יהודה ברייער מפודקאסט עתיקות מארח את בנימין פנטליאט

  המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?

הרב פנטליאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה. בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטליאט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו. הנושאים המרתקים בפרק: למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י". איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש. ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות. סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות. בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר. בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים. הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר. איך הרב פנטליאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.

לאתר https://did.li/dV7TY

רבי יהושע מאוסטרובה

מאה וארבעים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם. בן רבי שלמה לייב מלענטשנא.
אמנם לא ידוע שהיה לו יחוס גדול מצד אבותיו, אך אשתו היא ממשפחה שאילן היוחסין שלהם ידוע, מגזע גדולים כדלהלן.

רבי יהושע נולד בשנת תקע"ט, קיבל את תורתו וחסידותו מאביו. לאחר מכן נסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל  מקוצק, ולהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, ואל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלז, אמר שמצא את לבו אצל הרה"ק רבי משה מקוברין, לאחר פטירתו המשיך לנסוע לנסכיז, והיה גם אצל הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן.

כאשר נפטר אביו בשנת תר"ג, ורצו להכתירו למלא את מקומו, נמלט רבי יהושע אל ידיו רבי יצחק מוורקא, אך הוא עודדו לקבל על עצמו את הנהלת העדה.

רבים הסתופפו בצילו, והוא הרביץ בהם תורה ועבודה, כיהן כרב בסוסנוביץ, ובאוסטרובה.

בהקדמת הספר 'קהלת יעקב' כללים בחכמת הנסתר מר' יעקב צבי יולס, מודה לר' יהושע שקבל על עצמו תשלום עבור הדפסת מאה עותקים מן הספר.

רבי יהושע נפטר בווארשא, ביום ו' כ"ח ניסן תרל"ג, ומנוחתו בבית הקברות שם.

וזה נוסח מצבתו מתוך הספר 'נחלת עולמים':

פה נגנז

הרב מוהר"ר יהושע זללה"ה מאסטראווע בהרב הצדיק מוהר"ר שלמה יהודא זצללה"ה מלענטשנא, נפטר יום ו' עש"ק כ"ח ימים לחודש ניסן שנת תרל"ג.

לזכר עולם

אשר ארבע אמות מכל צידי הקבר מסביב אין להניח לשום אדם, כי כן היתה הצוואה שלו, והקרקע הנ"ל עם הארבע אמות מכל צד מסביב נקנה עבורו לצמיתות. תנצב"ה.

דברי תורתו על סדר התורה ועל המועדים נדפסו בספר תולדות אדם.

צאצאיו:

למיטב ידיעתי, רק בת אחת היתה לו לאדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה, ושמה רחל לביאה.

כתבנו כאן בעבר, על האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן, שנפטר לפני כשלש וחצי שנים.

הזכרנו את יחוסו בקצרה, ולא הארכנו.

ובכן, זקינו, מיסד שושלת ביאלה, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ בעל הדברי בינה, וא זה שנשא לאשה את מרת רחל לביאה הנ"ל, והיה חתנו וממשיך דרכו של רבי יהושע דידן.

וזה סדר יחוסו:

אביו, האדמו"ר רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא אב"ד ביקאווסק ולענטשנא, תלמיד החוזה מלובלין, והיהודי הקדוש מפשיסחא  ורמ"מ מרימנוב. גדולי וצדיקי דורו הגינו עליו, למרות שהרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ יצא נגדו. היה אוהב ישראל גדול וקרא כל אדם בשם בני או אחי.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל. לפני כשבוע מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, ביום י"ט ניסן תר"ג.

רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב

מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.

רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.

צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

• בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.

• בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 

• בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז,

הגאון רבי אברהם אבלי פאסוואלער

יחוס אבות גדול היה לו לרבי אברהם אבלי, שבשבת פרשת ואתחנן מלאו מאה שבעים וחמש שים לפטירתו, ביום י"ג אב תקצ"ו.

רבי אברהם אבלי, היה ראב"ד בק"ק ווילנא, למעלה משלושים שנה. משנת תקס"ד עד שנת תקצ"ו, ובאותם שנים נתפרסם כאחד מגדולי הדור, גדול היה גם בכתיבת תשובות בהלכה, ופנו אליו בשאלות רבות ממקומות הרחוקים, והיה משיב להם אגרות תשובות לאין מספר, ורק חלק קטן מהם נשאר ונדפס [ולאחרונה נקבץ בספר באר אברהם בהוצאת מכון ירושלים].
וכך כותב הגאון רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל 'גליא מסכת', בהספדו שנדפס בסוף ספרו: "הספד, שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא ... אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה, כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות, ועל מדינות בו יאמר, מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו ... שכל מי שהי' חולי ותש כוחו לידע איזה סוגיא או שו"ת הלכה למעשה רב, הכל ראו וחקרו ממנו והיה משיב לשואלו כהוגן ... מספד רב ארעימה ואהימה מימים ימימה אשר נעדר מאתנו צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצילו נחיה ... כשנעדר מאתנו גדול הדור, כמו הגאון ר' אבלי אשר ראוי והגון להגן מכל עבירות המתרגשות על העולם". וכן המגיד מסלונים, רבי יהודה לייב עדל, כותב עליו, "הרב הגאון הגדול מי כמוהו דעה מורה ומשיב כהלכה בתשובותיו לקצו ארץ, הוא ניהו מו"ה אברהם אבלי זצוק"ל ראב"ד דק"ק וילנא".

ראשית נכתוב בקצרה את תולדותיו של ר' אבלי, ולאחר מכן נעסוק ביחוסו.

רבי אברהם אבלי, נולד ביום ה' סיוון ערב חג השבועות תקכ"ד בעיר פאסוואהל, עת כיהן שם אביו כרב העיר, ולפנים כיהן שם זקינו אבי אמו. רבינו נתפרסם כעילוי גדול כבר בצעירותו, ובהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על
ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו. בשנת תק"מ, בהיותו בן שמונה עשרה שנים, קנה חותנו את הרבנות עבורו מאת אביו, ושילם לו בעבור זה סך של שלש מאות, [אביו נתקבל לימים לכהן כרב בפומפיאן]. שנים לא רבות אחר כך, בשנת תקמ"ו, נקרא רבי אברהם לוילנא, וכיהן שם כמו"ץ. אומנם נראה שגם ממקום מגוריו, וילנא, המשיך לשאת בתפקיד אב"ד פאסוואהל. לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא. בשנת תקס"ד לאחר פטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייוויש בעל רביד הזהב, נתמנה רבי אברהם אבלי למלא את מקומו כריש בית דינא רבא דווילנא, בתפקיד הראב"ד נשא ר' אברהם אבלי עד
לפטירתו בשנת תקצ"ו. (תפקיד הראב"ד בוילנא נחשב במקום הרב, כי מאז פטירתו של רבי שמואל אב"ד "האחרון" בוילנא, הוחלט שלא לקבל יותר רב לעיר).

נתפרסם לרבים גם בגין פרשת סלאוויטא, בה היה מראשי המדברים.

בראשית חודש אב תקצ"ו נפטר אחד מגדולי העיר וילנא, ר' משולם זלמן ב"ר אורי, ור' אבלי נתאמץ מאד בהספדו, לאחר ההספד, נפל ר' אבלי למשכב אשר ממנו לא קם, וביום ד' י"ג אייר ה'תקצ"ו, נפטר ר' אבלי לבית עולמו. כיום,
מלאו מאה שבעים וחמש שנים לפטירתו.

ובכן, צריכים אנו לעסוק ביחוסו של ר' אבלי.

