אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו

אחרי אשר עמדנו בארוכה על תולדות בעל הלשם, ועל משפחת אלישוב מזאגר, נותר לנו רק להתמקד עוד על משפחת אביו של הרב יוסף שלום אלישיב, ולברר כמה עובדות הנוגעות להבנת עץ המשפחה.

• מקובל לספר, כי הרב אלישיב נולד בראש חודש ניסן תר"ע, לאביו רבי אברהם אלישוב, שכיהן כרב בהומל, לאחר שבע עשרה שנה מאז נישואיהם. הוי אומר, שהוריו נישאו בשנת תרנ"ג לערך.
• מאידך מקובל לספר, כי אביו, ר' אברהם, נולד בשנת תר"מ לערך, ובשנת תרנ"ז, בהיותו כבן שמונה עשרה, הדפיס את ספרו בכורי אברהם.
• עוד מקובל לספר, כי רבי אברהם אימץ לעצמו את השם אלישוב, רק בעקבות עלייתו לארץ ישראל.

אלא, שעל שלושת הנקודות הללו, יש לי הוכחה לכאורה, שהן לא מדוייקות,

כבר בשנת תרמ"ט מוזכר רבי אברהם אלישוב כרב בעיר האמעל. והנה, דוגמא אחת מעתון המליץ ז' חשוון תרמ"ט.

אם רבי אברהם אלישוב, היה רב בעיר האמעל כבר בשנת תרמ"ט, הרי שהוא נולד קודם לשנת תר"מ, ואת ספרו הדפיס אחרי שכבר כיהן כרב כבר קרוב לעשר שנים. ועוד, שהוא לקח את השם של חמיו, כבר שנים רבות קודם שעלה לארץ ישראל. [או שמא השם הזה היה גם של אבותיו].

צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

אחר פטירתו של רבינו יוסף שלום אלישיב זצללה"ה, מן הראוי לעסוק גם בתולדות זקינו רבי שלמה אלישוב בעל הלשם. וזה החילי,

נולד בליל שבת קודש י"ב טבת תר"ב, לאביו ר' חיים חייקל שהיה אחד מל"ו צדיקים, וכל הלילות היה עוסק בתורה, ונחשב מאד בעיני בני עירו. זוגתו מרת סתירה גיטא היתה בת ר' יצחק.

בהקדמתו לספרו הראשון, 'הקדמות ושערים', הוא כותב, "אשר לפי מה שקבלתי מזקני משפחתי, הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האר"י ז"ל, ומצד אחד הנני גם כן מגזע הרב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאליא".

רבי חיים חייקל, גר בזקנותו, בבית הנגיד ר' צבי יוסף גולדברג מזאגר חדש, אשר זוגתו היתה בת רבי ידידיה ליפמאן ליפקין אחיו של רבי ישראל סלנטר. אגב, ר' צבי יוסף היה חותנו של ר' צבי פרבר מלונדון, [אחיו של ר' מרדכי חתן הלשם], והוא העיד במכתבו לרבי אברהם אלישוב, שכל לילותיו של רבי חיים חייקל עברו עליו בלימוד תורה.

נסע בגיל שלש עשרה ללמוד במינסק אצל הגאון רבי גרשון תנחום בעל אילנא דחיי, ואחר נישואיו נסע עם בנו יצחק לטעלז, שם היה קיבוץ של אברכים פרושים, שגדלו והיו לגדולי הדור, ולמד שם גם אצל רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז בעהמ"ח עדות ביהוסף.  על תקופת היותו שם, סיפר המהרי"ל בלוך מטעלז, "כי מה שזכה רשב"ח הי' ע"י רוב יגיעתו במס"נ ובכיות עצומות בשפיכת הנפש לה' שיאיר עיניו".

תמונת רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

התחתן בהיותו כבן עשרים, עם מרת בת שבע אסתר בת ר' דוד פיין משאוויל, ונקרא בשם ר' שלמה פיין. [כך הוא נקרא בפי אנשי דורו, רבי ירוחם ממיר, בספר 'דעת חכמה ומוסר' חלק ב' עמ' קעד, כותב, "סיפר לי ר' שלמה'לע פיין, הוא בימי חורפו כבר הי' מקובל, ופעם אחת בנסעו עם הגאון רבי ישראל סלנטר, הרהיב עוז בנפשו לשאול אותו מפני מה אינו לומד קבלה...".

הרב אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה

ניצחו אראלים את המצוקים

מירושלים מגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, כחצי שנה של מחלה קשה בהם היה מאושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים.

גדולה היא האבידה.

הרב אלישיב בעת אמירת שיעור בתפארת בחורים

אך נתמקד במה ששייך אלינו, ונתאר כאן את עץ משפחה של רבינו ר' יוסף שלום אלישיב, אך תחילה נתאר בקצרה את קורות חייו.

רבי יוסף שלום, נולד בא' ניסן תר"ע בעיר הומל, שם שימש אביו כרב, עלה לארץ ישראל בנערותו. בהיותו כבן עשרים נשא לאשה את רעייתו מרת שיינא חיה בת הגאון הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, הגאון רבי אברהם אלישיב, עלה לארץ ישראל, נפטר, ג' חשוון תש"ג. בעהמ"ח דברי חיים - ספר מוסר. זוגתו מרת חיה מושה. 
• אביו, הגאון רבי משה, המכונה הפרוש מאראן, בעהמ"ח כמה ספרי מוסר, בהם 'ידי משה' ו'אוהב מוסר', וספר 'מענה רך'. זוגתו מרת חנה. 
• אביו, הגאון רבי שלמה אלעזר לוינזון/

מרת חיה מושה הנ"ל, אשת רבי אברהם אלישיב,

• אביה הגאון הקדוש המקובל רבי שלמה עלישוב מזאגר, בעהמ"ח לשם שבו ואחלמה, נולד י"ב טבת תר"ב, עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד, נפטר כ"ז אדר תרפ"ו. 
• אביו, רבי חיים חייקל מזאגר, אמרו עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים, זוגתו מרת סתירה גיטה [בת ר' יצחק]. 

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ

חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.

מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:

בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.

ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.

ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).

על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.

מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

האברך רבי יעקב ברלין נכד הגאונים מוולוזין

שוב עוסקים אנו בענייני מצבות, באתר של המוזיאון היהודי האוסטרי, העלו לפני כמה שבועות תמונה של מצבה עצובה, מבית הקברות היהודי בוינר נוישטאט, המספרת על פטירתו של אברך צעיר בריחוק מקום מבית הוריו, וכך כתוב על המצבה: פ"נ האברך היקר והתמים, שם לילות כימים, על דברי חכמים, יעקב ברלין, נכד הגאונים מוואלאזין, בן כ"א שנה הלך למנוחות, את הוריו בדווינסק עזב לאנחות, ד' חשון שנת תרס"ט.

מי הוא זה ר' יעקב ברלין זה? וכיצד הוא נכד לגאונים מוולוזין? קצת קשה לדעת היות ולא כתוב על המצבה אפילו את שם אביו, אבל 'יגעת ומצאת תאמין'.

משפחת ברלין משתייכת למועדון האצולה של משפחות רבנים לאורך דורות רבים. החל מרבי אלחנן ברלין, גיסו של החכם צבי [שניהם היו חתניו של הגאון רבי משולם זלמן מירלש], עד לדורנו אנו. אחד מן המפורסמים שבמשפחה זו, הוא הנצי"ב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוזין, הוא נולד בשנת תקע"ז בעיירה הקטנה מיר, לאביו רבי יעקב ברלין. בבחרותו נלקח להיות חתנו של ראש הישיבה רבי יצחק מוולוזין. הנצי"ב נתפרסם גם בספריו, 'העמק שאלה', 'העמק דבר', 'משיב דבר', ועוד. הוא נפטר בכ"ח מנחם אב תרנ"ג.

היות והוא היחיד הידוע לנו ממשפחת ברלין, שהתחתן עם "בית הרב", צאצאי רבי חיים מוולוזין, כנראה שהאברך הנ"ל הוא מצאצאיו, השאלה כיצד. פרט נוסף ידוע לנו מהמצבה, שאביו היה מהעיר דווינסק.

מספר שנים לאחר פטירתו של הנצי"ב התחולל פולמוס אודות דיעותיו, האם משנת תרמ"ח עזב את תנועת חובבי ציון או לא. בן זקוניו רבי מאיר ברלין (לימים בר-אילן), פירסם מאמר בעיתון המליץ שנת תר"ס, גליון 81, ובו הוא בא להוכיח כי אביו נשאר נאמן לחובבי ציון עד יומו האחרון. בתוך המאמר הוא מצטט מכתב מהנצי"ב לד"ר פינסקר משנת תר"ן, כל הענין אינו נוגע לנו, אלא שבתוך המכתב כותב הנצי"ב כך: "וגם הערתי את לב נכדי מי"ב מדענעבורג אשר היה אתם בחבורה הנאה להם ונאה לעולם להיות חבר נכבד בחבורה הק' הנ"ל".

דענעבורג היא דווינסק, והנה מצינו נכד של הנצי"ב בשם מי"ב שגר בעיר דווינסק. מה פשר ראשי התבות מי"ב? וכיצד הוא היה נכדו? לנצי"ב היו שלשה בנים, רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים, ר' יעקב ברלין ור' מאיר ברלין (בר-אילן). מהאשה הראשונה בת ר' איצעלה מוואלוזין, נולד רק הבן הגדול ר' חיים, האחרים נולדו מהאשה השניה של הנציב, שלא היתה ממשפחת בית הרב. כנראה, אם כתוב על מצבת האברך שהיה נכד הגאונים מוולוזין, אז הוא היה צאצא של ר' חיים ברלין.

