רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד

אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".

בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת

בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.

רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל

      וזה סדר יחוסו

• אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
• אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נולדה ערב פסח תרל"ד, נפטרה ח' ניסן תש"ט. 
• אביו ר' אברהם גניחובסקי
• אביו ר' אליהו משה [לוין], יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א. נפטר י"ז סיון תרס"ג, ונטמן ברוז'אנקה, ולאחר זמן מה, הועבר למנוחה במקום רבנותו - זאלודאק.
• אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
• אביו ר' אליהו.

רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא

מחר ימלאו שלש מאות וששים שנה לפטירתו של הגאון רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרעמישלא. בין גדולי הדורות הוא אינו מפורסם כאחד מהפוסקים או ממחברי הספרים, אך נודע שמו בפי כל מסיבה אחרת, והיא, כיכ היו לו הרבה בנים ובנות, אשר מהם נשתלשלו צאצאים רבים שנשתבחו ביחוסם, והזכירו את יחוסם אליו, לכן נודע ר' מנחם מנדל, ונודעה משפחתו הגדולה.

אחת הסיבות שנשתבחו צאצאיו ביחוסם אליו, היא מפני שעל פי המסורת אמר הבעל שם טוב על שלש משפחות בישראל שהם מיוחסות ללא שום שמץ פסול, על פי חלק מהגירסאות משפחה אחת מתוך השלש, היא משפחת מרגליות זו. 

רבי מנחם מנדל בתחילה היה רב בעיר פינטשוב, משם עבר לכהן כרב בעיר שידלוב, ואחר כך עלה ונתעלה לישב על כסא הרבנות בעיר הגדולה פרעמישלא [היא פשמישל]. בשנת ת' כבר כיהן שם. בפרעות ת"ח ברח לקראקא להימלט על נפשו, ובשובו גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו. לדעתו של החכם יוסף כהן צדק זאת היתה הסיבה שבניו הגאונים הסבו את שמם לשם מרגליות, כשם אבי אמם, ולא נשארו עם שמם המקורי – שטנגן / שטנגלי.

רבי מנחם מנדל נפטר באיסרו חג של פסח תי"ב, אולם היות ותאריך האסרו חג שונה בארץ ובחוץ לארץ, יש חילוקי גירסאות אם נפטר ביום כ"ב ניסן או כ"ג ניסן.

יחוסו,

אביו היה רבי יואל פייביש שטנגן ממדינת גאלייך שבאשכנז, לדברי הח' יוסף כהן צדק, גלתה משפחת שטנגן מספרד לפולין, והיתה מהמשפחות המעטות שהצליחו להוציא את רכושם בידם ואת ספר יחוסם. אשתו היתה מרת פרדכי, ישנן כמה גירסאות ליחוסה, אבל אין הכרע בהם. לדברי אשל הגדולים היתה פרדכי בת הקצין רבי יהושע שמלקיש מפרעמישלא. או שהיתה בת הקצין ר' מנדל מפרעמיסלא.

יש שכתבו שאביו של ר' יואל היה רבי יצחק שטענגלי הנזכר בשו"ת הרמ"א.

נשותיו, 

בראשונה נשא את מרת שיינדיל בתו של הגאון רבי משה מרדכי מרגליות אב"ד קראקא מחבר חסדי ה' נפטר י' כסלו שע"ז, וילדה לו שבעה בנים, ולאחר שנפטרה ביום (י")ב ניסן שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף אב"ד קרעמניץ ולבוב, והיא ילדה לו שבע בנות.

צאצאיו:

• רבי אליהו מרגליות מפרעמישלא חתן ר' הירש הינקיר. הוכתר כאב"ד פרעמישלא על מקום אביו, אך נפטר זמן קצר אחריו עוד בטרם הוקמה מצבה על קברו, ונטמנו שניהם תחת אותה מצבה.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.

