‏הצגת רשומות עם תוויות לוברבוים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לוברבוים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 במאי 2012

צאצאי רבי יעקב מליסא


להשלמת עץ משפחה של הגאון רבי יעקב מליסא נשאר לנו רק לספר על צאצאיו, אחרי שסיפרנו על יחוס אבותיו ועל משפחות נשותיו.
ספר מגילת סתרים שחיבר רבי יעקב מליסא, ונדפס בחייו

בצוואתו, בסעיף ז', כותב רבי יעקב לבניו, מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. ואכן, מבניו ובני בניו של רבי יעקב כמעט כולם לא כיהנו ברבנות, אמנם חתניו וצאצאיהם כיהנו בקהילות ישראל. ואלו הם צאצאי רבי יעקב.
  • רבי מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [או תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים.

יום שלישי, 22 במאי 2012

נשותיו של החוות דעת


אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.


ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [על שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

*  *  *

אשתו השניה [או השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

יום רביעי, 16 במאי 2012

רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו


אחד מגדולי הדורות, היה הגאון הגדול רבי יעקב לארבערבוים מליסא, רבי יעקב לוברבוים, נחשב לאחד מגדולי הדור לפני כמאתיים שנה, ועד היום הוגים רבים בתורותיו ובספריו, הנחשבים לנכס צאן ברזל בעולם הלימוד הישיבתי. כך ספרו נתיבות המשפט על חושן משפט, וספר חוות דעת על יורה דעה, וספר תורת גיטין, ועוד. רבי יעקב עצמו התבטא, כי זכה שספריו יתקבלו ברבים, מכיוון שמנעוריו למד תורה מעוני, וירא ה' בצר לו ויהי לו למלך עוזר.

רבי יעקב נולד לאביו הגאון ר' משה בשנת תק"ל לערך [או קודם לכן], בצעירותו נתייתם מאביו, ואחותו הגדולה נטלה על עצמה את עול הפרנסה על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה. אחר מכן נלקח לבית הגאון רבי יוסף תאומים אב"ד בורשטיין שהיה חתן דודו רבי צבי הירש אב"ד בורשטין. בבחרותו נשא אשה בת ר' הירץ מסטניסלב, ושם גר אחר נישואיו. שם בסטניסלב גילה את רבו המובהק רבי משולם איגרא שהיה אב"ד טיסמניץ הסמוכה, והיה נוסע אליו מפעם בפעם להשתעשע עמו בדברי תורה. כאשר הפסיד את כל רכושו בענין ביש, נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ותחילה בעיר הקטנה מאניסטרישטש, ומשם עבר לעיר קאליש. שם הדפיס את ספרו הראשון חוות דעת על יורה דעה. משם עבר ונלקח בשנת תקס"ט לק"ק ליסא, בעקבות מעשה שהיה. בליסא היתה לו ישיבה גדולה, ולמדו אצלו רבים מגדולי הדור שלאחריו. בערוב ימיו עזב את ליסא, וחזר לגליציה, כמה שנים חי בעיר נעוריו קאליש, ובשנים האחרונות נתיישב בעיר סטרי שבגליציה, וחכמי המקום לא הניחוהו לעזוב את עירם, וביקשו ממנו שישאר בעיר ויכהן כרב, ורבי יעקב נענה לבקשתם, ונשאר בסטרי עד ליום פטירתו, ובה אף נקבר.
לגבי תאריך פטירתו של רבי יעקב הדעות חלוקות, בספר מליצי אש כתוב שנפטר ביום כ"ד אייר תקצ"ב, אך ברוב הספרים כתבו שנפטר ביום כ"ה אייר תקצ"ב. ובמקום אחר ראיתי שנפטר בכ"ה אדר באותה שנה, אין אני בא לקבוע כאן את תאריך פטירתו המדוייק של רבי יעקב ובקעה הנחתי לחוקרים אחרים להתגדר בה, כך או כך, מאה ושמונים שנה חלפו מיום פטירתו של רבי יעקב מליסא, או היום, או מחר, או שמא כבר לפני חודשיים.
אחר שמילאנו את חובתנו לסקור בקצרה את תולדות חייו של רבי יעקב, יכולים אנו להתפנות ולעסוק בענין שלשמו אנו מכונסים כאן, הוא עץ המשפחה שלו, תחילה נספר על יחוס אבותיו, אחר נספר על חותנו, ובסוף נעבור לפרט את צאצאיו הרבים. [ואגב, זו הדרך שאני ממליץ לכל השואלים איך להכין עץ משפחה, להתמקד בדמות מסויימת, ולעקוב אחר שלושת הענפים הללו].

ובזאת נתחיל לפרט את יחוס אבותיו של רבי יעקב מליסא,

יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

משפחת לוריא מצפת וטבריה

במאמרנו זה, נסקור את תולדות משפחת לוריא מצפת, ללא קשר לאר"י הקדוש. [המשפחה עלתה לארץ בשנת ת"ר לערך - 1840 למניינם], בעקבות פטירתו של אחד מבניה, הגאון החסיד רבי משה לוריא זכר צדיק לברכה.

א] ר' רפאל משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, וישיבת לפלגות ראובן. בעל מחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.

הארכנו עליו ביריעה הקודמת.

נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים. ביום שני כ"ז כסלו תש"ע. רעייתו מרת נחמה לבית לידר, נפטרה לפני פחות משנה, בכ"ט שבט תשס"ט.

ב] אביו, הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, נולד ונפטר בי"א טבת, נולד בשנת תרס"ט, ונפטר בשנת תשנ"א. עסק במלאכה לפרנסתו, וגידל דור ישרים מבורך, של תלמידי חכמים מובהקים, מרביצי תורה, וגדולי יראה וחסידות.

רעייתו מרת שרה שושנה בת ר' חיים לייב פרלמן, נולדה ונפטרה בתאריך י"ט אייר, נפטרה בשנת תשנ"ה.