ואכן, במאסף התורני ישורון, כרך יב, הופיעו מכתבים רבים שנשלחו מאת ואל הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קארלין. אחד המכתבים (בעמוד קמה) נשלח מאת רבי משה יצחק ברלין בן הגאון רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב. המכתב נשלח בשנת תרע"ג, מוויען (וינה), במכתב הוא מגולל את צרותיו, שנהפך עליו הגלגל, ומפני ההכרח עלה בדעתו אולי לשמש ברבנות – אומנות אבותיו - ומבקש מרבי דוד פרידמן שישלח לו כתב סמיכה על מנת שיוכל אכן לכהן כרב.

זהו אם כן, כנראה, מי"ב מדווינסק, ואכן, בספרו של משה צינוביץ 'עץ חיים', על ישיבת וולוזין, בעמ' 349, כותב אודות ר' משה יצחק ברלין, כי הוא היה מתושבי דווינסק הנכבדים, ותפס עמדה חשובה בחיים הצבוריים שם, מראשוני "חובבי ציון" במקום והשתתף באסיפת היסוד של החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ ישראל שהתקיימה באודיסה. עוד כותב אודותיו, שיחד עם ידידו רבי יצחק ירוחם דיסקין, יזם ופעל להבאת רבי מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' לכהן כרב בדווינסק.

זהו אם כן יחוסו של האברך יעקב ברלין, לגאונים מוולוזין אביו משה יצחק ברלין מדווינסק – וינה, בן רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה – ירושלים, בן רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוזין, חתנו של רבי יצחק מוולוזין, בנו של רבי חיים מוולוזין, זכר צדיקים לברכה.

ומי היתה אמו של האברך? מאיזו משפחה היתה?

במכתבו של רבי משה יצחק לרבי דוד פרידמן, הוא מזכיר בתוך המכתב, "כידוע הכל לגיסי היקר, כבוד בנו שמריהו נ"י".

אנו יודעים שר' משה יצחק לא היה חתנו של רבי דוד פרידמן, וגם אנו יודעים ששמריהו פרידמן לא היה חתנו של רבי חיים ברלין, ומשכך, אם רבי משה יצחק היה גיסו של שמריהו פרידמן, על כרחך שהנשים היו אחיות.

חותנו של שמריהו פרידמן, בן רבי דוד, היה רבי שלמה זלקינד אלישיב (עלישאוו) מקובנא, שבמקורו היה מזאגר, עירו של בעל הלשם, וכנראה שהיה ממשפחתו. (ר' שמריהו עלה לארץ ישראל ונפטר בתל אביב ה' כסלו תשי"ב, פרטים נוספים על המשפחה ב'יהדות ליטא' כרך ג' עמ' 113, וב'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו', עמ' 3959).

ואכן, מצינו בספר 'אמתחת בנימין' מרבי בנימין חעשין, בסוף חלק ב' (נדפס וילנא תרמ"ה), מופיעה רשימת הפרענומעראנטן, ומהעיר קאוונא, רשומים כמה וכמה, וביניהם, ר' זלקינד עלייאשאוו, וכמה שורות אחריו מופיע ר' משה יצחק ברלין. ואם כי, לא כתוב שם בבירור שהוא חתנו, עצם העובדא שאנו מוצאים אותו בקובנא, למרות שלא נולד שם, ואביו לא גר שם מעולם, מראה כי חותנו אכן היה מהעיר קובנה, וזהו אכן ר' שלמה זלקינד אלישיב חותנו של ר' שמריהו פרידמן.

וראיה אחרונה ברורה, בספר 'אבל כבד', מר' אפרים וויטס, הספד על המלבי"ם, שנדפס בוורשא תרמ"ז, גם מופיעים פרענומעראנטן מקובנא, ושם כתוב כך: הג' זאלקינד עלייאשאוו, ובשורה שלאחר מכן כתוב: "חתנו, בנו של הרב ממאסקוי", הרב ממאסקוי, הוא כמובן ר' חיים ברלין שהיה אב"ד מוסקבה.

אחרי שפירסמתי את המאמר, העירו לי, שבסוף ספר 'אהלי אהרן', חלק שני, לרבי אליהו אהרן מיליקובסקי, אב"ד גרייוא, פירסם מאמר שלם, שנקרא 'ציון לנפש חיה', לזכר בן אחיו, הרב אפרים סאמונוב אב"ד וינדאוי מחבר 'הכהן הגדול והסגן', ובתוך המאמר הוא כותב אודות חגיגת התנאים (אירוסין) של אפרים עם בת הגאון רבי חיים ברלין, וכך הוא כותב: "מקום התנאים הוקבע בתחנת מסילת הברזל 'מולודיצ'נא', הסמוכה לוולוזין, המחותנים מצד 'בית הרב', הנצי"ב, בנו הגאון רבי חיים ברלין הרב במוסקבה, ועוד כמה אנשים ממשפחה הרמה ההיא, בא לתחנה הנ"ל מקובנה, בקובנה חגגו את חג התנאים לבן יחידו של הגרח"ב, השקדן המצוין ויר"א ר' משה יצחק ברלין ז"ל עם בת הגביר המפורסם ר' זלקינד אלישוב. וממחרת התנאים ההם בקובנה הלכה כל הכבודה ההיא מחיל אל חיל ובאה אל מולודיצנא".