רבי צבי דוד הלוי אב"ד קראקא

היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב, מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות.  לאחר פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו ברבנות.

בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו, כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות. זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא, שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.

תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'.

כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.

רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].

רבי יעקב יוסף זינגר רבה של גבעת שמואל

ברוך דיין האמת.
אתמול נפטר הגאון רבי יעקב יוסף זינגר שכיהן כרב העיר גבעת שמואל למעלה מארבעים שנה.

הרב יעקב יוסף זינגר. דוברות גב"ש

הרב זינגר נולד בהונגריה בשנת ת"ש, ועלה לארץ ישראל עם הוריו. בבחרותו למד בישיבת ערלוי ואצל הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בישיבת חכמי לובלין.
נשא לאשה את מרת מלכה מרים בת ר' יוסף ניסל, שנפטרה לפני כשלש וחצי שנים. וקבעו מושבם בבני ברק.
לאחר פטירת אביו בשנת תשל"א, נבחר למלא את מקומו כרב העיר גבעת שמואל.
הלווייתו התקיימה אמש, היא יצאה מגבעת שמואל דרך ישיבת ערלוי להר המנוחות בירושלים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון רבי יהודה דב זינגר אב"ד גבעת שמואל, בעהמ"ח זיו המצוות, זיו המנהגים וזיו השבת. נפטר ביום י"ט שבט תשל"א. זוגתו מרת חנה רייזל, בת דודו, רבי מרדכי הכהן ראש השוחטים בבודפסט.
• אביו רבי יעקב יוסף זינגער וזוגתו מרת יטל. מלבד בנם רבי יהודה דב, היתה להם בת מרת רייזל אשת רבי ישראל אשר קראלי הי"ד אב"ד פרוינקירכן בעהמ"ח 'בני ישראל'.
• אביו רבי יצחק זינגר, וזוגתו מרת רייזל.

מרת יטל הנ"ל, אשת רבי יעקב יוסף זינגר,

• אביה הגאון רבי משה שמעון הלוי אב"ד יאקא, ואחר מכן אב"ד פרוינקירכן, בעהמ"ח 'ישמח לב'. נפטר בירושלים ו' אייר ת"ש. זוגתו מרת אסתר לבית מנצר.
• אביו רבי יהודה הלוי דיין ע"ח, זוגתו מרת צעריל.

מרת רייזל הנ"ל, אשת רבי יצחק זינגר,

• אביה רבי אליעזר בוסקוביץ
• אביו הגאון רבי בנימין זאב וואלף הלוי בוסקוביץ אב"ד פרוסטיץ וקעלין, ועוד. נפטר י' סיון תקע"ח. זוגתו מרת אסתר.
• אביו הגאון רבי שמואל הלוי קעלין בעל 'מחצית השקל'. זוגתו מרת עלקלא.
• ומעלה בקודש.

מרת אסתר הנ"ל, אשת רבי משה שמעון הלוי,

• אביה רבי יששכר בער מנצר אב"ד יאקא תלמיד הכתב סופר, נפטר תרנ"ב.
• אביו רבי יהושע מנצר תלמיד החתם סופר.

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.

רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא

אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.

רבי נתן נחום ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק

בבית החיים בווארשא, מונחת מצבה אחת מרובת שבחים, על קברו של ר' נתן נחום הלוי,

הוא נפטר לפני מאה ארבעים וחמש שנה, ביום כ"ה אלול תרכ"ז.

בספר 'נחלת עולמים' (ציונים לנפשות גדולי ישראל, שרי התורה, אנשי השם, רבנים, גאונים, וסוחרים נכבדים, אשר לאמונה גברו בארץ, אשר מצאו להם קבר בעמק הבכא, פה ווארשא. נאסף ע"י שמואל יעוונין. ווארשא בדפוס ר' יצחק גאלדמאן נ"י שנת תרמ"ב לפ"ק), בסימן צח, ציטט את נוסח מצבתו, והקדים לה תיאור קצר אודות האיש, "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים".

וזה הנוסח על מצבתו,

פ"נ

נפש יקרה! בדרך ה' הלכת כל ימיך

תורה ועבודה לא משו מאהלך כל שנותיך

נועם מעשיך הריחו קדושי עליון ויכבדוך

נחנו בקול מר צורח על אבדן מחמד נפשנו

חלף ועבר מאתנו נזר ועטרת ראשנו

ועת שכנת פה עלי האדמה

מה רב טוב פעלת עם כל בו נשמה.

הן פה אך גויתך טמון, נפשך בשמי גבוה

לקחת שכרך נקראת השמים למצוא מרגוע

ובין שרפי קודש פורשי כנפים

ישימו נפשך ונשמתך בצרור החיים.

ה"ה הרב המופלג בתו"י החסיד המפורסם מ' נתן נחום בהמנוח מו"ה

אליעזר הלוי, ממשפחת הקדושים הר' אלימלך, ואחיו ר' זושא זצוקלה"ה,

נקרא ר' נתן סצוצינער. נא"ע יום ד' כ"ה אלול תרכ"ז לפ"ק, תנצב"ה.

חיפשתי בכמה מקומות, גם ברשומות ה-JRI, אך עד כה לא הצלחתי לזהות את משפחתו של ר' נתן נחום, ו

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

רבי אליהו פרדס רבה הראשי של ירושלים

היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי אליהו פרדס רבה של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית. רבי אליהו נולד בירושלים י"ז תמוז תרנ"ג, למד בתלמוד תורה הספרדים בבית המדרש 'דורש ציון', ובישיבת 'תפארת ירושלים', כמו כן למד גם בבית המדרש לרבנים 'העזרה, הוסמך לרבנות על ידי גדולי רבני ירושלים, ביניהם הראשון לציון רבי בן ציון עוזיאל. 
[על פי רישום נישואיו בארכיון ירושלים, שמו המלא היה אליהו פנחס פרדס].

החל משנת תרע"ב הרביץ תורה ברבים בירושלים, בכמה בתי ספר ותלמודי תורה, בשנת תרפ"ב נבחר לועד עדת הספרדים בירושלים, היה פעיל רבות בציבוריות הירושלמית, בנושאי הקהילה הכללית כך למשל היה חבר ועד העיר ליהודי ירושלים וועד הקהילה העברית בירושלים ועוד, והן מבחינה דתית היה סגן יו"ר המועצה הדתית ירושלים, וחבר בתנועת המזרחי.  בשנת תשי"ג, נבחר לכהן כרבה הראשי של רמת גן, ובשנת תשכ"א, עלה ונתעלה לשבת על כסא הרבנות של ירושלים עיר הקודש.

רבי אליהו פרדס, עם רעייתו אלגרה

יחוסו של רבי אליהו פרדס

מוצאה של משפחת פרדס, כפי הנראה הוא בצפון מערב ספרד, בעיר Paredes de Nava , במחוז Palencia . כבר במאה ה14- מוצאים אנו מושב יהודים בפרידיש וזאת ממכתב הרא"ש משנת ס"ה: אתה רבי יעקב ברבי משה דבאליניסיא על ענין הערוב… ואתה אסרת אותו לקהל פרידיש. בעקבות גרוש ספרד בשנת רנ"ב מגיעים אבות המשפחה לארץ ישראל. כבר במאה השש עשרה, נמצאים רבנים ממשפחת פארידיש בצפת, והחל מהמאה השמונה עשרה בירושלים. וזה הידוע לנו על יחוסו הפרטני של רבי אליהו.