ג] אביו, הרה"ח ר' צבי הירש לוריא, נולד בצפת בשנת תרל"ה לערך, נתייתם מאביו בצעירותו, ונתגדל ונתחנך אצל אחיו הגדולים עד היותו בן שיבסר שעבר לגור בטבריה, עם נישואיו לבת ר' מרדכי לידר מטבריה, דרכו אף התקשר לחסידות סלונים ולאדמוריה. היה מקושר לאדמו"ר בעל דברי שמואל מסלונים זי"ע, שכתב עליו "נהניתי שהולך ב"ה בדרך הישר ומתקרב לאנשי מעשה יישר חילו לאורייתא". גם עם בנו האדמו"ר בעל בית אברהם היה בהתקשרות חזקה, ומסופר שבעת ביקורו הראשון של הבית אברהם בארץ בשנת תרפ"ט התקשרותו התעצמה, והעיד עליו רבה של טבריה הגר"מ קליערס כהאי לישנא "בתחילה התבוננתי האם נשאר בטבריה רושם הקדושה לאחר שנסע מכאן הרבי חזרה לברנוביץ, אולם כשאני רואה את ר' הערשיל בעש"ק מיט א פלאמנדיקע פנים, בעת אמירת 'הודו', יודע אני כי הרושם אכן לא פג מאתנו".

ר' צבי הירש היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה שייך לרומניה מצד זקינו ר' משולם זושא שהגיע מבסרביה.

נפטר י"ג טבת תשי"ב, ונטמן בביה"ח הישן בטבריה, וזה נוסח מצבתו: "פ"נ איש חסיד ועניו, ר' צבי הירש בהרה"ח ר' אהרן יוסף לוריא ז"ל מגזע המהרש"ל, נ' י"ג טבת תשי"ב, ת.נ.צ.ב.ה."

אשתו, חנה רבקה לבית לידר, ילידת טבריה, נפטרה בטבריה בעשרה בטבת תשי"א, ושם נטמנה, וזהו נוסח מצבתה, "פ"נ הא' הצוה"ח – אשת חיל מגזע קדושים מ' חנה רבקה ע"ה בת ר' מרדכי ז"ל, נ' עשרה בטבת תשי"א ת נ צ ב " ה".

צאצאיהם, הם בני משפחת לוריא המורחבת דחסידי סלונים: 1) הרה"צ ר' אהרן יוסף לוריא, בעהמ"ח עבודת פנים. אשתו, חיה יוכבד חוה בת ר' אהרן שטרנגלז, מגזע קדושים וטהורים. ר' וולף קיצעס, והתבואות שור, ועוד. נפטר בליל שבת קודש כ"ז שבט תשכ"ט. 2) הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, בעהמ"ח אבקות רוכלים ושערי לימוד. אשתו אסתר בת דודו ר' משולם זושא לוריא. נפטר אדר"ח תמוז תשל"ו. 3) מרת אסתר אשת בן דודה ר' יצחק דוד לידר. 4) מרת מרים אשת ר' יחזקאל משה שטרנברג. 5) ר' אברהם לוריא, אשתו מרים מגזע הבעש"ט והבאר מים חיים. 6) ר' שמואל שמעיה לוריא מירושלים, בזיווגו הראשון היה חתן ר' שלמה ישראל רמרז, חתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ובזיווגו השני, היה ר' שמעיה חתן דודו זקנו ר' יחיאל לוריא הנזכר להלן. 7) ר' מרדכי יחיאל לוריא הנ"ל. 8) עוד בת שנפטרה בקטנותה.

ד] אביו, ר' אהרון יוסף לוריא, נולד בסביבות שנת תק"צ, עלה לארץ עם אביו כשהיה ילד, ומסופר שלפני שעלו לארץ ישראל באו להיפרד מהס"ק מרוז'ין זי"ע, כשבאו להיכל קדשו ונתנו את הקוויטל נענה אז הריזינער ואמר "אהרן יאשע, איז אשיינער נאמען" (אהרן יוסף, זהו שם נאה).

רוב ימיו גר בקרתא קדישתא צפת, והיה מיקירי העיר. היה צדיק מצניע לכת, ומתמיד עצום. היה יכול להשאר ללמוד בביהמ"ד אחר ערבית בעמידה כשרגלו האחת על הספסל, ובבוקר מצאוהו באותו מצב. התפרנס ממקצוע הרוקחות, שהיה הרוקח היחידי בצפת. היה עמיתו ורעו של הרב שמואל העלר רבה של צפת, ר' שמואל היה לו ידיעה בעניני רפואה, ושמש כרופא הרושם תרופות לחולים, ור' אהרן יוסף היה הרוקח שמכין את התרופות על פי הוראות ר' שמואל. מספרים שהיה נוהג להשתטח כל לילה אחר חצות בביהכ"נ הארי בבכיות ותחנונים, וסיפר פעם הגה"צ ר' שמואל הלר זצ"ל רבה של צפת שפעם נזדמן לו להאזין באשמורת הבוקר, כשר' אהרן יוסף שפך שיחו בפינתו בביהכ"נ האריז"ל, וחשב ר' שמואל כי יש לו חולה בתוך ביתו ר"ל, ולשאלתו השיב כי תמצית כל תפילותיו היתה, שיעזרהו השי"ת ויוצאי חלציו כולם ילכו בדרך השם - תפילה שנתקבלה במרומים. נפטר בצפת ביום כ' טבת תרמ"ד, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להאריז"ל. מסופר שאחרי פטירתו אמר הרה"צ ר' שמואל הלר רבה של צפת "אם ר' אהרן יוסף אינו עוד בעולם הזה גם לי אין מה לעשות כאן" ואכן לאחר יומיים נסתלק אף הוא.

רעייתו מרת חיה נחמה לבית אטיק, נולדה בשנת תר"ב, ונפטרה ל' אדר א' תרע"ו.

