רבי יחזקאל הלוי - מאתיים שנה לפטירתו

היום כ"ט שבט מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי יחזקאל הלוי, אב"ד באברויסק .
 

רבי יחזקאל היה בנו של רבי שמואל הלוי ממינסק בן רבי בנימין הלוי בן בנו של המהרש"א. כך כתב בספר מליצי אש, (אלול עמ' עב) בשם ר' מרדכי פריעד מלאדז. אמנם, בספר קרני אור דלהלן, כתוב מעט אחרת, דהיינו ר' יחזקאל היה בן ר' שמואל רב גליל מינסק דליטא דור רביעי ממהרש"א. 
מיהו ר' שמואל רב גליל מינסק? 
בספר 'ליטא', של משה צינוביץ ושמואל חסידה, הבינו בפשטות שהכוונה אל ר' שמואל בעהמ"ח תשובת שמואל ומר שמואל, שהוא בן ר' יוסף בן ר' שמואל אב"ד פיורדא ומחבר בית שמואל. אבל נראה שטעותם גדולה בזה כי הוא לא היה לוי ולא שייך למשפחת המהרש"א. 
יתכן לומר שהוא ר' שמואל סגל שהיה הרב במינסק אחרי ר' ישראל מירקש, ונפטר ער"ח טבת תקע"ט. בספר רבני מינסק וחכמיה, הובא נוסח מצבתו, וכתוב עליו הרב הגדול מרא דאתרא החריף מוהר שמואל במ' יחיאל מיכל סגל, ואם כן, מה שכתבו בספר מליצי אש שר' שמואל היה בן ר' בנימין אינו מדוייק. [ומה שר' יחזקאל נפטר שבע שנים לפניו אינו בעיה בעיני כי ר' יחזקאל נפטר כנראה לפני הגיעו לגבורות, ולמשל בנו ר' יהושע נשא אשה שנולדה 10 שנים לאחר פטירתו של ר' יחזקאל].

בזיווג ראשון נשא רבי יחזקאל הלוי, את בתו של הגאון מוילנא, אך מכיוון שלא היו להם ילדים נתגרשו בפקודת הגר"א, כך מסופר בשם רבי אריה לוין. אך אחד מצאצאיו (יחזקאל קוטיק) מספר בזכרונותיו כי ר' יחזקאל ואשתו בת הגר"א היו גולים מעיר לעיר, בחורף לבשו בגדי קיץ, ובקיץ התעטפו בפרוות, ניזונו מלחם ומים והיו ישנים על האדמה, עד שאשתו נפטרה מחמת קושי הגלות.
בזיווגו השני נשא את בת הגאון רבי שמחה פריד מורה צדק הוראדנא. בשו"ת חוט המשולש בתשובת של הגאון רבי משה זאב אב"ד ביאליסטוק, אל הגאון ר' הלל פריד בנו של ר' שמחה, כותב שר' אברהם דובער אב"ד קאמניץ דלהלן, היה בן אחותו של של ר' הלל. ומכאן שר' יחזקאל היה חתנו של ר' שמחה. אודות רבי שמחה פריד יחוסו וצאצאיו, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

ואלו הם שלשת בניו הגדולים (קוטיק מזכיר שהיו ארבעה בנים גדולים אולם הרביעי לא נודע לנו בשמו)

• רבי אברהם דובער הלוי אב"ד קאמניץ מחבר זכר אברהם, חתן רבי אריה בנו של רבי אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה. שימש ברבנות העיר קאמניץ קרוב לארבעים שנה, התפרסם לאיש מופת ו"צדיק", ורבים באו אליו לדרוש עצתו. בראש הספר אבות דר' נתן עם פירושי שני אליהו ובן אברהם וילנא והוראדנא תקצ"ג, נזכר שקבל הסכמות מכמה וכמה רבנים ובהם הרב מ' אברהם דובער בהחסי' מ' יחזקאל מקאמעניץ, אך לא הובא נוסח הסכמתו. נפטר ממגיפת החולירע ביום הראשון של חג הסוכות ט"ו תשרי תרכ"ז. נספד בספר 'בכי ומספד', מר' ישראל ווישניאק. שלשה בנים היו לו, א. רבי יחזקאל הלוי דיין בקוברין, זוגתו מרת הדס בת ר' הירש יואל רייצעס מביאליסטוק. בערוב ימיו התגרש ועלה לארץ ישראל. ב. רבי שמחה הלוי מפינסק. ג. רבי משה הלוי אב"ד נאטש וקאמניץ, תלמידו של המהרי"ל דיסקין, שהביא לדפוס בוילנא תרע"ג, את הספר קרני אור, שחיבר זקינו רבי אלכסנדר זיסקינד הנ"ל, ובראש הספר פרט את יחוסו כנ"ל. בשער הספר ובהסכמות שבחו רבות את רבי משה, צדקתו וחסידותו, וחריפותו בתורה. והוא היה אביו של ר' מרדכי אריה הלוי ניסנבוים שעלה לירושלים, ושם הדפיס את הספר של חותנו ר' משה שמואל אב"ד זוויעהיל, 'נחלת אבות', ובסופו בא קונטרס 'זכר אברהם' לזקנו ר' אברהם דובער, ירושלים תרפ"ו.

