יום ראשון, 16 ביוני 2024

המשגיח רבי אברהם פולק זצ"ל

בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצוק"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא. רבי אברהם זצ"ל נולד בכ"ב אייר תרפ"ט בעיר הרמנשטט (סיביו) ברומניה. בשנת תש"ז עלה לארץ ולמד בישיבת 'כפר הרא"ה', משם עבר ÷בעצת ה'חזון איש' ללמוד בישיבת סלבודקא. נשא לאשה את מרת תמר ע"ה בת רבי אהרן צבי שולמן-ספראי, אחיו של רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלובודקא. במשך יותר מששים שנה שימש כמנהל רוחני בישיבת סלובודקא, נפטר ג' בסיוון תשפ"ד.


וזה סדר ייחוסו:
  • רבי אברהם פולק זצ"ל
  • אביו, רבי חיים שאול פולק מהרמנשטט סיביו, נפטר בבני ברק בי"ח באייר תש"מ. אשתו מרת טילא ב"ר יהודה אריה וולף נפטרה ט"ו בטבת תשמ"ה.
  • אביו, רבי אברהם פאללאק מהרמנשטט, נולד בנוועמעסטא בח' בטבת תר"ח. שמו מופיע כשואל בספרי שו"ת רבים שנכתבו באותם ימים בהונגריה. נפטר בהרמנשטט בכ"ב אייר תרפ"ז. אשתו בזיוו"ר מרת רחל בת רבי שמעון זילבר נפטרה כ"ד סיוון תרל"ד. בזיוו"ש מרת פראדל בת רבי שאול אקשטיין. צאצאיו מזיוו"ר: א. מרת בילה (נפטרה ג' אדר תשי"ג) אשת רבי אברהם יהודה גלבמן (נפטר ל' ניסן תרפ"ג) ב. רבי יוסף שמעון פולק זצ"ל הי"ד מסאטמר מח"ס 'ראשי בשמים' ומו"ל 'בית ועד לחכמים', אשתו מרת אסתר בת רבי מנחם בעהם. נספו בשואה, ט' בסיוון תש"ד, הי"ד. הותירו אחריהם צאצאים רבים בלעה"ר. מזיוו"ש: ג. מרת רבקה אשת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד זילאה, נספו בשואה י"א סיוון תש"ד. הי"ד. (בנם רבי שרגא פייש ז"ל זכה להינצל ולהקים משפחה). ד. ברינדל. ה. מרת צ'ורטה לואי טשענגרי אשת ר' בערל טשענגרי, נספו בשואה. ו. מרת מלכה אשת ר' מנשה ב"ר דוד בעהם, נספו בשואה הי"ד. ז. מרת דבורה גרובר (נפטרה בבני ברק, י"ד טבת תשמ"ו) אשת רבי צבי גרובר (נפטר ב' חשוון תשמ"ג). ח. רבי חיים שאול פולק הנ"ל. ט. רבי מרדכי פולק (נפטר בבני ברק ח' ניסן תשכ"ט) אשתו מרת רחל (נפטרה ד' סיוון תשמ"ה). י. רבי משה יהודה (לייב) פולק, (נפטר בת"א י"ב אלול תשכ"ו) אשתו מרת  לאה (נפטרה ב' סיוון תשל"ב).
  • אביו, רבי משה יהודה (לייב) פאללאק זצ"ל מבערטיא אויפעלו. תלמיד החתם סופר והכתב סופר, אודותיו ראה בספר החם סופר ותלמידיו, עמ' שעח. נפטר כ"ב באדר א' תרמ"ג. אשתו מרת חיה שרה (נפטרה כ"ח טבת תר"ס) בת רבי שמעון הוק (אשתו מרת צארטל בת רבי יוסף ישראל, ואחות הגאון רבי משה מנאוועמעסטא, תלמיד החתם סופר שעלה לירושלים). צאצאיו: א. רבי אברהם הנ"ל. ב. הגאון רבי שמעון פאללאק מח"ס 'שם משמעון'  נפטר ז' אייר תר"צ אשתו מרת רבקה ב"ר ישעיה הכהן רובין, נפטרה ו' סיוון תרע"ו. ג. רבי יהושע פאללאק נפטר בהרמנשטט כ"ח תמוז תש"ד, אשתו מרת גיטל. ד. מרת מלכה אשת רבי אשר זעליג הכהן ברגר נפטר כ"ו אדר תש"א. ה. אשת רבי בנציון וייסמאן. ו. מרת לאה אשת רבי אשר זליג ויינברגר. נספתה בשואה, הי"ד.  ז. אשת רבי יהודה וייס.
  • אביו, רבי אברהם פאללאק, זוגתו מרת שרה.

