רבי חיים בצלאל פאנעט

בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.

נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.

רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.

בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסוד

היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד, ר' אברהם יהושע היה תלמיד לרבינו המהר"ם שיק, ובחסידות קיבל מבעל הדברי חיים מצאנז, ובנו הדברי יחזקאל משינאווא, ומבעל הייטב לב מסיגעט.

בשנת תרכ"ט נשא לאשה, את הרבנית מרת פראדל, בתו של ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדאם. וזמן מה גר סמוך אצל חותנו.

רבי אברהם יהושע פריינד

החל משנת תרל"ט שימש ברבנות, תחילה היה רב העיירה ראדנא בגליל נאסוד, וכשנפטר חמיו עבר בשנת תרס"ה למלא את מקומו באינטערדאם ובנאסוד.

אחר פטירתו אמר עליו הרה"ק רבי יצחק ישעיה מטשחויב כי לא הניח דוגמתו לא במדינה זו ולא במדינה אחרת.

על מצבתו נחקק, פ”נ קדוש ה', צדיקו של עולם, עבד נאמן לה' במסירת הנפש ממש בתורה ועבודה וגמ"ח, רבינו הגאון איש אלוקים נורא אורן של ישראל והאיר להם בכל ענינים, להשיב רבים מעוון ולפעול ישועות בקרב הארץ, במעשים מופלאים כחד מתקיפי קמאי, לא יכיל מקום למקצת שבחו, לו דומיה תהלה, גדול מרבן שמו, הקדוש והטהור מרן אברהם יהושע זצוקללה"ה.

מצבת רבי אברהם יהושע פריינד וזוג' בסאטמאר

זוגתו מרת פראדיל נפטרה ה' ניסן תרצ"א,

תורתו נדפסה בשו"ת מאור יהושע ירושלים תשכז, ולתולדותיו נדפס ספר הדרת קודש, ובו מובאים הליכותיו בקודש, ואף מעט מדברי תורתו.. ובספר נחלת יהושע, שיחות קודש.. מכבוד קדוש דו"ז הגאון הקדוש.. רבי אברהם יהושע פריינד זצללה"ה...

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

כבוד קדושת האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בבני ברק נפטר הלילה האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ. בן תשעים וחמש שנים היה במותו, וכמעט ארבעים שנה [פחות שבועיים] שימש כאדמו"ר מויזניץ. שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מאז שנת תשמ"ט.

האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בי"ג סיוון תרע"ו נולד רבי משה יהושע בגרוסוורדיין, שם גר אביו האדמו"ר רבי מאיר חיים הגר מויזניץ בעל האמרי חיים. בשנת תרצ"ד והוא עדיין בחור, נתמנה על ידי אביו לכהן כאב"ד וילחוביץ הסמוכה, ביום ב' ניסן תש"ב נשא לאשה את הרבנית מרת לאה אסתר לבית פאנעט. שנתיים לאחר מכן עלו לארץ הקודש, והקים עם אביו את קרית ויזניץ בבני ברק. כאמור, ביום ט' ניסן תשל"ב כאשר נפטר אביו, נתמנה לכהן כאדמו"ר לקהל חסידי ויזניץ בבני ברק, תחת הנהגתו גדלה החסידות והתרחבה. בשנים האחרונות חלה, וכמעט שלא תיפקד, הלילה כאמור, אור לכ' אדר תשע"ב נפטר רבי משה יהושע בביתו שבבני ברק. זכותו יגן עלינו.

יחוס משפחתו

האדמו"ר כאמור, היה ממשיך דרכם של אדמורי ויזניץ לדורותיהם, ומשכך לא הייתי צריך לחקור ולחפש אחר אילן יוחסין שלו, כי הדברים ידועים ומפורסמים על ידי חסידיו, ורק הוצרכתי להעתיק את הדברים ולהעלותם על גבי הפורום.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל האמרי חיים מויזניץ. נפטר ט' ניסן תשל"ב.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ישראל הגר בעל האהבת ישראל מויזניץ. נפטר תרצ"ו.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ברוך הגר בעל האמרי ברוך מויזניץ. נפטר תרנ"ג.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר בעל הצמח צדיק מויזניץ. נפטר תרמ"ה.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

במאמר הקודם, הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף, יחוסו, ופועלו. במאמר זה נתמקד בעץ המשפחה של צאצאיו, המשתלשל משלושת בנותיו.