ילדיהם: 1) מרת ויטיא רייזל אשת ר' אלעזר משה מרגליות מצפת. 2) ר' משולם זושא לוריא, אשתו שרה רבקה, היה מראשי חברת חסד ואמת בצוותא עם הגה"צ ר' אברהם יצחק הלר בנו של ר' שמואל הלר רב דצפת. ר' משולם זושא, היה חותנם של הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא הנ"ל, ושל הגה"ק ר' חנוך חיים הכהן ממונקאטש [בזיווגו השני]. 3) ר' משה לוריא. היה שוחט ורוקח במשמר הירדן. מצאצאיו בני משפחת פרומקין. 4) הרב שמואל לוריא, חתן הרה"צ ר' מענדיל מדעעש, ויצא לחו"ל למלאת מקום חותנו ברבנות באונגרין ולאחר מכן חזר לעיר מולדתו ונתמנה לרבה של צפת. ונכתב אודותיו בהרחבה בספר זכרון שמואל – תולדות מבני עליה דצפת, בני ברק תשנ"א. מצאצאיו נמנו משפחות לוריא מחסידויות ויזניץ ובעלז. 5) ר' צבי הירש לוריא הנ"ל.

ה] אביו, ר' משולם זושא לוריא, נולד בשנת תקס"ח לערך, היה רוקח, ונתפרסם כרופא מומחה, והיה מרפא חולים ללא שום תמורה. אירע פעם באחד מימי שישי לאחר חצות, שקראוהו לרפא גוי אחד, וכיוון שגדר קודש היה לו שלא לעסוק במלאכה בערב שבת אחר חצות, סירב ללכת לבית החולה. מפחד השלטונות נאלץ להמלט על נפשו מיד בצאת השבת, בדרכו נכנס לסבא קדישא מרוז'ין כדלעיל, ואל הרר"מ מפרימישלאן וקיים בהם הרה"צ הנ"ל מצוות לוי' ונסע עמהם ללוותם עד גבול המדינה(!). בניסים הגיע לרומניה עם משפחתו, ובהברחת הגבול בדרך תורכיה איבד בן רח"ל, ומשם עלה לארץ הקודש בסביבות שנת ת"ר, והתיישב בצפת. שם המשיך בצדקותו ובקדושתו, ונמנה בין המקובלים של צפת דאז. וגם כאן לא זנח ידו ממלאכת הרפואה, וכמובא לעיל.

למרות שהיה רופא במקצועו, ואף היה בקי בכתיבת הכתובות בכתב לטיני, שהיו באים אליו אנשי העיר כשרצו לשלוח מכתבים, למרות כן לא לקח מהם תשלום. וכשפעם הציעה לו אשתו שיקח רק כמה פרוטות עבור כל מכתב, שיהיה לה להוצאות שבת, חשב רגע קט וענה לה אני משאירם לבני שיהיה להם זכות אבות. ואכן, כשנפטר לא מצאו אצלו מעות אפילו לצורך תכריכים.

נפטר בצפת בער"ח חשוון תר"ך, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא.

ילדיו: 1) ר' אהרן יוסף לוריא הנ"ל. 2) ר' יחיאל לוריא, היה נשוי בזיווג ראשון, ולא יו לו ילדים שנים רבות. ומסופר שנסע הוא או רעייתו לצדיקי חו"ל, ונתברכו [מהדברי חיים, או מר"א מטשרנוביל] שליחיאל יהיו ילדים. ואכן, היא נפטרה, ונשא ר' יחיאל את אחותו של ר' מנדל וועג, ונולדו לו בן ובת לעת זקנה. הבן ר' זושא, חתן ר' משה בן ציון לוברבוים. והבת מרת מלכה רבקה ע"ה אשת ש"ב ר' שמעיה לוריא הנ"ל. 3) אשת ר' ברוך לייב, ולהם בן ר' משולם זישע ונפטר תשרי תרע"א ונטמן בטבריה.

ו] אביו, ר' יחיאל לוריא, היה חייט בעיירה נארינסק שבאוקראינה, מגזע מהרש"ל.

אודות מוצא המשפחה נרחיב במאמר הבא אי"ה.

יום ראשון, 5 ביולי 2009

משפחת הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מסטרי

לפני כחודשיים, כתבנו כאן, על צאצאיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ובתוך הרשימה, על חתנו - ר' יצחק אייזיק מסטרי. הגיעה אלינו בקשה מאחד הקוראים, לכתוב שוב על תולדות משפחתו של ר' יצחק אייזיק מסטרי, ולהרחיב מעט אודות צאצאיו. בשיתוף המידע שקיבלנו, מכמה כיוונים, ועוד חומר חדש שנתגלה, ערכנו כאן מחדש את הרשימה, בתוספת פרטים רבים.
על ר' יצחק אייזיק אין ידיעות רבות, המקור העיקרי אודותיו הוא מספר מליצי אש לר' אברהם שטרן, [חודש שבט סי' צח] שם כותב כי ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. ר' ישראל מהאלשיץ הנ"ל היה חתן הגאון הקדוש ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד בוליחוב [אשר ר' צבי הירש מזידיטשוב קראו הקדוש מבאליחוב ור' מנדל מקאסוב קראו שרף ונורא] שאשתו היתה אחות הגאון הקדוש ר' יעקב מנאראל [ממשפחת הרה"ק ר' שלמה מלוצק]. בספר עשר קדושות, מערכת י' אות ד', נכתב אודות ר' יצחק אייזיק כי היה עובד ה' בלהב אש קדוש. במליצי אש הנ"ל, כתב בשם נכדו, כי כ"כ בערה בזקנו אהבת ישראל, שכמעט על כל בקשה של אחד מישראל הלך לטבול עצמו ש"י טבילות. והיה בקי בנגלה ובנסתר. נפטר ט' שבט, שנת ת"ר לערך.
ר' יצחק אייזיק היה חתן ר' צבי יוסף מרודניק, עליו ועל יחוסו הרחבנו כבר בעבר.
ידועים לנו שנים מצאצאיו:

ר' דוד יעקב ווילף מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בספר עשר קדושות הנ"ל כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י [קמ, עמ' קעג, קעה] הובאו מכתבים מר' דוד יעקב שכתב בהיותו בארץ, ורק מסופר שם, שלפרקים היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ויעויין בספר אגרות הרה"ק מרוזין ובניו, [ח"א עמ' קח], שם הובא מכתב מצפת שנכתב בשנת תרמ"א, לרגל הבראתו של הרבי מסא"ג, וחתומים עליו ר' דוד יעקב, עם ר' משה יוסף הורוביץ, ור' פנחס ברז"ל.
ילדיהם:
  • ר' צבי ווילף, נולד בשנת ה'תר"ח, זוגתו מרת שיינדל [נקראה על שם סבת אביה, אשת ר' יעקב מליסא], בת ר' ישראל יעקב שאול לוברבוים מצפת [נולד תקצ"ט נפטר אלול תרמ"ח] ב"ר מרדכי אריה לוברבוים [נולד תקנ"ט נפטר תרל"ח] בנו של ר' יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט וחוות דעת. ר' צבי, היה סוחר גדול, והיו לו הרבה עסקים. בית חרושת לקופסאות פח לטבק בצפת, וטחנת קמח ביפו. הוא נפטר בשנת תרצ"ח. בנו של ר' צבי – יצחק יהודה ווילף נולד בצפת בקיץ תרמ"ה, למד בישיבת תורת חיים בירושלים. בשנת תר"ע נשא לאשה את מרת רחל בת ר' אורי שרגא בוריס. אחרי מלחמת העולם הראשונה, קבע מושבו ביפו, והיה שם סוחר גדול, בעיקר בקמח. נפטר בתל אביב כ"ו תשרי תש"ז, ומנוחתו בנחלת יצחק, רעייתו רחל, נפטרה ה' תשרי תשי"ג. מצאצאיו של יצחק יהודה: מרת חנה אשת יעקב שנברג, נכדו של ר' ברוך לבסקי אב"ד קריניק בעהמ"ח מנחת ברוך ונחלת ברוך. שרגא ווילף, נפטר בשנת תשנ"ט.
  • מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, נולד בשנת תרל"ב נפטר בשנת תשי"א. צאצאיהם: א. ר' אברהם קלמינוב. אביהם של: 1. ר' מרדכי קלמינוב. 2. אשת ר' דוד יעקב פריינד ב"ר אריה מרדכי. 3. אשת ד"ר ליננטל. 4. מרת לאה רבינוביץ. ב. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים [ב"ר שאול יצחק ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא]. צאצאיו: 1. הצדיק ר' אשר פריינד, שנפטר י"א תשרי תשס"ד, הוא היה חתן ר' אברהם שטרנברג, נכד לר' מענדלי דעשער שזו' היתה נכדת אדמורי קרלין. 2. ר' דוד יעקב פריינד חתן דודו ר' אברהם קלמנוב. 3. מרת ברכה אשת ר' אברהם פרשן פרושינובסקי מחסידי חבד. ג. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים.
  • מרת אסתר חינה, תחילה היתה נשואה בזיווג ראשון, ונולדה לה בת אחת - מרת ליבא [שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון]. ובזיווג שני נישאה לר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], בזיווגו השני. צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג, נולדו לר' משה צבי מזיווגו הראשון] א. הרה"צ ר' דוד מינצברג, ממקובלי ירושלים. ב. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. ג. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. מצאצאיהם: 1. ר' אברהם אליעזר אייזן, חתן ר' חיים דב חיימסון. 2. אשת ר' שמואל משה וינברג בן האדמור בעל ברכת אברהם מסלונים. ד. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו:
  • ר' יצחק אייזיק דייטש, נולד בשנת תרי"ד, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. זו' מרת רחל בת ר' אלעזר העלר מצפת, חתנו ובן אחיו של הרב שמואל העלר אב"ד צפת. צאצאיו: א. מרת שיינדל רבקה אשת ר' שמואל זנוויל קאליך מצפת. ב. מרת חוה אשת ר' אהרן ברוך ברגמן. ג. מרת מלכה. ד. ר' דוד דויטש. ה. מרת שפרינצה תקוה אשת ר' פייביש טסלר. ו. מרת ברכה לנדוי.
  • מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. בשנת תרל"ה, הדפיס בסיגעט את הספר 'יד יוסף' לחותנו זקינו, ר' יוסף יואל דייטש. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. זו' מרת ברכה נפטרה בח"י טבת ומנ"כ במיקאליעוו. צאצאיהם: א. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. ב. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים.
  • מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו.
  • מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. מצאצאיו: א. ר' יהודה זינדל רוקח בלונדון. ב. ר' משה רוקח, חתן ר' פנחס אדלר. ג. ר' ישראל דוד רוקח אב"ד קאטוב, חתן ר' חיים יצחק ירוחם אב"ד אלשטאט. ד. ר' נפתלי רוקח. ה. ר' אלטר אליעזר רוקח, חתן ר' יצחק יעקב הויזמן מפשמיש, [כן כתבו נכדיו בקובץ תשורה של חבד, וונדר כתב שר' אלטר אליעזר היה חתן ר' שלמה רוקח].
  • ר' משה דייטש, זו' מרת שפרה לאה בת ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל העלר אב"ד צפת. מצאצאיהם: א. רבי דוד נתן דייטש מצפת-ירושלים. ב. רבי ישראל דייטש שו"ב בעיר ניגרעשד, ג. רבי מרדכי דייטש אב"ד וועליאטין, תלמיד ר' הלל פוסק, ונדפסו ממנו כמה קטעים ב'הפוסק'. כמו כן, הביא לדפוס את ספרי זקניו, 'נפש דוד' לר' דוד נתן דייטש, וספר 'דרך נשר' מר' שמואל העלר, והביא בספרים מעט משלו. ר' מרדכי נהרג בשואה, הי"ד. ד. רבי שמואל דייטש אדמו"ר מבוקארעסט-ברוקלין. ה. מרת שיינדל ברכה אשת ר' אהרן דוד קאהן, מבניו: 1. האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל. 2. ר' חיים קאהן הי"ד, נהרג בשואה, ראה עליו בספר שופריה דאברהם. 3. חתנו ר' דוד יהודה פריינד בעהמ"ח פרדס דוד, נפטר כ"ג ניסן תשמ"ה.

