‏הצגת רשומות עם תוויות וייס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות וייס. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 בנובמבר 2021

רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי זצ"ל

 ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.

רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד. 

שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.

מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.

יום שני, 22 בפברואר 2016

הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי


אמש נפטר בירושלים הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי, ראש ישיבת ערלוי, וממלא מקום אבותיו כגאב"ד ערלוי, או כפי שכונה בשנים האחרונות, האדמו"ר מערלוי.

רבי יוחנן נולד בשנת תרפ"ד בעיר ערלוי, בבחרותו למד אצל אביו בעל היד סופר, ואצל זקנו בעל ההתעוררות תשובה, ובישיבה שיסד זקנו השני רבי משה יוחנן שיינפלד בעיר ער-מיהאלפאלווא.

לאחר מאורעות המלחמה, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרים, בת רבי יעקב פאלל מק"ק צעהלים - פאפא, הוא היה נכד אחותו של החתם סופר. הרבנית עברה את כל מאורעות השואה באושוויץ, נפטרה ביום י"ז שבט תשנ"ט.

בשנת תש"ז הקים מחדש ישיבה לבחורים בעירו ערלוי, ובמסירות נפש ישבו ועסקו בתורה במשך כמה שנים. ובאלול תש"י, עלה עמם לארץ ישראל. לפני עלותו לארץ ישראל, דאג לברר אם יוכל להעלות עמו את תלמידי ישיבתו, ולהמשיך להחזיק את הישיבה גם בארץ ישראל.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, השתלב בישיבתו של ש"ב הרב מפרעשבורג, ולאחר כמה שנים, חזר ופתח ישיבה, וקראה אהל שמעון על שם זקנו רבי שמעון סופר מערלוי.

שנים רבות ניהל את ישיבתו, ותלמידי הישיבה דבקו בו באהבה, וכך נוצרה סביבו קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים. את עדתו ניהל בסגנון דומה לחסידי, והיה מושפע מהרה"ק רבי אהרן מבעלז, בו דבק כאשר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים סמוך לישיבת בעלז.

מלבד פעילותו בישיבה, נשא גם בעול הנהגת הציבור, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שנים רבות.

בליל י"ג אדר א' תשע"ו נפטר, ובשעה זו מתנהל מסע הלווייתו, מהיכל הישיבה בירושלים, אל הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו הגאון רבי משה סופר הי"ד ראב"ד ערלוי, בעהמ"ח יד סופר שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, נדפס לראשונה על ידי רבינו זצ"ל בבודאפעשט בשנת תש"ט. נהרג על קידוש ה' בשנת הגזירה, ביום כ"א סיון תש"ד, יחד עם אביו הקדוש. זוגתו מרת טושענע הי"ד בת רבי משה יוחנן שאנפעלד - שיינפלד נהרגה אף היא באותו יום כ"א סיון תש"ד, עם ארבע בנותיה, חוה רבקה, לאה, גיטל טויבע, ריזל. בנם הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעהמ"ח שו"ת דברי סופר, וספר מחזה אברהם, ניצל בשואה, אך נפטר בהיותו בן עשרים ושש  שנים, ביום כ"ד טבת תש"ח.

  • אביו, הגאון רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, בשנת תרמ"א יסד את הישיבה בערלוי, ובה הרביץ תורה במשך למעלה משישים שנה, עד יומו האחרון. נהרג לעת זקנתו על קידוש ה', ביום כ"א סיון תש"ד והוא בן תשעים וחמש שנה. תולדותיו בספר רבי שמעון חסידא, בתחילה נשא לאשה את בתו של ר' יצחק פריעד, וממנה נולדה לו בת אחת מרת גיטל אשת ר' זאב פרנקל מבודאפעסט, בשנית נשא לאשה את בתו של ש"ב רבי חיים שמואל בירנבוים, והיא ילדה לו שני בנים, רבי עקיבא סופר מלבוב, ורבי שמואל חיים סופר אב"ד זאגראב. בשלישית נשא את מרת מלכה אסתר בת דודו הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר אב"ד קהל שיפשוהל בוינה, וזוגתו מרת גיטל בתו של החתם סופר, היא נפטרה ביום ה' אדר תרצ"א, מנוחתה בעיר ערלוי.

  • אביו, רבנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, נפטר ביום י"ט טבת תרל"ב. זוגתו מרת חוה לאה בת הנגיד רבי יצחק וייס, נפטרה כ"ד טבת תרנ"ב.

