מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה נפטר הבוקר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן, ראש ישיבת פוניבז' לציעירים, ראש כולל פוניבז', ראש ישיבת ארחות תורה, וראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בן מאה וארבע שנים היה בפטירתו.
נולד בעיר בריסק, שם גדל על ברכי אביו, ולמד בחיידר ובישיבה שבעיר. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסע לשווייץ, שם שהה במשך שנות המלחמה, וכך ניצל. שם גם נשא לאשה את רעייתו תמר, לבית קורנפלד, ממשפחת אדמורי גור.
בעלותו לארץ ישראל, למד שנים מספר בכולל לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה, אחר מכן נבחר לעמוד בראשות ישיבה לצעירים של תנועת צא"י בכפר סבא. לאחר מכן נקרא לבני ברק על ידי הרב כהנמן, מני אז, כאמור, כיהן כראש הישיבה קטנה דפוניבז', ועמד בראשות הכולל אברכים דפוניבז'.
ביום כ"ה סיון תשס"ב נפטרה רעייתו תמר.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי נח צבי שטיינמן, נולד בשנת תרמ"ה לערך. היה מלמד דרדקי בבריסק, וגבאי בית הכנסת חברת לויה, וכמו כן היה ממונה מטעם הקהילה לבדוק את כשרות העירוב בכל יום שישי. זוגתו מרת גיטל לבית גיברונובסקי, נישואיהם נערכו בשנת תרס"ט.
  
• אביו, רבי ראובן דוב שטיינמן, זוגתו מרת טעמא בת ר' יעקב לייב. צאצאיהם: א. רבי נח צבי שטיינמן הנ"ל. ב. מרת נחמה אשת ר' אליעזר שטיימן מויסוקי. ג. ר' פסח שטיינמן. ד. ר' מנדל שטיינמן.
  
• אביו רבי אריה יהודה שטיינמן מטערספאל. מלבד בנו רבי ראובן דוב, היה לו בן נוסף והוא, רבי אברהם משה שטיינמן אב"ד קלעוואן, רא"מ נולד בשנת תרט"ו ונסמך להוראה מגדולי הדור, תשובה אליהו בשו"ת אור גדול, סי' מ"ח, ובשו"ת מהרש"ם. מצאצאיו בארצות הברית.
• יתכן שהוא לייב שטיינמן שנפטר בכ"ד ניסן תרס"ו, בעיר בריסק, בן 94 שנים, ושם אביו וואלף.

רבי נח צבי הנזכר, היה חתנו של

• רבי משה אליהו גיברונובסקי, מתלמידי ישיבת וולוזין, שם למד בחברותא עם רבי איצל'ה פונביז'ר. נפטר צעיר לימים. זוגתו מרת עלקא גרונא, היתה צדקת גדולה מאד, והיתה לומד כל היום ספרי מוסר ומדרש. צאצאיהם: א. מרת פראדל. ב. מרת פרומא. ג. רבי אשר חיים גיברונובסקי נהרג בשואה בלא שהותיר אחריו צאצאים. ד. מרת גיטל פייגא הנ"ל. אחת מן האחיות הנ"ל, פרומא או פראדל, היתה אשתו של בן דודה רבי שלמה חיים גורפינקל מו"ץ דק"ק קאמניץ על מקום זקינו דלהלן.

רבי משה אליהו גיברונובסקי הנזכר, היה חתנו של

• רבי שלמה חיים וויצנבלום מו"ץ ומגיד מישרים דק"ק קאמניץ. נולד בשנת תקע"ד לערך, לא העריך ימים, ונפטר בשנת תרכ"ו בווארשא,
  

הגאון רבי חנוך העניך דוב פאדווא

בשבוע שעבר מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי חנוך דוב פדווא אב"ד דהתאחדות קהילות החסידים בלונדון, בעהמ"ח שו"ת חשב האפוד.

רבי חנוך דוב נולד בעיר בוסק שבגליציה, ביום כ' אב תרס"ח, לאביו ר' אליעזר וואלף למשפחת טויבע, ולאמו מרת טויבא. הוא נקרא על שמו של האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאלעסק שיומא דהילולא שלו הוא בא' אלול, סמוך למועד הברית שלו.

בימי מלחמת העולם הראשונה, נמלט אביו עם כל משפחתו מגליציה המדממת, וכרבים מן הבורחים קבעו מושבם בוינה, ושם זכה להכיר כמה מצדיקי הדור ההוא, ובהם צדיקי רוזין, ר' נפתלי צבי שמרלר, ור' חיים ירוחם מאלשטאט.

בבחרותו נסע ללמוד בישיבה הרמה במטרסדורף, וזמן מה למד גם בבית המדרש דחסידי בעלזא בקראקא, ובאותם ימים היתה האכסניה שלו, בבית ש"ב ר' שמעון שנירר (אחיה של מרת שרה שנירר המפורסמת שיסדה את בית יעקב), מחסידי בעלזא המפורסמים בקראקא. הוא נסמך להוראה מרבי שמואל פירער אב"ד קראס.

נשא לאשה את מרת חנה גיטל בת רבי נפתלי גוטסמן, היא ילדה לו חמשה ילדים, ונפטרה צעירה לימים ביום ח' טבת תש"ד בירושלים.

עוד לפני המלחמה נתמנה לרב בית המדרש שומרי הדת בוינה, וכשפלשו הגרמנים לאוסטריה, אסרו אותו כאחד הרבנים, במשך שנה שלמה ישב בבית האסורים, ואחרי השתדלות מרובה, שיחררוהו, ובתנאי שיעזוב את המדינה, והיה זה להצלתו, שכך ברגע האחרון ניצל וזכה לעלות לארץ ישראל.

רבי חנוך דוב נתיישב בירושלים, והתקרב אל גדולי הרבנים, כרבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, ורבי יוסף צבי דושינסקי הגאב"ד דירושלים.

כאמור, כאן בארץ, נפטרה אשתו הראשונה, ונשא בשנית את מרת יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו הבכור של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. היא גידלה את ילדיו במסירות, ונפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.

בירושלים, נתמנה לכהן כרב ומו"ץ בעדה החרדית, ושימש כרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת. כאשר יסד הרב מטשעבין את ישיבתו בירושלים, קרא לרבי חנוך דוב לעמוד בראשות הישיבה.

בשנת תשט"ו נתמנה לכהן כרב דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ואותו נשא רבי חנוך דוב במסירות עד לפטירתו.

הגאון רבי רפאל יונה טיקוצינסקי

היום מלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת ירוחם.

ר' רפאל יונה נולד בשנת תרצ"ו, בבחרותו למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בראשות שאר בשרו הגאון רבי יעקב ניימן וחתנו רבי יוסף רוזובסקי. ובבחרותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובירושלים אצל דודו רבי ברוך יצחק לוין בישיבת תורת חיים, וזמן קצר בישיבת בריסק.

נישא לבתו של רבי יצחק צבי שוורץ מגבעת שמואל – בני ברק, ומיד עם נישואיו, נקרא לכהן כר"מ בישיבת הנגב בנתיבות, תחת ראשותו של הגאון רבי יששכר מאיר. ואחר כעשרים שנה, הקים ישיבה גדולה בירושלים, שעברה משם לירוחם, ובה כיהן עד לפטירתו מהתקף לב ביום השישי י"ג סיוון תשמ"ט.

רבי רפאל טיקוצינסקי

ועתה אבוא לכתוב את יחוסו של רבי רפאל יונה.

אביו, רבי ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי מבני ברק, "נפש נקי וצדיק, החזיק במוסר ובדקדוק הלכה, כיתת עצמו על דברי תורה" נפטר י"ט אדר ב' תשמ"ד, זוגתו מרת חיה גיטל לבית ראם נפטרה כ"ה ניסן תשכ"ו.

אביו, הגאון רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, רב ואב"ד וואסנאס, ואחר כך בפיונטניצה הסמוכה ללאמזה. זוגתו מרת אסתר לבית רובינשטיין נפטרה בשנת תרע"ב, בעת שנסעה לטפל במחלתה באיטליה, ולאחר שנים הועלתה לקבורה בארץ ישראל..

אביו רבי מאיר מסטאוויסק, ומכיוון שהיה גר בטיקוצ'ין היא טיקטין, נקראה המשפחה על שמו טיקוצ'ינסקי. וכפי הנראה אינה קשורה למשפחתו של הגאון. רבי יחיאל מיכל טוקאצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים. זוגתו מרת מרים לבית תאומים.

מרת חיה גיטל הנ"ל אשת ר' ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי, היתה בתו של

הגאון הירושלמי רבי רפאל יונה ראם, מו"ץ דשכונת כרם, נפטר כ"ד אלול תרפ"ב. זוגתו מרת גולדה לבית קרצ'מר.

אביו רבי שלמה ראם - אראן שעלה לירושלים, זוגתו מרת חנה רבקה לבית מגיד.

