יום שני, 27 באפריל 2009

מגילת יוחסין למשפחת יוסקוביץ - ר' שמואל כץ מלאסק

אחד מן הקוראים שלח בתיבת הפרטית [הנמצאת ב – 'הצג את הפרופיל המלא'] מגילת יוחסין, המשתייכת לצאצאי ר' שמואל כץ מלאסק עליו כתבנו במאמר האחרון, אודות משפחות ר' דן לנדא מפלוצק, ור' שמואל כץ מלאסק.

היחודיות של מגילת יוחסין זו, היא כי כותבה התייחס פעמיים כנכד לר' שמואל כץ מלאסק, והרי הוא ממש חלק בלתי נפרד מעץ משפחה על ר' שמואל כץ, וסקירה אודות ר' שמואל כץ בלא להזכיר את מגילת היוחסין הזו, לוקה בחסר.

כותב מגילת היוחסין הוא ר' יוסף יוסקוביץ מלודז', והוא זה אשר הדפיס בורשא תרנ"ז את הספר בית יהודה לזקינו ר' יהודה פרנקל אבד ליטומירסק. ושם מזכיר בקצרה את יחוסו לר' יהודה דנן, אך כאן מפרט יותר. ר' יוסף מזכיר בהקדמתו לספר, 'שכבר נודע גודל יחוסם במעלת יוחסין ואין להאריך', ופה בא יותר בארוכה.

ואף כי כבר נדפס לפני כמה עשורים, הספר 'זכרון יוסף', לזכרו של ר' יוסף זה, ושם בהקדמה פורט יחוסו ביתר שאת, ומכמה צדדים. מצאנו לנכון להביא כאן את החלק הנוגע למשפחת ר' שמואל כץ מלאסק, כפי הנוסח שכתב ר' יוסף לפני למעלה ממאה שנים. ותודתנו נתונה לשולח החפץ בעילום שמו, אשר מסר לנו את המגילה לפרסמה.


יוסף בהרבני המופלג מוהרר יצחק איטשא יוסקוביץ נ"י. חתן אא"ז הרבני מוהר"ר יעקב הלוי ז"ל, בן הרב הצדיק מוהר"ר אליעזר ליפמאן יחיאל הלוי זצללה"ה, בן הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם מוהר"ר יהודה הלוי פרענקל זצללה"ה אב"ד ליטורמירסק הנקרא ר' יודל חריף, בן הרב הגאון הקדוש האמיתי א"א מוהר"ר יצחק איצק הלוי זצוקללה"ה זיע"א אב"ד פרדאן, בן הרב הגאון הצדיק הקדוש מוהר"ר חנוך העניך אב"ד הענויא ואחר כך אב"ד לאדמיר ישב בתענית ארבעים שנה כ"כ בספר צמח דוד ומובא בשו"ת חות יאיר ובשו"ת עבודת הגרשוני סי' ק"כ עיי"ש שכתב עליו תוארים גדולים מאוד.

ואא"ז הרב מוהר"ר יודל חריף הנ"ל היה חתן הרב הגדול המפורסם מוהר"ר שמואל כץ מלאסק זצללה"ה בן הרב הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל כץ זצללה"ה (נכד הגאון הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל אבד"ק נעמרב שנהרג בעו"ה בגזירת ת"ח על קדו"ה זי"ע ועכי"א – שברי לוחות) בן הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אלעזר מוכיח כץ זצללה"ה בן הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב כץ זצללה"ה חתן הרב הגאון הגדול מוהר"ר אברהם הלוי זצללה"ה אחי הרב הגאון הגדול מוהר"ר שמואל איידליש זצללה"ה בעל חידושי הלכות ואגדות זי"ע. מיוצאי חלציו של רבינו עקיבא כהן מאובן.

אא"ז הרב מוהר"ר שמואל כץ מלאסק הנ"ל היה אחי הרב החסיד הקדוש מקובל אלקי מוהר"ר אברהם כץ שד"ר מירושלים עה"ק תובב"א בעהמ"ח וכו'.

ואא"ז אבי אם אבי הרב הצדיק הקדוש המפורסם מוהר"ר משה מזאלשין זצללה"ה זי"ע. היה חתן מוהר"ר יחיאל מיכל זצל"ה מווישעגראד בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר שמואל כץ זצלללה"ה הנזכר. והוא אבי דודי זקני הרב הגאון האמיתי החריף הגדול מוהר"ר זאב וואלף כץ זצללה"ה אבד"ק לאסק הנקרא ר' וועלוויל חריף.


הוספות שלי למגילת היוחסין:

  • בהקדמה לספר בית יהודה הנ"ל, מזכיר ר' יוסף את שם אמו, [אשת ר' יצחק יוסקוביץ], ושמה דינה.

  • ר' יצחק יוסקוביץ, היה מכונה ר' איטשע וואלער, והיה מקורב אצל שאר בשרו, הרה"ק מטשעכנוב. בניו הנוספים של ר' יצחק הם, אברהם, מאיר יחיאל, ומשה זאב.
  • ר' יוסף יוסקוביץ היה חתנו של ר' יעקב צבי קלפפיש, ר' יוסף נפטר ל' כסלו תרפ"ה בלודז'.
  • צאצאיו של ר' יוסף: ר' שמעון דן יוסקוביץ הי"ד נהרג בשואה. מרת ינטה מרים אשת ר' משה ירוחם ארליך, נפטר תשכג. מרת אסתר אשת ר' נפתלי אשר זאליכובסקי. ר' מרדכי יוסקוביץ. ור' יעקב צבי יוסקוביץ, שהדפיס את הספר זכרון יוסף, נפטר תמוז תשמה.

  • הנזכר כאן 'אבי אם אבי' ר' משה מזאלושין, ולא נזכר שם אבי אביו של ר' יוסף, שמו היה ר' מאיר יוסקוביץ, ובניו הנוספים של ר' מאיר הם, ר' שמואל יוסקוביץ, ר' משה יוסקוביץ, ומרת חיה שרה אשת ר' דוד דב טאוב.

יום חמישי, 23 באפריל 2009

ר' דן לנדא מפלוצק, ר' שמואל כץ מלאסק ומשפחותיהם

כשנפטר הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקוה, פרסמתי כאן מאמר לתולדות משפחתו, ויחוסו, ומאמר נוסף ליחוס חותנו ממשפחת מנדלבוים, אולם עדיין לא נשלמה המלאכה, הזכרתי את ר' דן לנדא מפלוצק, ולא הזכרתי את משפחתו. היום מלאו בדיוק מאה ושישים שנה לפטירתו, כ"ט ניסן תר"ט – תרס"ט, וזו ההזדמנות להשלים את החוב, ולספר על משפחתו המורחבת של ר' דן לנדא.
בראשונה אפרוט כאן את עץ המשפחה מר' ברוך שמעון עד ר' דן ומעלה בקודש ממנו.
ר' ברוך שמעון סלומון, היה חתן ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, חתן ר' אלתר יצחק ורנר מירושלים, חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר מירושלים, חתן אשר מקוטנא חתנו של ר' דן מפלוצק.

ר' דן בן ר' חיים ומרת יוטא, 'מגזע היחס'.
רעייתו של ר' דן מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ, ובזיווג שני מרת מרים בת ר' יצחק כץ מפלאצק בן ר' שמואל כץ מלאסק בן ר' יחיאל מיכל כץ בן הרב הגדול ר' אלעזר מוכיח בן ר' יעקב חתן ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א.
ר' יצחק כץ מפלוצק היה חתן ר' משה באק מפלוצק.
רעייתו של ר' אלעזר מוכיח היתה מיוצאי חלציו של הקדוש ר' יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד.
וזה החילי לפרט תולדותיהם:

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו. כאשר ר' שלמה זלמן פוזנר הקים אחוזה ללמד את בני ישראל אומנות הקרקע, והקים בה ישיבה לילדי המתישבים, הזמין לישיבתו מספר רבנים ללמד את הנערים, ואחד מהם היה ר' דן. ר' דן היה תלמיד חכם גדול, ובקי אף בדקדוקי לשון הקודש, ונודע גם כמשורר מופלא, [תכונה שנשתמרה גם בקרב חלק מצאצאיו]. נשתמרו ממנו מכתבים ושירים שכתב, שכתבם כולם בפנקס אחד, ונשתמר אצל צאצאיו.
ר' דן נולד בעיר אמשינוב בשנת תקכ"ח לערך, להוריו חיים ויוטא, מגזע היחס היה, שכן כתבו על מצבתו: 'נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל וכו' יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה', אך לא ידוע לאיזה גזע השתייכו, ולמעשה לא ידוע על הוריו מאומה מלבד שמותיהם. אם לכם הקוראים ידוע מה, אשמח אם תודיעוני.
ר' דן בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק, ומזיווג זה נולדו שתי בנות, ובזיווג שני נשא את בת דודה של אשתו הראשונה, מרת מרים בתו ר' יצחק כץ מפלאצק [ב"ר שמואל הנ"ל], לאחר שנתגרשה מבעלה הא' ר' יעקב שלום ליפשיץ. מזיווג זה נולדו לו ארבע בנות ובן אחד.
ר' דן היה גדול בתורה ושלם במדעים, בקי בלשונות העמים של פולין אשכנז וצרפת, ועל ידי כך נעשה עשיר גדול, כי את רוב עשרו צבר לו בהיותו הקבלן לספק צידה לחייליו של נפוליאון, לאחר מכן אבד את כל הונו, אך אנשי העיר שחפצו לתמכו מינוהו לשתדלן קבוע לפני מלכים ושרים. קהילות רבות חפצו לקבל את ר' דן כרב עליהם, אולם הוא סירב לכל ההצעות. ושמעו הלך וגדל כפרנס העיר אשר על פיו נחתכו כל עניני העדה.
ר' דן נפטר כ"ח ניסן תר"ט, בבואו לבקר בבית חתנו ר' זאב ליפשיץ בעיר אוזרקוב, ושם מנו"כ. רעייתו מרת מרים, נפטרה י"ט ניסן תר"ג, ומצבת קברה בבית העלמין בפלוצק, וזה נוסחה: 'ציון מצבת אבן, היא מצבת קבורת מרים אם הילד, התר"ג בחודש הראשון י"ט בו עזבה יושבי חלד, בת הרב מהר"י כהן, זרע קודש מחצבתה, אשה טובת שכל ובינה, יש שכר לפעולתה, נפשה אל שחקים תעלה, אל גנזי מרומים וגנזכי', תחזה את האלקים במפעלי' ותאכל פרי מעללי', נפשה חי' ועמדה לפני המלך, אל בית אביה היא שבה, רוחה מתהלך לפני אלקים, לעת התחי' הנה קמה וגם נצבה'. ועל מצבתו של ר' דן כתוב לאמר: 'נאסף דן בן חיים זצ"ל כ"ט יום לירח האביב תר"ט לפ"ק. דמע הגירו לויתן עוררו מר קוננו. נדיב ושוע סור מדוע גוע ואיננו. ברכת אבד עליו גבר במתן חננו. נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל. חכם וסופר מעשיו שפר פאר ולתהלה. יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה. ייף בגדלו מטע אהרלו תעודה סלה. מודעים לבינה עליו שאו קינה. יקראו אל אבל תנצב"ה.
צאצאיו: מזיווג ראשון נולדו לו, 1. מרת יוטא [נפטרה ו' טבת תרכ"ד, לאחר שישים שנה שהיתה עזר לבעלה הצדיק] אשת הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב, מתלמידי הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא, נפטר ה' אדר תרל"ה. צאצאיו: א. הרה"ק ר' זאב וולף לאנדא מסטריקוב, נולד תקס"ו נפטר י"א אלול תרנ"א, ממלא מקום אביו, מתורתו נדפסו 'זר זהב – כתר תורה', ו'אמרות טהורות'. ב. ר' דוב בעריש לנדא מביאלא, תלמיד וורקא נפטר כ"ה סיון תרל"ו. מצאצאיו שושלת אדמורי סטריקוב בימינו. ג. ר' רפאל לאנדא בווארשא נפטר כ"ה אלול תרנ"ז. ד. ר' יעקב לנדא מיעזוב, נפטר י"ט טבת תרנ"ו בוורשא. ה. מרת מרים אשת ר' בועז זונאבענד, אבי האדמו"ר ר' רפאל משה זונאבענד מטשעכנוב. ו. מרת אסתר חי' אשת החריף המופלג ר' יוסף לייב מלאווסקי, ונפטרה צעירה. ז. מרת בריינדל אשתו השניה של ר' יוסף לייב מלאווסקי הנ"ל. ובזיוו"ש לאחר שנתאלמנה היתה אשת ר' שמואל שינאווער, בעהמ"ח 'רמתיים צופים' נפטר תרל"ה. 2. מרת זעלדא חיה אשת אחיה חורגה ר' זאב ליפשיץ שהיה ברבות הימים לאב"ד בראדזינוב מלאווא ואחר כך באוזרקוב, שם כיהן כשלושים שנה, בהיותו שם, ניהל ישיבה גדולה ובה מאות תלמידים, ויעויין בהקדמה לספר 'בכורי שלמה' [מר' שלמה רזעכטע] שמזכיר למורו ורבו המובהק ר' זאב ליפשיץ. לתולדותיו של ר' זאב, נדפס ספר 'רבי זאב ליפשיץ', מאת ר' פנחס זליג גליקסמן. נולד בשנת תקנ"ד לאביו ר' יעקב שלום, נפטר ו' אב תרכ"ד. צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל ליפשיץ מחסידי קוצק וגור [ואף נשתדך בנישואי בנו ר' דן עם בעל חידושי הרי"ם] בביאלה, חתן ר' אברהם רוזנבלום משם, ר' יחיאל מיכל נפטר ער"ח שבט תר"ן. ב. רבי ישראל חיים ליפשיץ עשיר גדול, בעל אחוזה בכפר נעמזוב שליד לודז', חתן ר' יצחק מנדל רזעכטע ולכשנתאלמן נשא לאשה את אלמנת ר' משה ירוחם מורגנשטרן בנו של השרף מקוצק, שהיתה בתו של ר' יצחק בלאס מגור. ג. ר' יוסף ליפשיץ, וזו' שרה בת ר' ירחמיאל בועז מליפנא, ר' יוסף נפטר בלודז' כ"א שבט תרפ"א. ד. יוטא אשת ר' משה קויפמן. ה. מרת בריינא אשת ר' נחמן ויכסלפיש. 3. ישראל יצחק לנדא, הפליגו בו שיעודו לגדולות ונפטר כנער צעיר, ומסופר שבהיותו בן י"ב שנים דרש דרשה גדולה עד להפליא בביהכ"נ הגדול בעיר פלאצק ואחר זה נחלה ושבק חיים.
ומזיווג שני נולדו ארבע בנות ובן אחד; 4. חנה אשת ר' יעקב קאליסקי מקוטנא. 5. אסתר אשת ר' צבי הירש מאיזביצע. 6. ר' אברהם יעקב לנדא. 7. מרת שרה, כנראה שהיא [או אחותה רבקה דלהלן] אשת ר' אשר מקוטנא הנ"ל, שממנו נמשכה משפחת ורנר בארץ הקודש. 8. מרת רבקה.

