הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
• אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

הגאון רבי אברהם אבלי פאסוואלער

יחוס אבות גדול היה לו לרבי אברהם אבלי, שבשבת פרשת ואתחנן מלאו מאה שבעים וחמש שים לפטירתו, ביום י"ג אב תקצ"ו.

רבי אברהם אבלי, היה ראב"ד בק"ק ווילנא, למעלה משלושים שנה. משנת תקס"ד עד שנת תקצ"ו, ובאותם שנים נתפרסם כאחד מגדולי הדור, גדול היה גם בכתיבת תשובות בהלכה, ופנו אליו בשאלות רבות ממקומות הרחוקים, והיה משיב להם אגרות תשובות לאין מספר, ורק חלק קטן מהם נשאר ונדפס [ולאחרונה נקבץ בספר באר אברהם בהוצאת מכון ירושלים].
וכך כותב הגאון רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל 'גליא מסכת', בהספדו שנדפס בסוף ספרו: "הספד, שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא ... אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה, כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות, ועל מדינות בו יאמר, מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו ... שכל מי שהי' חולי ותש כוחו לידע איזה סוגיא או שו"ת הלכה למעשה רב, הכל ראו וחקרו ממנו והיה משיב לשואלו כהוגן ... מספד רב ארעימה ואהימה מימים ימימה אשר נעדר מאתנו צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצילו נחיה ... כשנעדר מאתנו גדול הדור, כמו הגאון ר' אבלי אשר ראוי והגון להגן מכל עבירות המתרגשות על העולם". וכן המגיד מסלונים, רבי יהודה לייב עדל, כותב עליו, "הרב הגאון הגדול מי כמוהו דעה מורה ומשיב כהלכה בתשובותיו לקצו ארץ, הוא ניהו מו"ה אברהם אבלי זצוק"ל ראב"ד דק"ק וילנא".

ראשית נכתוב בקצרה את תולדותיו של ר' אבלי, ולאחר מכן נעסוק ביחוסו.

רבי אברהם אבלי, נולד ביום ה' סיוון ערב חג השבועות תקכ"ד בעיר פאסוואהל, עת כיהן שם אביו כרב העיר, ולפנים כיהן שם זקינו אבי אמו. רבינו נתפרסם כעילוי גדול כבר בצעירותו, ובהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על
ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו. בשנת תק"מ, בהיותו בן שמונה עשרה שנים, קנה חותנו את הרבנות עבורו מאת אביו, ושילם לו בעבור זה סך של שלש מאות, [אביו נתקבל לימים לכהן כרב בפומפיאן]. שנים לא רבות אחר כך, בשנת תקמ"ו, נקרא רבי אברהם לוילנא, וכיהן שם כמו"ץ. אומנם נראה שגם ממקום מגוריו, וילנא, המשיך לשאת בתפקיד אב"ד פאסוואהל. לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא. בשנת תקס"ד לאחר פטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייוויש בעל רביד הזהב, נתמנה רבי אברהם אבלי למלא את מקומו כריש בית דינא רבא דווילנא, בתפקיד הראב"ד נשא ר' אברהם אבלי עד
לפטירתו בשנת תקצ"ו. (תפקיד הראב"ד בוילנא נחשב במקום הרב, כי מאז פטירתו של רבי שמואל אב"ד "האחרון" בוילנא, הוחלט שלא לקבל יותר רב לעיר).

נתפרסם לרבים גם בגין פרשת סלאוויטא, בה היה מראשי המדברים.

בראשית חודש אב תקצ"ו נפטר אחד מגדולי העיר וילנא, ר' משולם זלמן ב"ר אורי, ור' אבלי נתאמץ מאד בהספדו, לאחר ההספד, נפל ר' אבלי למשכב אשר ממנו לא קם, וביום ד' י"ג אייר ה'תקצ"ו, נפטר ר' אבלי לבית עולמו. כיום,
מלאו מאה שבעים וחמש שנים לפטירתו.

ובכן, צריכים אנו לעסוק ביחוסו של ר' אבלי.