• רבי אליעזר הלוי מו"צ דק"ק הוראדנא, על מקום חותנו ודודו רבי הלל פריד מו"ץ דהוראדנא [חתנו של רבי חיים מוולאזין]. אמרו עליו שמגיל שמונה לא הביט בפני אשה, ובלכתו ברחובות גרודנא, היה השמש צועד לפניו להשגיח שלא יתקל בנשים. כאשר היה הולך למרחץ ביום שישי, היה מחליף את בגדיו הנאים עם בגדי עניים קרועים, וכך קיים מתן בסתר. נודע בספרייתו הגדולה בה היו ספרים שירש מאביו ומחותנו. האריך הרבה בתפילותיו, ולכן לא התפלל את כל התפילה עם הציבור אלא היה יוצא לקריאת שמע ושמונה עשרה. עניים רבים היו מאוכלי שולחנו. נפטר ה' אדר א' תרי"ג. על מצבתו נכתב פ"נ הרב המאור הגדול החסיד המפורסם מ"ץ דפה מ"ו אליעזר בהרב החסיד המפורסם מ' יחזקאל הלוי ונפטר ביום א' ה' ימים לחדש אדר ראשון שנת תרי"ג לפ"ק הוראדנא תנצב"ה. בתו מרת שרה אשת ר' משה קוטיק מקאמניץ, חסיד קוברין וסלונים, הוריו של יחזקאל קוטיק שזכרונותיו נדפסו ביידיש ובעברית, בזכרונותיו האריך בשבחה של אמו ששמרה על אדיקותה מבית אביה, למרות סביבתה החומרית.
  

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *

אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.

רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.

ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.

בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,

א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.

ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ד

לפנינו פרק נוסף, ואחרון [לעת עתה], לבירור אילן היוחסין של הגאון מוילנא. במאמר זה, שהובא כאן בארבעה פרקים, ניתח הגנאלוג חיים פרידמן את כל הידוע על אבותיו של הגאון מוילנא, והעלה השערה המבססת את הקשר, שבין הגאון מוילנא, למשפחת וואהל - קצנלבוגן, ולדוד המלך.
אני רוצה לנצל במה זו, על מנת להודות לחיים פרידמן, על אדיבותו הרבה, במסירת המאמר לפרסום כאן בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל  - לתולדות רבנים ומשפחותיהם. ועל עזרתו הרבה והתמידית, במאור פנים ובלב רחב.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב 

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ג

השלמות והוספות

מקור נוסף לשושלת של משה רבק'ש דרך משפחות קצנלנבוגן והורוביץ מופיע בספר שנות אליהו [24] פירושו של הגאון מוילנה על סדר זרעים של המשנה, שנערך על ידי חתנו, הרב משה מפינסק. בליקוטים בסוף הספר, הוא מזכיר את רבי שמואל אב"ד אנטופול וקרלין, ומזכיר שהוא שאר בשרו של חמיו הגאון מוילנא:

שנות אליהו, הרב משה מפינסק, ורשה 1861

אמר הכותב כבר אמרתי דברי הגאון ז"ל לפני הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם מהו' שמואל ני' אב"ד דק"ק אנטיפאליא והוא ש"ב של הרב הגאון ז"ל.

