‏הצגת רשומות עם תוויות רבינר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רבינר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 ביוני 2013

הגאון רבי ראובן פיין



היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי ראובן פיין.
ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל, וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.
לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.
לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.
תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת הספרים 'בין המשפתיים'.


וזה סדר יחוסו,
אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה) אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם 35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.
בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר 'עונג שבת'.
צאצאיו:
א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.

אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים, נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט, ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.
צאצאיו:

יום שבת, 29 בינואר 2011

אילן יוחסין לרבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק


בעיתון המודיע, התפרסם ביום שישי העבר, מוסף שלם, אודות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, לרגל מלאות עשרים וחמש שנים לפטירתו.

בכתבה המספרת על תולדות חייו, האריכו מעט ביחוסו, ופרטו את השתלשלות יחוסו, עד רבה של קורעניץ, רבי אברהם משולם זלמן הלוי לנדא, שהיה מגזע הנודע ביהודה, ומגזע החכם צבי. [כפי הנראה מבנו ר' אברהם משולם זלמן אשכנזי בעל דברי משולם].

בנו של ר' זלמן קורניצר, וממלא מקומו, היה רבי מרדכי זיסקינד לנדא. בפטירתו, לא הניח אחריו ר' זיסקינד בנים, כי אם שתי בנות. חתנו ר' משה יהודה לייב, מילא את מקומו כרב העיר, וגם אימץ לעצמו את שם המשפחה לנדא.

בנו של רבי משה יהודה לייב, היה רבי יעקב לנדא, הוא כיהן ברבנות העיר קורעניץ, לאחר פטירת אביו, עוד בהיותו בחור. לימים נישא, למרת מינה למשפחת רבינוביץ, מסדר הקידושין היה רבי יוסף רוזין הרוגאטשובער.

על פי דברי הסופר בעיתון המודיע, הרי שחותנו של רבי יעקב לנדא - רבי יעקב רבינוביץ מטעלז, היה חתנו של הגאון רבי אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן.

אבל מבחינת השנים, נראה הדבר מוזר, כיצד רבי יעקב לנדא שנפטר בשנת תשמ"ו, היה חתן חתנו של רבי אברהם שמעון טרויב, שנפטר בשנת תרל"ו, מאה ועשר שנים לפניו.

לכן ברור שנפלה כאן טעות, והאמת היא כדלהלן.

 תולדות רבי אברהם שמעון טרויב
רבי אברהם שמעון טרויב [הזכרנוהו בבלוג במאמר על רבי שמואל סלנט], היה אב"ד קיידאן עד לפטירתו ביום כ"ט טבת תרל"ו. אחרי פטירתו, נתמנה למלא את מקומו בנו, רבי שלמה זלמן שמחה טרויב, שעד אז שימש כאב"ד קראק. אודותיו להלן. בן נוסף לר' אברהם שמעון, היה רבי יהודה טרויב מוילנא. מלבדם, נולדו לו עוד כמה ילדים, אך הם לא האריכו ימים, ונפטרו צעירים. אך זה ודאי, שר' שמואל סלנט לא היה חתנו של ר' אברהם שמעון טרויב, כפי שהארכנו במאמר הנ"ל.

רבי זלמן שמחה, נפטר בשנת תרע"א. נודעו ממנו, ארבעה בנים ושתי בנות.

  • בנו האחד רבי אריה לייב טרויב, חתן ר' יחזקאל רבינר נכד רבי מרדכי אב"ד בויסק שבלטביה.
  • בנו השני רבי צבי טרויב, היה חתן רבי דוד הירש קלאזוב, [גיסם של האחים הגאונים ר' אליהו אהרן מילייקובסקי אב"ד גראייעווא, מחבר כמה ספרים, ור' גרשון מענדל סאמנוב מק"ק ליבוי אבי ר' אפרים סאמנוב אב"ד ווינדאווי בעהמ"ח הכהן הגדול והסגן].
  • שני בנים נוספים, הם בנימין זאב ויחיאל מיכל.
  • בתו הראשונה מרת פראדל, היתה אשת השניה של הגאון ר' אברהם אליהו ב"ר משה מרדכי קפלן [לאחר שנתאלמן בשנת תרמ"ו מרעייתו הראשונה - בתו של ר' אברהם משה הלוי אב"ד ראקוב], תלמיד ישיבת וולוזי'ן, שהיה הר"מ הראשון בישיבת לומז'ה. תורתו נדפסה בספר 'כתבי העילוי מראקוב'. משנתאלמנה ממנו, נישאה מרת פראדל בשנית בשנת תרס"א, לר' יעקב רבינוביץ מיקירי וטובי העיר טעלז. היא נספתה בשואה הי"ד.
  • בתו השניה של ר' זלמן שמחה, היתה אשת הגאון ר' יצחק אליהו גפן אב"ד ריטובה.

ובכן, למרת פראדל הנ"ל, נולד מזיווגה הראשון, בן אחד, הוא הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, שנולד בשנת תר"ן, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו. ר' אברהם אליהו השני, למד בישיבות ליטא, ונחשב כאחד מבחירי תלמידי הסבא מסלבודקה, בשנת תר"ף נבחר לשמש נבחר לשמש בבית המדרש לרבנים בברלין, עד לפטירתו בט"ו אייר תרפ"ד. כתביו נדפסו בהוצאת מוסד הרב קוק, 'דברי תלמוד', ירושלים תשי"ח, 'בעקבות היראה', ירושלים תשמ"ח. ולאחרונה על ידי משפחתו, 'מבחר כתבים', ירושלים תשס"ו.

ומזיווגה השני, כאשר נישאה לר' יעקב רבינוביץ מטלז, נולדו לה בן אחד ושתי בנות. הבן הוא רבי אייזיק רבינוביץ, תלמיד ישיבת טעלז, חתן הגאון רבי אהרן באקשט אב"ד שאבלי, הי"ד. והבנות הן, מרת הינדא אשת רבי חיים פוהן אב"ד פרן, הי"ד. ומרת מינה אשת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.

נסכם ונאמר, הרבנית מינה, אשת רבי יעקב לנדא, היתה נינתו של רבי אברהם שמעון טרויב. אמה מרת פראדל, היתה נכדתו. מינה נולדה לאמה מזיווגה השני כאשר נישאה לרבי יעקב רבינוביץ מטעלז.


אגב, מזיווגו הראשון של ר' יעקב רבינוביץ הנ"ל, נולדה לו בת אחת, מרת פרומה רחל. היא נישאה לרבי ראובן דב דסלר אביו של המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו שנזכר במאמרינו הקודם. ובכך היתה לאמו חורגתו של המשגיח.

תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הורוביץ, שעוזר לי רבות, במסירת מידע על משפחות רבנים בכלל, ומשפחות אלו בפרט.