אביו של ר' אבלי, היה הגאון רבי אברהם שלמה [זק] אב"ד פאסוואהל ופומפיאן.
כאמור, בצעירותו עד שנת תקמ"ב כיהן ר' אברהם שלמה כאב"ד פאסוואהל, ואז 'מכר' את הרבנות למחותנו עבור בנו העילוי הצעיר. בשנת תקנ"ז כבר היה אב"ד בפומפיאן וחתם משם על ספר שירה לדוד. יש שכתבו שכיהן גם כאב"ד בירז', ולא מצאתי לזה סימוכין. הוא נפטר כפי הנראה בשנת תקס"ו, כי באותה שנה, כתב בנו מכתב
להגר"ח מוואלאזין ובחתימתו, הזכיר אחרי שם אביו - הריני כפרת משכבו.
אביו של ר' אברהם שלמה היה הגאון רבי גרשום שהיה אב"ד בכמה קהילות.
אין עליו הרבה מידע, רק נמסר כי בפנקס קהל אניקשט היו חתימות ממנו, וחותם "בהר"ר אברהם אבלי".
מיהו זה ר' אברהם אבלי אבי סבו של ר' אבלי פאסוואלער שעל שמו נקרא?

יחוסו של בעל התבואות שור - בירורים

לפנינו מאמר נוסף, מתוך כתבי הרב יוסף נחמיה הכהן קוואדראט מלונדון, תמצית הדברים כבר פורסם במגלת יוחסין שהו"ל "מגלת יוחסין כוללת משפחות מיוחסות בישראל" - לבית באבוב, בירורים ז' וע"ב

זכינו וביחוסו של הגאון בעל תבואות שור, כבר עסק בזה הג"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד, בעהמח"ס שו"ת בית אפרים ועוד, בספרו מעלות היוחסין.

את ספרו מעלות היוחסין כתב מזכרונו, ומצאנו שבכמה פרטים טעה, עם כל זה, גילה טפחיים, ויתר ממה שכתב כאן אפשר ללמוד מזה.

* * *

בספר מעלות היוחסין (לבוב תרס) עמוד ח' כתוב לאמר:

"ומצאתי העתק כתב היחס הנ"ל שאא"ז הגאון מוה"ר זלמן שור אביו של אא"ז התב"ש הי' חתן הגאון מו"ה סענדר והגאון מו"ה סענדר הי' חתן ר' מאיר ר' נתן איידליש אבד"ק בריסק ונכד של הגאון המפורסים מו"ה שכנא ז"ל".

על סמך "העתק כתב יחס" זה, כתבו שהג"ר מאיר הנזכר היה מצד עצמו נכד הרבי ר' שכנא אבד"ק ור"מ לובלין וראש ועד ארבע ארצות, וכן נקט הגראז"מ בחשבו שהוא מתיחס פעמים אל הרבי ר' שכנא, ופעם אחד הוא ע"י הג"ר מאיר זה.

ובכן כתב היחס הנ"ל שנכתב ע"י דודו אחי אביו הג"ר סענדר מרגליות, ונדפס בס' שם הגדולים, ואנכי העתקתיו מספר נפש דוד (פרעמיסלא תרלח), וזה לשונו שם:

"והג' ר"ז הנזכר הי' חתן הג' סענדר בה"ג המפורסים ר' מאיר נעתקס ר' איצליס אבד"ק בריסק חתן הג' ר' יעקב תעמירלס אחי הג' ר' לייב חנליס. נכד הג' ר' שלום שכנא מלובלין כנז' בת"ש סי' ט"ז ויחוסם מבואר בס' אבן השהם ובן ר"ז הי' התב"ש".

הנה, כותב הדברים בילבל קצת בין הפסקאות, נביא כאן המקורות שציין.

האחד הוא דברי התבואות שור סי' ט"ז ונמצא שם בסעיף קטן מ"ז, וננסה לראות משם, על מי כיון באומרו "נכד הג' ר' שלום שכנא מלובלין".