אביו רבי יונה.

אביו רבי שרגא

אביו רבי פנחס

אביו רבי שלמה הרב דעיר חדש,

ומעלה בקודש נין ונכד למהרש"ל.

ר' שרגא הנ"ל, היה חתנו של

ר' אליהו,

ומעלה בקודש נין ונכד לבעל הכנסת יחזקאל.

מרת אסתר הנ"ל אשת רבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי היתה בתו של

רבי משה עקיבא רובינשטיין מסטאוויסק, זוגתו מרת רייזל לבית דננברג.

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
• אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

אילן היוחסין של רבי יוסף חיים קרא

במאמר הקודם כתבנו את קורות חייו של רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ופירטנו את רשימת צאצאיו.
במאמר שלפנינו, נסקור את שושלת יחוס אבותיו, ונעמוד על כמה מן הנקודות הבעייתיות ביחוסו.

וזה סדר היחוס 

• רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

• אביו היה רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, נפטר בשנת תצ"ז.

• אביו רבי לייב פרעגער, דיין ודרשן בלונטשיץ.

• מגזע המהר"ל מפראג.

אודות הקשר בין רבי לייב פרעגער עד למהר"ל, נמסר בידי צאצאיו, בכמה מקורות, הוא היה דור רביעי למהר"ל מפראג.

ראיתי בספר 'עלי מרורות', שכתבו שר' לייב זה, הוא הוא שהיה בנו של רבי שמואל בן רבי בצלאל אב"ד קעלן בנו של המהר"ל מפראג, אך גירסא זו אינה נראית בעיני. כי על רבי יהודה לייב זה, ידוע שנפטר בתשרי תס"ו בפראג, ולא כתוב עליו בשום מקום שהיה דרשן ודיין בלונטשיץ.

עוד אעיר, כי אילו אכן צדק המעיר שם בספר עלי מרורות, נמצא, כי רבי אביגדור קרא מפינסק - בנו של רבי יוסף חיים כאמור - היה בן דוד שני בשלישי עם בר פלוגתתו בעל התניא.. שאף הוא היה מצאצאי רבי יהודה לייב בר שמואל הנ"ל. [איני בא לאמר שזו ראיה לשלילה, רק ציינתי נקודה מעניינת].

*     *     *

יחוסו למשפחת קצנלבוגן ולשר שאול וואהל,

נמסר בכתבי היוחסין, כי אביו, רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא היה חתנו של רבי אליהו אפטר מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל קצנלבוגן,

האומנם?

הנה כך כתב ר' צבי הירש עדעלמאן [חן טוב] בספר ניר לדוד ולזרעו, [לונדון תריב, ונספח לספר גדולת שאול, לונדון תריד],

"הרב מוהר"ר אליה בהגאון מוהר"ר הירשל הנז' הוליד... בת אחת היא הרבנית מרת מיכלא אשת הגאון מוהר"ר סענדר ז"ל אבד"ק לעסלא ובסוף ימיו פרנס ומנהיג בק' קראטשין, והוא נאסף אל עמיו בשנת תצ"ז".

נראה, כי אכן, רבי יוסף חיים היה בן בתו של רבי אליהו אפטער מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל.

אלא, שהגאון רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, שכאמור היה חתנו של רבי יוסף חיים קרא, כתב צוואה לפני פטירתו, היא נדפסה בספר של חתנו רבי יששכר וויינגורט - פתחי שערים זרעים, תחת השם "ברכת אפרים", ובאחרונה נדפסה בספר בפני עצמו. בתוך הצוואה, בסעיף כג, כותב ר' אפרים לבניו כך,

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

רבי ראובן כהן אב"ד נארווע

במאמר הקודם דיברנו על יחוס הגאון רבי ראובן פיין, מצד אביו, הגאון רבי שבתי פיין גאב"ד בעליצא הי"ד, בן הגאון רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים הי"ד, בן ר' שבתי פיין. והרחבנו מעט בסקירת עץ המשפחה של צאצאי משפחת פיין, והזכרנו את כל בני המשפחה. כאמור, יש עוד להרחיב אודות יחוס המשפחה, מצד הנשים, הן מצד משפחת אשתו של רבי יהודה לייב פיין, משפחת קונציפוביץ מקובנא, והן אודות אמו של רבי יהודה לייב פיין, המתיחסת למשפחת גינצבורג, ויחוסו עולה מעלה בקודש לגאוני ישראל.

אך כאמור, במאמר זה, ברצוני לדון על משפחת אמו של רבי ראובן פיין, אשת רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא.

האמת ניתנת להאמר, שבעבר כבר הזכרתי בבלוג את יחוס המשפחה במשפט אחד, אך הפעם יש עמי פרטים נוספים, וגילויים מעניינים, שראוי להקדיש עבורם מאמר מיוחד.

וזה החלי,

אשתו של הגאון רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, מרת סירל יענטא, נרצחה על ידי הנאצים ביום כ"ג אב תש"ב, בעיר ז'טיל יחד עם בתה דבורה הענא. ה' יקום דמן.

אביה, היה הגאון רבי ראובן כהן, גאב"ד נארווע פלך ביאליסטוק. נולד בשנת תרי"ג, ובשנת תרל"ז, והוא אך בן עשרים וארבעה שנים, נתמנה לכהן כרב בעיר נארווא, בה כיהן במשך כיובל שנים עד לפטירתו. לא ידוע בדיוק מתי נפטר, אך ברור שלפני שנת תרפ"ד, שאז נולד נכדו רבי ראובן פיין ונקרא על שמו.
בין תלמידיו נמנה הגאון רבי יעקב גדליה סמארגאן אב"ד דאגדא.

אשתו מרת איטה רבקה, עליה כתב נכדה ר' ראובן, בהקדמת ספר עונג שבת, כי מסרה את נפשה עבור העניים וחסרי לחם, בימי המלחמה הראשונה.

על פי מה שכתב נכדו, בהקדמה לספר עונג שבת, היתה מסורת שנמסרה במשפחה מדור לדור, כי הם מצאצאי הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד המבורג בעל הכנסת יחזקאל, והתוספות יום טוב, ועוד גאוני וצדיקי הדורות. אך לא ברור מדבריו, אם היחוס הוא מצד רבי ראובן כהן, או מצד אשתו.

מלבד בתו מרת סירל ינטה, היו לו לרבי ראובן עוד שתי בנות,

• מרת רעכיל אשת הגאון רבי יצחק זונדל [איצל'ה] קרליץ גאב"ד קוסובה על מקום אביו רבי שמריהו יוסף קרליץ. אחיו החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". אף רבי יצחק עם משפחתו נהרגו בשואה בשנת תש"ב. הי"ד.
• מרת נחמה גולדה אשת הגאון הגדול המפורסם רבי משה מרדכי פערלין גאב"ד 'קמין קאשירסק', וקודם לכן כיהן כאב"ד לובעשאוו פלך מינסק. נמסר עליו, כי אביר הרועים ר' חיים מבריסק הפליג בגדלותו.

על יחוסו של רבי ראובן כהן מעלה בקודש, לא נודע כמעט מאומה כאמור, רק שם אביו אליהו, ועוד נמסר שהוא מצאצאי הכנסת יחזקאל. ואף כשחיפשתי, לא מצאתי.

על אשתו איטה רבקה, נכתב בהקדמת 'עונג שבת' כי היתה בתו של הגאון החריף המפורסם בדורו המכונה בפי כל ר' לייבצ'יק חריף זיע"א שהיה רב דציטיויאן, ריטובה, ובויסוקה ליטובסק.

הא ותו לא.

לא נרשמו עוד פרטים על ר' לייב זה, שכיהן כרב בכמה ערים. ויצאתי לחפש מיהו.

המגיד מדובנא ומשפחת גרוזובסקי

הזכרנו במאמר הקודם, את עץ המשפחה של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, אומנם, עדיין לא השלמנו את מלאכת המחקר על משפחתו, ונותרו כמה נקודות שעדיין לא נגענו בהם. תחילה, נחזור ונפרט בקצרה את יחוסו של ר' ראובן בן אחר בן. ר' ראובן היה בנו של ר' שמשון גרוזובסקי דיין במינסק, בן ר' יצחק גדליה משגיח בת"ת במינסק, בן הגאון ר' נחום אב"ד לובאטש, בן ר' משה אב"ד זיטל.

לר' משה היה בן נוסף ושמו ר' חיים אב"ד סערהייא. ולר' נחום היה בן נוסף, ר' אליהו חיים רבינוביץ אב"ד טורעץ מחבר אדרת אליהו.

