‏הצגת רשומות עם תוויות סלנט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סלנט. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל

 בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.

הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.

מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.

נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה. 


וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.

אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.

הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ


אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.

אביו, רבי משה.

יום רביעי, 22 ביוני 2016

גילויים חדשים במשפחתו של רבי שמואל סלנט


לפני כשבע שנים, כתבתי כאן בבלוג, מאמר על משפחתו של רבי שמואל סלנט, לרגל מלאות מאה שנה לפטירתו. הרחבתי בכל הידוע לי על משפחתו של רבי שמואל.

יחוסו מעלה בקודש, כמעט ולא יודע. ידוע מעט על אביו, שכיהן ברבנות בכמה מקומות בליטא, אך אין פרטים אודותיו. ידוע גם שאמו האלמנה עלתה בערוב ימיה לירושלים וקבורה בהר הזיתים.

פירטתי את הידוע על ארבע נשותיו של רבי שמואל, ועל ארבעת ילדיו.

בחודשים האחרונים, צצו כמה חידושים בקשר למשפחה, שלא הייתי מודע אליהם בעת עריכת המאמר.



על אביו של רבי שמואל, כתבתי שכיהן ברבנות בוולקוניק, ובטרוקי, אך לא ידעתי עוד מלבד זה. כי לא מצאתי ידיעה בדברים אלו בשום מקום.

והנה, לאחרונה, הוציאו למכירה פומבית בבית המכירות קדם, פריטים מארכיונו של רבי שמואל סלנט, כפי הנראה מירושתו של רבי ניסן טיקוצ'ינסקי זכרונו לברכה. [מכירה מספר 49, פריט מספר 325].

חלק מפריטים אלו, הם חידושי תורה ורשימות בכתב ידו של רבי צבי אביו של רבי שמואל סלנט, והנה על אחד מן הרשימות הללו, חתם רבי צבי בשמו: "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק".


הרי נוסף לנו שם אביו של רבי צבי שלא ידענוהו עד כה. עוד עולה מתוך אותם קונטרסים, כי רבי צבי הירש מוצאו היה מהעיר קריניק, והיה תלמידו של הגאון רבי יעקב חריף בן רבי לפידות, מבני העיר קריניק. עוד הובא שם פסק דין משנת תק"ס מהעיר קריניק, בחתימת ידי דייני העיר האב"ד רבי אריה לייב ב"ר ברוך בנדט בעהמ"ח שאגת אריה על מסכת מכות [אין זה השאגת אריה המפורסם], והדיין הנוסף רבי אשר במו"ה אביגדור הכהן, שלימים כיהן גם הוא כאב"ד קריניק, אביו של רבי יוסף הכהן אב"ד זאבלאדווא

יום ראשון, 29 במרץ 2015

רבי מיכל טיקוצינסקי



בשבת מלאו שישים שנים לפטירתו של הגאון הירושלמי, מחבר הלוח הנודע, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, היודעים מעירים, כי שמו הנכון הוא טוקאצ'ינסקי או כפי שכתב בעצמו טוקצינסקי, ואין למשפחתו שייכות עם משפחת טיקוצ'ינסקי שמקורה בעיר טיקוצ'ין הלא היא טיקטין, עקבות למשפחת טוקאצ'ינסקי מצאתי בעיר וילנא.
למרות שהזכרנוהו בקצרה כבר בעבר, עת כתבנו על חותנו זקינו הגאון רבי שמואל סלנט ועל צאצאי רבי שמואל מסלנט, וגם כאשר כתבנו על צאצאי רבי ישעיהו ברדקי. בכל אופן, נכתוב עליו שוב בפירוט ובהרחבה.
רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ' שנדפס בשנת תש"ט.
בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער, שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.
בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט, בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה, ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים, ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית, [סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].
מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17 הנבחרים של היהדות החרדית.
ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת החוברות של גרייבסקי.
בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.

יום שני, 24 באוגוסט 2009

רבי שמואל סלנט, מאה שנים לפטירתו

לרגל מלאת מאה שנים לפטירתו של ר' שמואל סלנט, [בשבוע שעבר, כ"ט אב תרס"ט – תשס"ט] והיות ונתקבצו אצלי כמה פרטים חדשים הנוגעים למשפחתו של הרש"ס, ערכתי כאן מאמר עם פרטים מתולדותיו, כמובן בהקשרים הנוגעים לענייננו, חקר היוחסין. עלי לציין, שהביוגרפיה המדוייקת ביותר על הרש"ס, נמצאת בשפה האידיש, בספר שכתב נינו, ר' נתן נטע סלנט, ושמו 'ספר זכרון רבינו שמואל סלנט', ניו יורק תר"ף. ביוגרפיות אחרות ומאוחרות שנכתבו, בדרך כלל, לוקות בחסרים ובשגיאות. אך גם ספרו של ר' נתן נטע, לעתים משמיט אי אלו פרטים. את התולדות שאני כותב להלן, ערכתי על פי השוואת מקורות רבים ושונים על קורותיו של הרש"ס. ואם מאנדהוא סובר כי לא דייקתי בפרטים, אשמח לקבל הערות.

גידולו של רב
הרב שמואל סלנט, נולד בעיר וולקוניק הסמוכה לביאליסטוק, בב' שבט תקע"ו, לאביו ר' צבי שכיהן באותה עת כרב העיר, ולאמו מרת ריסא.
אביו ר' צבי, כיהן גם ברבנות העיר טרוקי פלך וילנא, פיעסק, וערים נוספות. אמו של ר' שמואל, מרת ריסא בת ר' שמעון, עלתה אף היא לירושלים בערוב ימיה, שם נפטרה בה' תשרי תרי"ז, ומנוחתה בחלקת עדת הספרדים.
בילדותו גדל ר' שמואל על ברכי אביו, וממנו למד תורתו. לאחר שנתייתם, שלחוהו קרובי משפחתו, אל העיר קיידאן, ללמוד תורה מפי הגאון ר' צמח שפירא, שהיה אחר כך לאחד המנהיגים הגדולים בעיר ווילנא בתקופתו של ר' אבלי פאסאוולער, וכונה גם ר' צמח דרוביאנער. ביתו של ר' צמח - בית של תורה, היה מקום גידול נאות עבור הנער שמואל.

האיש מקדש
שם בקיידאן, בהיותו בן עשר שנים, נלקח ר' שמואל להיות לחתן, אצל ר' שמעון קאדאנער, ויקבע מועד החתונה, לזמן היכנסו של ר' שמואל לעול תומ"צ. אולם, מי הוא זה ר' שמעון קאדאנער? מקובל בפי העולם לכתוב שחותנו היה הגאון ר' אברהם שמעון טרויב, יליד העיר קיידאן, שלימים היה לאב"ד שם בעיר. מה נעים ומה נחמד, ר' שמואל למד בקיידאן, ורב העיר לקחו להיות לו לחתן. אמנם, באותם הימים הוא עדיין לא היה רב העיר, אבל עדיין יש כאן שידוך יפה ומכובד לר' שמואל.
אך דבר זה אינו הגיוני לחלוטין, שהלא ר' אברהם שמעון נולד רק בשנת תקע"ה [כך כתוב בתולדותיו של הראש"ט שנדפסו בספר דליית הכרם חלק ג', בני ברק תשס"ז], והיה מבוגר ממנו רק בשנה אחת, וכיצד זה שבהיותו בן ארבע עשרה חיתן את בתו עם ר' שמואל.
אמנם, בדיקה נוספת של המקורות הראשונים, מעלה שאכן נפלה כאן טעות, ב'ספר זכרון רבינו שמואל סלנט' - הספר הראשון לתולדותיו של הרש"ס – נכתב, שר' שמעון קאדאנער, היה ראב"ד בירז, ואילו אודות ר' אברהם שמעון טרויב, מעולם לא שמענו שהיה רב בבירז', הוא נולד בקיידאן, כל משפחתו היתה מקיידאן, שימש ברבנות בקיידאן, ושם אף נפטר.
בספר 'ליטא' – פנקס בירז' [בעריכתם של שמואל חסידה ומשה צינוביץ, בני ברק תשכ"ה, עמ' 28] חשו בטעות זו. בכתבם את תולדות רבני בירז', כתבו גם על ר' שמעון הזרחי ומנו אותו כאב"ד שם, וכתבו שהוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט. לכאורה, יש לנו אישיות המתאימה למה שאנו מחפשים, שמו שמעון, חותנו היה מקיידאן, ולימים היה ראב"ד בירז', זהו אם כן, חותנו של הר"ש סלנט. אך מדוע אף אחד לא כתב את זה עד היום, והלא ר' שמעון הזרחי עלה אף הוא לירושלים, כיצד אף אחד מכותבי העיתים לא הזכיר שר' שמעון הזרחי הוא זה שהיה חותנו של רבה של ירושלים, עד שבאו עורכי הספר 'ליטא' וזיהו אותו?
והאמת, שאומנם חותנו של ר' שמעון הזרחי, אכן היה מן העיר קיידאן, וכנראה שסמך על שולחנו כמה שנים, אז סביר שנקרא בשם ר' שמעון קיידאנער, [אם כי, אני לא נתקלתי בשום מקום שמזכירים שמו כך]. אך בשום מקום לפני הספר 'ליטא', לא מצינו שר' שמעון היה אב"ד בבירז', לא בתולדותיו הנדפסות בספרו 'נחלת שמעון' [וילנא תרנ"ז], ולא בתולדותיו שנדפסו בעיתון 'הכרמל' מיד לאחר פטירתו. כולם הזכירו רק שהיה רב ביאקבשטאט ובטאווריג, ולא בבירז'.
ולמען האמת, טעו שם בספר בערכו בעוד אי אלו טעויות, המקדמות אותנו ומכוונות אותנו אל האמת. כתבו שם על ר' שמעון הזרחי, כביכול היה בנו של ר' אברהם שוועקסנער, ואנו יודעים שאביו של ר' שמעון, שמו היה זרח. אם נחפש ר' שמעון ב"ר אברהם שוועקסנער שהיה אב"ד בבירז', נמצאהו בהקדמה לספר 'זכרון יחזקאל' ורשא תער"ב, המחבר ר' משה אברהם שמואל רבינוביץ אב"ד וידוקלא, מספר על דודו זקינו, ר' שמעון שפירא, המכונה ר' שמעון קיידאנער, והוא היה אב"ד בירזש, ושם אביו אברהם. אם כן, ר' שמעון זה, הוא התואם לכל הפרטים הנזכרים אודות חותנו של הרש"ס, ולא עוד, אלא שאחיו של ר' שמעון זה - זקינו של המחבר 'זכרון יחזקאל' - הוא לא אחר מאשר ר' צמח שפירא קיידאנער רבו של הרש"ס.
וכבר בספר 'לתולדות היהודים בליטא וזאמוט', [קיידאן תרצ"ד, עמ' 78], כתוב אודות ר' שמעון מערקיל שפירא אב"ד בירז', שהוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט.
פרטים נוספים אודות משפחת שפירא זו, ניתן למצוא בהקדמה לספר 'זכרון יחזקאל' הנ"ל, ובספר 'לקורות היהודים בקיידאן', אבי האחים, ר' אברהם שוועקסנער, היה אב"ד בעיר טעלז, והוא אחיו של הגאון החסיד האמיתי מו"ה דוד מראסיין שנפטר בשנת תק"ס ח' אייר, בניו של הרב מו"ה אליהו ז"ל, מגזע הגאון בעל 'מגלה עמוקות'. אשתו של ר' אברהם שפירא היתה מצאצאי השל"ה. בניו האחרים של ר' אברהם, הם הגאון ר' משה שפירא מק"ק קראז והגאון המקובל מו"ה שמואל שפירא אבד"ק דרויא ובק"ק פאניוועז ובק"ק טעלז בעהמ"ח מעיל שמואל, שנפטר כ"ו שבט תקצ"ח בן ס"א שנה. ר' דוד מראסיין הנ"ל, הוא זקינו של הגאון ר' אליהו ראגולער מקאליש.
חותנו של ר' שמעון שפירא, היה ר' נתן ב"ר אהרן מקיידאן, וקראו את ר' שמעון 'ר' שמעון קיידאנער', כי לאחר נישואיו סמך על שלחן חותנו בקיידאן. מסופר אודות ר' שמעון, כי היה מבאי ביתו של החסיד ר' שמואל מראסיין, שהיה ש"ב, והיה נחשב לחכם מדיני והיו מזמינים אותו לפשרות ולד"ת חשובים, בשנת תרי"ב שולח במלאכות פלכי רוסיה הלבנה אל ועדת הרבנים הראשונה בפטרבורג.
המחבר 'זכרון שמואל' מספר בהקדמתו, אודות אביו ר' יחזקאל שפירא אב"ד וידוקלא, כי לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, ר' צמח קיידאנער, גדל בבית דודו ר' שמעון קאדענער, ולמד בביתו עם כל חתניו הגאונים שהיו אז סמוכים על שולחנו ולומדים בביתו. לאור מה שנתבאר, מובן שאחד מחתניו הגאונים, היה ר' שמואל סלנט.