רבי יחיאל שלזינגר מאה ועשרים שנים לפטירתו

היום א' אלול, מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של רבי יחיאל שלזינגר. ר' יחיאל לא היה מגדולי הדורות הנודעים, הוא אף לא שימש ברבנות, רק כמגיד מישרים, ובכל אופן ראיתי לנכון לכתוב בקצרה את תולדותיו, ולפרוט את עץ משפחתו, מכיוון שצאצאיו, רבים וחשובים הם.

רבי יחיאל שלזינגר, מגיד מישרים בק"ק פרשבורג, ומחבר דברי יחיאל.

הוא היה אביו של הגאון המפורסם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל 'לב העברי', וחותנו של הגאון הצדיק רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קאלמאייא. חתן נוסף לר'  יחיאל, היה רבי אברהם אבא הערצעל רב דחברה ש"ס בק"ק פרעשבורג, ומחבר ספר 'שפתי חכמים'.

בהקדמת ספרו 'ברית עולם אחרון', ירושלים תרנח, כותב רע"י שלזינגר,

"והנה כבר רשמתי .. את הספרים אשר הם ברצוני להוציא אי"ה אם נמצא עוזרים בדפוס. אמנם כעת מוקדם לי להוציא ספר תורת יחיאל אשר מן כ"י של אאמ"ו, שהוא היה רבי המובהק דולה ומשקה תורת רבו מן החתם סופר זיע"א, כי אני הייתי רק כילד קטן בחיק החתם סופר זצ"ל ומה אשר לי ממנו הוא, והי' ברצוני להספיד ההספד אשר עשיתי עליו בבהכ"נ הגדולה "תפארת ישראל", וגם ההספד אשר עשיתי על א"מ מ' גיטל ע"ה בבהמ"ד הגדול במחוז מאה שערים, אשר הייתי אז דר שם, ולא עלה בידי ... וכן קבעתי בשם על שו"ת להיות נקרא שו"ת וחדושי סוגיות בן גיטל ע"ה, אשר הרבה סבלה עלי אין דין ספורות, הן גם במקשה לילד אשר היתה ד' ימים, וכמה הצטער עלי רבינו חת"ס זיע"א, וכאשר בא זקני הצדיק הנעלם הר"ז יוסף שמואל זצ"ל לבשרו באשמורות הבוקר כי נולדתי ביום הד' שאל אותו אימתי, אמר כחצות לילה, שאל ולמה לא בא לבשרני מיד, א"ל כי יראתי לעורר את רבינו, השיב ואמר כמה היה מחיה אותי בזה, כי לא הנחתי את עצמי על מיטתי עד עתה כל הלילה ...

ומרן חת"ס זיע"א, היה המוהל שלי והוא בעצמו וכבודו נתן לי אז השם הראשון על שם חותנו רבינו עקיבא איגר זצ"ל, אשר אותו שבוע בא אליו הבשורה ממנו [בשורת פטירתו]. ואנחנו מחוטר גזע רבינו עקיבא איגר זצ"ל, כי אנחנו הם מן יוצאי חלציו של משנת דר"ע, אשר היה רב בפ"ב, וזקנו של זקני הרב מו"ה צבי דוב זצ"ל מונח אצלו באוהל של הרבנית מצוין כי הוא היה פרנס בפ"ב, אח"כ טבעה ספינתו בנהר ונעשה ראש ב"ד במקומו, וע"כ שם משפחה שלנו שלעזינגער וגם שם משפחת הגאון ר' בונם איגר זצ"ל אב"ד דמט"ד וזרע כן שלעזינגער, ולמה נשתנה של של הגרע"א על שם מקומו לא אדע, וסדר היחוס תמצא בהקדמה של משנת דר"ע בדפוס, והמאה"ג הקצין מ"ה חיים ליב מאונגוואר זצ"ל מסר לי סדר היחוס מדוייק איש מפי איש כי היה ג"כ מן אותו משפחה, ומשפחת יפה אשר מונח אצל חת"ס ממשפחת הלבוש, היא ממשפחתנו וגם הם היו נקראים בשם משפחה שלעזינגער.

נחזור לענין, בשעת סעודת הברית דרש החת"ס ... ולזקני הצדיק הנ"ל אמר שיהיה מובטח לשמוע דרשה ממני, וכן היה כמו ותגזר אומר ויקם, אחרי שהייתי דורש דרשה ראשונה בעת בר מצוה שלי בקהל עם רב ח"ת משלי, סמוך לאחריו ביום ש"ק כאשר ישב בסעודה הג' שלח לקרא לזקנתי מ' חנה ע"ה ואמר לה אם עשיתי דבר שלא לכבודך תמחול לי וכל אשר יש לי שלך הוא, והתחילה לזעוק זעקה גדולה ומרה על דבריו מה אומר לה ובאו השכנים ותלמידים וספרה להם המאורע, והתחילו לדבר על לבו למה אומר כן והשיב בזאת השבוע יבחנו דברי, ובאותו שבוע אחרי כי בירך אותנו עלה למרום ונקבר בעש"ק כ"א טבת זיע"א".

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 

ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.

בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.

כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.

בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.

כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.

רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.

רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.

רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.

רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.

רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.

רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.

הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.

החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,

רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:

הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.

 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

שלשלת היחס של הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

בשבוע שעבר הוכתה היהדות הנאמנה והעדה החרדית, בפטירתו של הגאון הרב מאיר ברנדסדופר.

הרב ברנדסדורפר כיהן כיהן שנים רבות כדיין בבית הדין של העדה החרדית. חיבר סדרת ספרים בהלכה 'קנה בושם' ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בכל מקצועות התורה.

אפשר עוד רבות לספוד לר' מאיר, אך כאן אנו עוסקים בתולדות רבנים ומשפחותיהם, ולכן נעבור להתמקד בעץ המשפחה של ר' מאיר זצ"ל.

א. ר' מאיר ברנדסדורפר, היה בנו של הר"ר שלמה ברנדסדורפר [זו' מרת פרומעט לבית טייכטהאל] בר יהודה טרייטל ברנדסדורפר [זו' מרת אסתר לבית טייכטהאל] בר מאיר מבריגל [וזו' מרת חיה פייגל לבית וולף] בר יהודה טרייטל בר יעקב בר מאיר. על ר' מאיר זה, ראש המשפחה, מסופר שנתברך מהאחים הקדושים הר"ר אלימלך ור' זושא לדורות תלמידי חכמים.

ב. מרת פרומעט הנ"ל אשת הרב שלמה ברנדסדורפר, היא היתה בת דודו הרב יששכר שלמה טייכטהאל אב"ד פישטיאן [בעהמ"ח משנה שכיר, וזו' מרת פראדל לבית גינז], ב"ר יצחק טייכטהאל [וזו' גיטל בת ר' דוד זאב בראווער מצאנז וזו' שרה שפרינצא לבית לוסטיג] בן ר' יששכר שלמה טייכטהאל.

ג. מרת אסתר הנ"ל אשת ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, היתה בתו של ר' יצחק טייכטהאל הנ"ל, ואחות ר' יששכר שלמה.

ד. מרת חיה פייגל הנ"ל אשת ר' מאיר הנזכר בענף א', בת ר' שאול וולף מוישניצא, ב"ר דוד אלכסנדר. ומקובל במשפחה שהם מצאצאי הפני יהושע.

ה. מרת פראדל הנ"ל אשת ר' יששכר שלמה טייכטהאל הנזכר בענף ב', היתה בת ר' יעקב יוסף גינז [בעהמ"ח הרי בשמים, וזו' מרת שרה טויבא לבית לעבאוויטש], ב"ר שמעון גינז [ופראדל], בר גבריאל 'ממשפחה הרמה מגזע יוחסין הנודע בישראל הגה"ק רבינו עקיבא איגר (גינז) זצוק"ל' [ובלימלא].

ו. מרת שרה טויבא הנ"ל אשת ר' יעקב יוסף גינז, היתה בת ר' מאיר הכהן לעבאוויטש מסיגעט.

ומצד חותנו

ז. ר' מאיר ברנדסדורפר היה חתנו של הרב שמעון דוב קרישבסקי [זו' מרת רחל לבית תפילינסקי] בן הרב יוסף קדיש קרישבסקי [וזו' מרת רוחמה פייגא חיה לבית קובלסקי] בן ר' משה שדליצר [וזו' מרת שרה] ב"ר יוסף.

ח. מרת רחל הנ"ל אשת ר' שמעון דוב קרישבסקי הנזכר בענף ז', היתה בת הרב שמואל תפילינסקי מירושלים [וז' מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן] בן ר' נתנאל סופר מירושלים ב"ר שמואל ליפשיץ ב"ר נתנאל שעלה לירושלים ב"ר יעקב מוילנא.

ט. מרת רוחמה פייגא חיה הנ"ל אשת ר' יוסף קדיש קרישבסקי הנזכר בענף ז', בת ר' ראובן הכהן קובלסקי מביאליסטוק.

ועתה נבוא להרחיב מעט בתולדות הרבנים הנזכרים לעיל.

• ר' שלמה ברנדסורפר, מראשי חבורת תולדות אהרן ומפורסם בעבודת התפילה שלו. בעהמ"ח שבט מיהודה, נפטר יט כסלו תשנ"ה, ומנו"כ בהר הזיתים בירושלים. רעייתו מרת פרומעט נפטרה י' חשון תשל"ז.

• אביו ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, זכה להסתופף בצל הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. היה גיסו של בעל המשנה שכיר, ומחותן עמו פעמיים. נפטר י"ג סיוון תשכ"ט. זו' מרת אסתר נולדה בשנת תר"ם בעיר צאנז, ונפטרה כט אדר תשי"א. מצצאיו: א. ר' שלמה ברנדסדורפר הנ"ל. ב. אשת ר' יהודה גולדפינגר מירושלים, נפטר כ' תשרי תש"ן. ג. מרת ליבע לאה אשת ר' שלמה כץ ראש בית דין בפתח תקווה.

• אביו ר' מאיר מבריגל, מנו"כ בקראקא. היה לו בן נוסף בשם ר' דוד אלכסנדר אביו של ר' משה וולף ברנדסדורפר מוישניצא – פתח תקוה.

• ר' שאול וולף מווישניצא, על פי המקובל במשפחה הוא חוטר מגזע הפני יהושע, וכן כתוב על מצבות אחיו.

• ר' דוד אלכסנדר וולף, ידועים לנו שלשה בנים שלו: א. ר' שאול וולף מוישניצא הנל. ב. ר' חיים אברהם וולף. ואחיהם הצעיר ר' דוד אלכסנדר, שנולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, הוא היה חותנם של ר' אביש אייזן ז"ל ושל ר' יוסף ריכטר הי"ד.

אצל בני המשפחה רשום ששם אביו, היה נתן אהרן. ולא ברור כי ר' זהו ר' נתן אהרן וולף אב"ד אושפיצין, כי לר' נתן אהרן זה היה בן בשם ר' פנחס דוד יהושע העשל וולף שהיה רב בוישניצא, ועל כל פנים, ודאי ששייכים לאותה משפחה. והם מצאצאי הר"ר העשל והב"ח ומעב"ק. וישנם עוד גרסאות נוספות אודות משפחת וולף.

• ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נולד בשנת תרמ"ה בהונגריה. לפנים היה דיין בבוסערמין מקום מגורי חותנו, ובשנת תר"פ נתקבל כראב"ד בפישטיאן, היה מגדולי ההוראה באירופה לפני המלחמה ונתפרסם בספרו 'משנה שכיר' שנדפס בשנת תרפ"ד. בימי המלחמה חבר ספר 'אם הבנים שמחה', ובו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל וליישבה.

ר' יששכר שלמה נהרג בשנת תש"ה סוף המלחמה ברכבת, ולא ברור אם זה היה בי' או י"ג שבט.

בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת פראדל בת ר' יעקב יוסף גינז, ומשנפטרה בדמי ימיה בי"ט תשרי תרע"ח [מנו"כ בפישטיאן], נשא לאשה את מרת נחמה בת ר' דוד פרידמן אבד"ק צעהלים [חתן ר' מנחם כץ אב"ד צעהלים ותלמיד החתם סופר], היא עלתה לארץ אחרי המלחמה והאריכה ימים, ונפטרה ד' סיון תשמ.

מזיווג ראשון נולדו לו: א. מרת פרומעט הנ"ל אשת ר' שלמה ברנדסדורפר. ב. החתן מאיר טייכטהאל הי"ד. ג. הבחור שלום טייכטהאל נפ' כ"ו תמוז תרצ"ז בוינה. ד. הבחור דוד טייכטהאל הי"ד, נהרג בצרפת ב' אייר תש"ג והועלה ארונו לקבורה בירושלים. ה. ר' שמעון טייכטהאל ז"ל נפטר י' תמוז תשנ"ג. מזיווג שני נולדו לר' יששכר שלמה ארבע ילדים שיחיו, ומהם חתנו ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל מבני ברק [נפטר טו אב תשמ"ב], בנו של ר' אלישע הלברשטאם אב"ד גורליץ.

• אביו, ר' יצחק טייכטהאל, בשנת תרפ"ד, כשהדפיס בנו את השו"ת משנה שכיר, עוד היה בין החיים, זו' מרת גיטל נפטרה י"ג סיוון תרע"ב בת חמישים שנה.
• אביו, ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נזכר בשו"ת משנה שכיר, בהספד של רי"ש על אביו ר' יצחק, ומזכירו כ'הרב החסיד הצדיק אמת מגדולי חסידי רבנו הדברי חיים מצאנז שהיה מתפלל בבית מדרשו לפני התיבה בפניו בראש השנה ויום כיפור שנים רבות והיה ראש ישיבה כל ימיו והעמיד תלמידים הרבה'.
  
• ר' יעקב יוסף גינז אבדק"ק בוסערמין בעהמ"ח הרי בשמים על התורה, נולד לאביו ר' שמעון ולאמו מרת פראדל, בכ"ז טבת בשנת תרי"ד בכפר יאנקאוויץ, למד תורה מפי כמה רבנים, וביניהם דודו זקינו ר' משה גינז אב"ד צעצע והמהרם שיק [ראה דרכי משה החדש, ברשימת התלמידים אות טו]. לכשנישא עבר לגור בסיגעט, סמוך על שולחן חותנו, [ומאז הסתופף בצילו של בעל היטב לב, ומפורסם המעשה שהלך עמו לבקר אצל רבו המהרם שיק בחוליו וכו'] שם בעיר הרביץ תורה בתלמידים בישיבה. ובשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של קהילת בארשאד-טשבא, ובשנת תרנ"ב, נתמנה כרב דק"ק ביסערמין, שם כיהן עד לפטירתו, ה' ניסן תרפ"ה. נזכר בספרי גדולי דורו [מהרם שיק, נהרי אפרסמון, בית שערים ושות ערוגות הבושם] נספד בספר גבורות יצחק לר' יצחק רוזנברג [חלק ב' ירושלים תשנא]. ר' יעקב יוסף גינז היה מצאצאי ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד, יש כמה השערות כיצד, אך אין בזה דברים ברורים כיצד היה מצאצאיו.

מבניו של ר' יעקב יוסף: א. ר' יהושע גינז בעהמ"ח גאולה וישועה [על ספר בראשית, מישקאלץ תש"ג], בשנת תר"ץ נתמנה לאב"ד אפץ במחוז העוועש ונספה בשואה, זוגתו מרת חנה יוטל בת ר' שמואל בנימין יונגרייז אב"ד פילק. ב. אשת ר' יהושע ציטרון ממלא מקום חותנו כאב"ד ביסערמין. ג. מרת פראדל הנ"ל.

• ר' שמעון גינז, נולד ד' כסלו תקפ"ה בעיר צעצע ונפטר כ' אדר תרס"ג. היה שו"ב בזענטא עשרות בשנים. היו לו שתי נשים הראשונה מרת פראדל, ממנה נולדו לו עשרים בנים, ר' יעקב יוסף הנ"ל היה מהצעירים שבהם, ובזיווג שני נשא את מרת טשארנא [בת ר' חיים צבי ורייצל, היא נפטרה כה שבט תרע"ד] וממנה נולדו עוד ארבע ילדים.

מאשתו השניה נולד לו בנו ר' חיים צבי גינז, שהיה מזכיר הקהילה במונקאטש. ר' חיים צבי היה תלמיד בעל השבט סופר. [בזיווג שני נשא לאשה את מרת בלימה הי"ד שהיתה אשת ר' נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש בתו של ר' פנחס חיים קליין אב"ד שם] בכתב העת צפונות [יז] נתפרסם מתוך פנקס כתביו של ר' חיים צבי, תשובה אחת משל אחיו. ועוד נתפרסם שם רשימות היארצייט שרשם, השופכות מעט אור על אבות המשפחה, ועל כמה מאחיו. על פי מקורות במשפחה, ר' שמעון זה היה בנו של ר' מרדכי לייב גינז, אך ברשימות של ר' חיים צבי עולה ברור כי שם אביו של ר' שמעון הוא גבריאל.

• ר' גבריאל גינז מצעצע, אשתו מרת בלומלא [בת קילא] נפטרה ב' טבת תקצ"ז. על פי מסורת המשפחה היה ר' גבריאל בן אחיו של רעק"א, ויש המשערים כי היה בנו של ר' שמואל גינז מאייזנשטאט [נפטר יז שבט תקצה] שהיה אחיו של ר' עקיבא אייגר המפורסם מפוזנא, ונכדו של ר' עקיבא אייגר מפרשבורג. אך זה כנראה אינו נכון, שכן ברשימות היא"צ רשם ר' חיים צבי, שזקינו ר' גבריאל היה בן פיגאלא, ואילו אשת ר' שמואל גינז שמה היה ליבלה כמובא בספר אבני אש לוואכשטיין [מס' 501]. אחיו של ר' גבריאל היה ר' משה גינז אב"ד צעצע.

• ר' שמעון דוב קרישבסקי נולד בשנת תרס"ו בירושלים, ונפטר י"ז בתמוז תשמ"א. אשתו רחל נולדה בשנת תרע"ג נפטרה י"ח חשון תשנ"ד.

• אביו, ר' יוסף קדיש קרישבסקי, נולד בשנת תרל"ח ונתייתם מאביו בהיותו ילד צעיר, למד בישיבה בראדין והיה תלמידו של החפץ חיים. עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ה לערך, והיה מהראשונים שהחדירו את לימוד המשנה ברורה בארץ ישראל, נפטר י"ז תמוז תש"א. היה מגזע הרה"ק לייב שרה'ס. תולדותיו בספר 'ספר יוסף קדישא', ירושלים תש"ס.

צאצאיו: א. ר' חיים משה לייב קרישבסקי נולד תרנ"ו חתן ר' אברהם ישראל מרדכי גליס, נפטר ו' תשרי תשמ"ד. ב. מרת שמחה ליבא גיטל נולדה תרס"ד, אשתו [השניה] ר' דוד זכריה הלוי וואלעס, נפטרה כ"ג אדר א' תשנ"ה, והוא נפטר י"ז אייר תש"כ. ג. מרת עטקע נולדה בשנת תרס"ח, אשת ר' ישראל אייזנער נפטרה י"ד תשרי תשנ"ה, והוא נפטר יד טבת תשנד. ד. ר' יצחק זאב קרישבסקי נולד בירושלים בשנת תרס"ה, חתן דודו ר' טוביה פורטע, נפטר י' אייר תשנ"ט. ה. ר' שמעון דוב קרישבסקי הנ"ל. ו. ר' ראובן קרישבסקי, רב שכונת עץ חיים, נולד כ"ה סיוון תר"פ בירושלים, זו' מרת מלכה בת הרחמ"ד רבינוביץ נפטרה יט חשוון תשס, והוא נפטר לאחר חודשיים בעשרה בטבת תש"ס. ז. מרת פריידא נולדה בירושלים ז' טבת תרע"ט, אשת ר' שמואל שפירא מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, נפטרה אייר תשס"ז בירושלים, והוא נפטר כ"א ניסן תשמ"ט.

• אביו, ר' משה שדליצר, נפטר כד טבת תרמ"ו.

• ר' שמואל תפילינסקי, נולד בשנת תרמ"ו לערך, בירושלים. ונפטר שבת הגדול י' ניסן תש"ה. חיבר ספר קונטרס הצוואה, ומסופר שכשראה החזון איש את הספר התבטא 'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'. ספרו השני הוא אבן שמואל על שבת. נודע בהתמדתו הגדולה, והיה מראשי ישיבת עץ חיים. ר' שמואל בזיווג ראשון נשא את מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן, ובזיווג שני נשא את מרת דבורה בת המקובל ר' יעקב גדליה שכטר, היא נפטרה כ' תשרי תשי"ז.

מצאצאיו של ר' שמואל: מזיווג ראשון נולדו לו, א. מרת רחל קרישבסקי הנ"ל. ב. מרת הדסה חנה אשת ר' חיים דוד גולדברג-ידלר, בן ר' בן ציון. מזיווג שני: א. ר' נתנאל תפילינסקי נולד בשנת תר"פ חתן דודו ר' דוד שכטר. ב. מרת רבקה אשת ר' שמעון לורינץ. ג. ר' יעקב גדליה תפילינסקי נולד ז' אלול תרפ"ג בירושלים בעהמ"ח מעלת היסורין, נפטר טז אדר תשסא, זו' מרת פייגה בת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת שרה הינדא נולדה בירושלים תרפ"ה נפטרה בשנת תשלח אשת ר' יחזקאל טויסיג בנו של ר' ישראל טויסיג ממטרסדורף, נפטר תשל"ב בירושלים. ה. ר' חיים טודרוס תפילינסקי.

• ר' נתנאל הסופר, נולד בירושלים בשנת תרכ"ו לערך, מלבד היותו סופר מומחה שנודע בתפיליו המהודרות, עסק רבות בבירור הלוחות והזמנים בירושלים עיר הקודש, [וראה בספר היובל לפישמן, במאמר של ד.נ. ברינקר, שעבד בדפוס אצל לונץ, ובא ר' נתנאל להדפיס אצלו ספר 'חשבון זריחת החמה והשקיעה עפ"י אופק ירושלם מעשי ידי נתנאל ב"ר שמואל הסופר פה עיה"ק ירושלם תובב"א', ומפני ימי המלחמה לא נדפס הספר לבסוף] וממנו קיבל הרי"מ טיקוצ'ינסקי את הלוחות. נפטר כ"ז אדר תרע"ח והיו לו ארבע בנות ובן.

זקינו, ר' נתנאל ב"ר יעקב מוילנא, בשנת תרט"ז כבר היה בירושלים וחתם על ה'קול קורא' נגד השקאלעס.