מקובל כי ר' נחום אב"ד לוביטש הנ"ל, היה שני בשני עם רבי יעקב קראנץ, המפורסם בכינויו המגיד מדובנא. עוד שתי מסורות יש במשפחה, לפיהן, אמו של ר' נחום היתה אחותו של הגאון הצדיק ר' דוד אב"ד טיקטין, והתיחס כנין ונכד לשר שאול וואהל. ור' נחום עצמו היה ממשפחת אייזנשטאט, והיו עשרים ושנים דורות רבנים ויחוסם עד רש"י. עוד היה ר' ראובן מספר כי יחוסו גדול משל רעייתו, כי הוא מצאצאי קדושי ראזינאי.

על פי עץ משפחה, שפרסם איזה חוקר גנאלוגיה באתר הFTJP  ר' משה הרב בזיטל, היה בנו של מרדכי ברוך גרוזובסקי, שנפטר 1809 במינסק, בן לייב שנולד בערך 1715. לליב היו אח ואחות, האח שמו יוסף, והאחות שמה לאה אמו של המגיד מדובנא.

ואולם, זה כנראה אינו נכון או לפחות לא מדוייק, כי אינו מסתדר עם המסורות שנכתבו בידי בני המשפחה.

נצטט כאן, את דבריו של ר' אליהו חיים אב"ד טורעץ הנ"ל, בסוף הקדמתו לספרו 'אדרת אליהו', 

בן אדוני אבי מורי ורבי הרב המאוה"ג המפורסם בתורתו ויראתו (וגם היה לו יד ושם בכתבי חכמי האמת ז"ל) מורינו הרב נחום זללה"ה אשר היה אב"ד ומ"ץ בק"ק לובטש ובק"ק קארעליטש ובק"ק טורעץ, ואבי אבי היה הרב הג' מ' משה ז"ל א"ב דק"ק זיטול וזקני ר' משה הנ"ל היה אחי הרב הגאון הג' בנגלה ובנסתר מ' חיים ז"ל אבד"ק שירייא ובזקנתו היה מ"ץ בק"ק  וילנא בימי הגאון הק' ר"א ווילנער ושמעתי מאבי ז"ל שדודו הגאון ר' חיים הנ"ל הלך גלות עם הגאון הק' החסיד מוהר"א ווילנער ז"ל וקבל דודו מוהר"ח הנ"ל הרבה סתרי תורה מהגר"א הנ"ל. והדרשן הג' ר"י דובנער היה שני בשני עם אבי שהיה בן אחות זקני הרב הג' מ' משה מזיטול ואם אבי הצנועה מרת דבורה היתה אחות הרב הגאון הצדיק מ' דוד אבד"ק טיקטין ור"ד הנ"ל היה נין ונכד של הגאון השר ר' שאול וואהל.

נלך אם כן, לברר אודות המגיד מדובנא, תולדותיו נכתבו בידי תלמידו, שהוציא לאור את ספריו, הוא ר' אברהם בערוש פלאם, וכך הוא כותב בהקדמה לספר 'אהל יעקב', 

הצדיק הזה נולד בעיר זעטיל בחבל וילנא, אביו הרב ר' זאב הי' חוזר ע"פ כל ש"ס משניות, אמו הצדיקת מרת הינדא היתה בת הגאון הקדוש מו"ה נחום אב"ד דק"ק קאברין ז"ל, אחיה הגאון מו"ה משה נ"ע נשא את בת אחותו מרת דבורה בת אשה הינדא הנ"ל, אחיו של הצדיק, הגאון מו"ה שמחה אב"ד דק"ק וואלקאמיר ז"ל דודו הרב הגדול מו"ה גדלי' הי' מגיד בק"ק איסוויז [אולי צריך להיות ניסוויז], אחותו של הצדיק חי' ע"ה היא אמו של הגאון הגדול המפורסים מו"ה יעקב צבי אב"ד דק"ק סיסלאוויטש, הגאון הגדול המפורסם מו"ה דוד אב"ד דק"ק נווארדוק ז"ל זוגתו היתה נכד אחותו של הצדיק הזה נ"ע.

ובכן, אם נשווה את תוכן דברי ההקדמות הללו, ברור לנו דבר אחד, אמו של המגיד מדובנא, ששמה היה הינדא, היתה אחות של ר' משה אב"ד זיטל, ואשתו של רבי משה שמה היה דבורה. אלו שתי הנקודות היחידות המוסכמות על שתי ההקדמות הנ"ל. אומנם, בכל אחת מהן יש פרטים נוספים, שאינם מופיעים באחרת, על פי ההקדמה לאדרת אליהו, דבורה היתה אחות של ר' דוד אב"ד טיקטין נין ונכד לשר שאול וואהל. ולפי הקדמת אהל יעקב, היתה דבורה בת של הינדא ור' זאב מזעטיל. והיתה אחותם של המגיד מדובנא ושל ר' שמחה אב"ד וילקומיר, ושל מרת חיה אמו של רבי יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. עוד מתברר מהקדמת אהל יעקב, כי ר' משה אב"ד זיטל (ואחותו  מרת הינדא) היה בנו של ר' נחום אב"ד קוברין, [מה שאכן סביר, על פי שם הבן ר' נחום אב"ד לובאטש].

*  *  *

דא עקא, שמעט קשה לחקור לברר את כל המסורות, ולהעמיד עץ משפחה ברור ומסודר, כי חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי על אף אחד מהרבנים הנזכרים כאן, שום מידע אחר. לא על ר' דוד אב"ד טיקטין, ולא על ר' שמחה אב"ד וילקומיר, לא על ר' נחום אב"ד קוברין, ולא על ר' יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. גם על ר' חיים אב"ד סערהייא, לא מצאתי ידיעות על משפחתו.

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.

במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.

נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.

גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.

הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.

מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?

כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.

זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.

אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.

ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.

וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.

לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *

אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ג

במאמרים קודמים הזכרנו את אבותיו של הגר"א, רבי משה קרמר, ורבי משה רבקש. הזכרנו כי הגאון מוילנא היה גם מגזע דוד המלך, וכפי הנראה מצאצאי רבי נתן מרומי בעל הערוך, ובעלי התוספות. וכמו כן, היה מגזע השר שאול וואהל, ממשפחת קצנלבוגן. עד כה, לא היה ברור כיצד.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א 

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב 

בנימין ריבלין, בנו של אליעזר ריבלין, מחברו של ספר היחס הנזכר לעיל. כתב ביוגרפיה קטנה של זקינו הקדמון הרב משה רבק'ש, ר' משה רבק'ש [16]:

ר' משה רבק'ש, בנימין ריבלין (ירושלים 1971)

על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.

למרות שבנימין ריבלין אינו מתייחס אל ההערה של אביו על מוצא המשפחה מבית דוד, אבל, אם כפי שהוא מצהיר, אמו של משה רבק'ש היתה "מגזע הגאון שאול וואהל". ממילא מובן, כי משה רבק'ש מתיחס בכך לחוטר מגזע דוד המלך, מכיוון שהמשפחה של שאול וואהל – קצנלנבוגן, מתיחסת דרך לוריא ומשפחות מינץ מרש"י, ובכך מן המלך דוד.

התייחסות אל טעלצא כאמו של משה רבק'ש, הופיעה כבר לפני מאמרו של בנימין ריבלין בשנת 1971. בשנת 1900 בספר דור רבניו וסופריו חלק שני, שכתב בן ציון אייזנשטאט, בו הוא מצטט את צבי הרש אדלמן כי טעלצא היתה "מגזע הגאון ר' שאול וואהל", אדלמן כתב בשנת 1845 את הספר גדולת שאול[18] היסטוריה של המשפחה של שאול וואהל המבוסס על כתב היד של הספר יש מנחילין משנת 1755[19] שנערך בספריית הבודליאנה של אוקספורד. הספר יש מנחילין כולל פרטים רבים של משפחת קצנלנבוגן, אך מזכיר במפורש את טעלצא. גם אדלמן בספר גדולת שאול לא מזכיר את טלצא. אומנם, ספר זה היה מתוכנן להופיע בארבעה כרכים, ורק אחד מהם קיים. ואולי אייזנשטאט לקח את המקור שלו, מן כתב יד שלא הודפס על ידי אדלמן.

לפני הפרסום שלו - ר' משה רבק'ש, בשנת 1971, כבר בשנת 1954 כתב בנימין ריבלין פרק בספר הגרא הנזכר לעיל, ובו הוא נותן פרטים ביוגרפיים של אבותיו של הגאון, רבי משה קרמר והרב משה רבק'ש. הוא כולל מקורות רבים בהם משה רבק'ש מתייחס לקרוביו:

קרובי משפחה של הרב משה רבק'ש, ספר הגר"א, בנימין ריבלין

א. בעל המחבר ס' אור יקרות ולוית חן (זאלקווא תקט"ז) מתיחס אל ר' משה רבקש וכותב כי הוא ממשפחת חפץ מק"ק ווילנא. וכן כותב מחבר ס' מאמר אפשרות הטבעית (אמשטרדם תקכ"ב) ממשפחת חפץ.[20]
ב. שני מכתבים מר' משה רבקש... (לא רלוונטי).
ג. לפי דברי רבי משה בבאר הגולה היו שאריו הרב ר' ישעיה הארוויץ בעל השל"ה והרב רבי מרדכי קראשניק מק"ק זייל.
ד. הרב הגאון מוהר"ר גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג ווינה אשר היה בין המסכימים על ספרו של ר' משה, כותב עליו שהוא מחותנו.[21]

להלן הזכרותיו של הרב משה רבקש על קרוביו בספרו באר הגולה:

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב

רבי משה רבק'ש נצר לדוד המלך

אין תיעוד מדוייק, או מגילת יוחסין מפורטת, על אבותיו של רבי משה רבקש, אבל בכל אופן, פרטים מסויימים של עץ המשפחה שלו ניתן להסיק מתוך בחינה והתאמה של כמה מקורות.


עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א

אליעזר ריבלין במבוא לספר היחס מספר על מסורת שעברה במשפחה, לפיה, מוצא המשפחה הינו מגזע דוד המלך:

ספר היחס, אליעזר ריבלין, ירושלים תרצה

לפי מסורות משפחתיות קדומות, התיחסו אבות המשפחה לשושילתא דבית דוד, וזקני המשפחה היו מספרים שראו את הכתבים העתיקים שבהם נפרטה בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד. אגדות וסיפורים שונים נתפשטו בין הענפים השונים של המשפחה, גם על דבר מוצא אבותיהם מגלות ספרד אשר באמסטרדם, ועוד ועוד. אולם אם נסמוך על תעודות מדעיות וודאיות אין אנו יכולים לפרוט בשמות למעלה מן הקדוש רבי יוסף חבר אבי-זקנו של רבקש מצד רבקש, ולמעלה מרבי דוד אשכנזי אבי קרמר מצד קרמר.

למרות שריבלין דוחה מסורות אלו שעברו בעל פה, כי הם לא מבוססים על "מסמכים מדעיים מדויקים", הוא לא היה מודע ככל הנראה לשילוב של גורמים, שכאשר נחשב אותם יחד, הם יכולים לתמוך את המסורת שבעל פה המיחסים את המשפחה כנצר לדוד המלך.

אחד ממקורות אלה היא ההערה הנדירה שמופיעה בספר סערת אליהו [12], הספד על הגר"א שנכתב על ידי בנו הצעיר אברהם. הגאון לא נהג להזכיר בכתביו רבים מבני משפחתו. וגם בניו לא נהגו כך. הערה זו, מגלה לנו מעט על יחוסו של הגאון:

סערת אליהו, אברהם בנו של הגר"א, גרודנא 1876

..סמליו"ן הוא שם מלאך כמו שפרשו זקנינו הערוך ובעלי התוס' ז"ל..

לפנינו אם כן, מצוינים שתי שורות של שושלת, אחד מן המחבר של ספר הערוך, רבי נתן מרומא (1035-1106). פער של 700 שנה בין הגאון לרבי נתן מקשה לקבוע את אופי הירידה. משפחה נוספת שבה גם יש טענות על היותם נצר לרבי נתן, היא משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלר (1574-1654), מחבר תוספות יום טוב. מחקר לעומק של משפחת הלר, עשוי ליצור חיבור עם אבותיו של הגאון מוילנה [13].

חשוב יותר הוא, כי החלק במשפט של אברהם (בנו של הגאון) המתייחס "זקנינו בעלי התוספות". המונח "זקנינו" הוא מונח פיגורטיבי שמשמעותו "אבות".

--
בעלי התוספות היו פרשנים של התלמוד שפעלו בתקופה שאחרי רש"י (1040-1105) בתחילה היו אלה בניו וחתניו, לאחר מכן הנכדים ובני משפחותיהם. אז כל אלה קרובי משפחה של רש"י היו תלמידיהם ואת הקבוצה כולה היו ידועים בתור "בעלי התוספות". כלומר מחברי פרשנויות נוספות על אלה של רש"י וקודמיו.
--

ההערה של אברהם בה מתייחס לבעלי התוספות כאל אבותיו עשויה תיאורטית לכלול את כל חכמי התלמוד שנחשבים חברי קבוצה זו, ולאו דווקא את המשפחה של רש"י. אבל הזכרנו את דבריו של ריבלין על מסורת ממוצא של דוד המלך, ובהתחשב כי רש"י ומשפחתו היו צאצאי דוד המלך, הצטלבות של שני הגורמים הללו, מעלה כי סביר להניח כי התיחסותו של אברהם, היא אל בעלי התוספות שהיו בני המשפחה של רש"י. אם כי, ברור שעדות נוספת תוסיף משקל לטענה זו.

לתולדות בית אביו של רבי צדוק הכהן מלובלין

בקובץ עץ חיים (באבוב), תשרי תש"ע (י), נדפס מאמר שלם, לתולדות בית אבותיו של הגאה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, נביא כאן את תמצות המאמר, ולאחר מכן נוסיף עליו מעט.

רבי צדוק הכהן נולד למשפחת רבנים ליטאית עתיקה ומפוארת, ששורשיה משתלשלים ועולים עד לגאון רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו.

בנערותו, בהיותו כבן שלוש עשרה שנים, עוד בטרם נישואיו, כתב ר' צדוק ספר שלם לתולדות גדולי ישראל, ואת שמו נקב 'זכרון לראשונים', והוא ספר כעין שם הגדולים להחיד"א. וכה דבריו בראשית הקונטרס שכתב בעת שבתו בקריניק: "קונטרס קראתיו זכרון לראשונים מזכרת חכמי ישראל דור ודור ודורשיו וחכמיו, כל אשר נמצאו כתובים בספר זכרון ליראי ד', ודבריהם הן הן זכרונם, והחילותי לסדר קונטרס זה בשנת תקצ"ז בעיר גידולי קרוניק ואני נער בן י"ג שנה". בקונטרס, כתב רבי צדוק גם מספר פרטים אודות משפחתו, וכפי הנראה ציין על כל אחד מזקניו את סדר יחוסו, וגם על אלו ממשפחתו קרא להם שאריי. למרות שהקונטרס עצמו אינו מצוי איתנו ואין ידוע אם שרד כלל, נשתדל לעמוד מעט אודות יחוס משפחתו, ליקוטי בתר ליקוטי.

ראשית שמורה לנו עדותו של ר' שלמה גבריאל מרגליות, בהקדמה לספר 'שיחת מלאכי השרת': "אביו הגאון הצדיק החסיד ר' יעקב הכהן זצ"ל האב"ד קרייזבורג, וכו' והי' נכד הגה"ק רשכבה"ג ר' זלמן מירלס זצ"ל האבד"ק אה"ו, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול זכרון לראשונים (סי' ז')". עוד כותב שם בהקדמה: "ואשרי יולדתו אמו הרבנית הצדיקת מרת יוטא זכרה לברכה, היא היתה בת הרה"ג ר' צדוק הלוי איש הורוויץ זצ"ל נכד רבינו השל"ה הקדוש זצ"ל, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול הנ"ל (שם סי' א') וכותב שם שכל היוצאים מחלצי הקדוש הגאון ר' שעפטיל הורוויץ בן השל"ה הק' חותמים עצמם איש הורוויץ, דמלת אי"ש נוטריקין אברהם ישעי' שעפטיל, היינו בעל ווי העמודים, ואביו השל"ה הק' ואבי אביו בעל עמק הברכה זכותם יגן עלינו, עי' שם באורך. וקורא ג"כ שם למרנן ורבנן הגר"א מווילנא והבעל שאגת ארי' זי"ע שאריי, עי' שם באורך בכתי"ק גודל יחוסו".

גם בספריו הנדפסים, כשמזכיר כמה פעמים לגאון מוילנא והשאגת אריה, קורא להם ש"ב.

אביו, ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג

ר' צדוק כותב בראש ספרו 'אוצר המלך': "בעז"ה הנל"ך [הנותן ליעף כח], אחל לכתוב ספר אוצר המלך, בו יבואר דברים אשר חדשתי בזעת אפי וביגיע כפי, אנכי הדל עני וכהן, צדוק בהרב הגאאמ"ו החסיד המנוח מהרי"ך זצללה"ה מקריניק וכעת פ"ק וולאדאווקי".

ר' יעקב השאיר אחריו חידושים ודרושים בכתב יד, ומעט מהם הביא ר' צדוק בספריו. כמו"כ נדפסו ממנו תשובות בהלכה.

במגילת היחש של ר' יוסף זכריה שטרן שנדפסה בספרו זכר יהוסף, מזכיר שבניו של הרב דקרייזבורג הם הרב המפורסם ר' צדוק מלובלין ועוד כמה גדולים. ליקטנו מה שעלה בידינו אודות בניו: א. ר' יהושע זעליג הכהן מבוטען, חתנו של ר' יצחק מתתיהו וינברג, ששימש כדיין וריש מתיבתא בפינסק, אביו של בעל 'יסוד העבודה' מסלונים. ב. ר' צדוק הכהן מלובלין, נשוא מאמרינו. ג. ר' יצחק אביגדור הכהן, עלה לארץ ישראל. ד. ר' דוב בער הכהן קאצין מקריזבורג.

