רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל

היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן קודם כרב הראשי לתל אביב, ועוד קודם כרבה של ליברפול, ועוד קודם כרבה של גרודנא. וכדבריו, של רבי איסר יהודה עצמו, בסוף הקדמת ספרו שבט מיהודה, "הסך הכל של התאור, משנות דור ודור הוא, כי ב"ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי".

רבי איסר יהודה נולד בערב פסח, י"ד ניסן תרמ"ו. למד תורה מפי רבני העיר, ובהם הדיין רבי שמחה זליג ריגר, בבחרותו למד בישיבת מאלטש אצל הגאון רבי זלמן סנדר שפירא, ולאחריו אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. נשא לאשה את מרת רחל לאה לבית ילין, ונכנס ללמוד בישיבת וולוזין, ונסמך להוראה על ידי ראש הישיבה רבי רפאל שפירא. כיהן כרב בעיירה הסמוכה וישנובה, שם פתח ישיבה, ומספר קהילות נוספות, מוהילנא, אמסיבא, לונה-ווליה, ולבסוף כיהן בגרודנא. היה חבר בועידת המזרחי, וגרס כי הציונות צריכה שתהא עמה נשמה, יסוד רוחני איתן המבוסס על מורשת הדורות. בשנת תרפ"ג נקרא לאנגליה לכהן כרבה של ליברפול, ואף בה הקים ישיבה ובה למדו גם תלמידים שבאו במיוחד מליטא ללמוד בישיבה. בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל, ונתמנה לרבה האשכנזי של תל אביב, ואף בה הקים כולל שבט מיהודה, והקים בית דין מיוחד לעניני עגונות. על ספרו שבט מיהודה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ד, בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לרבה הראשי של מדינת ישראל. אחר שסירב להיענות לתכתיבי השלטון, החליטו לקצוב את תקופת רבנותו, ובשנת תשל"ב הסתיימה כהונתו. ביום כ"ד שבט תשל"ו הלך לעולמו בירושלים, והובא לקבורה על הר הזיתים. אשתו הרבנית, נפטרה י"א חשוון תשי"א, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

ואלו צאצאי ר' איסר יהודה,

א. ר' אברהם יצחק אונטרמן, נפטר תשנז. זוגתו מרת רחל בתו של רבי מיכאל אשר מאטאלין רבה של דבלין אירלנד, נכד רבי עקיבא אלטשולר. ב. ר' מרדכי אונטרמן נפטר ב' חשון תשס"א. זוגתו רות. ג. ברוך אונטרמן מנהל אוניברסיטת בר אילן נפטר י"א שבט תשנ"ב, זוגתו בלה. ד. יוסף אונטרמן. ה. אלחנן אונטרמן. ו. אסתר אשת מאיר פריינד. ז. צבי הירש אונטרמן. ח. ר' יעקב אונטרמן נפטר כ"ו אדר תשס"ב אשתו זוהרה.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אליהו אונטרמן מבריסק, זוגתו מרת שיינה לבית פישר, נולד בשנת תרי"ח, היה תלמיד חכם ורוב ימיו לימד תנ"ך וגמרא, עסק גם בעסקי הציבור ותמך בחובבי ציון, ובערוב ימיו אף עלה לארץ ישראל.

החפץ חיים ומשפחתו

גדול מרבן שמו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שר צבא ישראל, מאיר עיני העולם בתורתו וביראתו.

נכתוב כאן סקירה על משפחתו וצאצאיו.

ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.

משפחת בית אביו

לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.

הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.

אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנו ישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.

ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".

נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.

לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.

משפחת החפץ חיים

אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).

תמונה המיוחסת לחפץ חיים [כנראה בשנים מוקדמות]

אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.

בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".

הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל

בשבוע שעבר התייתמה העיר פתח תקוה, עם פטירתו הפתאומית של הרב ברוך שמעון סלומון, רב העיר מזה שלושים שנה, ראש אבות בתי הדין, ומייסד וראש ישיבות נחלת דוד למעלה מארבעים שנה.

אין במאמר זה הספד על הרב, או פירוט תולדות חייו, יש אחרים שיעשו ועשו זאת יותר טוב ממני. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, באתי לספר מעט על משפחתו, על מנת להעצים את התואר 'תפארת המשפחה'.

