הרב הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק זצ"ל

ממנהטן מגיעה הבשורה המרה על פטירתו של הרב הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק הצדיק מיבנאל מרבני חסידות ברסלב. ואלו תולדותיו, רבי אליעזר שלמה נולד ביום כ"א אייר ת"ש בתל אביב, בילדותו למד בת"ת עץ חיים בירושלים, כאשר עברה משפחתו אל ארצות הברית, נכנס ללמוד בישיבתו של הרב מקאשוי, ואחר כך למד בישיבתו של רבי משה פיינשטיין. 

רבי אליעזר שלמה שיק, מאתר ברסלב סיטי

בבחרותו נתקרב אל רבי נחמן מברסלב בעקבו ספרו משיבת נפש. בשנת תשכ"ב נשא לאשה את בתו של האדמו"ר רבי אשר ישעיהו רוטנברג מקאסאן, בנישואיו סידר קידושין הגאון רבי משה פיינשטיין. כל ימיו מסר נפשו להפיץ את תורת חסידות ברסלב, והקים קהילות שהלכו בשיטתו. בבורו פארק בארה"ב וביבנאל בארץ ישראל ובמקומות נוספים. 

ומעתה נכתוב את סדר יחוסו מעלה בקודש.

• אביו הרב הצדיק רבי מנחם זאב שיק גאבד טאקאיי טוקאיי, בעמ"ח מנחת זאב, נתגדל בבית זקינו בעל אם לבינה, למד בישיבתו רבי יואל טייטלבוים בקראלי, ועוד. כבר בבחרותו בהיותו כבן תשע עשרה, נסמך להוראה מרבי שמעון גרינפלד, שכתב עליו הפלגות גדולות, "אדם אחד מאלף לא מצאתי בקי כזה", ונסמך גם מבעל הלבושי מרדכי ממאד. בשנת תרצ"ג נשא לאשה את זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ בתו של ראב"ד טאקאיי. בשנת ת"ש עלו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בתל אביב, שם נולד להם בנם המוהרא"ש,

  

  רבי מנחם זאב שיק, מאתר ברסלב סיטי

  בשנת תש"ו נקרא על ידי רבו בעל הדברי יואל לכהן כראש ישיבת יטב לב בירושלים, בשנת תשי"ג נסע לארצות הברית, ושם קבע את מושבו בבורו פארק.

הקשר בין ר' מאיר לייב פישמן והחוזה מלובלין

הזכרנו במאמרים הקודמים, שיוכבד - אשת ר' זרח מושלי - בתו של ר' מאיר לייב פישמן היתה מצאצאי החוזה מלובלין. 


נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ
רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי
 

אחרי שכבר חקרנו וביררנו את שם אמה של יוכבד -  מאטיל, הרי שנותר לנו לחפש את השם מאטיל בין נכדותיו של החוזה. בבואי לסקור את רשימת צאצאיו של החוזה, היתה לנגד עיני רשימתו של יצחק אלפסי, בספרו החוזה מלובלין, ורשימת הלידות בפרוייקט הJRI. ואלו הן נכדותיו של החוזה שנשאו בשם מאטיל:

א. מאטל פייגה בת רבי צבי הירש בן החוזה, נולדה בלובלין תקפ"ז, היא אומנם הית בארץ ישראל, אבל היא היא אשתו של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב כפי שכבר הזכרנו במאמרים קודמים, ר' אלעזר מנחם נפטר בשנת תרמ"ג, והיא האריכה ימים אחריו עד לשנת תרס"ז.

ב. מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הגביר ר' פנחס.

ג. מאטל בת ר' יוסף מטורטשין בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הרה"ק ר' נחום טברסקי ממקרוב בנו של רבי מרדכי מטשערנוביל.

אלו הן שלש הנכדות בשם מאטל הידועות לנו, סביר להניח שהיו עוד נכדות בשם זה, אך אני מתייחס רק לאלו הידועות לנו ממקורות ודאיים.

הראשונה ודאי נפלה לנו, כיוון שידוע לנו מי היה בעלה היחיד, עד לפטירתו בשנת תרמ"ג הלא הוא ר' אלעזר מנדל מלעלוב.

ועל שתי הנכדות הנותרות, רשום אמנם מי היו בעליהן, אך יתכן שנתאלמנו או נתגרשו, ונישאו בזיווג שני לר' מאיר לייב, שאף הוא היה אלמן מבוגר.

אלא שמתוכן, אני יכול בוודאות לפסול גם את מועמדת ב', היא מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, שכן ר' אברהם נפטר צעיר לימים עוד בחיי אביו, בשנת תק"ע. ומאטל שאנו מחפשים, רשום עליה במפקדי מונטיפיורי תר"ט, שהיא בת 30 או 34. ואם כן, הרי שנולדה לכל המוקדם בשנת תקע"ה, ואינה יכולה להיות בתו של ר' אברהם שנפטר חמש שנים קודם לכן.

גם מועמדת ג' יכולה לרדת, מכיוון שבעלה ר' מנחם נחום טברסקי ממקארוב, נפטר רק בשנת תרי"ב, ומאטל שלנו, כבר בשנת תר"ו היתה נשואה לר' מאיר לייב שיפמן בצפת, וילדה לו את בתו יוכבד. אמנם יתכן שמאטל נתגרשה מר' נחום ממקארוב עוד לפני פטירתו אך לא שמענו על זה עד כה.

סביר להניח שגם רבות מנינותיו של החוזה נקראו בשם מאטיל, ויתכן שאחת מהם היא זו שהיתה אשתו של ר' מאיר לייב. גם ברשימות הJRI נמצאו שתי נינות בשם מאטיל, אך הן נולדו בשנים מאוחרות יותר.

ד. מאטל בת ר' משולם זושא שטרנפלד, בן ר' ישראל בן החוזה, מזיווגו השני מכלה בת ר' יהודה לייב מזקילקוב, היא נולדה בשנת תק"צ בלובלין.

ה. מאטל בת ר' קופל שטרנפלד, נולדה אף היא בשנת תק"ץ, ושם אמה ינטה בת יעקב.  כפי הנראה אביה הוא ר' יעקב יצחק קופיל בן ר' אברהם בן החוזה.

נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ

במאמר הקודם, הוכחנו, שאכן יוכבד אשתו של ר' זרח מושלי, בת ר' מאיר לייב פישמן, היתה מצאצאי החוזה, אבל עדיין לא ברור לנו כיצד היא היתה מצאצאיו, בזאת ננסה להתמקד במאמר שלפנינו, על מנת להשלים את עץ המשפחה.

רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

עוד הזכרנו במאמר הקודם את דבריו של מ. ירושלמי, שיוכבד לא נולדה לר' מאיר לייב מאשתו השניה, מרת חנה לבית ליברזון, כי היא ילדה לו רק את בניו ולא את שתי בנותיו, והיא אכן לא היתה נכדת החוזה, רק האשה הקודמת, שהיא היתה אמה של יוכבד ומלכה, היא זו שהיתה מצאצאי החוזה.

השאלה שנשארה פתוחה היא, מי היתה אמה של יוכבד, ומי היו הוריה? האם היא היתה בת החוזה כפי שכתב רע"י שלזינגר, או נכדתו או שמא אף נינתו?

ניסיתי לחפש ברשומות מפולין, אולי משם תצא הישועה, ונוכל לברר מי היתה אשתו הראשונה של ר' מאיר לייב פישמן, והנה מצאתי בעיר שעדליץ, רישום לידה משנת תקצ"ד של שרה חנה בת למאיר פישמן, ברישום המקורי נכתב, ששם אביו של ר' מאיר הוא אברהם, ושם היולדת הוא, חיה בת משה. ובכן, על פי כל הראיות הנסיבתיות, הרישום הזה מוסב על ר' מאיר לייב פשמן דידן, וא"כ הרי שנקלענו למבוי סתום, שכן ודאי שאשתו לא היתה בת החוזה, ואף אם נרצה לומר שהיתה נכדת החוזה, לא מצינו בין בניו וחתניו של החוזה את השם משה. ואם נניח שהיא נינתו של החוזה, עדיין יקשה עלינו לחפש את היחוס המדוייק, שכן היו לחוזה הרבה נכדים, ולא כולם מתועדים.