ר' יצחק כץ מפלוצק, נולד בעיר לאסק בשנת תק"ז לערך, היה חתנו של הגביר ר' משה באק מפלוצק, וקבע מגוריו בסמוך לחותנו, באותם שנים לאחר נישואיו נסע לפיורדא, ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משולם זלמן בעהמ"ח בגדי כהונה. מוזכר בכמה ספרי שותים, בחמדת שלמה סי' ח' [הרב הגדול, המפורסם, צדיק תמים, חריף ובקי, רבי יצחק הכהן], ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' ע"א [הרב הגדול, הצדיק המפורסם, מו"ה איציק יצחק כ"ץ ז"ל], ובשמן רוקח סי' כ"ז. היה גדול בתורה והמשיך בדרכי אבותיו, שהיו גדולים בתורה ויראה, ולא נשאו בכתר הרבנות, כי אם הרביץ תורה לתלמידים רבים. הוא עמד בקשרים מסחריים עם דנציג ופרנקפורט, לצורך החנות של אשתו, וגם ייצג את העיר בכינוסים של ראשי הקהל בפרוסיה. מסופר כי הרבי מקוצק אמר עליו פעם: 'מתנגד צריכים להיות כרבי איטשלה פלוצקר', מעט דברי תורה בשמו הביא בסוף ההקדמה לספר 'למטה יהודה' לנכדו. ר' יצחק נפטר ג' שבט תקס"ז בפלוצק, ושם מנו"כ.
מבניו: 1. אשת ר' ברוך מנדל אוירבך. 2. מרת רייצא אשת ר' יואל ליפשיץ בנו של בעל החמדת שלמה, [הורי האחים הרבנים ר' זאב וולף ליפשיץ אב"ד מלאווע, (חתן דודו ר' יהודה לייב קמפנר) ור' משה ליפשיץ אב"ד לודז'] ובזיווג שני נישאה לר' חיים בן ר' יהודה אב"ד ראביטש חתנו של בעל הבית מאיר, ואחת מבנותיה מזיווג זה מרת פריבה היא היתה אשת הגאון ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנה. 3. מרת מרים הנ"ל בזיווג ראשון היתה אשת ר' יעקב שלום ליפשיץ ובזיווג שני נישאה לר' דן לנדא הנ"ל. 4. מרת שרה היתה אשה גדולה חכמה וצדקת ובעלת מעשים טובים, נפטרה בשנת תקצ"א במגיפה, אשת ר' יהודה לייב קמפנר מפלוצק, הורי א. ר' חיים רפאל חתן ש"ב ר' משה הירש עהרליך חתן בעל הברית אברהם. ב. ר' דוד אברהם קמפנר מביאליסטוק בעהמ"ח למטה יהודה, ובהקדמת ספרו האריך בשבח אבותיו. ג. מרת יוטה אשת ר' מאיר הכהן אב"ד ליטומירסק נפטר צעיר בשנת תקצ"ב, והותיר אחריו חיבור בכתב ידו על הש"ס. ד. מרת אסתר אשת ר' זאב ליפשיץ בן דודה ר' יואל הנ"ל. ה. מרת מרים אשת ר' יעקב שמלקי הלוי הורוביץ. 5. ר' נתן הכהן כץ חתן ר' יהודה לייב מרגליות אב"ד שעברשין בעל מחבר 'פרי תבואה', ר' נתן היה חותן ר' אברהם בוימגולד מוורשה. 6. מרת יוטא אשת ר' אריה לייב לנדא אב"ד וישעגראד ואחר כך בק"ק ווענגרוב, ר' אריה היה נין ונכד לר' יוסף לנדא מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ושל החכם צבי. ר' אריה היה מחותן עם ר' שלמה זלמן ליפשיץ, בעל החמדת שלמה מוורשא, נפטר כ"ז תשרי תר"ט. אבי ר' חיים אפרים מליקוב מחשובי חסידי השרף מקוצק, [מצאצאיו משפחת מנדלבוים מפולין, ללא קשר למשפחת מנדלבוים דנן] אבי הגאון מאיזביצה ר' ישראל איסר שמחה לנדא, בעהמ"ח זכרון אי"ש. 7. ר' צבי הירש כץ מעיר דזאלאשין אבי ר' יעקב יצחק אב"ד פיינטשנא.

ר' שמואל כץ מלאסק נולד בשנת תע"ב בעיר לאסק, אשתו היתה בת הרבני המופלג רבי יצחק איצק גולדס מעשירי העיר לאסק ונכבדיה. ר' שמואל מלבד היותו תלמיד חכם גדול, אשר נודע בצדקותו, היה גם סוחר שניהל עסקים גדולים, והיה גם מומחה ליציקת מטבעות, ועסק בזה בקבלנות מטעם הממשלה. לימים, הלשינו עליו כי אינו עושה מלאכתו באמונה, ומזייף במשקלי המטבעות, ונאלץ לברוח מן המדינה על מנת להינצל ממוות. אחרי דרישה וחקירה התברר, כי אחד מפועליו, הוא אשר ידו היתה במעל, אך ר' שמואל כבר היה בגלות והעבירוהו ממשרתו, והוא נפטר בגלות הרחק מביתו וממשפחתו, בעיר באלטה פלך קיוב, שהיתה אז תחת שלטון התורקים, בשנת תקנ"ב. ומקום קבורתו לא נודע. נכדו ר' אלעזר רוקח בהקדמה לספרו 'שמן רוקח' שנדפס בשנת תקמ"ח עוד בחיי ר' שמואל כתב אודותיו: "ויהי שמואל מעלה העולה, פניו יאירו סלה, שם משמואל הולך וגדול, עד כי למספר חדל, ה"ה אבי זקני, אבי אמי, זה קנה חכמה, קנה בינה, מיחוסי כהונה, הרבני המופלג בתורה וביראה, החכם השלם, המפורסם במעלות ומדות תרומיות כש"ת מו"ה שמואל כץ נ"י".
לר' שמואל היו צאצאים רבים בהם גדולי תורה רבים. ומספרים שהוא עצמו אמר: 'כי יבוא יום, אם שלשה אנשים במדינתנו יסיחו בדברי תורה, יהיה בודאי אחד מהם נכדי'. וזה פירוט צאצאיו: 1. ר' אריה לייב כץ, צדיק ומופלג בתורה, בנו ר' סנדר כץ מוורשא [סייע בידי ש"ב ר' אלעזר רוקח בהדפסת ספרו 'שמן רוקח'] חתן ר' משה מניס אב"ד קמפנא. בתו של ר' אריה לייב היתה מרת קראסי [נפטרה י"א סיון תקפ"ט] אשר היתה אשתו השניה של ר' מאיר ב"ר שמשון צילך אב"ד לאסק שנפטר י"א אדר ב' תקפ"ו, וגם ממנו נשתלשלו משפחות רבות, ביניהם ר' שמשון ארנשטיין אב"ד אוזרקוב. 2. מרת לאה רייצא אשת ר' אריה לייב לעוו אב"ד פילץ, בנו של ר' פנחס זעליג האב"ד בעירו לאסק, ואביו של ר' אלעזר בעל שמן רוקח, אודותיו כבר כתבנו במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנעט. 3. אשת ר' יהודה לייבוש ליפשיץ [ב"ר יחיאל מיכל אב"ד חענשטין ומעב"ק] בנותיו: א. אשת ר' משולם הורוביץ מפיטערקוב. ב. מרת רבקה ר' אברהם צבי פצנובסקי אב"ד פיטערקוב בעהמ"ח ברית אברהם, ולא ילדה לו בנים רק בנות. ובזיווג שני לאחר שנתאלמנה נישאת להגאון הצדיק ר' חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ, ונולד לה מזיווג זה בן אחד הוא הגאון ר' אליעזר אויערבך בעהמ"ח 'חידושי מהר"א', ו'מגדנות אליעזר', חתן ש"ב ר' אברהם נעלקין חתן ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק. ר' אליעזר נפטר צעיר בשנת תרט"ז בן ל"ב שנים. 4. ר' יחיאל מיכל כץ מוישעגראד, מזרעו, א. ר' זאב וולף אב"ד לאסק. ב. ר' יוסף כהן מחותנו של הרעק"א. ג. מרת אסתר אשת ר' משה מזאלאשין מחבר 'משפטי צדק' על תהילים. 5. מרת יוכבד אשת ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק, הנקרא ר' יודל חריף בעהמ"ח בית יהודה. 6. ר' יצחק כץ מפלוצק הנ"ל. 7. אשת דודה ר' שמעון ב"ר איציק גולדעס, אבי ר' יוסף אבי ר' אברהם אליעזר דמשק, 'מילידי לסק וכעת בקראקא', בעהמ"ח 'אבני קודש', ורשא תקע"ט, נפטר י"א תמוז תר"ז בן ע"ה שנים. ומזרעו של ר' שמעון זה, גם החוקר המפורסם ר' מרדכי ווייץ מקאליש.

ר' יחיאל מיכל כץ הרבני המופלג מו' יחיאל מיכל כ"ץ מלאסק זצ"ל, כך מזכירו בנו בהקדמה לספרו, ונינו ר' אלעזר רוקח מזכירו: 'המנוח המפורסם בתורה וביראה', ומהווה כהחוט המשולש לא במהרה ינתק, בין בנו ר' שמואל כץ מלאסק, לבין אביו הרב הגדול המפורסם מו"ה אלעזר מוכיח. היה נכדו של הגאון הגדול ר' יחיאל מיכל מנעמירוב בעהמח שברי לוחות, שנהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח.
מבניו: 1. ר' אברהם הכהן מלאסק, שעלה לירושלים, חסיד ומקובל גדול, שנהג בתעניות ובסיגופים. בעהמ"ח 'וחשב לו הכהן' [נדפס בפיורדא תקמ"ד, בהיותו שם שד"ר מירושלים, עם הסכמות רבות, ובהם מחכמי הספרדים בירושלים, ובהקדמה שם מאריך המדפיס בשבח קדושתו של הרב המחבר 'שעומד כל היום מעוטף בטליתו, ותפילין בראשו, ולא פוסק פומי' מגירסא, ולא פונה להשגיח בכל הנעשה תחת השמש' ובהקדמת המעתיק 'למד בעמידה וסיגף עצמו בסיגופים גדולים, וכו', יותר משנה תמימה התענה משבת לשבת' וכן עוד שם מאריכים הרבה בשבחיו] 'ושב הכהן' [ליוורנו תקמ"ז], וספר 'עין פנים בתורה' [וורשא תקנ"ז]. נהרג בכלא בימי התורכים, שתפשוהו כערבון למס שהטילו על הציבור, ונקבר בצפת, בלא שהותיר אחריו צאצאים. 2. ר' שמואל הכהן מלאסק הנ"ל. 3. ר' אלעזר הכהן, נשא לאשה גם הוא את בת הגביר ר' איציק גולדס הנ"ל. ר' אלעזר היה אבי ר' יחיאל מיכל אבי ר' וואלף אבי ר' אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק חתן רבינו יעקב לוברבוים מליסא בעהמ"ח חידושי מהרא"ך, אשר בחלקו השני נדפס 'קונטרס עץ אבות' ובו מפרט בן המחבר את עץ המשפחה שלו. 4. אחותם היא אמה של מרת חנה אשת ר' אברהם אבוש קצנלבוגן מלאסק ברצ"ה, בעהמ"ח 'ברכת אברהם' [נדפס על ידי בנו ר' יהושע שמואל ורשא תקע"ה], והיה מגיד מישרים ומו"ץ בסוכטשוב.

