‏הצגת רשומות עם תוויות פרנקל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרנקל. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 בינואר 2017

רבי נפתלי הירצקא פרנקל זכר צדיק לברכה

הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, נפטר הלילה לאחר מחלה קשה.
רבי נפתלי נולד ביום כ' תמוז תרצ"ט בעיירה מאקאווא שבהונגריה, ונקרא על שם אבי זקנתו רבי נפתלי הרצקא הרצוג. אחר השואה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, ישיבתו של הגאון רבי ישראל משה דושינסקי. נשא לאשה את בתו של הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין רב דחוג חתם סופר וראש ישיבת כולל שומרי החומות בירושלים.
בהלכה, היה תלמידו של רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, ונתמנה על ידו להורות בבית ההוראה שעל יד העדה החרדית. אחר כן מילא מקום חותנו כרב קהילת חוג חתם סופר בירושלים, ומנהל הכולל שומרי החומות. בשנת תשס"ו נתמנה כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. לאחרונה עבר אירוע מוחי, ואושפז כמה חודשים בבתי חולים, עד שנפטר הלילה, אור לה' טבת תשע"ז בבית החולים לניאדו בנתניה. מתורתו הביא לדפוס לפני שנים מספר, את ספרו אמרי בינה.

וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי יהושע פרנקל ממאקאווא, נולד בדאראג בשנת תרנ"ז, נפטר ד' כסלו תשל"ב בירושלים. זוגתו מרת הינדא לבית וינברגר, נפטרה כ"ז תמוז תשמ"ז.
אביו, רבי אליעזר פרנקל, זוגתו מרת אסתר לבית הורוביץ.

יום שני, 22 בפברואר 2016

הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי


אמש נפטר בירושלים הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי, ראש ישיבת ערלוי, וממלא מקום אבותיו כגאב"ד ערלוי, או כפי שכונה בשנים האחרונות, האדמו"ר מערלוי.

רבי יוחנן נולד בשנת תרפ"ד בעיר ערלוי, בבחרותו למד אצל אביו בעל היד סופר, ואצל זקנו בעל ההתעוררות תשובה, ובישיבה שיסד זקנו השני רבי משה יוחנן שיינפלד בעיר ער-מיהאלפאלווא.

לאחר מאורעות המלחמה, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרים, בת רבי יעקב פאלל מק"ק צעהלים - פאפא, הוא היה נכד אחותו של החתם סופר. הרבנית עברה את כל מאורעות השואה באושוויץ, נפטרה ביום י"ז שבט תשנ"ט.

בשנת תש"ז הקים מחדש ישיבה לבחורים בעירו ערלוי, ובמסירות נפש ישבו ועסקו בתורה במשך כמה שנים. ובאלול תש"י, עלה עמם לארץ ישראל. לפני עלותו לארץ ישראל, דאג לברר אם יוכל להעלות עמו את תלמידי ישיבתו, ולהמשיך להחזיק את הישיבה גם בארץ ישראל.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, השתלב בישיבתו של ש"ב הרב מפרעשבורג, ולאחר כמה שנים, חזר ופתח ישיבה, וקראה אהל שמעון על שם זקנו רבי שמעון סופר מערלוי.

שנים רבות ניהל את ישיבתו, ותלמידי הישיבה דבקו בו באהבה, וכך נוצרה סביבו קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים. את עדתו ניהל בסגנון דומה לחסידי, והיה מושפע מהרה"ק רבי אהרן מבעלז, בו דבק כאשר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים סמוך לישיבת בעלז.

מלבד פעילותו בישיבה, נשא גם בעול הנהגת הציבור, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שנים רבות.

בליל י"ג אדר א' תשע"ו נפטר, ובשעה זו מתנהל מסע הלווייתו, מהיכל הישיבה בירושלים, אל הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו הגאון רבי משה סופר הי"ד ראב"ד ערלוי, בעהמ"ח יד סופר שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, נדפס לראשונה על ידי רבינו זצ"ל בבודאפעשט בשנת תש"ט. נהרג על קידוש ה' בשנת הגזירה, ביום כ"א סיון תש"ד, יחד עם אביו הקדוש. זוגתו מרת טושענע הי"ד בת רבי משה יוחנן שאנפעלד - שיינפלד נהרגה אף היא באותו יום כ"א סיון תש"ד, עם ארבע בנותיה, חוה רבקה, לאה, גיטל טויבע, ריזל. בנם הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעהמ"ח שו"ת דברי סופר, וספר מחזה אברהם, ניצל בשואה, אך נפטר בהיותו בן עשרים ושש  שנים, ביום כ"ד טבת תש"ח.

  • אביו, הגאון רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, בשנת תרמ"א יסד את הישיבה בערלוי, ובה הרביץ תורה במשך למעלה משישים שנה, עד יומו האחרון. נהרג לעת זקנתו על קידוש ה', ביום כ"א סיון תש"ד והוא בן תשעים וחמש שנה. תולדותיו בספר רבי שמעון חסידא, בתחילה נשא לאשה את בתו של ר' יצחק פריעד, וממנה נולדה לו בת אחת מרת גיטל אשת ר' זאב פרנקל מבודאפעסט, בשנית נשא לאשה את בתו של ש"ב רבי חיים שמואל בירנבוים, והיא ילדה לו שני בנים, רבי עקיבא סופר מלבוב, ורבי שמואל חיים סופר אב"ד זאגראב. בשלישית נשא את מרת מלכה אסתר בת דודו הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר אב"ד קהל שיפשוהל בוינה, וזוגתו מרת גיטל בתו של החתם סופר, היא נפטרה ביום ה' אדר תרצ"א, מנוחתה בעיר ערלוי.

  • אביו, רבנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, נפטר ביום י"ט טבת תרל"ב. זוגתו מרת חוה לאה בת הנגיד רבי יצחק וייס, נפטרה כ"ד טבת תרנ"ב.

  • אביו, רבנו החתם סופר, מזיווגו השני מרת שרל בתו של הגאון רבי עקיבא איגר.




יום ראשון, 6 ביולי 2014

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.
כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.
לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.
ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.
הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.
וזה סדר יחוסו,
  • אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.

יום רביעי, 18 בספטמבר 2013

הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי

מחר, ביום טוב ראשון של חג הסוכות, ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי. לפיכך כהרגלנו, נכתוב כאן את תולדותיו ואת אילן היוחסין שלו.

רבי מאיר, נולד בשנת תקע"א [כך כתב חתנו ר' אברהם צבי, אולם מעניין שבשם הגדולים השלישי כתב שכשנפטר היה בן תשעים ואחת, ולפי זה נולד בשנת תקס"ג], לאביו הגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד אונגריש בראד. בצעירותו למד רבי מאיר, אצל החתם סופר בפרשבורג, ולאחר מכן, נחשב כתלמיד חבר להגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של הגאון רבי יעקב יצחק פרענקל, היא נפטרה צעירה ביום כ"ב סיון תקצ"ה.

מבין צאצאיו ידוע לי רק אחד, חתנו בן אחיו, רבי אברהם צבי פערלס הרב דק"ק פעטש [פינפקירען], ומקודם כיהן בעיר קעטשקעמעט, מפורסם למגיד נפלא.

  • אביו, הגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד ברודא היא אונגריש בראד, נולד בשנת תקמ"ד בברודא, למד אצל הגאון רבי משולם איגרא, ולאחר מכן נסע לפוזנא, יחד עם ידידי הבחור ר' מאיר אלמאש, ללמוד אצל הגאון הצדיק רבי יוסף חתנו של הנודע ביהודה, בתחילה כיהן בערים גאטיין, שם גם היתה לו ישיבה, וכן בהאליטש, ואייזנשטאט, ומשם עבר לבאניהאד. נפטר ביום ט"ו אב תרי"ד, ומנוחתו בברודא. שו"ת ממנו נדפס בספר בית נאמן על ידי נכדו, עם תולדותיו בקצרה, סיגעט תרסו. מילא את מקומו באונגריש בראד, חתנו, רבי צבי הירש ראטה כדלהלן. זוגתו מרת חיה שרה בת ר' שלמה זלמן בריל, נישאו בשנת תקס"ט, נפטרה בקראלי א' דר"ח אייר תרל"א. צאצאיהם: א. רבי מאיר פערלס הנ"ל. ב. רבי יצחק יהודה פערלס מעיר ווערקווא, אביו של הגאון רבי צבי הירש פערלס אב"ד קיצע. ג. רבי יעקב פערלס דיין בק"ק נאדי קאראלי, זוגתו מרת ליבא בת רבי מאיר נש, הורי ר' אברהם צבי פערלס הנ"ל. ד. מרת פייגלה אשת רבי אברהם פריידער אב"ד דק"ק טשאב-רענדעק. ה. מרת טשארנא אשת רבי אברהם צבי אבעלעס אב"ד שארבאגארד תלמיד החתם סופר, ומוזכר בשו"ת כתב סופר, נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, ביום כ"ד אדר תרל"א. ז. מרת הינדל אשת הנגיד ר' חיים פינטשאף מבודאפעסט, נפטרה כ"ז תמוז תרנ"ה ומנוחתה בכפר שארקויז אוילאק [מפי חוקר היוחסין ר' דובעריש וועבער]. ח. מרת רוזא אשת רבי צבי הירש ראטה אב"ד ברודא על מקום חותנו, נפטר שם בפורים קטן תרכ"ד בהיותו בן ארבעים שנה. [בתחילה היתה רוזא נשואה לר' יוסף בריין ונתגרשה ממנו]. ט. רחל. י. מינדל נפטרה צעירה.
  • אביו, רבי יעקב פערלס היה דיין בברודא, וכיהן כראש ואב בית הדין, נפטר שם בשנת תקפ"ג. צאצאיו: א. רבי יצחק משה פערלס הנ"ל. ב. רבי הירש ברודא ראב"ד ווערבויא, נפטר ח' חשון תרט"ו.
  • אביו רבי משה פערלס.
  • אביו רבי אברהם פערלס.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט



היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.
רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  
היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.
היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.
הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.
חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

יום ראשון, 8 באפריל 2012

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא


אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.
חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.
חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.
כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.
רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

יום שלישי, 27 במרץ 2012

רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא


מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.
רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.
בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.
בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].
גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].
אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.
אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.
אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.

יום חמישי, 5 בינואר 2012

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.
כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".
בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.
פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.
בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.
זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו
אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.
רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.
צאצאיהם:

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן


היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.
 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.
שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:
  • הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.
  • רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

הגאון רבי מנשה קליין זכר צדיק לברכה

בירושלים נפטר הלילה הגאון הגדול רבי מנשה קליין בעל משנה הלכות גאב"ד אונגוואר, והוא בן 88 שנים.

המנוח הדגול, רבי מנשה, נולד לאביו רבי אליעזר זאב מארליווע הי"ד, בחודש ניסן תרפ"ג, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, ובתחילת המלחמה נתמנה על ידי רבו לכהן כרב באונגוואר. בימי השואה סבל ונתייסר רבות במחנות המוות תחת ידי הנאצים ימח שמם. לאחר המלחמה נסע לארצות הברית, שם נתקרב במיוחד לאדמור מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בעל השפע חיים מקלויזנבורג, ולמד מהנהגותיו. נודע כאחד מגדולי הפוסקים, כתביו ההלכתיים מלאים בפסקי הלכות שכתב לכל שואל, ונדפסו תחת השם 'משנה הלכות', ועוד.

בארצות הברית אף נישא לזוגתו הראשונה בתו של האדמור רבי יחיאל גרטנר. והקים בית מדרש גדול על שם קדושי העיר אונגוואר. לימים יסד אף בירושלים קרית מגורים ובמרכזה בית מדרש גדול, ואף להם קרא בשם 'קרית אונגוואר'.

כאמור, הלילה לאחר שלקה בלבו בתחלת השבוע, הלך לעולמו, כ"ט אלול תשע"א. תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.

רבי מנשה קליין זצל (צילום: שעה טובה)
אומנם, יחוסו מצד הוריו של רבי מנשה קליין, אינו ידוע לי בפרוטרוט, מלבד מסורת כללית המספרת כי מצד אביו הוא מתייחס לגזע השר רבי שמשון וורטהיימר מוינה. אבל עץ משפחה של משפחת חמיו, מסתעף ועולה לגדולי עולם.

רבי מנשה היה חתנו [בזיווג שני] של הגאון רבי דוד שלמה פרנקל בעל ה'באר דוד', בן רבי משולם פייש פרנקל רב ור"מ בק"ק דעברצען.בן רבי יעקב מאיר פרנקל, ומעלה בקודש מגזע חסידי אושוואר.

יום שלישי, 1 במרץ 2011

יחוס האחים הרבנים למשפחת וולף

מסורת משפחתית עברה בקרב בני משפחת הרבנים וולף מגליציה, המיחסת את משפחתם, כצאצאים של הב"ח והרבי ר' העשל.

שלשה אחים היו, רבי אלקנה שמואל וולף אב"ד קאלוואריה, רבי ברוך מנחם מנדל וולף ראב"ד בוכניה, ורבי פנחס דוד יהושע העשל וולף ראב"ד וישניצא. אחותם נישאה לרבי יחזקאל פרנקל אב"ד הוסיאטין.

אביהם של האחים הללו, היה רבי נתן אהרן וואלף, הוא כיהן כרבה הראשון של העיר אושפיצין, לא נטל שכר על רבנותו, כי היה עשיר. בשו"ת 'כנף רננה', מר' נתן נטע לנדא אב"ד צאנז (יו"ד ח"א, סי' י"ח), נדפסה תשובה "לידידי הרב וכו' מו"ה נתן אהרן וואלף". רבי נתן אהרן נפטר בשנת ת"ר לערך.

אביו, רבי משה אליעזר וולף אב"ד צאנז, היה מתלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש, נודע למקובל גדול ועושה פלא. נפרסם בשם ר' משה זאוואדער. כיהן כרב בצאנז על מקום זקינו, בזמנו של רבי ברוך לנדא רב דגליל צאנז. האריך ימים, ונפטר בזקנה מופלגת בהיותו כבן מאה ושבע שנים. בשנת תק"פ או תק"ץ.
 אביו רבי יהושע העשל.
אביו רבי משה אב"ד צאנז. הוא כיהן כרבה הראשון של העיר צאנז. במחצית השניה של שנות הת'.

על פי מסורת המשפחה, רבי משה היה מצאצאי הב"ח ונשא את נכדתו של הרבי ר' העשל, בת בנו הגדול יהודה.

*     *     *

והנה, בבואנו לברר את מסורת המשפחה, נלך תחילה אל מה שכותב הסופר רבי מאיר וונדר, בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', חלק ב' עמוד 761. הוא כותב שיש שפיפקו במסורת זו, כי לרבי ר' העשל לא היה בן בשם יהודה. וכלל לא ידוע על היותו מחותן עם הב"ח. ואכן, כל כותבי קורותיו של הרבי ר' העשל במהלך השנים, ובמגילות היחוסין הנפוצות, הזכירו לרבי ר' העשל, בנים בשם מרדכי ושאול ואלעזר אך לא הזכירו בן בשם יהודה לייב. אלו דבריו של וונדר, אך במחקר חדש אפשר לגלות דברים שלא היו ידועים גם לסופרים הגדולים...


יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

משפחת הסטייפלער והחזון איש


סיפר פעם הגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל שבעת היותו אצל מרן בעל החזון איש, עלתה השיחה אודות יחוסו, ואמר ר' דוד שהוא מנכדי הנודע ביהודה, נתחייך החזון איש ואמר לו, בזה"ל: "קענסט אויסרעכנן דעם יחוס ביסטו א אייניקל, איך אויב נישט ביסטו נישט קיין אייניקל" (=אם אתה יודע למנות את היחוס – הינך מצאצאיו, אבל אם לאו אינך מיוחס אחריו), ר' דוד השיב על אתר אני יודע את כל היחוס, והתחיל לפרט את כל סדר היחס עד להנודע ביהודה, החזון איש הקשיב לכל דבריו, והפטיר אחריו ואמר לו – ובחיוך – בזה"ל: "יעצט ווייס איך אז דו ביסט א אייניקל" (=עכשיו אני יודע שבאמת אתה 'נכד'). ספר זכרון לרבי דוד פרנקל, 'זכור לדוד', חלק ב' עמ' רסג.

ובזאת נתחיל לסדר, את צאצאי רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, שלא לפי סדר מסוים. ועוד מודיע אני בזאת, כי כרגיל כאן, אין אני מאריך בשבחיו של כל אחד, כי לא זו המטרה כאן.
  • בנו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המפורסם בקוראי שמו, החזון איש, על שם ספריו, מעולם לא שימש במשרה תורנית רשמית, נולד בשנת תרל"ח בקוסובה, זוגתו הרבנית מרת בתיה בת ר' מרדכי ביי, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, וקבע מושבו בבני ברק, עד לפטירתו בט"ו חשון תשי"ד.
  • בנו רבי מאיר קרליץ אב"ד לעכאוויטש, חתן רבי שלמה הכהן מו"ץ בוילנא, בעהמ"ח 'חשק שלמה' על הש"ס. נאמנו ואיש סודו של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ועמד על ימינו בניהול ועד הישיבות בוילנא, אף הוא עלה לארץ ישרלא וקבע מושבו בבני ברק. שם נפטר בט"ו אדר תשט"ו. אבי הגאונים, רבי שלמה שמשון קרליץ אב בית הדין בפתח תקוה, ורבי חיים שאול קרליץ גאב"ד שארית ישראל. שתי בנותיו הן, מרת שרה אשת רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר [על שם חותנו], ואשת רבי אליעזר אלפא חותנו של הגאון ר' ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר, ובעהמ"ח 'בין המשפתיים'.
  • רבי יצחק זונדל קרליץ, אב"ד קוסובה על מקום אביו, נהרג בשואה בשנת תש"ב, החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". הוא היה חתן רבי ראובן כהן אב"ד נערווא, מגזע בעל הכנסת יחזקאל [חתן ר' לייבצ'יק חריף אב"ד ציטוויאן], שהיה גם חותנו של רבי שבתי פיין.
  • רבי משה קרליץ, חתן רבי פסח פינפער, נהרג בשואה, כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה והיה משופע ביסורים. בעל מחבר 'אור חדש' פירוש על שערי תשובה. בנו רבי פסח קרליץ, בעהמ"ח 'פתח החידוש'. בתו מרת בריינע אשת רבי משה חיים בריסקמן נהרגו בשואה כולם. הי"ד.
  • מרת בדאנה אשת רבי שמואל אליהו קאהן אב"ד אורצה, נספו שניהם בשואה הי"ד.
  • אשת הגאון רבי שמואל גריינימן. הביא לדפוס את ספרי החזון איש, וכן ערך ספר מכתבי החפץ חיים, על התורה, נפטר י"ג אדר תשי"ז. חתנו היה הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.
  • אשת הגאון רבי אבא סוויאטיצקי, אף הוא מילא מקום חותנו והיה אב"ד בקוסובה, נהרג בשואה, ג' אלול תש"א, עם רעייתו. בנו יחידו, רבי חיים סוויאטיצקי, כיהן כר"מ במתיבתא 'תפארת ירושלים' בניו יורק, וחיבר ספר 'עץ חיים', ניו יורק תש"ג.
  • מרת בתיה אשת רבי נחום מאיר ציבוילניק, אב"ד מייסעגאלע. בן רבי יהושע תנחום ציבוילניק. גדול בתורה ונחבא אל הכלים, רב בית הכנסת היליגמן בבני ברק, נפטר י' טבת תשי"ט.
  • מרת פעשא מרים אשת רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אודותיו הארכנו מעט בפעם הקודמת. חתנו רבי שאול ברזם נפטר ו' אייר תשכ"ד ונדפס ממנו ספרי 'זכרון שאול'. חתן נוסף של הסטייפלער, הוא רבי מרדכי שלמה ברמן, מחבר ספרי 'אשר לשלמה', ומרבני ישיבת פוניבז'.
  • עוד ששה בנים ובנות נפטרו על פני הוריהם.
מסופר שהחפץ חיים שאל פעם את רבי מאיר קרליץ במה זכו הוריו לזרע צדיקים כזה? וסיפר לו שאמו נשאלה מכבר על זה, והשיבה: "אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה, מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי".

יום שני, 11 במאי 2009

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

במאמר הקודם, הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף, יחוסו, ופועלו. במאמר זה נתמקד בעץ המשפחה של צאצאיו, המשתלשל משלושת בנותיו.
בנותיו הידועות לנו הם: הבכירה אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, בנו של ר' ישראל מהאלשיץ [שהיה גיסו של ר' שמעון מיערוסלב], אודותיו מצינו נדפס בהקדמה לספר נפש דוד [שחיבר חתנו ר' דוד נתן דייטש] וכך כותב שם נכדו בהקדמה: ולזכרון עולם אזכיר פה גם אשת המחבר היא זקנתי הרבנית הצדיקת מרת שינדל לאה ע"ה (שנפטרה א' דר"ח טבת תרמ"ו מנ"כ בעה"ק טבירא ת"ו) בת הרה"צ הקדוש מוה"ר יצחק אייזיק מסטריא זצוקלה"ה (שנפטר ט' שבט מנ"כ בסטריא) שהוא נכד רבותינו הט"ז והב"ח ורבי ר' העשיל רבו של הש"ך זיע"א והי' חתן הרב הגאון הקדוש מוה"ר צבי יוסף זצוקלה"ה אבד"ק רודניק גיסו של הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצוקלה"ה. ר' יצחק אייזיק היה עובד ה' בלהב קדוש ונפטר בשנת ת"ר לערך. בתו השניה של ר' צבי יוסף היא מרת שיינדל העניא אשת ר' משה אליקים בריעה בינדיגר, [מביקובסק, המכונה ר' משה ביקאווסקער] בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, נו"נ להמגיד מקוז'ניץ ולר"ר אלימלך מליזענסק. לא ידוע לי מקור כתוב קדום על כך, אך מצבותיהם של ר' משה א"ב ורעיתו שיינדל, מצויות בצפת האחת ליד השניה, וכך כתוב על מצבתה של מרת שיינדל, 'פ"נ הרבנית ה"צ שיינדל העניא בת הרה"ג צבי יוסף אב"ד מרודניק אשת הרה"ח ר' משה אליקום בריעה מבארדיוב'. ר' משה נפטר צעיר לימים בחיי אביו ר' שמואל זנוויל, בשנת תרל"ח. בתו השלישית של ר' צבי יוסף היא מרת חנה אשת ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ב"ר אלימלך רובין מסוקולוב, בן הרה"ק ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. ראי"ה היה גם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. ר' אברהם יהושע העשל רובין, היה אב"ד סוקולוב, ולאחר מכן נתקבל לאב"ד יאסלו, משם עלה לארץ ישראל, ובעיה"ק צפת שימש כאב"ד לקהילת עסטרייך אונגרין עד לפטירתו ביום ל' תשרי א' דר"ח חשוון תרס"ט.
אמנם רושמי תולדות החסידות [כר' יצחק אלפסי ור' מאיר וונדר] כתבו כי ראי"ה מיאסלו היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר, אך ניסיתי לחקרם מנין לקחו מידע זה, ולא קבלתי תשובה. והמסתבר הוא, שנתחלף להם [או למקור שממנו קיבלו] 'רידניקר' ב'בינדיגר', והאמת תורה דרכה, כי על מצבת מרת חנה, בצפת כתוב שם אביה צבי יוסף, ואף בנו בכורו של ראי"ה נקרא צבי יוסף, ולעומת זאת, אף אחד מבין בניו ואף נכדיו של ראי"ה לא נקרא בשם שמואל זנוויל. הגם כי, עוד אין זה חף מתמיהות כי פער השנים בין ר' צבי יוסף [ובתו הבכירה] לבין מרת חנה, הינו די גדול, ואף אם ר' צבי יוסף לא נפטר בתקצ"ג אלא אחרי תר"ח עדיין המרחק עומד על כשבעים שנה. ואמנם, גם מרת שיינדל העניא היתה כלתו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר שנפטר בשנת תרנ"ב, ונראה שאף היא היתה יותר קרובה בשנים למרת חנה מאשר לאחות הבכירה.

צאצאי ר' יצחק אייזיק מסטרי

  • ר' דוד יעקב מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בעשר קדושות כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י מובא שגם ר' דוד יעקב עלה לארץ, ואחר מכן היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ילדיהם: א. מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, צאצאיהם: 1. ר' אברהם קלמינוב. 2. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים, אביו של הצדיק ר' אשר פריינד. 3. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים. ב. מרת אסתר חינה [היה לה זיווג ראשון (יתכן שהוא היה ר' נפתלי ויסבלוים ברמ"ז מנדבורנא) וממנו נולדה בת אחת מרת ליבא שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון] אשתו השניה של ר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג נולדו לו מזיווגו הראשון] 1. הרה"צ ר' דוד מינצברג, 2. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. 3. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. 4. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.
  • מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו: א. ר' יצחק אייזיק דייטש, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. ב. מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. צאצאיהם: 1. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. 2. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים. ג. מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו. ד. מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. ה. ר' משה דייטש חתן ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל הלר אב"ד צפת. צאצאיהם: 1. ר' ישראל דייטש. 2. מרת חיה אשת ר' אהרן דוד קאהן, אביו של האדמור מתולדות אהרן זצ"ל.

צאצאי ר' משה אליקים בריעה בינדיגר

  • ר' צבי יוסף בינדיגער מפשעמישל, חתן דו"ז ר' זושא בלויגרוינד. אבי א. ר' נפתלי בינדיגער זוגתו מרת רוזה בת ר' אהרן הלברשטם מביאלה ביליץ נינו של הדברי חיים מצאנז. ב. ר' ברוך אברהם בינדיגער זו' מאטיל בת ר' משה פאנעט מדעש. אבי: 1. ר' אלעזר ליפא בינדיגער חתן ר' מאיר מוסקוביץ משאץ. 2. אשת ר' יהודה פאנעט בן דו"ז ר' יצחק יחיאל.
  • מרת מאטיל לאה אשת ר' יצחק יחיאל פאנעט מדעש, נולד תרכ"ג בנימזשא, ובשנת תרמ"ד נישא בבארדיוב [ויעוי' שו"ת מעגלי צדק סי' מ"א בסוף התשובה], נשיא כולל זיבענבירגען בארה"ק, צאצאיהם: א. ר' יחזקאל מנחם פאנעט מדעש, חתן ר' משה זאב קאהן אב"ד סענשארץ בן בעל בינת יששכר. חותן האדמור ר' צבי מאיר פאנעט מדעש חיפה-רמות. ב. ר' שמואל פאנעט חתן ר' ברוך הלברשטאם מקשאנוב. ג. ר' אלימלך פאנעט הי"ד, נולד תרנ"ה, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ אב"ד לינסק. ד. ר' יהודה פאנעט חתן ש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגער. ה. מרת מלכה אשת ר' חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד.
  • אשת ר' שלום שפירא מראווע, מצאצאי השר שלום מבעלזא, והשרף ממוגלינצא. צאצאיו: א. מרת גיטל אשת ר' יחיאל מיכל מבראד מצאצאיו, ר' שלום מיכלוביץ האדמור מבראד במאנסי. ב. מרת רבקה אשת ר' שרגא פייבל זק. צאצאיהם: 1. ר' משה אליקים בריעה זק, נשא לאשה את מרת מירל בת כ"ק המהר"א מבעלז, נספו בשואה עם ילדיהם יהושע ורייזל. 2. מרת שיינדל העניא אשת ר' אפרים רובין מאנטוורפן הנזכר להלן (במאמר הבא), היא ניצלה במלחמה ועלתה לארץ, ונישאה בזיווג שני.
  • מרת רייזל אשת ר' מנחם מנדל ולדמן, בן דו"ז ר' יעקב צבי אב"ד בורשא. ר' מנחם מנדל שימש כדומ"ץ בעיר קלסני-ויליצ'קה, וכשנפטר עוד לפני המלחמה, מילא את מקומו חתן חתנו ר' אורי מעט (או בלוט)
  • אשת ר' חנוך העניך פריינד אב"ד אינטערדאם בנו של הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד. מצאצאיו, א. מרת ריזשע רייזל אשת ר' אברהם אביש הלברשטאם ב"ר סיני מזמיגראד. ב. ר' אלימלך פריינד, אב"ד אינטערדאם על מקום אביו. ג. ר' משה אריה פריינד, אב"ד נאסויד על מקום זקנו.
  • מרת אסתר אשת ר' אלימלך שעהנדארף.
  • אשת ר' אברהם צבי פרידמן ראש ישיבה בצאנז. מצאצאיו, ר' שמואל פרידמן ר"מ בסערדהעלי, חתן ר' אריה לייב הלברשטאם אב"ד מושינא.

במאמר הבא, נסקור את צאצאי חתנו השלישי של ר' צבי יוסף, ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת.