אם אכן נישאר בהנחה זו, שהאשה הראשונה של ר' מאיר לייב, מרת חיה, שנהרגה ברעידת האדמה, היא זו שהיתה מגזע החוזה, אז ברור לנו מדוע אין ידיעה ברורה על יחוסה לחוזה, שהרי הנהרגים ברעידת האדמה נקברו כולם בקברות אחים, ללא מצבה מסודרת, ולכן לא נשתמרו פרטים על אביה.

זאת ועוד, כפי שאני רגיל תמיד לאמר, וכפי שכתבתי גם במאמר הקודם. אילן יוחסין נשמר, אך ורק כאשר דואגים להעביר את המסורת הלאה לדורות הבאים, אם דור אחד כשל, מסיבה כלשהי, ולא העביר הלאה את פרטי היחוס לדור שאחריו, הוא לא כשל רק בדור אחד, הוא קטע את כל שלשלת היחוס, שהרי עכשיו את אפשרות לשחזר את עץ המשפחה, והמאמץ של כל הדורות להעביר את כל הפרטים מאב לבן, ירד לטמיון.

וגם כאן, במשפחת פישמן, כמו במשפחת מושלי, מכיוון שהאמא חיה, נהרגה צעירה ברעידת האדמה, לא היה מי שיספר לבנותיה על משפחת אמן, וכך הם נשארו רק עם ידיעה קלושה שהיא מצאצאי החוזה מלובלין, אך ללא אילן יוחסין שאפשר למלא בו את הפרטים בצורה מושלמת.

אבל ישנה בעיה עם אפשרות זו, בעיה שהעלה לפני, אחד מצאצאי המשפחה ואלו דבריו, הזכרנו לעיל שאלתר זרח מושלי, נולד בשנת תר"י, נתון זה ברור מתוך מפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים, ואינו נתון לויכוח. ואם נאמר שאשתו - יוכבד, ניצלה מרעידת האדמה בצפת, שהיתה בשנת תקצ"ז, הרי שהיא היתה מבוגרת מבעלה בכחמש עשרה שנים, ואם בנישואין שניים ובגיל מבוגר, יתכן כזה פער, זה לא המקרה כאן. זרח ויוכבד נישאו בערך בשנת תרכ"ו. הוא היה אז בן שש עשרה בלבד. וכי היא היתה בת שלושים? נשמע לא הגיוני בעליל.

תמיהות אלו ואחרות, הביאו אותי לצלול שוב אל מעמקי מפקדי מונטיפיורי, ולנסות לקבל תמונה יותר ברורה על ר' מאיר לייב ומשפחתו. ואלו הנתונים שעולים מן המפקדים.

רבי מאיר לייב פישמן - חתן החוזה מלובלין?

כאשר עוסקים בהכנת עץ משפחה, נתקלים לפעמים בידיעות חדשות על המשפחה, פרטים חדשים שלא היו ידועים קודם לצאצאים. הנה דוגמא למקרה כזה.

אחרי המאמר האחרון שפרסמתי כאן על ר' אברהם אליעזר מושלי, פנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים, ושאלו אותי בתמיהה,

הזכרתי במאמר, את בנו של ר' אברהם אליעזר - אלתר זרח מושלי, וכתבתי שהוא נשא לאשה, את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין.