ר' אלעזר מוכיח מלאסק, רעייתו היתה מיוצאי חלציו של הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל אב"ד נעמירוב, שנהרג על קידוש ה' בכ' סיון בשנת ת"ח, בעל המחבר 'שברי לוחות'.
בניו: 1. ר' יחיאל מיכל כץ הנ"ל, 2. ר' אברהם אבלי הכהן אבי ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק, שנפטר כ' שבט תקמ"ט, גם ר' יחיאל מיכל זה היה חתן ר' איצק גולדס דלהלן. 3. אשת ר' דוד אב"ד זוואניץ והגליל במחוז פאדאליא, אביו של הגאון מו"ה שלום שכנא מק"ק קאסאנטין [חתן ר' נתן נטע כץ מבריסק (מגזע המגלה עמוקות), חתן ר' נחמן סירקין מגזע הב"ח], אבי ר' אליהו [חתנו של ר' צבי הירש פרילוקר מבריסק] אבי ר' עזריאל [חתן נכד של ר' אברהם הלוי מארלע בעהמ"ח זכרון אברהם (עם ביאור מאת ר' עזריאל דנן בשם מרפא לעניים) ממשפחת הט"ז ומעב"ק ואכמ"ל] שהיה אב"ד בכמה קהילות בפולין, בעהמ"ח כמה ספרים, 'ריח ניחוח', יראה לעיניים יראה ללבב', 'לראות מהרה', ועוד ספרים.

ר' איציק גולדס מלאסק, היה מפורסם למופלג בתורה וצדיק, וגם מבורך בהון ועושר. היו לו שמונה בנות ומהם נודעו לנו רק שש:
1. אשת ר' שמואל כץ מלסק הנ"ל. 2. אשת ר' אלעזר הכהן הנ"ל. 3. אשת ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק אבי ר' אבלי חריף אב"ד קאליש. 4. מרת אייגלה אשת ר' אייזיק אב"ד בלשקי, חותן ר' יהודה לייב ליפשיץ אב"ד שם. 5. אשת ר' מאיר הענדלס מלסק, ממנו נשתלשלו צאצאים רבים. 6. אשת ר' יוסף איילנברג חותנו זקינו של ר' אלעזר ספיר המ"מ בק"ק לסק בעמ"ח 'מעשה רוקח', ועוד ספרים שנשארו בכתב יד, אבי ר' סיני ספיר אב"ד ברעזין בעהמ"ח 'עולת חודש' ו'מנחת עני', ועוד ספרים, נפטר כ"ז אב תרל"א.

יום רביעי, 22 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי

עץ המשפחה של צאצאי רבי יוסף זונדל הולך ומסתעף, ואם נוסיף ונפרסם גם דור חמישי ושישי, לא יהיה כאן מקום לרשימה הארוכה. מלבד זאת, בדור החמישי ישנם עוד אנשים שחיים עמנו, ואיני נוהג לפרסם כאן בבלוג שמות ופרטים של אנשים שחיים עדיין. אי לכך, ובהתאם לזאת, אסתפק כאן בפרסום דור רביעי בלבד, ואקוה שגם אתה הקורא תבוא על סיפוקך, אם בכל אופן אתה חפץ לדעת יותר, צור קשר בתיבה האישית המופיעה בפרופיל שלי.

דור רביעי:

צאצאי ר' בנימין בייניש סלנט
בני ר' צבי הירש סלנט:
  • מרת פראדל אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.
  • ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.
  • ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.
  • מרת הינדל אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.
  • מרת טויבה אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, ואף כיהן כר"מ בישיבה.
מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', וספרים נוספים, חבר הנהלת ועד הישיבות.
נולד ט"ו בטבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.




  • מרת גליקה אשת ר' דוד לבסקי.
  • ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' שלמה ברדקי
בני ר' ישעיהו ברדקי:
  • מרת חנה אשת ר' אהרן וינוגרד, ב"ר פנחס מרדכי.
  • הבחור מרדכי ברדקי, נפטר בצעירותו.
  • הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה, נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה בת ר' אהרן זעליג אטינגר.
  • ר' משה ברד (ברדקי), אשתו דיכה לבית שפירא. גרים בבוסטון.
  • מרת יונה (טויבה) אשת ר' ברוך ברזל.

בני ר' יוסף זונדל ברדקי
  • מרת שרה אשת ר' אלימלך זק"ש.
  • ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי), הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
  • בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו.
  • יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי), אשתו סופיה לבית פרומקין.

צאצאי ר' חיים סלנט
בני ר' מנחם מנדל שוורץ:
  • מר יעקב אליהו שורץ אשתו פעסול לבית בינקלר, שיקגו.
  • מר יוסף זונדל שורץ אשתו לאה לבית סופר, שיקגו.

בני ר' אורי שבתי סלנט:
  • בנימין ביניש סלנט נפטר בצעירותו.
  • מרת שרה לבית סלנט, אשת מר טוביה סלומון ז"ל.
  • מרת חנה אשת מר שמואל מאקס, ניויורק.
  • מרת מינדול [מינה] אשת מר דוד רובינשטין, ניו יורק.
  • מר חיים סלאנט אשתו מרים לבית לוי, ניו יורק.

בני ר' אליהו צבי וסרמן:
  • מר יוסף זונדל וסרמן, מהמורים הותיקים בתל-אביב-יפו, אשתו מרת חנה טריינה בת הרב אליהו לנדא, דור ששי להגר"א מוילנא. עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו אשר משולבת בהיסטוריה של הישוב הישן בירושלים מתלמידי הגרא, והוא אשר ערך לראשונה את רשימות צאצאי ר' יוסף זונדל מסלנט.

בני ר' ישראל אפרים שפירא:
  • מר אורי שבתי שפירא מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, אחר כך בנוה שאנן, [כעת שמה מוזיאון ישראל]. אשתו פרומה נחמה לבית שוכמן.
  • מר חיים שפירא, מהעובדים הותיקים בסוכנות היהודית בירושלים, מכובשי הר ציון במלחמת השחרור, אשתו שרה ליבה בת ר' משה זילברמן ב"ר שמואל מוני.
  • מרת שרה מינדול אשת מר יוסף גולקין, מחיל הבריגדה.
  • מרת נחמה פיגה אשת מר אליעזר קרויז, דור עשירי ל"השל"ה" הקדוש (מחבר 'שני לוחות הברית).
  • מרת רחל אשת מר בן ציון קלטר, בניו יורק,

בני ר' יוסף משה סלנט:
  • צביה לאה אשת הר"ר מנחם מנדל שינקר ז"ל בן הגה"צ ר' שמואל הלל שיינקר, חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. ר' מנחם מנדל נפטר ט' אייר תשי"ד.
  • הרב חיים אליהו צבי סלנט שו"ב, מזכיר המועצה המקומת גבעת עדה בשומרון, אשתו יפה בת ר' יוסף פרומקין מטבריה, ורעייתו לבית לוריא.

צאצאי ר' נפתלי ליאון
בני ר' יעקב שלנק:
  • מרת פרידה אשת ר' אריה לייב הכהן לאפין.
  • מרת חנה אשת ר' אלימלך שמרלינג.
  • מרת שרה אשת ר' יצחק רוזנגרטן.
  • מרת מרים אשת ר' דוד אסטושינסקי.

בני ר' אליעזר כהן:
  • ד"ר נפתלי כהן (רופא בצרפת).
  • מרת פרידה לבית כהן (נפטרה רוקח).
  • מר בן ציון כהן, אשתו בת ד"ר אייזנבך.
  • מר נתן כהן אשתו לאה לבית טוליפמן פתח תקוה.
  • מר יוסף כהן מחקלאי פתח תקוה אשתו צפורה לבית יטקובסקי.

