירץ אב"ד ק' פינסק וסלוצק, חתן הגאון מו"ה משה אב"ד ק' בריסק, בן הגאון השר מו"ה שאול וואהל".

בכתב היוחסין המובא בספר 'נאד של דמעות', ובספר 'מאמר מרדכי'. מופיעה טעות המוכחת. כתוב שם, כי הגאון מוה' שמחה בונים אב"ד דק"ק לבוב (הוא אביו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב, וכבר כתבנו אודותיו במאמר קודם, שלא היה אב"ד בלבוב) היה חתן הגאון נשיא בא"י מוה' שלמה זלמן, (זהו ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, בן בנו של השר שאול, וכאן נוסף עליו תואר שלא מופיע במקומות קודמים – נשיא בא"י), בהגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף וכו', והרי ר' שלמה זלמן אב"ד מאהליב היה נכדו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן. אלא ודאי, שבמקום בהגאון צ"ל והגאון, וכאן מתחילה פיסקה חדשה, ליחוס חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב.

וזו הלשון בספר 'נאד של דמעות'.

הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב, חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקריינא ולבסוף נתקבל בק"ק פוזנא, בן הגאון מוה' שמחה אב"ד דק"ק פוזנא. והגאון מו"ה יוסף הנ"ל חתן הגאון מו"ה נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה נפתלי הערץ חתן הגאון מוהר"מ אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול מוה שאול וואלש.

בספר 'מאמר מרדכי' כתב:

הגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא, ולסוף ימיו נתקבל בק"ק פוזנא, בהגאון מוה' יוסף חתן הגאון מוה' נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה 'נפתלי הערץ חתן הגאון מוה' מאיר וואהל אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול שר וטפסר בישראל מוה' שאול וואלש.

ב'חידושי מהר"א', כתב,

הג"מ שלמה זלמן ז"ל אבד"ק מאהליב הנ"ל הוא חתן הג"מ יוסף ז"ל אבד"ק פוזנא, בהג"מ יוסף חתן הג"מ נפתלי הירץ גינזבורג אבד"ק סלוצק ופינסק, חתן הג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק דליטא, בהג"מ יהודא פדוואה.

בספר 'משפט ירושת משרה', לא הזכיר יחוס זה כלל.

והנה, כשנחקור ונברר בתולדות העיר פוזנא, לא נמצא שם אף רב בשם יוסף ב"ר שמחה. ולא רב בשם שמחה.

בספר 'דעת קדושים', (עמ' 201), מונה את צאצאיו של ר' נפתלי הירץ גינצבורג, ומזכיר את בתו מרת שפרינצא, נפטרה כ"א כסלו תנ"ב. והיא היתה אשת הגאון מוה' יוסף בהג"מ שמחה, אבד"ק מאהליב ואח"כ דרשן ודיין בפוזנא. יש לו תשובה בס' אבן השוהם שאלה ח' וחתם עליו "דרשן ודיינא דק"ק פויזנא". ובדורות הבאים, מזכיר את חתנו ר' שלמה זלמן מייזליש וכו'.

אמור מעתה, לא אב"ד בפוזנא, אלא דרשן ודיין בפוזנא.

וכן כתב, גם יוסף כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת', הנ"ל.

אמנם, גם דרשן ודיין בפוזנא, לא מצאנו אחד המתקרא בשם יוסף בן שמחה. באף אחד מפנקסי העיר.

ר' מרדכי ווייץ מקאליש, היה חוקר יוחסין נודע, בספרו 'עטרת פז', (פרק ו' הערה יד) שם לבו לטעות זו וכך הוא כותב ברשימתו על דרשני פוזנא: "הגה"ק מו"ה יוסף דרשן ודיינא, וכמה שנים ממלא מקום הרב שם, בע"ס 'יסוד יוסף' ... ויחוסו של ר' יוסף למעלה בקודש כתוב בספר 'תואר פני שלמה' ובספר 'מכתבי בקרת', ור' יוסף היה חתן הג"מ נפתלי הירץ גינצבורג מפוזנא אבד"ק פינסק וסלוצק". ובסוגריים מוסיף ר"מ וכותב: "במגילת יוחסין לבעלינזוהן יש עירוב פרשיות בזה, וב'דעת קדושים' תיקן קצתן אבל לא הכל".