בנותיו הידועות לנו הם: הבכירה אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, בנו של ר' ישראל מהאלשיץ [שהיה גיסו של ר' שמעון מיערוסלב], אודותיו מצינו נדפס בהקדמה לספר נפש דוד [שחיבר חתנו ר' דוד נתן דייטש] וכך כותב שם נכדו בהקדמה: ולזכרון עולם אזכיר פה גם אשת המחבר היא זקנתי הרבנית הצדיקת מרת שינדל לאה ע"ה (שנפטרה א' דר"ח טבת תרמ"ו מנ"כ בעה"ק טבירא ת"ו) בת הרה"צ הקדוש מוה"ר יצחק אייזיק מסטריא זצוקלה"ה (שנפטר ט' שבט מנ"כ בסטריא) שהוא נכד רבותינו הט"ז והב"ח ורבי ר' העשיל רבו של הש"ך זיע"א והי' חתן הרב הגאון הקדוש מוה"ר צבי יוסף זצוקלה"ה אבד"ק רודניק גיסו של הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצוקלה"ה. ר' יצחק אייזיק היה עובד ה' בלהב קדוש ונפטר בשנת ת"ר לערך. בתו השניה של ר' צבי יוסף היא מרת שיינדל העניא אשת ר' משה אליקים בריעה בינדיגר, [מביקובסק, המכונה ר' משה ביקאווסקער] בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, נו"נ להמגיד מקוז'ניץ ולר"ר אלימלך מליזענסק. לא ידוע לי מקור כתוב קדום על כך, אך מצבותיהם של ר' משה א"ב ורעיתו שיינדל, מצויות בצפת האחת ליד השניה, וכך כתוב על מצבתה של מרת שיינדל, 'פ"נ הרבנית ה"צ שיינדל העניא בת הרה"ג צבי יוסף אב"ד מרודניק אשת הרה"ח ר' משה אליקום בריעה מבארדיוב'. ר' משה נפטר צעיר לימים בחיי אביו ר' שמואל זנוויל, בשנת תרל"ח. בתו השלישית של ר' צבי יוסף היא מרת חנה אשת ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ב"ר אלימלך רובין מסוקולוב, בן הרה"ק ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. ראי"ה היה גם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. ר' אברהם יהושע העשל רובין, היה אב"ד סוקולוב, ולאחר מכן נתקבל לאב"ד יאסלו, משם עלה לארץ ישראל, ובעיה"ק צפת שימש כאב"ד לקהילת עסטרייך אונגרין עד לפטירתו ביום ל' תשרי א' דר"ח חשוון תרס"ט.

אמנם רושמי תולדות החסידות [כר' יצחק אלפסי ור' מאיר וונדר] כתבו כי ראי"ה מיאסלו היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר, אך ניסיתי לחקרם מנין לקחו מידע זה, ולא קבלתי תשובה. והמסתבר הוא, שנתחלף להם [או למקור שממנו קיבלו] 'רידניקר' ב'בינדיגר', והאמת תורה דרכה, כי על מצבת מרת חנה, בצפת כתוב שם אביה צבי יוסף, ואף בנו בכורו של ראי"ה נקרא צבי יוסף, ולעומת זאת, אף אחד מבין בניו ואף נכדיו של ראי"ה לא נקרא בשם שמואל זנוויל. הגם כי, עוד אין זה חף מתמיהות כי פער השנים בין ר' צבי יוסף [ובתו הבכירה] לבין מרת חנה, הינו די גדול, ואף אם ר' צבי יוסף לא נפטר בתקצ"ג אלא אחרי תר"ח עדיין המרחק עומד על כשבעים שנה. ואמנם, גם מרת שיינדל העניא היתה כלתו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר שנפטר בשנת תרנ"ב, ונראה שאף היא היתה יותר קרובה בשנים למרת חנה מאשר לאחות הבכירה.

