‏הצגת רשומות עם תוויות טברסקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טברסקי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 20 באפריל 2015

רבי אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

ברוך דיין האמת, היום נפטר הגאון רבי אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות. לפני כחמש שנים, נפטר רעו לראשות הישיבה, רבי יהודה עמיטל.
הרב ליכטנשטיין, נולד בצרפת בשנת תרצ"ג, במלחמת העולם השניה ברחה משפחתו לארה"ב, וכאן הכיר את רבותיו, והגדול שבהם, שלימים היה חותנו רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מ'ישיבה יוניברסיטי'.
בשנת תש"ל עלה לארץ ישראל, לכהן כראש ישיבה באלון שבות, ומני אז, שם היה מושבו. תורתו נדפסה בספרים רבים.

על בית אבותיו, לא ידוע לי הרבה, ואכתוב את המעט הידוע לי:
אביו, ר' יחיאל ליכטנשטיין, וזוגתו מרת בלומה לבית שוורץ. גרו בצרפת, ובימי מלחמת העולם השניה ברחו לאמריקה.
אביו, ר' שמואל ליכטנשטיין, וזוגתו מרת אסתר.

בלומה הנ"ל,
אביה ר' אברהם שוורץ, וזוגתו מרת רייזל.


יחוס משפחת חותנו
בהזדמנות זו, נרחיב על משפחת חותנו הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מאמריקה, והאמת כי על משפחת סולובייצ'יק כבר כתבנו כמה פעמים בעבר, ובמיוחד כאשר נפטר נכדו הקדוש רבי משה טברסקי הי"ד. אך עדיין נשאר לנו עוד לכתוב מעט על משפחת חותנו של הגרי"ד.

כאמור, חותנו של הגרי"ד, היה
  • רבי מאיר אליהו לאוויט, זוגתו מרת גרוניה לבית סילבר, נולדה בשנת תרל"ב, נפטרה בשנת תשכ"א. צאצאיהם: טוניה סולובייצ'יק הנ"ל. מרת רחל ליסמן נפטרה בשנת תשס"ה. ר' ברוך לויט נפטר בשנת תש"מ. ר' אריה לייב לויט נפטר בשנת תשכ"א.
מרת גרוניה הנ"ל, היתה בתו של,
  • רבי צדוק אברהם סילבר, זוגתו מרת שרה בלומה לבית גרודננסקי.
  • אביו רבי אריה לייב סילבר, זוגתו מרת בילא.
מרת שרה בלומה הנ"ל, היתה בתו של,
  • רבי עזריאל גרודננסקי חיימוביץ, הוא נפטר צעיר שנה אחר חתונתו, והוא אך בן שמונה עשרה שנים. זוגתו מרת גרונא, נישאה בשנית לאחר פטירתו, לגאון רבי אלכסנדר משה לפידות בזיווגו השני, אך נפטרה אף היא צעירה בת שלושים ושש שנים.

יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

רבי משה טברסקי הי"ד

בפיגוע הנורא שהתרחש היום נהרג גם רבי משה טברסקי ראש כולל תורת משה בירושלים.


וזה סדר יחוסו,
  • אביו, האדמו"ר רבי יצחק אשר טברסקי מטאלנא בוסטון, שהיה גם פרופסור לספרות עברית ופילוסופיה, נפטר י"א תשרי תשנ"ח, ומנוחתו על הר הזיתים.
  • אביו, האדמו"ר רבי משולם זושא טברסקי מטאלנא בוסטון, הגיע לאמריקה בשנת תרפ"ט, נפטר בקיץ תשל"ב, הובא לקבורות בהר הזיתים. זו' מרת רבקה בת ר' יהושע ברונשטיין.
  • אביו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טאלטשין, הוא נפטר בקייב ביום י"ט כסליו תרע"ו, מתורתו נדפס ספר מטמוני מנחם נחום. זו' מרת סימא האריכה ימים ונסעה עם צאצאיה לארה"ב ושם נפטרה ביום ט' ניסן תרצ"ז.
  • אביו, רבי מרדכי טברסקי נפטר צעיר.
  • אביו, הרה"ק רבי דוד טברסקי מטאלנא.
  • אביו, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א.
ומעלה בקודש.

האדמו"ר רבי יצחק טברסקי הנ"ל, היה חתנו של,
  • הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק אב"ד בוסטון וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נפטר בחוה"מ פסח תשנ"ג, זו' מרת טוניה נפטרה בשנת תשכ"ז.
  • אביו הגאון רבי משה סולובייציק אב"ד חסלוביץ וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, נפטר בשנת תש"א, זו' מרת פעשא לבית פיינשטיין.
  • אביו הגאון רבי חיים הלוי סולבייצ'יק מבריסק.
  • אביו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייציק בעל בית הלוי מבריסק.
ומעלה בקודש. 


האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טולטשין, היה חתנו של
  • הרה"ק רבי משה צבי מטשיטשלניק זיע"א. 

רבי יוסף דוב סולובייצ'יק הנ"ל היה חתנו של,

יום ראשון, 18 במאי 2014

הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 
רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 
בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.
צאצאיו.
א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

יום שלישי, 2 באפריל 2013

הקשר בין ר' מאיר לייב פישמן והחוזה מלובלין



הזכרנו במאמרים הקודמים, שיוכבד - אשת ר' זרח מושלי - בתו של ר' מאיר לייב פישמן היתה מצאצאי החוזה מלובלין. 


נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ
רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי

 
אחרי שכבר חקרנו וביררנו את שם אמה של יוכבד -  מאטיל, הרי שנותר לנו לחפש את השם מאטיל בין נכדותיו של החוזה. בבואי לסקור את רשימת צאצאיו של החוזה, היתה לנגד עיני רשימתו של יצחק אלפסי, בספרו החוזה מלובלין, ורשימת הלידות בפרוייקט הJRI. ואלו הן נכדותיו של החוזה שנשאו בשם מאטיל:
א. מאטל פייגה בת רבי צבי הירש בן החוזה, נולדה בלובלין תקפ"ז, היא אומנם הית בארץ ישראל, אבל היא היא אשתו של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב כפי שכבר הזכרנו במאמרים קודמים, ר' אלעזר מנחם נפטר בשנת תרמ"ג, והיא האריכה ימים אחריו עד לשנת תרס"ז.
ב. מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הגביר ר' פנחס.
ג. מאטל בת ר' יוסף מטורטשין בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הרה"ק ר' נחום טברסקי ממקרוב בנו של רבי מרדכי מטשערנוביל.

אלו הן שלש הנכדות בשם מאטל הידועות לנו, סביר להניח שהיו עוד נכדות בשם זה, אך אני מתייחס רק לאלו הידועות לנו ממקורות ודאיים.
הראשונה ודאי נפלה לנו, כיוון שידוע לנו מי היה בעלה היחיד, עד לפטירתו בשנת תרמ"ג הלא הוא ר' אלעזר מנדל מלעלוב.
ועל שתי הנכדות הנותרות, רשום אמנם מי היו בעליהן, אך יתכן שנתאלמנו או נתגרשו, ונישאו בזיווג שני לר' מאיר לייב, שאף הוא היה אלמן מבוגר.
אלא שמתוכן, אני יכול בוודאות לפסול גם את מועמדת ב', היא מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, שכן ר' אברהם נפטר צעיר לימים עוד בחיי אביו, בשנת תק"ע. ומאטל שאנו מחפשים, רשום עליה במפקדי מונטיפיורי תר"ט, שהיא בת 30 או 34. ואם כן, הרי שנולדה לכל המוקדם בשנת תקע"ה, ואינה יכולה להיות בתו של ר' אברהם שנפטר חמש שנים קודם לכן.
גם מועמדת ג' יכולה לרדת, מכיוון שבעלה ר' מנחם נחום טברסקי ממקארוב, נפטר רק בשנת תרי"ב, ומאטל שלנו, כבר בשנת תר"ו היתה נשואה לר' מאיר לייב שיפמן בצפת, וילדה לו את בתו יוכבד. אמנם יתכן שמאטל נתגרשה מר' נחום ממקארוב עוד לפני פטירתו אך לא שמענו על זה עד כה.


סביר להניח שגם רבות מנינותיו של החוזה נקראו בשם מאטיל, ויתכן שאחת מהם היא זו שהיתה אשתו של ר' מאיר לייב. גם ברשימות הJRI נמצאו שתי נינות בשם מאטיל, אך הן נולדו בשנים מאוחרות יותר.
ד. מאטל בת ר' משולם זושא שטרנפלד, בן ר' ישראל בן החוזה, מזיווגו השני מכלה בת ר' יהודה לייב מזקילקוב, היא נולדה בשנת תק"צ בלובלין.
ה. מאטל בת ר' קופל שטרנפלד, נולדה אף היא בשנת תק"ץ, ושם אמה ינטה בת יעקב.  כפי הנראה אביה הוא ר' יעקב יצחק קופיל בן ר' אברהם בן החוזה.

יום שישי, 6 ביולי 2012

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ

היום מלאו ארבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניטץ, שנפטר בניו יורק בט"ז תמוז תשכ"ז. ואלו תולדותיו,
האדמור מקופיטשניץ עם בנו
נולד ד' אייר תרמ"ח בהוסיאטין, נקרא על שם זקינו האדמו"ר בעל האור יהושע. בשנת תרנ"ד עבר אביו לקופישניץ, באלול תרס"ו [או תרס"ט] נישא לבת דודו כדלהלן, וגר שנים מספר סמוך אצל חותנו בוורשא, בתקופת המלחמה העולמית הראשונה עבר עם אביו לוינה, כמרבית אדמורי בית רוזין. לאחר שנפטר אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר לכהן כממלא מקומו כאדמו"ר מקופישניץ. זמן קצר לאחר מכן עבר לניו יורק, שם הקים את בית מדרשו, והיה לאחר מראשי המדברים ביהדות החרדית בארצות הברית. פעל רבות למען הכלל בנושאים שונים, ואף לטובת למען החינוך העצמאי בארץ הקודש.
נפטר ביום ט"ז תמוז תשכ"ז, בניו יורק והובא לקבורה בארץ ישראל, בעיר הקודש טבריה. רעייתו מרת שרה ברכה נפטרה כ' תמוז תשי"ד.

וזה סדר יחוסו,
אביו האדמור רבי יצחק מאיר העשל מקופישניץ, נולד כ"א כסלו תרכ"ב, לאחר פטירת אביו נשא לאשה את מרת גיטל בת דודו זקינו הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, בן רבי ישראל מרוזין. על פי הוראת אביו חורגו הרה"ק רד"מ מצ'ורטקוב, כיהן כאדמו"ר בקופישניץ, לאחר שנפטר חותנו בשנת תרנ"ד, עד לפטירתו בראש השנה תרצ"ו, ומקום מנוחתו בוינה הבירה.
אביו, האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נולד בשנת תקצ"ב בסאווראן, נשא לאשה את מרת לאה רחל בת האדמו"ר רבי שלום יוסף מסאדיגורא, בן רבי ישראל מרוזין, כיהן כאדמו"ר במעזיבוז החל משנת תרכ"ה, נפטר י"ט תשרי תרמ"א ומנוחתו כבוד בקאמינקא,

יום ראשון, 10 ביוני 2012

רבי זאב טברסקי מרחמסטריבקא


היום מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמיסטריווקא, משום כך, נפרוט בזה את מגילת יוחסין המגעת לגזע טשערנוביל ועוד קדושים וצדיקי עליון.
רבי זאב נולד ה' אדר תר"י. בזיווג ראשון נשא את מרת בת שבע בתו של שאר בשרו האדמו"ר רבי ישעיהו משולם זישא טברסקי מטשערנוביל, אולם היא נפטרה אחר כשנתיים בלא צאצאים. ובשנית נשא את זוגתו הרבנית מרת צפורה ברכה [נפטרה יח תשרי] בת ר' יעקב שמשון חודרוב מבאהאפלי. רבי זאב שימש ברבנות בכמה קהילות ברוסיה, ובאחרונה היה רב בעיר טולטשין שבאוקראינה. בשנת תר"צ לערך עלה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו, וישב בירושלים יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא [האח הנוסף ר' מרדכי, כבר נפטר כעשר שנים קודם לכן, כחודש לאחר שהוכה בידי פורעים ערבים בחוה"מ פסח תר"פ], עד לפטירתו ביום כ' סיוון תרצ"ז. בלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל, רבני ירושלים, וקהל עצום של אלפי איש. לפי מנהג החסידים לא נשאו כל הספדים. לאחרונה נתגלו מכתבי ידו כתבים עה"ת, דרשות ושו"ת ונערכו להוציאם לדפוס.

עץ משפחת אבותיו,

אביו האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.
אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל, נולד תק"ל, נפטר כ' אייר תקצ"ז ומנוחתו בכפר אגנטובקא הסמוך לקייב. תורת נדפס בספר 'ליקוטי תורה'.
אביו הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל בעל מאור עיניים ומעלה בקודש.

רבי יוחנן מרחמיסטריווקא היה חתן רבי פנחס מקאלק בן הרה"ק רבי זאב מזיטאמיר בעל אור המאיר, ומעלה בקודש.
רבי פנחס מקאלק חתן הרה"ק רבי צבי אריה מאליק, ומעלה בקודש.

רבי מרדכי מטשערנוביל, היה חתן רבי דוד לייקעס, מתלמידי הבעל שם טוב.


יחוס משפחת חותנו

חותנו האדמור רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי, נולד תקצה לערך, ומסופר עליו שהיה מצאצאי הסבא קדישא משפאלי, אולם לא נודע היכן הוא משתלב בעץ המשפחה. זוגתו מרת חנה סימא ע"ה.
אביו רבי יהושע אלעזר חודרוב מברדיטשוב, זוגתו מרת ציזא חנה.
אמו, היתה בת אחות של הרה"ק רבי אליעזר ליבר הגדול מברדטישוב, ור' יהושע אלעזר נתגדל בביתו.

מרת חנה סימה הנ"ל
אביה האדמו"ר רבי גדלה אהרן מסקוליבקה בעהמ"ח חן אהרן
אביו האדמו"ר רבי יצחק יואל מליניץ
אביו הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ומעלה בקודש.

צאצאיו,


  • רבי נחום משה טברסקי אב"ד דק"ק קאוולא הי"ד, חתן דודו רבי יעקב לייב טברסקי מטריסק, נהרג בשואה בשנת תש"ג. [מכתב ממנו בענין ירושת אביו פורסם בקטלוג קדם 2]. שתי בנים היו לו, א. רבי יוחנן טברסקי הי"ד, זו' מרת יענטא בת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז.

יום ראשון, 8 באפריל 2012

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא


אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.
חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.
חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.
כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.
רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

יום רביעי, 14 במרץ 2012

כבוד קדושת האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בבני ברק נפטר הלילה האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ. בן תשעים וחמש שנים היה במותו, וכמעט ארבעים שנה [פחות שבועיים] שימש כאדמו"ר מויזניץ. שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מאז שנת תשמ"ט.

האדמו"ר מויזניץ זצ"ל
בי"ג סיוון תרע"ו נולד רבי משה יהושע בגרוסוורדיין, שם גר אביו האדמו"ר רבי מאיר חיים הגר מויזניץ בעל האמרי חיים. בשנת תרצ"ד והוא עדיין בחור, נתמנה על ידי אביו לכהן כאב"ד וילחוביץ הסמוכה, ביום ב' ניסן תש"ב נשא לאשה את הרבנית מרת לאה אסתר לבית פאנעט. שנתיים לאחר מכן עלו לארץ הקודש, והקים עם אביו את קרית ויזניץ בבני ברק. כאמור, ביום ט' ניסן תשל"ב כאשר נפטר אביו, נתמנה לכהן כאדמו"ר לקהל חסידי ויזניץ בבני ברק, תחת הנהגתו גדלה החסידות והתרחבה. בשנים האחרונות חלה, וכמעט שלא תיפקד, הלילה כאמור, אור לכ' אדר תשע"ב נפטר רבי משה יהושע בביתו שבבני ברק. זכותו יגן עלינו.

יחוס משפחתו

האדמו"ר כאמור, היה ממשיך דרכם של אדמורי ויזניץ לדורותיהם, ומשכך לא הייתי צריך לחקור ולחפש אחר אילן יוחסין שלו, כי הדברים ידועים ומפורסמים על ידי חסידיו, ורק הוצרכתי להעתיק את הדברים ולהעלותם על גבי הפורום.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל האמרי חיים מויזניץ. נפטר ט' ניסן תשל"ב.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ישראל הגר בעל האהבת ישראל מויזניץ. נפטר תרצ"ו.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ברוך הגר בעל האמרי ברוך מויזניץ. נפטר תרנ"ג.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר בעל הצמח צדיק מויזניץ. נפטר תרמ"ה.


יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

האדמור מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן


בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו,

רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן רבי חיים יצחק קאהן מיחוסי כהונה, הוא נפטר בשנת תרנ"ז, ואלמנתו מרת דבורה סעריל עלתה לארץ ישראל עם בניה ברוך ואהרן דוד.


ר' אהרן דוד קאהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה דייטש מקרעטשניף הי"ד. הוא הכין לדפוס את ספרו של אביו 'נפש דוד' בשנת תרפ"ט. הוא גר בסיגעט, וכיהן בה כעין אדמו"ר, ונקרא על מקום מגוריו הקודם – קרעטשניף.  עוד אודותיו ואודות אביו הרחבנו בעבר במאמר על ר' יצחק אייזיק מסטרי.

אביו רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף והגליל, בעהמ"ח נפש דוד על התורה, מחסידי רוזין וטשארטקוב. נודע כמתמיד גדול ודרשן מפואר, מסופר כי ברכותיו נתקיימו. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ותשובות אליו, מופיעות בשו"ת שואל ומשיב, שו"ת בית שלמה, שו"ת מנוחת אשר ועוד. נפטר בקרעטשניף תרל"ט, ושם מנוחתו כבוד, זוגתו מרת שיינדל לאה עלתה לארץ ישראל אחר שנתאלמנה ממנו, ונפטרה שם, ל' כסלו תרמ"ו.
האדמור מתולדות אהרן

אביו רבי יוסף יואל דייטש אב"ד דק"ק מאניסטריץ וחאדרוב, בעהמ"ח 'יד יוסף', תלמידו של רבי יהושע באב"ד אב"ד טארניפאל. ובצעירותו כיהן כדיין שם עד שנת ת"ר לערך, אחר כך כיהן כאב"ד מאנסטרישץ, ובאחרונה היה אב"ד חאדרוב, שם אף נפטר ביום ח' אלול תרי"ג. זוגתו [השניה, ראה להלן] מרת רחל האריכה ימים אחריו, ונפטרה כ' תשרי תרמ"ט. יש אליו תשובות רבות בשו"ת חתם סופר ועוד. בניו, ר' דוד נתן דייטש הנ"ל. ר' שמעון דייטש. ר' משה ממונסטרישץ, אשר התכתב בהלכה עם הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.


על פי כתב יוחסין שהוזכר בויתילדו 80, היה ר' יוסף יואל, ממשפחתו של האהל דוד רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. וכפי הנראה, היה ר' יוסף יואל בן אחיו של ר' דוד. ומשכך, עולה יחוסו מעלה בקודש אל גאוני משפחת דייטש, ויש עוד להרחיב ולבסס את עץ המשפחה.


יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב


מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.
הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.
רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.
צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

  • בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.
  • בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 
  • בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז,

יום שישי, 11 במרץ 2011

רבי מרדכי טברסקי מהורונסטייפל נכד היעב"ץ?

לפנינו מאמר  נוסף, פרי עטו של ידידי חוקר היוחסין יונ"ה מלונדון
נודע ומפורסם בעולם, הגאון רבי מרדכי דב טברסקי מהורונסטייפל, חתנו של בעל הדברי חיים מצאנז. ובעל מחבר עמק שאלה. הוא היה בן בנו של רבי יחיאל מיכל מקורימא, שהיה בן בנו של הרב הקדוש רבי משולם זושא מאניפולי. על פי המקובל, ר' יחיאל מיכל מקורימא נשא את נכדת נכדתו של היעב"ץ, להלן בירור אודות מסורת זו.
בירור זה נדפס בספרו מגלת יוחסין "כוללת משפחות מיוחסות בישראל" מהדורא תנינא - בית באבוב, בירור ל.
בספר מדור אל דור (תל אביב, תשכז) שי"ל ע"י נכדו הר"ר נחום טווערסקי, כתוב:
"הרה"ק ר' יחיאל מיכל מקירמא - אשתו הרבנית בילא, בת הה"צ ר' יצחק אדמו"ר מקונסטנטין ישן, בן הג"ר צבי הירש אבד"ק קונסטנטין ישן - אשתו הרבנית יהודית, בת הג"ר מאיר אבד"ק קונסטנטין ישן, בן הג"ר יעקב המפורסם בשם ר' יעקב מעמדין".
ומשם העתיקו מאז כל כותבי היחס והתולדות.
* * *
סדר יוחסין זו לא יתכן:
במגלת יוחסין שבר"ס דבר משה (לבוב, תרכט) כתוב, שהג"ר הירש אבד"ק קאסניטין, הי' בהג"ר משה אבד"ק סאטנוב, זה לשונו שם:
"הגאון מוה' משה ז"ל אבד"ק סאטנוב, אשר הוליד שלשה בנים ושתי בנות. הא' אבי זקיני הנ"ל. והשני הרב הגאון אבד"ק קאסניטין ז"ל, חתן הגאון מוה' מאיר ז"ל אבד"ק קאסניטין, בהגאון דו"ז מוה' יעב"ץ ז"ל. השלישי הרב מוה' שמחה ז"ל, חתן הרב המפורסים מוה' ישעי' ז"ל, בהגאון מוה' מהר"ם מטיקטין".
בספר כתבי הגאונים (פיעטריקוב תרפח) מביא נוסח מצבת הה"צ ר' יצחק מקאסניטין הנ"ל. וזה לשונו:
"י"ד ניסן תקצ"ה לפ"ק. פ"נ הרב המפורסם בתורה וביראה, מעודו לא מש מתוך האוהל של תורה, בנש"ק מגדולי היחוס גאוני ארץ כ"ש מו"ה יצחק ז"ל, בהרב הגאון מו"ה צבי הירש הרב מקאסניטין זצללה"ה תנצב"ה".
הרי שהה"צ ר' יצחק, האמור לפי הנ"ל, להיות חותן הרה"ק ר' מיכל'י קורימער, נפטר בשנת תקצ"ה.
ובנו, הרה"ק ר' זושא'לי טאלמיטשער, אשר שמו המלא היה משולם זוסיא "יצחק", נולד כבר בשנת תקע"ט, והאיך יתכן, שהנכד ישא שם זקינו "יצחק", בחיים חיותו.
* * *
ופלא הוא, שלא ידעו מסדר יוחסין זה בני המשפחה, שהרי בסדר יוחסין זה, לא רק שנתוסף רק יחוסם להגריעב"ץ, ולמעב"ק החכם צבי והשער אפרים. הרי נתוסף גם יחוסם, להרבי ר' העשיל (כו"כ פעמים), ולמעב"ק השר הג"ר שאול וואהל, מהר"ם פאדובה ומהר"י מינץ. הסמיכת חכמים. הרבי ר' שמחה כ"ץ רפאפורט, ולמעב"ק המהר"ם מלובלין. המגיני שלמה, השארית יוסף, ועוד ועוד.
את כל אלה, לא ידעו בני המשפחה שהתיחסו אליהם, עד שבא הר"ר נחום הנ"ל, וגילה תעלומה סתומה זו, בשנת תשכ"ז לפ"ק?
גם פלא, אשר הוא בעצמו, לא ידע מסדר יוחסין זו, כשהדפיס מחדש, ספר עמק שאלה, בשנת תשכ"ג, שהרי פורט שם סדר יחוסו, ולא הוסיף יחוסו הרוממה להגריעב"ץ. אתמהה.
* * *
עוד יוקשה. מחותנו של הרה"ק ר' זושא'לי טאלמיטשער, ה"ה הרה"ק מצאנז בעל דברי חיים, שהי' אתו - לפי האמור - שלישי ברביעי, כתב לו שתי תשובות, והסכים פעמיים, על הספר לקוטי תורה - להרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל - שהו"ל. ואינו מתארהו "שארי". לעומת זה, את מחותנו הרה"ק ר' אליעזר'ל מדזיקוב, שהי' אתו רביעי בשלישי, מתואר על ידו "שארי ומחותני", מה ראה להפריד בינם.
* * *
גם מדבריו של רבי מרדכי מהורונסטייפל עצמו, נראה שלא היה צאצא של היעב"ץ, כדלהלן.

יום שני, 16 בנובמבר 2009

קשרי משפחה, הומינר - זלדוביץ - שניאורסון - ריבלין

זכתה משפחת הומינר, וצאצאיה משמרים את תולדותיה ותולדות בני המשפחה, והחומר נגיש לכל באתר האינטרנט על המשפחה.


אחד המיוחד שבין צאצאי המשפחה, הוא הרב הצדיק ר' שמואל הומינר, בעהמ"ח עבד המלך, ועוד ספרים רבים.


ר' שמואל נולד בירושלים כ"ה תשרי תרע"ד, את תורתו קנה בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. בשנת ת"ש הוציא לאור את ספרו הראשון 'עקרי דינים' וקבל עליו הסכמה נלהבת מרבו הגאון ר' איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, וכך הוא כותב עליו [בעודו אברך צעיר בן עשרים ושש]: "הרב הגדול חריף ובקי, מצוין ביראת שמים ובמדות נעלות, מורינו הרב שמואל הומינער נרו יאיר, ממצויני ישיבת עץ חיים". התפרסם מאד במידותיו הנפלאות, ובפרט במדת הבטחון. המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין קרא עליו 'עובד ד' באמת'. נפטר י"ט סיון תשל"ז ומנוחתו כבוד על הר הזיתים. בכתב העת 'מוריה' הקדישו את גליון מג לזכרו, נדפסו שם מאמרים לזכרו, ומתורותיו.

אביו ר' מרדכי זאב הומינר, אף הוא יליד ירושלים, עיר הקודש, בה נולד בשנת תרמ"ו. נשא לאשה את מרת חיה ראשה לבית ריבלין. היה מחכמי ורבני ישיבת עץ חיים, ושימש כאחד הבוחנים בת"ת. היה עמל בתורה בהתמדה כל ימיו, ובקי בבלי וירושלמי וכל המדרשים. נפטר ז' תמוז בשנת תש"ח, לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו כתב יד 'מבן שמואל', חידושים בהלכה ובאגדה, נדפס על ידי צאצאיו לאחר פטירתו. נכתב עליו בלוח ירושלים, לשנת תש"י, ובתבונה כרך ח.

אביו, ר' שמואל מיכל הומינר, נולד בעיר ברעזין שברוסיה, עיקר תורתו קנה מפי אביו. לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל בשנת תרל"א, יחד עם רעייתו, מרת בריינה רבקה לבית זלדוביץ. בעלותו, הביא עמו למעלה מאלף ספרים מירושת אביו. ספרייתו היתה מהגדולות שבירושלים. נחשב לאחד ממקורבי המהרי"ל דיסקין, ותמך רבות במפעליו. מראשוני שכונת מאה שערים, ונדב שני ספרי תורה לבית הכנסת הגדול שבשכונה. נפטר ח' סיון תרס"ז בירושלים.

אביו ר' ישעיהו אב"ד ברעזין, נולד בשנת תקע"ט בברעזין, בהיותו כבן עשרים ושלש כבר נתמנה לרב בעיר ברעזין.מוצאו מהעיר איהומען הסמוכה, ועל כן נקרא שמו הומינר. נפטר בערב שבת קודש, ט"ו סיון תרכ"ח בעיר קניגסברג, בשהותו שם לצרכי מרפא. נספד בספר 'דבר בעתו', לר' אברהם צדוק בוגין. גיסו ר' מנחם שלמה גארדין הדפיס ממנו כמה תשובות, בספרו 'מנחם שלמה' (שצ'צ'ין תר"כ). רעייתו מרת בלהה לבית גארדאן.

אביו, ר' מרדכי דיין ואב"ד דק"ק מינסק, כארבעים שנה שימש שם כדיין, בימי הגאונים הגדולים דשם, הראב"ד ר' משה שמואל פינס, ר' גרשון תנחום ביליצקי, ועוד. חיבר שני ספרים 'באר היטב' ו'עומקא דדינא', שניהם לא נדפסו, ונשרפו בשריפה גדולה שהיתה בעיר מינסק, וחבל על דאבדין.

אביו, ר' ברוך פרנס חודש בק"ק מינסק.


על פי מה שכתב אחד הצאצאים, ר' חיים הומינר, בספר 'רבי שמואל ורעייתו בריינה רבקה הומינר', הרי שיחוס אבותם עולה עד רבי יהודה אשכנזי דיין בטיקטין, בעל הבאר היטב על השלחן ערוך. אמנם, יש צאצאים הטוענים, שזו השערה בטעות שאין לה על מה להתבסס.


מרת בילה הנזכרת לעיל, אשת ר' ישעיה הומינר אב"ד ברעזין, היתה בתו של ר' אליהו גארדאן, מהעיר מינסק. ר' אליהו נפטר צעיר לימים בשנת תר"י, ורעייתו מרת ראדיל לבית עפשטיין, עלתה לירושלים בשנת תרט"ז, בירושלים נתפרסמה בצדקותיה המרובות, ונפטרה כ"ג טבת תרכ"ו בעיה"ק ירושלים. ר' אליהו גורדון היה בן ר' חיים שנפטר בשנת תר"ו, ב"ר יחיאל מיכל.


מרת חיה ראשה הנזכרת לעיל, היתה בתו של ר' זלמן חיים ריבלין בן ר' אברהם בנימין ריבלין בנו של ר' משה מגיד ריבלין.



מרת בריינה רבקה הנזכרת לעיל, אשת ר' שמואל מיכל הומינר, היתה בתו של ר' דוד הלוי זלדוביץ. מחסידי לובאוויטש. ממשפחת הגבירים הנודעים האחים זלדוביץ ממינסק, שתמכו רבות בעולם התורה.


בחוברת 'זרע קודש מצבתה' אודות ר' שמואל מיכל הומינר, נכתב בעמוד 14 אודות ר' דוד, שהיה מקרובי משפחת אמו של אדמור הריי"צ מלובאוויטש – ר' יוסף יצחק שניאורסון. חפשתי ובדקתי מכל הצדדים, כיצד ישנה שייכות בין משפחת אמו של הריי"צ. והצד הכי קרוב שמצאתי הוא כדלהלן:

אמו של הרבי ריי"צ היתה מרת שטערנא שרה, אשתו של הרש"ב מלובאוויטש, היתה בת ר' יוסף יצחק שניאורסון, אשר הוא ורעייתו היו נכדי האדמור האמצעי מלובאוויטש.

בספר היחס של משפחת ריבלין, מוזכר ר' זלמן ריבלין ב"ר אליהו יוסף פלאטקעס, שהיה מחשובי חב"ד, מוזכרים לו כמה וכמה צאצאים.

במס' 168 רשום שהיתה לו בת בשם ראשע אשת [ ] זעלדוביץ מברעזין. זה אכן נראה מתאים למה שידוע לנו עד כה אודות ר' דוד זלדוביץ.

ובמס' 171 שם, נזכרת עוד בת אחת לר' זלמן ריבלין והיא מרת [ ] אשת הרה"ק מנחם נחום מניעזין, בן האדמור האמצעי רבי בער.



אמנם, על פי הנכתב בספר הצאצאים של בעל התניא, עמוד 99, ר' מנחם נחום שניאורסון מניעזין, בזיווג ראשון אכן נשא לאשה את בת ר' זלמן ריבלין, ובזיווגו השני היה חתן גיסו ר' יעקב ישראל טברסקי.


נותר לנו לברר אם כן, האם זלדוביץ חתנו של ר' זלמן ריבלין בר אליהו יוסף פלאטקעס, הוא אכן קשור לר' דוד זלדוביץ חותנו של ר' שמואל מיכל הומינר. ואם זה אכן הקשר היחידי למשפחת הריי"צ מליובאוויטש, או שהיה קשר יותר קרוב.




אמנם, בשנים יותר מאוחרות, חזר שוב הקשר

ר' שמואל הומינר דנן, נשא לאשה בזיווגו הראשון, את בת ר' פסח מרגולין (חתן ר' ראובן הכהן קובלסקי הנזכר אצלנו בעבר), ובזיווגו השני נשא לאשה את מרת רינה דבורה בת ר' אליהו מיכל הלפרין, מצאצאי בעל התניא.




יום רביעי, 1 באפריל 2009

מגילת יוחסין שלא פוענחה עד תום

ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין מ'המאגר העולמי לכתבי היוחסין' העביר אלי מגילת יוחסין שכתב שמשון סאפאהזשניק לנכדיו, [המגילה פורסמה קודם לכן במדור 'ויתילדו' בעתון המודיע], וביקש ממני שאנסה לפענח הדמויות הנזכרות, ולבקש את עזרת הציבור בזיהוים, זה תוכנה:

נכדי היקרים חיים ויחיאל מיכל, ב"ה כי תגדלו והייתם לאנשים ולא תדעו משפחתיכם והוריכם אשר לזאת הנני כותב את הגליון הזה למען תדעו צור חצובתכם.

יעקב ליפא אביכם הקדוש הנהרג ביום זעם כ"ד לחודש אייר שנת תרע"ט בקריוואזיר היה בן לאבותיו שמשון וחנה רוזיא סאפאהזשניק בקריוואזיר.

זקניכם היה בן לאבותיו דוד ועלקא ה"ר דוד ז"ל היה מגדולי היחש, נכד המרש"א ז"ל, יחוסו בפרוטרט לא אדע.

עלקא ז"ל היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק, חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וספר צפנת פענח וספר בן פורת יוסף תלמיד ותיק להבעש"ט הקדוש.

הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ ה"ר חיים מצאנז.

ה"ר יעקב ליפא ז"ל היה חתן ה"ר נפתלי מטולשין נכד הרב המגיד מלאדאזין.

ומצד אביו הר"ר ישראל יהודה ז"ל הגיע יחוסו עד רש"י. עיין בספר לוחת העדות במכתב הר"ר אלעזר אווערבוך נכד רש"י ז"ל.

אם אביכם חנה רוזא היתה בת לאבותיה הרב הר' אליעזר צבי רב בפישמשאן וז' חוה שרה בת הר"ר אברהם ז"ל רב בפישמשאן.

הר"ר אליעזר צבי ז"ל היה בן הר"ר חיים ממראחווע נכד הרה"צ ה"ר פישל מדיפוויץ.

אם אם אמכם חוה שרה היתה בת האשה טיבע בת האשה יהודית בת הרה"צ הר"ר שמערל מווארחיוונע.

יהודית היתה אשת הרב הר' ליבילא בראבער נין ונכד להשל"ה הקדוש.

ובכן בני מהגליון הזה תוכלו לדעת ולהוכיח בשערים כי ח"ו לא נולדתם ממשפחת בוז, אך ממשפחת רם.

אמכם אסתר שמתה ט' אדר שנת תר"פ 1920 היתה בת להוריה יחיאל מיכל וטאבע אנשים כשרים. לא מגזע היחש מחצבתם אך לא ח"ו מפסולי היחש ומבזוי עם.

ובכן בני כי תגדלו תקראו את הגליון הזה ותתחזקו להיות יהודים כשרים נאמנים לדתם ולאומתם ללכת בדרך הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, למען תהיו לשם ולתפארת למשפחתיכם, ולא תשכחו את ד' ואת עמכם.

עליכם לדעת את יום לדתכם למען תדעו יום מלאת לכם שלש עשרה ויום אחד כי אז עליכם החיוב להניח תפילין. לזאת הנני לרשום על הגליון הזה יום הולדתכם.

חיים נולד ד' אלול שנת תרע"ב 1912.

יחיאל מיכל נולד עשרה ימים לחדש תמוז תרע"ה 1915.

אלה הם דברי אבי אביכם
שמשון סאפאהזשניק




אני לא זיהיתי את כל הדמויות, אבל חלק כן והנה מה שהעליתי בחכתי:

"עלקא היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וכו'".
  • בעל התולדות יעקב יוסף, הוא דמות ידועה, ואין בדעתי להרחיב אודותיו כאן. על פי גירסתו של רחי"ל אויערבך ר' אברהם דוב לא היה חתן התולדות, אלא הוא נשא לאשה את בת ר' צבי [בן ר' חיים צאנזיר הנזכר להלן] חתנו של בעל התולדות יעקב יוסף. אמנם, מכיוון שאותה נכדה נתיתמה בצעירותה, וגדלה על ברכי ר' יעקב יוסף, נחשבת כבתו. (ידיעות משפחתיות רבות אודות בעל התולדות וצאצאיו, מקורן ברשימות שרשם ר' חיים יהודה לייב אויערבך מירושלים [אביו של ר' שלמה זלמן אויערבך], מצאצאיו. ונדפסו בהמשך בספרו של יצחק אלפסי 'תולדות יעקב יוסף').
  • ר' אברהם דוב אווערבוך היה בנו של הרב יהודה לייב. אברהם דוב התייתם בילדותו, ואולם בלט בידיעותיו והתמדתו, והבעש"ט העיד עליו ש'הוא לומד תורה לשמה'. הבעש"ט גם היה השדכן שלו, והוא שהציע את השידוך עם בת ר' יעקב יוסף מפולנאה. אך דרש שר' אברהם דוב יאכל 'מזונות' על שולחנו שלו, ולא אצל חותנו. בשנת תק"ם הוא שימש כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו נבחר לרב גם בפולנאה. ר' אברהם דוב היה מחותן עם שאר ראשוני החסידות ועם צאצאי הבעש"ט כמה פעמים. אלפסי מונה לר' אבהם דוב חמשה בנים, אך מוסר על מסורתו של רחי"ל אויערבך כי היו לר' אברהם דוב ששה בנים ושש בנות, שפרטיהם לא ידועים. ר' אברהם דוב נפטר בתחילת שנות התק"ע.
  • על בנו ר' ישראל יהודה הנזכר כאן, לא ידועים פרטים רבים, ואלפסי מזכיר אותו רק בשמו, ומפרט שושלת היוצאת ממנו. חתנו של ר' ישראל יהודה היה ר' אליעזר מפולנאה אבי ר' שמואל נתן גען אבי ר' אהרן זאב גען אבי ר' ישראל יהודה גען אב"ד באלין בפודוליה משנת תרנ"ו, ונולד בשנת תרכ"ז. בצירוף עם מגילת היוחסין שכאן, הרי שידועים לנו על בן ובת של ר' ישראל יהודה אווערבוך, הבן, הוא ר' יעקב ליפא והבת היא אשת ר' אליעזר מפולנאה הנ"ל.
  • על ר' יעקב ליפא אווערבוך לא ידוע מאומה.
  • נשוב ונמנה את צאצאי ר' אברהם דוב אווערבוך מחמעלניק. 1. ר' משה שמעון זאב אויערבך ורעייתו מרת שרה רייזא בת ר' צבי בנו של הבעש"ט. מצאצאיו ר' דוד פתחיה וינשטוק מוינה בעהמ"חקול דוד. 2. ר' דוד אויערבך, רעייתו - על פי מסורת המשפחה - מרת לאה בתו או נכדתו של ר' יוסף מיאמפלא. עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ה, ומבתו נסתעפו משפחות רבות בארץ ישראל, בהם בני משפחת אויערבך מחסידי קרלין [בהם ר' יעקב שמשון חותנו של הגאון ר' יצחק קוליץ], ור' חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים בירושלים, ובניו הרבנים, והראש שבהם, הוא ר' שלמה זלמן אויערבך שהיה ראש ישיבת קול תורה שנים רבות, ופוסק לאלפים. 3. ר' יעקב פנחס אויערבך מלעטיטשוב, חתן ר' ברוך ממעזיבוז' נכד הבעש"ט. 4. ר' יוסף יוסקה אויערבך, בר"ח אלול תק"ס נשא לאשה את מרת אדל בתו הבכורה של ר' נחמן מברסלב. 5. ר' ישראל יהודה אויערבך הנ"ל. 6. מרת דבורה מלכה, עלתה לארץ ישראל בשנת תק"ע, ונזכרת במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט והיא אלמנה. עוד מצאצאי ר' אברהם דוב: ר' מרדכי יהודה לייב בלכמן אב"ד קונסטנטין ישן, ב"ר יעקב יוסף, מצד אמו. ר' מרדכי אריה ב"ר מאיר בארמאשענקא היה רב בזוועניגראצקה פלך קיוב, ומצד אמו היה נכד ר' אברהם דוב. ר' אברהם דוד ארטינבערג ב"ר יחיאל מיכל וחתן ר' נחמיה פרלוב מקוידינוב, היה נכד לר' זאב מזיטומיר ור' אברהם דוב. גם ר' זאב אויערבך חותנו של ר' נחום מרחמיסטריווקא [זקינו של ר' יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא] היה מגזע התולדות, וכנראה היה נכדו של ר' אברהם דוב.
"הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ הר' חיים מצאנז"
  • בפיסקא זו, יש לנו חידוש גדול מאד, שמסתדר יפה עם פרטים אחרים. בספרו של אלפסי, לא כתוב מי היה חותנו של ר' ישראל יהודה. לעומת זאת, הוא מצטט את דבריו של ר' יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'כתונת פסים', (דף י"ב ע"א בשורה האחרונה) וכך הוא כותב: 'וכן שמעתי בשם מח"ו [מחותני] הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר' , אלפסי מביא את מסורת רחי"ל אויערבך כי בתו של ר' יעקב יוסף נישאה לר' צבי בן ר' חיים צאנזער, אך הוא מפקפק במסורת זו. לפי מגילת היוחסין הזו, הרי מובן כיצד ר' יעקב יוסף ור' חיים צאנזער היו מחותנים, ר' ישראל יהודה בן בתו של ר' יעקב יוסף נשא לאשה, את בתו של ר' חיים מצאנז.
  • ר' חיים צאנזער, היה מגדולי התלמידי חכמים בדורו, ונשתמרו סיפורים רבים כיצד הבעש"ט ניסה למשכו להסתפח בקהל החסידים, [נסיונות שלא עלו יפה, ור' חיים היה מראשוני הלוחמים בחסידות יחד עם הנודע ביהודה], נולד בשנת ת"פ בעיר צאנז לאביו ר' מנחם נחום חתנו של ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טארנא, ר'חיים נישא לבתו של ר' יוסף היילפרין קרעסילס מבראד, ועבר לגור סמוך לחותנו. בבראד נתדבק אל חכמי הקלויז המפורסם שם, והיה לאחד מראשיו, וכל חכמי הקלויז הבאים אחריו נחשבים לתלמידיו. נדפסו ממנו הגהות לשו"ע ויש ממנו תשובות בנוב"י. צאצאי ר' חיים צאנזיר: 1. ר' שמואל אהרן אב"ד מאצ'וב בוואהלין, [היה גיסו של ר' משה ראש הישיבה בברדיטשוב, וממילא דוד אשתו של ר' ישראל מרוז'ין], בנו ר' מנחם נחום היה אב"ד קונסטנטין ישן, נפטר ה' אייר תקפ"ב ונטמן בבראד, אבי ר' חיים יצחק אייזיק הלפרין שהיה ראב"ד בוטושאן משנת תקע"ח עד שנת תרי"ח שאז עלה לצפת, בה נפטר ט"ו תשרי תרכ"ח. עוד בת היתה לר' שמואל מרת פרימא רויזא אשת ר' סנדר קאליר נכד ר' אפרים זלמן מרגליות, ומצאצאיו ר' אברהם דוב קרוכמל שהוצאי לאור את מעלות היוחסין, וגם אשת ר' גרשון הגר ברמ"מ מזאבלטוב. 2. ר' צבי שנשא לאשה את בת בתו של ר' יעקב יוסף מפולנאה, על פי מסורת רחי"ל אויערבך. 3. מרת העניא אשתו בזיווג שני של ר' נפתלי הירץ לנדא אב"ד ור"מ זעליחוב ווישניצא, ב"ר אביגדור רמגליות אב"ד חענטשין. 4. מרת חיה. מצאצאי ר' חיים צאנזר גם ר' אליעזר פיש מביקסאד.
  • לר' יוסף הלפרין חותנו של ר' חיים צאנזיר, היו עוד צאצאים, ביניהם 1. ר' ישראל קרעסילס מחכמי הקלויז ודומ"צ בבראד נפטר י"א תשרי תקנ"ד. נזכר בהערצה בספרים, למשל, ר' יוסף שאול נתנזון [בספרו 'דברי שאול' יו"ד סי' של"א סעי' ק"ד] 'הגאון המורה הגדול מוהר"ר ישראל קרעסילס ז"ל מ"מ ומ"ץ ד"ק בראד'. ובספר שורש מיעקב [על יו"ד מר' טודרוס זונדל הורוביץ מו"ץ בעיר בראדי סי' ק"ה] 'ושמעתי בשם ש"ב הגאון החסיד מו"ה ישראל קרעסילס שהיה גיסו של הגאון החסיד מו"ה חיים מצאנז מבראד והיה מו"ץ בעיר החכמה בראדי עוד בזמן הבעש"ט ז"ל והיה בקי בהוראה מאוד ובספרי ראשונים ואחרונים ושו"ת הרבה'. ויעויין עוד אודותיו בספר 'ערים ואמהות בישראל' - ברודי, עמ' 333. 2. ר' אבלי הלפרין חתן ר' איצק זולקוואר [ר' איצק הוא אביו של ר' נחמן מהורודנקה וחותנו של ר' חיים כץ חותן ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים].
המזהה את האישים המוזכרים כאן במגילה, או יודע פרטים נוספים עליהם, מתבקש ליצור קשר.


סופה של הפרשה
.