משפחת רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג

עץ משפחת שלזינגר מפרשבורג, הוא גדול ורחב, לא נזכיר כאן את כל בני המשפחה, נמשיך ונעסוק ברבי יחיאל שלזינגר שהיה מגיד מישרים בפרשבורג, נזכיר את יחוסו כלפי מעלה, ואת צאצאיו כלפי מטה.

יחוס אבותיו

רבי יחיאל שלזינגר היה בנו של רבי צבי דוב שלזינגר בן ר' יוסף שלזינגר בן הרב צבי דוב שלזינגר-מרגליות מפרשבורג, בן הרב מיכאל לייב שלזינגר-מרגליות.

ר' צבי דוב שלזינגר אביו של רבי יחיאל, היה תלמיד מובהק למהר"ם בנעט, ולמד אצלו בניקלשבורג, משם נסע לישיבתו של רבינו החתם סופר במטרסדורף. זו' מרת חנה שיינדל.

ר' יוסף שלזינגר הנזכר חתן ר' שלמה זלמן אולמן.

ר' צבי דוב שלזינגר מרגליות, היה מחברי בית דינו של הגאון רבי מאיר ברבי, אב"ד פרעשבורג. נקבר סמוך לקברו של בעל ה'משנת דרבי עקיבא'. בספר תולדות משפחת רוזנטל, מודפסים כמה מכתבים שכתב ר' נפתלי רוזנטל, לבנו אליהו בעת שהיה בפרשבורג, (נדפסו לראשונה בכתב עת האסיף, שנה ה' תרמט 131). המכתבים הם משנת תקל"ה, ובתוך המכתבים מזכיר פעמים, למסור פרישת שלום להתורני מו"ה צבי דוב, ופעם קורא לו התורני ורבני, ופעם מכנהו ש"ב. בהערה כותב שם המו"ל, כי הרב ר' צבי דוב, היה מו"צ ודיין בפרעשבורג, ידיד ומחותן עם ר' נפתלי, והיה מו"צ תחת הרב ר"מ ברבי. בהמשך, מזכירו פעם נוספת וכותב, ושלום לה"ה אהובי ש"ב התורני והרבני המופלא והמופלג דיין מצויין כ' מו"ה צבי דוב נר"ו עם זוגתו היקרה והגבירה מ' לאה תחי' ובנם ר' יחיאל נר"ו, ואחיו הבח' כ' דוד שי'. (רבי עקיבא יוסף כתב כפי שציטטנו במאמר הקודם, שבשעת פטירת אשתו, היה ר' צבי דוב רק פרנס, ואחר כך נתמנה להיות ראש בית דין, ואולי היו לו שתי נשים).

ר' מיכאל לייב מרגליות בשנת תקכ"ח היה פרנס ומנהיג בפרעשבורג, וחתום על התקנות של הקהל. לאחר מכן נתמנה לראב"ד בעיר.

יחוס משפחת חותנו

ר' יחיאל נשא לאשה את מרת גיטל בתו של 'הצדיק הנעלם' רבי יוסף שמואל שוורץ (נפטר ישיש בשנת תרי"א, וזוגתו חנה. להם היה בן נוסף בשם בנימין זאב שוורץ) בן ר' קלונימוס שזוגתו גיטל למשפחת לוצאטו.

כותב רע"י בספרו תורת יחיאל, "ובכן היה אצל א"מ הרבנית מרת גיטל ע"ה בשעת פטירתה י"א ניסן תרמד, כאשר אמרה לה אחי ה"י דברי תנחומין לרפואה שלמה, והשיבה, אזהו שטות תדבר הלא אבי (זקני) זצ"ל כבר יושב פה על המיטה".

ר' קלונימוס הנזכר לעיל, היה חתן רבי יוסף לוצאטו ממשפחת הרמח"ל, ולא היה נכדו. היה בעל קורא מדקדק אצל החת"ס. תלמיד מהר"ם ברבי. לא ידעו כוחו בתורה, וכשחלה את חליו שנפטר בו ביקרו החת"ס ומצאו מלא וגדוש בכל אפיקי הש"ס ושיש לו קונטרסי חידושים רבים, וביקשו מחילה, ובהספדו אמר שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כל כך (אבני בית היוצר סימן כה).