כאמור, בהיותו בן עשר שנים, חגג ר' שמואל את אירוסיו, בגיל שלש עשרה נישא, ואף נולדה לו בת מזיווג זה [לא ידוע לי מה עלה בגורלה, ואם נישאת וכדו']. לאחר נישואיו, נסע שמואל הצעיר עם חברים, לעיר סלנט, ללמוד תורה מפי הגאון ר' צבי הירש ברוידא, המכונה ר' הירשל סלנטר. לאחר שלש שנים, באו חיי הנישואין אל קיצם, והזוג הצעיר נתגרש.
ר' שמואל חזר לסלנט, ואז עליו ר' יוסף זונדל את עיניו, ולקחו לו לחתן. שלש שנים ישב אצלו עד אשר עלה ר' יוסף זונדל לירושלים בשנת תקצ"ז לערך, ואז נסע ר' שמואל ללמוד בישיבת וולוז'ין. וקרוב לשנת ת"ר עלה ר' שמואל לירושלים.
ישנם גירסאות נוספות, יש אומרים שנסע לוולוזין עוד לפני שנשא את בת הריז"ס.
ברשימה שפירסמנו כאן בעבר, הבאנו את רשימת צאצאיו, של ר' שמואל, מאשתו השניה, מרת טויבה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט.

זיווג שלישי
לאחר פטירתה של מרת טויבא, נשא ר' שמואל לאשה, את מרת ראשע אלמנתו של ר' משה לייב שנייטוך. נכדתו, בת בתו, של ר' משה מגיד ריבלין.
מזיווג זה, נולדו לו בן ובת. הבן, ראובן, נפטר צעיר בתור בחור. הבת מרת רבקה [על שם סבתה אם אמה, בתו של ר' משה ריבלין], היתה אשתו השניה של ר' חיים הירשברג, המפורסם בירושלים בתור חיים שו"ב.
ר' חיים הירשברג
ר' חיים היה בנו של ר' אליעזר דוב הרשברג. ר' חיים נולד בשנת תר"ך לערך, שמו המלא היה חיים בן ציון, על שם זקנו ר' בן ציון רמבך שנפטר צעיר.
בזיווגו הראשון נשא מרת חיה דבורה בת ר' צבי גראייבסקי. משתי נשותיו אלו, לא היו לו צאצאים.
בספר 'אוסף תמונות (אלבום) מילידי הארץ', לר' פנחס גראייבסקי, חלק ראשון, בסופו. הובאה תמונתה של מרת רבקה הירשברג, וכתוב עליה שהיתה בת ר' שמואל סלנט. בספר 'שלשה עולמות' [ירושלים תש"ח, חלק ג' עמ' קי"ב], מזכיר את ר' חיים הירשברג, וכותב עליו שהיה חתן הרב סלנט בזיווג שני. ונזכר גם בשו"ת אהל משה של הריל"ד, כתב עליו 'ר' חיים שוחט ובודק, חתן רשס'.
לעת זקנה, נשא ר' חיים אשה שלישית בשם לאה, ממנה נולדו לו בן ובת. ממרת לאה, הובא סיפור על הרש"ס בספר 'שמואל בדורו'.
אשה רביעית
לאחר שנתאלמן ר' שמואל אף מאשתו השלישית מרת ראשע, נשא אשה רביעית לעת זקנותו, היא מחותנתו, אמו של ר' חיים הירשברג, מרת חיה. היא היתה בתו של ר' בן ציון רמבך, ונפטרה יז טבת תרפ"א. עליה, בנות ציון וירושלים, חלק שלישי, עמ' 172-3.

הוספה חדשהעל פי הערתו של ר' שמואל גלינסקי כאן למטה, ועל פי מה ששלח לי בהתכתבות אישית.
אכן, עולה ברור, כי אשתו הראשונה של ר' שמואל סלנט, היתה מרת פרומה, וכאשר נתגרשה ממנו, נישאה להגאון ר' אשר ניסן לוינזון בעהמ"ח גן נעול ועוד, שכיהן כאב"ד בירז אחר חותנו. ואלמנתו, מרת פרומה, עלתה לירושלים לאחר פטירתו, ומנוחתה כבוד על הר הזיתים בחלקת הרבנים.
ר' אשר ניסן בספרו גן נעול, מזכיר את חותנו ר' שמעון ב"ר אברהם.
על מצבתה של פרומה בהר הזיתים כתוב בת הרה"ג ר' שמעון מבירז.
בספר חלקת מחוקק [חלקה ח' שורה י"א סי' י"ב], כתוב שהיא אלמנת ר' אשר ניסן.
בספר זכרון ר' שמואל סלנט הנ"ל, בעמ' 10, מסופר, שכאשר למד ר' שמואל בישיבת וואלאזין, הגיע לאוזניו הידיעה, כי גרושתו נישאה לר' אשר ניסן.

להלן תמונת מצבתה של מרת פרומה, שקבלתי מר' שמואל גלינסקי, ותודתי נתונה לו בזאת.

























עוד הוספות
הבאתי בהרחבה במאמר גילויים חדשים במשפחת רבי שמואל מסלנט.

יום חמישי, 9 ביולי 2009

צאצאי רבי ישעיהו ברדקי מירושלים

רשימת צאצאיו של ר' ישעיהו ברדקי, נערכה על בסיס הכתבים של ר' יוסף זונדל וסרמן, כפי שקבלתי מנכדו מר אלי אשד, מהם כבר פרסמתי בעבר, עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט. בתוספת פרטים נוספים שליקטתי ממפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים.
לא אאריך כאן בתולדותיו של הרב ישעיהו ברדקי, כי כבר האריכו בזה רבים, רק אציין מעט לקורות חייו, והרוצה לדעת יותר, יתחיל בויקיפדיה, ומשם ימשיך.
ר' ישעיהו ברדקי נולד בפינסק לאביו, ר' יששכר בער [ב"ר ישעיהו] שנפטר בשנת תקפ"ח בירושלים, ולאמו מרת עלקא, שנולדה בשנת תקכ"ט לערך, והאריכה ימים אחר בעלה, במפקד תקצ"ט עודה נזכרת בין האלמנות.
ר' ישעיהו היה גר בפינסק, והיה נשוי שם אשה, והרביץ תורה. לאחר שנפטרה אשתו, עלה לארץ בשנת תקפ"ו לערך, עם בנו ובתו היתומים. זמן מה גר בצפת, ושם לקח לאשה את רעייתו השניה, מרת שיינדל בתו של ר' ישראל משקלוב. בבואו לירושלים היה לרב הראשי האשכנזי הראשון, ופעל רבות לטובת הישוב. ונפטר י"ח חשוון תרכ"ג.
רעייתו מרת שיינדל, נולדה בשקלוב בשנת תקע"א, נפטרה בירושלים ז' טבת תרל"ב.