אביו של ר' אבלי, היה הגאון רבי אברהם שלמה [זק] אב"ד פאסוואהל ופומפיאן.
כאמור, בצעירותו עד שנת תקמ"ב כיהן ר' אברהם שלמה כאב"ד פאסוואהל, ואז 'מכר' את הרבנות למחותנו עבור בנו העילוי הצעיר. בשנת תקנ"ז כבר היה אב"ד בפומפיאן וחתם משם על ספר שירה לדוד. יש שכתבו שכיהן גם כאב"ד בירז', ולא מצאתי לזה סימוכין. הוא נפטר כפי הנראה בשנת תקס"ו, כי באותה שנה, כתב בנו מכתב
להגר"ח מוואלאזין ובחתימתו, הזכיר אחרי שם אביו - הריני כפרת משכבו.
אביו של ר' אברהם שלמה היה הגאון רבי גרשום שהיה אב"ד בכמה קהילות.
אין עליו הרבה מידע, רק נמסר כי בפנקס קהל אניקשט היו חתימות ממנו, וחותם "בהר"ר אברהם אבלי".
מיהו זה ר' אברהם אבלי אבי סבו של ר' אבלי פאסוואלער שעל שמו נקרא?

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *

אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י והרמ"א

יום ל"ג בעומר, י"ח באייר, הוא הילולא דרשב"י, מה הפשט הילולא, יש האומרים שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, בשנת ד' אלפים תתפ"א. אולם כפי הנראה אין לזה מקור אמיתי בכתובים, ותאריך פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי מכוסה מעינינו. לעומת זאת, היחיד מגדולי הדורות, שעליו ידוע בבירור כי נפטר ביום י"ח באייר, הוא הגאון רבי משה איסרליש, אחד מגדולי האחרונים, שהורה לדורו, ולדורות הבאים אחריו את דרכי ההלכה אשר ילכו בה, בביאורו דרכי משה על הטור, ופרש את הגהותיו כשמלה, על השלחן ערוך. ועליו הליצו המליצים, ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א.

יום פטירתו של רבי משה איסרליש, היה כאמור, ביום י"ח באייר – ל"ג בעומר, בשנת של"ב, ועל פי המסופר, המספיד בלווייתו, האריך ומנה ל"ג שבחים שנשתבח בהם הרמ"א. מכאן נפוצו הוספות לסיפור, כביכול הוא נפטר בשנת של"ג, וכביכול היה הרמ"א בפטירתו בן ל"ג שנים, אך תוספות אלו אינם נכונות.

בימים בהם חיו בקראקא ובסביבותיה מאות אלפים של יהודים, שבחלקם הגדול, היו גם צאצאים לרמ"א, התפתח מנהג בקרב יהודי פולין בכלל, ויהודי קראקא והסביבה בפרט לעלות על קברו של הרמ"א בקראקא ביום פטירתו - יום ל"ג בעומר. והיו שראו בזה מעין תחליף להילולא של רבי שמעון בר יוחאי, שהדיה החלו להגיע לפולין. מצורפות כאן מספר תמונות שצולמו בקראקא בשנות השלושים, לפני המלחמה, ביום ל"ג בעומר. כל מי שביקר בקראקוב בשנים האחרונות, במסגרת מסע שורשים כזה או אחר, יוכל להיווכח בקלות, כי המקום כמעט ולא השתנה בשנים שחלפו מאז.

מבט כללי על בית הקברות בקראקא

קבר הרמ"א, אביו, ואחותו

כבכל הילולא אף שוטרים לשמירת הסדר, ודוכני התרמה בכניסה לא חסרו.

וכיוון שעוסקים אנו בענייני יחוסין, נביא כאן את סדר יחוסו של הגאון רבי משה איסרליש.

האם היה הפנים מאירות מצאצאי הרמ"א?

 

הזכרנו בקצרה בעבר את תגליתו של ווקשטיין במדורו ויתילדו, הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, וכעת הגיעה השעה להרחיב בדברים.

הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, יריעה קצרה על יחוסו של בעל הפנים מאירות, ובה תגליות חדשות ממקורות שונים, המכילים תוספת פרטים רבים, על משפחתו של בעל הפנים מאירות, שלא היו ידועים עד לאחרונה לחוקרי וכותבי היוחסין.

תגלית זו משמעותית ביותר, כיוון, שרבים רבים מתהדרים, בהיותם צאצאים של בעל הפנים מאירות, ובעקבות התגליות החדשות, יש מקום לשידרוג משמעותי בעץ המשפחה.

נביא תחילה את סדר היוחסין כפי שנכתב שם במאמר, וננתח את המקורות ואת הפרטים העולים מהם.

עד כה, היו רגילים כותבי מגילות היוחסין לרשום, כי רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, היה בנו של רבי יצחק אשכנזי, ואשת רבי יצחק - אמו של הפנים מאירות, היתה אחותו של הש"ך, או בת אחותו [גם על כך יש עוד מקום להרחיב].

ווקשטיין, במאמרו, כותב כך:

 על פי בירורים בכמה מקורות, כך הוא סדר היחס המדוייק:

א] בעל ה"פנים מאירות". ב] בן רבי יצחק. ג] חתן רבי שמעון [בנימין] זאב [וואלף] טייבר, מפרנסי ומנהיגי ווילנא. ד] בן רבי יצחק מפינסק אב"ד דק"ק קראקא. ג] חתן רבי שמחה בונם מייזליש מקראקא. ד] חתן הגאון הקדוש המפורסם רבי משה איסרלש אבד"ק קראקא - הרמ"א זי"ע.

ככל הנראה, היו לו לרבי שמעון וואלף הנ"ל, כמה זיווגים. א] הראשונה, אין ידוע שמה ושם אביה. מזיווג זה נולדה בתו - אשת הש"ך. ב] השניה, מרת אסתר ע"ה, אחותו של הש"ך. מזיווג זה נולדה אמו של ה"פנים מאירות". ג] בזיווג שלישי נשא את מרת בילא ע"ה, בתו של רבי הירש דאהלינער.

שמא משום כך מכנה ה"פנים מאירות" את אחיה של זקנתו - הש"ך, בתואר: "דודי", ולא: "דודי זקיני". שהרי הש"ך היה גם "דודו" וגם "דודו זקינו". אשת הש"ך היתה אחות אמו, והש"ך עצמו היה אח זקנתו. [למרות שגם את אחי הש"ך - רבי נחום יונה, מכנה ה"פנים מאירות": "דודי"].

אשתו השניה של רבי שמעון וואלף, בתו של: א] רבי מאיר הכהן אב"ד דק"ק מאהליב, מח"ס "גבורת אנשים". ב] בן רבי משה [ביפזער] כ"ץ אשכנזי דיין ומו"צ בפפד"מ [פרנקפורט ד-נהר מיין]. ג] בן רבי אפרים גומפל כ"ץ צ. בארן. [נפטר בשנת שכ"א. חותנו, רבי יעקב כ"ץ]. ד] בן רבי חיים כ"ץ צ. בער. [נפטר בשנת ש"א]. ה] בן רבי הירץ כ"ץ צ. פרידבורג. ו] מבני משפחת "קאני" שבפרנקפורט.

רבי מאיר הכהן כ"ץ, היה חתנו של "הקצין רבי נחום לוקווער". [יתכן שעל שמו נקרא בן בתו: הגאון רבי נחום יונה כ"ץ, אחי הש"ך].

אין לנו מידע אודותיו, מלבד מה שהוא היה ממשפחה מיוחסת, ממשפחת הגה"ק רבי נתן שפירא מקראקא בעל ה"מגלה עמוקות" זי"ע. בזכות קירבה משפחתית זו, זכה הש"ך להתאכסן בביתו, בשנים בהם למד בקראקא. [ב"מגילת עיפה" - אמסטרדאם תט"ו, מזכיר הש"ך את "שארי הגאון הגדול ה' שלמה אב"ד דק"ק סטנאווה, יניק וחכים דבריו בוקעים רקיע ותהום נוקבות, בן הגאון הגדול מ' נתן שפירא איש האלוקים#, מפיו יהלכו ניצוצי אש שלהבת"].

