משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש – היחוס מצד אמו
במאמר זה – האחרון בסדרת המאמרים ליחוס הגאון ר' שלמה זלמן מייזליש בעל שלחן שלמה - נתמקד ביחוסו מצד אמו.
גם כאן, המקור הראשון העומד לרשותנו, הוא בכתביו של ר' משה אליעזר בילינסון, ונצטט כאן מה שכתב, בהקדמה לספר זכרון למשה.
"הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מיילזיש, חתן הגאון מו"ה צבי הירש, בן הגאון מו"ה גרשון מק' פראג, בן הגאון מו"ה נפתלי הירץ, בן הגאון מו"ה צבי הירש מק' פראג, חתן הגאון בעל תוספות יום טוב, ומגזע הגאון רבנו גרשון מאור הגולה ז"ל".
ממנו העתיקו רבים, כך למשל בספר 'נאד של דמעות',
"הגאון מו"ה לייב מירקעס ממשפחת מייזלעס חתן הרב המאוה"ג מו"ה צבי הירש אב"ד בכמה קהילות במדינת זאמיט, בן הגאון מו"ה גרשון מפראג בהרב הגאון מו"ה נפתלי הערץ בהגאון מו"ה הירש פראגער, חתן הגאון בעל תוי"ט".
כאן כבר ידע לפרט, כי ר' צבי הירש, חותנו של ר' לייב מירקעס היה אב"ד בכהמ קהילות במדינת זאמיט.
וכן הוא בספר 'מאמר מרדכי'.
ר' יוסף זוסמנוביץ כותב בספר 'משפט ירושת משרה',
"הגאון מהרי"ל מירקעס חתן הגאון מהור"ר צבי הירש אב"ד במדינת זאמוט, בן הגאון מהור"ר גרשון מפראג, בהגאון מהור"ר נפתלי הערץ, בהגאון ר' הירש פרעגער, חתן הגאון בעל תוס' יו"ט".
עלה לנו כאן, סדר יחוס, מפורט ומושלם, המונה ומפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן מייזליש, עד לרבנו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. דא עקא, שבעל השלחן שלמה עצמו, בפרטו את יחוסו, בהקדמת הספר שלחן שלמה, לא מזכיר כלל שהוא נכד לבעל התוספות יו"ט, וכותב רק: "נין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל".
על פי מגילות היחוסין המובאות לעיל, ר' הירש פראגער, הנזכר בדבריו של בעל השלחן שלמה, הוא זה חתנו של בעל התוס' יום טוב, ומן התימה הוא, כי ייחס עצמו לחתן - הפחות מפורסם, ולא הזכיר כלל לחותנו.
זאת ועוד, בין כל צאצאיו של בעל התוס' יום טוב, ידוע על חתן אחד בשם ר' צבי הירש, והוא ר' צבי הירש מעליש, ב"ר שלום מעליש מקראקא. הוא נפטר צעיר לימים ומעט מדברי תורתו, הובאו בספר 'זרע ברך', שחיבר גיסו – בעל אחותו – ר' ברך ברכיה ב"ר יצחק אייזיק שפירא. בדברי ההקדמה לספר, כותב ר' ברך: "בעוונותינו נפטר לעולמו גיסי בן חמי הישיש הקצין כהר"ר שלום יצ"ו, אב בחכמה ורך בשנים ממולא בתורה ומצוות היה הלא הוא המנוח מהר"ר צבי זלה"ה "הצבי ישראל על במותו חלל". והיה חתן המלך, אדוננו גאוננו מאור הגולה, אב"ד דקהילתנו יצ"ו כבוד הר"ר יום טוב ליפמן סג"ל. ובעו"ה הלך ערירי ואלה תולדותיו מצוות ומעשים טובים. כי יודעים כל באי שער עירנו, כי איש חייל בתורה היה, כתב ביאורים על פוסקים ועל חמשה חומשי תורה, וקרא לו שם בחייו עטרת צבי. ובודאי לבו ראה שאותן דברים, דברי אלוקים חיים, יהיה לו עטרה לראשו, ובמקום בנים שהם עטרה לאבותם. כי העיר ה' את רוח אביו חמי הזקן יצ"ו להעמיד שם המת על נחלתו גם כי היתה השעה דחוקה לו עם כל זה נדבה רוחו ליתן מעזבון המנוח להביא לאור מפשטיו המתוקים שיעלו צמחיו ויזלו בשמיו יאירו פרחיו. זכרה לו אלוקי לטובה והפוך לו האבל מיגון לשמחה". וכן בעל תוס' יו"ט, בהסכמתו כותב, "ויהי היום יום חשכה ואפלה, שהאלוף המרומם חתני יניק וחכים מהר"ר צבי הירש בן הישיש כהר"ר שלום מעליש, הלך לעולמו וחיים לרבנן ולכל ישראל שבק, והניח אחריו קבוצת פשטים בפסוקים ומדרשים ולהקים לו שם בישראל שיהיה לו במקום זרע קודש...".
הרי לנו ברור, כי ר' צבי הירש מעליש חתנו של רבינו יום טוב ליפמאן הלר בעל התויו"ט, נפטר בלא להותיר אחריו צאצאים. וכיצד זה יתכן למנות אחריו בנים ובני בנים? ובשום מקום, לא נזכר שהיה לרבינו התוס' יום טוב, חתן נוסף בשם צבי.
וכבר עמד על ענין זה גם החכם ר"י כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת'.
אמנם, מעניין לציין שישנם משפחות נוספות, המתיחסות כביכול, לר' צבי הירש חתן התוס' יום טוב, כך אדמורי בית זידיטשויב, מיחסים עצמם לר' אלכסנדר מסטבניק בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב.
עוד מצינו, מבני משפחת ברודא, שיחסו עצמם אף הם לשושלת זו, על פי גירסא זו [המופיעה בספר אבות עטרה לבנים] ר' חיים ברודא, בנו של ר' אברהם אב"ד פירליץ ודרשן בפראג, היה חתן ר' גרשון מפראג הנזכר למעלה, בר נפתלי הערץ בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב. מר' חיים ברודא, הנ"ל, נשתלשלה כל משפחת ברודא, המפורסמת, בגלילות ליטא.
והעיר בעל עטרת פז, שודאי שזה אינו אותו ר' גרשון מפראג, שיתכן שהיה מצאצאי בעל תוס' יום טוב, כי היה בשנים יותר מוקדמות, וכן לא שמענו מבני משפחת ברודא שייחסו עצמם כצאצאי בעל תויו"ט.
בספר בן ביתי על תהילים, מר' אליעזר צבי ספרין, [אונגוואר תרפ"ז] בהקדמה, פורט ר' חיים יעקב ספרין, את סדר יחוסם, ומגיע עד לר' צבי חתן התוס' יו"ט, ומעיר לעובדא שזה לא יתכן שזה ר' צבי הירש מעליש, ועל כן הוא משער, כי היו לתוס' יו"ט שני חתנים בשם צבי, האחד הוא ר' צבי מעליש שאכן נפטר בלא בנים. והשני הוא ר' צבי אבי ר' אלכסנדר מסטבניק.
אם אכן, אזי כנראה שהוא גם אבי ר' נפתלי הערץ, וראש השושלת דידן.
אלא, שזה תמוה להוסיף לתוס' יו"ט עוד חתן שלא שמענו עליו משום מקום, שהרי משפחתו של בעל התוס' יו"ט די מתועדת, הן על ידי עצמו בספר מגילת איבה, הן על ידי אחרים. יש פרטים די רבים על צאצאיו, ובאף מקום לא נזכר שהיה לו חתן נוסף בשם ר' צבי, לבד מר' צבי הירש מעליש.
הנראה, שאכן ר' שלמה זלמן מירקש לא התייחס אל התוס' יו"ט, וכל הכותבים כך התבססו על בילינסון. והנה, ישנה מגילת יוחסין נוספת, המתקשרת אל משפחת אמו של ר' שלמה זלמן, אמנם לא מצאצאיו, המגילה נכתבה על ידי ר' גרשון הלוי עפשטיין, ונדפסה על ידי חתן בנו ר' שלמה זלמן שיק, בספרו 'אבן שלמה' ירושלים תרמ"ז, וזה הלשון שם:
"ולהוי ידוע לכם משפחת אבותי, אבי המנוח ר' דוד בן אבי זקיני, המנוח המופלג י"א [ירא אלוקים] מרבים, וזקן יושב בבמ"ד עשרים שנה קודם מותו מו"ה אוש"פ [אורי שרגא פייבל], והוא היה גיסו של הגאון מו"ה יהודה ליב מירקש אבי הגאונים מו"ה שלמה זלמן בעל המחבר שלחן שלמה על א"ח, והשני מו"ה ישראל הרב דק"ק מינסק, והשלישי הגאון מו"ה יהושע, וחתנים הגאונים מו"ה יוסף מירקין שהיה נכד של הגאון המקובל מו"ה נפתלי כהן, והשני הרב המפורסם מו"ה מיכאל בן המחבר פנים מאירות והיה אב"ד דק"ק אייזין שטאט, ואבי זקיני מו"ה אש"פ [אורי שרגא פייבל] היה בן .. אהרן הלוי עפשטיין מק"ק סלוצק ... ואביו של ר' אהרן הנ"ל היה ... מו"ה דוד פראגער ... בן הגאון הגדול המפורסם נפתלי צבי הירש פראגער שנסע לארץ הקדושה, ובעל המחבר שלחן שלמה היה מיחס אותו כמבואר בהקדמת של בעל המחבר שהוא היה ג"כ נכדו, וזקיני מו"ה נפתלי צבי הירש הנ"ל, היה בן הגאון הגדול המפורסם מו"ה שלמה הלוי עפשטיין והי' אב"ד דק"ק טעמססעוו".