מעתה נודע לנו מי הוא זה ר' יוסף דנן, חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש. הלא הוא הגאון המקובל ר' יוסף קאליפארי, בן למשפחה הנודעת קאליפארי, אשר אודותיה נכתב בפרוטרוט בספרים הנ"ל שהזכיר ר"מ ווייץ. והנה, הטעות שטעו בה כולם עד כה, שכתבו שר' יוסף היה בן ר' שמחה, אך למעשה, שם אביו היה הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה אב"ד לונטשיץ. והוא לא היה אב"ד מאהליב כלל וכלל.

ופשוט שטעותם נבעה, מכך, שר' שלמה זלמן מייזליש (חתנו של ר' יוסף) הוא זה שהיה אב"ד מאהליב, והוא זה שהיה בן ר' שמחה. וכל התארים שנכתבו עליו, בטעות נכתבו גם על חותנו – ר' יוסף.

שושלת משפחת קאליפארי.

ר' יוסף קאליפארי, בצעירותו היה נודד למקום תורה, ולמד בק"ק שדה לבן, אצל רבו הגאון הצדיק שהיה גם כן רבו מובהק של הש"ך, עד שנהרג רבו בפרעות בשנת ת"ח, והוא ניצל בניסים. לאחר מכן היה בא לקראקא, שם למד תורה מפי בעל התוס' יום טוב, ומפי ש"ב האלוף התו' המקובל אל'י, כמו"ה מאיר פאפרש. לאחר נישואיו, עם בת ר' נפתלי הירץ גינצבורג, שהיה אז פרנס בפוזנא, קבע מושבו שם, סמוך אצל חותנו. בשנת תי"ט נתקבל כדרשן ודיין בפוזנא, תפקיד אותו מילא במשך שלושים ושש שנה עד לפטירתו.

ספרו המפורסם הוא 'יסוד יוסף', שנדפס לראשונה בשנת תל"ט, ומאז במהדורות רבות. ספר נוסף נדפס ממנו, 'שדה בוכים', פפד"א תל"ט, על פרק שירה, בהדפסת אחיו ר' יצחק מלעלוב. תשובה אחת אליו נדפסה בשו"ת אבן השהם לר' אליקים געץ אב"ד הילדסהיים, סי' ח', וקוראו מחותני. ובספר עיר דוד (ק"ג ע"א) מופיעה קושיא מפי הדרשון מו"ה יוסף ז"ל מפוזנא. נשארו ממנו עוד ספרים בכתב יד, 'ויכלכל יוסף', ו'וילקט יוסף', ועוד. בקבצי 'כרם שלמה' - באבוב, ו'צפונות', פורסמו ממנו דברי תורה מתוך כרך מחידושיו על פרשיות התורה. נתן גם הסכמות לכמה וכמה ספרים, וביניהם על ספר 'בית אהרן', ועל ספר 'נחלת בנימין', וכותב עליו שאר בשרי.

לעת זקנתו של ר' יוסף, התבודד ופרש עצמו מן עניני עולם, והיתה ישיבתו יומם ולילה בביהכ"נ הישנה, ובביהמ"ד הסמוך לה, האריך ימים יותר מן צ"ה שנים, ונפטר בשנת תנ"ו. רעייתו מרת שפרינצא נפטרה כ"א כסלו בשנת תנ"ב.

אביו, הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה קאליפארי, היה אב"ד לונטשיץ, ונדפס ממנו באמסטרדם (לא ידועה לי שנת ההדפסה, אמנם חיבור הקינה היה בשנת שפ"ד כדלהלן) מספד מר וסליחה על הקדושים מק"ק לונטשיץ. בראש הסליחה כותב: "חיברתי בשנת שפ"ד בהיותי נודד ללחם, לחמו של תורה ועבודה, בבית מקדשו ומדרשו של אדוני אבי מורי יצ"ו, האלוף הוותיק מוה"ר שמואל, עמו מקור חיים ... בקום עלינו אדום בעלילות רשע ... ובאו במאסר השלמים והיקרים ... ברוב עוונותינו נהרגו ונשרפו על קדושת שמו הגדול, ונפלו הגבורים בירח אדר, זיין בו ... הקטן שלמה בלאאמ"ו מו"ה שמואל קליפארו ...".