דור ראשון:

מזיווגו הראשון היו לו בירושלים לר' ישעיהו בן ובת, ר' שמואל עקיבא ומרת חיה גרונה. ומזיווגו השני נולדו לו יתר בניו המפורטים להלן.
  • מרת חיה גרונה, נולדה בשנת תקע"ה לערך בפינסק, עלתה לארץ ישראל עם אביה בשנת תקפ"ו. בעלה הראשון ר' יוסף נהרג במרד הפלחין בשנת תקצ"ד, ובזיווג אשת הרב הגדול ר' יצחק מנעשוויז. הוא גם נפטר צעיר, בשנת ת"ר לערך, והיא נשארה אלמנה ממנו. מרת חיה גרונה נפטרה בכ"א אלול בשנת תרמ"א, ונוסח מצבתה נדפסה בחלקת מחוקק.
  • ר' שמואל עקיבא ברדקי, נולד בשנת תקע"ט בפינסק. אשתו מרת אסתר, בת הרב יעקב ענתבי מדמשק [רבי יעקב ענתבי, בן למשפחת רבנים מפורסמת, היה רבה של דמשק, ונאסר בעלילת הדם הידועה בשנת ת"ר. לאחר שנחלץ מן הכלא בהשתדלותו של מונטיפיורי, עלה לירושלים, שם השיא את בתו לשמואל עקיבא דנן. רבי יעקב נפטר כ' תשרי תר"ז ומנוחתו בהר הזיתים], ר' שמואל עקיבא נסע למצרים ונפטר שם לפני שנת תרל"ה, אז מופיע בנו כיתום במפקדי מונטיפיורי.
  • מרת חנה נולדה בשנת ת"ר לערך בירושלים. אשת ה"ר נתנאל לוריא, סופר ומזכיר כולל רייסין, סוכן ונאמן בבית החולים בקור חולים בירושלים, ומגבאי החברא קדישא. כמו כן, היה בעל קורא בבית מדרש סוכת שלום. ר' נתנאל היה יליד העיר מאהליב, ועלה לירושלים עם אביו זאב לוריא, מגזע המהרש"ל רש"י, ומעב"ק. ר' נתנאל נפטר י"ב חשון תרע"ד.
  • מרת עלקא, נולדה בשנת תר"ב לערך בירושלים. בזיווג ראשון היתה אשתו של ר' שאול יחזקאל יהודה. בנו של הרב הגביר שלמה יחזקאל שעלה לארץ מבגדאד, הוא היה סוחר גדול בכלכותה – הודו. ר' שאול קנה את אדמות הכפר מוצא בשנת תרט"ו. ונפטר בשנת תרכ"ד. ואז נישאה מרת עלקא בזיווגה השני לר' נתן נטע נטקין, לאחר שנתאלמן מרעייתו הראשונה, מרת צביה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט. ר' נתן נטע נולד בפאריץ הסמוכה למינסק, חי רוב ימיו בירושלים, ונפטר באמריקה ט"ו טבת תרמ"ח.
  • ר' שלמה ברדקי נולד בשנת תר"ו לערך. נשא לאשה את מרת חיה בת ר' שמואל סלנט. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת החורבה. מפורסם המכתב ששלח לר' אליהו גוטמכר בבקשה לתמיכה, ואליו צורף מכתב מחותנו הרש"ס, וכה הוא כותב שם אודותיו: 'המופלג בתורה וביראת ה' והוא שוקד בתורה, בן לאותו צדיק הרב הגאון ר' ישעיה, ובן בתו של הרב הגאון הצדיק ר' ישראל זצ"ל בעמ"ח תקלין חדתין, ופאת השולחן'.
  • מרת דינה נולדה בשנת תר"י לערך. אשת הרב אליהו בכור חזן, נולד בשנת תר"ה, באיזמיר שבתורכיה לאביו ר' רפאל חזן, ממשפחת רבנים מפורסמים, נכדו של הראשון לציון בירושלים, רבי חיים דוד חזן, מגזע רבני תורכיה וארץ ישראל. בשנת תרט"ו, עלה לבדו כילד לירושלים, ללמוד תורה עם סבו. עד שבשנת תרכ"ה סמכו להוראה. לאחר שנישא למרת דינה, בתו של רבי ישעיה ברדאקי, נתמנה בשנת תרכ"ו לסופר ומזכיר ראשי של כוללות עיה"ק ירושלים. בחודש כסלו בשנת תרכ"ט נתמנה לדיין ומו"ץ בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם אשכנזי. בשנת תרל"א, יצא לשליחות מצוה מטעם כוללות הספרדים, לערי צפון אפריקה. ובשנת תרל"ד, עכבוהו ראשי הקהל בטריפולי, ומינו אותו לרב עליהם, וכיהן שם, כראב"ד וכחכם באשי המאושר מטעם השלטונות והקים שם ישיבה רבתי. בשנת תרמ"ח, נקרא לכהן כרבה הראשי של העיר הגדולה אלכסנדריה, בשנת תרס"ג, היה נשיא כנסיית הרבנים העולמית שהתכנסה בקראקוב. חיבר כמה ספרים ובהם 'זכרון ירושלים' ליוורנו תרל"ד. 'תעלומות לב', ליוורנו תרל"ט-תרנ"ג, אלכסנדריה תרס"ג-תרס"ז. 'נוה שלום' אלכסנדריה תרנ"ד. ועוד, ספרים, שחלקם נשארו בכתב יד. בשנת תרס"ז ביקר בירושלים, בעיקר פעל שם, למען השכנת השלום, בין האשכנזים לספרדים, ובתוך קהל הספרדים עצמם. נפטר בכ"ב סיון תרס"ח באלכסנדריה.

