יום שלישי, 27 ביולי 2010

מפקדי מונטיפיורי - עכשיו ברשת

הזכרתי במאמר הקודם, בתוך רצף הדברים, את מפקדי מונטיפיורי, וביקשו ממני לפרט ולהסביר קצת במה מדובר.

ובכן, אין הרבה מקורות שאפשר ללמוד מהם פרטים משפחתיים על היהודים שגרו בארץ ישראל, ומפקדי מונטיפיורי הם המקורות היחידים שבהם יש פרטים על המשפחות בארץ.

עד היום, מי שרצה לעיין במפקדים, נאלץ ליסוע לאנגליה, או למצער, להגיע לספריה הלאומית בירושלים, ושם, לאמץ את עיניו לחפש במיקרופילם. כיום לאט לאט, עוסקים בעבודה למחשב את כל הנתונים, ולהעלותם לרשת, ויתרה מזו, הנתונים אף עוברים מיפתוח, שמאפשר לעשות בהם חיפוש בקלות, בלי צורך לעבור על כל הרישומים אחד אחד.

להלן מאמר מקיף מאתר ויקיגניה.

שישה מפקדים אשר נערכו אודות יהודי ארץ ישראל ומצרים בתקופת השלטון העות'מני, לבקשתו של הנדבן היהודי-אנגלי, משה מונטיפיורי[1], ובעת ביקוריו בארץ. המפקדים נערכו בארץ ישראל בשנים 1839, 1849, 1855, 1866,1875[1], ובמצרים בשנת 1840. הטפסים המקוריים של המפקדים שמורים בארכיון קרן מונטיפיורי Montefiore Endowment בלונדון, ועותק מהם נמצא על גבי מיקרופילמים במכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית (גבעת רם, ירושלים). עותק נוסף נמצא בבית הספר ללימודי יהדות של לונדון London School of Jewish Studies. המפקדים מהווים מקור מידע חשוב ביותר אודות משפחות אשר חיו בשנים הרלוונטיות בארץ ישראל.

רקע

רישומי חיים מארץ ישראל של המאה ה - 19, גם אם נוהלו בצורה מסודרת בזמנו, אינם נגישים היום. מפקדי מונטיפיורי, לכן, הם מקור המידע הכמעט-בלעדי אודות יהודים אשר התגוררו בארץ החל משנת 1839 ועד לשנת 1875 [1]. בנוסף לכך, הם זמינים וקריאים, יחסית, ועל כן חשיבותם רבה. המפקדים נערכו על פי הוראתו של משה מונטיפיורי, על מנת שיידע להעריך את מספרם של היהודים החיים בארץ ואת מצבם הכלכלי - זאת, בטרם הוא נותן את תמיכתו ביישוב היהודי בארץ. הסוקרים, אשר קיבלו לידיהם טפסים לקיום המפקד אך לא תמיד מילאו את כל המידע על-פיהם, פקדו את הערים בהם התקיים באותו הזמן יישוב יהודי: חיפה, טבריה, חברון, יפו ירושלים, עכו, פקיעין, צידון, צפת, רמלה ושכם.

בנוסף, ניהלו רשימות של החברים ב"כוללים" השונים. המפקדים כתובים בעברית - חלקם בכתב רש"י - ומידת קריאותם משתנה ממקום למקום ומתקופה לתקופה.

מה ניתן למצוא במפקדים?

ככלל, מתועדים במפקדים השונים גברים, ביחד עם מידע אודותם ואודות בני-ביתם. השדות המופיעים ברוב המפקדים (אם כי, ייתכנו חוסרים במידע) הם אלו:

  • שם - שם פרטי מופיע תמיד, אך שם משפחה אינו נפוץ, בעיקר לא בקרב אשכנזים. לעתים, מופיעים שיוך פטרונימי או ראשי תיבות המאפשרים זיהויו של אדם
  • גיל
  • ארץ מוצא ושנת עלייה - לעתים, תופיע כאן שמה של העיר ממנה הגיע האדם, ולעתים שם המדינה ממנה בא. במקום שנת עלייה מופיע, לעתים, מספר השנים בארץ
  • מקצוע
  • מצב כלכלי
  • מצב משפחתי ומספר הילדים - לעתים, יופיעו גם שמות הילדים

בסוף כל רישום קהילתי, מופיעות רשימות האלמנות והיתומים מאותו יישוב.