צאצאי ר' יוסף זונדל סלנט [מאמריקה]
בני בנימין סלנט:
  • מר יוסף סלנט, בארה"ב.
  • מר יהודה לייב סלנט, בארה"ב.

בני יחיאל יצחק סלנט:
  • אברהם סלנט אשתו לני, בארה"ב.

בני נחום סלנט:
  • מנחם סלנט אשתו מרת בתיה, בארה"ב.
  • מר ראובן סלנט אשתו מרילן, בארה"ב.

בני ד"ר גמליאל סלנט:
  • יואל סלנט, בארה"ב.

בני ד"ר שמואל סלנט:
  • ארנולד סלנט, בארה"ב.
  • מרת אליס.

צאצאי ר' זלמן לוינזון

בני ר' שמואל טורקניץ:

  • שושנה אשת מר מרדכי קרמן פתח תקוה.
  • שולמית אשת שמואל איצקוביץ פתח תקוה.
  • סימה אשת אהרון פיקרסקי בפתח תקוה.
  • הבחור מרדכי טורקניץ נפל במלחמת השחרור בכפר יעבץ.

בני יצחק איזנמן:
  • יהודית.
  • נעמי.
  • דן איזנמן.

בני משפחת קייקסט:
  • זלמן קייקסט.
  • שמעון קייקסט.

בני משפחת סגל:
  • מרת זינה.
  • יהודה סגל.

בני אברהם בנימין לוינזון:
  • מרת רונית.

צאצאי ר' אהרן סלנט
בני יוסף סלנט:
  • מרת אילת.
  • מרת רונית.

יום שני, 20 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים


תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט


[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]


ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים
, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.


ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.


ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.


צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.


































דור ראשון.

  • חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
  • חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
  • חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין[2], שהיה נכד[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  • בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.



דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

  • רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
  • מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.


בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

  • ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.


בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

  • מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
  • ר' יוסף נטקין.


בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

  • ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
  • מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
  • ר' מרדכי סלנט.
  • מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
  • ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
  • ר' יוחנן סלנט.
  • מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.



דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

  • הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.


בני ר' שלמה ברדקי:

  • ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
  • ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.


בני ר' חיים סלנט:

  • מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
  • ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
  • מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
  • מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
  • ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.


בנות ר' נפתלי ליאון:

  • מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
  • מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].


בני ר' יוסף זונדל סלנט:

  • היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
  • ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
  • ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
  • ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
  • ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
  • ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.


בני ר' זלמן לוינזון:

  • ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
  • מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
  • מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
  • מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
  • מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
  • ר' אברהם בנימין לוינזון.


בני ר' אהרן סלנט:

  • יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.


בני ר' שמואל וידמן:

  • ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי


[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.

יום שישי, 17 באפריל 2009

עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט

מר אלי אשד בלש וחוקר תרבות, העמיד לרשותי רשימות שכתב סבו ר' יוסף זונדל וסרמן, ובהם רשימות צאצאיו של ר' יוסף זונדל מסלנט, בעז"ה אפרסם כאן את הרשימה בתוספת הערות. כהקדמה, אכתוב כאן על אבות המשפחה של ר' יוסף זונדל.
במאמרו האחרון לתולדות משפחתו, כתב אלי אשד על תולדותיו של ר' יוסף זונדל מסלנט 'הפה השלישי של אליהו', רק אעיר כאן, שלא כל מה שנכתב שם בנושא יחוס אכן מדוייק.
ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו לאביו רבי בנימין בייניש ולאמו פעסע. אביו ר' בנימין בייניש היה החזן בעיר סלנט, גם אבי אביו ר' זונדל היה חזן בעיירה סלנט. במאמרו של חיים פרידמן [מחבר ענפי אליהו], הוא מנתח את פרטי המשפחה כפי שעולה ממפקדי האוכלסין של סלנט.
ר' בנימין בייניש אבי ר' יוסף זונדל היה נכד לרבי אורי שרגא פייוויש אשכנזי תלמידו של המהר"ם מלובלין ואב"ד וילנא ובסוף ימיו בירושלים.

המקורות על משפחתו של ר' פייביש נזכרים ברובם בספר עיר וילנא,לר' הלל נח מגיד, עמ' 3-4.
בסוף ההקדמה לספר כרם שלמה [מאת ר' שלמה אהרן זעליג ב"ר יואל, ורשא תר"א] מזכיר את יחוסו ובתוך הדברים כותב "הרב הגאון מוה' יצחק אב"ד דסעמייאטיטץ, ואחיו היו גאונים מפורסמים הרב מוה' פייווש אב"ד דק"ק ווילנא ונתקבל לנשיא בא"י והרב מוה' דוד אב"ד דק"ק יאנוב ועוד שלשה אחיות ואחת היתה הצדיקת המפורסמת מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והיו בני הרב הגאון מהר"מ אב"ד דק"ק הארדישץ". בעל עיר וילנא הבין בפשטות שהפיסקא האחרונה 'והיו בני הרב הגאון מהר"מ' מוסבת על כל שלשת האחים ושלשת האחיות, וביניהם ר' פייביש דנן, אך יתכן שהפיסקא הזו מוסבת רק על סוף הדברים, שמספר על מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והם היו בני הרב הגאון מהר"מ וכו', דהיינו, יתכן שמהר"מ אב"ד הארדישץ לא היה אביו של ר' פייביש, כי אם גיסו.
בספר עיר וילנא שם, מביא 'מכתב יחוס ישן נושן' וכתוב שם: הרב ר' גרשון אבד"ק אבאלניק, והרב ר' יחיאל בני אבי זקני ר' יצחק מווערבלאווי (בן הרב ...) חתן ר' משה יורבריגער בן הרב ר' לייב שייטיל'ס מוילנא אב"ד דק"ק הוראדנא, חתן ר' דוד חסיד, בהג"מ ר' פייווש ב"ר דוד אבד"ק ווילנא.
ברור שמגילת יוחסין זו משובשת, מכיוון שבהמשך מזכיר כמה פרטים שאינם נכונים בוודאות, וגם לגבי ר' לייב אב"ד הורדנא, ידוע לנו שהיה חתן ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב [ולא בן בנו כפי שמפרט שם בהמשך, ויש עוד הרבה להעיר על אותה מגילה]. אך על כל פנים מוזכר בה שאביו של ר' פייביש שמו היה ר' דוד.
בעל עיר וילנא מצא בספר שפע טל [לר' שבתי ב"ר עקיבא הורוביץ שאר בשרו של השל"ה, הנאוואה שב"ע שמחות לפ"ק], 'הקדמת האלוף יניק וחכים עניו וחסיד מהר"ר פייביל בהגאון החסיד מוהר"ר דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, חתן הרב הגדול מופת הדור בוצינא קדישא הגאון בגאון עוזו אב"ד ור"מ מורה צדק דק"ק פרנקפורט וכו' הגאון מהר"ר ישעיה סג"ל יצ"ו ש"ן'. ומעלה ר' הלל נח השערה, שמא פייביל זה, שכתוב כאן שהיה חתנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט, הלא הוא השל"ה, הוא אותו ר' שרגא פייביש דידן, ועל כן היה גם הוא נשיא בירושלים על מקום חותנו השל"ה. אם אכן כן, אזי ידוע בבירור שם אביו: ר' דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, [זכריה מנדל, זה צירוף שמות שהיה נפוץ באותם הימים].