אביו, הגאון ר' ישראל שמואל קאליפארי, מקראקא, בעהמ"ח ישמח ישראל (הספר כולל את כל הלכות השו"ע בחרוזים, ע"פ א"ב בקיצור נמרץ. נדפס במהדורא ראשונה קראקא שפ"ו) ועוד ספרים. בפנקס הח"ק דקראקא נכתב עליו: "היה גביר לאחיו כי היה תורתו אומנותו, וגם הון ועושר בביתו והרביץ תורה ברבים בבית מדרשו, והיו לו תורה וגדולה במקום אחד, ומלבד ספרו היקר "ישמח ישראל" הנ"ל שהדפיס בחייו, חיבר עוד ספרים רבים ונכבדים בנגלה ובנסתר כפי אשר חשבם כולם בהקדמתו לספר ישמח ישראל שם לכולם בשמות יקרא, ונתבקש בישיבה של מעלה זקן ושבע ימים, ביום ב' י"ג שבט ת' לפ"ק".

אביו, ר' שלמה קאליפארי רופא בקראקא. בצעירותו גדל באיטליה, ומשנת ש"כ מושבו בקראקא, והיה רופא נכבד וגדול בעיני בני עמו, ובעיני שאר בני עירו עד שנתמנה להיות רופאו האישי של המלך זיגמונד אגוסטס. נפטר ט"ז כסלו שנ"ז.

כנזכר לעיל, חותנו של ר' יוסף קאליפארי, הוא ר' נפתלי הירץ גינצבורג, אב"ד פינסק וסלוצק. אודותיו ואודות חותנו, נרחיב בפעם אחרת, אי"ה.

במאמר הבא נמשיך ונעסוק ביחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

עץ המשפחה של הגאון ר' שלמה זלמן מירקש, ידוע מכמה כיוונים, והתיחסותו מעלה בקודש, אל מצוקי ארץ, נתפרסמה בכמה מקומות, ואף כאן הזכרנוהו בקצרה בעבר. במאמרים הבאים נעסוק בפירוט רב בשושלת יחוסו.

ר' שלמה זלמן מירקש, היה בנו של ר' יהודה לייב מירקש ממיר. בשנת תק"ח, כבר השתתף בוועד רבני ופרנסי ליטא בזעלווא, והסכים משם עם כלל הרבנים על הדפסת הסידור עם כוונת האר"י לר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, אב"ד קניגסברג. בשנת תקכ"א, בי"ג לחודש שבט, הסכים, כאב"ד מיר, על הדפסת הספר צמח מנחם.

בשנים הבאות, עזב ר' שלמה זלמן את מיר עירו, וליטא מכורתו, עקב מצוקות הזמן וטרדות הקיום, כפי שמזכיר בהקדמתו לספרו שלחן שלמה, "אך בדורנו בעוה"ר שרבו הצרות וצרה אל צרה נגשת בדאגת הפרנסה הכבידה מאד, ממש בנפשנו נביא לחמנו". את מקומו קבע בקניגסברג, שם נתקבל למגיד ודרשן בבית הכנסת. כעבור שנה, נסע לפרנקפורט דאדר, להדפיס את ספרו הגדול 'שלחן שלמה', קיצור לשו"ע, עם הגהות הרמ"א והוספות האחרונים. כפי שכתב בהסכמתו על הספר 'ליקוטי מן' (פפד"א תק"ל) "שלמה זלמן בהחסיד מו' ליב, ולפנים הייתי חונה ומרביץ ורה בק"ק מיר דליטא, וכעת מתגורר פה"ק פפד"א, ביום ד' טוב מנחם תק"ל".

עיקר פרסומו הוא, על שם ספרו 'שלחן שלמה', אך נדפסו ממנו עוד כמה ספרים.

בקניגסברג בשנת תקכ"ט, נדפס עם הסכמתו של האב"ד דשם, הגאון ר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, 'דרוש ההספד', שדרשתי אני ... שלמה זלמן בא"א מ"ו הרב ... יהודא ליב זצ"ל ... הנקרא בפי כל ר' לייב מירקש מק"ק מיר. בבהכ"נ הגדולה דפה ... קיניגשבערג ... הספדתי את הרב ... אברהם ... אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין, וה"ה הרב ... מרדכי אב"ד ור"מ דק"ק דיסל דארף ... וה"ה הרב ... נתנאל ווייל אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק קארלסרוא ... בעל המחבר קרבן נתנאל, וה"ה גיסי הרב ... דוד בן חותני הרב ... חיים הכהן שהיה אב"ד דגליל סמרגאן ... ביום א' ח"י תמוז ... תקכ"ט ... [גם על ההרג רב אשר נעשה בזו השנה שנשחטו כמה אלפים יונקי שדים וגמולי מחלב ותינוקות של ב"ר ומי יוכל לשער כמה אלפים איש ואשה זקן וזקנה בחור ובתולה אשר נמסרו כצאן לטבח ונשפך דמם כמים ... וגם עתה בעו"ה נתהווה גודל השערורי' ואחינו ב"י נסקלין ונתלין ומי יודע מתי יהיה חמת המלך מלכו של עולם שככה]. ... ומצורף אליו בסופו: דרוש התוכחה אשר דרשתי בק"ק קיניגסבערג ... בשבת פ' כי תצא. (תיאור הספר מתוך 'קהלת משה' לר' שמואל וינר, מ' 2546. על הגזירות שהיו בשנת תקכ"ח, יעויין שם אצל וינר, שמפנה למס' מראי מקומות).

ספר נוסף לר' שלמה זלמן, 'שרשרות העבותות', נדפס בפפד"א תקל"א [מצויין ב'אוצר הספרים' לבן יעקב, וב'ליקוטי שושנים' לרמ"ש, מס' 5349. לא נמצא בספריות הגדולות], ר' שלמה זלמן בהקדמתו לספר שלחן שלמה, מזכיר עוד ספרים שנשארו בכתובים, 'מנורת שלמה' על התורה על פי פרד"ס, 'כסא שלמה' על נביאים וכתובים על פי פרד"ס, 'מטתו שלשלמה' פשטים ודרשות על התורה וחילוקים. בסוף ספרו שלחן שלמה, נדפס ממנו גם כוונת התקיעות.

אחר היותו כאב"ד במיר, נתקבל למ"מ ומ"ץ ק"ק קעניגסבערג, ושם נפטר ביום ו' עש"ק כ"ח תשרי תקל"ד.

צוואתו נדפסה בספר 'אשר יצווה' - גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

אשתו היתה בת הגאון ר' חיים הכהן אב"ד בק"ק סמארגאן והגליל. כך כותב בספר ד"ק עמ' 207, בשם ספר היחס לבני משפחתו. וכן מבואר לעיל, בקונטרס דרוש ההספד לר' שלמה זלמן.

ובכתב היחוס בספר 'חדושי וכללות הרז"ה', [ירושלים תרמ"ה], מבואר, שר' חיים הכהן זה, היה בנו של ר' אריה לייב הכהן ב"ר קלונימוס קלמן הכהן אב"ד נעמירוב. ונשתלשלו ממנו עוד משפחות.

מר' שלמה זלמן מירקש, נסתעפה משפחה גדולה, של רבנים רבים, ודמויות מפורסמות אחרות ביהדות.

מהקדמת ספרו שלחן שלמה [כנראה במהדורה הראשונה], נראה שהיה לו בן ר' צבי שגר בברעסלוי, "הרבני המופלג, רב תנא ופליג, מכה ארי ביום השלג, חכם וסופר הקצין והנגיד המפורסם".

בדעת קדושים, מזכיר את צאצאיו של ר' שלמה זלמן, בנו הוא, הרב הקצין מו"ה צבי הירש במינסק, ובת אחת, מרת שפרינצא אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג. בדור הבא ממשיך בעל דעת קדושים, לר' צבי הירש הוא מזכיר בן אחד הקצין המופלג ומפורסם מו"ה שלמה זלמן נקרא בשם ר' זלמן טויבאס בסלוצק. לר' בנימין וואלף גינצבורג, מזכיר בן ובת, הבן הלא הוא, הנגיד המופלג מו"ה שלמה זלמן גינצבורג, אשר אשתו מ' ליבא גיטל היתה בת הרה"ג מו"ה אברהם ר' בערוש'ס מבראד. והבת היא מרת מירקא אשת הגביר המופלג ר' שאול לעווין, חותנו של הגאון ר' יעקב מאיר פאדווא, עליו כתבנו כאן בעבר.