 מחברו של הספר הנדיר 'ספר יוחסין' [25], מזכיר דברים אלו, ולמרות שהוא מפרט הרבה על משפחתו של רבי שמואל מאנטיפאליא, בכל אופן הוא מציין, כי טיב היחסים בינו לבין הגאון מוילנא לא ידוע לו:

 ספר יוחסין, רוזנקרנץ, ורשה 1885

 

הגאון ר' אליהו מוילנא זצ"ל, היה מתיחס ממשפחה אחת עם א"ז הגאון ר' שמואל אבדק"ק דקארלין ואחיו, כאשר נמצא גם בשנות אליהו על זרעים אשר נזכר שם על א"ז הגאון ר"ש אשר היה שארו, אך לא נתברר לי כעת במסורת ברורה ראש בית אב בשלשלת יחוסו אל משפחתנו.


אולם, אחרי שהסברנו לעיל, כיצד הקשר בין הגאון מוילנא לבין משפחת הורוביץ ממילא נפתרת גם הבעיה של רוזנקרנץ. וראשית, נביא ציטוט נוסף מספר היוחסין.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ג

במאמרים קודמים הזכרנו את אבותיו של הגר"א, רבי משה קרמר, ורבי משה רבקש. הזכרנו כי הגאון מוילנא היה גם מגזע דוד המלך, וכפי הנראה מצאצאי רבי נתן מרומי בעל הערוך, ובעלי התוספות. וכמו כן, היה מגזע השר שאול וואהל, ממשפחת קצנלבוגן. עד כה, לא היה ברור כיצד.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א 

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב 

בנימין ריבלין, בנו של אליעזר ריבלין, מחברו של ספר היחס הנזכר לעיל. כתב ביוגרפיה קטנה של זקינו הקדמון הרב משה רבק'ש, ר' משה רבק'ש [16]:

ר' משה רבק'ש, בנימין ריבלין (ירושלים 1971)

על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.

למרות שבנימין ריבלין אינו מתייחס אל ההערה של אביו על מוצא המשפחה מבית דוד, אבל, אם כפי שהוא מצהיר, אמו של משה רבק'ש היתה "מגזע הגאון שאול וואהל". ממילא מובן, כי משה רבק'ש מתיחס בכך לחוטר מגזע דוד המלך, מכיוון שהמשפחה של שאול וואהל – קצנלנבוגן, מתיחסת דרך לוריא ומשפחות מינץ מרש"י, ובכך מן המלך דוד.

התייחסות אל טעלצא כאמו של משה רבק'ש, הופיעה כבר לפני מאמרו של בנימין ריבלין בשנת 1971. בשנת 1900 בספר דור רבניו וסופריו חלק שני, שכתב בן ציון אייזנשטאט, בו הוא מצטט את צבי הרש אדלמן כי טעלצא היתה "מגזע הגאון ר' שאול וואהל", אדלמן כתב בשנת 1845 את הספר גדולת שאול[18] היסטוריה של המשפחה של שאול וואהל המבוסס על כתב היד של הספר יש מנחילין משנת 1755[19] שנערך בספריית הבודליאנה של אוקספורד. הספר יש מנחילין כולל פרטים רבים של משפחת קצנלנבוגן, אך מזכיר במפורש את טעלצא. גם אדלמן בספר גדולת שאול לא מזכיר את טלצא. אומנם, ספר זה היה מתוכנן להופיע בארבעה כרכים, ורק אחד מהם קיים. ואולי אייזנשטאט לקח את המקור שלו, מן כתב יד שלא הודפס על ידי אדלמן.

לפני הפרסום שלו - ר' משה רבק'ש, בשנת 1971, כבר בשנת 1954 כתב בנימין ריבלין פרק בספר הגרא הנזכר לעיל, ובו הוא נותן פרטים ביוגרפיים של אבותיו של הגאון, רבי משה קרמר והרב משה רבק'ש. הוא כולל מקורות רבים בהם משה רבק'ש מתייחס לקרוביו:

קרובי משפחה של הרב משה רבק'ש, ספר הגר"א, בנימין ריבלין

א. בעל המחבר ס' אור יקרות ולוית חן (זאלקווא תקט"ז) מתיחס אל ר' משה רבקש וכותב כי הוא ממשפחת חפץ מק"ק ווילנא. וכן כותב מחבר ס' מאמר אפשרות הטבעית (אמשטרדם תקכ"ב) ממשפחת חפץ.[20]
ב. שני מכתבים מר' משה רבקש... (לא רלוונטי).
ג. לפי דברי רבי משה בבאר הגולה היו שאריו הרב ר' ישעיה הארוויץ בעל השל"ה והרב רבי מרדכי קראשניק מק"ק זייל.
ד. הרב הגאון מוהר"ר גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג ווינה אשר היה בין המסכימים על ספרו של ר' משה, כותב עליו שהוא מחותנו.[21]

