יום שבת, 31 בדצמבר 2011

עץ משפחת נבון מירושלים

בשבת מלאו מאה ושישים שנה לפטירתו, של הגאון רבי בנימין מרדכי נבון, מחבר 'בני בנימין', שכיהן כראב"ד ירושלים, ועמד בראשות מספר ישיבות בעיר הקודש. למרות שרבי בנימין מרדכי נפטר ערירי בלא שהשאיר אחריו צאצאים, נערוך כאן אילן יוחסין למשפחת נבון המעטירה, ששוכנת בירושלים כבר מאות שנים והוציאה מקרבה תלמידי חכמים גדולים, וביניהם אף כאלו שכיהנו בתפקיד הראשון לציון.


רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים לאביו רבי אפרים נבון, ולאמו מרת אלישבע, מלבד האמור עליו לעיל, היה מקובל גדול ומראשי ק"ק בית אל, וגם נתמנה להיות עובר לפני התבה כי היה מטובי המכוונים. בנו חורגו העיד עליו,
לא עבר עליו חצות עת דודים, תורת אמת היתה בפיהו, מחצות ואילך עד אחר אור הבקר שקע בתלמודו, ותמיד כל היום עסוק בצרכי צבור ותלמודו בידו, אם אמרתי אספרה גודל רחמנותו ורוב צדקותיו תרומותיו וכו', לא יסופר ולא ישוער אחת ממאה, מעיד אני עלי שמים ארץ, כי מיום אשר נכנסתי בהיכלו צעיר רך בשנים הייתי, מצאתי שני יתומים בחורי חמד למדנים סמוכים על שלחנו, ושלש אלמנות במרום קנו, אוכלות משלו וכמה יתומים ויתומות יושבים בצלו והוא מכניסם לחופה.

בשנת תר"ג הביא לדפוס את חלק ב' מספר 'נחפה בכסף' לזקנו רבי יונה חנון נבון.

בצעירותו נשא אשה, ונולדו לו ממנה שני בנים, אך התאלמן מרעייתו זו, ואף שני בניו נפטרו. ביום ט"ו תמוז תקפ"ח, נשא לאשה את אלמנתו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, וגידל את בנה הצעיר, שברבות הימים היה אף הוא הראשון לציון בירושלים, הוא רבי יעקב שאול אלישר, אודותיו כבר הרחבנו בעבר, בשלושה מאמרים מפורטים על יחוס משפחת אלישר, התעלומה - האם הראשון לציון ממשפחה אשכנזית, והפתרון - מגילת היוחסין אינה מדוייקת.

בשל היותו ערירי, קרא רבי בנימין מרדכי את ספרו 'בני בנימין'. ספרו זה נדפס בשנת תרל"ו על ידי בנו החורג רבי יעקב שאול אלישר, שהוסיף עליו מחידושיו תחת השם 'קרב איש'.

אף שסירב להפצרות חבריו להתמנות כראשון לציון, בשנת תר"ט נתמנה כעוזרו של הראשון הראשון לציון רבי יצחק קובו, ולמעשה סמכויות רבות היו בידיו.

רבי בנימין מרדכי נפטר בירושלים בהיותו כבן ששים וארבע שנים, ביום ה' טבת תרי"ב, והובא למנוחת עולמים על הר הזיתים מול מקום המקדש.


אילן יוחסין למשפחת נבון

אביו של רבי בנימין מרדכי, היה רבי אפרים נבון, מחכמי ירושלים. רעייתו היתה מרת אלישבע לבית מונדבי. רבי אפרים חתם עם חכמי ירושלים על מספר תקנות בשנים תקמ"א – תקס"ו. ובשנת תקס"א הסכים על ספר 'דין אמת', שחיבר שאר בשרו רבי יצחק נבון מקושטא. מעט מחידושיו של רבי אפרים נדפסו בספרו של אביו 'נחפה בכסף'. בשנת תקנ"ב, יצא בשליחות דרבנן לאסוף כסף לטובת חכמי ירושלים. ובדרך שליחותו בחו"ל הדפיס את ספר גט מקושר לאביו. מכיוון שמקום קברו לא מצוי בהר הזיתים, משערים שיצא לשליחות פעם נוספת ונפטר בחו"ל.

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

האדמור מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן


בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו,

רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן רבי חיים יצחק קאהן מיחוסי כהונה, הוא נפטר בשנת תרנ"ז, ואלמנתו מרת דבורה סעריל עלתה לארץ ישראל עם בניה ברוך ואהרן דוד.


ר' אהרן דוד קאהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה דייטש מקרעטשניף הי"ד. הוא הכין לדפוס את ספרו של אביו 'נפש דוד' בשנת תרפ"ט. הוא גר בסיגעט, וכיהן בה כעין אדמו"ר, ונקרא על מקום מגוריו הקודם – קרעטשניף.  עוד אודותיו ואודות אביו הרחבנו בעבר במאמר על ר' יצחק אייזיק מסטרי.

אביו רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף והגליל, בעהמ"ח נפש דוד על התורה, מחסידי רוזין וטשארטקוב. נודע כמתמיד גדול ודרשן מפואר, מסופר כי ברכותיו נתקיימו. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ותשובות אליו, מופיעות בשו"ת שואל ומשיב, שו"ת בית שלמה, שו"ת מנוחת אשר ועוד. נפטר בקרעטשניף תרל"ט, ושם מנוחתו כבוד, זוגתו מרת שיינדל לאה עלתה לארץ ישראל אחר שנתאלמנה ממנו, ונפטרה שם, ל' כסלו תרמ"ו.
האדמור מתולדות אהרן

אביו רבי יוסף יואל דייטש אב"ד דק"ק מאניסטריץ וחאדרוב, בעהמ"ח 'יד יוסף', תלמידו של רבי יהושע באב"ד אב"ד טארניפאל. ובצעירותו כיהן כדיין שם עד שנת ת"ר לערך, אחר כך כיהן כאב"ד מאנסטרישץ, ובאחרונה היה אב"ד חאדרוב, שם אף נפטר ביום ח' אלול תרי"ג. זוגתו [השניה, ראה להלן] מרת רחל האריכה ימים אחריו, ונפטרה כ' תשרי תרמ"ט. יש אליו תשובות רבות בשו"ת חתם סופר ועוד. בניו, ר' דוד נתן דייטש הנ"ל. ר' שמעון דייטש. ר' משה ממונסטרישץ, אשר התכתב בהלכה עם הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.


על פי כתב יוחסין שהוזכר בויתילדו 80, היה ר' יוסף יואל, ממשפחתו של האהל דוד רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. וכפי הנראה, היה ר' יוסף יואל בן אחיו של ר' דוד. ומשכך, עולה יחוסו מעלה בקודש אל גאוני משפחת דייטש, ויש עוד להרחיב ולבסס את עץ המשפחה.


יום שני, 19 בדצמבר 2011

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ


חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.
מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב


מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.
הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.
רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.
צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

  • בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.
  • בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 
  • בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז,

יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

יחוסו של רבי בערל שוורצמן זצ"ל

שלושים יום עברו מאז פטירתו של הגאון הנודע רבי דב בערל שוורצמן ראש ישיבת בית התלמוד זצ"ל.

ר' דוב בער נולד בנעוועל שברוסיה, בשנת תרפ"ב לערך, אחר כך עלו הוריו לארץ ישראל והוא עמהם, בבחרותו למד בישיבת כנסת ישראל - חברון ונחשב לאחד מטובי הבחורים, ככזה, נבחר בשנת תש"ו על ידי הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד להיות חתן לבתו היחידה. בהיותו בארצות הברית הרביץ תורה בכמה ישיבות. בנישואיו השניים נשא לשאה את בתו של עו"ד מאיר [מתיו] מולר מראשי הקהילה היהודית בפריז. לימים עלה לארץ ישראל, והקים בה ישיבה גדולה, היא ישיבת בית התלמוד, אשר העמידה תלמידים רבים, באותם הימים, כיהן בישיבה גם הגאונים רבי יצחק הוטנר זצ"ל והמשגיח היה הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון. 
רבי בערל שוורצמן במערת המכפלה
גם כאשר ישיבתו הצטמקה, המשיך להחזיק ולרבות תורה, בהחזיקו בבנין הישיבה, מספר כוללים וישיבות. רבות סופר על גאונותו הנפלאה, אך סיפור אחד ששמעתי מדרכיו, מורה גם על ענוותנותו וגם על שקיעותו העצומה בלימוד. באחת השנים בתחילת הזמן, ניגש בחור ושאל אותו שאלה על המסכת החדשה, ור' בערל לא הצליח לתרץ לו את השאלה כדבעי, נטל ר' בערל גמרא, ושלשת כרכים של מפרשי המסכת, רמב"ן, רשב"א וריטב"א, והסתגר למשך מספר ימים בקבר שמואל הנביא, שם ישב ולמד את כל המסכת מתחילה ועד סוף, ורק לאחר מכן חזר לישיבה. ר' בערל האריך ימים קרוב לתשעים שנה.

כמנהגנו, נעסוק במשפחתו, ונבאר את שלשלת יחוסו.
עץ משפחה מסודר, מתחיל כמובן בהורים, והורי ההורים, ואכן גם אנו נעסוק אך ורק באבותיו של ר' בערל, ולא נתייחס כעת אל משפחת חותנו הגאון רבי אהרן קוטלר, אשר עוד חזון למועד להרחיב גם אודותיה. [ואת משפחת חותנו זקינו הגאון רבי איסר זלמן מלצר כבר הזכרנו כאן בבלוג כאשר כתבנו על רבי יהודה עמיטל].

וזה סדר יחוסו, אביו של ר' בערל, היה רבי יהושע זאב שוורצמן,

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

המגיד מדובנא ומשפחת גרוזובסקי

הזכרנו במאמר הקודם, את עץ המשפחה של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, אומנם, עדיין לא השלמנו את מלאכת המחקר על משפחתו, ונותרו כמה נקודות שעדיין לא נגענו בהם. תחילה, נחזור ונפרט בקצרה את יחוסו של ר' ראובן בן אחר בן. ר' ראובן היה בנו של ר' שמשון גרוזובסקי דיין במינסק, בן ר' יצחק גדליה משגיח בת"ת במינסק, בן הגאון ר' נחום אב"ד לובאטש, בן ר' משה אב"ד זיטל.
לר' משה היה בן נוסף ושמו ר' חיים אב"ד סערהייא. ולר' נחום היה בן נוסף, ר' אליהו חיים רבינוביץ אב"ד טורעץ מחבר אדרת אליהו.

מקובל כי ר' נחום אב"ד לוביטש הנ"ל, היה שני בשני עם רבי יעקב קראנץ, המפורסם בכינויו המגיד מדובנא. עוד שתי מסורות יש במשפחה, לפיהן, אמו של ר' נחום היתה אחותו של הגאון הצדיק ר' דוד אב"ד טיקטין, והתיחס כנין ונכד לשר שאול וואהל. ור' נחום עצמו היה ממשפחת אייזנשטאט, והיו עשרים ושנים דורות רבנים ויחוסם עד רש"י. עוד היה ר' ראובן מספר כי יחוסו גדול משל רעייתו, כי הוא מצאצאי קדושי ראזינאי.
על פי עץ משפחה, שפרסם איזה חוקר גנאלוגיה באתר הFTJP  ר' משה הרב בזיטל, היה בנו של מרדכי ברוך גרוזובסקי, שנפטר 1809 במינסק, בן לייב שנולד בערך 1715. לליב היו אח ואחות, האח שמו יוסף, והאחות שמה לאה אמו של המגיד מדובנא.
ואולם, זה כנראה אינו נכון או לפחות לא מדוייק, כי אינו מסתדר עם המסורות שנכתבו בידי בני המשפחה.

נצטט כאן, את דבריו של ר' אליהו חיים אב"ד טורעץ הנ"ל, בסוף הקדמתו לספרו 'אדרת אליהו', 
בן אדוני אבי מורי ורבי הרב המאוה"ג המפורסם בתורתו ויראתו (וגם היה לו יד ושם בכתבי חכמי האמת ז"ל) מורינו הרב נחום זללה"ה אשר היה אב"ד ומ"ץ בק"ק לובטש ובק"ק קארעליטש ובק"ק טורעץ, ואבי אבי היה הרב הג' מ' משה ז"ל א"ב דק"ק זיטול וזקני ר' משה הנ"ל היה אחי הרב הגאון הג' בנגלה ובנסתר מ' חיים ז"ל אבד"ק שירייא ובזקנתו היה מ"ץ בק"ק  וילנא בימי הגאון הק' ר"א ווילנער ושמעתי מאבי ז"ל שדודו הגאון ר' חיים הנ"ל הלך גלות עם הגאון הק' החסיד מוהר"א ווילנער ז"ל וקבל דודו מוהר"ח הנ"ל הרבה סתרי תורה מהגר"א הנ"ל. והדרשן הג' ר"י דובנער היה שני בשני עם אבי שהיה בן אחות זקני הרב הג' מ' משה מזיטול ואם אבי הצנועה מרת דבורה היתה אחות הרב הגאון הצדיק מ' דוד אבד"ק טיקטין ור"ד הנ"ל היה נין ונכד של הגאון השר ר' שאול וואהל.

נלך אם כן, לברר אודות המגיד מדובנא, תולדותיו נכתבו בידי תלמידו, שהוציא לאור את ספריו, הוא ר' אברהם בערוש פלאם, וכך הוא כותב בהקדמה לספר 'אהל יעקב', 
הצדיק הזה נולד בעיר זעטיל בחבל וילנא, אביו הרב ר' זאב הי' חוזר ע"פ כל ש"ס משניות, אמו הצדיקת מרת הינדא היתה בת הגאון הקדוש מו"ה נחום אב"ד דק"ק קאברין ז"ל, אחיה הגאון מו"ה משה נ"ע נשא את בת אחותו מרת דבורה בת אשה הינדא הנ"ל, אחיו של הצדיק, הגאון מו"ה שמחה אב"ד דק"ק וואלקאמיר ז"ל דודו הרב הגדול מו"ה גדלי' הי' מגיד בק"ק איסוויז [אולי צריך להיות ניסוויז], אחותו של הצדיק חי' ע"ה היא אמו של הגאון הגדול המפורסים מו"ה יעקב צבי אב"ד דק"ק סיסלאוויטש, הגאון הגדול המפורסם מו"ה דוד אב"ד דק"ק נווארדוק ז"ל זוגתו היתה נכד אחותו של הצדיק הזה נ"ע.

ובכן, אם נשווה את תוכן דברי ההקדמות הללו, ברור לנו דבר אחד, אמו של המגיד מדובנא, ששמה היה הינדא, היתה אחות של ר' משה אב"ד זיטל, ואשתו של רבי משה שמה היה דבורה. אלו שתי הנקודות היחידות המוסכמות על שתי ההקדמות הנ"ל. אומנם, בכל אחת מהן יש פרטים נוספים, שאינם מופיעים באחרת, על פי ההקדמה לאדרת אליהו, דבורה היתה אחות של ר' דוד אב"ד טיקטין נין ונכד לשר שאול וואהל. ולפי הקדמת אהל יעקב, היתה דבורה בת של הינדא ור' זאב מזעטיל. והיתה אחותם של המגיד מדובנא ושל ר' שמחה אב"ד וילקומיר, ושל מרת חיה אמו של רבי יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. עוד מתברר מהקדמת אהל יעקב, כי ר' משה אב"ד זיטל (ואחותו  מרת הינדא) היה בנו של ר' נחום אב"ד קוברין, [מה שאכן סביר, על פי שם הבן ר' נחום אב"ד לובאטש].
*  *  *
דא עקא, שמעט קשה לחקור לברר את כל המסורות, ולהעמיד עץ משפחה ברור ומסודר, כי חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי על אף אחד מהרבנים הנזכרים כאן, שום מידע אחר. לא על ר' דוד אב"ד טיקטין, ולא על ר' שמחה אב"ד וילקומיר, לא על ר' נחום אב"ד קוברין, ולא על ר' יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. גם על ר' חיים אב"ד סערהייא, לא מצאתי ידיעות על משפחתו.