כהמשך לשני המאמרים שכבר פרסמנו כאן בבלוג, על ר' חיים דוד הלוי לנדא ויחוסו,
נמשיך במאמר זה לעסוק ביחוסו של ר' חיים דוד, המיוחס לגדולי ישראל רבים, כפי
שמוזכר על מצבתו בבית החיים באוטבוצק.
אזהרה: המאמר מעט ארוך, ומחושבן, ולפני קריאתו, אני ממליץ להיזכר שוב
בשני המאמרים הקודמים, המאמר הראשון מגילת יוחסין על גבי מצבה, והמאמר השני פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא.
וכעת אפשר להתחיל. במאמר השני, העליתי השערה, אודות אמו של ר' חיים דוד, ושיערתי כי
היתה ממשפחתו של הרה"צ רבי ישראל הלוי מבאקוי, ובכך, יוסבר כיצד היה המנוח רבי
חיים דוד לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים על מצבתו, ואלו הם: רבי דוד
מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי
אליעזר הלוי מקרלין. הפירוט המלא של אילן היוחסין של רבי ישראל הלוי מבאקוי מופיע
במאמר על פענוח יחוסו של רבי חיים דוד לנדא.
עד כה, נודעו שלש מצאצאיו של רבי ישראל הלוי מבאקוי, שתי בנות ובן
אחד. הבן הוא רבי לוי יצחק אב"ד הוש. והבנות הן, מרת אסתר רחל אשת רבי אלטר
שפירא אב"ד ויקנא, ומרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.
בתגובות שקבלתי על המאמר, הן תגובות בבלוג עצמו, והן תגובות שנשלחו
למייל הפרטי [btoladot שטרודל gmail.com], הזכירו המגיבים את אשתו של ר' חיים דוד, ויחוסה, כפי שנחרת על
מצבתה בבית החיים בווארשא. שם כתוב, שהיתה בת רבי זלמן הורנשטיין ונכדת צדיקים,
וזה לשון המצבה: פ"נ האשה החשובה והצנועה מבנות אוקראינה המצויינות מרת
הינדא נעכא לאנדא אשת ר' חיים דוד הלוי ז"ל (נכד בעל קדושת-לוי) בת ר' זלמן
הכהן ואסתר ז"ל הארנשטיין נכדת הצדיקים ר' יעקב יוסף מאוסטראה ר' ייבי הרב
מפולנאה ר' זאב מזשיטאמיר והרב מכמיעלניק זצוקללה"ה נפטרה בשם טוב בשנת
הס"ו לחייה ביום הכ"ז לסיון שנת תר"ץ תנצב"ה.
![]() |
| מצבת אשתו של ר' חיים דוד לנדא בוורשא |
אכן, גם בנוסח הידיעה על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא בעיתון הצפירה,
נזכר חותנו רבי זלמן הורנשטיין, זה נוסח הידיעה בהצפירה:
ר' חיים דוד לנדא ז"ל
אתמול בשעות הצהריים שבק חיים לכל חי באוטבוצק אחד היהודים המצויינים
מן הדור הישן ר' חיים דוד לאנדא ז"ל.
המנוח היה אחד מנכבדי היהדות האוקראינית, שבתוכה פעל כל ימי חייו.
נצר ממשפחת גאונים וצדיקים מפורסמים, יצא שמו של המנוח עוד בימי חורפו בתור
"עילוי" ובהיותו כבן ט"ו שנה הוסמך להוראה. אחרי נישואיו (הוא היה
חתנו של העשיר המפורסם ר' זלמן הורנשטיין, בעל בתי החרושת לצוקר שביאנישפול)
הקדיש עצמו למסחר ותעשיה, ובמשך זמן קצר קנה לו שם גם בעולם המעשה בתור בעל מוח
חריף והגיון חד. במשך ימים רבים היה המנוחה בעל בית חרושת לצוקר ברושישצב הסמוכה
לקיוב. למרות עסקיו הגדולים וטרדותיו המרובות היה קובע עתים לתורה ולבו היה ער לכל
דבר טוב. ביתו היה בית ועד לעניים במלוא מובן המלה.
בשנת תרפ"ב בא לפולניה עם הגולה שהגלתה מאוקראינה בפרוץ המהפכה
הבולשיסטית, כאן התארח זמן קצר בבית חתנו הנדבן הידוע ה' נפתלי פריווס, אח"כ
התישב בקביעות לרגל מחלתו, באוטבוצק.