א"כ ברור לנו מי הוא ר' הירש פרעגער הנזכר בהקדמת בעל שלחן שלמה, הלא הוא ר' נפתלי צבי הירש הלוי עפשטיין, וברור שלא הוא ר' צבי הירש מפראג, עליו כתבו שהיה חתן התוס' יו"ט, שכן, צאצאיו לא ידועים כלויים, ולא נושאי שם המשפחה עפשטיין. אלא שעדיין לא ידוע לנו כיצד הוא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש.
ממשיך בעל המגילה וכותב:
"ואבי המנוח מו"ה דוד היתה אמו [אשת ר' אורי שרגא פייבל הנ"ל] מרת פערלא שהיתה אחותה של מרת מירקע אשת הגאון מו"ה ליב מירקש הנ"ל וגם היתה אחותה של הרבנית המפורסמת מרת רוזיל שהיתה אמו של הגאון בעל המחבר מו"ה צבי אב"ד דק"ק בראד וכמדומה לי שהיתה ג"כ אמו של אב"ד דק"ק קראקא, והיתה ג"כ אחותה של מרת ביילא אמו של הגאון הנקרא ר' גרשון חסיד, גם היתה לה אחותה מרת פראדקה משקלאב אמו של .. ר' צבי הירש .. והן היו בנות של הרב הגדול מו"ה צבי הירש אב"ד דק"ק ראקאב שהיה בן הרב הגדול מפורסם מו"ה גרשון מק"ק מיר. ור' גרשון הנ"ל היה חתנו של מו"ה איסרלש אב"ד דק"ק מינסק ... ור' גרשון הנ"ל היה מפורסם גדול ובעל מופת גדול והיה נקרא ע"ש ר"ג מאור הגולה שהיה נכדו של בעל מאור הגולה ... ואשת ר' צבי הנ"ל הי' שמה מרת לאה היא היתה בת הרבנית מרת דינה והיא היתה בת הגאון מו"ה צבי הירש פרעגר הנ"ל..."
עלה לנו ברור יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש מצד אמו, בת אחר בת, עד לר' צבי הירש פרעגער.
כותב המגילה, היה ממשפחה הקרובה, וחי בתקופה קרובה יותר לר' לייב מירקש, והיה בקיא היטב בתולדות המשפחה (הדבר ניכר מכתיבתו את שמות הנשים). ובשום מקום לאורך המגילה הזו, לא נזכר כלל, שר' צבי הירש חותנו של ר' לייב מירקש, היה מגזע התויו"ט, ואף בהמשך המגילה, כשמזכיר לתויו"ט בשל ענין אחר, לא מזכיר שהוא מצאצאיו.
על כן נראה כדבריו של החכם יוסף כץ בהגורן, אשר קודם צטט את בילינסון שכתב, "הג"מ ליב מירקש ממשפחת מייזלש חתן הג"מ צבי הירש בהג"מ גרשון בפראג בהג"מ נפתלי הירץ, בהג"מ צבי הירש חתן הגאון בעל תוי"ט". ועל זה כותב כץ, "הנה הח' מאב"ן [משה אליעזר בן נחמן] מונה ששה דורות כסדרם גאונים בני גאונים, תא ואחוי לך, כי בתוכם נמנו שלשה שלא היו ולא נבראו, רק הוא צוה ונבראו וקורא להם "גאונים"!!..."
ואומר לעת סיום, כי יחוסו של בעל השלחן שלמה, הוא די מפואר לכשעצמו, ולא צריך להוסיף לו עוד זקנים, אשר הוא לא התייחס עצמו אליהם.
