‏הצגת רשומות עם תוויות פרגר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרגר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

אילן היוחסין של רבי יוסף חיים קרא

במאמר הקודם כתבנו את קורות חייו של רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ופירטנו את רשימת צאצאיו.
במאמר שלפנינו, נסקור את שושלת יחוס אבותיו, ונעמוד על כמה מן הנקודות הבעייתיות ביחוסו.


וזה סדר היחוס 
  • רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.
  • אביו היה רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, נפטר בשנת תצ"ז.
  • אביו רבי לייב פרעגער, דיין ודרשן בלונטשיץ.
  • מגזע המהר"ל מפראג.

אודות הקשר בין רבי לייב פרעגער עד למהר"ל, נמסר בידי צאצאיו, בכמה מקורות, הוא היה דור רביעי למהר"ל מפראג.

ראיתי בספר 'עלי מרורות', שכתבו שר' לייב זה, הוא הוא שהיה בנו של רבי שמואל בן רבי בצלאל אב"ד קעלן בנו של המהר"ל מפראג, אך גירסא זו אינה נראית בעיני. כי על רבי יהודה לייב זה, ידוע שנפטר בתשרי תס"ו בפראג, ולא כתוב עליו בשום מקום שהיה דרשן ודיין בלונטשיץ.

עוד אעיר, כי אילו אכן צדק המעיר שם בספר עלי מרורות, נמצא, כי רבי אביגדור קרא מפינסק - בנו של רבי יוסף חיים כאמור - היה בן דוד שני בשלישי עם בר פלוגתתו בעל התניא.. שאף הוא היה מצאצאי רבי יהודה לייב בר שמואל הנ"ל. [איני בא לאמר שזו ראיה לשלילה, רק ציינתי נקודה מעניינת].

*     *     *

יחוסו למשפחת קצנלבוגן ולשר שאול וואהל,
נמסר בכתבי היוחסין, כי אביו, רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא היה חתנו של רבי אליהו אפטר מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל קצנלבוגן,
האומנם?

הנה כך כתב ר' צבי הירש עדעלמאן [חן טוב] בספר ניר לדוד ולזרעו, [לונדון תריב, ונספח לספר גדולת שאול, לונדון תריד],
"הרב מוהר"ר אליה בהגאון מוהר"ר הירשל הנז' הוליד... בת אחת היא הרבנית מרת מיכלא אשת הגאון מוהר"ר סענדר ז"ל אבד"ק לעסלא ובסוף ימיו פרנס ומנהיג בק' קראטשין, והוא נאסף אל עמיו בשנת תצ"ז".
נראה, כי אכן, רבי יוסף חיים היה בן בתו של רבי אליהו אפטער מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל.

אלא, שהגאון רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, שכאמור היה חתנו של רבי יוסף חיים קרא, כתב צוואה לפני פטירתו, היא נדפסה בספר של חתנו רבי יששכר וויינגורט - פתחי שערים זרעים, תחת השם "ברכת אפרים", ובאחרונה נדפסה בספר בפני עצמו. בתוך הצוואה, בסעיף כג, כותב ר' אפרים לבניו כך,

יום שלישי, 1 בינואר 2013

האדמו"ר מסאדיגורא זכר צדיק לברכה

בבני ברק נפטר הבוקר כבוד קדושת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא זקן אדמורי רוז'ין, בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
האדמו"ר נולד בעיר וינה בירת אוסטריה, בסוף שנת תרפ"ח, אחר המלחמה נישא למרת צפורה בתו של רבי יוסף אריה פלדמן [להלן, בתחתית הרשימה, הבאתי גם את עץ המשפחה שלו, המשתרע לגדולי עולם, ובהם המהר"ם שיק].
זמן מה גר האדמו"ר באמריקה, בתחילה גר שם גם אביו, אך גם לאחר שאביו עלה, הוא נשאר שם וכיהן כרב לקהילת חסידי סדיגורא באמריקה. לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ט מונה לממלא מקומו, והנהיג את עדתו שנים רבות בתל אביב, עד שלפני מספר שנים, עבר לבני ברק, שם כאמור נפטר הבוקר, י"ט טבת תשע"ג.
מדברי תורתו ואמרות קדשו של האדמו"ר, נדפסו הספרים 'עקבי אבירים'.
האדמו"ר מסדיגורא, tog

האדמו"ר זצ"ל, היה בן אחר בן עד למגיד ממעזריטש, וזה סדר יחוסו,
  • אביו, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא נפטר כ"ט ניסן תשל"ט. זוגתו מרת מירה רייזל לבית העשל, נפטרה ד' אדר תשמ"ב.
  • אביו, האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא נפטר י"ט תשרי תרע"ג. זוגתו מרת שרה שיינדיל רויזא נפטרה י"ב אב תשי"ח באמריקה.
  • אביו, האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא, נפטר שם י"ג תשרי תרס"ז. זוגתו מרת אסתר, נפטרה צעירה ה' טבת תרמ"א.
  • אביו, האדמו"ר רבי.אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא, נפטר י"א אלול תרמ"ג בסדיגורא. זוגתו מרת מרים לבית פרלוב, נפטרה לפני שנת תר"מ.
  • אביו, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.
  • אביו, הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהביטש.
  • אביו, רבי אברהם המלאך.
  • אביו, המגיד ממעזריטש.
ומעלה בקודש.

יום רביעי, 15 ביוני 2011

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם


אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 
האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.