רבי אברהם חיים לוין

בשעות האחרונות הובא למנוחת עולמים בבני ברק, הגאון הגדול רבי אברהם חיים לוין ראש ישיבת טעלז בשיקאגו, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה. 
ואלו הם תולדותיו, 
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.

וזה יחוסו של רבי אברהם חיים

אביו, רבי אליעזר לוין אב"ד דיטרויט מישיגן, נולד בשנת תרנ"ח בעיר האנאשישאק שם כיהן אביו כרב. בנערותו נסע לאיישישוק, שם למד בישיבתו של רבי טוביה רוטברג, אחר כך נסע ללמוד בראדין, והיה תלמיד מובהק של החפץ חיים, משם המשיך לקעלם, וגם אחר נישואיו למד בכולל קעלם, והיה מגיד שיעור בהת"ת שם, עד שנקרא לכהן כרב בוואשקי על מקום חותנו, בשנת תרצ"ו לערך, נסע לאמריקה, תחילה כיהן כרב בעיר אירי פנסילבניה, ואחר כך נקרא לכהן כרב קהילת בית תקווה בדיטרויט, שם פעל רבות לטובת כלל היהדות בעיר, תחילה כחבר ועד הרבנים בדיטרויט, ולבסוף כיהן כאב"ד דיטרויט מישיגן, וראש ועד הרבנים שם. האירך ימים ונפטר ביום א' י"ד שבט תשנ"ב, והובא לקבורה בארץ ישראל ביום ג' ט"ז שבט. זוגתו מרת שרה מנוחה לבית הופנברג, היא נפטרה בשנת תש"ך. אחרי פטירתה נשא בזיווג שני את מרת חנה

רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד

אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".

בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

היום ו' תשרי מלאו מאה וחמשים שנים מיום פטירתו של הגאון המקובל רבי אברהם שמחה אב"ד מסטיסלאוו בעהמ"ח בנין של שמחה. רבי אברהם שמחה, נולד בערך בשנת תקנ"ה לאביו רבי יעקב נחמן אב"ד פהאסט, ומצעירותו, לא זזה ידו מדודו הגאון רבי חיים מוואלוזין, כפי שהעידו בני דורו. וראה בהסכמת ר' אבלי פאסוואלער לספר נפש החיים, שכותב עליו הרב המופלג השנון ירא ה' מרבים ... שהוא היה לעזר במילי דישיבה ... והרב הגאון ז"ל עדו בחיים חיותו הראה חביבות ופנים מאירות לבן אחיו מורינו הרב ר' אברהם שמחה הנ"ל.

ואכן, עוד בצעירותו כפי הנראה מתחת לגיל שלושים [בחייו של הדוד רבי חיים] נתמנה רבי אברהם שמחה למסור שיעור בישיבה בוואלוזין. ולאחר מכן, נתמנה לכהן ברבנות בכמה קהילות.

אחר פטירתו, הביא בנו את כתביו התורנים לדפוס, וקראם בשם 'בנין של שמחה', נדפס ווילנא תרכ"ט. ונצטט את דברי בנו בהקדמה, מה שמספר על דברי אביו: "כה היו דבריו אלי, בני בני הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא רבתא דק' וולוזין יע"א, אשר הוקם על ע"י דודי ... ונתחדשו לי אז חידושים רבים בגפ"ת ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהי' שם בשנת תקפ"ז, ואח"כ כאשר טלטלני ה' טלטלה גבר והוטל עלי עול הרבנות בכמה קהלות קדושות, זיכני ה' להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה, לא בזכותי, רק בזכות אביותי הגאונים קדושי עליון נ"ע".

כאמור, בשנת תקפ"ז, עזב רבי אברהם שמחה את הישיבה, והחל לשמש כרב בעיר ראגאווא, ומשם עבר לביחוב ישן, ובשנת תקצ"ט עבר לשמש בעיר הגדולה יותר מסטיסלאוו / אמטשיסלאוו [בפלך מאהילוב] שם כיהן עד ליום פטירתו ו' תשרי תרכ"ה.

בא בהסכמות לספרים רבים, וניתן לציין ביחוד, אס הסכמתו לש,ס בדפוס ווילנא בשנת תרכ"ב, אזי בא ראשון לכל שאר הרבנים המסכימים אחריו.

בנו יחידו, רבי חיים יוסף היה דומ"ץ במסטיסלאוו, כמבואר בראש הספר בנין של שמחה. ולרבי חיים יוסף, היה בן בשם רבי ברוך באייבסקי שהוא כבר לא נשאר לגור באמטשיסלאוו, אלא היגר אל מדינה אחרת, [בחוברת אגרות בנין של שמחה, שהופצה לאחרונה, נתפרסמה תמונת מצבתו עם כיתוב באנגלית].

הגאון רבי אייזל חריף

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.

זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק. כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה, הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו - ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.

כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא, בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין, עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.

על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.

בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.

בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור, ובהם גם ר' יהושע אייזיק.  

לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.

אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור, 'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.

אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה, נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.

צאצאי רבינו בעל בית הלוי

אחרי שפירטנו בשני המאמרים הקודמים, את יחוס אבותיו של רבינו בעל הבית הלוי, וסיפרנו על שלשת נשותיו ואבותיהן, עדיין אין עץ משפחה שלם, בלא לפרט את הצאצאים. במאמר שלפנינו, אכן נכתוב על צאצאיו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, ובזאת נשלים את עץ המשפחה שלו. אודה בזה לידיד יקר אשר טרח רבות באיתור צאצאי הבית הלוי, ושלח לי את ממצאי מחקרו.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף דב, מאשתו הראשונה:

• נולדה לו בת אחת, אך לא נודע שמה, ולא נודע עליה אף פרט נוסף. בשנים האחרונות ישנם שמועות כי יש המספרים שהם מצאצאיה, ונכדי בעל הבית הלוי.

מאשתו השניה:

• הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייציק, נולד בוולוזין בשנת תר"י, חתן הגביר ר' שאול קצנלסון מסלוצק. בשנת תרמג נתמנה לאב"ד סמולנסק, נפטר בשנת תרע"ג. (על מקומו נתמנה רבי זליג ראובן בנגיס, ששהה בעיר בעת המלחמה העולמית). בנו רבי ישראל סולובייציק, בתחילה מילא מקום אביו בסמאלנסק, ואחר כך נסע ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם שימש כדיין. נפטר בעת ביקורו בניו יורק ט"ו סיון תשי"א, ושם נקבר. מתוך כתביו נדפס הספר "מגנזי הגר"ח".
• הגאון הגדול רבינו חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק, נולד ביום ט"ו אדר תרי"ג, נשא לאשה את קרובתו [הרחוקה] מרת ליפשא בת רבי רפאל שפירא ראש הישיבה בוואלאזין, ונתמנה לכהן כר"מ בישיבה. לאחר מכן נתמנה לכהן כאב"ד בריסק על מקום אביו, נפטר באטוואצק ביום כ"א מנחם אב תרע"ח. השאיר אחריו חיבור גדול על הרמב"ם, ונדפס בשם "חידושי רבנו חיים הלוי". צאצאיו הם: א. רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, נולד בבריסק תרל"ה, זוגתו מרת מרים, היתה נינת האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, במלחמת העולם הראשונה היה עם הגולה במינסק. נהרג בשואה בשנת תש"א עם בני משפחתו. ב.רבי משה הלוי סולובייצ'יק, נולד בשנת תר"מ, נשא לאשה את מרת פעשא בת רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזנא, כיהן כאב"ד חסלוביץ, ולאחר מכן נסע לאמריקה, שם שימש כר"מ בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. ג. הגאון הגדול רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. אב"ד בריסק, נולד בחול המועד סוכות תרמ"ז, נשא לאשה, את מרת אלטע הינדל בת ר' חיים אויערבך נכד האמרי בינה, כיהן כממלא מקום אביו ברבנות בריסק, בימי המלחמה העולמית, הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל עם רוב ילדיו, אך אשתו ושנים מילדיו נשארו בוילנא ונספו בשואה. נפטר בירושלים ביום ט' תשרי תש"כ, והובא לקבורה למחרת יום הכיפורים בהר המנוחות. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בספרו חידושי מרן רי"ז הלוי. ד. מרת שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה, אף היא נהרגה בשואה עם משפחתה.

רבי חיים הלוי מבריסק. קרדיט: ויקיפדיה

• מרת שיינדל, נולדה בשנת תרי"א, אשת ר' אריה קריינס מסלוצק. בן ר' אריה בן ר' דוד. [בנו האחר של ר' דוד היה ר' נחמן אבי ר' משה קריינס רב בוילנא ובעהמ"ח אהל משה]. שיינדל נפטרה בשנת תרמ"ב. בנם מרדכי (מרק) קראנע, נולד בקובנא בשנת תרל"ט, היגר לאנגליה ונשא במנצ'סטר בשנת תרס"ב את מרת אסתר בת ר' דוד קליימן. הוא נפטר כ"ג אדר תש"ה, והיא נפטרה בשנת תשי"ד לערך.

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

רבי שלום דובער ליפשיץ זכרונו לברכה

יושב ראש יד לאחים, הגאון רבי שלום בער ליפשיץ, נפטר הלילה שבע ימים, לאחר מחלה קשה.

רבי שלום בער, נולד ברוסיה בשנת תרפט, בילדותו עלה עם אביו לארץ ישראל, והשתכנו ברמת גן.

למד בישיבות חבד ופוניבז', שם התחיל לעסוק בעניני ה'פעילים', שלימים התוסדו כארגון הפעילים 'יד לאחים'.


משנת תשל כיהן כרב שכונה ברמת גן, ומשנת תשמ"א, במשך כשלושים שנה, כיהן כרב חסידי חבד ברמת גן.

בעת האחרונה חלה, והלילה נפטר בבית החולים.

רבי שלום בער ליפשיץ זצ"ל

רבי שלום בער, היה בנו של ר' ישראל לייב ליפשיץ, יליד שנת תרנ"ג, מלומדי תומכי תמימים שבליובאוויטש, ולימים יסד ישיבות לתמימים בערים אחרות. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל, ואף כאן נמנה על הנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב. נפטר תשעה באב תשח. רעייתו של ר' ישראל לייב, היתה מרת זלאטה מאשה.

ר' ישראל לייב היה בן ר' דוד ליפשיץ ומרת רחל.

רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי

משפחות של רבנים, מטבע הדברים, הם משפחות גדולות [ברוכות ילדים], ישנם כאלו שהתפרסמו יותר, מפני שכיהנו בקהילה גדולה, או חיברו ספרים משפיעים, וישנם כאלו מפורסמים פחות. הפעם נעסוק ברב לא כל כך מפורסם, רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי, אבל משפחתו מפורסמת, הוא צאצא של רבנים גדולים, ויש מצאצאיו רבנים מפורסמים. אומנם, עץ המשפחה שלו עדיין לא מושלם, ואבקש בזאת את עזרת ציבור הקוראים להשלים פרטים חסרים.



אביו של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, היה הגאון המקובל רבי ראובן הלפרין אב"ד גלאוונא, מילידי ביאליסטוק ונפטר בשנת תקע"ו. והוא מצאצאי שלשת גדולי עולם, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, ורבי דוד הלוי בעל הטורי זהב - הט"ז, והרבי ר' העשל מקראקא. מחידושיו של רבי ראובן, נדפסו בספר 'גבורות יהונתן'.
 

לרבי יהושע העשל דוד היו כמה צאצאים. נמנה תחילה, את אלו שידוע כיצד הם מצאצאיו, ואחר כך נוסיף את אלו שאין ידיעה ברורה כיצד הם מצאצאיו.

• חתנו הראשון, היה הגאון רבי שלום אב"ד פיאנטקי, מגדולי תלמידיו של הרב הקדוש ר' שמחה בונים מפשיסחא, ואחיו של ר' מאיר מקוואהל. נחשב לרע ועמית של בעל חידושי הרי"ם מגור. לרבי שלום אב"ד פיאנטקי נודע בן אחד ושתי בנות, בנו, רבי ראובן יצחק, אבי מרת דבורה אשת ר' יחיאל מיכל איילברג, אבי ר' אברהם נתן אלברג חתנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן אב"ד פלונסק, שהיה בקיא גדול במחקר היוחסין, וכתב תולדות רבנים רבים, ואת מגילת היוחסין שלהם. בתו של ר' שלום, מרת מרים אשת רבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן ממופלגי חסידי קאצק, אביו של הגאון החסיד רבי שאול משה זילברמן אב"ד ויערשוב, ובסוף ימיו בתל אביב.

• חתנו השני, היה החסיד הנגיד רבי אלחנן אונגר מפיאנטקי, המפורסם בשמו, ר' אלחנן פיונטקער. הוא היה גביר גדול, והיה מחותן פעמיים עם בעל חידושי הרי"ם. צאצאיו: א. ר' יהושע העשל דוד אונגר מפיאנטקי, חותן ר' אלעזר פלקסר, זקנו של הגאון רבי יצחק דוד פלקסר מראשי ישיבת שפת אמת, וחבר מועצת גדולי התורה, ובעהמ"ח 'שערי יצחק'. ב. חתנו, ר' ישראל משולם יוסטמן, בן בתו של החידושי הרים מגור. ג. חתנו רבי מנדל הלוי קמינר, גיסו של ה'שפת אמת' מגור. ד. חתנו, רבי דוד ברודר, אף הוא בן בתו של האדמור הראשון מגור, בעל החידושי הרי"ם. ה. חתנו, ר' משה יוסף לוברט, זקנו של ר' מרדכי יהודה לוברט בעהמ"ח 'מלחמות יהודה'.

• חתנו השלישי, היה רבי אליעזר לייב לעוונבערג, בנו של רבי דן לעוונבערג, שהיה חותנו של הרה"ק רבי ישעיה וולטפרייד מפשעדבורז. ר' אליעזר לייב, נולד בשנת תקמ"א, ונשא את מרת רחל בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין.

*  *  *

ועתה נזכיר את הצאצאים, שיחוסם אל רבי יהושע העשל דוד הלפרין, אינו ברור.

על רבי יחיאל מיכל גולדשלאג אב"ד שעפס, נמסר שנשא את בת בתו של ר' יהושע העשל דוד הלפרין. הוא היה גדול בתורה, כיהן ברבנות בכמה ערים במשך שבעים שנה!, ולאחרונה בק"ק שעפס, עד לפטירתו כ"א שבט תרע"ח, ומחבר כמה ספרים על נ"ך, וספר 'אמרי אמת' פיטרקוב תרפ"א. אביו של רבי יעקב חיים זעליג גולדשלאג מחבר כמה ספרים.

גם רבי אלכסנדר זיסקינד הכהן ליפשיץ אב"ד אוזרקוב, ולפנים אב"ד פיאנטקה, היה חתן בנו או בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין מפיאנטקי. הוא היה חותנו של רבי יהודה לייב גרויבארט, מחבר 'חבלים בנעימים', ועוד ספרים. בן אחותו של רבי יחיאל מיכל אב"ד שעפס הנ"ל.

אשמח לדעת פרטים נוספים ליחוסו המדוייק של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, או על צאצאיו.

הוספה חשובה

כעת, סיון תש"פ, נתבררו לי מספר פרטים על צאצאיו, ממשפחות לעוונבערג, גולדשלאג, ועוד חזון למועד לפרסמם בפירוט. 

ממשפחות האצולה שבירושלים ב

עץ המשפחה של ר' מנחם פרוש זכרונו לברכה, מכיל בין ענפיו, פרקי היסטוריה רבים של משפחות ירושלמיות שורשיות. במאמר הקודם, התמקדנו בשורשי משפחת פרוש, וכעת אנו עוסקים במשפחת ריבלין.

משפחת ריבלין אינה צריכה פרסומת ממני, המשפחה ידועה מספיק, ומתועדת די הצורך. באתר של משפחת ריבלין, אפשר לעקוב באופן די רציף אחרי שורשי המשפחה, אבות המשפחה והצאצאים כמעט עד ימינו.

אומנם, כאן אין אנו עוסקים בכל משפחת ריבלין, אלא ביחוסו של מנחם פרוש ז"ל, שהתייחס שתי פעמים [שהם שלש, כדלהלן] אל משפחת ריבלין. פעם אחת מצד אמו מרת שפרה, ופעם שניה מצד אם אביו מרת מרים יוכבד שפרה.

אמו מרת שפרה, אשתו הראשונה של רבי משה פרוש, היתה בתו של רבי משה מנחם ריבלין. שפרה נולדה בשנת תרנ"ה לערך, ונפטרה צעירה לימים, אחרי שילדה בן ובת, כדלעיל.

אביה, רבי מנחם משה ריבלין, נולד בירושלים, ונשא לאשה את מרת תמר מרגלית ליבא בת ר' חיים ילקוט ראצקער [איש יקר תם וישר, זקן ונשוא פנים, נפטר במגיפת החולירע אדר"ח חשוון תרכ"ו, ב"ר אריה יהודה לייב]. ר' מנחם משה היה חביב על כל יודעיו לאיש טוב ומעורב עם הבריות, יצא בשליחות ירושלים לארצות הברית, שם שהה שבע שנים כשד"ר ישיבת 'עץ חיים'. לאחר כשבע שנים, בשנת תרע"ב, התכונן לחזור ארצה להשתתף בירושלים בשמחת נישואי בתו, אלא שימים אחדים לפני נסעו חלה ומת, באדמת נכר, בארצות הברית.

אביו, הגאון החריף רבי אליהו יהושע ריבלין מירושלים, היה גבאי ביקור חולים, ומייסד חברת משמרים בירושלים, נשא לאשה את מרת חיה ראשע בת אחיו רבי אברהם בנימין. רבי אליהו יהושע נחלה אף הוא, במגיפת החולירע שפקדה את ירושלים בחורף תרכ"ו, ונפטר בו' חשוון תרכ"ו.

אביו, רבי משה מגיד ריבלין, נולד בשקלאב בשנת תקמ"א לערך. היה מגיד מישרים בשקלאב, ובשנת ת"ר עלה לירושלים, ועד מהרה היה לאחד מראשי עדת האשכנזים בירושלים. חיבר ספר "בית מדרש". רעייתו הראשונה היתה מרת ראשע בת ר' אברהם קאלער, ורעייתו השניה היתה מרת יוכבד בת ר' יצחק שעפטיל ראשקעס משקלאב. בשנת תרכ"א נדפס בוילנא, ספרו על המדרש רבה 'בית מדרש'. בהסכמות שם, שיבחוהו גאוני הדור, וכן כותב עליו רב עירו, ר' משה יצחק אביגדור: "הרב הגדול המפורסם בצדקתו ויראתו כ"ש מהו' משה ריבעלין ז"ל שהי' מ"מ פ"ק ובסוף ימיו נסע לאה"ק ושם מנוחתו כבוד, והשאיר אחריו ברכה כתבים מרובים בחידושי תורה". ר' משה שמואל פינס ראב"ד מינסק כותב: "הרב המפו' בקצוי ארץ ביראתו הקודמת לתורתו מוה' משה זצ"ל מ"מ דק"ק שקלאוו". ועוד האריך שם בשבחו, בנו ר' יצחק אייזיק, שהביא הספר לדפוס. נפטר בירושלים כ"ח אלול תר"ו.

רבי שמואל טויסיג זכר צדיק לברכה

השבוע הובא למנוחות בירושלים רבי שמואל טויסיג, שנקרא בפי רבים האדמור מתולדות שמואל.על שם בית הכנסת שלו בגבעת שאול בירושלים 'תולדות שמואל'.

רבי שמואל, היה יליד ירושלים, בשכונת בתי אונגרין, ולמד בישיבות סלבודקא ומיר. היה מקורב לאדמורי גור, ולאדמור ר' יוחנן טברסקי מטולנא. נודע כמגיד מישרים, שגדוש ומלא בתורה וחסידות.

שיעוריו ושיחותיו חיזקו אלפים רבים שהיו משומעי לקחו בכל אופנים שהם. רבים רבים הם מעריציו של רבי שמואל זצ"ל, כי היה יודע לירד לנפשו של כל פונה ומבקש. נודע בסגולותיו וברכותיו שהעניק לכל דורש.

על אף יסוריו הרבים, המשיך בנתינתו לזולת, והקדיש מזמנו שעות רבות לעודד נשברי לב.

בימים האחרונים שהה רבי שמואל בניו יורק, ושם נפטר למחרת שושן פורים, ומיטתו הובאה לעיר מולדתו ירושלים, בה הובא למנוחות.

חותנו היה ר' משה ברוך לוין מאנשי ירושלים.

אביו הרב הצדיק ר' יחזקאל טויסיג מירושלים, נולד במטרסדורף בשנת תרע"ז, בירושלים נשא לאשה את מרת שרה הינדא בתו של הצדיק ר' שמואל תפילינסקי, בעהמ"ח 'קונטרס הצוואה'. רבי יחזקאל העלה מדברי תורתו על הכתב בספר 'תפארת יחזקאל', הוא נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תשל"ב. רעייתו מרת שרה הינדא לבית תפילינסקי נפטרה י' אדר א' תשל"ח.

אביו היה הגאון הצדיק רבי ישראל טויסיג זצ"ל, בעל ה'בית ישראל' ממטרסדורף. יליד העיר פאפא, משנישא לבת ר' יוסף פרעסבורגר אב"ד מאטרסדורף, קבע מושבו סמוך אצל חותנו, כעשרים וחמש שנים גר במטרסדורף, עד שעלה לארץ ישראל, כמה וכמה שנים לפני המלחמה, את מקומו קבע בבתי אונגרין, שם כיהן כמו"צ של העדה החרדית. נפטר ו' תשרי תשכ"ח. זוגתו הרבנית מרת חיה הנלא נפטר כ"ב ניסן תשכ"א.

היו לו בנים צדיקים וגדולי תורה:

הגאון ר' משה שמואל טויסיג זצ"ל היה ראש ישיבת 'תפארת אהרן' מטרסדורף, נפטר ט"ז אדר תשנ"ב. חתנו היה האדמור ר' יעקב אשר קאפף מברנוביץ לעלוב.

הרה"ג ר' אהרן טויסיג זצ"ל נשיא ישיבת 'תפארת אהרן' מאטרסדורף. חתן ר' ישראל מנחם מנדל קליין מחסידי קרלין בטבריה, ר' אהרן אף הוא גר בטבריה, ובסוף ימיו עלה לירושלים, בה נפטר בשנת תשס"ח.
הצעיר הרה"צ ר' בונם יואל טויסיג זצ"ל – האדמור ממטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת בנים', נולד תרפ"ז במטרסדורף, חתן ר' מנחם נחום שווארץ מגזע הבני יששכר. נפטר חול המועד סוכות תשס"ח.

הרה"צ ר' יחזקאל זצ"ל הנזכר.

הרה"צ ר' יוסף זצ"ל

שמעיה יעקב יהודה טויסיג שנפטר בנערותו ולזכרו כתב אביו את הקונטרס בית שמעיה, הנספח לספר 'תפארת יוסף'.

חתנו היה הגאון הצדיק רבי אברהם חיים ברים זכר צדיק לברכה, הוא נשא לאשה את מרת רוחמה הינדל בתו של ר' ישראל.

ר' ישראל טויסיג היה בנו של ר' דוד יששכר טויסיג השם יקום דמו. מפאפא. שם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה, עד שנהרג על ידי הנאצים הארורים בהיותו בן למעלה מתשעים שנים. לזכרו כתב בנו ר' ישראל קונטרס בית דוד נספח לספר 'תפארת אהרן'. זוגתו הרבנית הינדל נפטרה כ"א אייר.

צאצאיו האחרים של ר' דוד יששכר הם, ר' יצחק הי"ד, ר' שלמה הי"ד, מרת לאה הי"ד, אשת ר' דוב פרישמן, ואשת ר' מאיר פרל.

ר' ישראל טויסיג, היה חתן שאר בשרו הגאון ר' יוסף פרסבורגר ראב"ד מטרסדורף בעהמ"ח 'תפארת יוסף'. ר' יוסף נפטר כ"א כסלו תרפ"ד, וזוגתו הרבנית בילא קראסל, נפטרה ו' אדר תרס"ט.

ר' יוסף היה בנו של רבי בצלאל פרסבורגר מסערדהאלי וזוגתו הרבנית אסתר, נכדת ר' יחזקיה אב"ד בעלעד.

הרבנית הינדל, אשתו של ר' דוד יששכר טויסיג היתה בת ר' יצחק ברוין, שזו' מרת פייגלי היתה בת הרבני שלמה ראב ממיסדי פתח תקווה ומנוחתו בירושלים, זוגתו מרת אסתר היתה בת ר' יחזקיה הכהן אב"ד בעלעד, בעהמ"ח 'מגדנות יחזקיה'.

ר' יוסף פרסבורגר היה חתנו של ר' אהרן זינגר אב"ד מטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת אהרן'. נפטר י"ז חשון תרכ"ט, ויש עליו הספד בספר 'מלאה קטורת'. בן רבי יצחק מצעהלים.

אשת ר' אהרן זינגר היתה הרבנית מרת זלדה ממשפחת דייטש משלשלת היוחסין.

אשת ר' יצחק זינגר היתה מרת יענטל בת הגאון ר' שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד לאקנבך.

תולדות משפחת דיסקין בארץ ישראל

שבוע טוב!

במאמר הקודם כתבתי על אביו של ר' בנימין דיסקין מגרודנא, וניסיתי לשער מי היה חותנו. במאמר זה, אפרט את צאצאיו, ופרטים על משפחות דיסקין אחרות.

בנו בכורו של ר' בנימין, "פאר המשפחה – דיסקין" היה ר' יהושע יהודה לייב דיסקין – המהרי"ל. הוא נולד בגרודנא שנת תקע"ז, וכשנפטר אביו בשנת תר"ד, נתמנה כממלא מקומו כאב"ד לומזא. משם עבר למעזריטש וקובנא, ושוב חזר ללומזא, בהמשך, כיהן ברבנות בערים נוספות, בהן שקלוב ועוד. אך נתפרסם בעיקר בעירו האחרונה, טרם עלותו לארץ ישראל, הלא היא העיר בריסק.

הוא נשא לאשה בשנת תקצ"א את מרת הינדא רחל לבית ברוידא [אביה היה רב בוולקוביץ'], ולאחר שהיא נפטרה בשנת תרט"ו, נשא בזיווג שני את מרת שרה בת ר' צבי ראטנר, [מגזע היחס, נכדת ר' לוי אב"ד קאדני בעל עטרת ראש, ור' אלעזר לנדא בעהמ"ח יד המלך, ועוד] אשר היתה גרושה מאישה הראשון, [ה"ה ר' אליהו זלמן הלפרין, שבזיווגו השני היה חתן של המלבי"ם].

בשנת תרל"ז עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. נפטר שם בי"ט טבת בשנת תרנ"ח.

בנו יחידו ר' יצחק ירוחם דיסקין, נולד בלומזה, כ"ב שבט תקצ"ט, נתיתם בגיל צעיר מאמו. תלמידו של אביו, ממנו למד ש"ס ופוסקים בשקידה רבה ובתפיסה מצוינת, כבר בבחרותו נעשה גדול בתורה ובהוראה, בעל מח חריף עמוק ומקיף שמועטים כמותו. אך לא רצה להתפרנס מן הרבנות.

נשא לאשה את בת הנגיד ר' זכריה זלקינד (בנו של ר' לייב בטלן, רבה של דווינסק בעהמ"ח זכר יהודה). אשתו זו, ילדה לו בת ובן. לאחר שנים רבות נפטרה, ובשנת תרס''ד נשא בזיווג שני את מרת ינטה בת ר' דוד פישהאף (אלמנת ר' נחמן רפופורט מטולנא. והתישבו בעיר אומן.

אחרי פטירת אביו המהרי"ל בשנת תרנ"ח, ביקשו ממנו ראשי העדה שיבוא לעמוד בראש המוסדות שיסד וניהל אביו: בית היתומים וישיבת "אהל משה". רק באלול תרס"ח (כעבור עשר שנים) הסכים לקבל את התפקיד שהטילו עליו ועלה לארץ, בירושלים, היה מראשי הקהל, והמשיך את דרכו של אביו. נפטר בירושלים, כ"ט שבט תרפ"ה (23.2.1925).

צאצאיו: בנימין דיסקין גר בעיר דווינסק, היה עלוי גדול. נפטר בגיל צעיר. אשת רפאל שולמן סוחר עשיר בליבוי-לטביה. היו להם 3 בנים. וכנראה שנספו כולם בשואה.

ר' ישראל אברהם שמואל דיסקין, בעהמ"ח לבני בנימין, נולד בשנת תקפ"א, וכבר בצעירותו נתמנה כדיין בלומזא. בתחילה היה אב"ד פלונסק, ובשנת תרכ"ה נתקבל לאב"ד בווילקאויסק על מקומו של הגאון ר' יחיאל הלר בעל 'עמודי אור', שם גם עמד בראשות הישיבה שהיתה קיימת בעיר שנים רבות, בווילקוביסק כיהן עד לפטירתו בי"א טבת תרמז. בנו היה נחום צבי דיסקין – גולדשטיין המכונה נח"ץ. [ראה סיני ע"ד עמ' רסח].

ר' זרח דיסקין, אב"ד אחורי הנהר (פורשטאט) בגרודנא. הוא נולד בשנת תקפ"ד או תקפ"ז, ובשנת תר"א נישא בעיר ויישיי במחוז סובאלק (Wiejsieje), עם מרת ליבא חיה בת ר' עוזר ברנשטיין. ר' זרח נסמך בגיל צעיר להוראה, על ידי ר' משה יצחק אביגדור אב"ד שקלוב, ועל ידי ר' יו"ט ליפמן הלפרין מביאליסטוק. ואף על פי כן, לא רצה לעסוק ברבנות והעדיף לעסוק במסחר, הוא הביא לדפוס את ספרי הטור בקניגסברג תרכ"א, והשקיע בזה ממיטב כספו, אך זה לא צלח, וההשקעה לא נשאה פירות מובטחים, והפסיד ר' זרח את רוב כספו, ונאלץ לקבל על עצמו את הרבנות, והיה רגיל לומר 'הטורים עשאוני רב'. בתחילה כיהן ברבנות בעיר אוזור – אוזיאר [ואחריו היה שם ר' יהושע העשיל שחור מתלמידי ישיבת מיר בר משה]. ובשנת תרכ"ו החל לכהן ברבנות בפארשטאט [אחורי הנהר] בעיר גרודנא [התואר אב"ד נתבטל בגרודנא מפני מעשה שהיה, ור' זרח היה רק הראב"ד], וקודם לכן אביו כהן שם ברבנות. השאיר אחריו חידושים בכתב יד, ונפטר בהורדנא בשנת תרע"ד או תרע"א בן קרוב לתשעים שנה, [באהלי שם, כותב שנפטר אב תרעא בלומזא, וזה הולך על מחותנו רא"ש רבינוביץ]. באותו פרבר כיהנו גם ר' שמואל אביגדור תוספאה [אחרי ר' בנימין ולפני ר' זרח], ואולי היה ירושה מאבותיו. לפני ר' בנימין כיהן שם ר' אלכסנדר משה לפידות. ואחרי שנפטר ר' זרח כיהן שם ר' יהודה זאיונץ, ואחריו בא ר' איסר יהודה אונטרמן, עד תרפג, ואחריו ר' שמואל אהרן הכהן פלוטקין שנקרא הרב מדרצ'ין, ואחריו ר' שמעון שקופ, שניהג שם את ישיבתו וכיהן ברבנות.

משפחת רבי בנימין דיסקין מהורודנא - גרודנא

כהמשך למאמרים הקודמים, על משפחתו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, נתמקד עכשיו במשפחת חותנו.

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ נשא לאשה את בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא. ר' אליהו רוזנברג, היה נשוי למרת שרה דבורה בתו של ר' בנימין דיסקין מהורדנא. שרה דבורה נפטרה בשנת תרס"א, או תרס"ב. והיו להם גם כמה בנים.

לפני למעלה משבועיים, העליתי כאן בבלוג, רשימת שאלות שהגיעו אלי מידי הקוראים, אחת מן השאלות שהגיעו אלי מכמה קוראים, ושמעתיה כבר לפני כמה וכמה שנים, היא השאלה הבאה:

האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?

ונבאר מעט את הענין.

הרב שמואל אביגדור תוספאה, נולד בעיר סלונים בשנת תקס"ו, ושם אביו אברהם.

ר' שמואל אביגדור היה תלמידו של ר' בנימין דיסקין דנן, ובשנת תקפ"ד, כשעזב ר' בנימין את רבנותו בעיר גרודנא, והלך להיות אב"ד ווילקוביסק, מינה כממלא מקומו את תלמידו הצעיר, כשהוא אך בן י"ח שנים. ושמעו הלך ונתפרסם, וכבר החל לענות על תשובות הלכתיות, ובספרו 'שאילות שמואל', יש תשובות רבות מאותם שנים. בין השנים תקצ"ט – תר"י כיהן כאב"ד העיר סוויסלאץ, ולאחר הפסח בשנת תרט"ו נתמנה לאב"ד בעיר הגדולה קארלין. שם כיהן עד לפטירתו בי"ט ניסן שנת תרכ"ו

צאצאיו של ר' שמואל אביגדור הם: א. בנו, ר' יהושע אריה לייב רבינוביץ אב"ד יאנוב, ובעהמ"ח מצפה אריה [ככל הידוע, לא הובא הספר לדפוס]. בניו הם: 1. ר' בנימין אהרן רבינוביץ, שהביא לדפוס מספרי זקנו. 2. ר' משה חיים רבינוביץ ממלא מקום אביו ברבנות העיר יאנאווע. 3. ר' יוסף רבינוביץ. ב. בנו, ר' יוסף צבי רבינוביץ, בהקדמה להגדה של פסח מאת ר' שמואל אביגדור, נכתב על בנו זה, שהיה למדן וירא אלוקים ובעל יסורים. ג. בתו אשת ר' מרדכי לייב סולובייציק ד"צ (דיין צדק) בקרלין. ד. בתו אשת ר' נח אליהו הכהן שפירא ממינסק.

ידוע לנו כי לשמואל אביגדור, היה אח בשם ר' ניסן יחיאל, שהוזכר לברכה על ידי אחיו, בראש ספריו.

דבר ברור הוא, כי ר' שמואל אביגדור, לא היה רק תלמידו של ר' בנימין דיסקין כי אם גם גיסו.

בספרו תנא תוספאה על התוספאה, [סדר נשים] שהדפיס ר' שמואל אביגדור בוילנא בשנת תקצ"ז, נדפסה הסכמתו של ר' בנימין בהרב מוהרי"ל, מיום ב' ניסן אהל ישרים יפריח לפ"ק (תקצ"ו) פ"ק הוראדנא, וכך הוא כותב שם בתוך דבריו: 'שמועה טובה שמעתי ותדשן עצמ, כי העיר ה' את רוח איש ידידי גיסי וחביבי, ויהב חכמתא לחכימין, ה"ה הרב המאור הג' המפורסם החריף ובקי מוהר"ר שמואל אביגדור נ"י'. כמו כן, ישנם מכתבים נוספים מר' בנימין בכתב ידו, מאלול תקצ"ח, והוא מכנה את ר' שמואל אביגדור 'ידידי גיסי תלמידי' [נדפס בספר אהלים', ליקוטים על ב"ק מאת הריל"ד ואביו, ירושלים תשס"א]. גם המהרי"ל דיסקין במכתביו קורא לר' שמואל אביגדור דודי, וכן אחיו של הריל"ד, ר' אברהם שמואל דיסקין, בספרו לבני בנימין, גם קורא לר' שמואל אביגדור דודי.

על מנת לדון כיצד היו גיסים, יש להתמקד גם מעט בתולדות חייו של ר' בנימין דיסקין.

משפחת מייטס מוילנא לירושלים

ר' אריה לייב מייטעס מפינסק בוילנא,

ר' אריה לייב מייטעס שתדלן של הקהילה בוילנא, במקורו היה מהעיר פינסק ושם אביו ר' יהודה ליפשיץ. ר' אריה לייב היה מכונה במסמכים הרישמיים גרושקו, (תולדות הקהילה העברית בוילנא עמ' 136).

תפקיד השתדלן: 'השתדלן היה דואג לפריבילגיות של הקהלה, למשפטי הקהל בבתי דין של המדינה, לבטול עלילות שקר, לפדיון שבויים וכד', השתדלן ידע את שפת המדינה והיה יוצא ונכנס בארמנות השרים ובמשרדים, השתדלן היה כותב כתבים בפולנית והיה גם מתרגם תעודות מעברית לפולנית'.

בכתב החוזה שערך ועד המדינה עם השתדלן שקדם לר' אריה לייב נכתב בין היתר, 'לבל ילכו קודר בלחץ אויב להושיע מכל צרינו, אשר כל היום כלימתנו נגדם להתעולל עלילות ברשע בהווסדם יחד עלינו לדרוך קשת להפיל עני ואביון ודבר מרמות וחשבון.. .. ואנו אין לנו אלא כוחנו בפה מפיק מרגליות ומליץ יושר לשום משמרת למשרת .. .. והנה את שאהבה נפשנו מצאנו, גבר חכם ונהיר שפתותיו נוטפות מור עובר לשנא דאקדומי לדם פניו בתוד"ע, אשר לו יד ושם לעמוד בהיכל מלך ושרים לבטא בשפתיו בשפת רננות יהלל, פיו ולבו שוין, וטובה חכמה עם נחלה נחל איתן בישיבת זקנים'.

ר' אריה לייב הצליח במיוחד במשפט שהיה בשנת תקמ"ג-ד, בית דין חצר המלך, דן במשפט שבין העיריה חבורת הסוחרים וחברות בעלי המלאכה ובין הקהל. הפסק שהתקבל ביטל את כל התקנות בדבר הגיטו, שנקבעו כבר כמאה וחמישים שנה קודם, ומאפשר כעת ליהודים להתגורר בכל העיר ופרבריה. פסק הדין מבטל את המס השנתי של 600 זהובים שהיה מוטל על היהודים, ומבטל את האפשרות להטיל מסים מיוחדים על היהודים. בית הדין הכריז על חופש המסחר והמלאכה הוא מציין שהיו מתבטלות ההגבלות בדבר המסחר לסוגיו וכו'. פסק הדין נחשב בקרב היהודים להצלחה גדולה, שנזקפה לזכותו של ר' לייב מייטעס, וזכרו לו את זה כל ימיו, ואף לאחר מותו נחקק על מצבתו 'הוא אשר עשה התשועה הגדולה בישראל בשנת תקמ"ד ומלט את העיר בחכמתו'

ר' אריה לייב מייטעס במקורו היה מפינסק, וכשהיגר לוילנא גר ברחוב היהודי, (ראה בספרו של קלויזנר 'תולדות הקהילה העברית בוילנא' עמ' 71, תיאור הרחוב היהודי והדיירים בבתים). היה מרואי פני הגר"א, שעודדו וחיזקו על הצלת הקהילה היהודית מכל מיני גזירות. ר' אריה לייב נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, על מצבתו נחקק בין היתר 'בצלו בגויים חיינו, המליץ הרבני המופלג, המפורסם לשם ולתהלה, מהו' אריה לייב מייטעס מפינסק'. ראה קריה נאמנה עמ' 222, ובעיר וילנא עמ' 36. וראה עוד אודותיו בהרחבה, בגליון דאס ווארט (קובנא) גליון 560 ג' אב תרצ"ה עמ' 2, בתוך סידרת כתבות על תלמידי הגאון מוילנא.

צאצאיו של ר' אריה לייב מייטעס הם:

• ר' משה זאב וולף ליפשיץ שהיה שתדלן אחריו לתקופה קצרה, ר' משה שימש גם כמ"ץ בקהל וילנא. ר' משה חתם על כמה הסכמות על ספרים שנדפסו בוילנא, ונפטר כ"ג אלול תקצ"ד. בנו של ר' משה הוא ר' רפאל ליפשיץ אבי ר' אברהם יצחק מו"צ דק"ק בייסעגאלע פלך קובנה.

• ר' יצחק ליפשיץ, בא חתום בשמו עם שאר רבנים, על כתב יחוס של ר' שמואל מרדכי גרשוני מוילנא, ראה עיר וילנא חלק ב', עמ' 37-8.
• ר' נפתלי מייטעס אבי מרת חיה אשת ר' אריה לייב קעניגשבערג [נכדו של ר' אריה לייב אפשטיין בעל הפרדס], הורי מרת פרומא יענטא אשת ר' יעקב יהודה טור (אחיו של ר' חיים טור אב"ד קארעליץ, והם מגזע הטו"ז שעל שמו נקראת המשפחה, ומגזע בעל הבאר הגולה) אבי ר' נפתלי זאב וואלף טור, שהיה משורר מנכבדי העיר וילנא נולד תקצ"ז נפטר תרמ"ה. (פרומא יענטא הנל נפטרה כג אב תרנג). ראה עיר וילנא חלק ב' עמ' 140-1.

אחרים מבני משפחת מייטעס בעיר וילנא

במפקד של הממשלה, שנערך בחודש אייר בשנת תרי"ח בעיר וילנא, מופיעים כמה וכמה משפחות תחת השם מייטעס ואלו שמות ראשי המשפחות:

• משה דוד בן אברהם בן 51 שנים, ומשפחתו; זו' איידלה בת אברהם בת 48, ובנם יעקב מרדכי בן 20 וזו' פעסא פייגא.

• משה בן אליהו בן 58 שנים, ומשפחתו; זו' שרה בת חיים בת 51, ובתם יעכא בת 24 ובתה טעמקא בת 4 שנים.

• לייב בן דוד בן 52 שנים, ומשפחתו; זו' רוחא בת יענק'ל בת 54, ובניהם, דוד בן 26 וזו' פייגא. ובן נוסף אליעזר בן 12 שנים, ועוד בת בשם רבקה.

• יעקב בן אברהם בן 48 שנים, ומשפחתו; זו' ביילא בת סנדר.

• צבי אליעזר בן שמואל או בן זימל (במפקד כתוב שם האבא: 'שימל') בן 27 שנים, ושם אשתו רבקה בת דוד, היא בת 20 שנים, ואין להם ילדים בזמן ההוא.

בירושלים, מצאנו כמה מבני משפחת מייטעס:

• בספריו של מנחם מנדל גרליץ (ירושלים של מעלה כרך ד עמ' 219, עם תמונתו בעמ' 220. וכן בספר כך נפרצו החומות) מוזכר 'הלמדן הירושלמי' ר' אברהם מייטעס ששלח מכתב לגיסו ר' חיים לעווינשטיין מלומדי הקלויז בוילנא, אודות הקמת שכונת בית ישראל, השכונה הוקמה בשנת תרל"ח לערך. לע"ע לא מצאתי עוד פרטים על ר' אברהם מייטעס זה או אודות גיסו.

• עוד היה בירושלים, ר' מרדכי יעקב מייטעס, מנכבדי העיר וילנא שעלה לירושלים. הוא היה בנו של ר' משה דוד הנזכר במפקדים דלעיל [לר' משה דוד היו עוד בן ובת, אברהם צבי, ורבקה מינדה], ומוזכר שם אודות ר' מרדכי יעקב שהוא בן 20 שנים, וגר בבית אביו משה דוד, ושם אשתו של מרדכי יעקב פעסא פייגא (כשעלה לירושלים, היה זה לאחר פטירתה והיה נשוי אשה שניה, שנפטרה בירושלים בקיץ תר"פ). עוד כתוב שם במפקד, שבשנת תרל"ב, הוא נמנה בין סוחרי וילנא. ר' מרדכי יעקב נפטר בירושלים בכ"ז תשרי תרס"ט, ובהלווייתו, השתתף בנו משה דוד שבא מהעיר וילנא לבקרו. המספידים היו ר' חיים ברלין ור' בן ציון ציזלינג. תיאור על ההלוויה ניתן למצוא בעיתון החבצלת מיום א' חשוון תרס"ט. בספר בית מועד מאת ר' משה יעקב ב"ר יצחק ראבינאוויץ מ"מ בוילנא, וילנא תרעז, יש הספד על ר' מרדכי יעקב מייטעס, ומזכיר שם בתחילה שמות בניו, נח צבי, ואברהם יוסף ומשה דוב (צ"ל דוד) ודניאל, וראובן, ואלטע אשת ר' יעקב ארקוס, ועלקע אשת אידיל ברלין, ומרים אשת בנימין קרינסקי, ורייכל אשת טוביה ראזענבערג (הארווארד). חלק צאצאיו נהרגו בשואה, וחלקם נמצאים בפריז, ובאמריקה.

• השלישי הוא ר' משה יעקב מייטעס, שהוא בנו של ר' צבי אליעזר הנזכר לעיל מהמפקדים בווילנא. ר' משה יעקב עלה לארץ בשנת תרס"ט, ונפטר בכ"ח שבט תש"ד, הוא קבור בהר הזיתים. שם אשתו מרת חנה, ובזיווג שני נשא את רבקה בת ר' מנשה נפטרה י"ג תמוז.

• לר' משה יעקב היו אח ואחות, האח שלמה מייטעס היגר לצרפת, ושם אשתו ביילה לובשנסקי, והאחות בשם יעטא, שהיגרה לארצות הברית, מצאתי את הרישום של הגעתה לארצות הברית, היא הגיעה ב-17 באוקטובר 1916 בספינה שהפליגה מהולנד, והצהירה שהיא בת 18 שנים, לאחר מכן נישאה למייקל ריטבא.

• לר' משה יעקב מייטעס היו ששה ילדים בארץ ישראל, ואלו הם, א. ר' שלמה צבי מייטעס, ב. מרת דבורה אשת ר' יחיאל וייספיש בזכרון יעקב, בן הקדוש ר' נחום הי"ד. ג. רות אשת אלי רפופורט. ד. טובה אשת יוסף טרודרמן. ה. חיה היגרה לצרפת. ו. זאב מייטעס, נפטר בשנת תשנ"ז.

השאלה האם מקור כל המשפחות אחד הם? נראה שלא בהכרח, כי אף שכולם מאותה עיר, אין זה שם משפחה יחודי, ויתכן שהיו כמה וכמה ראשי משפחות שנקראו על שם אשה חשובה ממשפחתם בשם מייטא, ואין הכרח שיש קשר בין המשפחות.

מצינו גם בדורות קודמים יותר, ר' נתן מייטעס היה רב בעיר בענדין לפני כארבע מאות שנה, הוא זכה לאריכות ימים מופלגת ונפטר ונטמן בבענדין.

מצינו גם באמריקה, בשיקאגו, היה בית דפוס לפני למעלה ממאה שנה, שהיה בבעלותו של אליעזר מייטעס, ולאחריו המשיכו להדפיס אלמנתו, ובנו חיים לייב.

(ישנם עוד כמה וכמה משפחות מייטעס, שלא ידוע לי עליהם מספיק, אבל מהנראה עד עתה, אינם קשורים כלל וכלל למשפחה זו).

ר' דן לנדא מפלוצק, ר' שמואל כץ מלאסק ומשפחותיהם

כשנפטר הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקוה, פרסמתי כאן מאמר לתולדות משפחתו, ויחוסו, ומאמר נוסף ליחוס חותנו ממשפחת מנדלבוים, אולם עדיין לא נשלמה המלאכה, הזכרתי את ר' דן לנדא מפלוצק, ולא הזכרתי את משפחתו. היום מלאו בדיוק מאה ושישים שנה לפטירתו, כ"ט ניסן תר"ט – תרס"ט, וזו ההזדמנות להשלים את החוב, ולספר על משפחתו המורחבת של ר' דן לנדא.

בראשונה אפרוט כאן את עץ המשפחה מר' ברוך שמעון עד ר' דן ומעלה בקודש ממנו.

ר' ברוך שמעון סלומון, היה חתן ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, חתן ר' אלתר יצחק ורנר מירושלים, חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר מירושלים, חתן אשר מקוטנא חתנו של ר' דן מפלוצק.

ר' דן בן ר' חיים ומרת יוטא, 'מגזע היחס'.

רעייתו של ר' דן מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ, ובזיווג שני מרת מרים בת ר' יצחק כץ מפלאצק בן ר' שמואל כץ מלאסק בן ר' יחיאל מיכל כץ בן הרב הגדול ר' אלעזר מוכיח בן ר' יעקב חתן ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א.

ר' יצחק כץ מפלוצק היה חתן ר' משה באק מפלוצק.

רעייתו של ר' אלעזר מוכיח היתה מיוצאי חלציו של הקדוש ר' יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד.

וזה החילי לפרט תולדותיהם:

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו. כאשר ר' שלמה זלמן פוזנר הקים אחוזה ללמד את בני ישראל אומנות הקרקע, והקים בה ישיבה לילדי המתישבים, הזמין לישיבתו מספר רבנים ללמד את הנערים, ואחד מהם היה ר' דן. ר' דן היה תלמיד חכם גדול, ובקי אף בדקדוקי לשון הקודש, ונודע גם כמשורר מופלא, [תכונה שנשתמרה גם בקרב חלק מצאצאיו]. נשתמרו ממנו מכתבים ושירים שכתב, שכתבם כולם בפנקס אחד, ונשתמר אצל צאצאיו.

ר' דן נולד בעיר אמשינוב בשנת תקכ"ח לערך, להוריו חיים ויוטא, מגזע היחס היה, שכן כתבו על מצבתו: 'נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל וכו' יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה', אך לא ידוע לאיזה גזע השתייכו, ולמעשה לא ידוע על הוריו מאומה מלבד שמותיהם. אם לכם הקוראים ידוע מה, אשמח אם תודיעוני.

ר' דן בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק, ומזיווג זה נולדו שתי בנות, ובזיווג שני נשא את בת דודה של אשתו הראשונה, מרת מרים בתו ר' יצחק כץ מפלאצק [ב"ר שמואל הנ"ל], לאחר שנתגרשה מבעלה הא' ר' יעקב שלום ליפשיץ. מזיווג זה נולדו לו ארבע בנות ובן אחד.

ר' דן היה גדול בתורה ושלם במדעים, בקי בלשונות העמים של פולין אשכנז וצרפת, ועל ידי כך נעשה עשיר גדול, כי את רוב עשרו צבר לו בהיותו הקבלן לספק צידה לחייליו של נפוליאון, לאחר מכן אבד את כל הונו, אך אנשי העיר שחפצו לתמכו מינוהו לשתדלן קבוע לפני מלכים ושרים. קהילות רבות חפצו לקבל את ר' דן כרב עליהם, אולם הוא סירב לכל ההצעות. ושמעו הלך וגדל כפרנס העיר אשר על פיו נחתכו כל עניני העדה.

ר' דן נפטר כ"ח ניסן תר"ט, בבואו לבקר בבית חתנו ר' זאב ליפשיץ בעיר אוזרקוב, ושם מנו"כ. רעייתו מרת מרים, נפטרה י"ט ניסן תר"ג, ומצבת קברה בבית העלמין בפלוצק, וזה נוסחה: 'ציון מצבת אבן, היא מצבת קבורת מרים אם הילד, התר"ג בחודש הראשון י"ט בו עזבה יושבי חלד, בת הרב מהר"י כהן, זרע קודש מחצבתה, אשה טובת שכל ובינה, יש שכר לפעולתה, נפשה אל שחקים תעלה, אל גנזי מרומים וגנזכי', תחזה את האלקים במפעלי' ותאכל פרי מעללי', נפשה חי' ועמדה לפני המלך, אל בית אביה היא שבה, רוחה מתהלך לפני אלקים, לעת התחי' הנה קמה וגם נצבה'. ועל מצבתו של ר' דן כתוב לאמר: 'נאסף דן בן חיים זצ"ל כ"ט יום לירח האביב תר"ט לפ"ק. דמע הגירו לויתן עוררו מר קוננו. נדיב ושוע סור מדוע גוע ואיננו. ברכת אבד עליו גבר במתן חננו. נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל. חכם וסופר מעשיו שפר פאר ולתהלה. יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה. ייף בגדלו מטע אהרלו תעודה סלה. מודעים לבינה עליו שאו קינה. יקראו אל אבל תנצב"ה.

צאצאיו: מזיווג ראשון נולדו לו, 1. מרת יוטא [נפטרה ו' טבת תרכ"ד, לאחר שישים שנה שהיתה עזר לבעלה הצדיק] אשת הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב, מתלמידי הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא, נפטר ה' אדר תרל"ה. צאצאיו: א. הרה"ק ר' זאב וולף לאנדא מסטריקוב, נולד תקס"ו נפטר י"א אלול תרנ"א, ממלא מקום אביו, מתורתו נדפסו 'זר זהב – כתר תורה', ו'אמרות טהורות'. ב. ר' דוב בעריש לנדא מביאלא, תלמיד וורקא נפטר כ"ה סיון תרל"ו. מצאצאיו שושלת אדמורי סטריקוב בימינו. ג. ר' רפאל לאנדא בווארשא נפטר כ"ה אלול תרנ"ז. ד. ר' יעקב לנדא מיעזוב, נפטר י"ט טבת תרנ"ו בוורשא. ה. מרת מרים אשת ר' בועז זונאבענד, אבי האדמו"ר ר' רפאל משה זונאבענד מטשעכנוב. ו. מרת אסתר חי' אשת החריף המופלג ר' יוסף לייב מלאווסקי, ונפטרה צעירה. ז. מרת בריינדל אשתו השניה של ר' יוסף לייב מלאווסקי הנ"ל. ובזיוו"ש לאחר שנתאלמנה היתה אשת ר' שמואל שינאווער, בעהמ"ח 'רמתיים צופים' נפטר תרל"ה. 2. מרת זעלדא חיה אשת אחיה חורגה ר' זאב ליפשיץ שהיה ברבות הימים לאב"ד בראדזינוב מלאווא ואחר כך באוזרקוב, שם כיהן כשלושים שנה, בהיותו שם, ניהל ישיבה גדולה ובה מאות תלמידים, ויעויין בהקדמה לספר 'בכורי שלמה' [מר' שלמה רזעכטע] שמזכיר למורו ורבו המובהק ר' זאב ליפשיץ. לתולדותיו של ר' זאב, נדפס ספר 'רבי זאב ליפשיץ', מאת ר' פנחס זליג גליקסמן. נולד בשנת תקנ"ד לאביו ר' יעקב שלום, נפטר ו' אב תרכ"ד. צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל ליפשיץ מחסידי קוצק וגור [ואף נשתדך בנישואי בנו ר' דן עם בעל חידושי הרי"ם] בביאלה, חתן ר' אברהם רוזנבלום משם, ר' יחיאל מיכל נפטר ער"ח שבט תר"ן. ב. רבי ישראל חיים ליפשיץ עשיר גדול, בעל אחוזה בכפר נעמזוב שליד לודז', חתן ר' יצחק מנדל רזעכטע ולכשנתאלמן נשא לאשה את אלמנת ר' משה ירוחם מורגנשטרן בנו של השרף מקוצק, שהיתה בתו של ר' יצחק בלאס מגור. ג. ר' יוסף ליפשיץ, וזו' שרה בת ר' ירחמיאל בועז מליפנא, ר' יוסף נפטר בלודז' כ"א שבט תרפ"א. ד. יוטא אשת ר' משה קויפמן. ה. מרת בריינא אשת ר' נחמן ויכסלפיש. 3. ישראל יצחק לנדא, הפליגו בו שיעודו לגדולות ונפטר כנער צעיר, ומסופר שבהיותו בן י"ב שנים דרש דרשה גדולה עד להפליא בביהכ"נ הגדול בעיר פלאצק ואחר זה נחלה ושבק חיים.

ומזיווג שני נולדו ארבע בנות ובן אחד; 4. חנה אשת ר' יעקב קאליסקי מקוטנא. 5. אסתר אשת ר' צבי הירש מאיזביצע. 6. ר' אברהם יעקב לנדא. 7. מרת שרה, כנראה שהיא [או אחותה רבקה דלהלן] אשת ר' אשר מקוטנא הנ"ל, שממנו נמשכה משפחת ורנר בארץ הקודש. 8. מרת רבקה.

ר' יצחק כץ מפלוצק, נולד בעיר לאסק בשנת תק"ז לערך, היה חתנו של הגביר ר' משה באק מפלוצק, וקבע מגוריו בסמוך לחותנו, באותם שנים לאחר נישואיו נסע לפיורדא, ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משולם זלמן בעהמ"ח בגדי כהונה. מוזכר בכמה ספרי שותים, בחמדת שלמה סי' ח' [הרב הגדול, המפורסם, צדיק תמים, חריף ובקי, רבי יצחק הכהן], ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' ע"א [הרב הגדול, הצדיק המפורסם, מו"ה איציק יצחק כ"ץ ז"ל], ובשמן רוקח סי' כ"ז. היה גדול בתורה והמשיך בדרכי אבותיו, שהיו גדולים בתורה ויראה, ולא נשאו בכתר הרבנות, כי אם הרביץ תורה לתלמידים רבים. הוא עמד בקשרים מסחריים עם דנציג ופרנקפורט, לצורך החנות של אשתו, וגם ייצג את העיר בכינוסים של ראשי הקהל בפרוסיה. מסופר כי הרבי מקוצק אמר עליו פעם: 'מתנגד צריכים להיות כרבי איטשלה פלוצקר', מעט דברי תורה בשמו הביא בסוף ההקדמה לספר 'למטה יהודה' לנכדו. ר' יצחק נפטר ג' שבט תקס"ז בפלוצק, ושם מנו"כ.

מבניו: 1. אשת ר' ברוך מנדל אוירבך. 2. מרת רייצא אשת ר' יואל ליפשיץ בנו של בעל החמדת שלמה, [הורי האחים הרבנים ר' זאב וולף ליפשיץ אב"ד מלאווע, (חתן דודו ר' יהודה לייב קמפנר) ור' משה ליפשיץ אב"ד לודז'] ובזיווג שני נישאה לר' חיים בן ר' יהודה אב"ד ראביטש חתנו של בעל הבית מאיר, ואחת מבנותיה מזיווג זה מרת פריבה היא היתה אשת הגאון ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנה. 3. מרת מרים הנ"ל בזיווג ראשון היתה אשת ר' יעקב שלום ליפשיץ ובזיווג שני נישאה לר' דן לנדא הנ"ל. 4. מרת שרה היתה אשה גדולה חכמה וצדקת ובעלת מעשים טובים, נפטרה בשנת תקצ"א במגיפה, אשת ר' יהודה לייב קמפנר מפלוצק, הורי א. ר' חיים רפאל חתן ש"ב ר' משה הירש עהרליך חתן בעל הברית אברהם. ב. ר' דוד אברהם קמפנר מביאליסטוק בעהמ"ח למטה יהודה, ובהקדמת ספרו האריך בשבח אבותיו. ג. מרת יוטה אשת ר' מאיר הכהן אב"ד ליטומירסק נפטר צעיר בשנת תקצ"ב, והותיר אחריו חיבור בכתב ידו על הש"ס. ד. מרת אסתר אשת ר' זאב ליפשיץ בן דודה ר' יואל הנ"ל. ה. מרת מרים אשת ר' יעקב שמלקי הלוי הורוביץ. 5. ר' נתן הכהן כץ חתן ר' יהודה לייב מרגליות אב"ד שעברשין בעל מחבר 'פרי תבואה', ר' נתן היה חותן ר' אברהם בוימגולד מוורשה. 6. מרת יוטא אשת ר' אריה לייב לנדא אב"ד וישעגראד ואחר כך בק"ק ווענגרוב, ר' אריה היה נין ונכד לר' יוסף לנדא מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ושל החכם צבי. ר' אריה היה מחותן עם ר' שלמה זלמן ליפשיץ, בעל החמדת שלמה מוורשא, נפטר כ"ז תשרי תר"ט. אבי ר' חיים אפרים מליקוב מחשובי חסידי השרף מקוצק, [מצאצאיו משפחת מנדלבוים מפולין, ללא קשר למשפחת מנדלבוים דנן] אבי הגאון מאיזביצה ר' ישראל איסר שמחה לנדא, בעהמ"ח זכרון אי"ש. 7. ר' צבי הירש כץ מעיר דזאלאשין אבי ר' יעקב יצחק אב"ד פיינטשנא.

ר' שמואל כץ מלאסק נולד בשנת תע"ב בעיר לאסק, אשתו היתה בת הרבני המופלג רבי יצחק איצק גולדס מעשירי העיר לאסק ונכבדיה. ר' שמואל מלבד היותו תלמיד חכם גדול, אשר נודע בצדקותו, היה גם סוחר שניהל עסקים גדולים, והיה גם מומחה ליציקת מטבעות, ועסק בזה בקבלנות מטעם הממשלה. לימים, הלשינו עליו כי אינו עושה מלאכתו באמונה, ומזייף במשקלי המטבעות, ונאלץ לברוח מן המדינה על מנת להינצל ממוות. אחרי דרישה וחקירה התברר, כי אחד מפועליו, הוא אשר ידו היתה במעל, אך ר' שמואל כבר היה בגלות והעבירוהו ממשרתו, והוא נפטר בגלות הרחק מביתו וממשפחתו, בעיר באלטה פלך קיוב, שהיתה אז תחת שלטון התורקים, בשנת תקנ"ב. ומקום קבורתו לא נודע. נכדו ר' אלעזר רוקח בהקדמה לספרו 'שמן רוקח' שנדפס בשנת תקמ"ח עוד בחיי ר' שמואל כתב אודותיו: "ויהי שמואל מעלה העולה, פניו יאירו סלה, שם משמואל הולך וגדול, עד כי למספר חדל, ה"ה אבי זקני, אבי אמי, זה קנה חכמה, קנה בינה, מיחוסי כהונה, הרבני המופלג בתורה וביראה, החכם השלם, המפורסם במעלות ומדות תרומיות כש"ת מו"ה שמואל כץ נ"י".

לר' שמואל היו צאצאים רבים בהם גדולי תורה רבים. ומספרים שהוא עצמו אמר: 'כי יבוא יום, אם שלשה אנשים במדינתנו יסיחו בדברי תורה, יהיה בודאי אחד מהם נכדי'. וזה פירוט צאצאיו: 1. ר' אריה לייב כץ, צדיק ומופלג בתורה, בנו ר' סנדר כץ מוורשא [סייע בידי ש"ב ר' אלעזר רוקח בהדפסת ספרו 'שמן רוקח'] חתן ר' משה מניס אב"ד קמפנא. בתו של ר' אריה לייב היתה מרת קראסי [נפטרה י"א סיון תקפ"ט] אשר היתה אשתו השניה של ר' מאיר ב"ר שמשון צילך אב"ד לאסק שנפטר י"א אדר ב' תקפ"ו, וגם ממנו נשתלשלו משפחות רבות, ביניהם ר' שמשון ארנשטיין אב"ד אוזרקוב. 2. מרת לאה רייצא אשת ר' אריה לייב לעוו אב"ד פילץ, בנו של ר' פנחס זעליג האב"ד בעירו לאסק, ואביו של ר' אלעזר בעל שמן רוקח, אודותיו כבר כתבנו במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנעט. 3. אשת ר' יהודה לייבוש ליפשיץ [ב"ר יחיאל מיכל אב"ד חענשטין ומעב"ק] בנותיו: א. אשת ר' משולם הורוביץ מפיטערקוב. ב. מרת רבקה ר' אברהם צבי פצנובסקי אב"ד פיטערקוב בעהמ"ח ברית אברהם, ולא ילדה לו בנים רק בנות. ובזיווג שני לאחר שנתאלמנה נישאת להגאון הצדיק ר' חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ, ונולד לה מזיווג זה בן אחד הוא הגאון ר' אליעזר אויערבך בעהמ"ח 'חידושי מהר"א', ו'מגדנות אליעזר', חתן ש"ב ר' אברהם נעלקין חתן ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק. ר' אליעזר נפטר צעיר בשנת תרט"ז בן ל"ב שנים. 4. ר' יחיאל מיכל כץ מוישעגראד, מזרעו, א. ר' זאב וולף אב"ד לאסק. ב. ר' יוסף כהן מחותנו של הרעק"א. ג. מרת אסתר אשת ר' משה מזאלאשין מחבר 'משפטי צדק' על תהילים. 5. מרת יוכבד אשת ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק, הנקרא ר' יודל חריף בעהמ"ח בית יהודה. 6. ר' יצחק כץ מפלוצק הנ"ל. 7. אשת דודה ר' שמעון ב"ר איציק גולדעס, אבי ר' יוסף אבי ר' אברהם אליעזר דמשק, 'מילידי לסק וכעת בקראקא', בעהמ"ח 'אבני קודש', ורשא תקע"ט, נפטר י"א תמוז תר"ז בן ע"ה שנים. ומזרעו של ר' שמעון זה, גם החוקר המפורסם ר' מרדכי ווייץ מקאליש.

ר' יחיאל מיכל כץ הרבני המופלג מו' יחיאל מיכל כ"ץ מלאסק זצ"ל, כך מזכירו בנו בהקדמה לספרו, ונינו ר' אלעזר רוקח מזכירו: 'המנוח המפורסם בתורה וביראה', ומהווה כהחוט המשולש לא במהרה ינתק, בין בנו ר' שמואל כץ מלאסק, לבין אביו הרב הגדול המפורסם מו"ה אלעזר מוכיח. היה נכדו של הגאון הגדול ר' יחיאל מיכל מנעמירוב בעהמח שברי לוחות, שנהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח.

מבניו: 1. ר' אברהם הכהן מלאסק, שעלה לירושלים, חסיד ומקובל גדול, שנהג בתעניות ובסיגופים. בעהמ"ח 'וחשב לו הכהן' [נדפס בפיורדא תקמ"ד, בהיותו שם שד"ר מירושלים, עם הסכמות רבות, ובהם מחכמי הספרדים בירושלים, ובהקדמה שם מאריך המדפיס בשבח קדושתו של הרב המחבר 'שעומד כל היום מעוטף בטליתו, ותפילין בראשו, ולא פוסק פומי' מגירסא, ולא פונה להשגיח בכל הנעשה תחת השמש' ובהקדמת המעתיק 'למד בעמידה וסיגף עצמו בסיגופים גדולים, וכו', יותר משנה תמימה התענה משבת לשבת' וכן עוד שם מאריכים הרבה בשבחיו] 'ושב הכהן' [ליוורנו תקמ"ז], וספר 'עין פנים בתורה' [וורשא תקנ"ז]. נהרג בכלא בימי התורכים, שתפשוהו כערבון למס שהטילו על הציבור, ונקבר בצפת, בלא שהותיר אחריו צאצאים. 2. ר' שמואל הכהן מלאסק הנ"ל. 3. ר' אלעזר הכהן, נשא לאשה גם הוא את בת הגביר ר' איציק גולדס הנ"ל. ר' אלעזר היה אבי ר' יחיאל מיכל אבי ר' וואלף אבי ר' אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק חתן רבינו יעקב לוברבוים מליסא בעהמ"ח חידושי מהרא"ך, אשר בחלקו השני נדפס 'קונטרס עץ אבות' ובו מפרט בן המחבר את עץ המשפחה שלו. 4. אחותם היא אמה של מרת חנה אשת ר' אברהם אבוש קצנלבוגן מלאסק ברצ"ה, בעהמ"ח 'ברכת אברהם' [נדפס על ידי בנו ר' יהושע שמואל ורשא תקע"ה], והיה מגיד מישרים ומו"ץ בסוכטשוב.

ר' אלעזר מוכיח מלאסק, רעייתו היתה מיוצאי חלציו של הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל אב"ד נעמירוב, שנהרג על קידוש ה' בכ' סיון בשנת ת"ח, בעל המחבר 'שברי לוחות'.

בניו: 1. ר' יחיאל מיכל כץ הנ"ל, 2. ר' אברהם אבלי הכהן אבי ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק, שנפטר כ' שבט תקמ"ט, גם ר' יחיאל מיכל זה היה חתן ר' איצק גולדס דלהלן. 3. אשת ר' דוד אב"ד זוואניץ והגליל במחוז פאדאליא, אביו של הגאון מו"ה שלום שכנא מק"ק קאסאנטין [חתן ר' נתן נטע כץ מבריסק (מגזע המגלה עמוקות), חתן ר' נחמן סירקין מגזע הב"ח], אבי ר' אליהו [חתנו של ר' צבי הירש פרילוקר מבריסק] אבי ר' עזריאל [חתן נכד של ר' אברהם הלוי מארלע בעהמ"ח זכרון אברהם (עם ביאור מאת ר' עזריאל דנן בשם מרפא לעניים) ממשפחת הט"ז ומעב"ק ואכמ"ל] שהיה אב"ד בכמה קהילות בפולין, בעהמ"ח כמה ספרים, 'ריח ניחוח', יראה לעיניים יראה ללבב', 'לראות מהרה', ועוד ספרים.

ר' איציק גולדס מלאסק, היה מפורסם למופלג בתורה וצדיק, וגם מבורך בהון ועושר. היו לו שמונה בנות ומהם נודעו לנו רק שש:

1. אשת ר' שמואל כץ מלסק הנ"ל. 2. אשת ר' אלעזר הכהן הנ"ל. 3. אשת ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק אבי ר' אבלי חריף אב"ד קאליש. 4. מרת אייגלה אשת ר' אייזיק אב"ד בלשקי, חותן ר' יהודה לייב ליפשיץ אב"ד שם. 5. אשת ר' מאיר הענדלס מלסק, ממנו נשתלשלו צאצאים רבים. 6. אשת ר' יוסף איילנברג חותנו זקינו של ר' אלעזר ספיר המ"מ בק"ק לסק בעמ"ח 'מעשה רוקח', ועוד ספרים שנשארו בכתב יד, אבי ר' סיני ספיר אב"ד ברעזין בעהמ"ח 'עולת חודש' ו'מנחת עני', ועוד ספרים, נפטר כ"ז אב תרל"א.