יום חמישי, 23 באפריל 2009

ר' דן לנדא מפלוצק, ר' שמואל כץ מלאסק ומשפחותיהם

כשנפטר הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקוה, פרסמתי כאן מאמר לתולדות משפחתו, ויחוסו, ומאמר נוסף ליחוס חותנו ממשפחת מנדלבוים, אולם עדיין לא נשלמה המלאכה, הזכרתי את ר' דן לנדא מפלוצק, ולא הזכרתי את משפחתו. היום מלאו בדיוק מאה ושישים שנה לפטירתו, כ"ט ניסן תר"ט – תרס"ט, וזו ההזדמנות להשלים את החוב, ולספר על משפחתו המורחבת של ר' דן לנדא.
בראשונה אפרוט כאן את עץ המשפחה מר' ברוך שמעון עד ר' דן ומעלה בקודש ממנו.
ר' ברוך שמעון סלומון, היה חתן ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, חתן ר' אלתר יצחק ורנר מירושלים, חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר מירושלים, חתן אשר מקוטנא חתנו של ר' דן מפלוצק.

ר' דן בן ר' חיים ומרת יוטא, 'מגזע היחס'.
רעייתו של ר' דן מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ, ובזיווג שני מרת מרים בת ר' יצחק כץ מפלאצק בן ר' שמואל כץ מלאסק בן ר' יחיאל מיכל כץ בן הרב הגדול ר' אלעזר מוכיח בן ר' יעקב חתן ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א.
ר' יצחק כץ מפלוצק היה חתן ר' משה באק מפלוצק.
רעייתו של ר' אלעזר מוכיח היתה מיוצאי חלציו של הקדוש ר' יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד.
וזה החילי לפרט תולדותיהם:

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו. כאשר ר' שלמה זלמן פוזנר הקים אחוזה ללמד את בני ישראל אומנות הקרקע, והקים בה ישיבה לילדי המתישבים, הזמין לישיבתו מספר רבנים ללמד את הנערים, ואחד מהם היה ר' דן. ר' דן היה תלמיד חכם גדול, ובקי אף בדקדוקי לשון הקודש, ונודע גם כמשורר מופלא, [תכונה שנשתמרה גם בקרב חלק מצאצאיו]. נשתמרו ממנו מכתבים ושירים שכתב, שכתבם כולם בפנקס אחד, ונשתמר אצל צאצאיו.
ר' דן נולד בעיר אמשינוב בשנת תקכ"ח לערך, להוריו חיים ויוטא, מגזע היחס היה, שכן כתבו על מצבתו: 'נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל וכו' יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה', אך לא ידוע לאיזה גזע השתייכו, ולמעשה לא ידוע על הוריו מאומה מלבד שמותיהם. אם לכם הקוראים ידוע מה, אשמח אם תודיעוני.
ר' דן בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק, ומזיווג זה נולדו שתי בנות, ובזיווג שני נשא את בת דודה של אשתו הראשונה, מרת מרים בתו ר' יצחק כץ מפלאצק [ב"ר שמואל הנ"ל], לאחר שנתגרשה מבעלה הא' ר' יעקב שלום ליפשיץ. מזיווג זה נולדו לו ארבע בנות ובן אחד.
ר' דן היה גדול בתורה ושלם במדעים, בקי בלשונות העמים של פולין אשכנז וצרפת, ועל ידי כך נעשה עשיר גדול, כי את רוב עשרו צבר לו בהיותו הקבלן לספק צידה לחייליו של נפוליאון, לאחר מכן אבד את כל הונו, אך אנשי העיר שחפצו לתמכו מינוהו לשתדלן קבוע לפני מלכים ושרים. קהילות רבות חפצו לקבל את ר' דן כרב עליהם, אולם הוא סירב לכל ההצעות. ושמעו הלך וגדל כפרנס העיר אשר על פיו נחתכו כל עניני העדה.
ר' דן נפטר כ"ח ניסן תר"ט, בבואו לבקר בבית חתנו ר' זאב ליפשיץ בעיר אוזרקוב, ושם מנו"כ. רעייתו מרת מרים, נפטרה י"ט ניסן תר"ג, ומצבת קברה בבית העלמין בפלוצק, וזה נוסחה: 'ציון מצבת אבן, היא מצבת קבורת מרים אם הילד, התר"ג בחודש הראשון י"ט בו עזבה יושבי חלד, בת הרב מהר"י כהן, זרע קודש מחצבתה, אשה טובת שכל ובינה, יש שכר לפעולתה, נפשה אל שחקים תעלה, אל גנזי מרומים וגנזכי', תחזה את האלקים במפעלי' ותאכל פרי מעללי', נפשה חי' ועמדה לפני המלך, אל בית אביה היא שבה, רוחה מתהלך לפני אלקים, לעת התחי' הנה קמה וגם נצבה'. ועל מצבתו של ר' דן כתוב לאמר: 'נאסף דן בן חיים זצ"ל כ"ט יום לירח האביב תר"ט לפ"ק. דמע הגירו לויתן עוררו מר קוננו. נדיב ושוע סור מדוע גוע ואיננו. ברכת אבד עליו גבר במתן חננו. נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל. חכם וסופר מעשיו שפר פאר ולתהלה. יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה. ייף בגדלו מטע אהרלו תעודה סלה. מודעים לבינה עליו שאו קינה. יקראו אל אבל תנצב"ה.
צאצאיו: מזיווג ראשון נולדו לו, 1. מרת יוטא [נפטרה ו' טבת תרכ"ד, לאחר שישים שנה שהיתה עזר לבעלה הצדיק] אשת הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב, מתלמידי הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא, נפטר ה' אדר תרל"ה. צאצאיו: א. הרה"ק ר' זאב וולף לאנדא מסטריקוב, נולד תקס"ו נפטר י"א אלול תרנ"א, ממלא מקום אביו, מתורתו נדפסו 'זר זהב – כתר תורה', ו'אמרות טהורות'. ב. ר' דוב בעריש לנדא מביאלא, תלמיד וורקא נפטר כ"ה סיון תרל"ו. מצאצאיו שושלת אדמורי סטריקוב בימינו. ג. ר' רפאל לאנדא בווארשא נפטר כ"ה אלול תרנ"ז. ד. ר' יעקב לנדא מיעזוב, נפטר י"ט טבת תרנ"ו בוורשא. ה. מרת מרים אשת ר' בועז זונאבענד, אבי האדמו"ר ר' רפאל משה זונאבענד מטשעכנוב. ו. מרת אסתר חי' אשת החריף המופלג ר' יוסף לייב מלאווסקי, ונפטרה צעירה. ז. מרת בריינדל אשתו השניה של ר' יוסף לייב מלאווסקי הנ"ל. ובזיוו"ש לאחר שנתאלמנה היתה אשת ר' שמואל שינאווער, בעהמ"ח 'רמתיים צופים' נפטר תרל"ה. 2. מרת זעלדא חיה אשת אחיה חורגה ר' זאב ליפשיץ שהיה ברבות הימים לאב"ד בראדזינוב מלאווא ואחר כך באוזרקוב, שם כיהן כשלושים שנה, בהיותו שם, ניהל ישיבה גדולה ובה מאות תלמידים, ויעויין בהקדמה לספר 'בכורי שלמה' [מר' שלמה רזעכטע] שמזכיר למורו ורבו המובהק ר' זאב ליפשיץ. לתולדותיו של ר' זאב, נדפס ספר 'רבי זאב ליפשיץ', מאת ר' פנחס זליג גליקסמן. נולד בשנת תקנ"ד לאביו ר' יעקב שלום, נפטר ו' אב תרכ"ד. צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל ליפשיץ מחסידי קוצק וגור [ואף נשתדך בנישואי בנו ר' דן עם בעל חידושי הרי"ם] בביאלה, חתן ר' אברהם רוזנבלום משם, ר' יחיאל מיכל נפטר ער"ח שבט תר"ן. ב. רבי ישראל חיים ליפשיץ עשיר גדול, בעל אחוזה בכפר נעמזוב שליד לודז', חתן ר' יצחק מנדל רזעכטע ולכשנתאלמן נשא לאשה את אלמנת ר' משה ירוחם מורגנשטרן בנו של השרף מקוצק, שהיתה בתו של ר' יצחק בלאס מגור. ג. ר' יוסף ליפשיץ, וזו' שרה בת ר' ירחמיאל בועז מליפנא, ר' יוסף נפטר בלודז' כ"א שבט תרפ"א. ד. יוטא אשת ר' משה קויפמן. ה. מרת בריינא אשת ר' נחמן ויכסלפיש. 3. ישראל יצחק לנדא, הפליגו בו שיעודו לגדולות ונפטר כנער צעיר, ומסופר שבהיותו בן י"ב שנים דרש דרשה גדולה עד להפליא בביהכ"נ הגדול בעיר פלאצק ואחר זה נחלה ושבק חיים.
ומזיווג שני נולדו ארבע בנות ובן אחד; 4. חנה אשת ר' יעקב קאליסקי מקוטנא. 5. אסתר אשת ר' צבי הירש מאיזביצע. 6. ר' אברהם יעקב לנדא. 7. מרת שרה, כנראה שהיא [או אחותה רבקה דלהלן] אשת ר' אשר מקוטנא הנ"ל, שממנו נמשכה משפחת ורנר בארץ הקודש. 8. מרת רבקה.