מעבר לנזכר בספר דעת קדושים, בת נוספת נודעה לנו לר' שלמה זלמן, והיא אשת ר' יעקב הוטנר, אבי ר' חיים הוטנר, אביו של ר' מרדכי הוטנר, מ"מ דק"ק קאוונא, בעהמ"ח 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב.

בת נוספת, מרת ריינא, אשת ר' משה'לה ריינעס, [חתום על קול קורא לטובת הישיבה דוולוזין, עוד לפני הגר"ח], אבי זקינו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס.

שלשלת היוחסין

בסוף הקדמתו לספר שלחן שלמה, הזכיר ר' שלמה זלמן את פירוט יחוסו, וכך הוא כותב. "כ"ד הצעיר באלפי יהודה, אסקופה הנדרסת ומתאבק בעפר רגלי ת"ח, נאם שלמה זלמן באאמ"ו הרב ה"ה החסיד המפורסם מוהר"י ליב זלה"ה הנקרא בפי כל ר' ליב מירקס מק"ק מיר ממשפחת מייזיל ונין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל. ולפנים חונה ומרביץ תורה בק"ק הנ"ל".

גם הגאון ר' שאול אב"ד פרנקפורט דאודר, בהסכמתו לספר שלחן שלמה כותב: "גברא רבא איקלע לאתרין ... מוכתר בנימוסו ויחוסו מצדי צדדים, דין רפיש מדבית אבי התעודה הגאון רמ"א ז"ל, קא אתי גברא וקאי אעיקרא. וכל משפחת בית אבותיו כולם אנשים דשמא וידועים למקומותם במושבותם, בארע תותבותהון עבדי גברא, הוא ניהוא הרב המאוה"ג המופלג הגאון הישיש כבוד מהור"ר שלמה בהרב ה"ה החסיד מהור"ר יהודא ליב מירק"ש ז"ל וכל ימיו היה יושב בשבת תחכמוני ומקומו מושכר לו עיר ואם בישראל, ק"ק מירא במדינת ליטא".

גם, בספר 'עמוד הימיני', מינסק תקע"א, מופיעה הסכמת אחיו של ר' שלמה זלמן, הוא הגאון ר' ישראל מירקש אב"ד מינסק, וכתוב עליו "הסכמת אדמו"ר הרב הגאון המפורסם הישיש לו עשר ידות בנגלה ונסתר שלשלת היוחסין נ"י ע"ה פ"ה כבוד שמו הגדול מבורך מהו ישראל ה"ה אב"ד פה קהילתנו יצ"ו".

[עוד שם יש הסכמות נוספות, מר' אבלי פאסאוולער, ומר' שאול קצנלבוגן מוילנא, ושניהם כותבים על ר' ישראל שארי].

במאמרים הבאים אי"ה, ננתח בפרוטרוט את שושלת יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקס על פי מקורות נוספים.

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז - תרט"ו)

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק נולד בשנת תקנ"ז בעיר בריסק, לאביו הרב ה"ג המפורסם ר' חיים פאדווא ולאמו מרת מירקא.

גדל ונתחנך על מורשת סבו ר' אהרן פאדווא שהיה אב"ד בעיר. ולמד אצל שאר בשרו ר' אריה לייב קצנלבוגן רב העיר.

אשתו היא מרת עכסא בת הגביר המפורסם ר' שאול לעווין מקרלין.

לאחר נישואיו עבר לגור אצל מקום חותנו בקרלין, ומשם הדפיס בתקצ"ו את ספרו הראשון. לאחר פטירתו של ש"ב ר' אריה לייב קצנלבוגן הרב בבריסק, חיפשו בני העיר ממלא מקום מתאים, שהוא גם מצאצאי השר שאול וואהל [כמסורת העיר בריסק], ושמו עיניהם על בן עירם ר' יעקב מאיר. בשנת ת"ר נתמנה לאב"ד בריסק, תפקיד בו כיהן עד ליום פטירתו.

בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בשנת תר"ז, כשפרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו, ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרת העגונות. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשר אתרוגי קורפו. אך לעומת זאת כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. ייסד בעיר גם ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות.

יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מספר כי ר' יעקב מאיר, היה מעורב בפרשת הדיבוק הנודע מנובהרדוק בשנת תר"ח.

חיבר ספרים רבים; ספר 'מקור מים חיים' (סדליקאב תקצ"ו), ספר 'כתונת פסים' (קניגסברג ת"ר), ספר 'תשובות מהרי"ם' (נדפס תרי"ד, ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו), ספר 'עין המים', ספר 'נחלי מים' (ורשא תרמ"ג). ספר 'נטפי מים' פירוש על הגדה של פסח. 'חצי יונתן' על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.

מתלמידיו המפורסמים, ר' ירוחם יהודה לייב פרלמן - הגדול ממינסק, שנולד בעיר בריסק. ר' איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק. ר' יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.

ר' יעקב מאיר פאדווא נפטר בבריסק בכ"א כסלו תרט"ו. הספד עליו נדפס בספר 'בכי מסתרים', ורשא תרכ"א, מאת ש"ב ר' דוב בער במו' יעקב קעסטין.

לאחר פטירתו לא נמצא מחליף ראוי [בני העיר רצו להביא את בעל השואל ומשיב, ולא הסתייע הדבר], ובפרש שיהא גם מצאצאי השר שאול וואהל. ואכן, ר' יעקב מאיר היה הרב האחרון שכיהן בבריסק מצאצאיו של השר שאול. ורק לאחר עשר שנים, בשנת תרכ"ה, נמצא רב מתאים לעיר בריסק, הלא הוא, ר' צבי הירש אורנשטיין מלבוב.

נוסח מצבתו של הרב ר' יעקב מאיר, מתוך הספר עיר תהילה

ציון לנפש
היום נפלה עטרת ראשנו	הוד בית ישראל ותפארתנו
גדע ה' קרננו	ראש חמדת כלולותנו
אוי לנו אמרה עירנו	אבדה כלי חמדתנו
וגם מר יזעקו חכמי מדינתנו	רבינו לקח אלהים ואיננו
ננעל מגן גבורנו	בתורתו האיר עינינו
היה מקור חיים בקרבנו	משיב תשובות על שאלותנו
חכם חרשים היה בינינו	ולבוש כתונת פסים לחכמנו
סע למנוחות שאננו	עלה בקדש לשמי מעונו
ידובבו בקבר שפתי הגיוניו	קרות חידושיו בבית תלמודנו
דאבה ואנחה עזב בלבבנו	נוטל כבוד מבית חיינו
מי יגדור לנו פרצותנו	מי יחוש בטובת עמנו
רחמיו וחסדיו על נדכאינו	אמץ וחזק שברון מחנינו
נשיא אלהים היה בתוכנו	ימליץ גם עתה טוב בעדנו
אור החיים מאיר לעינינו	רחמים יעורר לשרידנו
ה"ה הגאון האמיתי החסיד מופה"ד המפורסם מו"ה יעקב מאיר נ"ע בהרב המפורסם מו"ה חיים פדוא אב"ד ור"מ דפה בריסק נפטר ונקבר יום ג' כ"א כסלו תרט"ו לפ"ק תנצב'ה

צאצאיו
א. ר' אהרן משה פאדווא מקרלין, בעהמ"ח ביאור הרא"ם על המדרשים ועוד, חתן ר' חיים נחמן פרנס מוילנא. נפטר תרמ"ג.
ב. ר' זאב וואלף פאדווא.
ג. ר' שמשון פאדווא.
ד. ר' צבי הירש פאדווא, חתן ר' יוסף פרנקל תאומים, בנו של הברוך טעם.
ה. קריינדל אשת ר' ליב ראטענבערג.
ו. חיה רחל אשת ר' שמחה נחום גינצבורג.
ז. אסתר אשת ר' משה הכהן זעליקין מסמאלענסק.
ח. מאשע אשת ר' משה כהן.
ט. וויטע אשת ר' ארי' לייב פינס.