"ויפזר העכו"ם כולה. כ"כ הדרכי משה סי' ק"י בשם רבו זקיני הגאון מ' שכנא ז"ל לתורצי קושית הב"י וכו'".

הנה מדבריו אלו, לא מפורשים מיותר מדבר זה בלבד, שהתבואות שור עצמו הוא שהיה נכד הרבי ר' שכנא, ולא אחר. שהרי אינו מזכיר שם, לא את זקינו ר' מאיר, ולא את זקינו ר' סענדר, רק "זקיני הגאון מ' שכנא".

* * *

המעיין הדק בשני סדרי היוחסין של המעלות היוחסין ומשל דודו אשר הבאנו למעלה, יבחון עוד שינוי. במעלות היוחסין נקרא ר' מאיר "ר' מאיר ר' נתן איידליש אבד"ק בריסק" ובכתב היחס של דודו נקרא "ר' מאיר נעתקס ר'איצליס אבד"ק בריסק". ובכן עם מי הצדק, ומה פשר שם זה.

באמת גם דבר זה פשוט הוא לפשוט, אם נעיין בציון מקור השני אשר ציין שם הג"ר סענדר, ה"ה ספר אבן השהם (דיהרנפורט תצג), וז"ל שם בהקדמתו [נסיתי לסדר הדברים, והרוצה לדייק יקחנו מהמקור]:

"...ואני הייתי כבר שיבסר, כשנפטר א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה. ולא נתתי לבי לשמוע ממשפחתינו, רק מה ששמעתי קצת ממנו. גם היה לי בכתב ממנו, רק בעוונותינו הרבים, מחמת הני עתים לרעה במדינתינו, אשר תמיד ברחנו מחמת ממון ומחמת נפשות, נאבדו כתבים מרובים, כי בלאו הכי מבואר בספריו, שחבר חבורים הרבה אשר לא אוכל למצוא אותן.

ועכ"פ זאת שמעתי:

משפחת ר' משה מירלש קרובים מאוד לנו, הוא היה עם א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה שני בשלישי, כאשר נרשם בספרו, שהיה [ר' משה מירלש] דורש בווינא, והיה בביתו קודם הגירוש שנת תכ"ב לפ"ק. וגם דודי הרב החסיד המנוח מהור"ר שמואל זלה"ה, היה שלח אותי א"א ה"ה [אליקים געץ] זלה"ה בבחרותו ללמוד בווינא, והי' בבית ש"ב המנוח מהר"ר מ"מ [=משה מירלש] זלה"ה ממשפחת העליר.

ומצד אמי זקנתי (=אמו של הג"ר אליקים געץ אביו) היתה בת השר המנוח מוהר"ר שמואל קראקוויר מפוזנן.

וא"א זקני מצד אמי [הג"ר ליב קראקאוויר (דלהלן, אבי אמו)] היה אח לאמי זקנתי (בת הג"ר שמואל קראקוויר הנ"ל) הנ"ל.

וא"א זקני (אבי אביו הג"ר אליקים געץ) הוא היה רב הגדול החסיד מוהר"ר מאיר, אשר אני נקרא אחריו, היה קודם הריגה אב"ד בק"ק פילא, כי היתה בעת הזאת קהלה גדולה, ומקדם היה היה אחד מראשי חכמי בני ישיבה בק"ק פוזנן, באותו עת שהיה שם הגאון מהרש"א

כי הגאון הנ"ל היה חתן דודתו (של הג"ר מאיר אבי אביו הג"ר אליקים געץ) הגבירה הצנועה אידל זלה"ה, אשר משפחתינו נקראים אחריה.

והגאון בעל תוי"ט הוא דודו זקינו של א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה ממשפחת העליר.

והמשפחה מיוחסת מקרובים לנו מצד אמי זקנתי ז"ל, ומצד א"ו אבי אמי מוהר"ר ליב קראקאוויר זלה"ה.

ומצד א"ז המנוח מוהר"ר מאיר זלה"ה הנ"ל היה בן המנוח הרב החסיד מוהר"ר געץ חד מראשי חכמי ב"י דפוזנן. והוא היה בן הרב הגדול הישיש המנוח מהור"ר מאיר טנהויזין במדינות אשכנז.