ר' יצחק כץ מפלוצק, נולד בעיר לאסק בשנת תק"ז לערך, היה חתנו של הגביר ר' משה באק מפלוצק, וקבע מגוריו בסמוך לחותנו, באותם שנים לאחר נישואיו נסע לפיורדא, ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משולם זלמן בעהמ"ח בגדי כהונה. מוזכר בכמה ספרי שותים, בחמדת שלמה סי' ח' [הרב הגדול, המפורסם, צדיק תמים, חריף ובקי, רבי יצחק הכהן], ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' ע"א [הרב הגדול, הצדיק המפורסם, מו"ה איציק יצחק כ"ץ ז"ל], ובשמן רוקח סי' כ"ז. היה גדול בתורה והמשיך בדרכי אבותיו, שהיו גדולים בתורה ויראה, ולא נשאו בכתר הרבנות, כי אם הרביץ תורה לתלמידים רבים. הוא עמד בקשרים מסחריים עם דנציג ופרנקפורט, לצורך החנות של אשתו, וגם ייצג את העיר בכינוסים של ראשי הקהל בפרוסיה. מסופר כי הרבי מקוצק אמר עליו פעם: 'מתנגד צריכים להיות כרבי איטשלה פלוצקר', מעט דברי תורה בשמו הביא בסוף ההקדמה לספר 'למטה יהודה' לנכדו. ר' יצחק נפטר ג' שבט תקס"ז בפלוצק, ושם מנו"כ.
מבניו: 1. אשת ר' ברוך מנדל אוירבך. 2. מרת רייצא אשת ר' יואל ליפשיץ בנו של בעל החמדת שלמה, [הורי האחים הרבנים ר' זאב וולף ליפשיץ אב"ד מלאווע, (חתן דודו ר' יהודה לייב קמפנר) ור' משה ליפשיץ אב"ד לודז'] ובזיווג שני נישאה לר' חיים בן ר' יהודה אב"ד ראביטש חתנו של בעל הבית מאיר, ואחת מבנותיה מזיווג זה מרת פריבה היא היתה אשת הגאון ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנה. 3. מרת מרים הנ"ל בזיווג ראשון היתה אשת ר' יעקב שלום ליפשיץ ובזיווג שני נישאה לר' דן לנדא הנ"ל. 4. מרת שרה היתה אשה גדולה חכמה וצדקת ובעלת מעשים טובים, נפטרה בשנת תקצ"א במגיפה, אשת ר' יהודה לייב קמפנר מפלוצק, הורי א. ר' חיים רפאל חתן ש"ב ר' משה הירש עהרליך חתן בעל הברית אברהם. ב. ר' דוד אברהם קמפנר מביאליסטוק בעהמ"ח למטה יהודה, ובהקדמת ספרו האריך בשבח אבותיו. ג. מרת יוטה אשת ר' מאיר הכהן אב"ד ליטומירסק נפטר צעיר בשנת תקצ"ב, והותיר אחריו חיבור בכתב ידו על הש"ס. ד. מרת אסתר אשת ר' זאב ליפשיץ בן דודה ר' יואל הנ"ל. ה. מרת מרים אשת ר' יעקב שמלקי הלוי הורוביץ. 5. ר' נתן הכהן כץ חתן ר' יהודה לייב מרגליות אב"ד שעברשין בעל מחבר 'פרי תבואה', ר' נתן היה חותן ר' אברהם בוימגולד מוורשה. 6. מרת יוטא אשת ר' אריה לייב לנדא אב"ד וישעגראד ואחר כך בק"ק ווענגרוב, ר' אריה היה נין ונכד לר' יוסף לנדא מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ושל החכם צבי. ר' אריה היה מחותן עם ר' שלמה זלמן ליפשיץ, בעל החמדת שלמה מוורשא, נפטר כ"ז תשרי תר"ט. אבי ר' חיים אפרים מליקוב מחשובי חסידי השרף מקוצק, [מצאצאיו משפחת מנדלבוים מפולין, ללא קשר למשפחת מנדלבוים דנן] אבי הגאון מאיזביצה ר' ישראל איסר שמחה לנדא, בעהמ"ח זכרון אי"ש. 7. ר' צבי הירש כץ מעיר דזאלאשין אבי ר' יעקב יצחק אב"ד פיינטשנא.

ר' שמואל כץ מלאסק נולד בשנת תע"ב בעיר לאסק, אשתו היתה בת הרבני המופלג רבי יצחק איצק גולדס מעשירי העיר לאסק ונכבדיה. ר' שמואל מלבד היותו תלמיד חכם גדול, אשר נודע בצדקותו, היה גם סוחר שניהל עסקים גדולים, והיה גם מומחה ליציקת מטבעות, ועסק בזה בקבלנות מטעם הממשלה. לימים, הלשינו עליו כי אינו עושה מלאכתו באמונה, ומזייף במשקלי המטבעות, ונאלץ לברוח מן המדינה על מנת להינצל ממוות. אחרי דרישה וחקירה התברר, כי אחד מפועליו, הוא אשר ידו היתה במעל, אך ר' שמואל כבר היה בגלות והעבירוהו ממשרתו, והוא נפטר בגלות הרחק מביתו וממשפחתו, בעיר באלטה פלך קיוב, שהיתה אז תחת שלטון התורקים, בשנת תקנ"ב. ומקום קבורתו לא נודע. נכדו ר' אלעזר רוקח בהקדמה לספרו 'שמן רוקח' שנדפס בשנת תקמ"ח עוד בחיי ר' שמואל כתב אודותיו: "ויהי שמואל מעלה העולה, פניו יאירו סלה, שם משמואל הולך וגדול, עד כי למספר חדל, ה"ה אבי זקני, אבי אמי, זה קנה חכמה, קנה בינה, מיחוסי כהונה, הרבני המופלג בתורה וביראה, החכם השלם, המפורסם במעלות ומדות תרומיות כש"ת מו"ה שמואל כץ נ"י".
לר' שמואל היו צאצאים רבים בהם גדולי תורה רבים. ומספרים שהוא עצמו אמר: 'כי יבוא יום, אם שלשה אנשים במדינתנו יסיחו בדברי תורה, יהיה בודאי אחד מהם נכדי'. וזה פירוט צאצאיו: 1. ר' אריה לייב כץ, צדיק ומופלג בתורה, בנו ר' סנדר כץ מוורשא [סייע בידי ש"ב ר' אלעזר רוקח בהדפסת ספרו 'שמן רוקח'] חתן ר' משה מניס אב"ד קמפנא. בתו של ר' אריה לייב היתה מרת קראסי [נפטרה י"א סיון תקפ"ט] אשר היתה אשתו השניה של ר' מאיר ב"ר שמשון צילך אב"ד לאסק שנפטר י"א אדר ב' תקפ"ו, וגם ממנו נשתלשלו משפחות רבות, ביניהם ר' שמשון ארנשטיין אב"ד אוזרקוב. 2. מרת לאה רייצא אשת ר' אריה לייב לעוו אב"ד פילץ, בנו של ר' פנחס זעליג האב"ד בעירו לאסק, ואביו של ר' אלעזר בעל שמן רוקח, אודותיו כבר כתבנו במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנעט. 3. אשת ר' יהודה לייבוש ליפשיץ [ב"ר יחיאל מיכל אב"ד חענשטין ומעב"ק] בנותיו: א. אשת ר' משולם הורוביץ מפיטערקוב. ב. מרת רבקה ר' אברהם צבי פצנובסקי אב"ד פיטערקוב בעהמ"ח ברית אברהם, ולא ילדה לו בנים רק בנות. ובזיווג שני לאחר שנתאלמנה נישאת להגאון הצדיק ר' חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ, ונולד לה מזיווג זה בן אחד הוא הגאון ר' אליעזר אויערבך בעהמ"ח 'חידושי מהר"א', ו'מגדנות אליעזר', חתן ש"ב ר' אברהם נעלקין חתן ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק. ר' אליעזר נפטר צעיר בשנת תרט"ז בן ל"ב שנים. 4. ר' יחיאל מיכל כץ מוישעגראד, מזרעו, א. ר' זאב וולף אב"ד לאסק. ב. ר' יוסף כהן מחותנו של הרעק"א. ג. מרת אסתר אשת ר' משה מזאלאשין מחבר 'משפטי צדק' על תהילים. 5. מרת יוכבד אשת ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק, הנקרא ר' יודל חריף בעהמ"ח בית יהודה. 6. ר' יצחק כץ מפלוצק הנ"ל. 7. אשת דודה ר' שמעון ב"ר איציק גולדעס, אבי ר' יוסף אבי ר' אברהם אליעזר דמשק, 'מילידי לסק וכעת בקראקא', בעהמ"ח 'אבני קודש', ורשא תקע"ט, נפטר י"א תמוז תר"ז בן ע"ה שנים. ומזרעו של ר' שמעון זה, גם החוקר המפורסם ר' מרדכי ווייץ מקאליש.