נגישות לחומר

  • מפקד 1839 תועד במלואו בספר (יצא לאור בשנת 1987, ראו "לקריאה נוספת")
  • רישומי הספרדים ממפקד 1839 מופיעים באתר לקידום התרבות והמחקר של יהודי ספרד (ראו "קישורים חיצוניים")

פרויקט מחשוב המפקדים

החברה הגניאלוגית הישראלית (חג"י) החלה בפרויקט למחשוב מפקדי מונטיפיורי. חלק ממאגר הנתונים הוכן כחלק מן ההכנות לכנס ה - 24 לגנאלוגיה יהודית (ירושלים, 2004), והופץ בזמנו על גבי תקליטור המקורות אשר ניתן לבאי הכנס.

כיום ניתן לבצע חיפוש מקוון במאגר שהוכן על ידי העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה (לשעבר חג"י) וקרן מונטיפיורי. השנים שהועלו עד כה לאתר הן: 1839, 1840, 1855, וכיום עובדים המתנדבים על המפקדים הבאים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


מקור : ויקיגניה

יום חמישי, 22 ביולי 2010

לא דובים, לא יער ולא ירושה

בתחילת השבוע פירסמנו כאן מכתב מסקרן, המגולל סיפורה של משפחה לאורך הדורות, ומצית את דמיונם של חוקרי היוחסין. ומה מסתבר? נאדה.

נעבור על הפרטים המזהים המופיעים במכתב, אחד אחד.

  • "הרב הגאון מוה' יחיאל מיכל אב"ד ור"מ דק"ק ראטטערדאם". חיפשתי בכל מקום, ולא מצאתי מוזכר רב בשם יחיאל מיכל שהיה רב ברוטרדם.
  • "בהרב הגאון מוה' שמואל בעהמ"ח "מהדורא בתרא". הספר 'מהדורא בתרא' המפורסם, חובר על ידי ר' משה ב"ר יצחק, חתנו של המהרש"א (ולא על ידי המהרש"א עצמו), ולא על ידי ר' שמואל. חיפשתי ולא מצאתי ספר אחר המתאים לתיאור.
  • "בסוף ימיו נתקבל לאב"ד בק"ק פרעמסלע". אמנם, בעיר פרעמיסלא כיהן במהלך השנים רב בשם יחיאל מיכל ב"ר שמואל, אך הוא לא היה קודם רב ברוטרדם, ואביו לא חיבר ספר מהדורא בתרא. וגם לא נתקבל שם בסוף ימיו, אלא עוד בחיי אביו, [שכיהן כרב בפרעמיסלא לפניו], בשנת תצ"ב, וכיהן שם כארבעים שנה עד לפטירתו בשנת תקל"א. זוגתו של ר' יחיאל מיכל זה [יש אומרים כי היתה אשתו השניה], לא היה שמה טריינה ולא היתה מאשכנז, אלא שמה שרה, ומוצאה מהוראדנא, ולכן נקרא בעלה בפי כל, ר' מיכל לוטוואק, כי אשה מליטא לקח.
  • "אחרי מות הרב הנ"ל נסעה אשתו הנ"ל לארצה ולמולדתה ואת בנה ר' יצחק שלחו להרב הגאון מוה' אבלי אב"ד ור"מ דק"ק זאלקווא אחיו של הגאון מ' מיכל הנ"ל". ישנו ספר בשם 'קריה נשגבה', לתולדות העיר זאלקווא והרבנים שכיהנו בה, לא נזכר שם אף רב ששמו אבלי ב"ר שמואל, או אברהם אבלי, על פי המכתב הוא כיהן כאב"ד ור"מ זאלקווא.
  • "מא"ז מוה' ברוך הנ"ל, נשארו שני זכרים: אדוני אבי המופלג בתורה וביראה מוה' מאיר מק"ק הוראדנא ואחיו הצעיר ממנו הרב החריף מוה' משה נתן הרב דק"ק ראסין". ישנו ספר בשם 'לקורות עיר ראסיין ורבניה', לא נזכר שם אף רב בשם משה נתן.
  • "ויסע לארץ הקודש עם אשתו ושתי בניו, ויאסף אל עמיו בצפת". בחיפוש במפקדי מונטיפיורי בשנים 1839 1840, לא נמצא אף אחד בשם משה נתן.