יום שני, 27 באפריל 2009

מגילת יוחסין למשפחת יוסקוביץ - ר' שמואל כץ מלאסק

אחד מן הקוראים שלח בתיבת הפרטית [הנמצאת ב – 'הצג את הפרופיל המלא'] מגילת יוחסין, המשתייכת לצאצאי ר' שמואל כץ מלאסק עליו כתבנו במאמר האחרון, אודות משפחות ר' דן לנדא מפלוצק, ור' שמואל כץ מלאסק.

היחודיות של מגילת יוחסין זו, היא כי כותבה התייחס פעמיים כנכד לר' שמואל כץ מלאסק, והרי הוא ממש חלק בלתי נפרד מעץ משפחה על ר' שמואל כץ, וסקירה אודות ר' שמואל כץ בלא להזכיר את מגילת היוחסין הזו, לוקה בחסר.

כותב מגילת היוחסין הוא ר' יוסף יוסקוביץ מלודז', והוא זה אשר הדפיס בורשא תרנ"ז את הספר בית יהודה לזקינו ר' יהודה פרנקל אבד ליטומירסק. ושם מזכיר בקצרה את יחוסו לר' יהודה דנן, אך כאן מפרט יותר. ר' יוסף מזכיר בהקדמתו לספר, 'שכבר נודע גודל יחוסם במעלת יוחסין ואין להאריך', ופה בא יותר בארוכה.

ואף כי כבר נדפס לפני כמה עשורים, הספר 'זכרון יוסף', לזכרו של ר' יוסף זה, ושם בהקדמה פורט יחוסו ביתר שאת, ומכמה צדדים. מצאנו לנכון להביא כאן את החלק הנוגע למשפחת ר' שמואל כץ מלאסק, כפי הנוסח שכתב ר' יוסף לפני למעלה ממאה שנים. ותודתנו נתונה לשולח החפץ בעילום שמו, אשר מסר לנו את המגילה לפרסמה.


יוסף בהרבני המופלג מוהרר יצחק איטשא יוסקוביץ נ"י. חתן אא"ז הרבני מוהר"ר יעקב הלוי ז"ל, בן הרב הצדיק מוהר"ר אליעזר ליפמאן יחיאל הלוי זצללה"ה, בן הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם מוהר"ר יהודה הלוי פרענקל זצללה"ה אב"ד ליטורמירסק הנקרא ר' יודל חריף, בן הרב הגאון הקדוש האמיתי א"א מוהר"ר יצחק איצק הלוי זצוקללה"ה זיע"א אב"ד פרדאן, בן הרב הגאון הצדיק הקדוש מוהר"ר חנוך העניך אב"ד הענויא ואחר כך אב"ד לאדמיר ישב בתענית ארבעים שנה כ"כ בספר צמח דוד ומובא בשו"ת חות יאיר ובשו"ת עבודת הגרשוני סי' ק"כ עיי"ש שכתב עליו תוארים גדולים מאוד.

ואא"ז הרב מוהר"ר יודל חריף הנ"ל היה חתן הרב הגדול המפורסם מוהר"ר שמואל כץ מלאסק זצללה"ה בן הרב הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל כץ זצללה"ה (נכד הגאון הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל אבד"ק נעמרב שנהרג בעו"ה בגזירת ת"ח על קדו"ה זי"ע ועכי"א – שברי לוחות) בן הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אלעזר מוכיח כץ זצללה"ה בן הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב כץ זצללה"ה חתן הרב הגאון הגדול מוהר"ר אברהם הלוי זצללה"ה אחי הרב הגאון הגדול מוהר"ר שמואל איידליש זצללה"ה בעל חידושי הלכות ואגדות זי"ע. מיוצאי חלציו של רבינו עקיבא כהן מאובן.

אא"ז הרב מוהר"ר שמואל כץ מלאסק הנ"ל היה אחי הרב החסיד הקדוש מקובל אלקי מוהר"ר אברהם כץ שד"ר מירושלים עה"ק תובב"א בעהמ"ח וכו'.

ואא"ז אבי אם אבי הרב הצדיק הקדוש המפורסם מוהר"ר משה מזאלשין זצללה"ה זי"ע. היה חתן מוהר"ר יחיאל מיכל זצל"ה מווישעגראד בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר שמואל כץ זצלללה"ה הנזכר. והוא אבי דודי זקני הרב הגאון האמיתי החריף הגדול מוהר"ר זאב וואלף כץ זצללה"ה אבד"ק לאסק הנקרא ר' וועלוויל חריף.


הוספות שלי למגילת היוחסין:

  • בהקדמה לספר בית יהודה הנ"ל, מזכיר ר' יוסף את שם אמו, [אשת ר' יצחק יוסקוביץ], ושמה דינה.

  • ר' יצחק יוסקוביץ, היה מכונה ר' איטשע וואלער, והיה מקורב אצל שאר בשרו, הרה"ק מטשעכנוב. בניו הנוספים של ר' יצחק הם, אברהם, מאיר יחיאל, ומשה זאב.
  • ר' יוסף יוסקוביץ היה חתנו של ר' יעקב צבי קלפפיש, ר' יוסף נפטר ל' כסלו תרפ"ה בלודז'.
  • צאצאיו של ר' יוסף: ר' שמעון דן יוסקוביץ הי"ד נהרג בשואה. מרת ינטה מרים אשת ר' משה ירוחם ארליך, נפטר תשכג. מרת אסתר אשת ר' נפתלי אשר זאליכובסקי. ר' מרדכי יוסקוביץ. ור' יעקב צבי יוסקוביץ, שהדפיס את הספר זכרון יוסף, נפטר תמוז תשמה.

  • הנזכר כאן 'אבי אם אבי' ר' משה מזאלושין, ולא נזכר שם אבי אביו של ר' יוסף, שמו היה ר' מאיר יוסקוביץ, ובניו הנוספים של ר' מאיר הם, ר' שמואל יוסקוביץ, ר' משה יוסקוביץ, ומרת חיה שרה אשת ר' דוד דב טאוב.

יום חמישי, 23 באפריל 2009

ר' דן לנדא מפלוצק, ר' שמואל כץ מלאסק ומשפחותיהם

כשנפטר הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקוה, פרסמתי כאן מאמר לתולדות משפחתו, ויחוסו, ומאמר נוסף ליחוס חותנו ממשפחת מנדלבוים, אולם עדיין לא נשלמה המלאכה, הזכרתי את ר' דן לנדא מפלוצק, ולא הזכרתי את משפחתו. היום מלאו בדיוק מאה ושישים שנה לפטירתו, כ"ט ניסן תר"ט – תרס"ט, וזו ההזדמנות להשלים את החוב, ולספר על משפחתו המורחבת של ר' דן לנדא.
בראשונה אפרוט כאן את עץ המשפחה מר' ברוך שמעון עד ר' דן ומעלה בקודש ממנו.
ר' ברוך שמעון סלומון, היה חתן ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, חתן ר' אלתר יצחק ורנר מירושלים, חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר מירושלים, חתן אשר מקוטנא חתנו של ר' דן מפלוצק.