  • אביו, רבנו החתם סופר, מזיווגו השני מרת שרל בתו של הגאון רבי עקיבא איגר.




יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא



היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 
הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר
נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.
צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:
  • אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

יום שישי, 18 ביולי 2014

הגאון רבי חיים נאה



היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.
רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.
בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.
רבי חיים נאה לעת זקנה
בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.
רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.
זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

  • בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
  • רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
  • הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
  • מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
  • מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
  • מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
  • מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

יום חמישי, 5 בינואר 2012

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.
כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".
בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.
פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.
בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.
זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו
אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.
רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.
צאצאיהם:

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן


היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.
 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.
שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:
  • הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.
  • רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

יום שלישי, 26 ביולי 2011

האדמו"ר מספינקא ירושלים ר' מרדכי דוד כהנא זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר, הגאון הצדיק רבי מרדכי דוד כהנא, שמילא את מקום אביו כאדמו"ר מספינקא בירושלים.

נולד בשנת תר"צ לערך, בסרעדנא. בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל. בירושלים נשא לאשה את בת הרה"ח ר' משה מנחם הרשטיק. מאז פטירת אביו, בשנת תשל"ח, ישב ר' מרדכי דוד על כסאו, והנהיג את בית מדרשו בירושלים, במשך שלושים ושלש שנים. האדמו"ר היה גם חבר במערכת 'אוצר הפוסקים', והיה תלמיד חכם גדול בפני עצמו. דברי התורה שנשא בשולחנותיו היו בעלי תוכן למדני מפולפל. נהג במנהגו של רבי אלעזר בריזל הירושלמי, והיה נוסע לשבות בשבתות בערי השדה.

אביו של ר' מרדכי דוד, היה האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא, מספינקא, בירושלים. בצעירותו, כיהן כאב"ד סערדנא, לאחר מכן כר"מ ואדמו"ר באונגוואר, ובשנת תש"א עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו.

יחוסו של האדמו"ר

יחוס משפחת כהנא, מסתעף ועולה עד לבעל קונטרס הספיקות ומעלה בקודש.
מצד אמו, התייחס האדמו"ר כצאצא לבעל הישמח משה, ולרבי נפתלי מראפשיץ ועוד.
מצד אם אביו, עץ המשפחה מגיע למגיד מקוזניץ, לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב, ושוב לשושלת ראפשיץ.

וזה יחוס המשפחה:

  • רבי מרדכי דוד כהנא, בן רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא הי"ד, בן רבי נחמן כהנא מספינקא בעל הארחות חיים, בן רבי חיים אריה כהנא מסיגעט בעל ה'דברי גאונים', בן רבי יחיאל צבי כהנא מסיגוט, בן רבי יוסף מרדכי כהנא דומ"ץ סיגוט, בן הגאון רבי יהודה כהנא בעל 'קונטרס הספיקות' [אחיו של רבינו בעל הקצות החושן], בן ר' יוסף הכהן מקאליש, בן ר' חיים הכהן, בן ר' יחיאל מיכל הכהן, בן ר' יהודה הכהן, [בן ר' יחיאל מיכל הכהן], בן ר' יעקב יוסף הכהן, [כנראה היה בנו של ר' ישראל יחיאל הכהן מפראג, מאבות משפחת רפופורט], חתנו של רבינו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב, ומעלה בקודש.
  • רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, היה חתנו של רבי יצחק טייטלבוים אב"ד הוסאקוב הי"ד, בן רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטוטשין, בן רבי נחום צבי טייטלבוים אב"ד דראהביטש, בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדראהביטש, בנו של רבי משה טייטלבוים מאויהעל, בעל ה'ישמח משה' ומעלה בקודש.
  • רבי צבי הירש כהנא, היה חתנו של רבי ברוך רובין אב"ד בריזדוביץ, שכיהן כאדמו"ר בקאלמייא, בן רבי מאיר רובין מגלאגוב, בן רבי מנחם מנדל רובין מגלאגוב, בן רבי אשר ישעיהו רובין מראפשיץ ומעלה בקודש.

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 
ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.
בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.
כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.
בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.
כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.
רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.
רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.
רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.
רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.
רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.
רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.
הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.
החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,
רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:
הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.
 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

יום רביעי, 8 באפריל 2009

מחקר שורשים במשפחת פרסקי

הפעם אחרוג ממנהגי, ולא אפרסם עץ משפחה מסודר, אלא אכתוב פרטים שעלו בידי תוך כדי חיפוש שורשים במשפחת פערסקי. מתוך כל הפרטים, ניתן ללמוד קצת על הכלל, אך עדיין אין כאן עץ משפחה מושלם.

בערב ראש חודש חשוון תשס"ט פורסם מכתב ביתד נאמן מבני משפחת וייס בירושלים, בו הם מבקשים את עזרת הציבור, לדעת את יחוסם. הם צאצאי ר' דוב אריה פרסקי בעהמ"ח כתר תורה, ומסורת במשפחתם, כי הוא מצאצאי ר' זלמן מוולוז'ין, ומבקשים לדעת כיצד הוא מצאצאיו.

ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר עמם דרך הטלפון שפורסם במודעה, לספר להם על המידע שברשותי, אך לא עלתה בידי. אי לכך, אני מפרסם כאן את החומר שהצטבר אצלי אודות משפחת פרסקי, ומי שיודיעם על הכתוב כאן, יבורך מן השמים.

  • הספר כתר תורה, 'סדר המצות כדעת הרמב"ם נ"ע נחלקות ומבוארות דרך שיר', מאת הרב המפורסם וכו' מו"ה דוב ארי' פערסקי נ"י, נדפס מספר פעמים, לראשונה, נדפס בוילנא בשנת תרל"ו, כעבור ארבע שנים בשנת תר"מ נדפס שוב בוילנא, ובשנת תרמ"ה נדפס פעמיים, בוילנא ובירושלים. המחבר ומשפחתו, היו באותה עת כבר בירושלים.
  • על שער הספר בדפוס ירושלים תרמ"ה, שנדפס בחייו על ידי חתנו ר' חיים מענדיל [בנו של ר' דוד קוסובר], נכתב כי המחבר הוא ממשפחת הגר"ח מוואלאזין. כמו כן, בהסכמת הגרי"ד סולובייצ'יק במהדורת וילנא תרמ"ה, הוא כותב 'ראיתי מעשה ידי ידידינו ש"ב הרב המופלג מ' דוב אריה וכו''. הריד"ס כידוע היה נינו של ר' חיים מוולוז'ין, ואף למד שם בישיבה, וכדלהלן. גם הנצי"ב [שאף הוא ממשפחת הגר"ח] כתב בהסכמתו לאחת המהדורות, שר' פנחס זעליג הוא מצאצאי הגר"ח.
  • לפנינו אם כן שתי גירסאות, האחת המופיעה בספרי המחבר ולפיה, הוא ממשפחת הגר"ח מוולוז'ין או אף מצאצאיו, והגירסא השניה בידי צאצאיו כי הוא צאצא לר' זלמן מוולוז'ין.

