האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

בעל הקדושת יום טוב מסיגעט

היום כ"ט שבט מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של הגאון רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט, דור רביעי בשושלת הרבנים למשפחת טייטלבוים. לפני שנציג כאן את מגילת היוחסין שלו, נתעכב קמעא בתולדותיו.

רבי חנניה יום טוב, או כפי שכונה בפי כל, ר' ליפא נולד ביום ו' סיון תקצ"ו, לאביו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ולאמו מרת רחל לבית אשכנזי. 

בבחרותו נשא לאשה את מרת רייצא בת האדמו"ר רבי מנשה רובין נכדו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, ממנה לא נולדו לו ילדים, ולאחר כעשרים שנה הפקיד לה גט בבבהיתר מאה רבנים. בשנת תרכ"ד בהיותו פחות מבן שלושים, נתמנה לרבה של העיר טעטש, בה כיהן ברבנות במשך קרוב לעשרים שנה. 

בשנת תרל"ח נשא בשנית אשה, את מרת חנה בת דודו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. בשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של העיר סיגעט, בה כיהן למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ט שבט תרס"ד, לאחר מחלת לב ממושכת. אלפים מיהודי האיזור נהגו בו כאדמו"ר, והעריצו אותו עד למאד. 

מצבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא. ויקי

לאחר פטירתו הדפיסו מדברי תורתו את הספר קדושת יום טוב על התורה ומועדים.

ואלו הם צאצאיו של רבי חנניה יום טוב ליפא:

• רבי חיים צבי טייטלבוים ממלא מקומו כאב"ד סיגעט, בעל העצי חיים, נולד תר"ם, נשא לאשה את מרת ברכה סימה בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, נפטר בצעירותו ו' שבט תרפ"ו. רבים מילדיו נפטרו צעירים, והרבה מצאצאיו נהרגו בשואה. נשארו כמה מהם, והבולט שבהם הוא רבי משה טייטלבוים שכיהן כממלא מקום דודו רבי יואל כאדמו"ר מסאטמאר, ונודע בחיבורו ברך משה.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסוד

היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד, ר' אברהם יהושע היה תלמיד לרבינו המהר"ם שיק, ובחסידות קיבל מבעל הדברי חיים מצאנז, ובנו הדברי יחזקאל משינאווא, ומבעל הייטב לב מסיגעט.

בשנת תרכ"ט נשא לאשה, את הרבנית מרת פראדל, בתו של ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדאם. וזמן מה גר סמוך אצל חותנו.

רבי אברהם יהושע פריינד

החל משנת תרל"ט שימש ברבנות, תחילה היה רב העיירה ראדנא בגליל נאסוד, וכשנפטר חמיו עבר בשנת תרס"ה למלא את מקומו באינטערדאם ובנאסוד.

אחר פטירתו אמר עליו הרה"ק רבי יצחק ישעיה מטשחויב כי לא הניח דוגמתו לא במדינה זו ולא במדינה אחרת.

על מצבתו נחקק, פ”נ קדוש ה', צדיקו של עולם, עבד נאמן לה' במסירת הנפש ממש בתורה ועבודה וגמ"ח, רבינו הגאון איש אלוקים נורא אורן של ישראל והאיר להם בכל ענינים, להשיב רבים מעוון ולפעול ישועות בקרב הארץ, במעשים מופלאים כחד מתקיפי קמאי, לא יכיל מקום למקצת שבחו, לו דומיה תהלה, גדול מרבן שמו, הקדוש והטהור מרן אברהם יהושע זצוקללה"ה.

מצבת רבי אברהם יהושע פריינד וזוג' בסאטמאר

זוגתו מרת פראדיל נפטרה ה' ניסן תרצ"א,

תורתו נדפסה בשו"ת מאור יהושע ירושלים תשכז, ולתולדותיו נדפס ספר הדרת קודש, ובו מובאים הליכותיו בקודש, ואף מעט מדברי תורתו.. ובספר נחלת יהושע, שיחות קודש.. מכבוד קדוש דו"ז הגאון הקדוש.. רבי אברהם יהושע פריינד זצללה"ה...

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא

מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.

רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.

בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.

בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].

גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].

אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.

אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.

אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

משפחת רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג

עץ משפחת שלזינגר מפרשבורג, הוא גדול ורחב, לא נזכיר כאן את כל בני המשפחה, נמשיך ונעסוק ברבי יחיאל שלזינגר שהיה מגיד מישרים בפרשבורג, נזכיר את יחוסו כלפי מעלה, ואת צאצאיו כלפי מטה.

יחוס אבותיו

רבי יחיאל שלזינגר היה בנו של רבי צבי דוב שלזינגר בן ר' יוסף שלזינגר בן הרב צבי דוב שלזינגר-מרגליות מפרשבורג, בן הרב מיכאל לייב שלזינגר-מרגליות.

ר' צבי דוב שלזינגר אביו של רבי יחיאל, היה תלמיד מובהק למהר"ם בנעט, ולמד אצלו בניקלשבורג, משם נסע לישיבתו של רבינו החתם סופר במטרסדורף. זו' מרת חנה שיינדל.

ר' יוסף שלזינגר הנזכר חתן ר' שלמה זלמן אולמן.

ר' צבי דוב שלזינגר מרגליות, היה מחברי בית דינו של הגאון רבי מאיר ברבי, אב"ד פרעשבורג. נקבר סמוך לקברו של בעל ה'משנת דרבי עקיבא'. בספר תולדות משפחת רוזנטל, מודפסים כמה מכתבים שכתב ר' נפתלי רוזנטל, לבנו אליהו בעת שהיה בפרשבורג, (נדפסו לראשונה בכתב עת האסיף, שנה ה' תרמט 131). המכתבים הם משנת תקל"ה, ובתוך המכתבים מזכיר פעמים, למסור פרישת שלום להתורני מו"ה צבי דוב, ופעם קורא לו התורני ורבני, ופעם מכנהו ש"ב. בהערה כותב שם המו"ל, כי הרב ר' צבי דוב, היה מו"צ ודיין בפרעשבורג, ידיד ומחותן עם ר' נפתלי, והיה מו"צ תחת הרב ר"מ ברבי. בהמשך, מזכירו פעם נוספת וכותב, ושלום לה"ה אהובי ש"ב התורני והרבני המופלא והמופלג דיין מצויין כ' מו"ה צבי דוב נר"ו עם זוגתו היקרה והגבירה מ' לאה תחי' ובנם ר' יחיאל נר"ו, ואחיו הבח' כ' דוד שי'. (רבי עקיבא יוסף כתב כפי שציטטנו במאמר הקודם, שבשעת פטירת אשתו, היה ר' צבי דוב רק פרנס, ואחר כך נתמנה להיות ראש בית דין, ואולי היו לו שתי נשים).

ר' מיכאל לייב מרגליות בשנת תקכ"ח היה פרנס ומנהיג בפרעשבורג, וחתום על התקנות של הקהל. לאחר מכן נתמנה לראב"ד בעיר.

יחוס משפחת חותנו

ר' יחיאל נשא לאשה את מרת גיטל בתו של 'הצדיק הנעלם' רבי יוסף שמואל שוורץ (נפטר ישיש בשנת תרי"א, וזוגתו חנה. להם היה בן נוסף בשם בנימין זאב שוורץ) בן ר' קלונימוס שזוגתו גיטל למשפחת לוצאטו.

כותב רע"י בספרו תורת יחיאל, "ובכן היה אצל א"מ הרבנית מרת גיטל ע"ה בשעת פטירתה י"א ניסן תרמד, כאשר אמרה לה אחי ה"י דברי תנחומין לרפואה שלמה, והשיבה, אזהו שטות תדבר הלא אבי (זקני) זצ"ל כבר יושב פה על המיטה".

ר' קלונימוס הנזכר לעיל, היה חתן רבי יוסף לוצאטו ממשפחת הרמח"ל, ולא היה נכדו. היה בעל קורא מדקדק אצל החת"ס. תלמיד מהר"ם ברבי. לא ידעו כוחו בתורה, וכשחלה את חליו שנפטר בו ביקרו החת"ס ומצאו מלא וגדוש בכל אפיקי הש"ס ושיש לו קונטרסי חידושים רבים, וביקשו מחילה, ובהספדו אמר שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כל כך (אבני בית היוצר סימן כה).

יחוס אדמורי באבוב - תגלית מעניינת

אילנא רברבא דבית באבוב קאמניקא והמסתעף, מתפאר ביחוס אל ר' נפתלי גראף, במאמר שלפנינו יוודעו אודותיו ואודת משפחתו פרטים נוספים.

פורומים באינטרנט, יכולים להוות מקור מידע חשוב מאד לעוסקים בחקר השורשים המשפחתיים, ובבניית אילן יוחסין.

גם חוקרי היסטוריה מכל סוג שהוא, יכולים דרך הפורומים לקבל מידע מגוון, ממסמכים למיניהם שנסרקים ומועלים בפורומים. [ולא דוקא בפורומים]. אחד מן הפורומים המוצלחים לדעתי, הוא פורום שורשים משפחתיים בתפוז. הפעם אסקור, מסמך ישן שהועלה שם בפורום לפני כמה חודשים, על ידי חוקר ותיק ומנוסה בשם דב הכהן, שאומנם בקיא היטב בתולדות יהודי טורקיה, אך לא ידע לזהות את טיב האוצר שברשותו. בעזרת חברי הפורום, התברר כי מדובר במסמך בו מתוארת משפחתו של אחד מאבות רועי החסידות לפני כמאה ושמונים שנה.

משפחת רבי נפתלי נתן הירש גראף

וזה פענוח המסמך:

הנני[?] ...

נפתלי ...[נתן] הלוי

גראף עם אשתו

היקרה אשת חיל

הצנועה מרת רחל

בתם הרבנית הצנועה

מרת חנה [גול]דה אשת

הרב הגאון ... מוהר"ר

שלום הלוי ראזען פעלד

עם בניהם: הרבני המופלג

חיים הלוי גראף עם אשתו

דינה פעריל עם בניהם: הבחור

החשוב דוב ... הלוי גראף

הבחור החשוב יעקב הלוי גראף

הבחור החשוב ..אל הלוי גראף

הבתולה ... ... ... ...

וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך

למטה, מצוייר כד (סמלם של הלויים), וכתוב מתחתיו, וזאת אשר ללויים.

ולידו מצויירים צבי ואריה, ומתחתיהם כתוב, הוי רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

מה אני לומד מהמסמך?

רבי מרדכי טברסקי מהורונסטייפל נכד היעב"ץ?

לפנינו מאמר  נוסף, פרי עטו של ידידי חוקר היוחסין יונ"ה מלונדון

נודע ומפורסם בעולם, הגאון רבי מרדכי דב טברסקי מהורונסטייפל, חתנו של בעל הדברי חיים מצאנז. ובעל מחבר עמק שאלה. הוא היה בן בנו של רבי יחיאל מיכל מקורימא, שהיה בן בנו של הרב הקדוש רבי משולם זושא מאניפולי. על פי המקובל, ר' יחיאל מיכל מקורימא נשא את נכדת נכדתו של היעב"ץ, להלן בירור אודות מסורת זו.

בירור זה נדפס בספרו מגלת יוחסין "כוללת משפחות מיוחסות בישראל" מהדורא תנינא - בית באבוב, בירור ל.

בספר מדור אל דור (תל אביב, תשכז) שי"ל ע"י נכדו הר"ר נחום טווערסקי, כתוב:

"הרה"ק ר' יחיאל מיכל מקירמא - אשתו הרבנית בילא, בת הה"צ ר' יצחק אדמו"ר מקונסטנטין ישן, בן הג"ר צבי הירש אבד"ק קונסטנטין ישן - אשתו הרבנית יהודית, בת הג"ר מאיר אבד"ק קונסטנטין ישן, בן הג"ר יעקב המפורסם בשם ר' יעקב מעמדין".

ומשם העתיקו מאז כל כותבי היחס והתולדות.

* * *

סדר יוחסין זו לא יתכן:

במגלת יוחסין שבר"ס דבר משה (לבוב, תרכט) כתוב, שהג"ר הירש אבד"ק קאסניטין, הי' בהג"ר משה אבד"ק סאטנוב, זה לשונו שם:

"הגאון מוה' משה ז"ל אבד"ק סאטנוב, אשר הוליד שלשה בנים ושתי בנות. הא' אבי זקיני הנ"ל. והשני הרב הגאון אבד"ק קאסניטין ז"ל, חתן הגאון מוה' מאיר ז"ל אבד"ק קאסניטין, בהגאון דו"ז מוה' יעב"ץ ז"ל. השלישי הרב מוה' שמחה ז"ל, חתן הרב המפורסים מוה' ישעי' ז"ל, בהגאון מוה' מהר"ם מטיקטין".

בספר כתבי הגאונים (פיעטריקוב תרפח) מביא נוסח מצבת הה"צ ר' יצחק מקאסניטין הנ"ל. וזה לשונו:

"י"ד ניסן תקצ"ה לפ"ק. פ"נ הרב המפורסם בתורה וביראה, מעודו לא מש מתוך האוהל של תורה, בנש"ק מגדולי היחוס גאוני ארץ כ"ש מו"ה יצחק ז"ל, בהרב הגאון מו"ה צבי הירש הרב מקאסניטין זצללה"ה תנצב"ה".

הרי שהה"צ ר' יצחק, האמור לפי הנ"ל, להיות חותן הרה"ק ר' מיכל'י קורימער, נפטר בשנת תקצ"ה.

ובנו, הרה"ק ר' זושא'לי טאלמיטשער, אשר שמו המלא היה משולם זוסיא "יצחק", נולד כבר בשנת תקע"ט, והאיך יתכן, שהנכד ישא שם זקינו "יצחק", בחיים חיותו.

* * *

ופלא הוא, שלא ידעו מסדר יוחסין זה בני המשפחה, שהרי בסדר יוחסין זה, לא רק שנתוסף רק יחוסם להגריעב"ץ, ולמעב"ק החכם צבי והשער אפרים. הרי נתוסף גם יחוסם, להרבי ר' העשיל (כו"כ פעמים), ולמעב"ק השר הג"ר שאול וואהל, מהר"ם פאדובה ומהר"י מינץ. הסמיכת חכמים. הרבי ר' שמחה כ"ץ רפאפורט, ולמעב"ק המהר"ם מלובלין. המגיני שלמה, השארית יוסף, ועוד ועוד.

את כל אלה, לא ידעו בני המשפחה שהתיחסו אליהם, עד שבא הר"ר נחום הנ"ל, וגילה תעלומה סתומה זו, בשנת תשכ"ז לפ"ק?

גם פלא, אשר הוא בעצמו, לא ידע מסדר יוחסין זו, כשהדפיס מחדש, ספר עמק שאלה, בשנת תשכ"ג, שהרי פורט שם סדר יחוסו, ולא הוסיף יחוסו הרוממה להגריעב"ץ. אתמהה.

* * *

עוד יוקשה. מחותנו של הרה"ק ר' זושא'לי טאלמיטשער, ה"ה הרה"ק מצאנז בעל דברי חיים, שהי' אתו - לפי האמור - שלישי ברביעי, כתב לו שתי תשובות, והסכים פעמיים, על הספר לקוטי תורה - להרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל - שהו"ל. ואינו מתארהו "שארי". לעומת זה, את מחותנו הרה"ק ר' אליעזר'ל מדזיקוב, שהי' אתו רביעי בשלישי, מתואר על ידו "שארי ומחותני", מה ראה להפריד בינם.

* * *

גם מדבריו של רבי מרדכי מהורונסטייפל עצמו, נראה שלא היה צאצא של היעב"ץ, כדלהלן.

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.

רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.

עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.

בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.

בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.

בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:

בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.

בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.

רבי בעריש וינברג מקראקא

האדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעעש, בנו של בעל הכנסת יחזקאל, היה נשוי לבתו של הגביר רבי בעריש וינברג מקראקא.

במקורות אודות דעש, כמעט ולא מסופר אודותיו, כותבים רק כי רבי בעריש היה יחסן גדול, מצאצאי בעל האור לשמים מאפטא, והרב הקדוש ר' שלמה מקשאנוב, ורבי ישעיהו מפשעדבורז.

אולם לא מפרטים את שושלת יחוסו, ולא כותבים כיצד היה נכד לכל הנ"ל.

בקובץ 'עץ חיים' באבוב, כרך ה, הביאו מכתב מרבי בעריש וינברג, אודות דעת צאצאי הדברי חיים בענין השתמשות במי העיר למים שלנו, והקדימו מעט מתולדותיו של רבי בעריש.

מסופר שם, כי אביו היה רבי צבי מאיר וינברג, והוא היה בעל שחרית אצל הדברי חיים מקראקא. על רבי בעריש מסופר כי היה מגדולי חסידי שינאווא, ונפטר ביום ח' תשרי תרצ"ו. בשו"ת הרי בשמים, (מהדו"ת סי' י"א) כותב אליו "ידידי הרב החריף המפולפל מורג חרוץ בע"פ [בעל פיפיות] חכם וספור וכו', ור' מאיר אריק כותב לו, "רעי מחמדי הגאון הגדול ר' בערישל".

פרטים נוספים אודות רבי בעריש וינברג, אחיו, או צאצאים נוספים, לא ידועים לי, כמו כן, גם יחוסו לוטה בערפל, היודע דבר מה, אשמח אם יודיעני.

יש לציין, כי לרבי ישעיהו מפשעדבורז, היה חתן בשם ר' בעריש ויינברג, הוא היה אב"ד גאמבין, ובסוף ימיו דומ"צ בפשעדבורז, ונפטר כ"ג אב תרל"ג. הגיוני אם כן, כי ר' בעריש וינברג מקראקא, אודותיו נמסר כי היה מצאצאי רבי ישעיה מפשעדבורז, היה נכדו של ר' בעריש הנ"ל.

עוד יש לציין, כי בקובץ 'כתר תורה', ראדומסק, אב תרצד, נדפסו הגהות וחידושים של הרה"ק רבי ישעיהו מפשעדבורז, וכתוב שנמסרו על ידי נכדו הרב החסיד המופלג ר' בעריש וינברג מקשאנוב, ואיני יודע אם מדובר בר' בעריש דידן, שאומנם היה נכד ר' שלמה מקשאנוב, אך היה גר בקראקא.

בין צאצאיו של רבי יוסף מדעש ידועים, בנו האדמור רבי צבי מאיר פאנעט מדעעש ויליאמסבורג, בנו האדמור רבי אלימלך אלתר פאנעט מדעעש בורו פארק, בנו האדמו"ר רבי דוב בעריש פאנעט מדעעש קרית אתא - ירושלים, חתנו האדמו"ר רבי נפתלי צבי הירש הלברשטאם מבאבוב, ועוד.

השורשים של משפחת לוריא הצפתית

במאמר הקודם, כתבנו בפרטות על תולדות משפחת לוריא בצפת ובטבריה, במאמר זה שלפנינו, נתמקד בשורשי המשפחה.

ידוע ומפורסם בין צאצאי ר' צבי הירש לוריא מטבריה, שהם מצאצאי המהרש"ל דור אחר דור, על מצבתו של ר' הירש'ל נחקק שהוא מגזע המהרש"ל, וכן על מצבות בניו ר' יצחק מתתיהו [בטבריה] ור' שמעיה [בהר המנוחות] נחקק שהם מגזע המהרש"ל. ובידוע שהדברי חיים מצאנז, אמר שהזכרת שמו של המהרש"ל היא סגולה להברחת החיצונים, ולכן ציוה לחקוק על מצבתו הוא, "ממחצבת קודש הגאון מהרש"ל והגאון חכם צבי", ואחריו גם צאצאיו.

יש ענפים במשפחה (צאצאי ר' משה ב"ר אהרן יוסף, וכן צאצאי ר' יחיאל אחיו של ר' אהרן יוסף) שסיפרו שהם ממשפחת האריז"ל, ואף היה ברשותם בצפת חותם השייך לאריז"ל, אך אין הכוונה שהם מצאצאיו, אלא ממשפחתו. שהאר"י היה ממשפחת המהרש"ל.

כפי שכתבנו במאמר הקודם, ראש השושלת שעלה לארץ ישראל בשנת ת"ר לערך, הוא ר' משולם זושא לוריא, שנפטר בער"ח חשוון תר"ך. על מצבתו נחקק שם אביו, ר' יחיאל. בספר זכרון שמואל, כותב שר' יחיאל לוריא היה מהעיירה נארינסק שבאוקראינה, מעבר לזאת אין שום ידע.

בספר זכרון שמואל כתוב בשם מכון יוחסין מברוקלין, שר' יחיאל לוריא, אביו של ר' משולם זושא, היה בנו של ר' יעקב אהרן אחיו של הרד"ל. ואם כן, אז סדר היחס הוא כדלהלן: ר' יעקב אהרן בן ר' יהודה יידל לוריא, בן ר' דוד לוריא, בן ר' משה לוריא, בן ר' אהרן לוריא, בן ר' ברוך בנדיט לוריא, בן ר' זאב וואלף לוריא, בן ר' יחיאל לוריא, בן ר' אברהם לוריא, בן ר' זאב וולף לוריא, בנו של המהרש"ל.

אך סברא זו אינה מתקבלת על הדעת מכמה טעמים, שחלקם כבר נכתבו בזכרון שמואל. א. ר' משולם זושא לוריא נפטר בשנת תר"ך (בנו, ר' אהרן יוסף נפטר בתרמ"ד) ומי שאמור להיות סבו - ר' יעקב אהרן לוריא נפטר בתרכ"ד (ואל תאמר שנפטר ר' יעקב אהרן באריכות ימים מופלגת, שכן, ילדיו האחרים של ר' יעקב אהרן נפטרו אחד בשנת תרל"ג והשני בשנת תרמ"א), כך שזה אינו מסתבר מבחינת השנים. אך זוהי אינה ראיה גמורה כי מקובל שר' משולם זוסיא היה בן נ"ב במותו, ולגבי ר' יעקב אהרן עדיין לא ברור לי אם נפטר בגיל צעיר או מבוגר, כי בספר זכרון שמואל פעם כתוב שלא ידוע שנפטר מבוגר ופעם אחרת כתב שנפטר באריכות ימים. ב. כפי שכבר הזכיר ר' שמואל לוריא בכל המקומות שמוזכרים צאצאי המהרש"ל לא מוזכרים בין יוצאי חלציו של ר' יעקב אהרן יותר משני בנים, הר"ר שמחה לוריא והר"ר דוד לוריא. אך זוהי לא ראיה גמורה. ועתה מצאתי בשלומי אמוני ישראל חוברת שלישית בתרס"א ששם מפרט הרבה יותר על משפחת לוריא ומונה לר' יעקב אהרן ארבעה בנים ושלש בנות ולא נרמז אפילו אודות ר' יחיאל. ג. באיזה מקום ראיתי כתוב שר' יעקב אהרן ואביו ר' יהודה יידל עלו לארץ בין עליית תלמידי הגר"א, וגם בספר זכרון שמואל מוזכר שקבורים בצפת. ומאידך מוזכר בתולדות הרד"ל שהוא נקבר בקברו המוכן לו אצל אביו ואחיו הגדול, ומשמע שזה היה ברייסין, בביחאוו או במוהליב אבל לא בצפת. ועוד מצאתי אודות ר' יעקב אהרן לוריא אחי הרד"ל, כתוב בעיתון המגיד בשנת תרכ"ד, שנפטר במינסק, ומסופר שם רבות על צדקותיו. ברור אם כן, שר' יעקב אהרן לא היה בארץ ישראל.