ר' דן בן ר' חיים ומרת יוטא, 'מגזע היחס'.
רעייתו של ר' דן מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ, ובזיווג שני מרת מרים בת ר' יצחק כץ מפלאצק בן ר' שמואל כץ מלאסק בן ר' יחיאל מיכל כץ בן הרב הגדול ר' אלעזר מוכיח בן ר' יעקב חתן ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א.
ר' יצחק כץ מפלוצק היה חתן ר' משה באק מפלוצק.
רעייתו של ר' אלעזר מוכיח היתה מיוצאי חלציו של הקדוש ר' יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד.
וזה החילי לפרט תולדותיהם:

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו. כאשר ר' שלמה זלמן פוזנר הקים אחוזה ללמד את בני ישראל אומנות הקרקע, והקים בה ישיבה לילדי המתישבים, הזמין לישיבתו מספר רבנים ללמד את הנערים, ואחד מהם היה ר' דן. ר' דן היה תלמיד חכם גדול, ובקי אף בדקדוקי לשון הקודש, ונודע גם כמשורר מופלא, [תכונה שנשתמרה גם בקרב חלק מצאצאיו]. נשתמרו ממנו מכתבים ושירים שכתב, שכתבם כולם בפנקס אחד, ונשתמר אצל צאצאיו.
ר' דן נולד בעיר אמשינוב בשנת תקכ"ח לערך, להוריו חיים ויוטא, מגזע היחס היה, שכן כתבו על מצבתו: 'נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל וכו' יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה', אך לא ידוע לאיזה גזע השתייכו, ולמעשה לא ידוע על הוריו מאומה מלבד שמותיהם. אם לכם הקוראים ידוע מה, אשמח אם תודיעוני.
ר' דן בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק, ומזיווג זה נולדו שתי בנות, ובזיווג שני נשא את בת דודה של אשתו הראשונה, מרת מרים בתו ר' יצחק כץ מפלאצק [ב"ר שמואל הנ"ל], לאחר שנתגרשה מבעלה הא' ר' יעקב שלום ליפשיץ. מזיווג זה נולדו לו ארבע בנות ובן אחד.
ר' דן היה גדול בתורה ושלם במדעים, בקי בלשונות העמים של פולין אשכנז וצרפת, ועל ידי כך נעשה עשיר גדול, כי את רוב עשרו צבר לו בהיותו הקבלן לספק צידה לחייליו של נפוליאון, לאחר מכן אבד את כל הונו, אך אנשי העיר שחפצו לתמכו מינוהו לשתדלן קבוע לפני מלכים ושרים. קהילות רבות חפצו לקבל את ר' דן כרב עליהם, אולם הוא סירב לכל ההצעות. ושמעו הלך וגדל כפרנס העיר אשר על פיו נחתכו כל עניני העדה.
ר' דן נפטר כ"ח ניסן תר"ט, בבואו לבקר בבית חתנו ר' זאב ליפשיץ בעיר אוזרקוב, ושם מנו"כ. רעייתו מרת מרים, נפטרה י"ט ניסן תר"ג, ומצבת קברה בבית העלמין בפלוצק, וזה נוסחה: 'ציון מצבת אבן, היא מצבת קבורת מרים אם הילד, התר"ג בחודש הראשון י"ט בו עזבה יושבי חלד, בת הרב מהר"י כהן, זרע קודש מחצבתה, אשה טובת שכל ובינה, יש שכר לפעולתה, נפשה אל שחקים תעלה, אל גנזי מרומים וגנזכי', תחזה את האלקים במפעלי' ותאכל פרי מעללי', נפשה חי' ועמדה לפני המלך, אל בית אביה היא שבה, רוחה מתהלך לפני אלקים, לעת התחי' הנה קמה וגם נצבה'. ועל מצבתו של ר' דן כתוב לאמר: 'נאסף דן בן חיים זצ"ל כ"ט יום לירח האביב תר"ט לפ"ק. דמע הגירו לויתן עוררו מר קוננו. נדיב ושוע סור מדוע גוע ואיננו. ברכת אבד עליו גבר במתן חננו. נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל. חכם וסופר מעשיו שפר פאר ולתהלה. יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה. ייף בגדלו מטע אהרלו תעודה סלה. מודעים לבינה עליו שאו קינה. יקראו אל אבל תנצב"ה.
צאצאיו: מזיווג ראשון נולדו לו, 1. מרת יוטא [נפטרה ו' טבת תרכ"ד, לאחר שישים שנה שהיתה עזר לבעלה הצדיק] אשת הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב, מתלמידי הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא, נפטר ה' אדר תרל"ה. צאצאיו: א. הרה"ק ר' זאב וולף לאנדא מסטריקוב, נולד תקס"ו נפטר י"א אלול תרנ"א, ממלא מקום אביו, מתורתו נדפסו 'זר זהב – כתר תורה', ו'אמרות טהורות'. ב. ר' דוב בעריש לנדא מביאלא, תלמיד וורקא נפטר כ"ה סיון תרל"ו. מצאצאיו שושלת אדמורי סטריקוב בימינו. ג. ר' רפאל לאנדא בווארשא נפטר כ"ה אלול תרנ"ז. ד. ר' יעקב לנדא מיעזוב, נפטר י"ט טבת תרנ"ו בוורשא. ה. מרת מרים אשת ר' בועז זונאבענד, אבי האדמו"ר ר' רפאל משה זונאבענד מטשעכנוב. ו. מרת אסתר חי' אשת החריף המופלג ר' יוסף לייב מלאווסקי, ונפטרה צעירה. ז. מרת בריינדל אשתו השניה של ר' יוסף לייב מלאווסקי הנ"ל. ובזיוו"ש לאחר שנתאלמנה היתה אשת ר' שמואל שינאווער, בעהמ"ח 'רמתיים צופים' נפטר תרל"ה. 2. מרת זעלדא חיה אשת אחיה חורגה ר' זאב ליפשיץ שהיה ברבות הימים לאב"ד בראדזינוב מלאווא ואחר כך באוזרקוב, שם כיהן כשלושים שנה, בהיותו שם, ניהל ישיבה גדולה ובה מאות תלמידים, ויעויין בהקדמה לספר 'בכורי שלמה' [מר' שלמה רזעכטע] שמזכיר למורו ורבו המובהק ר' זאב ליפשיץ. לתולדותיו של ר' זאב, נדפס ספר 'רבי זאב ליפשיץ', מאת ר' פנחס זליג גליקסמן. נולד בשנת תקנ"ד לאביו ר' יעקב שלום, נפטר ו' אב תרכ"ד. צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל ליפשיץ מחסידי קוצק וגור [ואף נשתדך בנישואי בנו ר' דן עם בעל חידושי הרי"ם] בביאלה, חתן ר' אברהם רוזנבלום משם, ר' יחיאל מיכל נפטר ער"ח שבט תר"ן. ב. רבי ישראל חיים ליפשיץ עשיר גדול, בעל אחוזה בכפר נעמזוב שליד לודז', חתן ר' יצחק מנדל רזעכטע ולכשנתאלמן נשא לאשה את אלמנת ר' משה ירוחם מורגנשטרן בנו של השרף מקוצק, שהיתה בתו של ר' יצחק בלאס מגור. ג. ר' יוסף ליפשיץ, וזו' שרה בת ר' ירחמיאל בועז מליפנא, ר' יוסף נפטר בלודז' כ"א שבט תרפ"א. ד. יוטא אשת ר' משה קויפמן. ה. מרת בריינא אשת ר' נחמן ויכסלפיש. 3. ישראל יצחק לנדא, הפליגו בו שיעודו לגדולות ונפטר כנער צעיר, ומסופר שבהיותו בן י"ב שנים דרש דרשה גדולה עד להפליא בביהכ"נ הגדול בעיר פלאצק ואחר זה נחלה ושבק חיים.
ומזיווג שני נולדו ארבע בנות ובן אחד; 4. חנה אשת ר' יעקב קאליסקי מקוטנא. 5. אסתר אשת ר' צבי הירש מאיזביצע. 6. ר' אברהם יעקב לנדא. 7. מרת שרה, כנראה שהיא [או אחותה רבקה דלהלן] אשת ר' אשר מקוטנא הנ"ל, שממנו נמשכה משפחת ורנר בארץ הקודש. 8. מרת רבקה.