אביו, רבי בן ציון נסים פרידיס, ממקובלי ירושלים, והדרשנים החשובים שבה, נולד בירושלים ביום כ"ז כסלו תרכ"ב, כיהן בכמה בתי כנסת כראש ישיבה. בצעירותו נמנה בין יחידי ק"ק חסידים 'בית-אל' והיה שד"ר למערב הפנימי והחיצון, פעם בשם המוסד ופעם כשליח לעצמו. הורה בת"ת הספרדים ות"ת הבוכרים. מיחידי ישיבת אח"ד, בעלי בתים, 'שפת אמת', 'שבת אחים' בביהכנ"ס 'איסטנבוליס' שבעיר העתיקה ובפרט בימי ספירת העומר, בביכנ"ס 'ישעיה' ובביכנ"ס 'טראנטו'. בשנותיו האחרונות נמנה בין לומדי חברת 'מגן דוד' בישיבת מרכז הרב בירושלים. נפטר ראש חודש אדר א' תש"ג. מדברי תורתו נדפסו בספר 'פרדס התורה', ירושלים תשנח. אשתו מרת מזל אורו למשפחת קסוטו נפטרה כ"ג אדר תרצ"ט,

רבי יחזקאל הלוי - מאתיים שנה לפטירתו

היום כ"ט שבט מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי יחזקאל הלוי, אב"ד באברויסק .
 

רבי יחזקאל היה בנו של רבי שמואל הלוי ממינסק בן רבי בנימין הלוי בן בנו של המהרש"א. כך כתב בספר מליצי אש, (אלול עמ' עב) בשם ר' מרדכי פריעד מלאדז. אמנם, בספר קרני אור דלהלן, כתוב מעט אחרת, דהיינו ר' יחזקאל היה בן ר' שמואל רב גליל מינסק דליטא דור רביעי ממהרש"א. 
מיהו ר' שמואל רב גליל מינסק? 
בספר 'ליטא', של משה צינוביץ ושמואל חסידה, הבינו בפשטות שהכוונה אל ר' שמואל בעהמ"ח תשובת שמואל ומר שמואל, שהוא בן ר' יוסף בן ר' שמואל אב"ד פיורדא ומחבר בית שמואל. אבל נראה שטעותם גדולה בזה כי הוא לא היה לוי ולא שייך למשפחת המהרש"א. 
יתכן לומר שהוא ר' שמואל סגל שהיה הרב במינסק אחרי ר' ישראל מירקש, ונפטר ער"ח טבת תקע"ט. בספר רבני מינסק וחכמיה, הובא נוסח מצבתו, וכתוב עליו הרב הגדול מרא דאתרא החריף מוהר שמואל במ' יחיאל מיכל סגל, ואם כן, מה שכתבו בספר מליצי אש שר' שמואל היה בן ר' בנימין אינו מדוייק. [ומה שר' יחזקאל נפטר שבע שנים לפניו אינו בעיה בעיני כי ר' יחזקאל נפטר כנראה לפני הגיעו לגבורות, ולמשל בנו ר' יהושע נשא אשה שנולדה 10 שנים לאחר פטירתו של ר' יחזקאל].

בזיווג ראשון נשא רבי יחזקאל הלוי, את בתו של הגאון מוילנא, אך מכיוון שלא היו להם ילדים נתגרשו בפקודת הגר"א, כך מסופר בשם רבי אריה לוין. אך אחד מצאצאיו (יחזקאל קוטיק) מספר בזכרונותיו כי ר' יחזקאל ואשתו בת הגר"א היו גולים מעיר לעיר, בחורף לבשו בגדי קיץ, ובקיץ התעטפו בפרוות, ניזונו מלחם ומים והיו ישנים על האדמה, עד שאשתו נפטרה מחמת קושי הגלות.
בזיווגו השני נשא את בת הגאון רבי שמחה פריד מורה צדק הוראדנא. בשו"ת חוט המשולש בתשובת של הגאון רבי משה זאב אב"ד ביאליסטוק, אל הגאון ר' הלל פריד בנו של ר' שמחה, כותב שר' אברהם דובער אב"ד קאמניץ דלהלן, היה בן אחותו של של ר' הלל. ומכאן שר' יחזקאל היה חתנו של ר' שמחה. אודות רבי שמחה פריד יחוסו וצאצאיו, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

ואלו הם שלשת בניו הגדולים (קוטיק מזכיר שהיו ארבעה בנים גדולים אולם הרביעי לא נודע לנו בשמו)

• רבי אברהם דובער הלוי אב"ד קאמניץ מחבר זכר אברהם, חתן רבי אריה בנו של רבי אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה. שימש ברבנות העיר קאמניץ קרוב לארבעים שנה, התפרסם לאיש מופת ו"צדיק", ורבים באו אליו לדרוש עצתו. בראש הספר אבות דר' נתן עם פירושי שני אליהו ובן אברהם וילנא והוראדנא תקצ"ג, נזכר שקבל הסכמות מכמה וכמה רבנים ובהם הרב מ' אברהם דובער בהחסי' מ' יחזקאל מקאמעניץ, אך לא הובא נוסח הסכמתו. נפטר ממגיפת החולירע ביום הראשון של חג הסוכות ט"ו תשרי תרכ"ז. נספד בספר 'בכי ומספד', מר' ישראל ווישניאק. שלשה בנים היו לו, א. רבי יחזקאל הלוי דיין בקוברין, זוגתו מרת הדס בת ר' הירש יואל רייצעס מביאליסטוק. בערוב ימיו התגרש ועלה לארץ ישראל. ב. רבי שמחה הלוי מפינסק. ג. רבי משה הלוי אב"ד נאטש וקאמניץ, תלמידו של המהרי"ל דיסקין, שהביא לדפוס בוילנא תרע"ג, את הספר קרני אור, שחיבר זקינו רבי אלכסנדר זיסקינד הנ"ל, ובראש הספר פרט את יחוסו כנ"ל. בשער הספר ובהסכמות שבחו רבות את רבי משה, צדקתו וחסידותו, וחריפותו בתורה. והוא היה אביו של ר' מרדכי אריה הלוי ניסנבוים שעלה לירושלים, ושם הדפיס את הספר של חותנו ר' משה שמואל אב"ד זוויעהיל, 'נחלת אבות', ובסופו בא קונטרס 'זכר אברהם' לזקנו ר' אברהם דובער, ירושלים תרפ"ו.

• רבי אליעזר הלוי מו"צ דק"ק הוראדנא, על מקום חותנו ודודו רבי הלל פריד מו"ץ דהוראדנא [חתנו של רבי חיים מוולאזין]. אמרו עליו שמגיל שמונה לא הביט בפני אשה, ובלכתו ברחובות גרודנא, היה השמש צועד לפניו להשגיח שלא יתקל בנשים. כאשר היה הולך למרחץ ביום שישי, היה מחליף את בגדיו הנאים עם בגדי עניים קרועים, וכך קיים מתן בסתר. נודע בספרייתו הגדולה בה היו ספרים שירש מאביו ומחותנו. האריך הרבה בתפילותיו, ולכן לא התפלל את כל התפילה עם הציבור אלא היה יוצא לקריאת שמע ושמונה עשרה. עניים רבים היו מאוכלי שולחנו. נפטר ה' אדר א' תרי"ג. על מצבתו נכתב פ"נ הרב המאור הגדול החסיד המפורסם מ"ץ דפה מ"ו אליעזר בהרב החסיד המפורסם מ' יחזקאל הלוי ונפטר ביום א' ה' ימים לחדש אדר ראשון שנת תרי"ג לפ"ק הוראדנא תנצב"ה. בתו מרת שרה אשת ר' משה קוטיק מקאמניץ, חסיד קוברין וסלונים, הוריו של יחזקאל קוטיק שזכרונותיו נדפסו ביידיש ובעברית, בזכרונותיו האריך בשבחה של אמו ששמרה על אדיקותה מבית אביה, למרות סביבתה החומרית.
  

רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב

סניגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הותיר אחריו בפטירתו, שני בנים, ושתים או שלש בנות. מלבדם היה לו עוד בן אחד, שנפטר בחייו. הוא הרב הקדוש רבי מאיר מברדיטשוב מחבר ספר 'כתר תורה'. תאריך פטירתו חל היום, כ"ט תשרי, והוא נפטר לפני מאתיים וחמש שנים בשנת תקס"ו.

רבי מאיר נולד לאביו, הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, ונודע בחריפותו ובגאונותו, הוא נשא לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקרלין. בהקדמתו לספרו מספר הוא מעט עליו ועל אביו, וזה לשונו שם: "אמר הזעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י, וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה, אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך  כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי, גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו". מספר כי לאחר פטירתו, התבטא אביו הקדוש "החזרתי נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה". 

להלן נפרט סדר יחוסו:

אביו הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שכיהן ברבנות במספר ערים, תחילה היה אב"ד ריטשעאוואל ומשם לזעליחוב, ולעיר הגדולה פינסק, לימים נאלץ לעזוב את רבנות העיר פינסק מפאת נטייתו החסידית, ורק אז בסוף ימיו קבע משכנו בבארדיטשוב, בשמה נודע ונתפרסם, ועל שמו נתפרסמה העיירה. רבי לוי יצחק היה בנו של רבי מאיר אב"ד הוסאקוב שבגליציה. בן רבי משה מזאמושטש, ששימש כדיין בק"ק לבוב שנים רבות, [ראה, 'אנשי שם', אות תי"א]. בן רבי יהודה זונדל. [כך כתב הגאון מסעראצק, וראה עוד, ויתילדו, 72,73,90, אמנם כותב תולדותיו של רבי לוי יצחק, ר' שלום גוטמן מפקפק בזה בספרו תפארת בית לוי, ויש טעם בדבריו].

אודות רבי משה מזאמושטש, כתב רבי יוסף לעוינשטיין אב"ד סרוצק, שהוא היה חתן רבי משה בעל המהדורא בתרא, חתנו של המהרש"א, ומקורו אינו ברור.

אשת רבי מאיר אב"ד הוסאקוב, אמו של הקדושת לוי, היתה הרבנית מ' שרה סאסיא שרה סאשה, היא היתה חכמנית וצדקת מפורסמת בכשרון מעשיה, והיתה מצאצאי הגאון רבי משה מרגליות אב"ד טרניגראד,

רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה חתן גביר מהמשפחה המפורסמת משפחת פרץ מלברטוב, בנשאו את בתו פרל.

על פי דבריו של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, היה שם חותנו רבי שמואל פרץ, ואילו בספר תפארת לוי כתוב שחותנו היה אח של רבי שמואל, הוא רבי ישראל פרץ. שני אחים אלו, היו שנים מתוך ארבעת האחים הנגידים שנזכרו לשבח על ידי רבינו הפרי מגדים, שהחזיקו תלמידים הגונים. ואחים הנ"ל, היה מצאצאי בעל הקיקיון דיונה ועוד.

סדר יחוסם לא ברור, יש שכתבו שאביהם היה רבי פרץ בן רבי אריה לייבוש מאפטא, בן רבי יונה אב"ד טארלא מחבר ספר עלה דיונה, בן רבי משה בנימין זאב [מראדזין] בן רבי יונה מקראקא  בן רבי חיים. ורבי אריה לייב מאפטא הנ"ל היה חתן רבי יצחק מאיר פרנקל תאומים בנו של הקיקיון דיונה. ויש שכתבו שהיחוס לקיקיון דיונה הוא בן אחר בן. ויש שהוסיפו ענפים נוספים ליחוסם, ועוד יש להאריך ולכתוב על יחוס משפחת פרץ [האשכנזית, ואולי, יש קשר בינם למשפחת פרץ ממרוקו, שמוצאה מגירוש ספרד, המיחסים עצמם לשושלת המלוכה לבית דוד].

חותנו של רבי מאיר

כאמור לעיל, נשא רבי מאיר מבארדיטשוב לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקארלין.

מקורו הראשון נכתב בספר 'זכרון טוב', מהרב הקדוש ... ר' יצחק מנעסכיז, פיעטרקוב תרנב. בחלק המכתבים, בדף מח עמוד ב, כותב המחבר "ודבר חשוב קובע מקום לעצמו מה שראיתי כתב יד ישיש המופ' ר' מאיר ז"ל מנימאוויטש סמוך לסטעפין מן עש"ק תר"ן בזה"ל: שם הקדוש של הראש ישיבה מפינסק היה ר' אליעזר הלוי זצקללה"ה. והוא היה חתן הגאון הגדול ר' ישראל איסר אבד"ק פינסק. הוא היה רב אחד מן ועד ד' ארצות. ור' ישראל הנ"ל היה חתן הרב מהדורא בתרא חתנו של המהרש"א זלה"ה. ומצד השני היה הראש ישיבה מנכדי המהרש"ל זלה"ה. הראש ישיבה היה לו אהבה עזה עם הבארדיטשובר זצוקלה"ה בעל קדושת לוי בהיותו תחלה רב בפינסק". בהמשך כתב היד מספר ר' מאיר עוד אודות ר' אליעזר הראש ישיבה, ובהמשך הוא פורט את צאצאיו, ואז הוא מזכיר, "הרב הצה"ק ר' מאיר מפיקוב זצוקלה"ה בן הבארדיטשובער בעל ק"ל היה חתן הראש ישיבה".

וכן נדפס העתק מזה, גם בספר 'שמע שלמה', (תולדותיו של רבי שלמה מקארלין, פיעטרקוב תרפ"ח) ח"ב עמ' 21.

וכן הוא, גם במגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם ר' חיים יששכר דב גרוס מפטריווא, ונדפסה בראש ספר כתר תורה, סאטו מארע, תרצ"ג. וכותב שהיה ר' מאיר חתנו ר' אליעזר ראש ישיבה בפינסק ואשתו בת ר' ישראל איסר ב"ר אברהם מארי.

לא ניכנס כעת לסוגיא הסבוכה, מיהו ר' אליעזר הלוי זה, מיהם אבותיו, מיהו חותנו, ומיהם צאצאיו. נציין רק בקצרה, כי כפי הנראה, שני ר' אליעזר הלוי היו בקרלין באותה עת, ועל כן חל בלבול ביניהם ברבות הימים. ואם ירצה ה' עוד נעלה את כל הדיון בזה אודות ספר.

ואציין רק למקור נוסף, שהעירני ידידי הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, רבי יוסף לנדא רב ואב"ד ליטין [וקודם היה אב"ד קאמניץ ואחר כך אב"ד יאס], חיבר שו"ת ברכת יוסף. בתולדותיו שנכתבו על ידי צאצאיו נכתב כך: "אם אא"ז הגאון ברכת יוסף זצ"ל הרבנית הצדקת מרת יהודית בת הרב הה"ג ר' וואלף אבד"ק באלחוב בן הגאון מופת דורו ר' יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ ... ואחות זקנתי הצדקת יהודית הנ"ל היא הצדקת מ' מרים מלבוב בת הה"ג דבאלחוב היתה מחותנת הה"ק קדושת לוי זצ"ל, כי בנו הגאון הקדוש ר' מאיר זצ"לבעל כתר תורה הי' חתנה והקדוש מברדיטשוב זצ"ל נהנה מאד שהתחתן עם גזע קודש כמי"ב".

צאצאי רבי מאיר

ידועים לנו בן ובת מצאצאיו של רבי מאיר מברדיצוב, והם, בנו, רבי יוסף הביא לדפוס את הספר קדושת לוי, בברדיטשוב, בשנת תקע"ו. ובתו, הצדקנית מרת אסתר רחל, אשת הרה"ק רבי דוד אריה לייב מנדבורנא בן המגיד רבי צבי הירש מנדבורנא, הדפיס את ספרו של אביו 'צמח ה' לצבי', ונפטר י"ז שבט תר"ט. לרבי דוד לייב היה בן אחד ושלש בנות, בנו היה רבי מאיר מנדבורנא, בתו האחת היתה אשת רבי ישראל מבאקויא חותנו של רבי אלתר שפירא מחבר מגילת היוחסין שנדפסה בספר 'שם משמעון', והשניה אשת ר' צבי הירש יונה מארץ הקודש נכד לר' אברהם דוד מבוטשאטש, והשלישית היא מרת צפורה דבורה (נפטרה י"ד אב תרמ"ט), אשת רבי משולם זושא ויסבלום, צאצא לשני האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי משולם זושא מאניפולי. נפטר כ"ה כסלו תר"ן, ומצאצאיו נשתלשלו משפחות רבות בארץ הקודש.