להלן הזכרותיו של הרב משה רבקש על קרוביו בספרו באר הגולה:

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב

רבי משה רבק'ש נצר לדוד המלך

אין תיעוד מדוייק, או מגילת יוחסין מפורטת, על אבותיו של רבי משה רבקש, אבל בכל אופן, פרטים מסויימים של עץ המשפחה שלו ניתן להסיק מתוך בחינה והתאמה של כמה מקורות.


עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א

אליעזר ריבלין במבוא לספר היחס מספר על מסורת שעברה במשפחה, לפיה, מוצא המשפחה הינו מגזע דוד המלך:

ספר היחס, אליעזר ריבלין, ירושלים תרצה

לפי מסורות משפחתיות קדומות, התיחסו אבות המשפחה לשושילתא דבית דוד, וזקני המשפחה היו מספרים שראו את הכתבים העתיקים שבהם נפרטה בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד. אגדות וסיפורים שונים נתפשטו בין הענפים השונים של המשפחה, גם על דבר מוצא אבותיהם מגלות ספרד אשר באמסטרדם, ועוד ועוד. אולם אם נסמוך על תעודות מדעיות וודאיות אין אנו יכולים לפרוט בשמות למעלה מן הקדוש רבי יוסף חבר אבי-זקנו של רבקש מצד רבקש, ולמעלה מרבי דוד אשכנזי אבי קרמר מצד קרמר.

למרות שריבלין דוחה מסורות אלו שעברו בעל פה, כי הם לא מבוססים על "מסמכים מדעיים מדויקים", הוא לא היה מודע ככל הנראה לשילוב של גורמים, שכאשר נחשב אותם יחד, הם יכולים לתמוך את המסורת שבעל פה המיחסים את המשפחה כנצר לדוד המלך.

אחד ממקורות אלה היא ההערה הנדירה שמופיעה בספר סערת אליהו [12], הספד על הגר"א שנכתב על ידי בנו הצעיר אברהם. הגאון לא נהג להזכיר בכתביו רבים מבני משפחתו. וגם בניו לא נהגו כך. הערה זו, מגלה לנו מעט על יחוסו של הגאון:

סערת אליהו, אברהם בנו של הגר"א, גרודנא 1876

..סמליו"ן הוא שם מלאך כמו שפרשו זקנינו הערוך ובעלי התוס' ז"ל..

לפנינו אם כן, מצוינים שתי שורות של שושלת, אחד מן המחבר של ספר הערוך, רבי נתן מרומא (1035-1106). פער של 700 שנה בין הגאון לרבי נתן מקשה לקבוע את אופי הירידה. משפחה נוספת שבה גם יש טענות על היותם נצר לרבי נתן, היא משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלר (1574-1654), מחבר תוספות יום טוב. מחקר לעומק של משפחת הלר, עשוי ליצור חיבור עם אבותיו של הגאון מוילנה [13].

חשוב יותר הוא, כי החלק במשפט של אברהם (בנו של הגאון) המתייחס "זקנינו בעלי התוספות". המונח "זקנינו" הוא מונח פיגורטיבי שמשמעותו "אבות".

--
בעלי התוספות היו פרשנים של התלמוד שפעלו בתקופה שאחרי רש"י (1040-1105) בתחילה היו אלה בניו וחתניו, לאחר מכן הנכדים ובני משפחותיהם. אז כל אלה קרובי משפחה של רש"י היו תלמידיהם ואת הקבוצה כולה היו ידועים בתור "בעלי התוספות". כלומר מחברי פרשנויות נוספות על אלה של רש"י וקודמיו.
--

ההערה של אברהם בה מתייחס לבעלי התוספות כאל אבותיו עשויה תיאורטית לכלול את כל חכמי התלמוד שנחשבים חברי קבוצה זו, ולאו דווקא את המשפחה של רש"י. אבל הזכרנו את דבריו של ריבלין על מסורת ממוצא של דוד המלך, ובהתחשב כי רש"י ומשפחתו היו צאצאי דוד המלך, הצטלבות של שני הגורמים הללו, מעלה כי סביר להניח כי התיחסותו של אברהם, היא אל בעלי התוספות שהיו בני המשפחה של רש"י. אם כי, ברור שעדות נוספת תוסיף משקל לטענה זו.