הרב ברוך שמעון סלומון. צילום עוזי ברק

הרב סלומון נולד בשבת ד' שבט בשנת ת"ש, בעיר פתח תקוה. למד בתלמוד התורה שארית ישראל, ומשם עבר לישיבת אור ישראל, עוד לפני בר המצוה שלו, הוא לא האריך שם זמן רב, וכעבור שנה וחציכבר עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון. בשנת תשכ"ב נשא לבתו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב. לאחר פטירת אביו, בשנת תשכ"ז, ייסד עם עשרה בחורים, את ישיבת נחלת דוד בפתח תקוה. ישיבה שהיתה תמצית חייו, ובה השקיע את כל נפשו ומאודו. בשנת תשל"ט נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר, ולאחר זמן נתמנה גם כראש אבות בתי הדין. בעש"ק י"ח אדר תשס"ט, בשעות הבוקר נדם לבו, ועוד לפני השבת הובא לקבורה בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.

משפחת אביו

ר' ברוך שמעון היה בנו של ר' דוד סלומון, בן הגאון ר' אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב. ב"ר מרדכי יחזקאל.

ר' דוד סלומון היה חתנו של ר' ישראל אריה ספיר מרבני פתח תקווה. בן ר' יעקב משה ספיר, בן ר' יצחק. ר' יעקב משה היה חתן ר' אברהם יצחק שלוסברג.

ר' אברהם ישראל משה היה חתנו של הגאון המפורסם ר' משה לנדינסקי ראש ישיבת החפץ חיים בראדין.

ר' דוד סלומון נולד בשנת תר"ע לערך, בעיר חרקוב. ימי נעוריו שזורים בדברי ימי המהפכה הקומוניסטית. נדד ללמוד תורה במינסק. מפי ר' יהושע'לי הורודנער צימבליסט, ור' אברהם אליהו מייזעס. בשנת תרצ"א, הבריח את הגבול לפולין [תוך סכנת נפשות, על פי הכרעת הגאון ר' יעקב קלמס אב"ד מוסקבה], יחד עם רעיו הרב שאול ישראלי והרב אברהם פשדמייסקי – שדמי. בבואם לארץ, פנו ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נסמך לרבנות על ידי ר' יעקב משה חרל"פ. לאחר נישואיו, עם בתו של הדיין מפתח תקווה, נתמנה לרב המושבות הסמוכות לעיר, כפר אברהם ועין גנים [כיום שכונות בפתח תקווה], בהמשך, יסד וכיהן כראש הישיבה לתורה ומלאכה שם, [כיום הישיבה הטכנולוגית]. היה מגיע רבות לשוחח בלימוד אצל הבריסקער רב, ואף הביא את בנו ר' ברוך שמעון לומר את דרשת בר-המצווה שלו אצל הגרי"ז. ר' דוד נפטר צעיר לימים בט' אייר תשכ"ה. רעייתו מרת צפורה נפטרה ז' שבט תשמ"ב. רבים מצאצאיו מכהנים כרבנים ומרביצי תורה בהיכלי הישיבות.

ר' אברהם ישראל משה סלומון, כבר בצעירותו, בשנת תרס"ז היה בוורשא ר"מ בהישיבה המפורסמת 'ישיבת תורת חיים', ונתפרסם המעשה שהיה אז, כשביקרו שם החפץ חיים ור' חיים מבריסק. כיהן כרב באורלובה [פולין] ובוולטשנסק [רוסיה] ושנים רבות התגורר בחרקוב, אך לא היה רבה של העיר, כי אם רב בית כנסת, ואף ניהל ישיבה במחתרת. משם עלה לארץ ישראל, ופעל רבות ללימוד הירושלמי וסדר קדשים, ואף יסד בירושלים בית אולפנא ללימוד הירושלמי [נוסד בשנת תרצ"ה, וחבריו היו מלבד הגרי"מ, ר' חיים קולדצקי ור' שלמה צימבליסט, הגזבר היה ר' שלמה בלאך תלמידו של החפץ חיים, ראה ישורון כ' עמ' שז, שי], גם ספריו נתיבות הקודש הם על הירושלמי וקדשים. בעת המלחמה בשנת תש"ח נסע לחוץ לארץ מחשש לבריאותו, אחר שבשנים הקודמות ידע סבל ומכאוב. גם בשנת תשי"ב, היה בלונדון וסמך שם להוראה אברכים מכולל של הרה"צ ר' משה שניידר. ר' אברהם ישראל משה נפטר בירושלים ז' חשוון תשי"ז. רעייתו מרת צירל נפטרה בירושלים ז' אלול תשי"ב.

צאצאיו: 1. ר' דוד סלומון הנ"ל. 2. ר' מרדכי יחזקאל סלומון, גם הוא נפטר צעיר מהתקף לב בשנת תשכ"ד. למד בישיבת חברון ובכולל עץ יוסף, והשאיר אחריו אלמנה - בתו של ר' מנחם מנדל וולפא - וששה יתומים. 3. ר' יוסף סלומון נפטר תשמ"ה.