אביו של רבי יעקב הכהן היה ר' אשר הכהן אב"ד קריניק בן ר' אביגדור הכהן. בן נוסף היה לו לר' אשר, ושמו ר' יוסף הכהן אב"ד זאבלאדאווי ואחר כך קריניק, בעל 'כפות זהב', וכך הוא כותב בראש ספרו: "חברתי אנכי הצעיר יוסף בהרב המאור הגדול המנוח הרב מוהר"ר אשר הכהן זצלה"ה אב"ד פה ק"ק קרינק יצ"ו... ויהיו דברי אלה במנחה ההולכת לפני ויתקבל לרצון, ואחרי כן אבא אל אדוני במחברת ענף עץ אבות ברכה מאבותי הקדושים הגאונים אשר בארץ המה, וגם אנכי אתיצב בתוכם, וכו', אשרי המעזרני בקניית ספרי זה, כי יקום על שם אבותי אשר זכותם יגן בעדי ובעדם".

ר' אשר הכהן כיהן כאב"ד בקריניק עד שנת תק"ע לערך, שאז כנראה נפטר, ולאחר כעשרים שנה נקרא בנו ר' יוסף למלא מקומו.

עד לתקופה האחרונה לא נודע מי המה "אבותי הקדושים אשר בארץ המה", מי היה ר' אביגדור הכהן אביו של ר' אשר. הכל היה בבחינת איתכסיא. לאחרונה נתגלה שבבית הקברות בעיר קובנא ניצבת לה מצבה ישנה בת למעלה ממאה שנים על קברו של ר' דניאל אביגדור הכהן. ר' דניאל אביגדור דנן היה בנו של ר' יוסף הכהן אב"ד קריניק, ובכך בן דודו של ר' צדוק הכהן. על מצבתו נחרת יחוסו בפרוטרוט:

הרב ר' דניאל אביגדור הכהן מקאלנא / פ. נ. / הרב ר' דניאל אביגדור הכהן / בהרב הגאון ר' יוסף ז"ל אב"ד דק"ק / זאבלודאווע קרינעק וויסאקי ליט / ושם מנוחתו כבוד מחבר ספר / כפות זהב וספר אלף כסף / בהרב הגאון ר' אשר ז"ל אב"ד / דק"ק קרינעק בהרב הגאון / ר' אביגדור אב"ד דק"ק ברעזי / בעל אחותו של הגאון הגדול / בעל השאגת ארי' ועוד למעלה / בקודש אשר עמל ויגע הרבה / בתורה והי' כאחד הגדולים ...

מעתה מתברר לנו יחוסו של ר' יוסף הכהן עד למשפחת רבינו השאגת אריה ולמעלה בקודש. וממילא התבהר יחוסו של בן אחיו, הלא הוא נשוא מאמרינו ר' צדוק הכהן מלובלין. אביו של ר' צדוק – ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג, היה בנו של ר' אשר אב"ד קרינקי, ב"ר אביגדור הכהן אב"ד ברעזי, חתן ר' אשר אב"ד בגליל עליון מינסק בעהמ"ח מעונות אריות, בנו של ר' לייב בעל התוספות אב"ד מינסק.

ר' אשר אב"ד דגליל מינסק נשא לאשה את אחותו של הגאון ר' יחזקאל קאצנלנפויגען אב"ד אה"ו בעל שו"ת כנסת יחזקאל, בת ר' אברהם קאצנלפויגען דיין בבריסק, ב"ר יעקב קאנצנלנפויגען אב"ד דק"ק פיורדא, ב"ר יואל קאצנלנפויגען חתנו של ר' שמואל יהודה קאצנלנבויגען (מהרשי"ק), בנו של המהר"ם פאדואה.

ר' אברהם קאצנלפויגען הנזכר, היה חתנו של ר' בצלאל בנו של הגאון המפורסם ר' בנימין אהרן סלניק, בעל ה'משאת בנימין'.

אלה הם אבותיו הקדושים של ר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, אבותיו של ר' צדוק הכהן.

עוד נכתב שם במאמר על משפחת אמו של רבי צדוק הכהן, שהיתה בתו של רבי צדוק הלוי הורוביץ מיאנוב, אך אין זה מן הנוגע לענייננו. במאמר הבא נספר על תולדות רבי דניאל אביגדור הכהן מקולנא - קובנא, שממצבתו נודע לנו יחוסו של רבי צדוק, ועל צאצאיו.

הסטייפלער - רבי יעקב ישראל קנייבסקי

בס"ד
בבלוג שעוסק בענייני משפחותיהם של רבנים מגדולי הדורות, מצאתי לנכון לציין מלאות עשרים וחמש לפטירתו של אחד מגדולי הדור שעבר, וממנהיגי היהדות החרדית, הלא הוא, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער.
הסטייפלער, נולד בשנת תרנ"ט בעיירה הורונסטייפל שבאוקראינה לאביו רבי חיים פרץ קנייבסקי, ולאמו ברכה. על יחוס משפחת אביו ואמו, לא נודע מאומה, רק זאת ידוע שאביו היה מחסידי טשרנוביל וקרא את שם בנו של שם האדמור בעיירה, רבי יעקב ישראל מהורונסטייפל. את הוריו הנציח הסטייפלער, בספרו על התורה, שקרא על שמם 'ברכת פרץ'.
בצעירותו למד בישיבת נובהרדוק, בצילו של הסבא מנובהרדוק, במלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הרוסי, ואגדות רבות מסופרות על אותם השנים בהם שירת בצבא הרוסי. כבר בשנת תרפ"ה הוציא את ספרו הראשון בחידושי תורה 'שערי תבונה', ובעקבות כך, נתגלגל הדבר שנשא את אחותו של מרן החזון איש. בשנת תרצ"ד עלה רבינו הסטייפלר לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בארץ ישראל שימש כראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק שבבני ברק, ובאותם השנים החל להוציא את סדרת ספריו הנודעת 'קהילות יעקב'.
לאחר פטירת החזון איש בשנת תשי"ד, והרב מבריסק בשנת תשי"ט, הוכר מרן הסטייפלער כאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש. נודע כבעל מופת גדול, ורבים באו לבקש ממנו ברכה ותושיה. בליל שבת קודש, כ"ג אב תשמ"ה, נפטר הסטייפלער, ונקבר למחרתו ביום ראשון בבית הקברות בבני ברק.


אנו נתמקד כאן במשפחת חותנו משפחת קרליץ, כאמור, רעייתו של הסטייפלער, היתה מרת פעשא מרים אחותו של רבינו בעל החזון איש. חותנו היה רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה שבליטא. הוא היה בן רבי שמשון, בן רבי שמריהו בן רבי גרשון זעליג, בן רבי שמשון אב"ד סלונים, ולבסוף אב"ד קעניגסבערג, על מקום שאר בשרו בעל הפרדס. כתבו אודות רבי שמשון שהיה גיסו של הרב הקדוש רבי אברהם הכהן מקאליסק, שעלה לארץ יחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולא נודע לי כיצד.
רבי שמריה יוסף אב"ד קוסובה, היה חתנו של רבי שאול הלוי קצנלבוגן אב"ד קוברין. רבי שאול היה ממשפחת אפשטיין, אך את שמו נסב למשפחת קצנלבוגן כפי הנראה, מפני גזירות הצבא. אביו רבי מאי הלוי שניפישקער [כי לאחר נישואיו היה גר סמוך אצל חותנו רבי שמואל בר יצחק משניפישאק], היה מו"צ בק"ק וילנא, בנו של רבי אברהם הלוי אפשטיין, בן רבי יצחק הנקרא רבי איטשעלע גינשפריקער [חתן רבי אהרן מ"ץ בק"ק סלאנים חמישים שנה], בנו של הרה"ק רבי אריה לייב אפשטיין אב"ד קעניגסברג בעל הפרדס ומעלה בקודש.
רבי אריה לייב בעל הפרדס, היה מגדולי רבני ליטא, ונודע כאיש קדוש. ורבים רבים מתיחסים כצאצאיו, ואם נתחיל למנותם לא נגמור בפעם אחת, ואף לא בשני מאמרים. אנו נתמקד כאן, במשפחתו הקרובה של בעל החזון איש.
לרבי מאיר שניפישקער, המו"צ דק"ק וילנא, אביו של רבי שאול אב"ד קוברין היתה בת נוספת מרת חיה אשת רבי חיים שור הוריו של רבי אליהו יעקב דב שור אב"ד זופראן, בעהמ"ח נטיעות חיים, וילנא תרנ"ב, חתנו של רבי נתן נטע לוריא אב"ד קראקינאווי.
רבי שאול קצנלבוגן אב"ד קוברין, בתחילה היה אב"ד קאסאווי היא קוסובה, ומשם נתקבל לקוברין, שמה נפטר ביום הושענא רבה בשנת תרנ"ב בהיותו אך בן שישים שנה.
היו לו לרבי שאול לכל הפחות שלושה בנים, האחד רבי בנימין ישראל איסר קצנלבוגן אב"ד שווערזנא, בעהמ"ח אבן ישפה, וילנא תרס"ח [לאחר פטירתו], ונלוה עליו ספר אמרי יצחק חידושים וביאורים, מאבותיו רבי שאול, ורבי מאיר הלוי שניפישקער, שערך בנו ר' יצחק מאיר הלוי והוסיף עליהם משלו, בנו האחר של רבי בנימין, היה רבי אברהם חיים קצנלבוגן חתנו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי אב"ד מיר וראש הישיבה שם. בן שני לרבי שאול, הוא רבי אברהם מאיר קצנלבוגן אב"ד סנאוו, מחבר 'אמרי נועם', וילנא תרס"ח [על שער הטופס שבספריית ליובאוויטש, כתוב בכתב יד שנפטר עש"ק ואתחנן עשרה ימים לחודש מנחם אב תרפ"ט], חתנו של הגאון ר' גרשון תנחום מו"צ דק"ק מינסק. והבן השלישי הוא רבי יצחק אליהו קצנלבוגן.
במאמר הבא נרחיב אודות צאצאי הבת, מרת ראשה לאה אשת רבי שמריהו יוסף קרליץ.

מי חותנו של רבי אריה לייב אב"ד דובענקי?

בנו של רבי צבי הירש אב"ד הלברשטאט בעל מחבר 'כוס הישועות', היה רבי יהודה אריה לייב אב"ד דובענקי.

בתולדות המחבר שנדפסו, בספרו 'כוס הישועות', ובספרו 'עטרת צבי', [שם בקונטרס מיוחד בשם תפארת צבי], נכתב כי בנו רבי אריה לייב היה חתן ר' יחיאל מרגליות אב"ד קאוולי והוראדנא.

רבי יחיאל מרגליות, היה מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, והיה בנו של ר' שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד קאוולי. ואין לבלבלו עם רבי יחיאל ממיקאלייב שאף הוא היה תלמיד הבעש"ט.

גם בהקדמה לספר 'זכותא דאברהם', ובהקדמה לספר 'אמרי יהושע' - שהם מצאצאי ר' נפתלי הירץ הלברשטטר בן ר' מאיר אב"ד אופלין בנו של ר' אריה לייב אב"ד דובענקי - כותבים שהם נכדי ר' יחיאל מרגליות מהוראדנא, אומנם לא כתבו כיצד הם מצאצאיו, אך אין הרבה אפשרויות.

אבל, מאיר וונדר בספרו 'חכמי גליציה' ב, עמ' 605, כתב אודות ר' אריה לייב אב"ד דובענקי, שהיה נשוי למרת כונה בת ר' מרדכי צבי הירש אב"ד ווסלויץ חתן ר' משה דוברישש מחעלם ובן ר' זאב וואלף הכהן (חתן ר' אבא מארי) בן ר' אריה לייב בן ר' משה כץ אב ד ויסוקי ולוצק חתן ר' יהודה קצנלבוגן בר מאיר בר שאול וואהל.

גם ר' מנדל ויזניצר, במאמרו המקיף לתולדות ר' יחיאל מרגליות שפרסם בקובץ נחלת צבי, י, לא הזכיר את רבי אריה לייב בין חתניו של ר' יחיאל מיכל.

עוד מעניין, כי במגילת יוחסין שנדפסה בראש ספר שפתי צדיקים, כתוב שר' ליבוש אב"ד דובענקי היה חתן ר' העשיל פרנס, ר' העשיל פרנס זהו ר' יהושע העשל הלפרין בן ר' מאיר הלפרין חתנו של הט"ז.

ובמקום אחר, מצאתי כתוב שבנו של ר' אריה ליב - ר' מאיר אב"ד אפאלין הוא זה שהיה חתן ר' יהושע פרנס.

עם מי האמת?

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

נחזור לעיסוקנו, ביחוס הגאון בעל שלחן שלמה.

אביו ר' לייב מירקעס, כפי שהזכרנו במאמרים הקודמים, היה בנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהילוב [אוקריינא]. בפרקנו זה, נעסוק בחותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש.

בכתב היוחסין בהקדמת 'זכרון למשה', כתב ר' משה אליעזר בילינסון, כי חותנו של ר' שלמה זלמן היה "הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד ק' מאהילוב – אוקריינא – וק' פוזנא, בן הגאון מו"ה שמחה אב"ד ק' פוזנא, וחתן הגאון מו"ה נפתלי הירץ אב"ד ק' פינסק וסלוצק, חתן הגאון מו"ה משה אב"ד ק' בריסק, בן הגאון השר מו"ה שאול וואהל".

בכתב היוחסין המובא בספר 'נאד של דמעות', ובספר 'מאמר מרדכי'. מופיעה טעות המוכחת. כתוב שם, כי הגאון מוה' שמחה בונים אב"ד דק"ק לבוב (הוא אביו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב, וכבר כתבנו אודותיו במאמר קודם, שלא היה אב"ד בלבוב) היה חתן הגאון נשיא בא"י מוה' שלמה זלמן, (זהו ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, בן בנו של השר שאול, וכאן נוסף עליו תואר שלא מופיע במקומות קודמים – נשיא בא"י), בהגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף וכו', והרי ר' שלמה זלמן אב"ד מאהליב היה נכדו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן. אלא ודאי, שבמקום בהגאון צ"ל והגאון, וכאן מתחילה פיסקה חדשה, ליחוס חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב.

וזו הלשון בספר 'נאד של דמעות'.

הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב, חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקריינא ולבסוף נתקבל בק"ק פוזנא, בן הגאון מוה' שמחה אב"ד דק"ק פוזנא. והגאון מו"ה יוסף הנ"ל חתן הגאון מו"ה נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה נפתלי הערץ חתן הגאון מוהר"מ אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול מוה שאול וואלש.

בספר 'מאמר מרדכי' כתב:

הגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא, ולסוף ימיו נתקבל בק"ק פוזנא, בהגאון מוה' יוסף חתן הגאון מוה' נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה 'נפתלי הערץ חתן הגאון מוה' מאיר וואהל אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול שר וטפסר בישראל מוה' שאול וואלש.

ב'חידושי מהר"א', כתב,

הג"מ שלמה זלמן ז"ל אבד"ק מאהליב הנ"ל הוא חתן הג"מ יוסף ז"ל אבד"ק פוזנא, בהג"מ יוסף חתן הג"מ נפתלי הירץ גינזבורג אבד"ק סלוצק ופינסק, חתן הג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק דליטא, בהג"מ יהודא פדוואה.

בספר 'משפט ירושת משרה', לא הזכיר יחוס זה כלל.

והנה, כשנחקור ונברר בתולדות העיר פוזנא, לא נמצא שם אף רב בשם יוסף ב"ר שמחה. ולא רב בשם שמחה.

בספר 'דעת קדושים', (עמ' 201), מונה את צאצאיו של ר' נפתלי הירץ גינצבורג, ומזכיר את בתו מרת שפרינצא, נפטרה כ"א כסלו תנ"ב. והיא היתה אשת הגאון מוה' יוסף בהג"מ שמחה, אבד"ק מאהליב ואח"כ דרשן ודיין בפוזנא. יש לו תשובה בס' אבן השוהם שאלה ח' וחתם עליו "דרשן ודיינא דק"ק פויזנא". ובדורות הבאים, מזכיר את חתנו ר' שלמה זלמן מייזליש וכו'.

אמור מעתה, לא אב"ד בפוזנא, אלא דרשן ודיין בפוזנא.

וכן כתב, גם יוסף כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת', הנ"ל.

אמנם, גם דרשן ודיין בפוזנא, לא מצאנו אחד המתקרא בשם יוסף בן שמחה. באף אחד מפנקסי העיר.

ר' מרדכי ווייץ מקאליש, היה חוקר יוחסין נודע, בספרו 'עטרת פז', (פרק ו' הערה יד) שם לבו לטעות זו וכך הוא כותב ברשימתו על דרשני פוזנא: "הגה"ק מו"ה יוסף דרשן ודיינא, וכמה שנים ממלא מקום הרב שם, בע"ס 'יסוד יוסף' ... ויחוסו של ר' יוסף למעלה בקודש כתוב בספר 'תואר פני שלמה' ובספר 'מכתבי בקרת', ור' יוסף היה חתן הג"מ נפתלי הירץ גינצבורג מפוזנא אבד"ק פינסק וסלוצק". ובסוגריים מוסיף ר"מ וכותב: "במגילת יוחסין לבעלינזוהן יש עירוב פרשיות בזה, וב'דעת קדושים' תיקן קצתן אבל לא הכל".