דור שני:

צאצאי הרב ר' יצחק מנעשוויז:

  • יוסף, נפטר כילד.
  • ר' יהונתן, נולד בשנת תקצ"ח לערך. נפטר ז' חשון תרי"ט. רעייתו מרת חנה.
  • ר' יצחק, נולד בירושלים בשנת ת"ר, לאחר פטירת אביו, ונקרא על שמו. רעייתו מרת פעשא טשערנא, בת ר' אברהם ניסן וויינשטין, נפטרה ז' מנחם אב תרל"ד.
צאצאי הרב שמואל עקיבא ברדקי:
  • ר' יעקב [ברדק] [ענתבי], נולד בשנת תר"ח לערך. היה קצין בצבא הבריטי.
  • מרת טויבא.
  • ר' אברהם חיים [שחודה] ברדקי, נולד בשנת תרכ"ב לערך, אשתו מרת יהודית בת ר' מאיר מנדלמן, שהיה מהמתישבים הראשונים ב"משכנות שאננים".
  • ר' יצחק ברדקי, רעייתו פאולינה כהן.

צאצאי ר' נתנאל לוריא:

  • מרת גיטל לאה אשת ר' אליעזר דוד כהן, מזכיר הקונסוליה האוסטרית. והקונסוליה של ארצות הברית.
  • ר' ישראל לוריא.
  • ר' ישעיהו לוריא, אשתו שרה.
  • ר' זאב וולף לוריא, אשתו איטה בלומה; מלמד תשב"ר בקהיר.
  • ר' יהודה זליג לוריא, אשתו חיה שרה.
  • ר' יעקב אהרון לוריא, שוחט בקהיר; אשתו חנה דבורה בת ר' יעקב אליהו פרלקורט - פערליקווארט.

צאצאי ר' שאול יחזקאל יהודה:

  • מרת שמחה אשת חכם וידאל עידו.

צאצאי ר' נתן נטע נטקין [מזיווגו השני]:

  • מרת גרונה לבית נטקין, אשת הר' צבי הירש סלנט, בן בנו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל.
  • ר' אריה לייב נטקין, הרוקח הראשון בבית החולים שערי צדק בירושלים, אשתו בילה בת הרופא ד"ר שרגא פייבל פופליס.
  • מרת שיינדל לבית נטקין, אשת ש"ב ר' יוסף זונדל ברדקי בן דודה ר' שלמה ברדקי.

צאצאי ר' שלמה ברדקי:

  • ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה נפטר צעיר בחיי אביו, י"ט תשרי תרס"ד. זו' מרת גיטל בת ר' אליעזר אשכנזי, נפטרה ל' חשון ת"ש.
  • ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שינדל בת דודו ר' נתן נטע נטקין. גם ר' יוסף זונדל נפטר בחיי אביו.

צאצאי הרב אליהו בכור חזן:

  • רבי חיים דוד חזן.
  • רבי יוסף רפאל חזן.
  • רבי יצחק חזן.
  • רבי אברהם חזן.

דור שלישי

צאצאי ר' יצחק ב"ר יצחק:

  • אברהם, נולד בשנת תרכ"ו.
  • ישעיה, נולד בשנת תרכ"ח.
  • שרה חנה, נולדה בשנת תר"ל.

צאצאי ר' אברהם חיים ברדקי:

  • רבקה לבית ברדקי אשת שמעון בנדרלי בקהיר.
  • ישעיהו ברדקי ז"ל אשתו שרה לבית פרלמן באלכסנדריה.
  • שמואל ברדקי ז"ל אשתו ספירה לבית אוברמייסטר.
  • חנה (אנטה) לבית ברדקי אשת דוד ז"ל בנש באוסטרליה.
  • יעקב [ז'ק] ברדקי אשתו פני.

צאצאי ר' יצחק ברדקי:

  • אברהם ברדקי, נולד בשנת תרכ"ח, רעייתו, מרת ליזי לבית רוזנבוים, בניו יורק.

צאצאי ר' אליעזר דוד כהן:

  • מרת חנה לבית כהן, אשת ר' אברהם וואלעס.
  • ר' מנדל כהן אשתו איטה לבית לוין.
  • ר' ישראל יהושע כהן, אשתו גולדה בת ר' צמח כהן.
  • מרת רבקה לבית כהן אשת הרב אברהם ברוך אבא רקובסקי ז"ל, [כך כתב י.ז. וסרמן, וכנראה שהיה זה זיווג ראשון, כי ידוע ומפורסם שר' אברהם אבא רקובסקי היה חתנו של ר' חיים מן].
  • מרת רוחמה לבית כהן אשת ר' אברהם שכטר הכהן, מותיקי המורים בתל אביב יפו.
  • ר' פנחס כהן שו"ב באטלנטיק סיטי, אשתו נחמה לבית סקלרש.

צאצאי ר' ישעיהו לוריא:

  • ר' יוסף לוריא.
  • ר' אליהו חיים לוריא.
  • מרת חנה לבית לוריא, אשת ר' זליג קויפמן.

צאצאי ר' זאב וולף לוריא:

  • ר' יחזקאל לוריא.
  • ר' נתן נטע לוריא, נעלם ולא ידוע כל פרט.

צאצאי ר' יהודה זליג לוריא:

  • חנה לבית לוריא אשת ר' יוסף נובוגרוצקי.
  • אסתר לבית לוריא אשת ר' דוד כהן אכר בפרדס חנה.

צאצאי ר' יעקב אהרן לוריא:

  • ר' ישעיהו לוריא, נולד בירושלם כ"ט תשרי תרמ"ח, הוסמך כשו"ב, בשנת תרע"א, עבר להתגורר במצרים, שם היה מנהל חברת כרמל מזרחי במצרים, ובא כח של פרדס סנדיקט. כשחזר לירולים, היה מנהל המשרד של הצדקות המאוחדות לת"ת וב"ח בירושלים. חיבר את החוברת 'מגילת יוחסין למשפחת לוריא', [ירושלים תשכ"ט]. אשתו בזיוו"ר רבקה מלכה בת ה"ר יוסף (יאשע) ריבלין ממיסדי הישוב מחוץ לחומת ירושלים נחלת שבעה מאה שערים ועוד. ובזיווג שני ד"ר פרידה לבית זלברמן או איינפלד.

צאצאי ר' וידל עידו:

  • מרת בכורה מזל אשת הרב בכור שמואל סידיס.