מצאצאיו של ר' פייביש:
ידועים לנו שתי משפחות עיקריות
לפי כתב היחוס הישן הנדפס ב'עיר וילנא', ר' דוד חסיד, בנו של ר' פייביש היה חותנו של ר' לייב שייטיל'ס אב"ד הוראדנא. ר' אריה לייב זה, לפנים היה אב"ד סלוצק, ומשם נלקח להוראדנא. וממנו משתלשלות משפחות רבות בעם ישראל, מהם נזכרים בעיר וילנא:
ר' דוד טעבלי אב"ד ליסא, בעהמ"ח 'נפש דוד', ו'מכתב לדוד'. לתולדותיו בארוכה כתב ר' ישראל נתן השל בקובץ בית אהרן וישראל עמ' קיז-קיט הערה 5.
ור' רפאל נתן נטע רבינוביץ בעהמ"ח 'דקדוקי סופרים, שכתב את יחוסו בסוף שו"ת מהר"ם בר ברוך, שהדפיס בלבוב תר"ך, וזה לשונו שם: נאום המעתיק והמגיה: רפאל נתן נטע בלא"א מוה' [שלמה] זלקינד, בהרב ר' מאיר, בהרב הג' ר' שאול אב"ד דק"ק זאסלא, בהגאון מוה' ארי ליב אב"ד דק"ק אניקסט והגליל, ר' אריה לייב אב"ד אניקסט היה אחי הגאון מוה דוד טעבל האב"ד מליסא, וכו' וכו'. [במאמר המוסגר הערה נוספת, בענין ר' נתן נטע אביו של ר' אריה לייב אב"ד הוראדנא, שגם בעיר וילנא וגם ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, כתבו עליו שהיה בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, הרי שמצויה הסכמתו, של ר' נתן נטע, על ספר נחלת עזריאל, וחתם ב"ר יעקב מלובלין, וכנראה שזהו ר' יעקב רעכלס הנזכר בכתב היחוס המובא בעיר וילנא. ועוד יחוס משפחה זו טעון בירור רב]
משפחה נוספת היא משפחתו של ר' יוסף זונדל מסלנט נשוא מאמרינו, ומקור הידע הוא בהקדמה לספר 'זיר יצחק' [וילנא תרל"ו], מאת ר' יוסף זונדל אב"ד בירז', ולפנים בעיר קראק ובעיר יאנווא, בן ר' יצחק 'שהיה רב בעיר פומפיאן יותר משלושים שנה, ועתה אוה למושב לו בירושלים עיה"ק תוכב"ב והוא בן ל... הרב הגדול ... ר' חיים אביגדר בעיר קידאן נין ונכד להרב הגאון הגדול מ' אורי שרגא פייווש זצוק"ל', וכו' ומזכיר שם בסוף ההקדמה שבירושלים נחתם בחתימת ידו של ר' פייביש 'והעתיק אותו ש"ב בן דוד זקני הרב הגדול המפורסם בתורתו ובמידת פרישותו כקש"ת מ' יוסף זונדל מסלאנט זצוק"ל אשר היה מכונה בהעולם בשם הטוב ר' זונדל סלאנטער והיה בן לדוד זקני הרב הגדול מ' בנימין בינש מסלאנט'. ויעויי'ן שם עוד בהקדמה לספר, נדפס המכתב עצמו מר' זונדל סלנטר. כפי הנראה ר' חיים אביגדר הנ"ל היה אחיו של ר' בנימין ביניש. החזן מסלנט, אביו של ר' יוסף זונדל נשוא מאמרינו. והם היו מצאצאי ר' פייביש אב"ד וילנא.

גם ר' יוסל'ה פיימער אב"ד סלוצק, הוא מצאצאי ר' פייביש.

בניגוד למשתמע ממאמרו של אלי אשד, שצויין לעיל, אין שום מקור שאביו יוסף זונדל היה בנו של ר' דוד חסיד, וזו השערה פרטית של אשד.
הערה נוספת, גם בעל ה'כרם שלמה' הנ"ל, אינו מצאצאי ר' פייביש, כפי שכתב אלי אשד, אלא מצאצאי אחיו.

[במאמר המוסגר, ריבוי השמות אצל ר' פייביש, נובע מכך שהשמות תורגמו כל העת משפה לשפה, שרגא בארמית פירושו נר, לכן קיים הצירוף אורי שרגא, לאידך שרגא גם נתכנה בלשון המדינה פייבל, ובכינוי פייביש.]


צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי

יום רביעי, 8 באפריל 2009

מחקר שורשים במשפחת פרסקי

הפעם אחרוג ממנהגי, ולא אפרסם עץ משפחה מסודר, אלא אכתוב פרטים שעלו בידי תוך כדי חיפוש שורשים במשפחת פערסקי. מתוך כל הפרטים, ניתן ללמוד קצת על הכלל, אך עדיין אין כאן עץ משפחה מושלם.

בערב ראש חודש חשוון תשס"ט פורסם מכתב ביתד נאמן מבני משפחת וייס בירושלים, בו הם מבקשים את עזרת הציבור, לדעת את יחוסם. הם צאצאי ר' דוב אריה פרסקי בעהמ"ח כתר תורה, ומסורת במשפחתם, כי הוא מצאצאי ר' זלמן מוולוז'ין, ומבקשים לדעת כיצד הוא מצאצאיו.

ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר עמם דרך הטלפון שפורסם במודעה, לספר להם על המידע שברשותי, אך לא עלתה בידי. אי לכך, אני מפרסם כאן את החומר שהצטבר אצלי אודות משפחת פרסקי, ומי שיודיעם על הכתוב כאן, יבורך מן השמים.

  • הספר כתר תורה, 'סדר המצות כדעת הרמב"ם נ"ע נחלקות ומבוארות דרך שיר', מאת הרב המפורסם וכו' מו"ה דוב ארי' פערסקי נ"י, נדפס מספר פעמים, לראשונה, נדפס בוילנא בשנת תרל"ו, כעבור ארבע שנים בשנת תר"מ נדפס שוב בוילנא, ובשנת תרמ"ה נדפס פעמיים, בוילנא ובירושלים. המחבר ומשפחתו, היו באותה עת כבר בירושלים.
  • על שער הספר בדפוס ירושלים תרמ"ה, שנדפס בחייו על ידי חתנו ר' חיים מענדיל [בנו של ר' דוד קוסובר], נכתב כי המחבר הוא ממשפחת הגר"ח מוואלאזין. כמו כן, בהסכמת הגרי"ד סולובייצ'יק במהדורת וילנא תרמ"ה, הוא כותב 'ראיתי מעשה ידי ידידינו ש"ב הרב המופלג מ' דוב אריה וכו''. הריד"ס כידוע היה נינו של ר' חיים מוולוז'ין, ואף למד שם בישיבה, וכדלהלן. גם הנצי"ב [שאף הוא ממשפחת הגר"ח] כתב בהסכמתו לאחת המהדורות, שר' פנחס זעליג הוא מצאצאי הגר"ח.
  • לפנינו אם כן שתי גירסאות, האחת המופיעה בספרי המחבר ולפיה, הוא ממשפחת הגר"ח מוולוז'ין או אף מצאצאיו, והגירסא השניה בידי צאצאיו כי הוא צאצא לר' זלמן מוולוז'ין.