ושאלוני, האומנם? בתו של רבי מאיר לייב פישמן היתה נכדת החוזה? והלא יש לר' מאיר לייב צאצאים רבים בירושלים ובמקומות נוספים, צאצאים רבים לאלפים, והם אינם יודעים כי הם צאצאי החוזה מלובלין. האומנם כולם צריכים להוסיף עתה ליחוסם כי הם צאצאי החוזה מלובלין?

ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

כדי לענות על השאלה, צריכים אנו לברר מה המידע שיש בידינו אודות ר' מאיר לייב פישמן.

את עיקר המידע שיש בידינו, קבלתי מידידי היקר מ. ירושלמי - לשעבר בעל הטור 'למשפחותם' בעתון המבשר, שאף ליקט מכתבותיו לספר באותו שם, וכתבות נוספות עושות את דרכם אל הדפוס ועתידות לצאת לאור תחת השם 'למשפחותם' חלק שני וחלק שלישי - ירושלמי הדפיס ספר נוסף שלא במסגרת 'למשפחותם', ושם הספר הוא, 'זה ספר תולדת אדם', קובץ זכרון לזכרון עולם הורינו היקרים הרה"ח ר' דוד אלימלך ז"ל ומרת גניא ע"ה פישמן, יוצא לאור לרגל הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם כ"ה בתשרי התשע"ב.

וכך הוא כותב בפרק ז', "השד"ר רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ, אבי משפחת פישמן המעטירה, גר בעיר שעדליץ שבפולין והיה תלמיד חבר להרה"ק רבי דב בער מראדושיץ זי"ע... בהיותו גר בשעדליץ, התפרסם כאיש ישר דרך ומופלג במעשיו הטובים. התברך גם בכוח גופני רב וגבורתו היתה לאות ולמופת בכל הסביבה. הוא החזיק בית מזיגה מקומי בכפר הסמוך לשעדליץ וממנו התפרנס כדי מחייתו... לאחר מספר שנים, החליט ר' מאיר לייב לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה.. לצפת הגיע בתחילת שנת תק"ץ עם זוגתו ע"ה וילדיו..."

בהמשך מספר ירושלמי, כי "לאחר חורבנה של צפת, התבלט ר' מאיר לייב בשיעור קומתו והיה מגדולי הפעילים למען החזרת עטרת הישוב ליושנה והפחת רוח חיים בשרידים האודים המוצלים. הוא בעצמו יצא כמה פעמים לחו"ל בתור שד"ר עבור עניי עירו כדי לשקם ולבנות את הנהרסות. כבר בשנת תקצ"ח כשנה לאחר חורבן העיר יצא כשד"ר לחו"ל, וקבל את המלצתם של הרה"ק רבי יוסף מטאמשוב תלמיד החוזה מלובלין והרה"ק מאפטא... בשנת תר"ד יצא שוב לחו"ל ואז קיבל את המלצתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע... יחד עם המכתב צורפו גם המלצותיהם של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא והרה"ק רבי יצחק מוורקא... בשנת תרי"ז עם הגיע ת דודים לבתו שהגיעה לפרקה יצא שוב רבי מאיר לייב לחו"ל, וקיבל את המלצתו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא... כמו"כ קיבל את המלצותיהם של הרה"ק רבי יוסף מדאמבראווא ובנו הרה"ק רבי ישראל אלימלך מזבנא..."

ומסיים ירושלמי וכותב, "ר' מאיר לייב נפטר בשם טוב ובשיבה טובה, בסביבות שנת תרכ"ט, כנראה מרשימות היתומים שלו משנה זו, בעיר צפת. מקום מנו"כ לא נודע עד היום, והדעות חלוקות אם נטמן בבית החיים העתיק בצפת מעל למערת הבאר מים חיים כפי המסורה בפי חלק מזקני המשפחה, או בביה"ח בישוב ראש פינה".

ומה בקשר לאשתו של ר' מאיר לייב?

