יום שני, 24 במרץ 2014

רבי חיים בן אביגדור מפינסק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.


בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג. 

יום רביעי, 12 במרץ 2014

רבי מרדכי גארדין אב"ד ביסקוביץ

היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי מרדכי גארדין אב"ד ביסקוביץ.
רבי מרדכי נולד בעיר איזביצה בשנת תרכד, בשנת תרמ"ב נשא לאשה את מרת אודלה לבית גולדמן מן העיר טומשוב לובלסקי, וקבע את מושבו בעיר, והיה מבאי בית מדרשו של האדמו"ר רבי יהושע פרישרמן בעיר, ומספרים עליו כי היה מתמיד גדול, והיה לומד למעלה מעשרים שעות ביממה. אחר כמה שנים, נתמנה לכהן כרב בעיירה ביסקוביץ'. בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד עם משפחתו עד לקרמנצ'וג שבאוקראינה, אחר המלחמה כשחזר לעירו, מצאה חריבה, והוזמן לכהן בעיר הסמוכה קראשניק, שם כיהן עד ליומו האחרון י' אדר תרצ"ד.
רבי מרדכי גארדין
צאצאיו:
א. רבי חיים יוסף גארדין אב"ד פערליב ופיאסק, נולד בשנת תרמ"ד, נישא בשנת תר"ס למרת חיה גיטל בת רבי מאיר שרגא פייבל קאמין אב"ד פיאסקי, נפטר י"א אב תרפ"ה בווארשה אחרי ניתוח שעבר שם בעקבות נפילה למרתף בביתו של השוחט, בדרכו לבדוק כשרות הבהמות. אחר פטירתו עלתה אלמנתו עם צאצאיה לארץ ישראל, ונפטרה ח' סיוון תרצ"ט. צאצאיהם: א. ר' מאיר שרגא גארדין חבר עיריית בני ברק, נפטר כ"ח סיון תשל"ב, זוגתו מרת יוכבד בת רבי חיים רפאל וייסמן אב"ד טרוכנברוד-לוזיטש, האריכה ימים ונפטרה י"ג שבט תשנ"ו בבני ברק. [לפני כשבוע נפטר בנם רבי משה גארדין מיסד רשת תורה ומלאכה, וכשבוע קודם לכן נפטרה בתם מרת יפה מילצקי] ב. ר' ישראל יעקב גרדין. ג. ברכה. ד. איטה. ה. ר' אברהם גרדין. ו. נחמה נפטרה בת חמש שנים בתום מלחה"ע הראשונה בקוצק.
ב. רבי יהודה גארדין הי"ד אב"ד מלינוב, בצעירותו לא רצה להנות מההיתר הוראה שהיה בידו, והתפרנס ממסחר בתבואה. אך משנחלש המסחר, נתקבל תחילה לכהן כרב בסרקומלה הסמוכה לקוצק, וכשעזב שם מחמת כנופיות שודדים, נתקבל לכהן במלינוב. נעקד"ה בשנת תש"ב, כשהלך בראש עדתו מלובש בטלית ותפילין, אל הבור שהכינו להם הגרמנים. זוגתו מרת חנה. בניהם משה והירש למדו באחת מישיבות נובהרדוק וניצלו מהמלחמה כאשר ברחו לרוסיה, וחיו באמריקה.

יום שני, 3 במרץ 2014

פתרון חלקי לתעלומה


כתבנו במאמר הקודם, את דבר התעלומה המשפחתית, אודות מרת חנה רחל מבענדין, אשת רבי [חיים מרדכי] יצחק מנחם (חיים יעקב) רוטנברג, מהו יחוסה, האם היא בת רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, כפי שמשתמע מן המצבה שלה, או שמא זה אינו יתכן, שהרי ידוע כי חנה רחל בת רבי נפתלי רוקח היתה אשתו של רבי שמואל אברהם רבינוביץ מזולקווא.
ראשית אני רוצה להודות לכמה מן הקוראים הקבועים, ושאינם קבועים, שעזרו בפתרון התעלומה. כל אחד בשמו הטוב יבורך.

ראשית, נוכיח בכמה הוכחות נוספות, כי לא יתכן שחנה רחל בת רבי נפתלי רוקח, היתה אשת רבי יצחק מנחם רוטנברג.
העיר בצדק אחד מן הקוראים, כי קיימת עדות כי חנה רחל אשת רבי שמואל אברהם רבינוביץ, נפטרה במגפת טיפוס בזולקווא בשנת תש"ב, הרי שהיא לא זו שקבורה בבענדין.
הוכחה נוספת, ידוע בקרב העוסקים בדבר, כי בבעלז הקפידו מאד על קיום צוואת רבי יהודה החסיד, ואחד מן הסעיפים בצוואה, אוסר על קשרי חיתון כפולים בין שתי משפחות. והנה זה ברור, כי רבי נפתלי רוקח מנאווריה, כבר היה מחותן פעם אחת עם רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג, על ידי שרבי אביגדור רוקח בן ר' נפתלי רוקח מנאווריה, נשא לאשה את בת רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג, [ראה "באהלי צדיקים", בעלזא, עמ' 295), ואם כן, לא מסתבר שרבי יצחק מנחם בן רבי אלתר מאיר דוד, נשא את בתו של רבי נפתלי רוקח.
כמפתח ראשון להבנת הענין, נמצא כי ברישומים מן העיר בענדין, [שעדיין לא עלו לאתר הJRI], נרשם אכן, כי רבי יצחק מנחם רוטנברג, היה נשוי למרת חנה רחל, אלא ששם משפחת נעוריה אינו רוקח, אלא גולדברג.
מעתה צריכים אנו לחפש את אביה בשם נפתלי גולדברג, ושיהיה מיוחס כפי האמור במכתב הרבנים מווארשא, וכפי הרשום על המצבה.
והנה מצאנו יהודי כזה, שעונה על הקריטריונים, ושמו רבי נפתלי גולדברג אב"ד שעלץ.
רבי נפתלי גולדברג משעלץ, נשא לאשה את מרת רבקה הענא בת רבי משה רוקח מקארוב, וגר בתחילה סמוך אצל חותנו, עד שנתקבל לכהן כאב"ד בשעלץ, הסמוכה לווארשא, ושימש גם כאדמו"ר, הוא נפטר ביום שישי י"ח טבת תרס"ז, היה מצאצאי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק בעל הנועם אלימלך, ורבי שלמה זלמן מויליעפולי. בנו, רבי אלטר שלום אלימלך גולדברג, שכיהן כאדמו"ר בווארשא, הדפיס את ספרו של אביו, קול נפתלי, חידושי תורה על התורה, ש"ס ומשניות, בווארשא תרצ"ב, ובהקדמתו האריך בשבחיו, אך אף הוא לא פירט את יחוסו.
יחוסו לויליעפולי, ידוע, מצד אמו מרת שרה, בת הרה"ק רבי שלמה זלמן פרנקל מויליעפולי, [והיא שנישאה אחר כך, לרבי נתן נטע דוב ליפשיץ שהמשיך את שושלת ויעליפולי].
אך מכיוון שאיננו יודעים מי היה אביו של רבי נפתלי, עדיין לא נודע כיצד הוא מצאצאי ליזענסק. על כל פנים, זו ידיעה ברורה, הכתובה כבר בספרו קול נפתלי, וכאמור גם על מצבת בתו.
הרי ברור לנו שהוא צאצא לרבי אלימלך מליזענסק, ונשא לאשה את בת רבי משה רוקח, בנו של השר שלום, וכאמור, אשתו של רבי משה רוקח היתה מצאצאי האוהב ישראל מאפטא.
ומעתה, פשוט, כי רבי יצחק מנחם רוטנברג, היה חתן דודו רבי נפתלי גולדברג, [שהרי גם אביו וגם חמיו, היו חתני רבי משה רוקח]. וממילא, יחוס משפחת רוטנברג אל שלושת גדולים אלו, מובן. למרות שהם לא צאצאי רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, אלא צאצאי רבי נפתלי גולדברג.



ומעתה, יש להעיר לתולדות צאצאיו של רבי נפתלי גולדברג, כי באנציקלופדיה לחסידות, כשכותבים על צאצאיו, מזכירים את בניו, רבי יוסף אליעזר גולדברג ממלא מקומו בשעלץ, רבי אלתר שלום אלימלך אדמו"ר בוורשה, חתניו, רבי נח [סרעברניק] מפיסצנה, רבי מאיר הורוויץ אב"ד וויסליץ. ובספר חכמי פולין, וכן בימי זכרון, הוסיפו שהיה לו חתן נוסף, הוא אחיו מאם, רבי אלטר שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד יעדליץ / ידלאווא, והוא נזכר גם בסוף הספר קול נפתלי. ועוד הוסיף בחכמי פולין, חתן נוסף רבי יחיאל גולדברג אב"ד קורוב, בן ר' אליעזר. [ואיני בטוח שזה נכון, כי קצת דחוק עם השנים].
על כל אלו, צריכים אנו להוסיף מעתה בת נוספת, היא מרת חנה רחל, שהיתה אשת רבי יצחק מנחם רוטנברג מבנדין.


אלא, שעדיין לא נתחוור לנו, מדוע יש שתי מצבות בבענדין, על אחת נרשם יחוסה, ללא שם בעלה, ועל השניה נרשם שם בעלה, ללא יחוסה.

הרעיון היחיד שעלה בדעתי הוא, שבתחילה, כתבו על מצבתה רק את שם בעלה בדגש על שליט"א, ולאחר שגם בעלה נפטר, ולא יאה להשאיר עליו את הכינוי שליט"א, הכינו לה מצבה חדשה, וכתבו את יחוסה לפרטים. ועל הקבר של בעלה, שנפטר כאמור בשבט תרצ"ט, לא הספיקו בסיום השנה להעמיד מצבה מפאת המלחמה, ולכן באופן זמני שמו את המצבה הישנה של אשתו, שעליה נכתב גם שמו.