אין לנו מידע אודות שם זוגתו של רבי מאיר. בנה - הש"ך, מזכירה לגבי הלכות חלה: "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה", [יו"ד סימן שכ"ו סק"ד].

אשת רבי משה כ"ץ, מרת געלא ע"ה, בתו של: א] רבי זיסקינד קאן-בינגן מפרנקפורט. ב] בן רבי מאיר בינגן צ. לייטר. ג] בן רבי משה בינגן.

ואלו הם המקורות שמזכיר ווקשטיין לסדר יוחסין חדש זה:

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ד

לפנינו פרק נוסף, ואחרון [לעת עתה], לבירור אילן היוחסין של הגאון מוילנא. במאמר זה, שהובא כאן בארבעה פרקים, ניתח הגנאלוג חיים פרידמן את כל הידוע על אבותיו של הגאון מוילנא, והעלה השערה המבססת את הקשר, שבין הגאון מוילנא, למשפחת וואהל - קצנלבוגן, ולדוד המלך.
אני רוצה לנצל במה זו, על מנת להודות לחיים פרידמן, על אדיבותו הרבה, במסירת המאמר לפרסום כאן בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל  - לתולדות רבנים ומשפחותיהם. ועל עזרתו הרבה והתמידית, במאור פנים ובלב רחב.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב 

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ג

השלמות והוספות

מקור נוסף לשושלת של משה רבק'ש דרך משפחות קצנלנבוגן והורוביץ מופיע בספר שנות אליהו [24] פירושו של הגאון מוילנה על סדר זרעים של המשנה, שנערך על ידי חתנו, הרב משה מפינסק. בליקוטים בסוף הספר, הוא מזכיר את רבי שמואל אב"ד אנטופול וקרלין, ומזכיר שהוא שאר בשרו של חמיו הגאון מוילנא:

שנות אליהו, הרב משה מפינסק, ורשה 1861

אמר הכותב כבר אמרתי דברי הגאון ז"ל לפני הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם מהו' שמואל ני' אב"ד דק"ק אנטיפאליא והוא ש"ב של הרב הגאון ז"ל.

 מחברו של הספר הנדיר 'ספר יוחסין' [25], מזכיר דברים אלו, ולמרות שהוא מפרט הרבה על משפחתו של רבי שמואל מאנטיפאליא, בכל אופן הוא מציין, כי טיב היחסים בינו לבין הגאון מוילנא לא ידוע לו:

 ספר יוחסין, רוזנקרנץ, ורשה 1885

 

הגאון ר' אליהו מוילנא זצ"ל, היה מתיחס ממשפחה אחת עם א"ז הגאון ר' שמואל אבדק"ק דקארלין ואחיו, כאשר נמצא גם בשנות אליהו על זרעים אשר נזכר שם על א"ז הגאון ר"ש אשר היה שארו, אך לא נתברר לי כעת במסורת ברורה ראש בית אב בשלשלת יחוסו אל משפחתנו.


אולם, אחרי שהסברנו לעיל, כיצד הקשר בין הגאון מוילנא לבין משפחת הורוביץ ממילא נפתרת גם הבעיה של רוזנקרנץ. וראשית, נביא ציטוט נוסף מספר היוחסין.