למשפחותם - ספר חדש

"למשפחותם לבית אבותם"

מ. ירושלמי, חוקר גנאלוגיה והיסטוריון מוסמך, הוציא לאור את החלק הראשון בסדרה הפופולארית "למשפחותם לבית אבותם" - תולדות משפחות מיוחסות בישראל.  

החוקר הנכבד, עורך ביד אמן מאמרים מושקעים לחקר תולדות משפחות מפורסמות, כאשר הוא יצר שיטה חדשה של ליקוט חומר מעניין ורב ערך על אבותיהם של משפחות מוכרות, ופירוט צאצאיהם בסדר מופתי ובמשטר נכון.

את מאמריו של ירושלמי, שמוניטין רב יצא להם זה מכבר בקרב קהלים נרחבים, מלווים אילנות יוחסין מפורטים ומסועפים, המאירים את עיני הקורא ופורשׂים כשמלה את כל צאצאי המשפחה עד דורנו אנו.

המאמרים מלווים בתמונות מרהיבות ונדירות של אבות המשפחה, מצבות עתיקות, מסמכים מעניינים ועוד.

בספר המהודר, הכולל כ-530 עמודים, מפורטות תולדות 5 משפחות מפורסמות ומסועפות: משפחת רוטמן (החל בראש המשפחה הגה"צ רבי יצחק דוד רוטמן מלאמז'א), משפחת גולדברג-ידלר (החל בראש המשפחה הגה"צ רבי יצחק זאב גולדברג-ידלר בעל "תפארת ציון"), משפחת ברז"ל (החל מראש המשפחה הרה"ק רבי זלמן לייב מטבריה), משפחת בינדיגער (החל מראש המשפחה הגה"ק רבי ברוך אברהם בינדיגער אב"ד האנעשאוויץ), ומשפחת שיינברגר (החל מראש המשפחה הגה"צ רבי ברוך שיינברגר מטרדושקעד).

הספר ערוך בהידור ומעוצב בניחוח עתיק, מלווה בכ-700 תמונות ומסמכים מעניינים וגדוש בפרטי חיים ומידע רב ערך. את הספר מלווים מכתבי קוראים שהופנו אל המחבר במהלך כתיבת המאמרים, מפתח תמונות ומסמכים ומפתח אישים נרחב.

קריאה בספר, מכניסה את הקורא למנהרת זמן אל דורות עברו, דורות שהיו ואינם, דורות שהתוו לנו את דרכם והותירו בנו את חותמם. גם מי שאינו צאצא למשפחות המוזכרות בספר, חש הנאה מיוחדת ועילאית מקריאה בספר, משתאה לנוכח גבורתם של אבות המשפחה למרות קשיי החיים והתלאות הרבות שמצאום, ונפעם לנוכח ריבוי הצאצאים שהותירו בדורנו, כ"י.

קריאה בספר, תביא את הקורא לשאיפה להתחבר אל השורשים העמוקים, להכיר דמויות נאצלות בדורות עברו, ללמוד מדרכיהם ולהידבק במעשיהם, בבחינת "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי".

כאמור, הספר הינו הכרך הראשון בסדרה, מתוך כרכים רבים שעתידים לצאת בסייעתא דשמיא וישלימו את הסדרה הפופולארית. 

משפחת לידר מטבריה

בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.

חותנו של ר' משה לוריא היה,

א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].

ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.

ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:

ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.

ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.

ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים

בעוד כחצי שנה, ימלאו מאה שנים לפטירתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, צאצאיו מתכוננים לציין אירוע זה בכמה אופנים, החפץ להיות שותף לענין זה, יכול לפנות אליי כאן או במייל (המופיע בפרופיל, למעלה בצד ימין).