  • משפחת פרסקי היתה משפחה מאד ענפה בוולוזין, להלן נמנה אחדים מהם על פי המקורות שבידינו. אמנם, יתכן, שלא כל המשפחה הם מצאצאי ר' חיים או ר' זלמן, והקשר המשפחתי נוצר בשנים מאוחרות על ידי קשרי חיתון.
  • במפקד האוכלוסין שנערך על ידי הממשלה בראשון באפריל 1858 - שנת תרי"ח, היו בעיירה וולוזין ששה עשר בתי אב, למשפחת פרסקי. א. אליה בן איצקו [יצחק]. ב. אווסי [יהושע] שמואל בן מורדוך [מרדכי]. ג. וולף בן לייזר. ד. טעוועל בן אברם. ה. יענקל בן שמויל. ו. מובשה [משה] בן טעוועל. ז. אברם בן גירשה [צבי]. ח. לייב בן לייזר. ט. מורדוך בן יוסל. י. זורוך [זרח] בן מאייר. יא. ברקו [דב] בן מורדוך. יב. איצקו בן יוסל. יג. וולף בן יוסל. יד. ברקו בן יענקל זעליק. טו. אליה חיים בן מאייר. טז. חיים בן גירשה.
  • לא נזכר במפקד בבירור דוב אריה בן פנחס זעליג, אך יתכן שהוא מזוהה בשם 'ברקו בן יענקל זעליק', אם אכן הזיהוי נכון, הרי שהוא נולד בשנת תקצ"ד, אשתו היא לאה בת גירשה [הירש], ולהם שתי בנות, שורה ומינקה.
  • אחד מרבותיו של ר' יוסף דוב סולובייציק בבואו לוולאזין, היה ר' שמשון פרסקי, ר' שמשון היה דיין בבית דינו של ר' איצלה כבר מהיותו בן שמונה עשרה. ר' שמשון זה, נולד בוולוזין בשנת תקע"א או תקע"ב, ולמד באולפנא רבתא הישיבה דוולוזין. בין השנים תקצ-תר, שימש דיין ומו"צ בוולוז'ין. בשנת תר"א נתקבל לרבה של העיירה טראב במחוז אושמינא, ובשנת תרי לאחר פטירת ר' יצחק, חזר לוולוז'ין להיות ראש בית דין שם, הוא שימש בתפקיד זה עד לפטירתו ביום ח' שבט תרכו, לאחר פטירתו נתמנה בנו ר' יהודה לייב פרסקי לדיין ומוצ דשם, הוא הוציא לאור חלק מחידושים ופסקי דינים של אביו, בשם 'זכרון שמשון' וילנא תרל"ט, והוא אסיפת חידושי הלכות ופסקי דינים ואיזה חידושי הגדות, הנמצאות בגנזי אבא מארי הרב הג' המפורסם חריף ובקי, צמ"ס, ירא וחרד לדבר ד', מו"ה שמשון זלה"ה שהיה ריש בי דינא דק"ק וולאזין יע"א. (הראשון לשושלת בריסק עמ' 74-5). לא זיהיתי את שמם במפקד האוכלוסין, וברשימות הספרים, נזכר הספר זכרון שמשון הנ"ל ורשום שמחברו הוא ר' שמשון רודנסקי ולא פרסקי.
  • ר' אליהו יונה פרסקי בעהמ"ח כנפי יונה ועוד ספרים, ראב"ד בק"ק אסמינא, גם הוא במקורו היה מוולוז'ין כנזכר בספריו. בסוף ההקדמה לספרו כנפי יונה, הוא מזכיר את אביו 'המופלג איש כשר' מהו' יהושע סגל שהיה שו"ב בוולוז'ין. מרשימות המפקד הממשלתי, עולה כי הוא נולד בשנת תקצ"ו לערך, ובשנת תרי"ח כבר היה נשוי לפרומה בת יוסל' והיתה לו בת בשם זלדה בת שלש שנים. הוא גר בבית אביו, יהושע שמואל פרסקי ב"ר מרדכי.
  • בספר 'לקורות עיר נאווהרדאק', מאת ר' משה מרקוביץ 'הסנדלר מרייסין', בסופו, יש רשימת פרענומראנטן, ונזכרים כמה וכמה מבני משפחת פרסקי מוולוזין. גם כאן צף הענין המשפחתי.. בנו של המחבר, ר' זלמן טוביה מרקוביץ, היה חתנו של זקן העדה וראש הקהל בוולוז'ין, ר' יוסף יוזל פרסקי. ר' יוסף יוזל זה, נזכר גם בספר הזכרון לוולוזין, ובנו, ר' ישראל היה הרב מטעם.
  • גם נשיא מדינת ישראל, מר שמעון פרס, משתייך למשפחה זו, שמעון נולד כשמעון פרסקי, בשנת תר"פ בעיר וישניבה בפולין, אך הוריו במקור הם מוולוז'ין. אביו יצחק גציל [נולד תרנ"ט, נפטר י"ז אלול תשמ"ב] היה בנו של מאיר זלמן בן אברהם בן הירש. על מאיר זלמן נמסר כי היה צאצא של ר' חיים מוולאזין. [אף כי בויקיפדיה נכתב כי סבו האחר של פרס - צבי מלצר - הוא שהיה מצאצאי הגר"ח, בביוגרפיה הרשמית של פרס מאת מיכאל בר זהר, נכתב בפרק הראשון כי היחוס לגר"ח מוואלאזין עובר מצד האב].
  • מי שלא משתייך כנראה למשפחה זו, הוא ר' יואל דוב פרסקי שחיבר פירוש בתי כהונה על המדרש, ונוה תהילה על הגדה של פסח, ועוד, שכן הוא היה כהן, כנכתב בשער ספריו. ועל שאר משפחת פרסקי לא מצינו כתוב שהיו כוהנים, זאת ועוד, לא מצינו שמקורו בוולוזין.
  • ר' אליהו יונה הנ"ל, שבמקורו אכן היה מוולוזין היה לוי, על האחרים לא נכתב אם היו לוויים, או כוהנים, או ישראלים.
  • מצורף כאן קישור לאתר באנגלית, ובו פרטים רבים על משפחת פרסקי, כולל תמונות [שברובם נלקחו מספר היזכור לעיירה וולוזין].

פסח כשר ושמח

יום רביעי, 1 באפריל 2009

מגילת יוחסין שלא פוענחה עד תום

ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין מ'המאגר העולמי לכתבי היוחסין' העביר אלי מגילת יוחסין שכתב שמשון סאפאהזשניק לנכדיו, [המגילה פורסמה קודם לכן במדור 'ויתילדו' בעתון המודיע], וביקש ממני שאנסה לפענח הדמויות הנזכרות, ולבקש את עזרת הציבור בזיהוים, זה תוכנה:

נכדי היקרים חיים ויחיאל מיכל, ב"ה כי תגדלו והייתם לאנשים ולא תדעו משפחתיכם והוריכם אשר לזאת הנני כותב את הגליון הזה למען תדעו צור חצובתכם.

יעקב ליפא אביכם הקדוש הנהרג ביום זעם כ"ד לחודש אייר שנת תרע"ט בקריוואזיר היה בן לאבותיו שמשון וחנה רוזיא סאפאהזשניק בקריוואזיר.

זקניכם היה בן לאבותיו דוד ועלקא ה"ר דוד ז"ל היה מגדולי היחש, נכד המרש"א ז"ל, יחוסו בפרוטרט לא אדע.

עלקא ז"ל היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק, חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וספר צפנת פענח וספר בן פורת יוסף תלמיד ותיק להבעש"ט הקדוש.

הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ ה"ר חיים מצאנז.

ה"ר יעקב ליפא ז"ל היה חתן ה"ר נפתלי מטולשין נכד הרב המגיד מלאדאזין.

ומצד אביו הר"ר ישראל יהודה ז"ל הגיע יחוסו עד רש"י. עיין בספר לוחת העדות במכתב הר"ר אלעזר אווערבוך נכד רש"י ז"ל.

אם אביכם חנה רוזא היתה בת לאבותיה הרב הר' אליעזר צבי רב בפישמשאן וז' חוה שרה בת הר"ר אברהם ז"ל רב בפישמשאן.

הר"ר אליעזר צבי ז"ל היה בן הר"ר חיים ממראחווע נכד הרה"צ ה"ר פישל מדיפוויץ.

אם אם אמכם חוה שרה היתה בת האשה טיבע בת האשה יהודית בת הרה"צ הר"ר שמערל מווארחיוונע.

יהודית היתה אשת הרב הר' ליבילא בראבער נין ונכד להשל"ה הקדוש.

ובכן בני מהגליון הזה תוכלו לדעת ולהוכיח בשערים כי ח"ו לא נולדתם ממשפחת בוז, אך ממשפחת רם.

אמכם אסתר שמתה ט' אדר שנת תר"פ 1920 היתה בת להוריה יחיאל מיכל וטאבע אנשים כשרים. לא מגזע היחש מחצבתם אך לא ח"ו מפסולי היחש ומבזוי עם.

ובכן בני כי תגדלו תקראו את הגליון הזה ותתחזקו להיות יהודים כשרים נאמנים לדתם ולאומתם ללכת בדרך הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, למען תהיו לשם ולתפארת למשפחתיכם, ולא תשכחו את ד' ואת עמכם.

עליכם לדעת את יום לדתכם למען תדעו יום מלאת לכם שלש עשרה ויום אחד כי אז עליכם החיוב להניח תפילין. לזאת הנני לרשום על הגליון הזה יום הולדתכם.

חיים נולד ד' אלול שנת תרע"ב 1912.

יחיאל מיכל נולד עשרה ימים לחדש תמוז תרע"ה 1915.

אלה הם דברי אבי אביכם
שמשון סאפאהזשניק




אני לא זיהיתי את כל הדמויות, אבל חלק כן והנה מה שהעליתי בחכתי:

"עלקא היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וכו'".
  • בעל התולדות יעקב יוסף, הוא דמות ידועה, ואין בדעתי להרחיב אודותיו כאן. על פי גירסתו של רחי"ל אויערבך ר' אברהם דוב לא היה חתן התולדות, אלא הוא נשא לאשה את בת ר' צבי [בן ר' חיים צאנזיר הנזכר להלן] חתנו של בעל התולדות יעקב יוסף. אמנם, מכיוון שאותה נכדה נתיתמה בצעירותה, וגדלה על ברכי ר' יעקב יוסף, נחשבת כבתו. (ידיעות משפחתיות רבות אודות בעל התולדות וצאצאיו, מקורן ברשימות שרשם ר' חיים יהודה לייב אויערבך מירושלים [אביו של ר' שלמה זלמן אויערבך], מצאצאיו. ונדפסו בהמשך בספרו של יצחק אלפסי 'תולדות יעקב יוסף').
  • ר' אברהם דוב אווערבוך היה בנו של הרב יהודה לייב. אברהם דוב התייתם בילדותו, ואולם בלט בידיעותיו והתמדתו, והבעש"ט העיד עליו ש'הוא לומד תורה לשמה'. הבעש"ט גם היה השדכן שלו, והוא שהציע את השידוך עם בת ר' יעקב יוסף מפולנאה. אך דרש שר' אברהם דוב יאכל 'מזונות' על שולחנו שלו, ולא אצל חותנו. בשנת תק"ם הוא שימש כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו נבחר לרב גם בפולנאה. ר' אברהם דוב היה מחותן עם שאר ראשוני החסידות ועם צאצאי הבעש"ט כמה פעמים. אלפסי מונה לר' אבהם דוב חמשה בנים, אך מוסר על מסורתו של רחי"ל אויערבך כי היו לר' אברהם דוב ששה בנים ושש בנות, שפרטיהם לא ידועים. ר' אברהם דוב נפטר בתחילת שנות התק"ע.
  • על בנו ר' ישראל יהודה הנזכר כאן, לא ידועים פרטים רבים, ואלפסי מזכיר אותו רק בשמו, ומפרט שושלת היוצאת ממנו. חתנו של ר' ישראל יהודה היה ר' אליעזר מפולנאה אבי ר' שמואל נתן גען אבי ר' אהרן זאב גען אבי ר' ישראל יהודה גען אב"ד באלין בפודוליה משנת תרנ"ו, ונולד בשנת תרכ"ז. בצירוף עם מגילת היוחסין שכאן, הרי שידועים לנו על בן ובת של ר' ישראל יהודה אווערבוך, הבן, הוא ר' יעקב ליפא והבת היא אשת ר' אליעזר מפולנאה הנ"ל.
  • על ר' יעקב ליפא אווערבוך לא ידוע מאומה.
  • נשוב ונמנה את צאצאי ר' אברהם דוב אווערבוך מחמעלניק. 1. ר' משה שמעון זאב אויערבך ורעייתו מרת שרה רייזא בת ר' צבי בנו של הבעש"ט. מצאצאיו ר' דוד פתחיה וינשטוק מוינה בעהמ"חקול דוד. 2. ר' דוד אויערבך, רעייתו - על פי מסורת המשפחה - מרת לאה בתו או נכדתו של ר' יוסף מיאמפלא. עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ה, ומבתו נסתעפו משפחות רבות בארץ ישראל, בהם בני משפחת אויערבך מחסידי קרלין [בהם ר' יעקב שמשון חותנו של הגאון ר' יצחק קוליץ], ור' חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים בירושלים, ובניו הרבנים, והראש שבהם, הוא ר' שלמה זלמן אויערבך שהיה ראש ישיבת קול תורה שנים רבות, ופוסק לאלפים. 3. ר' יעקב פנחס אויערבך מלעטיטשוב, חתן ר' ברוך ממעזיבוז' נכד הבעש"ט. 4. ר' יוסף יוסקה אויערבך, בר"ח אלול תק"ס נשא לאשה את מרת אדל בתו הבכורה של ר' נחמן מברסלב. 5. ר' ישראל יהודה אויערבך הנ"ל. 6. מרת דבורה מלכה, עלתה לארץ ישראל בשנת תק"ע, ונזכרת במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט והיא אלמנה. עוד מצאצאי ר' אברהם דוב: ר' מרדכי יהודה לייב בלכמן אב"ד קונסטנטין ישן, ב"ר יעקב יוסף, מצד אמו. ר' מרדכי אריה ב"ר מאיר בארמאשענקא היה רב בזוועניגראצקה פלך קיוב, ומצד אמו היה נכד ר' אברהם דוב. ר' אברהם דוד ארטינבערג ב"ר יחיאל מיכל וחתן ר' נחמיה פרלוב מקוידינוב, היה נכד לר' זאב מזיטומיר ור' אברהם דוב. גם ר' זאב אויערבך חותנו של ר' נחום מרחמיסטריווקא [זקינו של ר' יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא] היה מגזע התולדות, וכנראה היה נכדו של ר' אברהם דוב.
"הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ הר' חיים מצאנז"
  • בפיסקא זו, יש לנו חידוש גדול מאד, שמסתדר יפה עם פרטים אחרים. בספרו של אלפסי, לא כתוב מי היה חותנו של ר' ישראל יהודה. לעומת זאת, הוא מצטט את דבריו של ר' יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'כתונת פסים', (דף י"ב ע"א בשורה האחרונה) וכך הוא כותב: 'וכן שמעתי בשם מח"ו [מחותני] הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר' , אלפסי מביא את מסורת רחי"ל אויערבך כי בתו של ר' יעקב יוסף נישאה לר' צבי בן ר' חיים צאנזער, אך הוא מפקפק במסורת זו. לפי מגילת היוחסין הזו, הרי מובן כיצד ר' יעקב יוסף ור' חיים צאנזער היו מחותנים, ר' ישראל יהודה בן בתו של ר' יעקב יוסף נשא לאשה, את בתו של ר' חיים מצאנז.
  • ר' חיים צאנזער, היה מגדולי התלמידי חכמים בדורו, ונשתמרו סיפורים רבים כיצד הבעש"ט ניסה למשכו להסתפח בקהל החסידים, [נסיונות שלא עלו יפה, ור' חיים היה מראשוני הלוחמים בחסידות יחד עם הנודע ביהודה], נולד בשנת ת"פ בעיר צאנז לאביו ר' מנחם נחום חתנו של ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טארנא, ר'חיים נישא לבתו של ר' יוסף היילפרין קרעסילס מבראד, ועבר לגור סמוך לחותנו. בבראד נתדבק אל חכמי הקלויז המפורסם שם, והיה לאחד מראשיו, וכל חכמי הקלויז הבאים אחריו נחשבים לתלמידיו. נדפסו ממנו הגהות לשו"ע ויש ממנו תשובות בנוב"י. צאצאי ר' חיים צאנזיר: 1. ר' שמואל אהרן אב"ד מאצ'וב בוואהלין, [היה גיסו של ר' משה ראש הישיבה בברדיטשוב, וממילא דוד אשתו של ר' ישראל מרוז'ין], בנו ר' מנחם נחום היה אב"ד קונסטנטין ישן, נפטר ה' אייר תקפ"ב ונטמן בבראד, אבי ר' חיים יצחק אייזיק הלפרין שהיה ראב"ד בוטושאן משנת תקע"ח עד שנת תרי"ח שאז עלה לצפת, בה נפטר ט"ו תשרי תרכ"ח. עוד בת היתה לר' שמואל מרת פרימא רויזא אשת ר' סנדר קאליר נכד ר' אפרים זלמן מרגליות, ומצאצאיו ר' אברהם דוב קרוכמל שהוצאי לאור את מעלות היוחסין, וגם אשת ר' גרשון הגר ברמ"מ מזאבלטוב. 2. ר' צבי שנשא לאשה את בת בתו של ר' יעקב יוסף מפולנאה, על פי מסורת רחי"ל אויערבך. 3. מרת העניא אשתו בזיווג שני של ר' נפתלי הירץ לנדא אב"ד ור"מ זעליחוב ווישניצא, ב"ר אביגדור רמגליות אב"ד חענטשין. 4. מרת חיה. מצאצאי ר' חיים צאנזר גם ר' אליעזר פיש מביקסאד.
  • לר' יוסף הלפרין חותנו של ר' חיים צאנזיר, היו עוד צאצאים, ביניהם 1. ר' ישראל קרעסילס מחכמי הקלויז ודומ"צ בבראד נפטר י"א תשרי תקנ"ד. נזכר בהערצה בספרים, למשל, ר' יוסף שאול נתנזון [בספרו 'דברי שאול' יו"ד סי' של"א סעי' ק"ד] 'הגאון המורה הגדול מוהר"ר ישראל קרעסילס ז"ל מ"מ ומ"ץ ד"ק בראד'. ובספר שורש מיעקב [על יו"ד מר' טודרוס זונדל הורוביץ מו"ץ בעיר בראדי סי' ק"ה] 'ושמעתי בשם ש"ב הגאון החסיד מו"ה ישראל קרעסילס שהיה גיסו של הגאון החסיד מו"ה חיים מצאנז מבראד והיה מו"ץ בעיר החכמה בראדי עוד בזמן הבעש"ט ז"ל והיה בקי בהוראה מאוד ובספרי ראשונים ואחרונים ושו"ת הרבה'. ויעויין עוד אודותיו בספר 'ערים ואמהות בישראל' - ברודי, עמ' 333. 2. ר' אבלי הלפרין חתן ר' איצק זולקוואר [ר' איצק הוא אביו של ר' נחמן מהורודנקה וחותנו של ר' חיים כץ חותן ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים].
המזהה את האישים המוזכרים כאן במגילה, או יודע פרטים נוספים עליהם, מתבקש ליצור קשר.


סופה של הפרשה
.