יחוסו

משפחת אביו

ר' חיים פאדווא מבריסק נפטר כ"ב אדר תקצ"ז. בן הרב ר' אהרן פאדווא אב"ד בריסק בעל מחבר ספר 'מנחת אהרן', נפטר כ"ג חשוון תקל"ח. בנו של ר' מאיר קצנלבוגן ב"ר חיים קצלנבוגן הנקרא ר' חיים ר' שעי'ס, בנו של הג"ר סעדיה ישעיהו קצנלבוגן אב"ד לעסלא ומעזריטש. ב"ר שאול קצנלבוגן אב"ד בראדי חעלמא ופינטשוב. ב"ר משה קצנלבוגן אב"ד חעלמא. בנו של ר' מאיר שאול'ש קצנלבוגן אב"ד בריסק, בנו של השר שאול וואהל. ומעב"ק.

אשתו של ר' חיים פאדווא, מרת מירקא היתה בתו של ר' יהושע מירקעס, בנו של ר' יהודה לייב מירקעס, ב"ר שלמה זלמן מייזליש אב"ד מוהליב, ב"ר שמחה בונים מייזליש, ב"ר יהודה לייב מייזליש מקראקא, בנו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. ומעב"ק.

אשת ר' אהרן פאדווא, מרת שיינא בת ר' יעקב הלוי אב"ד ברעזי ואב"ד באדקי ב"ר אברהם סג"ל אב"ד לויצק ממשפחת הט"ז.

ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן הנ"ל, היה אב"ד לעסלא ומעזריטש בפולין ואונגריש בראד. ובאחרונה היה רב בהעלישוי, שם נפטר ונקבר בשנת תפ"ו. אשתו מרת איידל היתה בתו של ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים. ומעב"ק.

אשת ר' יהושע מירקעס, בת ר' שלום רוקח אב"ד טיקטין, בן הרב הגדול ר' אלעזר רוקח אב"ד בראדי ואמסטרדם, ב"ר שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד עלקוש, חתנו של ר' משה ראב"ד קראקא בנו של המגיני שלמה. ומעב"ק.

ר' יעקב אב"ד ברעזי חתן הגאון המקובל ר' משה אב"ד ברעזי ב"ר ברוך מק"ק ארלא ב"ר יוסף זללה"ה בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר יששכר אב"ד ארלא בעל המחבר ספר מבוא שערים על ש"ס חתנו של הגאון המפורסם ר' משה מענדילש אב"ד פוזנא.

ר' שלום רוקח מטיקטין היה חתן שאר בשרו הג"ר משה יהושע הלוי הורוביץ אב"ד הוראדני בן ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טורנא. ומעב"ק.

משפחת חותנו

הגביר ר' שאול הלוי לעווין מקארלין, ב"ר משה הלוי אב"ד הלוסק, ב"ר פנחס הלוי שמערינער.

ר' שאול לעווין, אשתו מירקא בת ר' בנימין וואלף גינצבורג מוילנא ב"ר אשר גינצבורג מוילנא הנקרא ר' אשר אבא קלאצעס, ב"ר קלונימוס קלמן מפינסק, ב"ר יצחק אייזיק גינצבורג, ב"ר אשר גינצבורג בווילנא, הנקרא ר' אשר ר' קלמנעס.

אשת ר' משה הלוי אב"ד הלוסק, מרת אדיל בת ר' שמחה אב"ד סלאנים, ב"ר (יצחק) יהושע העשל אב"ד ברעסלא ווילנא, ב"ר שאול אב"ד קראקא קיידאן ואפטא, בן הר"ר העשל. ומעב"ק.

ר' בנימין וואלף גינצבורג הנ"ל, אשתו שפרינצה בת ר' שלמה זלמן מירקש בעל מחבר שולחן שלמה ב"ר יהודה לייב מירקש הנ"ל. ר' שלמה זלמן נפטר בק"ק קעניגסבערג כ"ה כסלו תקל"ה, נוסח צוואתו נדפס בספר 'אשר יצווה' גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

ר' שלמה זלמן מירקעש היה חתנו של ר' חיים הכהן אב"ד סעמרגאן והגליל, ב"ר אריה לייב, ב"ר קלונימוס קלמן אב"ד נעמירוב.

עוד על יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.