  • משפחת פרסקי היתה משפחה מאד ענפה בוולוזין, להלן נמנה אחדים מהם על פי המקורות שבידינו. אמנם, יתכן, שלא כל המשפחה הם מצאצאי ר' חיים או ר' זלמן, והקשר המשפחתי נוצר בשנים מאוחרות על ידי קשרי חיתון.
  • במפקד האוכלוסין שנערך על ידי הממשלה בראשון באפריל 1858 - שנת תרי"ח, היו בעיירה וולוזין ששה עשר בתי אב, למשפחת פרסקי. א. אליה בן איצקו [יצחק]. ב. אווסי [יהושע] שמואל בן מורדוך [מרדכי]. ג. וולף בן לייזר. ד. טעוועל בן אברם. ה. יענקל בן שמויל. ו. מובשה [משה] בן טעוועל. ז. אברם בן גירשה [צבי]. ח. לייב בן לייזר. ט. מורדוך בן יוסל. י. זורוך [זרח] בן מאייר. יא. ברקו [דב] בן מורדוך. יב. איצקו בן יוסל. יג. וולף בן יוסל. יד. ברקו בן יענקל זעליק. טו. אליה חיים בן מאייר. טז. חיים בן גירשה.
  • לא נזכר במפקד בבירור דוב אריה בן פנחס זעליג, אך יתכן שהוא מזוהה בשם 'ברקו בן יענקל זעליק', אם אכן הזיהוי נכון, הרי שהוא נולד בשנת תקצ"ד, אשתו היא לאה בת גירשה [הירש], ולהם שתי בנות, שורה ומינקה.
  • אחד מרבותיו של ר' יוסף דוב סולובייציק בבואו לוולאזין, היה ר' שמשון פרסקי, ר' שמשון היה דיין בבית דינו של ר' איצלה כבר מהיותו בן שמונה עשרה. ר' שמשון זה, נולד בוולוזין בשנת תקע"א או תקע"ב, ולמד באולפנא רבתא הישיבה דוולוזין. בין השנים תקצ-תר, שימש דיין ומו"צ בוולוז'ין. בשנת תר"א נתקבל לרבה של העיירה טראב במחוז אושמינא, ובשנת תרי לאחר פטירת ר' יצחק, חזר לוולוז'ין להיות ראש בית דין שם, הוא שימש בתפקיד זה עד לפטירתו ביום ח' שבט תרכו, לאחר פטירתו נתמנה בנו ר' יהודה לייב פרסקי לדיין ומוצ דשם, הוא הוציא לאור חלק מחידושים ופסקי דינים של אביו, בשם 'זכרון שמשון' וילנא תרל"ט, והוא אסיפת חידושי הלכות ופסקי דינים ואיזה חידושי הגדות, הנמצאות בגנזי אבא מארי הרב הג' המפורסם חריף ובקי, צמ"ס, ירא וחרד לדבר ד', מו"ה שמשון זלה"ה שהיה ריש בי דינא דק"ק וולאזין יע"א. (הראשון לשושלת בריסק עמ' 74-5). לא זיהיתי את שמם במפקד האוכלוסין, וברשימות הספרים, נזכר הספר זכרון שמשון הנ"ל ורשום שמחברו הוא ר' שמשון רודנסקי ולא פרסקי.
  • ר' אליהו יונה פרסקי בעהמ"ח כנפי יונה ועוד ספרים, ראב"ד בק"ק אסמינא, גם הוא במקורו היה מוולוז'ין כנזכר בספריו. בסוף ההקדמה לספרו כנפי יונה, הוא מזכיר את אביו 'המופלג איש כשר' מהו' יהושע סגל שהיה שו"ב בוולוז'ין. מרשימות המפקד הממשלתי, עולה כי הוא נולד בשנת תקצ"ו לערך, ובשנת תרי"ח כבר היה נשוי לפרומה בת יוסל' והיתה לו בת בשם זלדה בת שלש שנים. הוא גר בבית אביו, יהושע שמואל פרסקי ב"ר מרדכי.
  • בספר 'לקורות עיר נאווהרדאק', מאת ר' משה מרקוביץ 'הסנדלר מרייסין', בסופו, יש רשימת פרענומראנטן, ונזכרים כמה וכמה מבני משפחת פרסקי מוולוזין. גם כאן צף הענין המשפחתי.. בנו של המחבר, ר' זלמן טוביה מרקוביץ, היה חתנו של זקן העדה וראש הקהל בוולוז'ין, ר' יוסף יוזל פרסקי. ר' יוסף יוזל זה, נזכר גם בספר הזכרון לוולוזין, ובנו, ר' ישראל היה הרב מטעם.
  • גם נשיא מדינת ישראל, מר שמעון פרס, משתייך למשפחה זו, שמעון נולד כשמעון פרסקי, בשנת תר"פ בעיר וישניבה בפולין, אך הוריו במקור הם מוולוז'ין. אביו יצחק גציל [נולד תרנ"ט, נפטר י"ז אלול תשמ"ב] היה בנו של מאיר זלמן בן אברהם בן הירש. על מאיר זלמן נמסר כי היה צאצא של ר' חיים מוולאזין. [אף כי בויקיפדיה נכתב כי סבו האחר של פרס - צבי מלצר - הוא שהיה מצאצאי הגר"ח, בביוגרפיה הרשמית של פרס מאת מיכאל בר זהר, נכתב בפרק הראשון כי היחוס לגר"ח מוואלאזין עובר מצד האב].
  • מי שלא משתייך כנראה למשפחה זו, הוא ר' יואל דוב פרסקי שחיבר פירוש בתי כהונה על המדרש, ונוה תהילה על הגדה של פסח, ועוד, שכן הוא היה כהן, כנכתב בשער ספריו. ועל שאר משפחת פרסקי לא מצינו כתוב שהיו כוהנים, זאת ועוד, לא מצינו שמקורו בוולוזין.
  • ר' אליהו יונה הנ"ל, שבמקורו אכן היה מוולוזין היה לוי, על האחרים לא נכתב אם היו לוויים, או כוהנים, או ישראלים.
  • מצורף כאן קישור לאתר באנגלית, ובו פרטים רבים על משפחת פרסקי, כולל תמונות [שברובם נלקחו מספר היזכור לעיירה וולוזין].

פסח כשר ושמח