צאצאי ר' צבי הירש סלנט:

  • מרת פראדל לבית סלנט אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.
  • ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.
  • ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.
  • מרת הינדל לבית סלנט אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.
  • מרת טויבה לבית סלנט אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', ועוד ספרים, חבר הנהלת ועד הישיבות. נולד ט"ו טבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו, ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.
  • מרת גליקה לבית סלנט אשת ר' דוד לבסקי נ"י.
  • ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' אריה לייב נטקין:

  • ר' נתן נטע נטקין רוקח בביה"ח שערי צדק (ולך), אשתו הראשונה, מרת חנה בת ר' חיים מיכל מיכלין מירושלים. ובזיווג שני נשא את מרת קליר דואה מדמשק.
  • דבורה לבית נטקין אשת ר' אליהו מיכל בן ציון לוין.
  • נחמה לבית נטקין אשת ר' שלום ב"ר צדוק קראוז, [כנראה זה ר' צדוק הלוי קרויז].
  • נחום נטקין אשתו אידה, בארה"ב.
  • אשר נטקין ז"ל אשתו פרידה.
  • פרידה לבית נטקין אשת משה טרוק.
  • ישעיהו נטקין אשתו מינה לבית צוקרמן.
  • גרונה לבית נטקין (לונה) אשת חיים ויקטור (חלאק).
  • שרה לבית נטקין אשת ר' זליג סלובוטיצקי.

צאצאי ר' ישעיהו ברדקי

  • מרת חנה ז"ל לבית ברדקי אשת ר' אהרן וינוגרד ז"ל ב"ר פנחס מרדכי.
  • הבחור מרדכי ברדקי ז"ל נפטר בצעירותו.
  • הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה מרת נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל, נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה פינקל בת ר' אהרן זליג אטינגר.
  • ר' משה ברד ז"ל (ברדקי) אשתו דיכה לבית שפירא. בוסטון.
  • מרת נחמה לבית ברדקי, נפטרה י"ד אלול תשנ"ג, אשת ר' נח פורת ז"ל מהמורים הותיקים בירושלים, ממיסדי ביהכ"נ 'ישורון', נפטר ט"ז אייר תשכ"ה.
  • מרת טויבא (יונה) לבית ברדקי ז"ל אשת ר' ברוך ברזל.

צאצאי ר' יוסף זונדל ברדקי:

  • שרה לבית ברדקי אשת אלימלך זקש.
  • ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
  • ר' בנימין ברדקי, כנראה הוא זה שהיה בטבריה, ובשנת תרפ"ה, חתום משם על מכתב בקשר ליסוד בית יעקב, ראה 'מכתבים ואגרות קודש', ניו יורק תשסג, עמ' 507.
  • יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) אשתו סופיה לבית פרומקין.

יום רביעי, 22 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי

עץ המשפחה של צאצאי רבי יוסף זונדל הולך ומסתעף, ואם נוסיף ונפרסם גם דור חמישי ושישי, לא יהיה כאן מקום לרשימה הארוכה. מלבד זאת, בדור החמישי ישנם עוד אנשים שחיים עמנו, ואיני נוהג לפרסם כאן בבלוג שמות ופרטים של אנשים שחיים עדיין. אי לכך, ובהתאם לזאת, אסתפק כאן בפרסום דור רביעי בלבד, ואקוה שגם אתה הקורא תבוא על סיפוקך, אם בכל אופן אתה חפץ לדעת יותר, צור קשר בתיבה האישית המופיעה בפרופיל שלי.

דור רביעי:

צאצאי ר' בנימין בייניש סלנט
בני ר' צבי הירש סלנט:
  • מרת פראדל אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.
  • ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.
  • ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.
  • מרת הינדל אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.
  • מרת טויבה אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, ואף כיהן כר"מ בישיבה.
מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', וספרים נוספים, חבר הנהלת ועד הישיבות.
נולד ט"ו בטבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.




  • מרת גליקה אשת ר' דוד לבסקי.
  • ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' שלמה ברדקי
בני ר' ישעיהו ברדקי:
  • מרת חנה אשת ר' אהרן וינוגרד, ב"ר פנחס מרדכי.
  • הבחור מרדכי ברדקי, נפטר בצעירותו.
  • הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה, נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה בת ר' אהרן זעליג אטינגר.
  • ר' משה ברד (ברדקי), אשתו דיכה לבית שפירא. גרים בבוסטון.
  • מרת יונה (טויבה) אשת ר' ברוך ברזל.

בני ר' יוסף זונדל ברדקי
  • מרת שרה אשת ר' אלימלך זק"ש.
  • ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי), הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
  • בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו.
  • יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי), אשתו סופיה לבית פרומקין.

צאצאי ר' חיים סלנט
בני ר' מנחם מנדל שוורץ:
  • מר יעקב אליהו שורץ אשתו פעסול לבית בינקלר, שיקגו.
  • מר יוסף זונדל שורץ אשתו לאה לבית סופר, שיקגו.

בני ר' אורי שבתי סלנט:
  • בנימין ביניש סלנט נפטר בצעירותו.
  • מרת שרה לבית סלנט, אשת מר טוביה סלומון ז"ל.
  • מרת חנה אשת מר שמואל מאקס, ניויורק.
  • מרת מינדול [מינה] אשת מר דוד רובינשטין, ניו יורק.
  • מר חיים סלאנט אשתו מרים לבית לוי, ניו יורק.

בני ר' אליהו צבי וסרמן:
  • מר יוסף זונדל וסרמן, מהמורים הותיקים בתל-אביב-יפו, אשתו מרת חנה טריינה בת הרב אליהו לנדא, דור ששי להגר"א מוילנא. עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו אשר משולבת בהיסטוריה של הישוב הישן בירושלים מתלמידי הגרא, והוא אשר ערך לראשונה את רשימות צאצאי ר' יוסף זונדל מסלנט.

בני ר' ישראל אפרים שפירא:
  • מר אורי שבתי שפירא מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, אחר כך בנוה שאנן, [כעת שמה מוזיאון ישראל]. אשתו פרומה נחמה לבית שוכמן.
  • מר חיים שפירא, מהעובדים הותיקים בסוכנות היהודית בירושלים, מכובשי הר ציון במלחמת השחרור, אשתו שרה ליבה בת ר' משה זילברמן ב"ר שמואל מוני.
  • מרת שרה מינדול אשת מר יוסף גולקין, מחיל הבריגדה.
  • מרת נחמה פיגה אשת מר אליעזר קרויז, דור עשירי ל"השל"ה" הקדוש (מחבר 'שני לוחות הברית).
  • מרת רחל אשת מר בן ציון קלטר, בניו יורק,

בני ר' יוסף משה סלנט:
  • צביה לאה אשת הר"ר מנחם מנדל שינקר ז"ל בן הגה"צ ר' שמואל הלל שיינקר, חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. ר' מנחם מנדל נפטר ט' אייר תשי"ד.
  • הרב חיים אליהו צבי סלנט שו"ב, מזכיר המועצה המקומת גבעת עדה בשומרון, אשתו יפה בת ר' יוסף פרומקין מטבריה, ורעייתו לבית לוריא.