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עוסקים אנו ביחוסו של הגאון ר' שלמה זלמן מירקס – מירקש, במאמר הקודם, ציטטנו ממה שכתבו בני דורו, עליו ועל אחיו ר' ישראל, שהכתירוהו בתואר 'שלשלת היוחסין', וכן ציטטנו מדברי ר' שלמה זלמן עצמו, בהקדמתו לספר שלחן שלמה, שהזכיר שהוא מתייחס אל הרמ"א, ואל שני המאורות הגדולים, ר' נפתלי הירץ גינצבורג אב"ד סלוצק, ור' הירש פרעגער, וכן שהוא נכדו של התייר הגדול שאול וואלש.

ראשית, נתמקד ביחוסו מצד אב.

המקור הראשון הידוע לנו בדפוס, המפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן, נמצא במכ"ע 'עלי הדס' אודסה תרכ"ה, (חלק ג', עמ' 88. כתב העת יצא, על ידי החוקר משה אליעזר בילינסון), וחוזר על עצמו ביתר פירוט בהקדמת ספר 'זכרון למשה', אודסה תרל"ג, לר' משה ראסקעס, בהקדמת הספר, נדפסה מגילת יוחסין, מאת מ"א בילינסון הנ"ל, וכך הוא כותב בתוך דבריו:

"השר האדיר בישראל ... יוסף יוזל גינצבורג יצ"ו בעה"מ פאריז, אשתו ... מרת ראסיע תחי' בת הרב ... דוד דינין ז"ל מק' ארשי ... אמה של .. מ' ראסיע .. מרת מאטיל בת הישיש ... מוהר"ר אברהם הארבאוויצער מעה"נ דק' שקלאוו ... אמה של מ' מאטיל .. מרת איטקע בת הרב הג' המפו' מוהר"ר שלמה אייזענשטאדט מק' בריסק, בן הרב הגאון מוהר"ר מיכאל אייזענשטאדט בק' מיר, בן הגאון הדול רשכבה"ג מוהר"ר מאיר זצ"ל בעל המחבר פנים מאירות ... אמו של ר' שלמה אייזענשטאדט הנ"ל, הרבנית מרת לאה [אחות הגאון מו"ה שלמה בעהמ"ח ס' שלחן שלמה, והגאון מו"ה ישראל אב"ד ק' מינסק, והרב החסיד מו"ה יהושע] בת הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מייזליש, בן הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד ק' מאהילוב (אוקריינא), בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' לבוב, בן הגאון מו"ה ליב אב"ד דמדינת רוסיא, בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' קראקא, חתן הגאון רשכבה"ג הרמ"א.

מגילת יוחסין זו, חזרה ונדפסה בשלישית על ידי בילינסון, ב'שלמי אמוני ישראל', (אודיסה תרנ"ח – תרס"ב).

מאז, חזר נוסח זה ונדפס פעמים רבות,

בספר נאד של דמעות [ח"א, וילנא תרנ"א, ובשנית בשנת תרס"ה], להרי"י ריינס, בסופו, מובא כתב יחוס וז"ל: "אחרי שנמשכה מסירת ספרי זה לדפוס עד היום ועש"ק כ"ג תמוז שנת תר"ן. שהוא אצלי יאהרצייט הראשון לפטירת אבי הרב וכו' שלמה נפתלי זצ"ל, אמרתי לעשות לו פה מזכרת עולם וכו'. והנני להציג פה בקצרה סדר היחס שלנו כפי שנמצא אצלי כתוב בקלף מאחד מן נכדי זקני הגאון הגדול מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר בעהמ"ח ס' שולחן שלמה [כי הנני ג"כ מנכדי הגאון הנ"ל] וז"ל כתב היחס אות באות: זקני הרב הגדול הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר, בהגאון החסיד מו"ה ליב מירקס, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק לעמבערג בהגאון מו"ה ליב אב"ד במדינת רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק קראקע חתן הגאון רמ"א ז"ל ונין ונכד להגאון בעל תרומת הדשן. ולמעלה בקודש דור ודור גאוני חסידי עולם מגזע ריש גלותא בבל..."