הוכחה נוספת לחוסר ההיגיון שבדעה זו היא העובדה שמצינו שבעיירה נארינסק היתה משפחת לוריא גדולה, ואם כן, למה להגיד שר' יחיאל היה ממשפחה אחרת. מה המקור לכך שהיה בנארינסק הרבה לוריא'ס? בספר של פנחס גרייבסקי מובא איגרת מירושלים משנות התק"פ ואחד מהחותמים שם בשמו הוא אשר לוריה מנארינסק. עוד מצינו בספר אגרות פקידים ואמרכלים (אמסטרדם) חלק ב' עמוד 84 מכתב לצפת משנת תקפ"ח ומוזכר בתוך המכתב ר' משה לוריא מנארינסק. ועוד כתב אודותיו באחד מהכרכים של 'כרם החסידות', שם כבר מוזכר בשנת תק"פ משה מנארינסק, ומבארים שם בהערות שהכוונה לאותו משה לוריא, ומגדירים אותו שם כאחד מראשי החסידים בעיר צפת. ולא נראה שאותם ר' משה ור' אשר, היו בניו של ר' משולם זושא, שעלו אתו לארץ, כי על פי המקובל רק בשנות ת"ר (ובמפקדי מונטיפיורי בתרי"ג) עלה רמ"ז לארץ, ואלו כבר בשנים קודמות היו בארץ ישראל. ואם תתמה כיצד שמנארינסק (עיירה קטנה באוקראינה) היו בתקופה די מקבילה בארץ ישראל שלשה לוריא'ס שלכאורה אין קשר ביניהם. אתרץ שנארינסק היתה (על פי המסופר בסוף ספר בת עין) תחת מרותו של הרה"ק ר' אברהם דב מאברוטש וידועה חיבתו של אותו צדיק לארץ ישראל, וסביר להניח שהשפיע על רבים מבני קהילתו לעלות לארץ ישראל (וכן במפקדי מונטיפיורי, מופיעים כמה וכמה אחרים מנארינסק). אם כן נותר לנו לברר מה מקור משפחות לוריא בעיר נארינסק, אבל כנראה שר' יחיאל לא היה בנו של ר' יעקב אהרן לוריא ממוהליב.

השאלה, האם אמנם משפחת לוריא דידן, מוצאה בנארינסק או לא.

יתכן שהם כלל לא היו מנארינסק, וטעו רק בגלל ר' משה לוריא מנארינסק, וחשבו שגם הם מנארינסק.

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, ר' הירשל לוריא היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה לו שייכות לזה, מצד זקינו ר' משולם זושא לוריא. מקור נוסף מספר שר' משולם זושא עלה לארץ מקישינב שברומניה.

במפקדי מונטיפיורי, אודות ר' אהרן יוסף לוריא, במפקד של שנת תרכ"ו, כתוב שנולד בעיר יאסי, שהיא כידוע ברומניה, ובמפקד של שנת תרל"ה, כתוב שנולד בעיר בהאפאלי', שהיא סמוכה לנארינסק.

נסכם את הידוע לנו אודות השורשים של משפחת לוריא, אין לנו מידע כיצד המשפחה מתייחסת למהרש"ל, אף כי ר' זושא ב"ר יחיאל ב"ר משולם זושא, היתה בידו מגילת יוחסין של המשפחה, מ"מ בימי המלחמה העולמית, בשנת תרע"ו, כשברחו לתורכיה, לקח עמו את המגילה, ובבואם, חשש שמא יחשדוהו כמרגל, לכן השליך את המגילה לים.

גם אודות מקום מוצאם של בני המשפחה, אין לנו ידיעה ברורה, ויש גירסאות לכאן ולכאן.

מי שיעשירנו בפרטים נוספים, נודה לו.

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

• ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.

• ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.

• מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

• מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.

• מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

• ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

• ברוך

• בילה.

שלשלת היחס של הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

בשבוע שעבר הוכתה היהדות הנאמנה והעדה החרדית, בפטירתו של הגאון הרב מאיר ברנדסדופר.

הרב ברנדסדורפר כיהן כיהן שנים רבות כדיין בבית הדין של העדה החרדית. חיבר סדרת ספרים בהלכה 'קנה בושם' ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בכל מקצועות התורה.

אפשר עוד רבות לספוד לר' מאיר, אך כאן אנו עוסקים בתולדות רבנים ומשפחותיהם, ולכן נעבור להתמקד בעץ המשפחה של ר' מאיר זצ"ל.

א. ר' מאיר ברנדסדורפר, היה בנו של הר"ר שלמה ברנדסדורפר [זו' מרת פרומעט לבית טייכטהאל] בר יהודה טרייטל ברנדסדורפר [זו' מרת אסתר לבית טייכטהאל] בר מאיר מבריגל [וזו' מרת חיה פייגל לבית וולף] בר יהודה טרייטל בר יעקב בר מאיר. על ר' מאיר זה, ראש המשפחה, מסופר שנתברך מהאחים הקדושים הר"ר אלימלך ור' זושא לדורות תלמידי חכמים.

ב. מרת פרומעט הנ"ל אשת הרב שלמה ברנדסדורפר, היא היתה בת דודו הרב יששכר שלמה טייכטהאל אב"ד פישטיאן [בעהמ"ח משנה שכיר, וזו' מרת פראדל לבית גינז], ב"ר יצחק טייכטהאל [וזו' גיטל בת ר' דוד זאב בראווער מצאנז וזו' שרה שפרינצא לבית לוסטיג] בן ר' יששכר שלמה טייכטהאל.

ג. מרת אסתר הנ"ל אשת ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, היתה בתו של ר' יצחק טייכטהאל הנ"ל, ואחות ר' יששכר שלמה.

ד. מרת חיה פייגל הנ"ל אשת ר' מאיר הנזכר בענף א', בת ר' שאול וולף מוישניצא, ב"ר דוד אלכסנדר. ומקובל במשפחה שהם מצאצאי הפני יהושע.

ה. מרת פראדל הנ"ל אשת ר' יששכר שלמה טייכטהאל הנזכר בענף ב', היתה בת ר' יעקב יוסף גינז [בעהמ"ח הרי בשמים, וזו' מרת שרה טויבא לבית לעבאוויטש], ב"ר שמעון גינז [ופראדל], בר גבריאל 'ממשפחה הרמה מגזע יוחסין הנודע בישראל הגה"ק רבינו עקיבא איגר (גינז) זצוק"ל' [ובלימלא].

ו. מרת שרה טויבא הנ"ל אשת ר' יעקב יוסף גינז, היתה בת ר' מאיר הכהן לעבאוויטש מסיגעט.

ומצד חותנו

ז. ר' מאיר ברנדסדורפר היה חתנו של הרב שמעון דוב קרישבסקי [זו' מרת רחל לבית תפילינסקי] בן הרב יוסף קדיש קרישבסקי [וזו' מרת רוחמה פייגא חיה לבית קובלסקי] בן ר' משה שדליצר [וזו' מרת שרה] ב"ר יוסף.

ח. מרת רחל הנ"ל אשת ר' שמעון דוב קרישבסקי הנזכר בענף ז', היתה בת הרב שמואל תפילינסקי מירושלים [וז' מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן] בן ר' נתנאל סופר מירושלים ב"ר שמואל ליפשיץ ב"ר נתנאל שעלה לירושלים ב"ר יעקב מוילנא.

ט. מרת רוחמה פייגא חיה הנ"ל אשת ר' יוסף קדיש קרישבסקי הנזכר בענף ז', בת ר' ראובן הכהן קובלסקי מביאליסטוק.

ועתה נבוא להרחיב מעט בתולדות הרבנים הנזכרים לעיל.

• ר' שלמה ברנדסורפר, מראשי חבורת תולדות אהרן ומפורסם בעבודת התפילה שלו. בעהמ"ח שבט מיהודה, נפטר יט כסלו תשנ"ה, ומנו"כ בהר הזיתים בירושלים. רעייתו מרת פרומעט נפטרה י' חשון תשל"ז.

• אביו ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, זכה להסתופף בצל הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. היה גיסו של בעל המשנה שכיר, ומחותן עמו פעמיים. נפטר י"ג סיוון תשכ"ט. זו' מרת אסתר נולדה בשנת תר"ם בעיר צאנז, ונפטרה כט אדר תשי"א. מצצאיו: א. ר' שלמה ברנדסדורפר הנ"ל. ב. אשת ר' יהודה גולדפינגר מירושלים, נפטר כ' תשרי תש"ן. ג. מרת ליבע לאה אשת ר' שלמה כץ ראש בית דין בפתח תקווה.

• אביו ר' מאיר מבריגל, מנו"כ בקראקא. היה לו בן נוסף בשם ר' דוד אלכסנדר אביו של ר' משה וולף ברנדסדורפר מוישניצא – פתח תקוה.

• ר' שאול וולף מווישניצא, על פי המקובל במשפחה הוא חוטר מגזע הפני יהושע, וכן כתוב על מצבות אחיו.

• ר' דוד אלכסנדר וולף, ידועים לנו שלשה בנים שלו: א. ר' שאול וולף מוישניצא הנל. ב. ר' חיים אברהם וולף. ואחיהם הצעיר ר' דוד אלכסנדר, שנולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, הוא היה חותנם של ר' אביש אייזן ז"ל ושל ר' יוסף ריכטר הי"ד.

אצל בני המשפחה רשום ששם אביו, היה נתן אהרן. ולא ברור כי ר' זהו ר' נתן אהרן וולף אב"ד אושפיצין, כי לר' נתן אהרן זה היה בן בשם ר' פנחס דוד יהושע העשל וולף שהיה רב בוישניצא, ועל כל פנים, ודאי ששייכים לאותה משפחה. והם מצאצאי הר"ר העשל והב"ח ומעב"ק. וישנם עוד גרסאות נוספות אודות משפחת וולף.

• ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נולד בשנת תרמ"ה בהונגריה. לפנים היה דיין בבוסערמין מקום מגורי חותנו, ובשנת תר"פ נתקבל כראב"ד בפישטיאן, היה מגדולי ההוראה באירופה לפני המלחמה ונתפרסם בספרו 'משנה שכיר' שנדפס בשנת תרפ"ד. בימי המלחמה חבר ספר 'אם הבנים שמחה', ובו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל וליישבה.

ר' יששכר שלמה נהרג בשנת תש"ה סוף המלחמה ברכבת, ולא ברור אם זה היה בי' או י"ג שבט.

בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת פראדל בת ר' יעקב יוסף גינז, ומשנפטרה בדמי ימיה בי"ט תשרי תרע"ח [מנו"כ בפישטיאן], נשא לאשה את מרת נחמה בת ר' דוד פרידמן אבד"ק צעהלים [חתן ר' מנחם כץ אב"ד צעהלים ותלמיד החתם סופר], היא עלתה לארץ אחרי המלחמה והאריכה ימים, ונפטרה ד' סיון תשמ.

מזיווג ראשון נולדו לו: א. מרת פרומעט הנ"ל אשת ר' שלמה ברנדסדורפר. ב. החתן מאיר טייכטהאל הי"ד. ג. הבחור שלום טייכטהאל נפ' כ"ו תמוז תרצ"ז בוינה. ד. הבחור דוד טייכטהאל הי"ד, נהרג בצרפת ב' אייר תש"ג והועלה ארונו לקבורה בירושלים. ה. ר' שמעון טייכטהאל ז"ל נפטר י' תמוז תשנ"ג. מזיווג שני נולדו לר' יששכר שלמה ארבע ילדים שיחיו, ומהם חתנו ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל מבני ברק [נפטר טו אב תשמ"ב], בנו של ר' אלישע הלברשטאם אב"ד גורליץ.

• אביו, ר' יצחק טייכטהאל, בשנת תרפ"ד, כשהדפיס בנו את השו"ת משנה שכיר, עוד היה בין החיים, זו' מרת גיטל נפטרה י"ג סיוון תרע"ב בת חמישים שנה.
• אביו, ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נזכר בשו"ת משנה שכיר, בהספד של רי"ש על אביו ר' יצחק, ומזכירו כ'הרב החסיד הצדיק אמת מגדולי חסידי רבנו הדברי חיים מצאנז שהיה מתפלל בבית מדרשו לפני התיבה בפניו בראש השנה ויום כיפור שנים רבות והיה ראש ישיבה כל ימיו והעמיד תלמידים הרבה'.
  
• ר' יעקב יוסף גינז אבדק"ק בוסערמין בעהמ"ח הרי בשמים על התורה, נולד לאביו ר' שמעון ולאמו מרת פראדל, בכ"ז טבת בשנת תרי"ד בכפר יאנקאוויץ, למד תורה מפי כמה רבנים, וביניהם דודו זקינו ר' משה גינז אב"ד צעצע והמהרם שיק [ראה דרכי משה החדש, ברשימת התלמידים אות טו]. לכשנישא עבר לגור בסיגעט, סמוך על שולחן חותנו, [ומאז הסתופף בצילו של בעל היטב לב, ומפורסם המעשה שהלך עמו לבקר אצל רבו המהרם שיק בחוליו וכו'] שם בעיר הרביץ תורה בתלמידים בישיבה. ובשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של קהילת בארשאד-טשבא, ובשנת תרנ"ב, נתמנה כרב דק"ק ביסערמין, שם כיהן עד לפטירתו, ה' ניסן תרפ"ה. נזכר בספרי גדולי דורו [מהרם שיק, נהרי אפרסמון, בית שערים ושות ערוגות הבושם] נספד בספר גבורות יצחק לר' יצחק רוזנברג [חלק ב' ירושלים תשנא]. ר' יעקב יוסף גינז היה מצאצאי ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד, יש כמה השערות כיצד, אך אין בזה דברים ברורים כיצד היה מצאצאיו.

מבניו של ר' יעקב יוסף: א. ר' יהושע גינז בעהמ"ח גאולה וישועה [על ספר בראשית, מישקאלץ תש"ג], בשנת תר"ץ נתמנה לאב"ד אפץ במחוז העוועש ונספה בשואה, זוגתו מרת חנה יוטל בת ר' שמואל בנימין יונגרייז אב"ד פילק. ב. אשת ר' יהושע ציטרון ממלא מקום חותנו כאב"ד ביסערמין. ג. מרת פראדל הנ"ל.

• ר' שמעון גינז, נולד ד' כסלו תקפ"ה בעיר צעצע ונפטר כ' אדר תרס"ג. היה שו"ב בזענטא עשרות בשנים. היו לו שתי נשים הראשונה מרת פראדל, ממנה נולדו לו עשרים בנים, ר' יעקב יוסף הנ"ל היה מהצעירים שבהם, ובזיווג שני נשא את מרת טשארנא [בת ר' חיים צבי ורייצל, היא נפטרה כה שבט תרע"ד] וממנה נולדו עוד ארבע ילדים.

מאשתו השניה נולד לו בנו ר' חיים צבי גינז, שהיה מזכיר הקהילה במונקאטש. ר' חיים צבי היה תלמיד בעל השבט סופר. [בזיווג שני נשא לאשה את מרת בלימה הי"ד שהיתה אשת ר' נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש בתו של ר' פנחס חיים קליין אב"ד שם] בכתב העת צפונות [יז] נתפרסם מתוך פנקס כתביו של ר' חיים צבי, תשובה אחת משל אחיו. ועוד נתפרסם שם רשימות היארצייט שרשם, השופכות מעט אור על אבות המשפחה, ועל כמה מאחיו. על פי מקורות במשפחה, ר' שמעון זה היה בנו של ר' מרדכי לייב גינז, אך ברשימות של ר' חיים צבי עולה ברור כי שם אביו של ר' שמעון הוא גבריאל.

• ר' גבריאל גינז מצעצע, אשתו מרת בלומלא [בת קילא] נפטרה ב' טבת תקצ"ז. על פי מסורת המשפחה היה ר' גבריאל בן אחיו של רעק"א, ויש המשערים כי היה בנו של ר' שמואל גינז מאייזנשטאט [נפטר יז שבט תקצה] שהיה אחיו של ר' עקיבא אייגר המפורסם מפוזנא, ונכדו של ר' עקיבא אייגר מפרשבורג. אך זה כנראה אינו נכון, שכן ברשימות היא"צ רשם ר' חיים צבי, שזקינו ר' גבריאל היה בן פיגאלא, ואילו אשת ר' שמואל גינז שמה היה ליבלה כמובא בספר אבני אש לוואכשטיין [מס' 501]. אחיו של ר' גבריאל היה ר' משה גינז אב"ד צעצע.

• ר' שמעון דוב קרישבסקי נולד בשנת תרס"ו בירושלים, ונפטר י"ז בתמוז תשמ"א. אשתו רחל נולדה בשנת תרע"ג נפטרה י"ח חשון תשנ"ד.

• אביו, ר' יוסף קדיש קרישבסקי, נולד בשנת תרל"ח ונתייתם מאביו בהיותו ילד צעיר, למד בישיבה בראדין והיה תלמידו של החפץ חיים. עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ה לערך, והיה מהראשונים שהחדירו את לימוד המשנה ברורה בארץ ישראל, נפטר י"ז תמוז תש"א. היה מגזע הרה"ק לייב שרה'ס. תולדותיו בספר 'ספר יוסף קדישא', ירושלים תש"ס.

צאצאיו: א. ר' חיים משה לייב קרישבסקי נולד תרנ"ו חתן ר' אברהם ישראל מרדכי גליס, נפטר ו' תשרי תשמ"ד. ב. מרת שמחה ליבא גיטל נולדה תרס"ד, אשתו [השניה] ר' דוד זכריה הלוי וואלעס, נפטרה כ"ג אדר א' תשנ"ה, והוא נפטר י"ז אייר תש"כ. ג. מרת עטקע נולדה בשנת תרס"ח, אשת ר' ישראל אייזנער נפטרה י"ד תשרי תשנ"ה, והוא נפטר יד טבת תשנד. ד. ר' יצחק זאב קרישבסקי נולד בירושלים בשנת תרס"ה, חתן דודו ר' טוביה פורטע, נפטר י' אייר תשנ"ט. ה. ר' שמעון דוב קרישבסקי הנ"ל. ו. ר' ראובן קרישבסקי, רב שכונת עץ חיים, נולד כ"ה סיוון תר"פ בירושלים, זו' מרת מלכה בת הרחמ"ד רבינוביץ נפטרה יט חשוון תשס, והוא נפטר לאחר חודשיים בעשרה בטבת תש"ס. ז. מרת פריידא נולדה בירושלים ז' טבת תרע"ט, אשת ר' שמואל שפירא מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, נפטרה אייר תשס"ז בירושלים, והוא נפטר כ"א ניסן תשמ"ט.

• אביו, ר' משה שדליצר, נפטר כד טבת תרמ"ו.

• ר' שמואל תפילינסקי, נולד בשנת תרמ"ו לערך, בירושלים. ונפטר שבת הגדול י' ניסן תש"ה. חיבר ספר קונטרס הצוואה, ומסופר שכשראה החזון איש את הספר התבטא 'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'. ספרו השני הוא אבן שמואל על שבת. נודע בהתמדתו הגדולה, והיה מראשי ישיבת עץ חיים. ר' שמואל בזיווג ראשון נשא את מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן, ובזיווג שני נשא את מרת דבורה בת המקובל ר' יעקב גדליה שכטר, היא נפטרה כ' תשרי תשי"ז.

מצאצאיו של ר' שמואל: מזיווג ראשון נולדו לו, א. מרת רחל קרישבסקי הנ"ל. ב. מרת הדסה חנה אשת ר' חיים דוד גולדברג-ידלר, בן ר' בן ציון. מזיווג שני: א. ר' נתנאל תפילינסקי נולד בשנת תר"פ חתן דודו ר' דוד שכטר. ב. מרת רבקה אשת ר' שמעון לורינץ. ג. ר' יעקב גדליה תפילינסקי נולד ז' אלול תרפ"ג בירושלים בעהמ"ח מעלת היסורין, נפטר טז אדר תשסא, זו' מרת פייגה בת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת שרה הינדא נולדה בירושלים תרפ"ה נפטרה בשנת תשלח אשת ר' יחזקאל טויסיג בנו של ר' ישראל טויסיג ממטרסדורף, נפטר תשל"ב בירושלים. ה. ר' חיים טודרוס תפילינסקי.

• ר' נתנאל הסופר, נולד בירושלים בשנת תרכ"ו לערך, מלבד היותו סופר מומחה שנודע בתפיליו המהודרות, עסק רבות בבירור הלוחות והזמנים בירושלים עיר הקודש, [וראה בספר היובל לפישמן, במאמר של ד.נ. ברינקר, שעבד בדפוס אצל לונץ, ובא ר' נתנאל להדפיס אצלו ספר 'חשבון זריחת החמה והשקיעה עפ"י אופק ירושלם מעשי ידי נתנאל ב"ר שמואל הסופר פה עיה"ק ירושלם תובב"א', ומפני ימי המלחמה לא נדפס הספר לבסוף] וממנו קיבל הרי"מ טיקוצ'ינסקי את הלוחות. נפטר כ"ז אדר תרע"ח והיו לו ארבע בנות ובן.

זקינו, ר' נתנאל ב"ר יעקב מוילנא, בשנת תרט"ז כבר היה בירושלים וחתם על ה'קול קורא' נגד השקאלעס.