ב"ה, בשעה טובה ומוצלחת,
המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?
הרב פנטליאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה. בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטליאט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו. הנושאים המרתקים בפרק: למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י". איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש. ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות. סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות. בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר. בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים. הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר. איך הרב פנטליאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.הערב, נפטר הגאון רבי נחום רגוזניצקי, ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.
הרב רגוזניצקי, נולד בירושלים בשנת תרצ"ה, ובה למד בילדותו, בבחרותו גלה למקום תורה, ונסע ללמוד בישיבת סלבודקא בבני ברק. בתקופה זו התקרב אל מרן בעל החזון איש, והיה בא אליו פעמים רבות לדבר עמו בלימוד.
למרות היותו מבית ליטאי, התקרב בבני ברק גם אל חסידות נדבורנא, והיה קשור אליה בנימי נפשו עד לסוף ימיו.
מספר שנים למד בכולל שם עולם - אמשינוב, ואף כיהן כר"מ בישיבה. ובשנת תשמ"ג, פתח את ישיבת מאורות התורה, בראשה עמד למעלה מארבעים שנה, ותלמידים רבים מאד נתחממו לאורו ונתקרבו לחיי תורה בזכותו.
ועתה, באור ליום שלישי של חול המועד סוכות, י"ח תשרי תשפ"ו הלך לעולמו.
אשתו מרת בינה לבית לרמן, נפטרה בשבת ר"ח ניסן תשע"ט.
וזה סדר יחוסו:
לאחר שנים של מחקר מעמיק ומקיף, בארכיונים ובספרים נדירים, ולאחר בירור וליבון קפדני בכל פרט על פי מקורות מוסמכים, יצא לאור הספר הנפלא והמיוחד