מעתה נודע לנו מי הוא זה ר' יוסף דנן, חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש. הלא הוא הגאון המקובל ר' יוסף קאליפארי, בן למשפחה הנודעת קאליפארי, אשר אודותיה נכתב בפרוטרוט בספרים הנ"ל שהזכיר ר"מ ווייץ. והנה, הטעות שטעו בה כולם עד כה, שכתבו שר' יוסף היה בן ר' שמחה, אך למעשה, שם אביו היה הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה אב"ד לונטשיץ. והוא לא היה אב"ד מאהליב כלל וכלל.

ופשוט שטעותם נבעה, מכך, שר' שלמה זלמן מייזליש (חתנו של ר' יוסף) הוא זה שהיה אב"ד מאהליב, והוא זה שהיה בן ר' שמחה. וכל התארים שנכתבו עליו, בטעות נכתבו גם על חותנו – ר' יוסף.

שושלת משפחת קאליפארי.

ר' יוסף קאליפארי, בצעירותו היה נודד למקום תורה, ולמד בק"ק שדה לבן, אצל רבו הגאון הצדיק שהיה גם כן רבו מובהק של הש"ך, עד שנהרג רבו בפרעות בשנת ת"ח, והוא ניצל בניסים. לאחר מכן היה בא לקראקא, שם למד תורה מפי בעל התוס' יום טוב, ומפי ש"ב האלוף התו' המקובל אל'י, כמו"ה מאיר פאפרש. לאחר נישואיו, עם בת ר' נפתלי הירץ גינצבורג, שהיה אז פרנס בפוזנא, קבע מושבו שם, סמוך אצל חותנו. בשנת תי"ט נתקבל כדרשן ודיין בפוזנא, תפקיד אותו מילא במשך שלושים ושש שנה עד לפטירתו.

ספרו המפורסם הוא 'יסוד יוסף', שנדפס לראשונה בשנת תל"ט, ומאז במהדורות רבות. ספר נוסף נדפס ממנו, 'שדה בוכים', פפד"א תל"ט, על פרק שירה, בהדפסת אחיו ר' יצחק מלעלוב. תשובה אחת אליו נדפסה בשו"ת אבן השהם לר' אליקים געץ אב"ד הילדסהיים, סי' ח', וקוראו מחותני. ובספר עיר דוד (ק"ג ע"א) מופיעה קושיא מפי הדרשון מו"ה יוסף ז"ל מפוזנא. נשארו ממנו עוד ספרים בכתב יד, 'ויכלכל יוסף', ו'וילקט יוסף', ועוד. בקבצי 'כרם שלמה' - באבוב, ו'צפונות', פורסמו ממנו דברי תורה מתוך כרך מחידושיו על פרשיות התורה. נתן גם הסכמות לכמה וכמה ספרים, וביניהם על ספר 'בית אהרן', ועל ספר 'נחלת בנימין', וכותב עליו שאר בשרי.

לעת זקנתו של ר' יוסף, התבודד ופרש עצמו מן עניני עולם, והיתה ישיבתו יומם ולילה בביהכ"נ הישנה, ובביהמ"ד הסמוך לה, האריך ימים יותר מן צ"ה שנים, ונפטר בשנת תנ"ו. רעייתו מרת שפרינצא נפטרה כ"א כסלו בשנת תנ"ב.

אביו, הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה קאליפארי, היה אב"ד לונטשיץ, ונדפס ממנו באמסטרדם (לא ידועה לי שנת ההדפסה, אמנם חיבור הקינה היה בשנת שפ"ד כדלהלן) מספד מר וסליחה על הקדושים מק"ק לונטשיץ. בראש הסליחה כותב: "חיברתי בשנת שפ"ד בהיותי נודד ללחם, לחמו של תורה ועבודה, בבית מקדשו ומדרשו של אדוני אבי מורי יצ"ו, האלוף הוותיק מוה"ר שמואל, עמו מקור חיים ... בקום עלינו אדום בעלילות רשע ... ובאו במאסר השלמים והיקרים ... ברוב עוונותינו נהרגו ונשרפו על קדושת שמו הגדול, ונפלו הגבורים בירח אדר, זיין בו ... הקטן שלמה בלאאמ"ו מו"ה שמואל קליפארו ...".

אביו, הגאון ר' ישראל שמואל קאליפארי, מקראקא, בעהמ"ח ישמח ישראל (הספר כולל את כל הלכות השו"ע בחרוזים, ע"פ א"ב בקיצור נמרץ. נדפס במהדורא ראשונה קראקא שפ"ו) ועוד ספרים. בפנקס הח"ק דקראקא נכתב עליו: "היה גביר לאחיו כי היה תורתו אומנותו, וגם הון ועושר בביתו והרביץ תורה ברבים בבית מדרשו, והיו לו תורה וגדולה במקום אחד, ומלבד ספרו היקר "ישמח ישראל" הנ"ל שהדפיס בחייו, חיבר עוד ספרים רבים ונכבדים בנגלה ובנסתר כפי אשר חשבם כולם בהקדמתו לספר ישמח ישראל שם לכולם בשמות יקרא, ונתבקש בישיבה של מעלה זקן ושבע ימים, ביום ב' י"ג שבט ת' לפ"ק".

אביו, ר' שלמה קאליפארי רופא בקראקא. בצעירותו גדל באיטליה, ומשנת ש"כ מושבו בקראקא, והיה רופא נכבד וגדול בעיני בני עמו, ובעיני שאר בני עירו עד שנתמנה להיות רופאו האישי של המלך זיגמונד אגוסטס. נפטר ט"ז כסלו שנ"ז.

כנזכר לעיל, חותנו של ר' יוסף קאליפארי, הוא ר' נפתלי הירץ גינצבורג, אב"ד פינסק וסלוצק. אודותיו ואודות חותנו, נרחיב בפעם אחרת, אי"ה.

במאמר הבא נמשיך ונעסוק ביחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עוסקים אנו ביחוסו של הגאון ר' שלמה זלמן מירקס – מירקש, במאמר הקודם, ציטטנו ממה שכתבו בני דורו, עליו ועל אחיו ר' ישראל, שהכתירוהו בתואר 'שלשלת היוחסין', וכן ציטטנו מדברי ר' שלמה זלמן עצמו, בהקדמתו לספר שלחן שלמה, שהזכיר שהוא מתייחס אל הרמ"א, ואל שני המאורות הגדולים, ר' נפתלי הירץ גינצבורג אב"ד סלוצק, ור' הירש פרעגער, וכן שהוא נכדו של התייר הגדול שאול וואלש.

ראשית, נתמקד ביחוסו מצד אב.

המקור הראשון הידוע לנו בדפוס, המפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן, נמצא במכ"ע 'עלי הדס' אודסה תרכ"ה, (חלק ג', עמ' 88. כתב העת יצא, על ידי החוקר משה אליעזר בילינסון), וחוזר על עצמו ביתר פירוט בהקדמת ספר 'זכרון למשה', אודסה תרל"ג, לר' משה ראסקעס, בהקדמת הספר, נדפסה מגילת יוחסין, מאת מ"א בילינסון הנ"ל, וכך הוא כותב בתוך דבריו:

"השר האדיר בישראל ... יוסף יוזל גינצבורג יצ"ו בעה"מ פאריז, אשתו ... מרת ראסיע תחי' בת הרב ... דוד דינין ז"ל מק' ארשי ... אמה של .. מ' ראסיע .. מרת מאטיל בת הישיש ... מוהר"ר אברהם הארבאוויצער מעה"נ דק' שקלאוו ... אמה של מ' מאטיל .. מרת איטקע בת הרב הג' המפו' מוהר"ר שלמה אייזענשטאדט מק' בריסק, בן הרב הגאון מוהר"ר מיכאל אייזענשטאדט בק' מיר, בן הגאון הדול רשכבה"ג מוהר"ר מאיר זצ"ל בעל המחבר פנים מאירות ... אמו של ר' שלמה אייזענשטאדט הנ"ל, הרבנית מרת לאה [אחות הגאון מו"ה שלמה בעהמ"ח ס' שלחן שלמה, והגאון מו"ה ישראל אב"ד ק' מינסק, והרב החסיד מו"ה יהושע] בת הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מייזליש, בן הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד ק' מאהילוב (אוקריינא), בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' לבוב, בן הגאון מו"ה ליב אב"ד דמדינת רוסיא, בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' קראקא, חתן הגאון רשכבה"ג הרמ"א.

מגילת יוחסין זו, חזרה ונדפסה בשלישית על ידי בילינסון, ב'שלמי אמוני ישראל', (אודיסה תרנ"ח – תרס"ב).