צאצאי ר' יצחק אייזיק מסטרי

• ר' דוד יעקב מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בעשר קדושות כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י מובא שגם ר' דוד יעקב עלה לארץ, ואחר מכן היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ילדיהם: א. מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, צאצאיהם: 1. ר' אברהם קלמינוב. 2. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים, אביו של הצדיק ר' אשר פריינד. 3. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים. ב. מרת אסתר חינה [היה לה זיווג ראשון (יתכן שהוא היה ר' נפתלי ויסבלוים ברמ"ז מנדבורנא) וממנו נולדה בת אחת מרת ליבא שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון] אשתו השניה של ר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג נולדו לו מזיווגו הראשון] 1. הרה"צ ר' דוד מינצברג, 2. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. 3. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. 4. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

• מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו: א. ר' יצחק אייזיק דייטש, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. ב. מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. צאצאיהם: 1. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. 2. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים. ג. מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו. ד. מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. ה. ר' משה דייטש חתן ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל הלר אב"ד צפת. צאצאיהם: 1. ר' ישראל דייטש. 2. מרת חיה אשת ר' אהרן דוד קאהן, אביו של האדמור מתולדות אהרן זצ"ל.

צאצאי ר' משה אליקים בריעה בינדיגר

• ר' צבי יוסף בינדיגער מפשעמישל, חתן דו"ז ר' זושא בלויגרוינד. אבי א. ר' נפתלי בינדיגער זוגתו מרת רוזה בת ר' אהרן הלברשטם מביאלה ביליץ נינו של הדברי חיים מצאנז. ב. ר' ברוך אברהם בינדיגער זו' מאטיל בת ר' משה פאנעט מדעש. אבי: 1. ר' אלעזר ליפא בינדיגער חתן ר' מאיר מוסקוביץ משאץ. 2. אשת ר' יהודה פאנעט בן דו"ז ר' יצחק יחיאל.

• מרת מאטיל לאה אשת ר' יצחק יחיאל פאנעט מדעש, נולד תרכ"ג בנימזשא, ובשנת תרמ"ד נישא בבארדיוב [ויעוי' שו"ת מעגלי צדק סי' מ"א בסוף התשובה], נשיא כולל זיבענבירגען בארה"ק, צאצאיהם: א. ר' יחזקאל מנחם פאנעט מדעש, חתן ר' משה זאב קאהן אב"ד סענשארץ בן בעל בינת יששכר. חותן האדמור ר' צבי מאיר פאנעט מדעש חיפה-רמות. ב. ר' שמואל פאנעט חתן ר' ברוך הלברשטאם מקשאנוב. ג. ר' אלימלך פאנעט הי"ד, נולד תרנ"ה, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ אב"ד לינסק. ד. ר' יהודה פאנעט חתן ש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגער. ה. מרת מלכה אשת ר' חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד.

• אשת ר' שלום שפירא מראווע, מצאצאי השר שלום מבעלזא, והשרף ממוגלינצא. צאצאיו: א. מרת גיטל אשת ר' יחיאל מיכל מבראד מצאצאיו, ר' שלום מיכלוביץ האדמור מבראד במאנסי. ב. מרת רבקה אשת ר' שרגא פייבל זק. צאצאיהם: 1. ר' משה אליקים בריעה זק, נשא לאשה את מרת מירל בת כ"ק המהר"א מבעלז, נספו בשואה עם ילדיהם יהושע ורייזל. 2. מרת שיינדל העניא אשת ר' אפרים רובין מאנטוורפן הנזכר להלן (במאמר הבא), היא ניצלה במלחמה ועלתה לארץ, ונישאה בזיווג שני.

• מרת רייזל אשת ר' מנחם מנדל ולדמן, בן דו"ז ר' יעקב צבי אב"ד בורשא. ר' מנחם מנדל שימש כדומ"ץ בעיר קלסני-ויליצ'קה, וכשנפטר עוד לפני המלחמה, מילא את מקומו חתן חתנו ר' אורי מעט (או בלוט)

• אשת ר' חנוך העניך פריינד אב"ד אינטערדאם בנו של הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד. מצאצאיו, א. מרת ריזשע רייזל אשת ר' אברהם אביש הלברשטאם ב"ר סיני מזמיגראד. ב. ר' אלימלך פריינד, אב"ד אינטערדאם על מקום אביו. ג. ר' משה אריה פריינד, אב"ד נאסויד על מקום זקנו.

• מרת אסתר אשת ר' אלימלך שעהנדארף.

• אשת ר' אברהם צבי פרידמן ראש ישיבה בצאנז. מצאצאיו, ר' שמואל פרידמן ר"מ בסערדהעלי, חתן ר' אריה לייב הלברשטאם אב"ד מושינא.

במאמר הבא, נסקור את צאצאי חתנו השלישי של ר' צבי יוסף, ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת.