רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ

ברוך דיין האמת

בבני ברק נפטר אתמול, יום ראשון, ט' שבט תשע"ז, הגאון החסיד רבי משולם זושא לוריא, דיין דחסידי ויזניץ.

רמ"ז נולד ברומניה, עת גרה שם משפחת בית אביו, בשנת תרפ"ט. אביו כיהן כרב בעיירה קטנה בשם אדמוש. בבחרותו, לאחר מאורעות השואה אז נהרג אחיו שלמה הי"ד, חזרה משפחתו לארץ ישראל, אל עיר הקודש טבריה.

כאן, בארץ ישראל, נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ, בצל קדשו של בעל האמרי חיים, ומני אז, דבק בחצר הקודש ויז'ניץ. והיה האמרי חיים מתבטא בפני אביו, עליו ועל אחיו, חמשה חומשי תורה שיש לך - שוים יותר ממליונים.

רבי משולם זושא לוריא לצידו של האדמור מויז'ניץ

אחר שנסמך להוראה על ידי הגר"ש וואזנר, נתמנה על ידי האמרי חיים לכהן כאב"ד של חסידי ויז'ניץ בבני ברק,] תפקיד אותו נסע למעלה מיובל שנים. ומני אז, היו מתיעצים איתו החסידים, והאדמורים לדורותיהם בכל ענין של הלכה. גם תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים של ויז'ניץ היו באים להיבחן אצלו בהלכה.

בתקופה האחרונה חלה, ואתמול כאמור נפטר. ללווייתו שהתקיימה אמש, קרא האדמו"ר מויז'ניץ לכלל חסידי ויז'ניץ ובחורי הישיבות שלה, להשתתף בלוויה.

על משפחת לוריא מצפת, כבר כתבנו בעבר, וכעת נתמקד ביחוס אבותיו של רמ"ז.

• אביו, רבי אהרן יוסף לוריא, נולד בצפת בשנת תרנ"ד, ולמד בישיבותיה, בבחרותו כאשר נסע אביו לרומניה, נצטרף אליו, ואף שם למד בישיבה,
  

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

רבי זאב טברסקי מרחמסטריבקא

היום מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמיסטריווקא, משום כך, נפרוט בזה את מגילת יוחסין המגעת לגזע טשערנוביל ועוד קדושים וצדיקי עליון.

רבי זאב נולד ה' אדר תר"י. בזיווג ראשון נשא את מרת בת שבע בתו של שאר בשרו האדמו"ר רבי ישעיהו משולם זישא טברסקי מטשערנוביל, אולם היא נפטרה אחר כשנתיים בלא צאצאים. ובשנית נשא את זוגתו הרבנית מרת צפורה ברכה [נפטרה יח תשרי] בת ר' יעקב שמשון חודרוב מבאהאפלי. רבי זאב שימש ברבנות בכמה קהילות ברוסיה, ובאחרונה היה רב בעיר טולטשין שבאוקראינה. בשנת תר"צ לערך עלה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו, וישב בירושלים יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא [האח הנוסף ר' מרדכי, כבר נפטר כעשר שנים קודם לכן, כחודש לאחר שהוכה בידי פורעים ערבים בחוה"מ פסח תר"פ], עד לפטירתו ביום כ' סיוון תרצ"ז. בלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל, רבני ירושלים, וקהל עצום של אלפי איש. לפי מנהג החסידים לא נשאו כל הספדים. לאחרונה נתגלו מכתבי ידו כתבים עה"ת, דרשות ושו"ת ונערכו להוציאם לדפוס.

עץ משפחת אבותיו,

אביו האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.

אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל, נולד תק"ל, נפטר כ' אייר תקצ"ז ומנוחתו בכפר אגנטובקא הסמוך לקייב. תורת נדפס בספר 'ליקוטי תורה'.

אביו הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל בעל מאור עיניים ומעלה בקודש.

רבי יוחנן מרחמיסטריווקא היה חתן רבי פנחס מקאלק בן הרה"ק רבי זאב מזיטאמיר בעל אור המאיר, ומעלה בקודש.

רבי פנחס מקאלק חתן הרה"ק רבי צבי אריה מאליק, ומעלה בקודש.

רבי מרדכי מטשערנוביל, היה חתן רבי דוד לייקעס, מתלמידי הבעל שם טוב.

יחוס משפחת חותנו

חותנו האדמור רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי, נולד תקצה לערך, ומסופר עליו שהיה מצאצאי הסבא קדישא משפאלי, אולם לא נודע היכן הוא משתלב בעץ המשפחה. זוגתו מרת חנה סימא ע"ה.

אביו רבי יהושע אלעזר חודרוב מברדיטשוב, זוגתו מרת ציזא חנה.

אמו, היתה בת אחות של הרה"ק רבי אליעזר ליבר הגדול מברדטישוב, ור' יהושע אלעזר נתגדל בביתו.

מרת חנה סימה הנ"ל

אביה האדמו"ר רבי גדלה אהרן מסקוליבקה בעהמ"ח חן אהרן

אביו האדמו"ר רבי יצחק יואל מליניץ

אביו הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ומעלה בקודש.

צאצאיו,

• רבי נחום משה טברסקי אב"ד דק"ק קאוולא הי"ד, חתן דודו רבי יעקב לייב טברסקי מטריסק, נהרג בשואה בשנת תש"ג. [מכתב ממנו בענין ירושת אביו פורסם בקטלוג קדם 2]. שתי בנים היו לו, א. רבי יוחנן טברסקי הי"ד, זו' מרת יענטא בת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז.

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

כבוד קדושת האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בבני ברק נפטר הלילה האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ. בן תשעים וחמש שנים היה במותו, וכמעט ארבעים שנה [פחות שבועיים] שימש כאדמו"ר מויזניץ. שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מאז שנת תשמ"ט.

האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בי"ג סיוון תרע"ו נולד רבי משה יהושע בגרוסוורדיין, שם גר אביו האדמו"ר רבי מאיר חיים הגר מויזניץ בעל האמרי חיים. בשנת תרצ"ד והוא עדיין בחור, נתמנה על ידי אביו לכהן כאב"ד וילחוביץ הסמוכה, ביום ב' ניסן תש"ב נשא לאשה את הרבנית מרת לאה אסתר לבית פאנעט. שנתיים לאחר מכן עלו לארץ הקודש, והקים עם אביו את קרית ויזניץ בבני ברק. כאמור, ביום ט' ניסן תשל"ב כאשר נפטר אביו, נתמנה לכהן כאדמו"ר לקהל חסידי ויזניץ בבני ברק, תחת הנהגתו גדלה החסידות והתרחבה. בשנים האחרונות חלה, וכמעט שלא תיפקד, הלילה כאמור, אור לכ' אדר תשע"ב נפטר רבי משה יהושע בביתו שבבני ברק. זכותו יגן עלינו.

יחוס משפחתו

האדמו"ר כאמור, היה ממשיך דרכם של אדמורי ויזניץ לדורותיהם, ומשכך לא הייתי צריך לחקור ולחפש אחר אילן יוחסין שלו, כי הדברים ידועים ומפורסמים על ידי חסידיו, ורק הוצרכתי להעתיק את הדברים ולהעלותם על גבי הפורום.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל האמרי חיים מויזניץ. נפטר ט' ניסן תשל"ב.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ישראל הגר בעל האהבת ישראל מויזניץ. נפטר תרצ"ו.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ברוך הגר בעל האמרי ברוך מויזניץ. נפטר תרנ"ג.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר בעל הצמח צדיק מויזניץ. נפטר תרמ"ה.

רבי יוסף (אריה) לייב מאירוביץ

הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.

הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי.
וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער, בן רבי משה אריה הנ"ל.
[כפי הנראה לא היה בן אחר בן לרבי יהונתן בנימין, והיה נכדו בצורה אחרת, ומלבד זאת היה בן אחר בן לרבי משה אריה מבן אחר].


רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר.
בהגיעו לפרקו, בשנת תרס"א, נשא לאשה את מרת אלטה יהודית, בת הרב יוסף לייב מאיעראוויטש (מאירוביץ) ממיידאן.

בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו.

פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.

לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד.
ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל.

מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.


כאמור, חותנו של רבי משה דוד אסטרייכר, היה רבי יוסף אריה הלוי מאירוביץ ממיידאן.

ימלבד בתו מרת אלטה יהודית הנ"ל, היו לו שלשה בנים.

האחד, הוא ר' פנחס אליהו מאירוביץ ממיידאן, ושם זוגתו מרים, הורי ר' דוב מאירוביץ מבערגסאז -  אנטוורפן.
השני, הוא ר' יהודה מאירוביץ, מסיגעט.
השלישי הוא ר' מאיר צבי מאירוביץ ממונקאטש.

כל הנזכרים כאן, מצאצאיו של ר' יוסף אריה, נספו בשואה, הי"ד. [להלן דף עד שנמסר על ר' מאיר צבי מאירוביץ על ידי בתו, ונמצא במאגר של יד ושם].

על פי המקובל במשפחה, ר' יוסף אריה היה בן אחר בן (שמונה דורות) עד לרבינו דוד הלוי סג"ל, בעל ה'טורי זהב', - הט"ז.

האם יש מי שיודע לסדר את השתלשלות היחס?

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.

רבי יוסף אב"ד פודקאמין או אב"ד זלאטשוב?

מי היה סבו של הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב?

בשבוע שעבר העלינו כאן שאלה אודות יחוסו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב, אבי משפחת ערבליך המפורסמת עד ימינו. ומצאצאיו ישנם עוד הרבה משפחות, הגר, שפירא, רבינוביץ, ציינוירט, ועוד, ובהם רבנים ואדמורים מפורסמים.

כתשובה לשאלתי, הפנה את תשומת לבי, ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין, ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, שבאחת מכתבותיו האחרונות במדור ויתילדו בעיתון המודיע, הוא נגע בשאלה זו, וכך הוא כתב בעיתון:

‫יחוסו של הרבי ר' משה לייב מסאסוב, נכתב על ידי החוקר הבקי ביוחסין, רבי אברהם איטינגא מדוקלא, במגילת יוחסין שנדפסה בספר: "תורת מנחם" מונקאטש תרס"ג.

‫בין היתר, הוא מייחס את הרה"ק הרבי ר' משה לייב מסאסוב, כבנו של "הרב הגדול מו"ה יעקב ‫מבראד, בן הרב הגאון הצדיק מו"ה יוסף אבד"ק זלאטשוב, נכד לאא"ז הרב הגאון רשכבה"ג מו"ה‬ ‫יהושע העשיל זצ"ל אבד"ק קראקא הנודע בשם קדשו רבי ר' העשיל".‬ ‫ובהערה ד' מוסיף אודות ר' יעקב: "הי' נקרא בבראד בפי כל בשם 'ר' יעקב ר' איציק ר' ארונש‬ [אהרן'ס. נא"ו], על שם חותנו ר' איציק הנזכר, שהי' מצד אמו נכד להג"מ יעקב שור אבד"ק בריסק‬ ‫דליטא, ומצד אביו להג"מ שמואל סג"ל אבד"ק רישא, נכד הגאון מגיני שלמה, ובשם הגדולים‬ ‫החדש חלק א' אות י' סימן קע"ד כתב שאבי הרה"ק מו"ה משה לייב זצ"ל הי' הג"מ יעקב אבד"ק‬ ‫איטינגא, וטעות גדול הוא". עד כא לשונו לענינינו.‬

‫יש לציין שקשה להטיל ספיקות בבקיאותו של ר' אברהם איטינגא ביחוסו של רבי יעקב‬ ‫מבראד אבי הרבי ר' משה לייב, מחמת שר"א גר בבראד, והכיר היטיב את תולדות גדוליה, וראה‬ ‫והתבונן בנוסח מצבותיה , כידוע לכל מי שעסק בכתביו של ר' אברהם.‬

‫מכאן והלאה, יש להעמיק ולהרחיב עוד בגודל יחוסו של רבי משה לייב למעלה בקודש. ע"כ.

‫

רק אוסיף עוד על דבריו של הרב ווקשטיין, ואכתוב, כי רבי אברהם איטינגא אף כתב [או תכנן לכתוב] ספר מיוחד על תולדות חכמי בראדי, בשם 'אנשי מופת', והוא מזכירו פעמים רבות בכתביו. אכן, אין בקי כמותו בתולדות חכמי בראדי, והנראה שגירסתו היא הנכונה, ולא כפי הגירסא שהבאנו שאביו של ר' יעקב, היה ר' יוסף אב"ד פודקאמין.

נותר לנו אם כן, לברר, מי היה ר' יוסף אב"ד זלאטשוב? כיצד היה מצאצאי הרבי ר' העשל מקראקא?

עוד צריך לברר אודות חותנו של ר' יעקב, אבי אמו של ר' משה לייב מסאסוב, הוא רבי איציק ר' ארונש מבראד, נכתב אודותיו שמצד אביו היה נכד ר' שמואל הלוי אב"ד מעזריטש ורישא, ומצד אמו היה נכד ר' יעקב שור אב"ד בריסק. האם יש מי שיודע את יחוס אבותיו המדוייק של ר' איציק זה?