יום שבת, 20 בנובמבר 2021

רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי זצ"ל

 ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.

רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד, שימש כר"מ בישיבה הירושלמית לפלגות ראובן. 

שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.

מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.

יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל

 בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.

הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.

מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.

נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה. 


וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.

אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.

הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ


אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.

אביו, רבי משה.

יום ראשון, 11 באפריל 2021

רבי אברהם סטפנסקי זצ"ל ראש ישיבת נתיבות יעקב

 בירושלים נפטר ביום שישי מורי ורבי הגאון רבי אברהם סטפנסקי, ראש ישיבת נתיבות יעקב בירושלים.

רבי אברהם נולד בתל אביב בשנת תש"ה, מעט אחר הגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת חברון המעטירה, שם למד במשך כמה שנים, ונתפרסם לאחד הבחורים השקדנים והידענים בישיבה, החברותא המבוגר שלו באותם הימים היה הגאון רבי אליעזר עוזר ראש ישיבת לומזא בפתח תקווה.

רבי אברהם סטפנסקי

עוד לפני נישואיו, נתמנה לר"מ ומרביץ בארץ מוצא משפחתו, בישיבה הקדושה בלוצערן.

בהגיעו לפרקו נשא לאשה את רעייתו הרבנית לבית היילברון.

אחר נישואיו נתמנה לר"מ במספר ישיבות בירושלים, תחילה בישיבת קמניץ, ואחר כך בישיבת בית התלמוד בירושלים בראשותו של הגאון רבי דוב שוורצמן.

בשנת נקרא על ידי הגאון רבי יונתן דייויד  לכהן בראשות הישיבה לצעירים ישיבת זרע יצחק שהקים לזכר חותנו הגאון רבי יצחק הוטנר.

בשנת תשנ"ו הקים את ישיבת נתיבות יעקב, שנקראה על שם זקינו רבי יעקב ספטנסקי.

שנים רבות הנהיג את הישיבה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, ודורות דורות של תלמידים עברו בישיבה, והוא כמלאך העומד על גביהם ומעודד אותם לגדול. ואף אחר שבגרו ועזבו

בחודשים האחרונים חלה במחלה קשה, ונבצר ממנו להגיע אל הישיבה כרגיל. אך תלמידיו אוהביו לא חדלו מלקוות. בשבוע האחרון, עת החמיר מצבו, נערכה תפילה בכותל, בה השתתפו רבים מתלמידי הישיבה ובוגריה, אוהביו ומכיריו של רבי אברהם.

ביום שישי האחרון, ערב שבת קודש פרשת שמיני, בקרובי אקדש, נפטר רבי אברהם והלך לעולמו, והובא למנוחת עולמים בערב שבת אחר חצות.

 

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי מיכאל סטפנסקי מתל אביב, נולד בראשית שנת תרע"ה בציריך, ועלה לארץ ישראל, ביתו היה אחד הבתים התורניים החזקים בתל אביב, ובניו גדלו והיו למרביצי תורה, נפטר ה' טבת תשמ"ז. זוגתו מרת קטה גינענדיל לבית בנדיקט, נפטרה ט"ו טבת תש"ל.

יום חמישי, 21 בינואר 2021

רבי יעקב אהרן לוי זכר צדיק לברכה

 מגפת הקורונה ממשיכה וגובה קרבנות, אמש נפטר בירושלים הרב החסיד רבי יעקב אהרן לוי, מזקני חסידי סוכטשוב. רבי יעקב אהרן, לא היה מגדולי הדור, ולא היה רב מפורסם מאד, אך ספורו המיוחד, ויחוסו המכובד, מספיקים בשביל לכתוב עליו מאמר מיוחד כאן בבלוג.

רבי יעקב אהרן, נולד בטרנוב שבפולין לפני כתשעים שנה, ביום ה' תמוז תרצ"א, לאביו רבי יצחק מאיר, ולאמו חיה לבית געוועלב. בימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, והיה בין הילדים הצעירים שניצלו מן התופת. בעלותו ארצה, היה מראשוני תלמידי "בתי אבות" שהוקמו בגבעת ישיבת פוניבז', והתקרב אל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מייסד הישיבה. כשגדל עבר ללמוד בישיבה המפורסמת בכפר חסידים תחת חסותו של המשגיח רבי אליהו לופיאן. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של ר' אברהם יעקב כץ אשר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת פאג"י.

רבי יעקב אהרן לוי, פורסם על ידי אתר בחדרי חרדים


נסע לאיראן בעקבות אביו, והמשיך את דרכו שם, כמנהל רשת תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות, והרבה תורה נזקף לזכותו. לאחר מספר שנים חזר לארץ הקודש, ונבחר לכהן כראש המועצה הדתית בירושלים. כתושב שכונת בית וגן, היה מקורב אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. מאהבת התורה שבו, הקים כולל לאברכים, 'בית יצחק הלוי' בשכונת עזרת תורה, ודאג להחזקת האברכים ולרווחתם במשך שנים רבות.

לפני מספר שבועות חלה בנגיף הקורונה, ואמש, נפטר באור ליום חמישי, ח' שבט תשפ"א, וזמן קצר לאחר פטירתו כבר הובא למנוחת עולמים על הר המנוחות, סמוך לקבר אביו.

 

וזה סדר יחוסו:

  • אביו, רבי יצחק מאיר לוי, נולד בקראקא, לאחר נישואיו עבר לגור סמוך אצל חותנו בטרנוב, בפרוץ המלחמה, ברח ואחר דרך חתחתים הגיע לארץ ישראל, ומשם הציל את בני משפחתו, כאשר הוקם ועד ההצלה למשלוח חבילות מזון לפליטי רוסיה דרך פרס, נסע רבי יצחק מאיר לשם, ופעל רבות לטובת כלל ישראל, ואף היה לוח חלק בשחרורו של הרב מטשעבין. בהיותו בפרס, ראה רבי יצחק מאיר את מצבם הרוחני של יהודי המדינה, והקים רשת תלמודי תורה בשם אוצר התורה בפרס, ולאחר מכן נסע לתוניס, שם הקהילה היתה במצב רוחני יותר טוב, אך גם שם מצא לו בקעה להתגדר בה, ולחזק את מוסדות התורה. נפטר ביום י"ח אייר תשכ"ב בירושלים. זוגתו מרת חיה לבית געוועלב. צאצאיו: א. רבי יעקב אהרן לוי הנזכר. ב. אשת רבי יעקב קאפל זילברברג רבה של שכונת בית וגן.