יום שני, 10 בינואר 2022

רבי יהוסף חיים שיינפלד אב"ד קרית הרצוג

 היום נפטר בבני ברק, הגאון הצדיק רבי יהוסף חיים שיינפלד גאב"ד קריית הרצוג, וחבר בית דינו של הרב לנדא זצ"ל אב"ד בני ברק.

רבי יהוסף חיים נולד בתמוז תרפ"ח בבחרותו למד אצל דודו בעל האור מלא מקאסאן, ולימים הנציח את זכרו, בבית המדרש שהקים בבני ברק. 

אחרי השואה, בה איבד את הוריו, הגיע לאמריקה, שם נשא לאשה את רעייתו מרת שרה אדל, בתו של האדמו"ר רבי יחיאל יהודה טאוב מראזלא, ונתיישב בקליבלנד אוהיו, וכיהן בישיבתו של גיסו האדמו"ר מקאליב זצ"ל. 

לימים, עלה כאמור לארץ ישראל, ונתיישב בבני ברק, בה יסד את בית מדרשו, אור מלא - קאסאן, ונתחבב מאד על רבה של העיר הרב לנדאא שסמך עליו, והפקיד בידו את הפיקוח על העירוב בשכונתו, ואת הפיקוח על השחיטה מטעמו, נחשב לראש השוחטים, ולרב הפוסק בעניני השחיטה.

צאצאים רבים לו, והיה מחותן עם כל גדולי האדמורים, מתורתו נדפס בספר וישבר יוסף.

היום כאמור, נפטר בבני ברק, והוא בן 94 שנים.


וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי ישראל שלמה שיינפלד הי"ד מנירדהאז, נהרג בשואה, במחנה ההשמדה אושוויץ ביום כ"ג תמוז תש"ד. אשתו מרת פעריל פייגא הי"ד בת רבי יצחק אייזיק נגלר מנירדהאז.

יום שבת, 20 בנובמבר 2021

רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי זצ"ל

 ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.

רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד. 

שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.

מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.

יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל

 בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.

הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.

מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.

נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה. 


וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.

אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.

הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ


אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.

אביו, רבי משה.

יום ראשון, 11 באפריל 2021

רבי אברהם סטפנסקי זצ"ל ראש ישיבת נתיבות יעקב

 בירושלים נפטר ביום שישי מורי ורבי הגאון רבי אברהם סטפנסקי, ראש ישיבת נתיבות יעקב בירושלים.

רבי אברהם נולד בתל אביב בשנת תש"ה, מעט אחר הגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת חברון המעטירה, שם למד במשך כמה שנים, ונתפרסם לאחד הבחורים השקדנים והידענים בישיבה, החברותא המבוגר שלו באותם הימים היה הגאון רבי אליעזר עוזר ראש ישיבת לומזא בפתח תקווה.

רבי אברהם סטפנסקי

עוד לפני נישואיו, נתמנה לר"מ ומרביץ בארץ מוצא משפחתו, בישיבה הקדושה בלוצערן.

בהגיעו לפרקו נשא לאשה את רעייתו הרבנית לבית היילברון.

אחר נישואיו נתמנה לר"מ במספר ישיבות בירושלים, תחילה בישיבת קמניץ, ואחר כך בישיבת בית התלמוד בירושלים בראשותו של הגאון רבי דוב שוורצמן.

בשנת נקרא על ידי הגאון רבי יונתן דייויד  לכהן בראשות הישיבה לצעירים ישיבת זרע יצחק שהקים לזכר חותנו הגאון רבי יצחק הוטנר.

בשנת תשנ"ו הקים את ישיבת נתיבות יעקב, שנקראה על שם זקינו רבי יעקב ספטנסקי.

שנים רבות הנהיג את הישיבה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, ודורות דורות של תלמידים עברו בישיבה, והוא כמלאך העומד על גביהם ומעודד אותם לגדול. ואף אחר שבגרו ועזבו

בחודשים האחרונים חלה במחלה קשה, ונבצר ממנו להגיע אל הישיבה כרגיל. אך תלמידיו אוהביו לא חדלו מלקוות. בשבוע האחרון, עת החמיר מצבו, נערכה תפילה בכותל, בה השתתפו רבים מתלמידי הישיבה ובוגריה, אוהביו ומכיריו של רבי אברהם.

ביום שישי האחרון, ערב שבת קודש פרשת שמיני, בקרובי אקדש, נפטר רבי אברהם והלך לעולמו, והובא למנוחת עולמים בערב שבת אחר חצות.

 

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי מיכאל סטפנסקי מתל אביב, נולד בראשית שנת תרע"ה בציריך, ועלה לארץ ישראל, ביתו היה אחד הבתים התורניים החזקים בתל אביב, ובניו גדלו והיו למרביצי תורה, נפטר ה' טבת תשמ"ז. זוגתו מרת קטה גינענדיל לבית בנדיקט, נפטרה ט"ו טבת תש"ל.