ר' יצחק כץ מפלוצק, נולד בעיר לאסק בשנת תק"ז לערך, היה חתנו של הגביר ר' משה באק מפלוצק, וקבע מגוריו בסמוך לחותנו, באותם שנים לאחר נישואיו נסע לפיורדא, ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משולם זלמן בעהמ"ח בגדי כהונה. מוזכר בכמה ספרי שותים, בחמדת שלמה סי' ח' [הרב הגדול, המפורסם, צדיק תמים, חריף ובקי, רבי יצחק הכהן], ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' ע"א [הרב הגדול, הצדיק המפורסם, מו"ה איציק יצחק כ"ץ ז"ל], ובשמן רוקח סי' כ"ז. היה גדול בתורה והמשיך בדרכי אבותיו, שהיו גדולים בתורה ויראה, ולא נשאו בכתר הרבנות, כי אם הרביץ תורה לתלמידים רבים. הוא עמד בקשרים מסחריים עם דנציג ופרנקפורט, לצורך החנות של אשתו, וגם ייצג את העיר בכינוסים של ראשי הקהל בפרוסיה. מסופר כי הרבי מקוצק אמר עליו פעם: 'מתנגד צריכים להיות כרבי איטשלה פלוצקר', מעט דברי תורה בשמו הביא בסוף ההקדמה לספר 'למטה יהודה' לנכדו. ר' יצחק נפטר ג' שבט תקס"ז בפלוצק, ושם מנו"כ.
מבניו: 1. אשת ר' ברוך מנדל אוירבך. 2. מרת רייצא אשת ר' יואל ליפשיץ בנו של בעל החמדת שלמה, [הורי האחים הרבנים ר' זאב וולף ליפשיץ אב"ד מלאווע, (חתן דודו ר' יהודה לייב קמפנר) ור' משה ליפשיץ אב"ד לודז'] ובזיווג שני נישאה לר' חיים בן ר' יהודה אב"ד ראביטש חתנו של בעל הבית מאיר, ואחת מבנותיה מזיווג זה מרת פריבה היא היתה אשת הגאון ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנה. 3. מרת מרים הנ"ל בזיווג ראשון היתה אשת ר' יעקב שלום ליפשיץ ובזיווג שני נישאה לר' דן לנדא הנ"ל. 4. מרת שרה היתה אשה גדולה חכמה וצדקת ובעלת מעשים טובים, נפטרה בשנת תקצ"א במגיפה, אשת ר' יהודה לייב קמפנר מפלוצק, הורי א. ר' חיים רפאל חתן ש"ב ר' משה הירש עהרליך חתן בעל הברית אברהם. ב. ר' דוד אברהם קמפנר מביאליסטוק בעהמ"ח למטה יהודה, ובהקדמת ספרו האריך בשבח אבותיו. ג. מרת יוטה אשת ר' מאיר הכהן אב"ד ליטומירסק נפטר צעיר בשנת תקצ"ב, והותיר אחריו חיבור בכתב ידו על הש"ס. ד. מרת אסתר אשת ר' זאב ליפשיץ בן דודה ר' יואל הנ"ל. ה. מרת מרים אשת ר' יעקב שמלקי הלוי הורוביץ. 5. ר' נתן הכהן כץ חתן ר' יהודה לייב מרגליות אב"ד שעברשין בעל מחבר 'פרי תבואה', ר' נתן היה חותן ר' אברהם בוימגולד מוורשה. 6. מרת יוטא אשת ר' אריה לייב לנדא אב"ד וישעגראד ואחר כך בק"ק ווענגרוב, ר' אריה היה נין ונכד לר' יוסף לנדא מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ושל החכם צבי. ר' אריה היה מחותן עם ר' שלמה זלמן ליפשיץ, בעל החמדת שלמה מוורשא, נפטר כ"ז תשרי תר"ט. אבי ר' חיים אפרים מליקוב מחשובי חסידי השרף מקוצק, [מצאצאיו משפחת מנדלבוים מפולין, ללא קשר למשפחת מנדלבוים דנן] אבי הגאון מאיזביצה ר' ישראל איסר שמחה לנדא, בעהמ"ח זכרון אי"ש. 7. ר' צבי הירש כץ מעיר דזאלאשין אבי ר' יעקב יצחק אב"ד פיינטשנא.

ר' שמואל כץ מלאסק נולד בשנת תע"ב בעיר לאסק, אשתו היתה בת הרבני המופלג רבי יצחק איצק גולדס מעשירי העיר לאסק ונכבדיה. ר' שמואל מלבד היותו תלמיד חכם גדול, אשר נודע בצדקותו, היה גם סוחר שניהל עסקים גדולים, והיה גם מומחה ליציקת מטבעות, ועסק בזה בקבלנות מטעם הממשלה. לימים, הלשינו עליו כי אינו עושה מלאכתו באמונה, ומזייף במשקלי המטבעות, ונאלץ לברוח מן המדינה על מנת להינצל ממוות. אחרי דרישה וחקירה התברר, כי אחד מפועליו, הוא אשר ידו היתה במעל, אך ר' שמואל כבר היה בגלות והעבירוהו ממשרתו, והוא נפטר בגלות הרחק מביתו וממשפחתו, בעיר באלטה פלך קיוב, שהיתה אז תחת שלטון התורקים, בשנת תקנ"ב. ומקום קבורתו לא נודע. נכדו ר' אלעזר רוקח בהקדמה לספרו 'שמן רוקח' שנדפס בשנת תקמ"ח עוד בחיי ר' שמואל כתב אודותיו: "ויהי שמואל מעלה העולה, פניו יאירו סלה, שם משמואל הולך וגדול, עד כי למספר חדל, ה"ה אבי זקני, אבי אמי, זה קנה חכמה, קנה בינה, מיחוסי כהונה, הרבני המופלג בתורה וביראה, החכם השלם, המפורסם במעלות ומדות תרומיות כש"ת מו"ה שמואל כץ נ"י".
לר' שמואל היו צאצאים רבים בהם גדולי תורה רבים. ומספרים שהוא עצמו אמר: 'כי יבוא יום, אם שלשה אנשים במדינתנו יסיחו בדברי תורה, יהיה בודאי אחד מהם נכדי'. וזה פירוט צאצאיו: 1. ר' אריה לייב כץ, צדיק ומופלג בתורה, בנו ר' סנדר כץ מוורשא [סייע בידי ש"ב ר' אלעזר רוקח בהדפסת ספרו 'שמן רוקח'] חתן ר' משה מניס אב"ד קמפנא. בתו של ר' אריה לייב היתה מרת קראסי [נפטרה י"א סיון תקפ"ט] אשר היתה אשתו השניה של ר' מאיר ב"ר שמשון צילך אב"ד לאסק שנפטר י"א אדר ב' תקפ"ו, וגם ממנו נשתלשלו משפחות רבות, ביניהם ר' שמשון ארנשטיין אב"ד אוזרקוב. 2. מרת לאה רייצא אשת ר' אריה לייב לעוו אב"ד פילץ, בנו של ר' פנחס זעליג האב"ד בעירו לאסק, ואביו של ר' אלעזר בעל שמן רוקח, אודותיו כבר כתבנו במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנעט. 3. אשת ר' יהודה לייבוש ליפשיץ [ב"ר יחיאל מיכל אב"ד חענשטין ומעב"ק] בנותיו: א. אשת ר' משולם הורוביץ מפיטערקוב. ב. מרת רבקה ר' אברהם צבי פצנובסקי אב"ד פיטערקוב בעהמ"ח ברית אברהם, ולא ילדה לו בנים רק בנות. ובזיווג שני לאחר שנתאלמנה נישאת להגאון הצדיק ר' חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ, ונולד לה מזיווג זה בן אחד הוא הגאון ר' אליעזר אויערבך בעהמ"ח 'חידושי מהר"א', ו'מגדנות אליעזר', חתן ש"ב ר' אברהם נעלקין חתן ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק. ר' אליעזר נפטר צעיר בשנת תרט"ז בן ל"ב שנים. 4. ר' יחיאל מיכל כץ מוישעגראד, מזרעו, א. ר' זאב וולף אב"ד לאסק. ב. ר' יוסף כהן מחותנו של הרעק"א. ג. מרת אסתר אשת ר' משה מזאלאשין מחבר 'משפטי צדק' על תהילים. 5. מרת יוכבד אשת ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק, הנקרא ר' יודל חריף בעהמ"ח בית יהודה. 6. ר' יצחק כץ מפלוצק הנ"ל. 7. אשת דודה ר' שמעון ב"ר איציק גולדעס, אבי ר' יוסף אבי ר' אברהם אליעזר דמשק, 'מילידי לסק וכעת בקראקא', בעהמ"ח 'אבני קודש', ורשא תקע"ט, נפטר י"א תמוז תר"ז בן ע"ה שנים. ומזרעו של ר' שמעון זה, גם החוקר המפורסם ר' מרדכי ווייץ מקאליש.