מאז, חזר נוסח זה ונדפס פעמים רבות,

בספר נאד של דמעות [ח"א, וילנא תרנ"א, ובשנית בשנת תרס"ה], להרי"י ריינס, בסופו, מובא כתב יחוס וז"ל: "אחרי שנמשכה מסירת ספרי זה לדפוס עד היום ועש"ק כ"ג תמוז שנת תר"ן. שהוא אצלי יאהרצייט הראשון לפטירת אבי הרב וכו' שלמה נפתלי זצ"ל, אמרתי לעשות לו פה מזכרת עולם וכו'. והנני להציג פה בקצרה סדר היחס שלנו כפי שנמצא אצלי כתוב בקלף מאחד מן נכדי זקני הגאון הגדול מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר בעהמ"ח ס' שולחן שלמה [כי הנני ג"כ מנכדי הגאון הנ"ל] וז"ל כתב היחס אות באות: זקני הרב הגדול הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר, בהגאון החסיד מו"ה ליב מירקס, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק לעמבערג בהגאון מו"ה ליב אב"ד במדינת רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק קראקע חתן הגאון רמ"א ז"ל ונין ונכד להגאון בעל תרומת הדשן. ולמעלה בקודש דור ודור גאוני חסידי עולם מגזע ריש גלותא בבל..."

בספר 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב, חזר ונשנה כתב יחס זה: "סדר היחס שלנו כפי שנמצא ת"י של הרב הגאון הצדיק כ"ש מוה' בנימן הוטנער זצ"ל אב"ד דעיר האראדאק סמוך לק"ק מינסק", ובפירוט היחוס בין ר' לייב מירקעס להרמ"א, הוא מלה במלה כדלעיל.

בספר 'חדושי מהר"א", פיוטרקוב תרפ"ה, כותב את יחוסו של ר' שמואל פרידענזון: " ... הג"מ יהודא ליב מירקיס אבד"ק מיר, בהג"מ שלמה זלמן אבד"ק מאהליב, בהג"מ שמחה בונם מייזלש אבד"ק לבוב, (קראקא) בהג"מ יהודא ליב ז"ל מח"ס טעמי המסורה, בהג"מ שמחה בינם מייזלש מקראקא, (חתן רמ"א בעל המפה) בהג"מ אברהם מייזלש.

גם בספר 'משפט ירושת משרה', להגאון ר' יוסף זוסמנוביץ [חתן ר' משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], קובנה תרפ"ח, כותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה, והוא בן הגאון החסיד ר' לייב מירקעש, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דמאליוו, בהגאון ר' שמחה בונים אב"ד דלעמבערג, בהגאון מה"ו לייב אב"ד דרוסיא לבן בהגאון ר' שמחה אב"ד דקראקא חתן הרשכה"ג הרמ"א ונין ונכד לבעל תרומת הדשן ולמעלה בקודש". וכפי הנראה מהמשך המגילה, העתיק מ'מאמר מרדכי'.

בבואנו לדון על שושלת זו, אם נקבל רק את הרשימה השמית דור אחר דור, אזי אפשר לומר שזה מתאים פחות או יותר מבחינת השנים. [ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, נפטר בשנת שפ"ד, ור' לייב מירקעס, נפטר בשנת תקכ"ג, ביניהם ישנם שלשה דורות, אם נקציב לכל דור מעט יותר משלושים שנה, זה מתאים].

אך בבואנו לבדוק מיהם האישים הללו, מה הם התארים שנכתבו אודותיהם, ומה שנכתב אודות מקומות רבנותם, האם זה תואם לידוע לנו ממקורות אחרים, ניתקל במעט בעיות.

הנה, כבר העירו כמה וכמה אודות סדר יחוס זה, והראשון שבהם, החכם ר' יוסף כץ מלונדון, חוקר היוחסין הנודע, במאמרו 'דברי שלום ואמת' ('הגורן' תרנ"ח עמ' 111-114).

תמצית הערותיו הן: א. ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א לא היה אב"ד קראקא. ב. בנו ר' לייב בעהמ"ח טעמי מסורת לא היה אב"ד דמדינת רוסיא. ג. לא ידוע על אף אב"ד בק' לבוב שהיה שמו שמחה בונים.

ר' שמואל זנוויל כהנא, בספרו 'ענף עץ אבות', קראקא תרס"ג, חלק הענפים סי' ר"ס, קבל את הגירסא הזו כסדרה, ויתרה מזו, אף קבע שר' יהודה לייב ב"ר שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, הוא זה מחבר 'טעמי מסורת', וממנו לקח כותב כתב היוחסין בחדושי מהר"א.

רי"ט אייזנשטאט, בעל 'דעת קדושים', פטרבורג תרנ"ח, [עמ' 96, 202], קבל אף הוא את כגרסתו של בילינסון, אך ללא התוספת המאוחרת של כהנא, אודות בעהמ"ח טעמי מסורת.

ר' מאיר וונדר, בספרו אלף מרגליות (עמ' 225), כתב כי היה אב"ד בלבוב בשם ר' שמחה בונים מייזליש. אך היה בנו של ר' אברהם מקראקא, ב"ר שמחה בונים מייזליש חתנו של הרמ"א, ולא ב"ר לייב ב"ר שמחה בונים. והוא היה אביו של בעהמ"ח טעמי מסורת.

וכבר דשו בזה רבים, (ראה 'עיר הצדק', 'מענה', 'מפלת עיר הצדק', 'קדמוניות מפנקסאות ישנים', ועוד) ויש שכתבו שבעהמ"ח טעמי מסורת לא היה זה בן בתו של הרמ"א [וממילא לא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש], אלא היה נינו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. הן מפני השנים שאינם תואמות, שר' שמחה בונים מייזליש נפטר בשנת שפ"ד, וטעמי מסורת נדפס בשנת תפ"ח, למעלה ממאה שנה אחר כך, וקשה להניח שבן בנו של ר' שמחה בונים עוד היה חי.

אך, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו בישורון יג, 'כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ"א והש"ך', הערה 60, כבר ענה לרוב הטענות. והכריח שאכן בעהמ"ח טעמי מסורת, היה בן בתו של הרמ"א. והוא זה שעל פי כתבי היחוס היה זקינו של בעל שלחן שלמה.

ואף אם היה אב"ד בלבוב, בשם ר' שמחה בונים מייזליש, נין לרמ"א, הרי שזה אינו בנו של ר' יהודה לייב, אלא של ר' אברהם, אך לא כפי שכתב וונדר שהאב"ד לבוב היה חתן ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, כי חתנו של רשזקצנ"ב, היה ממאהליב

כפי הנראה, אכן, ר' שלמה זלמן מירקש היה משושלת של רבנים, אך לא הרבה דורות. ר' שמחה בונים חתן הרמ"א, לא היה אב"ד בקראקא. בנו ר' יהודה לייב בעהמ"ח טעמי מסורת, לא היה אב"ד רוסיא. בנו ר' שמחה בונים לא היה אב"ד בלבוב, כי אם, היה גביר בעירו מאהליב, כפי שנזכר בספר גדולת שאול [לונדון תרי"ד, דף כ"ה ע"א], שם הוא רשום כחתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, נכד השר שאול כדלהלן. אכן, בנו, ר' שלמה זלמן מייזליש כבר היה אב"ד במאהליב, ובנו של ר' שלמה זלמן, ר' יהודה לייב, היה אכן אב"ד בעיר הגדולה מיר.

ר' שמחה בונים מייזליש ממאהליב, היה חתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, אב"ד לוקאב, החל משנת תי"ג, בנו של ר' אברהם אברשקא קצנלבוגן, ראש ישיבה בבריסק בקלויז של אביו השר, ואח"כ היה אב"ד בווראניק, בנו של השר שאול וואהל. ר' שלמה זלמן קצנלבוגן הנ"ל, היה חתן דודו ר' יעקב אב"ד ליקאווע בן השר. [יש שכתבו על ר' יעקב שהיה חתן ר' יחיאל בן המהרש"ל, אבל כל הצאצאים שמפרטים יחוסם, לא מזכירים שמתיחסים למהרש"ל].

ר' שלמה זלמן מייזליש, אב"ד מאהלוב, אבי ר' לייב מירקש, נולד לאחר שנת ת"כ כפי הנראה, שכן, בשנה זו נפטר זקנו שבשמו נקרא. ומה שכתב בדור ודור ודורשיו, שר' שלמה זלמן מייזליש נפטר בשנת ה"א תי"ב, אין צריך ראיה לדחותו.

ומה שבמגילות היוחסין הנ"ל, יחסו את משפחת מייזליש לר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן, כבר העיר בזה, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו הנ"ל בישורון, וקבע על פי כמה מקורות, כי המיוחס לבעל תרומת הדשן, הוא ר' יצחק ר' בונימ'ש, חתנו של ר' שמחה בונים מייזליש, ואבי המהדורא בתרא, אך לא כל משפחת מייזליש מתיחסת לבעל תרוה"ד.

בעזרת ה', במאמרים הבאים, נמשיך לפרט כאן את יחוסו של בעל שלחן שלמה.