עץ משפחה של הגאון מוילנא

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

סבא רבא של הגאון - אליהו חסיד, היה נשוי לבת של משפחה רבנית אחרת בולטת. אשתו היתה בתו של הרב פתחיה בנו של הרב משה רבק'ש (Rivkas), הרב משה רבק'ש הגיע לווילנה מפראג במאה השבע עשרה המוקדמות. במהלך הטבח של הקוזקים בשנת 1655, ברח לאמסטרדם, שם השלים את החיבור שלו על שלחן ערוך שנקרא באר הגולה [7], ונפטר 1671.

האב הקדמון הידוע המוקדם ביותר של משה רבק'ש היה יוסף החבר, מקהילת אופן (מאוחר יותר בודפשט), אחד מחברי הקהילה היהודית של וינה, אשר הוגלה לפראג בשנת 1559 [8]. בנו של יוסף, הרב פתחיה (נפטר 1598), היה סופר הקהילה בפראג, כך גם היה בנו, הרב נפתלי צבי הירש. נפתלי צבי הירש סופר (נפטר פראג 1601) היה אביו של הרב משה רבק'ש.

אילן יוחסין של הגאון מוילנא

היחוס מצד הנשים
מעט מאוד ידוע על הסבתות של הגאון. קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו של נפתלי צבי הרש סופר. שפירא [9] כותב שנפתלי צבי הרש היה ממשפחת פאס, ורושם שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקרקוב.

לתולדות בית אביו של רבי צדוק הכהן מלובלין

בקובץ עץ חיים (באבוב), תשרי תש"ע (י), נדפס מאמר שלם, לתולדות בית אבותיו של הגאה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, נביא כאן את תמצות המאמר, ולאחר מכן נוסיף עליו מעט.

רבי צדוק הכהן נולד למשפחת רבנים ליטאית עתיקה ומפוארת, ששורשיה משתלשלים ועולים עד לגאון רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו.

בנערותו, בהיותו כבן שלוש עשרה שנים, עוד בטרם נישואיו, כתב ר' צדוק ספר שלם לתולדות גדולי ישראל, ואת שמו נקב 'זכרון לראשונים', והוא ספר כעין שם הגדולים להחיד"א. וכה דבריו בראשית הקונטרס שכתב בעת שבתו בקריניק: "קונטרס קראתיו זכרון לראשונים מזכרת חכמי ישראל דור ודור ודורשיו וחכמיו, כל אשר נמצאו כתובים בספר זכרון ליראי ד', ודבריהם הן הן זכרונם, והחילותי לסדר קונטרס זה בשנת תקצ"ז בעיר גידולי קרוניק ואני נער בן י"ג שנה". בקונטרס, כתב רבי צדוק גם מספר פרטים אודות משפחתו, וכפי הנראה ציין על כל אחד מזקניו את סדר יחוסו, וגם על אלו ממשפחתו קרא להם שאריי. למרות שהקונטרס עצמו אינו מצוי איתנו ואין ידוע אם שרד כלל, נשתדל לעמוד מעט אודות יחוס משפחתו, ליקוטי בתר ליקוטי.

ראשית שמורה לנו עדותו של ר' שלמה גבריאל מרגליות, בהקדמה לספר 'שיחת מלאכי השרת': "אביו הגאון הצדיק החסיד ר' יעקב הכהן זצ"ל האב"ד קרייזבורג, וכו' והי' נכד הגה"ק רשכבה"ג ר' זלמן מירלס זצ"ל האבד"ק אה"ו, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול זכרון לראשונים (סי' ז')". עוד כותב שם בהקדמה: "ואשרי יולדתו אמו הרבנית הצדיקת מרת יוטא זכרה לברכה, היא היתה בת הרה"ג ר' צדוק הלוי איש הורוויץ זצ"ל נכד רבינו השל"ה הקדוש זצ"ל, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול הנ"ל (שם סי' א') וכותב שם שכל היוצאים מחלצי הקדוש הגאון ר' שעפטיל הורוויץ בן השל"ה הק' חותמים עצמם איש הורוויץ, דמלת אי"ש נוטריקין אברהם ישעי' שעפטיל, היינו בעל ווי העמודים, ואביו השל"ה הק' ואבי אביו בעל עמק הברכה זכותם יגן עלינו, עי' שם באורך. וקורא ג"כ שם למרנן ורבנן הגר"א מווילנא והבעל שאגת ארי' זי"ע שאריי, עי' שם באורך בכתי"ק גודל יחוסו".