כך כותב ירושלמי, "לעיר המקובלים הגיע ר' מאיר לייב עם זוגתו ע"ה... ברעידת האדמה של שנת תקצ"ז נהרגו גם אשתו וילדיו, של רבי מאיר לייב ורק שתי בנת קטנות נשארו לו לפליטה, והן: 1. מ' יוכבד זוגת הרה"ח ר' זרח אלתר מושלי, נפטרה ביום כ"ב בתשרי תרמ"ח. 2. מ' מלכה שנפטרה ביום ב' באלול תרס"ה. [מי היה בעלה?] ר' מאיר לייב עצמו ניצל בדרך נס, מכיוון שבאותה עת שהה בבית מדרשו של הרה"ק בעל 'בת עין' מאוורוטש". כידוע, השוהים שם בבית הכנסת, ניצלו יחד עם הרה"ק מאווריטש, כאשר רק חלק מן התקרה נפל, והחצי השני נשאר עומד.

רבי יהודה לייב פישמן מימון

היום מלאו חמישים שנה, לפטירתו של רבי יהודה לייב הכהן פישמן מימון. לכן אני מפרסם כאן היום עץ משפחה שלו. רק לפני כן אזכיר בקצרה את תולדותיו.

רבי יהודה ליב נולד בעיירה מארקולשטי שבבסארביה, ביום י"ב כסליו תרל"ו. בעירו היה נקרא "לייב אברהם מלך'ס", על שם אביו. בבחרותו יסד בעיר "חברה משניות", ואחר כך "חברת עצים", ו"אחיסמך", ועוד פעולות לטובת אנשי העיר. בבחרותו נתחנך בישיבות ליטא, ושם נסמך להוראה על ידי הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין אב"ד נובהרדוק בעל ערוך השלחן ועוד, אך עם זאת היה קרוב במעט לתנועת החסידות ושאף מרוחה. משנת תר"ס כבר כיהן כ'מגיד' בעיר הולדתו. ומשנת תרס"ה נתקבל לשמש כרב העיר אונגני הסמוכה. מנעוריו היה פעיל בחובבי ציון ובתנועה הציונית, ומשנת תרס"ב היה בין מניחי היסוד לתנועת המזרחי – הציונות הדתית.

בשנת תרע"ג עלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב, עם גירושו מן הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה, עבר לארצות הברית, ושב לארץ רק בשנת תרעט, אז עמד בראש תנועת המזרחי בארץ ישראל. היה ממייסדי הרבנות הראשית לארץ ישראל, תחת חסותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרפו, כבר הדפיסו לכבודו את "ספר היובל לרבי יהודה לייב הכהן פישמן". היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וזכה גם בפרס הרב קוק.

רבי יהודה לייב פישמן מימון. ויקיפדיה

כחובב ספר מושבע, יסד בשנת תרצ"ו את 'מוסד הרב קוק', הוצאת ספרים המוקדשת לספרות התורנית ומדע היהדות. משנת תרצ"ז ועד לפטירתו, במשך עשרים וחמש שנה, ערך את כתב העת סיני. מלבד זה, חיבר ספרים רבים, בעיקר לתולדות גדולי ישראל והציונות הדתית, אך גם בנושאים שונים. בפטירתו השאיר אחריו ספריה בת למעלה מארבעים אלף ספרים.

בקום המדינה, היה מחותמי מגילת העצמאות, ולאחר הכרזת העצמאות, בירך בקול ברכת שהחיינו. נתמנה לשר הדתות בממשלה הראשונה, תפקיד אותו נשא עד לשנת תשי"ב. שימש גם כחבר הנהלת הסוכנות הציונית.

וזה יחוס משפחתו,

• אביו רבי אברהם אלימלך פישמן, נולד ביום כ"ג אדר תרי"ג בהוסיאטין, נתייתם מאמו בלידתה, ולאחר שנתיים נתייתם אף מאביו, משכך, גדל בביתו של ידיד אביו רבי מאיר לייבוש, הלא הוא הגאון המפורסם בשמו המלבי"ם, עד לגיל מצוות.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.