ומצאתי נכתבים: הרב הישיש מוהר"ר מאיר טנהויזן היה לו תשע בנים, וכולם באו למדינו' פולין, ונעשו גדולי ישראל, ולא נרשמים רק חמש', ואני לא אזכור רק ארבע'. אחד. הרב המנוח מהור"ר געץ הנ"ל אשר א"א [אליקים געץ] נקרא אחריו. וא'. אחיו היה נקרא הגאון ר' ליב חנילש, שחיבר פי' על הטורי'. וא'. אחיו נקרא הגאון מוהר"ר יעקב תמרלש. וא'. אחיו היה נקרא הרב החסיד מוהר"ר עקיבא זלה"ה מהוציפלאץ, והוא הלך לארץ הקדושה ונקבר בצידון.

הנה בכל הסיפור הנ"ל, לא מוזכר ר' מאיר דידן, אולם, כל עין רואה יוכח שהמדובר כאן הוא אודותו משפחה הקרויה "איידליש", אשר קרוים ע"ש אותה הגבירה חותנתו של הגאון בעל חידושי הלכות ואגדות מהרש"א, ואם כן פשוט הוא ששמו גם היה איידליש, ולא איצעלס, ולכן טרח הג"ר סענדר לציין מקור, והם לשם משפחתו של הג"ר מאיר. ובצדק תיקן הגראז"מ מסדר היחס של דודו.

* * *

עכשיו נביא עוד מדברי בעל המעלות היוחסין עמוד מג:

"והנה כפי ששמעתי מפי הרב החסיד מהר"מ הנ"ל ומא"א הרב המאוה"ג ז"ל כי בעת פטירת הגאון מהר"ז ז"ל הי' הגאון בעל ת"ש תינוק יונק משדי אמו בת הגאון מ' סענדר בהגאון המקובל מו"ה יעקב טעמערליש ז"ל ואחיו הי' הגאון מו"ה ליב חנהליש ז"ל שחיבר הגהות על ד' טורים והי' לו עוד אחים גדולים מופלגים בתורה ובחסידות כמבואר בהקדמת שו"ת אבן השהם ע"ש. והגאון מהר"י טעמערליש ה"ל הוא בעהמ"ח ס' ספרא דצניעותא דיעקב על התורה" וכו'.

הנה בספר כלילת יופי ח"ב (קראקא תרנג) דף קכ"ד עמוד ב.

"דע, כי הג"ר יעקב טעמירלש זה, המחבר ספרא דצניעותא דיעקב, איננו אחד, עם אותו הג"ר יעקב תעמירלש, הנזכר בהקדמת בן המחבר ספר אבן השוהם..."

"והנה, כל עין רואה יראה, גם בהשקפה ראשונה, כי בעל כרחך, שני ר' יעקב טעמירלש היו, שהרי אותו שנזכר בהקדמה שם, היה בן הג"ר מאיר מטאנהויזען, ואחיו של הג"ר געץ מפוזנן, שהיה אבי אביו של הג"ר געץ מהילדסהיים בעל ספר אבן השוהם. ואולם זה הג"ר יעקב טעמירלש שלנו, שאנו עוסקים בו, היה בן הג"ר אליעזר איש ווירמייזא, כמבואר בס' ספרא דצניעותא דיעקב, בהסכמת הגאון מו"ה אליעזר אבד"ק לובמלא שם. וכן חתם את עצמו, בסוף הסכמתו לס' אור חדש, לר"ח בוכנער מקראקא, "נאום יעקב בלא"א מו"ה אליעזר ווירמייזא"…"

"ושבתי וראיתי, שכל זה היה בהעלם עין, מהגאון המפורסם ר' אפרים זלמן מרגליות מבראדי, שבספרו טיב גטין, באות ת' משמות נשים, נסתפק שם בתחלה, איך לכתוב בגט שם האשה טעמריל, אם באות ט' או באות ת'. ושוב העלה, דיש לכתוב טעמריל באות ט' וכתב שם בזה"ל: "ובספרי שו"ת בית אפרים, חלק אבן העזר בסימן יו"ד, כתבתי, שאבי זקני הגאון המקובל מו"ה יעקב טעמירלש, בעל המחבר ספרא דצניעותא דיעקב, כמדומה דאיתא שם גם כן באות ט', אך עתה ראיתי, בהקדמת ספר שו"ת אבן השוהם, מזכיר שם אבי זקני הגאון מו"ה יעקב תעמירלש, באות ת'" עכ"ל הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות שם.