ר' יחיאל מיכל כץ הרבני המופלג מו' יחיאל מיכל כ"ץ מלאסק זצ"ל, כך מזכירו בנו בהקדמה לספרו, ונינו ר' אלעזר רוקח מזכירו: 'המנוח המפורסם בתורה וביראה', ומהווה כהחוט המשולש לא במהרה ינתק, בין בנו ר' שמואל כץ מלאסק, לבין אביו הרב הגדול המפורסם מו"ה אלעזר מוכיח. היה נכדו של הגאון הגדול ר' יחיאל מיכל מנעמירוב בעהמח שברי לוחות, שנהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח.
מבניו: 1. ר' אברהם הכהן מלאסק, שעלה לירושלים, חסיד ומקובל גדול, שנהג בתעניות ובסיגופים. בעהמ"ח 'וחשב לו הכהן' [נדפס בפיורדא תקמ"ד, בהיותו שם שד"ר מירושלים, עם הסכמות רבות, ובהם מחכמי הספרדים בירושלים, ובהקדמה שם מאריך המדפיס בשבח קדושתו של הרב המחבר 'שעומד כל היום מעוטף בטליתו, ותפילין בראשו, ולא פוסק פומי' מגירסא, ולא פונה להשגיח בכל הנעשה תחת השמש' ובהקדמת המעתיק 'למד בעמידה וסיגף עצמו בסיגופים גדולים, וכו', יותר משנה תמימה התענה משבת לשבת' וכן עוד שם מאריכים הרבה בשבחיו] 'ושב הכהן' [ליוורנו תקמ"ז], וספר 'עין פנים בתורה' [וורשא תקנ"ז]. נהרג בכלא בימי התורכים, שתפשוהו כערבון למס שהטילו על הציבור, ונקבר בצפת, בלא שהותיר אחריו צאצאים. 2. ר' שמואל הכהן מלאסק הנ"ל. 3. ר' אלעזר הכהן, נשא לאשה גם הוא את בת הגביר ר' איציק גולדס הנ"ל. ר' אלעזר היה אבי ר' יחיאל מיכל אבי ר' וואלף אבי ר' אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק חתן רבינו יעקב לוברבוים מליסא בעהמ"ח חידושי מהרא"ך, אשר בחלקו השני נדפס 'קונטרס עץ אבות' ובו מפרט בן המחבר את עץ המשפחה שלו. 4. אחותם היא אמה של מרת חנה אשת ר' אברהם אבוש קצנלבוגן מלאסק ברצ"ה, בעהמ"ח 'ברכת אברהם' [נדפס על ידי בנו ר' יהושע שמואל ורשא תקע"ה], והיה מגיד מישרים ומו"ץ בסוכטשוב.

ר' אלעזר מוכיח מלאסק, רעייתו היתה מיוצאי חלציו של הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל אב"ד נעמירוב, שנהרג על קידוש ה' בכ' סיון בשנת ת"ח, בעל המחבר 'שברי לוחות'.
בניו: 1. ר' יחיאל מיכל כץ הנ"ל, 2. ר' אברהם אבלי הכהן אבי ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק, שנפטר כ' שבט תקמ"ט, גם ר' יחיאל מיכל זה היה חתן ר' איצק גולדס דלהלן. 3. אשת ר' דוד אב"ד זוואניץ והגליל במחוז פאדאליא, אביו של הגאון מו"ה שלום שכנא מק"ק קאסאנטין [חתן ר' נתן נטע כץ מבריסק (מגזע המגלה עמוקות), חתן ר' נחמן סירקין מגזע הב"ח], אבי ר' אליהו [חתנו של ר' צבי הירש פרילוקר מבריסק] אבי ר' עזריאל [חתן נכד של ר' אברהם הלוי מארלע בעהמ"ח זכרון אברהם (עם ביאור מאת ר' עזריאל דנן בשם מרפא לעניים) ממשפחת הט"ז ומעב"ק ואכמ"ל] שהיה אב"ד בכמה קהילות בפולין, בעהמ"ח כמה ספרים, 'ריח ניחוח', יראה לעיניים יראה ללבב', 'לראות מהרה', ועוד ספרים.

ר' איציק גולדס מלאסק, היה מפורסם למופלג בתורה וצדיק, וגם מבורך בהון ועושר. היו לו שמונה בנות ומהם נודעו לנו רק שש:
1. אשת ר' שמואל כץ מלסק הנ"ל. 2. אשת ר' אלעזר הכהן הנ"ל. 3. אשת ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק אבי ר' אבלי חריף אב"ד קאליש. 4. מרת אייגלה אשת ר' אייזיק אב"ד בלשקי, חותן ר' יהודה לייב ליפשיץ אב"ד שם. 5. אשת ר' מאיר הענדלס מלסק, ממנו נשתלשלו צאצאים רבים. 6. אשת ר' יוסף איילנברג חותנו זקינו של ר' אלעזר ספיר המ"מ בק"ק לסק בעמ"ח 'מעשה רוקח', ועוד ספרים שנשארו בכתב יד, אבי ר' סיני ספיר אב"ד ברעזין בעהמ"ח 'עולת חודש' ו'מנחת עני', ועוד ספרים, נפטר כ"ז אב תרל"א.