יום שלישי, 14 במאי 2024

הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק זצ"ל

 אתמול נפטר בבני ברק, הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק, 

כבר הזכרנו בעבר את משפחת יוז'וק, אך כעת הגיע הזמן לכתוב עליה בצורה מסודרת.

רבי מאיר בנימין יוז'וק נולד בירושלים, לפני כשמונים שנה, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי שמואל מילר מבת ים [הרב מילר, לימים כיהן כרב בית כנסת תפארת נחמן בבני ברק], שנים רבות הרביץ תורה בישיבת גבעת רוקח בבני ברק, את חידושי תורתו, וביאוריו על המסכתות הדפיס בסדרת הספרים הנפלאה, אמרי בנימין. כמו כן, שימש שנים רבות כבעל קורא בישיבת בית מתתיהו בעיר, והיה גם בעל תפילה מפורסם אשר כיבד את ה' מגרונו. רעייתו הרבנית לאה נפטרה ביום ח' תשרי תשס"א.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו, הגאון רבי שמעון אריה יוז'וק, דיין בפתח תקווה, ואב"ד בנתניה. נולד בשנת תרע"ו לערך, בעיירה מוטל'ה הסמוכה לפינסק, למד בישיבת נובהרדוק וברנוביץ, והיה לאחד מתלמידיו החשובים של רבי אלחנן וסרמן. בעלותו לארץ, למד בישיבת נובהרדוק בבני ברק, ובישיבת חברון בירושלים. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את מרת צירה ביילה לבית שפירא, לאחר נישואיו למד בכולל המפורסם בראשותו של רבי שמואל יצחק הילמן, בו למדו רבים מגדולי הדור, כולל אוהל תורה. שנים רבות כיהן כדיין בפתח תקווה ועבר לגור בעיר, לאחר מכן נתמנה לכהן כאב בית הדין הרבני בנתניה. בפתח תקווה גם הרביץ תורה ומסר שיעורים במספר בתי כנסת בעיר. היה חבר מערכת אוצר הפוסקים, וכתב מאמרים רבים. נפטר ביום כ' סיון תשנ"ג. רעייתו מרת צירה בילה נפטרה ט"ז כסלו תשנ"ז. הזכרנוהו בעבר בבלוג, כאשר נפטר חתנו הגאון רבי דוד צבי הופמן.
  • אביו, רבי חיים חלאוונא יוז'וק, [או כפי שכתוב על מצבת בנו, חלאוונא דמיתקרי חיים], נולד בעיר מוטלה בשנת תר"מ לערך, ופטרון ישיבת בית יוסף נובהרדוק בפינסק. תלמיד חכם ומשכיל, וחינך בניו לתורה ותעודה. נפטר תשי"ד. זוגתו הרבנית מרת לאה לבית בייער. מצאצאיו: א. רבי שמעון דנן. ב. הסופר והבלשן דב ירדן. ג. שמואל ירדן. ד. מרת תמה אשת רבי יוסף רוזנטל [ינובר] הי""ד. ד. מרת חנה אשת רבי משה טשינגל. ה. מרת אסתר אשת רבי אפרים פוטולסקי.
  • אביו, רבי ישראל יעקב יוז'וק, זוגתו מרת שרה, נפטרו תרצ"ב לערך.

יום שני, 12 בפברואר 2024

הדיין הגאון רבי יעקב ישראל פוזן זכר צדיק לברכה

 בבני ברק נפטר היום הדיין הישיש רבי יעקב ישראל פוזן זכר צדיק לברכה.

עשרות שנים שימש כדיין בבית דינו של הגאון רבי ניסים קרליץ בבני ברק, מיום היווסדו, עד היחלשו לפני כעשר שנים, שימש גם כרב קהילת תלמידי החזון איש בזכרון יעקב, לפני כעשור נחלש בעקבות אירוע מוחי, ממנו התאושש לאט, וחזר ללימודו, אך לא לפעילותו הציבורית, והיום, כאמור, נפטר בבני ברק.

רבי יעקב ישראל פוזן זצ"ל. צילום, באדיבות המצלם
רבי יעקב ישראל פוזן, נולד בפרנקפורט שבגרמניה, לפני כמעט תשעים שנה.
לאביו רבי אליעזר פוזן, שלימים שימש כדיין בעיר לונדון שבאנגליה, ולאמו מרת חולדה.
כשעברה משפחתו ללונדון, נכנס ללמוד בישיבה הגדולה בגייטסהעד, ושם קנה את תורתו.
אחר נישואיו, כשנתיישב בבני ברק, היה מחשובי הלומדים בכולל חזון איש שנים רבות.
ומטבע הדברים, כאשר יסד רבי ניסים קרליץ את בית דינו, נבחר רבי יעקב ישראל, כבן למשפחת דיינים ותיקה, ותלמיד חכם בפני עצמו, לכהן כדיין בבית הדין בבני ברק.
כאשר נוסדה בעיר זכרון יעקב, קהילה ההולכת בדרכי תלמידי החזון איש, על ידי הרב שלום מאיר יונגרמן זצ"ל, נבחר רבי יעקב ישראל פוזן לשמש כרב ומורה דרך של הקהילה, ומספר ימים בכל שבוע היה שוהה בזכרון יעקב.

כאמור, הרב פוזן, נמנה על משפחת דיינים ותיקה,
וזה סדר יחוסו:
  • אביו, הגאון רבי אליעזר פוזן, דיין בעיר לונדון, נולד בשנת תרנ"ג בעיר פרנקפורט שבגרמניה, ובה גדל, נסע למקום תורה ללמוד בישיבת פאפא שבהונגריה - שם למד גם אביו, לאחר נישואיו שימש כמגיד שיעור בישיבתו של רבי שלמה ברויאר, חתנו של הרש"ר הירש, נתמנה לדיין בק"ק עדת ישורון פפד"מ, על מקום אביו, בשנת תרח"צ עבר ללונדון בעקבות מאורעות הימים, נתמנה גם שם כדיין בבית הכנסת עדת ישראל, וכונה בפי כל "דיין פוזן", כפי הנהוג בלונדון. נפטר ביום ב' כסלו תש"ל, והובא למנוחות בלונדון. אשתו מרת חולדה לבית פאלק, נולדה בעיר שרים הסמוכה לפוזנא, בראשית שנת תרנ"ד, נפטרה בלונדון כ"ז אלול תשט"ז.

יום שבת, 7 בינואר 2023

הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן זכר צדיק לברכה

 מעט אחר צאת השבת, נתבשרנו על פטירתו של הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן מזקני הפוסקים, ראש כולל וישיבת שומרי החומות, ורב בית המדרש סדיגורא, שנפטר בשבת והוא בן 95 שנה.

אין מתאים מרבי יוסף ליברמן, לכתוב עליו כאן בבלוג, שהרי רבי יוסף ליברמן עצמו עסק בבירור יחוסו שנים רבות, וכבר לפני למעלה משישים שנה, חיבר את חיבורו שלשלת יוחסין, ובשנת תשל"ח הביאו לדפוס בירושלים במספר עותקים מצומצם, ובשנת תשנ"ט הדפיסו שוב במהדורה מוגהת על ידי נכדיו.

בהקדמת ספרו, מבאר רבי יוסף את הסיבות שהביאוהו לחקור את יחוסו, ולהעלותו על גבי הכתב והדפוס, ובתוך דברי ההקדמה כותב:

       "והייתי תמיד מצטער על זה שאבותיי נוחם עדן, לא רשמו סדר יחוסם בפרוטרוט, כאשר עשו הרבה גדולי ישראל, אך מסתמא כיון שקרובים היו לדורות הקודמים לא מצאו לנחוץ להעלות על הכתב דברים שפשוטים היו בעיניהם, ויתכן גם שכתבו ונאבד או נשרף, כאשר קרה להרבה מגילות יוחסין, או שטרודים היו בעבודתם עבודת הקודש, ולא רצו להפסיק ממשנתם לומר מה נאה אילן אבות זה. 

אך כל זה לדידהו שרשפי אש שלהבת י-ה הלהיב לבבם הטהור לתורה ועבודת ה', לא כן אנו דור אחרון בני עיקבתא דמשיחא שנתמעט לבבנו, לנו יהי' אילן האבות לתועלת, כי צריכים אנו לחיזוק רב ולהתעוררות גדולה תמיד בכל הענינים, לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, ולהיות מעשיהם הטובים לפני עינינו לזכרון תמיד".

בהמשך דבריו, כותב כי מגילת היוחסין שערך, היתה בידי דודו הגאון רבי דב בעריש וודנפלד, ומצאה חן בעיניו, ואמר לו כי ראויה היא לפרסום מבחינת תוכנה וסידורה.

ואלו תולדותיו בקצרה:

רבי יוסף נולד בפרשבורג ביום ו' ניסן תרפ"ח, משפחתו עלתה לארץ ישראל, זמן קצר לפני המלחמה, בצעירותו מיד אחר הבר מצווה למד בישיבה בכפר סבא, משם עבר לישיבת היכל התלמוד, ובשנת תש"ד נכנס ללמוד בישיבת חברון. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית מלכה בתו של רבי יחיאל חיים לאבין, האדמור ממאקאווא, ובכך היה גיסו של כבוד קדושת האדמור רבי אהרן רוקח מבעלזא, שאחר השואה, נשא אף הוא את בתו של רבי יחיאל חיים.

רבי יוסף ליברמן. צילום: JDN

 

רבי יוסף השקיע רבות בלימוד תורת ארץ ישראל, ואת פסקיו העלה על הדפוס בסדרת הספרים משנת יוסף. ארבעת החלקים הראשונים מספרו עסקו בהלכות שביעית, ופסקו המפורסם ביותר, הוא פרי מחקר מעמיק שהסיק כי הערבה הדרומית אינה נחשבת לארץ ישראל, ועל סמך זה נהגו אנשי ירושלים לאכול בשמיטה תוצרת חקלאית מאיזור זה. 

אומנם, ברבות הימים, הדפיס ספרים רבים בכל מקצועות התורה, תחת אותו שם, משנת יוסף.

כאמור, למדנותו וגדלותו בתורה, הביאוהו להתמנות כראש הכוללים של כולל שומרי החומות, ובאופן טבעי נתמנה גם כרב בית הכנסת בו התפלל, בית הכנסת של חסידות סדיגורא בירושלים.

לפני כשבע שנים נתאלמן מרעייתו הרבנית מלכה, ועתה, לאחר מחלה קצרה, נסתלק לבית עולמו, בשבת ויחי, י"ד טבת תשפ"ג, ויובא הערב למנוחת עולמים על הר המנוחות.


וזה סדר יחוסו מצד אב:

  • אביו, רבי טוביה ליברמן מפרשבורג, נולד בשנת תרנ"ד, נפטר י"ג חשון תשכ"ו, ומנוחתו על הר המנוחות. אשתו מרת רעכיל, בת רבי יקותיאל פרוידיגער מבודפסט, ממשפחה גדולה ומפורסמת.
  • אביו,  רבי משה ליברמן, פרנס ומנהיג בקהילת קאשוי, נולד בשנת תרכ"ד, אשתו הראשונה, ממנה נולדו רוב בניו, מרת חוה רבקה, בת רבי ברוך גרוס מגזע החתם סופר, התחתנו בשנת תר"ן, והיא נפטרה ביום ח' תמוז תרנ"ח. בזיווג שני נשא את מרת בלימא בת רבי ישראל שפירא. רבי משה, נפטר ביום ו' ניסן תרצ"ב, ומנוחתו בקאשוי.