צאצאי ר' נפתלי ליאון
בני ר' יעקב שלנק:
  • מרת פרידה אשת ר' אריה לייב הכהן לאפין.
  • מרת חנה אשת ר' אלימלך שמרלינג.
  • מרת שרה אשת ר' יצחק רוזנגרטן.
  • מרת מרים אשת ר' דוד אסטושינסקי.

בני ר' אליעזר כהן:
  • ד"ר נפתלי כהן (רופא בצרפת).
  • מרת פרידה לבית כהן (נפטרה רוקח).
  • מר בן ציון כהן, אשתו בת ד"ר אייזנבך.
  • מר נתן כהן אשתו לאה לבית טוליפמן פתח תקוה.
  • מר יוסף כהן מחקלאי פתח תקוה אשתו צפורה לבית יטקובסקי.

צאצאי ר' יוסף זונדל סלנט [מאמריקה]
בני בנימין סלנט:
  • מר יוסף סלנט, בארה"ב.
  • מר יהודה לייב סלנט, בארה"ב.

בני יחיאל יצחק סלנט:
  • אברהם סלנט אשתו לני, בארה"ב.

בני נחום סלנט:
  • מנחם סלנט אשתו מרת בתיה, בארה"ב.
  • מר ראובן סלנט אשתו מרילן, בארה"ב.

בני ד"ר גמליאל סלנט:
  • יואל סלנט, בארה"ב.

בני ד"ר שמואל סלנט:
  • ארנולד סלנט, בארה"ב.
  • מרת אליס.

צאצאי ר' זלמן לוינזון

בני ר' שמואל טורקניץ:

  • שושנה אשת מר מרדכי קרמן פתח תקוה.
  • שולמית אשת שמואל איצקוביץ פתח תקוה.
  • סימה אשת אהרון פיקרסקי בפתח תקוה.
  • הבחור מרדכי טורקניץ נפל במלחמת השחרור בכפר יעבץ.

בני יצחק איזנמן:
  • יהודית.
  • נעמי.
  • דן איזנמן.

בני משפחת קייקסט:
  • זלמן קייקסט.
  • שמעון קייקסט.

בני משפחת סגל:
  • מרת זינה.
  • יהודה סגל.

בני אברהם בנימין לוינזון:
  • מרת רונית.

צאצאי ר' אהרן סלנט
בני יוסף סלנט:
  • מרת אילת.
  • מרת רונית.

יום שני, 20 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים


תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט


[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]


ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים
, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.


ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.


ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.


צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.


































דור ראשון.

  • חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
  • חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
  • חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין[2], שהיה נכד[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  • בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.



דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

  • רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
  • מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.


בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

  • ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.


בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

  • מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
  • ר' יוסף נטקין.


בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

  • ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
  • מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
  • ר' מרדכי סלנט.
  • מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
  • ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
  • ר' יוחנן סלנט.
  • מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.



דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

  • הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.


בני ר' שלמה ברדקי:

  • ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
  • ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.


בני ר' חיים סלנט:

  • מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
  • ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
  • מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
  • מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
  • ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.


בנות ר' נפתלי ליאון:

  • מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
  • מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].


בני ר' יוסף זונדל סלנט:

  • היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
  • ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
  • ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
  • ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
  • ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
  • ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.


בני ר' זלמן לוינזון:

  • ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
  • מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
  • מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
  • מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
  • מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
  • ר' אברהם בנימין לוינזון.


בני ר' אהרן סלנט:

  • יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.


בני ר' שמואל וידמן:

  • ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי


[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.

יום שישי, 17 באפריל 2009

עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט

מר אלי אשד בלש וחוקר תרבות, העמיד לרשותי רשימות שכתב סבו ר' יוסף זונדל וסרמן, ובהם רשימות צאצאיו של ר' יוסף זונדל מסלנט, בעז"ה אפרסם כאן את הרשימה בתוספת הערות. כהקדמה, אכתוב כאן על אבות המשפחה של ר' יוסף זונדל.
במאמרו האחרון לתולדות משפחתו, כתב אלי אשד על תולדותיו של ר' יוסף זונדל מסלנט 'הפה השלישי של אליהו', רק אעיר כאן, שלא כל מה שנכתב שם בנושא יחוס אכן מדוייק.
ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו לאביו רבי בנימין בייניש ולאמו פעסע. אביו ר' בנימין בייניש היה החזן בעיר סלנט, גם אבי אביו ר' זונדל היה חזן בעיירה סלנט. במאמרו של חיים פרידמן [מחבר ענפי אליהו], הוא מנתח את פרטי המשפחה כפי שעולה ממפקדי האוכלסין של סלנט.
ר' בנימין בייניש אבי ר' יוסף זונדל היה נכד לרבי אורי שרגא פייוויש אשכנזי תלמידו של המהר"ם מלובלין ואב"ד וילנא ובסוף ימיו בירושלים.