ר' יחיאל מיכל כץ הרבני המופלג מו' יחיאל מיכל כ"ץ מלאסק זצ"ל, כך מזכירו בנו בהקדמה לספרו, ונינו ר' אלעזר רוקח מזכירו: 'המנוח המפורסם בתורה וביראה', ומהווה כהחוט המשולש לא במהרה ינתק, בין בנו ר' שמואל כץ מלאסק, לבין אביו הרב הגדול המפורסם מו"ה אלעזר מוכיח. היה נכדו של הגאון הגדול ר' יחיאל מיכל מנעמירוב בעהמח שברי לוחות, שנהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח.
מבניו: 1. ר' אברהם הכהן מלאסק, שעלה לירושלים, חסיד ומקובל גדול, שנהג בתעניות ובסיגופים. בעהמ"ח 'וחשב לו הכהן' [נדפס בפיורדא תקמ"ד, בהיותו שם שד"ר מירושלים, עם הסכמות רבות, ובהם מחכמי הספרדים בירושלים, ובהקדמה שם מאריך המדפיס בשבח קדושתו של הרב המחבר 'שעומד כל היום מעוטף בטליתו, ותפילין בראשו, ולא פוסק פומי' מגירסא, ולא פונה להשגיח בכל הנעשה תחת השמש' ובהקדמת המעתיק 'למד בעמידה וסיגף עצמו בסיגופים גדולים, וכו', יותר משנה תמימה התענה משבת לשבת' וכן עוד שם מאריכים הרבה בשבחיו] 'ושב הכהן' [ליוורנו תקמ"ז], וספר 'עין פנים בתורה' [וורשא תקנ"ז]. נהרג בכלא בימי התורכים, שתפשוהו כערבון למס שהטילו על הציבור, ונקבר בצפת, בלא שהותיר אחריו צאצאים. 2. ר' שמואל הכהן מלאסק הנ"ל. 3. ר' אלעזר הכהן, נשא לאשה גם הוא את בת הגביר ר' איציק גולדס הנ"ל. ר' אלעזר היה אבי ר' יחיאל מיכל אבי ר' וואלף אבי ר' אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק חתן רבינו יעקב לוברבוים מליסא בעהמ"ח חידושי מהרא"ך, אשר בחלקו השני נדפס 'קונטרס עץ אבות' ובו מפרט בן המחבר את עץ המשפחה שלו. 4. אחותם היא אמה של מרת חנה אשת ר' אברהם אבוש קצנלבוגן מלאסק ברצ"ה, בעהמ"ח 'ברכת אברהם' [נדפס על ידי בנו ר' יהושע שמואל ורשא תקע"ה], והיה מגיד מישרים ומו"ץ בסוכטשוב.

ר' אלעזר מוכיח מלאסק, רעייתו היתה מיוצאי חלציו של הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל אב"ד נעמירוב, שנהרג על קידוש ה' בכ' סיון בשנת ת"ח, בעל המחבר 'שברי לוחות'.
בניו: 1. ר' יחיאל מיכל כץ הנ"ל, 2. ר' אברהם אבלי הכהן אבי ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק, שנפטר כ' שבט תקמ"ט, גם ר' יחיאל מיכל זה היה חתן ר' איצק גולדס דלהלן. 3. אשת ר' דוד אב"ד זוואניץ והגליל במחוז פאדאליא, אביו של הגאון מו"ה שלום שכנא מק"ק קאסאנטין [חתן ר' נתן נטע כץ מבריסק (מגזע המגלה עמוקות), חתן ר' נחמן סירקין מגזע הב"ח], אבי ר' אליהו [חתנו של ר' צבי הירש פרילוקר מבריסק] אבי ר' עזריאל [חתן נכד של ר' אברהם הלוי מארלע בעהמ"ח זכרון אברהם (עם ביאור מאת ר' עזריאל דנן בשם מרפא לעניים) ממשפחת הט"ז ומעב"ק ואכמ"ל] שהיה אב"ד בכמה קהילות בפולין, בעהמ"ח כמה ספרים, 'ריח ניחוח', יראה לעיניים יראה ללבב', 'לראות מהרה', ועוד ספרים.

ר' איציק גולדס מלאסק, היה מפורסם למופלג בתורה וצדיק, וגם מבורך בהון ועושר. היו לו שמונה בנות ומהם נודעו לנו רק שש:
1. אשת ר' שמואל כץ מלסק הנ"ל. 2. אשת ר' אלעזר הכהן הנ"ל. 3. אשת ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק אבי ר' אבלי חריף אב"ד קאליש. 4. מרת אייגלה אשת ר' אייזיק אב"ד בלשקי, חותן ר' יהודה לייב ליפשיץ אב"ד שם. 5. אשת ר' מאיר הענדלס מלסק, ממנו נשתלשלו צאצאים רבים. 6. אשת ר' יוסף איילנברג חותנו זקינו של ר' אלעזר ספיר המ"מ בק"ק לסק בעמ"ח 'מעשה רוקח', ועוד ספרים שנשארו בכתב יד, אבי ר' סיני ספיר אב"ד ברעזין בעהמ"ח 'עולת חודש' ו'מנחת עני', ועוד ספרים, נפטר כ"ז אב תרל"א.