בספר 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב, חזר ונשנה כתב יחס זה: "סדר היחס שלנו כפי שנמצא ת"י של הרב הגאון הצדיק כ"ש מוה' בנימן הוטנער זצ"ל אב"ד דעיר האראדאק סמוך לק"ק מינסק", ובפירוט היחוס בין ר' לייב מירקעס להרמ"א, הוא מלה במלה כדלעיל.

בספר 'חדושי מהר"א", פיוטרקוב תרפ"ה, כותב את יחוסו של ר' שמואל פרידענזון: " ... הג"מ יהודא ליב מירקיס אבד"ק מיר, בהג"מ שלמה זלמן אבד"ק מאהליב, בהג"מ שמחה בונם מייזלש אבד"ק לבוב, (קראקא) בהג"מ יהודא ליב ז"ל מח"ס טעמי המסורה, בהג"מ שמחה בינם מייזלש מקראקא, (חתן רמ"א בעל המפה) בהג"מ אברהם מייזלש.

גם בספר 'משפט ירושת משרה', להגאון ר' יוסף זוסמנוביץ [חתן ר' משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], קובנה תרפ"ח, כותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה, והוא בן הגאון החסיד ר' לייב מירקעש, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דמאליוו, בהגאון ר' שמחה בונים אב"ד דלעמבערג, בהגאון מה"ו לייב אב"ד דרוסיא לבן בהגאון ר' שמחה אב"ד דקראקא חתן הרשכה"ג הרמ"א ונין ונכד לבעל תרומת הדשן ולמעלה בקודש". וכפי הנראה מהמשך המגילה, העתיק מ'מאמר מרדכי'.

בבואנו לדון על שושלת זו, אם נקבל רק את הרשימה השמית דור אחר דור, אזי אפשר לומר שזה מתאים פחות או יותר מבחינת השנים. [ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, נפטר בשנת שפ"ד, ור' לייב מירקעס, נפטר בשנת תקכ"ג, ביניהם ישנם שלשה דורות, אם נקציב לכל דור מעט יותר משלושים שנה, זה מתאים].

אך בבואנו לבדוק מיהם האישים הללו, מה הם התארים שנכתבו אודותיהם, ומה שנכתב אודות מקומות רבנותם, האם זה תואם לידוע לנו ממקורות אחרים, ניתקל במעט בעיות.

הנה, כבר העירו כמה וכמה אודות סדר יחוס זה, והראשון שבהם, החכם ר' יוסף כץ מלונדון, חוקר היוחסין הנודע, במאמרו 'דברי שלום ואמת' ('הגורן' תרנ"ח עמ' 111-114).

תמצית הערותיו הן: א. ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א לא היה אב"ד קראקא. ב. בנו ר' לייב בעהמ"ח טעמי מסורת לא היה אב"ד דמדינת רוסיא. ג. לא ידוע על אף אב"ד בק' לבוב שהיה שמו שמחה בונים.

ר' שמואל זנוויל כהנא, בספרו 'ענף עץ אבות', קראקא תרס"ג, חלק הענפים סי' ר"ס, קבל את הגירסא הזו כסדרה, ויתרה מזו, אף קבע שר' יהודה לייב ב"ר שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, הוא זה מחבר 'טעמי מסורת', וממנו לקח כותב כתב היוחסין בחדושי מהר"א.

רי"ט אייזנשטאט, בעל 'דעת קדושים', פטרבורג תרנ"ח, [עמ' 96, 202], קבל אף הוא את כגרסתו של בילינסון, אך ללא התוספת המאוחרת של כהנא, אודות בעהמ"ח טעמי מסורת.

ר' מאיר וונדר, בספרו אלף מרגליות (עמ' 225), כתב כי היה אב"ד בלבוב בשם ר' שמחה בונים מייזליש. אך היה בנו של ר' אברהם מקראקא, ב"ר שמחה בונים מייזליש חתנו של הרמ"א, ולא ב"ר לייב ב"ר שמחה בונים. והוא היה אביו של בעהמ"ח טעמי מסורת.

