רבי חיים בצלאל פאנעט

בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.

נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.

רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.

בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.

יחוס אדמורי באבוב - תגלית מעניינת

אילנא רברבא דבית באבוב קאמניקא והמסתעף, מתפאר ביחוס אל ר' נפתלי גראף, במאמר שלפנינו יוודעו אודותיו ואודת משפחתו פרטים נוספים.

פורומים באינטרנט, יכולים להוות מקור מידע חשוב מאד לעוסקים בחקר השורשים המשפחתיים, ובבניית אילן יוחסין.

גם חוקרי היסטוריה מכל סוג שהוא, יכולים דרך הפורומים לקבל מידע מגוון, ממסמכים למיניהם שנסרקים ומועלים בפורומים. [ולא דוקא בפורומים]. אחד מן הפורומים המוצלחים לדעתי, הוא פורום שורשים משפחתיים בתפוז. הפעם אסקור, מסמך ישן שהועלה שם בפורום לפני כמה חודשים, על ידי חוקר ותיק ומנוסה בשם דב הכהן, שאומנם בקיא היטב בתולדות יהודי טורקיה, אך לא ידע לזהות את טיב האוצר שברשותו. בעזרת חברי הפורום, התברר כי מדובר במסמך בו מתוארת משפחתו של אחד מאבות רועי החסידות לפני כמאה ושמונים שנה.

משפחת רבי נפתלי נתן הירש גראף

וזה פענוח המסמך:

הנני[?] ...

נפתלי ...[נתן] הלוי

גראף עם אשתו

היקרה אשת חיל

הצנועה מרת רחל

בתם הרבנית הצנועה

מרת חנה [גול]דה אשת

הרב הגאון ... מוהר"ר

שלום הלוי ראזען פעלד

עם בניהם: הרבני המופלג

חיים הלוי גראף עם אשתו

דינה פעריל עם בניהם: הבחור

החשוב דוב ... הלוי גראף

הבחור החשוב יעקב הלוי גראף

הבחור החשוב ..אל הלוי גראף

הבתולה ... ... ... ...

וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך

למטה, מצוייר כד (סמלם של הלויים), וכתוב מתחתיו, וזאת אשר ללויים.

ולידו מצויירים צבי ואריה, ומתחתיהם כתוב, הוי רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

מה אני לומד מהמסמך?

משפחת הלטובסקי בירושלים, מצאצאי הבעל שם טוב?

משפחת הלטובסקי, היא אחת המשפחות הותיקות בירושלים.

להלן שאלה שהגיעה מאחד מן הקוראים.

ראש המשפחה, רבי מנחם מנדל הלטובסקי, מקרמנטשוק, מחסידי האדמורים לבית קארלין, נפטר בשנת תרמ"א.
רעייתו מרת שפרינצא, שהיתה מגזע האדמורים מקרלין (אביה, ר' יהושע העשל הלוי, היה חתנו של ר' ישראל מאוסטראה, שנשא לאשה את האלמנה מרת פערל בתו של האדמור רבי אשר מסטאלין, בנו של הרב הקדוש רבי אהרן הגדול מקרלין), עלתה לארץ זמן קצר לאחר פטירתו, עם שני בניה יוסף משה ויהושע העשל.
דווקא הבן הצעיר, יהושע העשל, הוא זה שנתפרסם יותר בירושלים, והיה אחד מחשובי חסידי קרלין בירושלים, ומלמד תורה לתינוקות של בית רבן בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. נכדו רבי אהרן רוזנפלד, היה לימים האדמור מפינסק קרלין.
הוא נשא לאשה, את מרת איטא מונטשא, בת דודו ר' אשר הלוי חנהליס, מצפת.

ר' אשר חנהליס, היה בן ר' יהושע העשל הלוי הנ"ל, וממילא אף הוא צאצא לאדמורי קרלין.
אשתו של ר' אשר היתה בתה של האשה המפורסמת מרת חנה. אמה של חנה, היתה האשה הצדקת מרת ריבהלע בת בתו של הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז, וממילא מצאצאי הבעל שם טוב.

אומנם, לר' אשר חנהליס, היתה גם אשה שניה, שלא פורסם עליה מיהי.

לא ברור גם, האם איטא מונטשא, אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, נולדה לר' אשר מאשתו הראשונה, או שמא מאשתו השניה.

אשמח לכל מידע, אודות אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, ונשותיו של ר' אשר חנהליס, מה היה שמותן.


המעוניין לפרסם כאן שאלה, יכול ליצור עמי קשר, בכתובת המייל, btoladot שטרודל gmail.com

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

• ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.

• ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.

• מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

• מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.

• מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

• ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

• ברוך

• בילה.