הגאון רבי מרדכי לייב מן

חמש עשרה שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי מרדכי לייב מן ראש ישיבות בית יוסף נובהרדוק. ר' מרדכי נולד תרע"ז, בעיר בריינסק, אחרי בר המצוה, גלה לעיר סלונים ללמוד שם תורה, ולמד שם שש שנים בדוחק עצום, עד כדי מסירות נפש ממש, משם המשיך ועלה לישיבה הגדולה ישיבת מיר, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ במשך שנתיים יום יום. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, ושם הוכר כאחד מהבחורים המצוינים. 
בחודש תשרי תש"ד נשא לאשה את מרת מרים לבית ויטקינד. וחוד אחד לאחר מכן החל באמירת שיעורים תמידים כסדרם בישיבת בית יוסף בתל אביב. כעשר שנים לאחר נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון דברי מרדכי חלק א' על גיטין וקידושין, ומסופר שהחזון איש עוד הספיק לעבור על כל הספר, ואמר לו, שהכל טוב ואין מה להעיר על דבריו, עד שלבסוף מצא הערה אחת לדון בה. לאחר מכן עבר להרביץ תורה בישיבה החדשה שיסד בבני ברק, ישיבת בית הלל, על שם חמיו הגאון רבי הלל ויטקינד.

בזקנותו חלה במחלה קשה במשך כמה שנים, עד אשר נפטר ביום ד' אדר ב תשנ"ז.

אשתו הרבנית, מרת מרים, נולדה בווארשא, לאחר שאמה התברכה מפי החפץ חיים שתזכה ללדת "גוטע קינדר". נפטרה כה תמוז תש"מ.

בתו הרבנית מרת חיה מינדל אשתו של הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב הקהילה באופקים, ומקרב ישראל לאביהם שבשמים, נהרג בתאונה טראגית עם אשתו ובתו מרים. י"ב ניסן תשס"א.

בית אביו

אביו של רבי מרדכי, היה רבי משה מן מבריינסק, נולד בשנת תרמ"ח, זוגתו מרת חיה לבית צלאפק, היה לו מפעל לנגרות וזגגות, צאצאיו היו תלמידי ישיבות. נהרג בשואה הי"ד. אשתו מרת חיה נהרגה בטרבלינקה כ"ט חשון תש"ג. צאצאיהם: א. ר' מרדכי לייב מן דידן. ב. ר' אלחנן מן, ניצל אף הוא מן השואה. ג. מרת מלכה אשת ר' שלמה ריבק. ד. מרת שיינא רחל אשת ר' אליהו גולדפרב. ה. הב' ברל מן. ו. הב' יענקל מן. ז. הב' חיים מן. ח. הב' אליהו מן. כאמור, מלבד שני הראשונים נהרגו כולם בשואה. הי"ד.

אביו, ר' יקותיאל מן מבריינסק נולד תרכ"ה, נהרג בשואה. זוגתו מרת שרה טויבע לבית גלזר. צאצאיהם, א. ר' משה מן הנ"ל. ב. ר' יעקב מן הי"ד נורה ביום כיבוש בריינסק על ידי הנאצים אשתו מנוחה עם ילדיהם נהרגו בטרבלינקה. הי"ד. מרת זלאטא זהבה אשת ר' איסר מידלאש. הי"ד.

אביו ר' חיים מן, זוגתו מרת דינה.

מרת חיה הנ"ל אשת ר' משה מן, היתה בת ר' אלחנן משה צלאפק וזוגתו מרת אטקה.

מרת שרה טויבע הנ"ל אשת ר' יקותיאל מן, היתה בת ר' מרדכי לייב גלזר, וזוגתו מרת באשע רויזא.

משפחת חותנו

כאמור, אשת ר' מרדכי היתה בתו של הגאון הצדיק רבי הלל ויטקינד זצ"ל, נולד בשנת תרנ"ו, למד בסטוצ'ין אצל הגאון רבי אלתר שמואלביץ חתנו של הסבא מנובהרדוק, ומשם עבר לסלבודקא, עד פרוץ המלחמה העולמית, אז נסע לעיר הומל לקנות תורה ויראה מפי הסבא מנובהרדוק עצמו, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית היה ר' הלל מטובי חיילי נובהרדוק שנדדו מעיר לעיר להפיץ תורה במסירות נפש, למורת רוחם של השלטונות. מסופר עוד, כי בצעירותו גויס לצבא הרוסי, ופעם באמצע מסדר פנה אליו הגנרל ואמר לו, 'מה אתה עושה כאן תיסע מיד הביתה', ובבואו לביתו התברר שאביו נפטר ימים אחדים קודם לכן, [ובעת הלויה אמרה אמו שאינה יודעת היכן הלל להודיע לו שיגיד קדיש ולכן אביו משמים צריך להודיע לו].

משפחת החפץ חיים, צאצאי חותנו.

בשבוע שעבר, כתבנו כאן מאמר שלם, על משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים.

הבאנו שאשתו הראשונה של החפץ חיים היתה הצדקת מרת פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי וגיטל אפשטיין מראדין. הזכרנו גם, שחותנו זה של החפץ חיים, היה גם אביו חורגו, ונפרט להלן.

ר' שמעון היה ת"ח ואיש נכבד. היה לומד משניות ועין יעקב לפני הבעה"ב בעירו. בצעירותו למד בוואלאזין בימיו של הגאון ר' איצל'ה.

אביו של ר' שמעון, היה ר' זלמן הלוי עפשטיין.

היו לו לר' זלמן עוד שלשה בנים: ר' יהודה אפשטיין, ר' אהרן אפשטיין ור' משה אפשטיין, "כולם נכבדים גדולים ואלופים בישראל, ושורש משפחתם הוא משפחת עפשטיין הלוים המיוחסים" (לשון ר' לייב במכתב).

לאח ר' משה הנ"ל, היה בן בשם ר' יעקב זלמן הלוי אפשטיין – בלעכער.

בזיווג ראשון, נשא ר' שמעון לאשה, את מרת גיטל, אך היא נפטרה על פניו בצעירותה, בשנת תרי"ד.

לאחר פטירתה, לקח ר' שמעון לאשה את האלמנה מרת דוברושה, הלא היא אמו של החפץ חיים, שנתאלמנה מבעלה ר' אריה זאב. ובכך, היה ר' שמעון לאביו חורגו של החפץ חיים.

צאצאיו של ר' שמעון אפשטיין

מאשתו הראשונה, נולדו לו לר' שמעון בן ושתי בנות. בנו היה הגה"צ רבי אברהם יהודה הלוי אפשטיין שכיהן כרב בקאמינקא, ואח"כ במאסט כארבעים שנה. הוא היה חתנו של הפרנס ר' יצחק אייזיק הכהן קפלן מוואסילישאק. ר' יצחק אייזיק פתח ישיבה בוואסילישאק, וקרא את גיס חתנו – החפץ חיים, שיבוא להרביץ בה תורה. זה היה בערך בשנת תרכ"ט. לימים חזר החפץ חיים עם ישיבתו לראדין, ומכאן הגרעין הראשון של ישיבתו – "ישיבת ראדין".

בתו האחת של ר' שמעון, מרת פריידה, נישאה לאחיה החורג, הוא ר' ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים.

צאצאיהם:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא.

ב. גיטל, אשת הג"ר אהרן כהן.

ג. שרה, אשת הגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין.

ד. ר' אברהם הכהן.

עליהם ועל צאצאיהם הרחבנו באריכות במאמר הקודם.

בתו האחרת של ר' שמעון, מרת רייזא, היתה אשת הגה"צ רבי נחום מגיד המגיד מווארשא, וקודם לכן היה הר"מ דלידא. בערוב ימיו עלה לירושלים ושימש כמגיד בחורבת רבי יהודה חסיד. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. בן אחר של ר' משה אהרן היה ר' דוד גרוסברד, והוא היה מחותנו של הג"ר משה שמואל שפירא אב"ד בברויסק (אחד מבניו של הג"ר אריה ליב אב"ד קובנה), ע"י שבנו ר' אברהם שפירא, היה חתן ר' דוד גרוסברד.