כל הפרטים המזהים שניתנו במכתב, אינם תואמים למציאות. ובפרט, שבסוף המכתב, חותמים הבנים של הנפטר. אהרן במהרש הורוויץ. ומאיר במהרש הורוויץ. הוי אומר, הם השתייכו למשפחת הורוביץ מדור אחר דור לכאורה. ובין בני משפחת הורוביץ לא נמצאו כל הפרטים של הרבנים הנזכרים לעיל.


מה אם כן פשר המכתב?

יתכן שזהו תעלול של מוציאי העיתון, שנשאר להם מקום פנוי בעיתון.


יום ראשון, 18 ביולי 2010

מכתב מעניין עם פרטים משפחתיים

נבירה בעיתונים ישנים, תמיד יכולה להעלות אוצרות מעניינים לחובבי הגנאלוגיה.
להלן מכתב שפורסם בעתון 'המגיד', ביום ט"ז שבט תרכ"א, 27 בינואר 1861.
אני מביא כאן את המכתב כלשונו, ללא הסברים ופירושים, במאמר הבא, אנסה להרחיב אודות הדמויות הנזכרות כאן, ולבנות עץ משפחה מסודר.



שאלה

אנחנו החתומים מטה מצאנו נכון להודיע בקהל רב את אשר מצאנו בכתב יד אבינו כמהר"ר שבתי שעפטיל זללה"ה, בדבר ירושתנו אשר נשארה מאבותינו נ"ע, ונשכח זכרה ברבות הימים, והננו מבקשים בזה מכל אשר יודע לו מה אודות הדבר הזה להודיע זאת לנו או אל המ"ל המגיד, ומלבד המצוה להשיב אחוזת אבות לבנים, גם שכרו לא יקופח מאתנו. וכה דברי אבינו המנוח אודות הירושה:

הרב הגאון מוה' יחיאל מיכל אב"ד ור"מ דק"ק ראטטערדאם בהרב הגאון מוה' שמואל בעהמ"ח "מהדורא בתרא" הניח מאשתו הראשונה שני זכרים ושתי נקבות, הזכרים נשארו בראטטערדאם והנקבות באמשטרדם ושמותיהן: שפרה וגוטה, כשמתה להרב מוה' י"מ הנ"ל אשתו הראשונה, לקח לו אשה שניה בשמה טריינה מאשכנז, ותלד לו בן יחיד ושמו ר' יצחק. בסוף ימיו נתקבל לאב"ד בק"ק פרעמסלע ושם נאסף אל עמיו ובנו ר' יצחק הנ"ל נשאר אחריו בן חמש שנים ואביו הרב צוה לפני מותו בל ירד בנו אחרי אמו הרבנית מ' טריינה לאשכנז ארץ מולדתה, כי בפולין וליטא יהיה הנער עד כי יגדל.


אחרי מות הרב הנ"ל נסעה אשתו הנ"ל לארצה ולמולדתה ואת בנה ר' יצחק שלחו להרב הגאון מוה' אבלי אב"ד ור"מ דק"ק זאלקאווא, אחיו של הגאון מ' מיכל הנ"ל. ויהי כי גדל ר' יצחק לקח לו אשה מסמוך לקאלוואריא העיר, כי נתקבל הדבר ע"י סבות שונות אשר לא ידעת עתה שקרן (???) ושם נאסף.

הוא הביא אחריו שני זכרים הלא המה אבי זקני המנוח מ' ברוך מקאוונא ואחיו המנוח מוה אבלי ושלש נקבות ושמותיהן: טריינה טובע ודינה, מא"ז מוה' ברוך הנ"ל נשארו שני זכרים: אדוני אבי המופלג בתורה וביראה מוה' מאיר מק"ק הוראדנא ואחיו הצעיר ממנו הרב החריף מוה' משה נתן הרב דק"ק ראסין ויסע לארץ הקודש עם אשתו ושני בניו ויאסף אל עמיו בצפת, ולמוה' אבלי הנ"ל נשאר בן יחיד מוה' הענדיל מק"ק ראסין.


סבת ירושת המנוח כן היא: הרבנית מרת טריינה בעת שנשאת להרב מוה' מיכל הנ"ל הכניסה לו מכמ"ל ומכצ"ב (מנכסי מילוג ומנכסי צאן ברזל) סך רב והתנו ביניהם קודם הנישואין לא יירשו בניו אשר הי' לו מאשתו הראשונה מכל מה שהכניסה לו, כי אם בניו אשר יולדו לו ממנה, אחר פטירת הרב לקחה כל אשר לה ותשב לארצה אשכנז, ואחר פטירתה גם היא נשארה הירושה לבנה מוה' יצחק הנ"ל הנשאר בפולין. ערך עזבונה הוא שמונים אלפים ר"ט ונשאר בבאנק דשם, כי לא הספיק ר' יצחק לגבות עד שמת. זאת ירושת אמו הרבנית.

מעזבון אביו הרב מוה' מיכל הנ"ל נשאר על חלקו מאה אלף זהובים פוליש והניחו אצל קהל עדת ישורון דק"ק לובלין בתורת הלואה על ארבעה פראצענט ובכל ימי חייו השיג ר' יצחק בכל שנה ושנה את הפראצענט מסך הנ"ל ואחר פטירתו נפסק ונשכח הדבר מכל וכל.


שמעתי מאדוני אבי ז"ל שהיו לו לאבי זקני המנוח מ' יצחק הנ"ל כתב היחס מכמה וכמה גאוני דור אחר דור עד הקדוש מ' יצחק לוריא.

סערהייא [בפאלען] שנת כתר"א (תרכ"א - 1861) לפ"ק.


אהרן במהר"ש הורוויץ. מאיר במהר"ש הורוויץ.


יום שני, 12 ביולי 2010

מי חותנו של רבי אריה לייב אב"ד דובענקי?

בנו של רבי צבי הירש אב"ד הלברשטאט בעל מחבר 'כוס הישועות', היה רבי יהודה אריה לייב אב"ד דובענקי.

בתולדות המחבר שנדפסו, בספרו 'כוס הישועות', ובספרו 'עטרת צבי', [שם בקונטרס מיוחד בשם תפארת צבי], נכתב כי בנו רבי אריה לייב היה חתן ר' יחיאל מרגליות אב"ד קאוולי והוראדנא.

רבי יחיאל מרגליות, היה מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, והיה בנו של ר' שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד קאוולי. ואין לבלבלו עם רבי יחיאל ממיקאלייב שאף הוא היה תלמיד הבעש"ט.


גם בהקדמה לספר 'זכותא דאברהם', ובהקדמה לספר 'אמרי יהושע' - שהם מצאצאי ר' נפתלי הירץ הלברשטטר בן ר' מאיר אב"ד אופלין בנו של ר' אריה לייב אב"ד דובענקי - כותבים שהם נכדי ר' יחיאל מרגליות מהוראדנא, אומנם לא כתבו כיצד הם מצאצאיו, אך אין הרבה אפשרויות.


אבל, מאיר וונדר בספרו 'חכמי גליציה' ב, עמ' 605, כתב אודות ר' אריה לייב אב"ד דובענקי, שהיה נשוי למרת כונה בת ר' מרדכי צבי הירש אב"ד ווסלויץ חתן ר' משה דוברישש מחעלם ובן ר' זאב וואלף הכהן (חתן ר' אבא מארי) בן ר' אריה לייב בן ר' משה כץ אב ד ויסוקי ולוצק חתן ר' יהודה קצנלבוגן בר מאיר בר שאול וואהל.


גם ר' מנדל ויזניצר, במאמרו המקיף לתולדות ר' יחיאל מרגליות שפרסם בקובץ נחלת צבי, י, לא הזכיר את רבי אריה לייב בין חתניו של ר' יחיאל מיכל.


עוד מעניין, כי במגילת יוחסין שנדפסה בראש ספר שפתי צדיקים, כתוב שר' ליבוש אב"ד דובענקי היה חתן ר' העשיל פרנס, ר' העשיל פרנס זהו ר' יהושע העשל הלפרין בן ר' מאיר הלפרין חתנו של הט"ז.

ובמקום אחר, מצאתי כתוב שבנו של ר' אריה ליב - ר' מאיר אב"ד אפאלין הוא זה שהיה חתן ר' יהושע פרנס.


עם מי האמת?

יום שישי, 9 ביולי 2010

הרב יהודה עמיטל הלך לעולמו

בירושלים נפטר אמש, הרב יהודה עמיטל, שכיהן כראש הישיבה בגוש עציון שנים רבות.

הרב יהודה עמיטל נולד בגרוסוורדיין שברומניה בשנת תרפ"ה, לאביו הרבי יקותיאל קליין, ולאמו דבורה.
בנערותו למד בישיבה בעיר, שהוקמה על ידי תלמיד ישיבת מיר.

הוא שרד את השואה ועלה לירושלים, שם למד בישיבת חברון, ובישיבת קלצק בפרדס חנה.

נסמך לרבנות על ידי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שבהמשך היה לחותנו זקינו כדלהלן.

ראש הישיבה בישיבת קלצק-הדרום, הרב צבי יהודה מלצר, ברבות הימים בחר בו להיות לו לחתנו.

חותנו הרב צבי יהודה מלצר, היה חתן הרב צבי שטיינמן שהיה אב"ד ברחובות.
חתן אחר של רבי צבי שטיינמן, היה רבי צבי הריס, ששימש כרב בליברפול, אנגליה.

להלן נפרט את סדר יחוס משפחת חותנו הרב צבי יהודה מלצר מצד הוריו.


הרב צבי יהודה היה בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר רבה של סלוצק, וראש הישיבה שם.

בן רבי ברוך פרץ בן ר' יעקב אייזנשטאט, בן ר' ברוך אייזנשטאט, בן ר' משה יעקב אייזנשטאט אב"ד קלעצק, בן ר' יונה מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלעצק בן ר' משה אייזנשטאט אב"ד קלעצק בן ר' מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלצק ומיר, בנו של הפנים מאירות, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.

רבי איסר זלמן מלצר, היה חתן רבי חיים שרגא פייבל פרנק [חתן רבי מתתיהו קוטלר], בן רבי צבי פסח פרנק, בן רבי משה פרנק, בן רבי יחיאל ויזאנער, ששימש כדיין בבית דינו של הגאון רבי יהודה בכרך.

רבי ברוך פרץ הנזכר לעיל, נשא לאשה את מרת מרים רייזל בת ר' דוד הוטנר. מלבד בנו רבי איסר זלמן היתה לו עוד בת אחת מרת פרומה רבקה אשת ר' בן ציון גלמובסקי, חותנו של הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז'.

יום שני, 5 ביולי 2010

רבי יוסף אב"ד פודקאמין או אב"ד זלאטשוב?

מי היה סבו של הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב?


בשבוע שעבר העלינו כאן שאלה אודות יחוסו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב, אבי משפחת ערבליך המפורסמת עד ימינו. ומצאצאיו ישנם עוד הרבה משפחות, הגר, שפירא, רבינוביץ, ציינוירט, ועוד, ובהם רבנים ואדמורים מפורסמים.

כתשובה לשאלתי, הפנה את תשומת לבי, ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין, ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, שבאחת מכתבותיו האחרונות במדור ויתילדו בעיתון המודיע, הוא נגע בשאלה זו, וכך הוא כתב בעיתון:

‫יחוסו של הרבי ר' משה לייב מסאסוב, נכתב על ידי החוקר הבקי ביוחסין, רבי אברהם איטינגא מדוקלא, במגילת יוחסין שנדפסה בספר: "תורת מנחם" מונקאטש תרס"ג.

‫בין היתר, הוא מייחס את הרה"ק הרבי ר' משה לייב מסאסוב, כבנו של "הרב הגדול מו"ה יעקב ‫מבראד, בן הרב הגאון הצדיק מו"ה יוסף אבד"ק זלאטשוב, נכד לאא"ז הרב הגאון רשכבה"ג מו"ה‬ ‫יהושע העשיל זצ"ל אבד"ק קראקא הנודע בשם קדשו רבי ר' העשיל".‬ ‫ובהערה ד' מוסיף אודות ר' יעקב: "הי' נקרא בבראד בפי כל בשם 'ר' יעקב ר' איציק ר' ארונש‬ [אהרן'ס. נא"ו], על שם חותנו ר' איציק הנזכר, שהי' מצד אמו נכד להג"מ יעקב שור אבד"ק בריסק‬ ‫דליטא, ומצד אביו להג"מ שמואל סג"ל אבד"ק רישא, נכד הגאון מגיני שלמה, ובשם הגדולים‬ ‫החדש חלק א' אות י' סימן קע"ד כתב שאבי הרה"ק מו"ה משה לייב זצ"ל הי' הג"מ יעקב אבד"ק‬ ‫איטינגא, וטעות גדול הוא". עד כא לשונו לענינינו.‬

‫יש לציין שקשה להטיל ספיקות בבקיאותו של ר' אברהם איטינגא ביחוסו של רבי יעקב‬ ‫מבראד אבי הרבי ר' משה לייב, מחמת שר"א גר בבראד, והכיר היטיב את תולדות גדוליה, וראה‬ ‫והתבונן בנוסח מצבותיה , כידוע לכל מי שעסק בכתביו של ר' אברהם.‬

‫מכאן והלאה, יש להעמיק ולהרחיב עוד בגודל יחוסו של רבי משה לייב למעלה בקודש. ע"כ.


רק אוסיף עוד על דבריו של הרב ווקשטיין, ואכתוב, כי רבי אברהם איטינגא אף כתב [או תכנן לכתוב] ספר מיוחד על תולדות חכמי בראדי, בשם 'אנשי מופת', והוא מזכירו פעמים רבות בכתביו. אכן, אין בקי כמותו בתולדות חכמי בראדי, והנראה שגירסתו היא הנכונה, ולא כפי הגירסא שהבאנו שאביו של ר' יעקב, היה ר' יוסף אב"ד פודקאמין.

נותר לנו אם כן, לברר, מי היה ר' יוסף אב"ד זלאטשוב? כיצד היה מצאצאי הרבי ר' העשל מקראקא?

עוד צריך לברר אודות חותנו של ר' יעקב, אבי אמו של ר' משה לייב מסאסוב, הוא רבי איציק ר' ארונש מבראד, נכתב אודותיו שמצד אביו היה נכד ר' שמואל הלוי אב"ד מעזריטש ורישא, ומצד אמו היה נכד ר' יעקב שור אב"ד בריסק. האם יש מי שיודע את יחוס אבותיו המדוייק של ר' איציק זה?