והנך רואה, שלא כיון יפה בכל דבריו, ופליאה נשגבה בעיני, על הגאון האדיר הזה, אשר היה דרכו בקודש, לחקור תמיד על שורש הדברים, וכאן לא שת לבו לעיין במילתא דא, ולראות ולהתבונן, כי בעל כרחך, שני ר' יעקב טעמירלש היו, ורב המרחק ביניהם, שזה הנזכר בהקדמת ס' אבן השוהם, היה שם אביו הג"ר מאיר מטנהויזען, והיה חי בזמן הקודם, ולא נודע ממנו מאומה, כי אם שמו בלבד, והשני שהיה מקובל ומפורסם בדורו, והיה נודע בכל תפוצות ישראל ע"י תורתו וחכמתו, וחבר ג"כ ספרא דצניעותא דיעקב (והוא הוא אשר היה אבי זקנו של ר' זלמן מרגליות), היה שם אביו הג"ר אליעזר איש ווירמייזא, וכמ"ש לעיל".

אולם לפלא שאף שהבחין הגאון בעל כלילת יופי בתרי רבי יעקב טעמירלש, אולם גם הוא לא כיון יפה לדעת מי היה זקינו של הגאון בעל תבואות שור. שהרי כפי האמור למעלה דייק הג"ר סענדר, וציין לספר אבן השהם אודות יחוס משפחתו, והנה שם המדובר בהג"ר יעקב תעמירלש אחי הג"ר ליב חנה'לס בני הג"ר מאיר מטאנהויזין.

וטעות לעולם חוזרת.

מגילת יוחסין למשפחת יוסקוביץ - ר' שמואל כץ מלאסק

אחד מן הקוראים שלח בתיבת הפרטית [הנמצאת ב – 'הצג את הפרופיל המלא'] מגילת יוחסין, המשתייכת לצאצאי ר' שמואל כץ מלאסק עליו כתבנו במאמר האחרון, אודות משפחות ר' דן לנדא מפלוצק, ור' שמואל כץ מלאסק.

היחודיות של מגילת יוחסין זו, היא כי כותבה התייחס פעמיים כנכד לר' שמואל כץ מלאסק, והרי הוא ממש חלק בלתי נפרד מעץ משפחה על ר' שמואל כץ, וסקירה אודות ר' שמואל כץ בלא להזכיר את מגילת היוחסין הזו, לוקה בחסר.

כותב מגילת היוחסין הוא ר' יוסף יוסקוביץ מלודז', והוא זה אשר הדפיס בורשא תרנ"ז את הספר בית יהודה לזקינו ר' יהודה פרנקל אבד ליטומירסק. ושם מזכיר בקצרה את יחוסו לר' יהודה דנן, אך כאן מפרט יותר. ר' יוסף מזכיר בהקדמתו לספר, 'שכבר נודע גודל יחוסם במעלת יוחסין ואין להאריך', ופה בא יותר בארוכה.

ואף כי כבר נדפס לפני כמה עשורים, הספר 'זכרון יוסף', לזכרו של ר' יוסף זה, ושם בהקדמה פורט יחוסו ביתר שאת, ומכמה צדדים. מצאנו לנכון להביא כאן את החלק הנוגע למשפחת ר' שמואל כץ מלאסק, כפי הנוסח שכתב ר' יוסף לפני למעלה ממאה שנים. ותודתנו נתונה לשולח החפץ בעילום שמו, אשר מסר לנו את המגילה לפרסמה.

