מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של הגאון
הנודע רבי חנוך העניך אייגעש, וזו הזדמנות עבורנו לעסוק בעץ משפחתו,
ולפרט את הידוע לנו על יחוסו, ומשפחתו הרחבה.
רבי חנוך העניך נולד לפני כמאה וחמישים שנה,
בשנת תרכ"ד, בעיר רוזיינאי [ראסיין] שבליטא. חונך על ברכי אביו רבי שמחה
ראובן, וכפי הנראה למד גם מפי מי שכיהן באותם הימים כרב העיר, הגאון רבי אלכסנדר
משה לפידות. ישב ימים ולילות על מקומו בבית המדרש, ואחר כך למד בבריסק, כאשר עבר
אביו עם משפחתו לקובנא, קבע מושבו בבית המדרש 'ניוויזער' המקומי, שנודע בגדולת
לומדיו. לימים, שידכו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, לנכדת ידידו רבי שמואל
זיברטנסקי מגדולי המוצים בוילנא.
לאחר נישואיו עבר רבי חנוך העניך לוילנא, סמוך
על שלחן חותנו, וקבע מקום תלמודו בקלויז היסו"ד, בוילנא. בשנת תרנ"ח
כאשר נפטר חותנו זקנו ר' שמואל, נבחר רבי חנוך, לכהן כאחד המוצים בעיר, והוא יחד
עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי, נחשבו אז לכוחות העולים בין צעירי הרבנים
בוילנא.
שלש שנים לאחר פטירת חותנו זקנו, בשנת
תרס"א, הדפיס רבי חנוך, את הספר 'עולת שמואל', שחיבר חו"ז הנ"ל,
ובסופו צירף, "שלשה ארבעה ענינים מעט מחדושי אשר חנני החונן לאדם דעת ית',
אשר היו מסודרים אצלי מכבר, ומצאתים ראויים להעלותם על שלחן הטהור הזה, ואשר
קראתים בשם מנחת חנוך על שמי, ואקוה בעזר העליון ית' כי ימצאו דברים רבים
מהם חן בעיני המעיינים הישרים בלבותם, ויהי' רעוא דאימא מלתא דתתקבל, ווילנא בחודש
העשתי עשר בח"י בו שמואל מעלה עולה לפני ה' לפ"ק".
בשנת תרס"ו נפטר הגאון רבי שלמה הכהן בעל
ה'חשק שלמה', שהיה זקן המוצים הוילנאים, ושני המוצים הצעירים, רבי חיים עוזר ורבי
חנוך העניך, עלו ונתעלו, ובכהונתם כחברי בית הדין הגדול בוילנא, נתחזק מעמדו,
ווילנא חיזקה את עמדתה כירושלים דליטא. שני גאונים אלו, פעלו איש לימין רעהו, ואף
כאשר היו אי אלו חילוקים אידיאולוגיים בין השנים, כאשר רבי חנוך העניך נטה לתנועת
המזרחי, עם כל זה, לא נתן את ידו לפגו בהגאון רבי חיים עוזר, וכאשר המזרחי ניסו
להלחם ברבי חיים עוזר, יצא רבי חנוך בהודעה כי "תנועת המזרחי הפולנית סטתה מן
הדרך".
ספרו הגדול 'מרחשת', על עניינים מחלקי השלחן
ערוך, החלק הראשון נדפס תרצ"א, והוא על עניינים מאורח חיים ויורה דעה, והחלק
השני נדפס תרצ"ה והוא על עניינים מאבן העזר וחושן משפט. "דברים טובים
ונמוקים שו"ת וחידושים בעניינים עמוקים".
ביום ט"ו אלול תש"א, הכוהו הנאצים
באכזריות מרובה, והעיד הגאון רבי ישראל זאב גוסטמאן שעמד שם בשעת מעשה, כי
כשהכוהו, חזר בקול על הפסוק "אשור שבט אפי", לאמר, המכים הם שלוחיו של
הקדוש ברוך הוא, ומכות אלו נשלחו אליו מן השמים. כך, עד שנפח את נשמתו ביסורים.
השם יקום דמו עם שאר כל בני ליטא שנהרגו בחודשי הקיץ של שנת תש"א, בתוך כל
קהל עדת ישראל שש מאות רבוא שנהרגו בשנות הזעם.
וכעת, נבוא לברר את יחוסו, ואת משפחתו הרוממה.
רבי חנוך העניך, היה בן ר' שמחה ראובן אייגעש
[אדלמן], בן ר' חיים יהודה לייב אייגעש, בן ר' מאיר שרה ביילעס, בן ר' יצחק.
אביו ר' שמחה ראובן, היה חתן ר' יוסף
גארפינקעל מראסיין, בן ר' מאיר גורפינקל, מגזע רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק
בעל סדר הדורות.
ר' חיים יהודה לייב, היה חתנו של ר' שלמה
אייגעש מוילנא, בן ר' ניסן.
רבי חנוך העניך, נשא לאשה את מרת הינדא, בת ר'
שלמה זיברטנסקי מוילנא, בנו של הגאון רבי שמואל זיבערטאנסקי, הנקרא ר' שמואל
ליובצער, על שם עיר מוצאו, בן ר' יוסף.