וכבר דשו בזה רבים, (ראה 'עיר הצדק', 'מענה', 'מפלת עיר הצדק', 'קדמוניות מפנקסאות ישנים', ועוד) ויש שכתבו שבעהמ"ח טעמי מסורת לא היה זה בן בתו של הרמ"א [וממילא לא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש], אלא היה נינו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. הן מפני השנים שאינם תואמות, שר' שמחה בונים מייזליש נפטר בשנת שפ"ד, וטעמי מסורת נדפס בשנת תפ"ח, למעלה ממאה שנה אחר כך, וקשה להניח שבן בנו של ר' שמחה בונים עוד היה חי.

אך, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו בישורון יג, 'כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ"א והש"ך', הערה 60, כבר ענה לרוב הטענות. והכריח שאכן בעהמ"ח טעמי מסורת, היה בן בתו של הרמ"א. והוא זה שעל פי כתבי היחוס היה זקינו של בעל שלחן שלמה.

ואף אם היה אב"ד בלבוב, בשם ר' שמחה בונים מייזליש, נין לרמ"א, הרי שזה אינו בנו של ר' יהודה לייב, אלא של ר' אברהם, אך לא כפי שכתב וונדר שהאב"ד לבוב היה חתן ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, כי חתנו של רשזקצנ"ב, היה ממאהליב

כפי הנראה, אכן, ר' שלמה זלמן מירקש היה משושלת של רבנים, אך לא הרבה דורות. ר' שמחה בונים חתן הרמ"א, לא היה אב"ד בקראקא. בנו ר' יהודה לייב בעהמ"ח טעמי מסורת, לא היה אב"ד רוסיא. בנו ר' שמחה בונים לא היה אב"ד בלבוב, כי אם, היה גביר בעירו מאהליב, כפי שנזכר בספר גדולת שאול [לונדון תרי"ד, דף כ"ה ע"א], שם הוא רשום כחתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, נכד השר שאול כדלהלן. אכן, בנו, ר' שלמה זלמן מייזליש כבר היה אב"ד במאהליב, ובנו של ר' שלמה זלמן, ר' יהודה לייב, היה אכן אב"ד בעיר הגדולה מיר.

ר' שמחה בונים מייזליש ממאהליב, היה חתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, אב"ד לוקאב, החל משנת תי"ג, בנו של ר' אברהם אברשקא קצנלבוגן, ראש ישיבה בבריסק בקלויז של אביו השר, ואח"כ היה אב"ד בווראניק, בנו של השר שאול וואהל. ר' שלמה זלמן קצנלבוגן הנ"ל, היה חתן דודו ר' יעקב אב"ד ליקאווע בן השר. [יש שכתבו על ר' יעקב שהיה חתן ר' יחיאל בן המהרש"ל, אבל כל הצאצאים שמפרטים יחוסם, לא מזכירים שמתיחסים למהרש"ל].

ר' שלמה זלמן מייזליש, אב"ד מאהלוב, אבי ר' לייב מירקש, נולד לאחר שנת ת"כ כפי הנראה, שכן, בשנה זו נפטר זקנו שבשמו נקרא. ומה שכתב בדור ודור ודורשיו, שר' שלמה זלמן מייזליש נפטר בשנת ה"א תי"ב, אין צריך ראיה לדחותו.

ומה שבמגילות היוחסין הנ"ל, יחסו את משפחת מייזליש לר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן, כבר העיר בזה, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו הנ"ל בישורון, וקבע על פי כמה מקורות, כי המיוחס לבעל תרומת הדשן, הוא ר' יצחק ר' בונימ'ש, חתנו של ר' שמחה בונים מייזליש, ואבי המהדורא בתרא, אך לא כל משפחת מייזליש מתיחסת לבעל תרוה"ד.

בעזרת ה', במאמרים הבאים, נמשיך לפרט כאן את יחוסו של בעל שלחן שלמה.