יוסף בהרבני המופלג מוהרר יצחק איטשא יוסקוביץ נ"י. חתן אא"ז הרבני מוהר"ר יעקב הלוי ז"ל, בן הרב הצדיק מוהר"ר אליעזר ליפמאן יחיאל הלוי זצללה"ה, בן הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם מוהר"ר יהודה הלוי פרענקל זצללה"ה אב"ד ליטורמירסק הנקרא ר' יודל חריף, בן הרב הגאון הקדוש האמיתי א"א מוהר"ר יצחק איצק הלוי זצוקללה"ה זיע"א אב"ד פרדאן, בן הרב הגאון הצדיק הקדוש מוהר"ר חנוך העניך אב"ד הענויא ואחר כך אב"ד לאדמיר ישב בתענית ארבעים שנה כ"כ בספר צמח דוד ומובא בשו"ת חות יאיר ובשו"ת עבודת הגרשוני סי' ק"כ עיי"ש שכתב עליו תוארים גדולים מאוד.

ואא"ז הרב מוהר"ר יודל חריף הנ"ל היה חתן הרב הגדול המפורסם מוהר"ר שמואל כץ מלאסק זצללה"ה בן הרב הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל כץ זצללה"ה (נכד הגאון הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל אבד"ק נעמרב שנהרג בעו"ה בגזירת ת"ח על קדו"ה זי"ע ועכי"א – שברי לוחות) בן הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אלעזר מוכיח כץ זצללה"ה בן הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב כץ זצללה"ה חתן הרב הגאון הגדול מוהר"ר אברהם הלוי זצללה"ה אחי הרב הגאון הגדול מוהר"ר שמואל איידליש זצללה"ה בעל חידושי הלכות ואגדות זי"ע. מיוצאי חלציו של רבינו עקיבא כהן מאובן.

אא"ז הרב מוהר"ר שמואל כץ מלאסק הנ"ל היה אחי הרב החסיד הקדוש מקובל אלקי מוהר"ר אברהם כץ שד"ר מירושלים עה"ק תובב"א בעהמ"ח וכו'.

ואא"ז אבי אם אבי הרב הצדיק הקדוש המפורסם מוהר"ר משה מזאלשין זצללה"ה זי"ע. היה חתן מוהר"ר יחיאל מיכל זצל"ה מווישעגראד בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר שמואל כץ זצלללה"ה הנזכר. והוא אבי דודי זקני הרב הגאון האמיתי החריף הגדול מוהר"ר זאב וואלף כץ זצללה"ה אבד"ק לאסק הנקרא ר' וועלוויל חריף.

הוספות שלי למגילת היוחסין:

• בהקדמה לספר בית יהודה הנ"ל, מזכיר ר' יוסף את שם אמו, [אשת ר' יצחק יוסקוביץ], ושמה דינה.

• ר' יצחק יוסקוביץ, היה מכונה ר' איטשע וואלער, והיה מקורב אצל שאר בשרו, הרה"ק מטשעכנוב. בניו הנוספים של ר' יצחק הם, אברהם, מאיר יחיאל, ומשה זאב.

• ר' יוסף יוסקוביץ היה חתנו של ר' יעקב צבי קלפפיש, ר' יוסף נפטר ל' כסלו תרפ"ה בלודז'.

• צאצאיו של ר' יוסף: ר' שמעון דן יוסקוביץ הי"ד נהרג בשואה. מרת ינטה מרים אשת ר' משה ירוחם ארליך, נפטר תשכג. מרת אסתר אשת ר' נפתלי אשר זאליכובסקי. ר' מרדכי יוסקוביץ. ור' יעקב צבי יוסקוביץ, שהדפיס את הספר זכרון יוסף, נפטר תמוז תשמה.

• הנזכר כאן 'אבי אם אבי' ר' משה מזאלושין, ולא נזכר שם אבי אביו של ר' יוסף, שמו היה ר' מאיר יוסקוביץ, ובניו הנוספים של ר' מאיר הם, ר' שמואל יוסקוביץ, ר' משה יוסקוביץ, ומרת חיה שרה אשת ר' דוד דב טאוב.