המקורות על משפחתו של ר' פייביש נזכרים ברובם בספר עיר וילנא,לר' הלל נח מגיד, עמ' 3-4.
בסוף ההקדמה לספר כרם שלמה [מאת ר' שלמה אהרן זעליג ב"ר יואל, ורשא תר"א] מזכיר את יחוסו ובתוך הדברים כותב "הרב הגאון מוה' יצחק אב"ד דסעמייאטיטץ, ואחיו היו גאונים מפורסמים הרב מוה' פייווש אב"ד דק"ק ווילנא ונתקבל לנשיא בא"י והרב מוה' דוד אב"ד דק"ק יאנוב ועוד שלשה אחיות ואחת היתה הצדיקת המפורסמת מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והיו בני הרב הגאון מהר"מ אב"ד דק"ק הארדישץ". בעל עיר וילנא הבין בפשטות שהפיסקא האחרונה 'והיו בני הרב הגאון מהר"מ' מוסבת על כל שלשת האחים ושלשת האחיות, וביניהם ר' פייביש דנן, אך יתכן שהפיסקא הזו מוסבת רק על סוף הדברים, שמספר על מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והם היו בני הרב הגאון מהר"מ וכו', דהיינו, יתכן שמהר"מ אב"ד הארדישץ לא היה אביו של ר' פייביש, כי אם גיסו.
בספר עיר וילנא שם, מביא 'מכתב יחוס ישן נושן' וכתוב שם: הרב ר' גרשון אבד"ק אבאלניק, והרב ר' יחיאל בני אבי זקני ר' יצחק מווערבלאווי (בן הרב ...) חתן ר' משה יורבריגער בן הרב ר' לייב שייטיל'ס מוילנא אב"ד דק"ק הוראדנא, חתן ר' דוד חסיד, בהג"מ ר' פייווש ב"ר דוד אבד"ק ווילנא.
ברור שמגילת יוחסין זו משובשת, מכיוון שבהמשך מזכיר כמה פרטים שאינם נכונים בוודאות, וגם לגבי ר' לייב אב"ד הורדנא, ידוע לנו שהיה חתן ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב [ולא בן בנו כפי שמפרט שם בהמשך, ויש עוד הרבה להעיר על אותה מגילה]. אך על כל פנים מוזכר בה שאביו של ר' פייביש שמו היה ר' דוד.
בעל עיר וילנא מצא בספר שפע טל [לר' שבתי ב"ר עקיבא הורוביץ שאר בשרו של השל"ה, הנאוואה שב"ע שמחות לפ"ק], 'הקדמת האלוף יניק וחכים עניו וחסיד מהר"ר פייביל בהגאון החסיד מוהר"ר דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, חתן הרב הגדול מופת הדור בוצינא קדישא הגאון בגאון עוזו אב"ד ור"מ מורה צדק דק"ק פרנקפורט וכו' הגאון מהר"ר ישעיה סג"ל יצ"ו ש"ן'. ומעלה ר' הלל נח השערה, שמא פייביל זה, שכתוב כאן שהיה חתנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט, הלא הוא השל"ה, הוא אותו ר' שרגא פייביש דידן, ועל כן היה גם הוא נשיא בירושלים על מקום חותנו השל"ה. אם אכן כן, אזי ידוע בבירור שם אביו: ר' דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, [זכריה מנדל, זה צירוף שמות שהיה נפוץ באותם הימים].

מצאצאיו של ר' פייביש:
ידועים לנו שתי משפחות עיקריות
לפי כתב היחוס הישן הנדפס ב'עיר וילנא', ר' דוד חסיד, בנו של ר' פייביש היה חותנו של ר' לייב שייטיל'ס אב"ד הוראדנא. ר' אריה לייב זה, לפנים היה אב"ד סלוצק, ומשם נלקח להוראדנא. וממנו משתלשלות משפחות רבות בעם ישראל, מהם נזכרים בעיר וילנא:
ר' דוד טעבלי אב"ד ליסא, בעהמ"ח 'נפש דוד', ו'מכתב לדוד'. לתולדותיו בארוכה כתב ר' ישראל נתן השל בקובץ בית אהרן וישראל עמ' קיז-קיט הערה 5.
ור' רפאל נתן נטע רבינוביץ בעהמ"ח 'דקדוקי סופרים, שכתב את יחוסו בסוף שו"ת מהר"ם בר ברוך, שהדפיס בלבוב תר"ך, וזה לשונו שם: נאום המעתיק והמגיה: רפאל נתן נטע בלא"א מוה' [שלמה] זלקינד, בהרב ר' מאיר, בהרב הג' ר' שאול אב"ד דק"ק זאסלא, בהגאון מוה' ארי ליב אב"ד דק"ק אניקסט והגליל, ר' אריה לייב אב"ד אניקסט היה אחי הגאון מוה דוד טעבל האב"ד מליסא, וכו' וכו'. [במאמר המוסגר הערה נוספת, בענין ר' נתן נטע אביו של ר' אריה לייב אב"ד הוראדנא, שגם בעיר וילנא וגם ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, כתבו עליו שהיה בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, הרי שמצויה הסכמתו, של ר' נתן נטע, על ספר נחלת עזריאל, וחתם ב"ר יעקב מלובלין, וכנראה שזהו ר' יעקב רעכלס הנזכר בכתב היחוס המובא בעיר וילנא. ועוד יחוס משפחה זו טעון בירור רב]
משפחה נוספת היא משפחתו של ר' יוסף זונדל מסלנט נשוא מאמרינו, ומקור הידע הוא בהקדמה לספר 'זיר יצחק' [וילנא תרל"ו], מאת ר' יוסף זונדל אב"ד בירז', ולפנים בעיר קראק ובעיר יאנווא, בן ר' יצחק 'שהיה רב בעיר פומפיאן יותר משלושים שנה, ועתה אוה למושב לו בירושלים עיה"ק תוכב"ב והוא בן ל... הרב הגדול ... ר' חיים אביגדר בעיר קידאן נין ונכד להרב הגאון הגדול מ' אורי שרגא פייווש זצוק"ל', וכו' ומזכיר שם בסוף ההקדמה שבירושלים נחתם בחתימת ידו של ר' פייביש 'והעתיק אותו ש"ב בן דוד זקני הרב הגדול המפורסם בתורתו ובמידת פרישותו כקש"ת מ' יוסף זונדל מסלאנט זצוק"ל אשר היה מכונה בהעולם בשם הטוב ר' זונדל סלאנטער והיה בן לדוד זקני הרב הגדול מ' בנימין בינש מסלאנט'. ויעויי'ן שם עוד בהקדמה לספר, נדפס המכתב עצמו מר' זונדל סלנטר. כפי הנראה ר' חיים אביגדר הנ"ל היה אחיו של ר' בנימין ביניש. החזן מסלנט, אביו של ר' יוסף זונדל נשוא מאמרינו. והם היו מצאצאי ר' פייביש אב"ד וילנא.

גם ר' יוסל'ה פיימער אב"ד סלוצק, הוא מצאצאי ר' פייביש.

בניגוד למשתמע ממאמרו של אלי אשד, שצויין לעיל, אין שום מקור שאביו יוסף זונדל היה בנו של ר' דוד חסיד, וזו השערה פרטית של אשד.
הערה נוספת, גם בעל ה'כרם שלמה' הנ"ל, אינו מצאצאי ר' פייביש, כפי שכתב אלי אשד, אלא מצאצאי אחיו.

[במאמר המוסגר, ריבוי השמות אצל ר' פייביש, נובע מכך שהשמות תורגמו כל העת משפה לשפה, שרגא בארמית פירושו נר, לכן קיים הצירוף אורי שרגא, לאידך שרגא גם נתכנה בלשון המדינה פייבל, ובכינוי פייביש.]


צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי