רבי ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד קהילת סאטמר

 קהילת סאטמר בארצות הברית, איבדה היום את הראב"ד רבי ישראל חיים מנשה פרידמן, הדמות השניה בחשיבותה בקהילה, אחרי האדמו"ר מסאטמר.

רבי ישראל חיים מנשה, נולד בשנת תרפ"ז בעיירה ביסטריץ, בימי המלחמה הגיע למחנה אושוויץ, ואף עמד מול הצורר מנגלה, וניצל בהשגחה פרטית. 

בצעירותו, לאחר שניצל מן המלחמה למד בישיבת בית שמואל במערב אוסטריה, ולאחר מכן בישיבת בית מדרש עליון. 

בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בת רבי אהרן טייטלבוים מאוהעל, מצאצאי בעל הישמח משה, וקרוב משפחתו של האדמו"ר בעל הדברי יואל מסאטמר.

בשנת תש"ל מינהו האדמו"ר בעל הדברי יואל לכהן כדיין בקהילה, ושימש בתפקיד זה למעלה מיובל שנים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי יעקב צבי פרידמן, בזיווג ראשון היה חתן בנו של רבי משה אריה פריינד. זוגתו מרת בילא לבית גולדברגר.
• אביו רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב בעל ליקוטי מהרי"ח, שמש בכתר הרבנות שלושים שנה, נפטר כ"ד סיון תרפ"ב. נשא את תחילה את מרת מאטיל לאה, ואחר כך את אחותה, היא זוגתו השניה מרת צירל לבית ויסברג, נפטרה ט' כסלו ת"ש.
• אביו רבי יהודה פרידמן, זוגתו מרת מרים.
• אביו רבי יעקב צבי פרידמן. 

מרת בילא הנזכרת לעיל, 

• אביה רבי מנשה גולדברגר מסטרופקוב, זוגתו מרת שרה לבית רייך.

הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל

בבית החולים לניאדו נפטר היום הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין רבה של רמת השרון. הגאון רבי יעקב נולד בשנת תרפ"ד בעיר שומיאץ שברוסיה. בילדותו למד בחיידר המקומי. לאחר שנתייתם מאמו, ועבר לגור בבית  דודתו בעיר קלימוביץ'. בהיותו כבן עשר, עלה עם אביו לארץ ישראל. הם עלו לארץ ישראל באניה, במסע שארך כמעט שבועיים. במזוודה שלקחו עימם לשימוש יומיומי בזמן המסע, הכניס האב הגדול חומש ויקרא, וגמרא בבא קמא, והמשיכו בסדר לימודיהם הקבוע. וכשהגיעו אל דירתם הראשונה ברמת השרון, עוד לפני שהיו להם רהיטים, הלך האב הגדול אל בית הכנסת לשאול מן הגבאי גמרות נוספות בבא קמא, על מנת שיוכלו ללמוד כולם יחד, ולא יצטרכו להשתמש בספר אחד. בארץ ישראל, למד תורה בבית עם אביו הגדול, שנה אחת נסע לישיבת לומזא בפתח תקווה, אך חזר לבית אביו לללמוד עמו, עד הגיעו לגיל שמונה עשרה, אז נסע ללמוד בישיבת פוניבז', ונמנה על ששת הבחורים הראשונים שיסדו את הישיבה. לאחר פטירת אביו, נתמנה למלא את מקומו, כרבה של העיר, תפקיד אותו נשא ברמה במשך כשישים שנה. במהלך השנים מסר שיעורים בישיבות רבות, ואף כיהן כדיין בבית הדין של רבי ניסים קרליץ. נודע כפועל ישועות בברכותיו ובסגולותיו שהמליץ לרבים, שבורי לב ונדכאים אשר באו אליו לקבל את עצתו וברכתו. זוגתו הרבנית מינה לבית קרול, נפטרה ביום זאת חנוכה תשס"ט.

וזה סדר יחוסו,

אביו הגאון הגדול רבי צבי יהודה אדלשטיין אב"ד שומיאץ ברוסיה על מקום אביו, ולאחר שעלה לארץ ישראל, נבחר לכהן כרבה של רמת השרון. בילדותו למד תורה מפי אביו, והיו לומדים גמרא בעיון, אך רק גמרא רש"י ללא תוספות, וכאשר סיים את הש"ס בגיל 15 נסע ללמוד בישיבת וולוזין בראשותו של הגאון רבי רפאל שפירא, ובסלבודקא בישיבת כנסת בית יצחק, אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, אשר כינהו בחיר הישיבה. בשנת תרע"ו גוייס לצבא הרוסי, ונפל בשבי הגרמני, משם שוחרר כעבור שנתיים. זמן קצר לאחר שחרורו מן השבי, נפטר אביו ורבי צבי יהודה נבחר לכהן כממלא מקומו ברבנות העיר, אז נפתח פרק חדש של מסירות נפש להחזקת חיי היהדות בעיר ולימוד תורה במסירות נפש, תחת גזירות הקומוניסטים. לאחר שנתאלמן מרעייתו, החליט לעלות לארץ ישראל עם בניו ועם אמו, ואחרי חג הפסח של שנת תרצ"ד יצאו לדרך, וכשהגיעו לארץ ישראל קבע מושבו ברמת השרון. וכעבור פחות משנה, נתמנה לכהן כרבה של העיר. נפטר ביום כ' חשוון תשי"א, בבית חולים בירושלים, והובא לקבורה ברמת השרון סמוך לקבר אמו, על פי הוראת החזון איש, שאמר כי טוב לאדם להיקבר במקום מנוחת אבותיו.

החזן רבי ישראל שטיינפרס

אחד החזנים הגדולים בתולדות ישראל, היה החזן המפורסם רבי ישראל שטיינפרס, המכונה ר' ישראל חזן.
הוא נולד בשנת תרי"ב כפי הנראה בעיר ברדיצ'ב, כאשר נתייתם עבר לגור בבית דודו, ר' חנוך מוזר בחמלניק פודולסק.
נשא לאשה את מרת מרים בת ר' אברהם כץ מויניצה שהיה מחסידי סדיגורא.
ר' ישראל חזן היה מלחין גם ניגונים חסידיים, ונחשב למלחין החצר של בית אנטניא.
בשנות התר"פ נסע ר' ישראל לאמריקה, והיה שם למעלה מעשר שנים, ושם אף נפטרה רעייתו מרים, היא נפטרה בניו יורק, ביום כ"ג תמוז תרפ"ט.
לאחר פטירת רעיתו, חזר ר' ישראל לאירופה, ואחרי שנתיים שהיה בגרמניה, קבע את מושבו בסטניסלב, סמוך אל הרבי מאנטניא.
ר' ישראל נפטר כפי הנראה בשנת תרצ"ט, לפני מלחמת העולם השניה.

על פי המקובל בקרב צאצאיו, אשתו מרים, בת ר' אברהם כץ, היתה מצאצאי התבואות שור.
האם יש מי שיודע כיצד משפחת כץ מויניצא, מחסידי סדיגורא, משתייכת אל התבואות שור?

*   *   *

בתו של רבי ישראל החזן, רבקה, היתה אשת ר' ישראל דוד מעהר.
ר' ישראל דוד היה בן ר' שמואל מעהר מן העיר אנטניא.
ר' ישראל דוד נפטר אף הוא באמריקה.
אמו, היתה מרת פנינה פערל ממשפחת ויסברג או אולי ויסברשט.
על פי מסורת משפחתו הוא היה מצאצאי רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל הלבושי שרד.
האם ידועים צאצאים לבעל הלבושי שרד?
האם יש מי שיודע פרטים על משפחת מעהר או ויסברג / ויסברשט מאנטניא?

רבי נתן זצ"ל - אח לקדושי עליון

כהוספה והשלמה למאמר הקודם - על רבי נתן נחום הלוי ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק - בו הזכרנו את רבי נתן - אחיהם של שני האחים הקדושים, הרב הקדוש רבי אלימלך מליזענסק, והרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, נתעכב כאן על המעט הידוע על רבי נתן, ועל צאצאיו, וננסה להעמיד לו עץ משפחה מסודר.

מי היה ר' נתן, ומה ידוע לנו עליו?

בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', (חלק ב עמ' 885), כותב מאיר וונדר, כי ר' נתן - אחיהם של ר' אלימלך מליזנסק ור' זושא מאניפולי - כיהן כאב"ד סטוצ'ין. וכן, באחד מראשוני המאמרים של ויתילדו, כתב הרב ווקשטיין על רבי נתן שהיה אב"ד סטוטשין אך סימן זאת בסימן שאלה, לאות שהדבר בספק אצלו. יתכן שמקור שמועה זו, בכינוי נכדו - ר' נתן נחום הלוי מוורשא – שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, היה נקרא ר' נתן סצוצינער.

בספר שם ושארית לר' לוי גרוסמן, כתב שר' נתן היה גר בביאליסטוק. ואכן זה אנו יודעים, שהיה לו חתן מביאליסטוק, כפי שנפרט להלן.

אם כן, יש לנו שני מקורות אודות מקום מגוריו של ר' נתן, אך לכאורה שתיהם אינם מבוססים אלא אך בשל העובדה שצאצאיו נמצאו גרים שם.

צאצאיו של רבי נתן

חיפשתי בספרים וברשומות, אודות צאצאיו של רבי נתן, וזה מה שמצאתי עד כה.

• בן אחד היה לו לרבי נתן, והוא רבי אליהו, לא ידוע עליו הרבה, רק מרישום יוחסין של אחד מצאצאיו נמסר, שהוא היה חותנו של רבי טוביה הלוי, אבי ר' נתן נטע הלוי מרימענעץ [או רימנוב], אבי ר' אלימלך צבי הלוי שפירא, אביהם של א. רבי יעקב שפירא אב"ד טערצאל נפטר י"ב טבת תרס"ו. ב. מרת רחל אשת ר' יוסף דוד ווייסבערג סופר מירושלים, נפטרה .
• בתו של רבי נתן היתה אשת רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין. ר' אליעזר ליפמן היה בנו של הגאון רבי קלמן ליכטנשטיין אב"ד ביאליסטוק. בניו של רבי אליעזר ליפמן, היו: א. רבי אברהם ליכטנשטיין שכיהן כרב בלידא ובווילקאמיר ובפראשניץ ובעוד כמה וכמה ערים, וחיבר כמה ספרים במקצועות התורה, ובחתימתו בראש ספר כנפי נשרים, חותם נין ונכד לגאון תפארת ישראל הרב מוהר"ק קלמן אב"ד דק"ק ביאליסטאק, ונכד לצדיק תמים בדורותיו מוהר"ר נתן זצ"ל. אח לקדושי עליון הרב מוהר"ר זוסיא מהניפאלי. והרב מוהר"ר אלימלך נשמתם בעדן.

חתימת ר' אברהם בשער ספרו כנפי נשרים