גם בספריו הנדפסים, כשמזכיר כמה פעמים לגאון מוילנא והשאגת אריה, קורא להם ש"ב.

אביו, ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג

ר' צדוק כותב בראש ספרו 'אוצר המלך': "בעז"ה הנל"ך [הנותן ליעף כח], אחל לכתוב ספר אוצר המלך, בו יבואר דברים אשר חדשתי בזעת אפי וביגיע כפי, אנכי הדל עני וכהן, צדוק בהרב הגאאמ"ו החסיד המנוח מהרי"ך זצללה"ה מקריניק וכעת פ"ק וולאדאווקי".

ר' יעקב השאיר אחריו חידושים ודרושים בכתב יד, ומעט מהם הביא ר' צדוק בספריו. כמו"כ נדפסו ממנו תשובות בהלכה.

במגילת היחש של ר' יוסף זכריה שטרן שנדפסה בספרו זכר יהוסף, מזכיר שבניו של הרב דקרייזבורג הם הרב המפורסם ר' צדוק מלובלין ועוד כמה גדולים. ליקטנו מה שעלה בידינו אודות בניו: א. ר' יהושע זעליג הכהן מבוטען, חתנו של ר' יצחק מתתיהו וינברג, ששימש כדיין וריש מתיבתא בפינסק, אביו של בעל 'יסוד העבודה' מסלונים. ב. ר' צדוק הכהן מלובלין, נשוא מאמרינו. ג. ר' יצחק אביגדור הכהן, עלה לארץ ישראל. ד. ר' דוב בער הכהן קאצין מקריזבורג.

אביו של רבי יעקב הכהן היה ר' אשר הכהן אב"ד קריניק בן ר' אביגדור הכהן. בן נוסף היה לו לר' אשר, ושמו ר' יוסף הכהן אב"ד זאבלאדאווי ואחר כך קריניק, בעל 'כפות זהב', וכך הוא כותב בראש ספרו: "חברתי אנכי הצעיר יוסף בהרב המאור הגדול המנוח הרב מוהר"ר אשר הכהן זצלה"ה אב"ד פה ק"ק קרינק יצ"ו... ויהיו דברי אלה במנחה ההולכת לפני ויתקבל לרצון, ואחרי כן אבא אל אדוני במחברת ענף עץ אבות ברכה מאבותי הקדושים הגאונים אשר בארץ המה, וגם אנכי אתיצב בתוכם, וכו', אשרי המעזרני בקניית ספרי זה, כי יקום על שם אבותי אשר זכותם יגן בעדי ובעדם".

ר' אשר הכהן כיהן כאב"ד בקריניק עד שנת תק"ע לערך, שאז כנראה נפטר, ולאחר כעשרים שנה נקרא בנו ר' יוסף למלא מקומו.

עד לתקופה האחרונה לא נודע מי המה "אבותי הקדושים אשר בארץ המה", מי היה ר' אביגדור הכהן אביו של ר' אשר. הכל היה בבחינת איתכסיא. לאחרונה נתגלה שבבית הקברות בעיר קובנא ניצבת לה מצבה ישנה בת למעלה ממאה שנים על קברו של ר' דניאל אביגדור הכהן. ר' דניאל אביגדור דנן היה בנו של ר' יוסף הכהן אב"ד קריניק, ובכך בן דודו של ר' צדוק הכהן. על מצבתו נחרת יחוסו בפרוטרוט:

הרב ר' דניאל אביגדור הכהן מקאלנא / פ. נ. / הרב ר' דניאל אביגדור הכהן / בהרב הגאון ר' יוסף ז"ל אב"ד דק"ק / זאבלודאווע קרינעק וויסאקי ליט / ושם מנוחתו כבוד מחבר ספר / כפות זהב וספר אלף כסף / בהרב הגאון ר' אשר ז"ל אב"ד / דק"ק קרינעק בהרב הגאון / ר' אביגדור אב"ד דק"ק ברעזי / בעל אחותו של הגאון הגדול / בעל השאגת ארי' ועוד למעלה / בקודש אשר עמל ויגע הרבה / בתורה והי' כאחד הגדולים ...

מעתה מתברר לנו יחוסו של ר' יוסף הכהן עד למשפחת רבינו השאגת אריה ולמעלה בקודש. וממילא התבהר יחוסו של בן אחיו, הלא הוא נשוא מאמרינו ר' צדוק הכהן מלובלין. אביו של ר' צדוק – ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג, היה בנו של ר' אשר אב"ד קרינקי, ב"ר אביגדור הכהן אב"ד ברעזי, חתן ר' אשר אב"ד בגליל עליון מינסק בעהמ"ח מעונות אריות, בנו של ר' לייב בעל התוספות אב"ד מינסק.

ר' אשר אב"ד דגליל מינסק נשא לאשה את אחותו של הגאון ר' יחזקאל קאצנלנפויגען אב"ד אה"ו בעל שו"ת כנסת יחזקאל, בת ר' אברהם קאצנלפויגען דיין בבריסק, ב"ר יעקב קאנצנלנפויגען אב"ד דק"ק פיורדא, ב"ר יואל קאצנלנפויגען חתנו של ר' שמואל יהודה קאצנלנבויגען (מהרשי"ק), בנו של המהר"ם פאדואה.

ר' אברהם קאצנלפויגען הנזכר, היה חתנו של ר' בצלאל בנו של הגאון המפורסם ר' בנימין אהרן סלניק, בעל ה'משאת בנימין'.

אלה הם אבותיו הקדושים של ר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, אבותיו של ר' צדוק הכהן.

עוד נכתב שם במאמר על משפחת אמו של רבי צדוק הכהן, שהיתה בתו של רבי צדוק הלוי הורוביץ מיאנוב, אך אין זה מן הנוגע לענייננו. במאמר הבא נספר על תולדות רבי דניאל אביגדור הכהן מקולנא - קובנא, שממצבתו נודע לנו יחוסו של רבי צדוק, ועל צאצאיו.

עץ המשפחה הגדול ביותר לצאצאי הגאון מוילנא ומשפחתו

ידידי, הגנאלוג חיים פרידמן, כתב לפני שנים רבות ספר בשם 'ענפי אליהו', לתולדות צאצאי הגאון מוילנא ואחיו, הספר כולל אתת כל הענפים הידועים מהמשפחות הנ"ל, שהתפשטו על פני ארצות תבל. והוא אחד הספרים המקיפים ביותר שנעשו בגנאלוגיה היהודית.

הספר נדפס באנגלית ושמו המלא הוא:
Eliyahu's branches: the descendants of the Vilna Gaon (of blessed and saintly memory) and his family
הספר נדפס על ידי הוצאת 'אבותינו' בניו ג'רזי, 1997.

בימים אלו, עובד מר חיים פרידמן, על עדכון מאגר הנתונים ועריכתו מחדש. אי לכך, הוא מזמין את כל אלו שהינם מצאצאי הגאון מוילנא ומשפחתו, שאינם מופיעים בספר. או שמופיעים בספר, אך בצורה לא מעודכנת, שחסרים פרטים וכדומה, או כל מי שיודע על אישים מצאצאי הגאון מוילנא, ששושלתם ידועה, ואינם מופיעים בספר, ליצור קשר עם חיים במייל המופיע כאן: chaimjan@zahav.net.il

מצורף כאן קישור לבלוג של חיים פרידמן, בו ניתן לקרוא על מחקריו המעניינים. http://chfreedman.blogspot.com/


וזה נוסח ההודעה המלאה ששלח לי חיים פרידמן:
I am in the process of updating my database of descendants of the Vilna Gaon and his siblings, published in my book "Eliyahu's Branches - the Descendants of the Vilna Gaon and His Family" (Avotaynu 1997).

In the light of material received from many families and with resource to archival records which were not available when my book was published, I have much to re-assess.

I invite those whose families appear in my book to send updates of children born since its publication twelve years ago, and corrections. I would also like to hear from all families who hold a tradition of a relationship with the Gaon.

Please send family trees in a gedcom file if possible.