‏הצגת רשומות עם תוויות קונציפוביץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קונציפוביץ. הצג את כל הרשומות

יום שני, 10 ביוני 2013

רבי ראובן כהן אב"ד נארווע

במאמר הקודם דיברנו על יחוס הגאון רבי ראובן פיין, מצד אביו, הגאון רבי שבתי פיין גאב"ד בעליצא הי"ד, בן הגאון רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים הי"ד, בן ר' שבתי פיין. והרחבנו מעט בסקירת עץ המשפחה של צאצאי משפחת פיין, והזכרנו את כל בני המשפחה. כאמור, יש עוד להרחיב אודות יחוס המשפחה, מצד הנשים, הן מצד משפחת אשתו של רבי יהודה לייב פיין, משפחת קונציפוביץ מקובנא, והן אודות אמו של רבי יהודה לייב פיין, המתיחסת למשפחת גינצבורג, ויחוסו עולה מעלה בקודש לגאוני ישראל.
אך כאמור, במאמר זה, ברצוני לדון על משפחת אמו של רבי ראובן פיין, אשת רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא.
האמת ניתנת להאמר, שבעבר כבר הזכרתי בבלוג את יחוס המשפחה במשפט אחד, אך הפעם יש עמי פרטים נוספים, וגילויים מעניינים, שראוי להקדיש עבורם מאמר מיוחד.
וזה החלי,
אשתו של הגאון רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, מרת סירל יענטא, נרצחה על ידי הנאצים ביום כ"ג אב תש"ב, בעיר ז'טיל יחד עם בתה דבורה הענא. ה' יקום דמן.
אביה, היה הגאון רבי ראובן כהן, גאב"ד נארווע פלך ביאליסטוק. נולד בשנת תרי"ג, ובשנת תרל"ז, והוא אך בן עשרים וארבעה שנים, נתמנה לכהן כרב בעיר נארווא, בה כיהן במשך כיובל שנים עד לפטירתו. לא ידוע בדיוק מתי נפטר, אך ברור שלפני שנת תרפ"ד, שאז נולד נכדו רבי ראובן פיין ונקרא על שמו.
בין תלמידיו נמנה הגאון רבי יעקב גדליה סמארגאן אב"ד דאגדא.
אשתו מרת איטה רבקה, עליה כתב נכדה ר' ראובן, בהקדמת ספר עונג שבת, כי מסרה את נפשה עבור העניים וחסרי לחם, בימי המלחמה הראשונה.

על פי מה שכתב נכדו, בהקדמה לספר עונג שבת, היתה מסורת שנמסרה במשפחה מדור לדור, כי הם מצאצאי הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד המבורג בעל הכנסת יחזקאל, והתוספות יום טוב, ועוד גאוני וצדיקי הדורות. אך לא ברור מדבריו, אם היחוס הוא מצד רבי ראובן כהן, או מצד אשתו.
מלבד בתו מרת סירל ינטה, היו לו לרבי ראובן עוד שתי בנות,
  • מרת רעכיל אשת הגאון רבי יצחק זונדל [איצל'ה] קרליץ גאב"ד קוסובה על מקום אביו רבי שמריהו יוסף קרליץ. אחיו החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". אף רבי יצחק עם משפחתו נהרגו בשואה בשנת תש"ב. הי"ד.
  • מרת נחמה גולדה אשת הגאון הגדול המפורסם רבי משה מרדכי פערלין גאב"ד 'קמין קאשירסק', וקודם לכן כיהן כאב"ד לובעשאוו פלך מינסק. נמסר עליו, כי אביר הרועים ר' חיים מבריסק הפליג בגדלותו.

על יחוסו של רבי ראובן כהן מעלה בקודש, לא נודע כמעט מאומה כאמור, רק שם אביו אליהו, ועוד נמסר שהוא מצאצאי הכנסת יחזקאל. ואף כשחיפשתי, לא מצאתי.

על אשתו איטה רבקה, נכתב בהקדמת 'עונג שבת' כי היתה בתו של הגאון החריף המפורסם בדורו המכונה בפי כל ר' לייבצ'יק חריף זיע"א שהיה רב דציטיויאן, ריטובה, ובויסוקה ליטובסק.
הא ותו לא.

לא נרשמו עוד פרטים על ר' לייב זה, שכיהן כרב בכמה ערים. ויצאתי לחפש מיהו.

יום שני, 3 ביוני 2013

הגאון רבי ראובן פיין



היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי ראובן פיין.
ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל, וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.
לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.
לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.
תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת הספרים 'בין המשפתיים'.


וזה סדר יחוסו,
אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה) אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם 35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.
בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר 'עונג שבת'.
צאצאיו:
א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.

אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים, נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט, ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.
צאצאיו: