המשגיח רבי אברהם פולק זצ"ל

בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצוק"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא. רבי אברהם זצ"ל נולד בכ"ב אייר תרפ"ט בעיר הרמנשטט (סיביו) ברומניה. בשנת תש"ז עלה לארץ ולמד בישיבת 'כפר הרא"ה', משם עבר ÷בעצת ה'חזון איש' ללמוד בישיבת סלבודקא. נשא לאשה את מרת תמר ע"ה בת רבי אהרן צבי שולמן-ספראי, אחיו של רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלובודקא. במשך יותר מששים שנה שימש כמנהל רוחני בישיבת סלובודקא, נפטר ג' בסיוון תשפ"ד.

וזה סדר ייחוסו:

• רבי אברהם פולק זצ"ל
• אביו, רבי חיים שאול פולק מהרמנשטט סיביו, נפטר בבני ברק בי"ח באייר תש"מ. אשתו מרת טילא ב"ר יהודה אריה וולף נפטרה ט"ו בטבת תשמ"ה.
• אביו, רבי אברהם פאללאק מהרמנשטט, נולד בנוועמעסטא בח' בטבת תר"ח. שמו מופיע כשואל בספרי שו"ת רבים שנכתבו באותם ימים בהונגריה. נפטר בהרמנשטט בכ"ב אייר תרפ"ז. אשתו בזיוו"ר מרת רחל בת רבי שמעון זילבר נפטרה כ"ד סיוון תרל"ד. בזיוו"ש מרת פראדל בת רבי שאול אקשטיין. צאצאיו מזיוו"ר: א. מרת בילה (נפטרה ג' אדר תשי"ג) אשת רבי אברהם יהודה גלבמן (נפטר ל' ניסן תרפ"ג) ב. רבי יוסף שמעון פולק זצ"ל הי"ד מסאטמר מח"ס 'ראשי בשמים' ומו"ל 'בית ועד לחכמים', אשתו מרת אסתר בת רבי מנחם בעהם. נספו בשואה, ט' בסיוון תש"ד, הי"ד. הותירו אחריהם צאצאים רבים בלעה"ר. מזיוו"ש: ג. מרת רבקה אשת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד זילאה, נספו בשואה י"א סיוון תש"ד. הי"ד. (בנם רבי שרגא פייש ז"ל זכה להינצל ולהקים משפחה). ד. ברינדל. ה. מרת צ'ורטה לואי טשענגרי אשת ר' בערל טשענגרי, נספו בשואה. ו. מרת מלכה אשת ר' מנשה ב"ר דוד בעהם, נספו בשואה הי"ד. ז. מרת דבורה גרובר (נפטרה בבני ברק, י"ד טבת תשמ"ו) אשת רבי צבי גרובר (נפטר ב' חשוון תשמ"ג). ח. רבי חיים שאול פולק הנ"ל. ט. רבי מרדכי פולק (נפטר בבני ברק ח' ניסן תשכ"ט) אשתו מרת רחל (נפטרה ד' סיוון תשמ"ה). י. רבי משה יהודה (לייב) פולק, (נפטר בת"א י"ב אלול תשכ"ו) אשתו מרת לאה (נפטרה ב' סיוון תשל"ב).
• אביו, רבי משה יהודה (לייב) פאללאק זצ"ל מבערטיא אויפעלו. תלמיד החתם סופר והכתב סופר, אודותיו ראה בספר החם סופר ותלמידיו, עמ' שעח. נפטר כ"ב באדר א' תרמ"ג. אשתו מרת חיה שרה (נפטרה כ"ח טבת תר"ס) בת רבי שמעון הוק (אשתו מרת צארטל בת רבי יוסף ישראל, ואחות הגאון רבי משה מנאוועמעסטא, תלמיד החתם סופר שעלה לירושלים). צאצאיו: א. רבי אברהם הנ"ל. ב. הגאון רבי שמעון פאללאק מח"ס 'שם משמעון' נפטר ז' אייר תר"צ אשתו מרת רבקה ב"ר ישעיה הכהן רובין, נפטרה ו' סיוון תרע"ו. ג. רבי יהושע פאללאק נפטר בהרמנשטט כ"ח תמוז תש"ד, אשתו מרת גיטל. ד. מרת מלכה אשת רבי אשר זעליג הכהן ברגר נפטר כ"ו אדר תש"א. ה. אשת רבי בנציון וייסמאן. ו. מרת לאה אשת רבי אשר זליג ויינברגר. נספתה בשואה, הי"ד. ז. אשת רבי יהודה וייס.
• אביו, רבי אברהם פאללאק, זוגתו מרת שרה.

רבי מנדל אטיק זכר צדיק לברכה

במהלך המחקר שלי על הקהילה האשכנזית בצפת, מצאתי מידע על משפחות רבות, וביניהן משפחת אטיק הירושלמית, משפחה שהגיעה לירושלים מצפת, אך עוד קודם לכן, מקורה בקהילה האשכנזית בטבריה. ועתה, כאשר נפטר הגאון רבי מנדל אטיק, מצאתי הזדמנות לפרסם את המידע שברשותי.

הגאון רבי מנדל אטיק נפטר בירושלים בשבת האחרונה לאחר מספר שנים של מחלה, ואלו תולדותיו.

רבי מנדל, או בשמו המלא מנדל שניאור זלמן אטיק, נולד בירושלים שבין החומות בשנת תרפ"ט לערך. בצעירותו קנה את תורתו במוסדות עץ חיים, תחילה בת"ת עץ חיים המפורסם, ולאחר מכן המשיך בישיבת עץ חיים. התקרב אל גדולי הדור, כמו רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, והגאון בעל החזון איש, שעודדו מצידם את הלמדן הצעיר. אך פרשה בפני עצמה, היא קרבתו הגדולה אל הרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי מנדל השתתף בשיעורו השבועי, וקיבל ממנו רבות.

נשא לאשה את מרת שרה לאה לבית שלזינגר, מצאצאי אנשי המעלה שבירושלים. אביה רבי שמעון הלל שלזינגר היה נכד רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ומצאצאי רבי נחום שאדיקר ורבי אליעזר ברגמן. אמה, אסתר הענדיל היתה בת רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, מזכיר העדה החרדית בירושלים, וחתן חתנו של רבי אברהם שאג.

כאמור, רבי מנדל הגיע מישיבת עץ חיים אל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה בין התלמידים הראשונים בישיבה, גם אחר נישואיו, המשיך ולמד בכולל שעל יד ישיבת מיר, שנים רבות, ונחשב לאחד מגדולי השקדנים.

בשנות התש"ל, פתח כולל בירושלים, בו למדו אברכים שקדנים שגדלו והיו למרביצי תורה בעצמם.

בשנת התש"ן, פתח ישיבה בירושלים, ישיבת ארץ צבי, ובה הרביץ תורה לתלמידים רבים. במשך כעשרים שנה פעלה הישיבה, ונחשבה לאחת הישיבות החשובות בירושלים.

כאמור, לפני שנים מספר נפל למשכב, וכעת, נפטר לבית עולמו, והוא בן תשעים וארבע שנים.

*  *  *  *  *  *

וזה סדר יחוסו, 

[אומנם, כבר פרסמתי את עיקרי יחוס משפחת אטיק, לפני כשמונה שנים, עת נפטר אחיו הצעיר רבי אברהם אטיק ראש ישיבת באר שלמה, על פי מה שפירסם נפתלי וקשטיין במדור ויתילדו מספר שנים קודם לכן, אך כאמור, נתווסף לי כעת מידע חדש על המשפחה הצפתית, והמשפחה הטבריינית, ובו אתמקד במאמר זה].

• אביו, הגאון החסיד רבי שלמה צבי אטיק, נולד בעיר צפת בשנת תרס"ה לערך, נשא לאשה את מרת חיה לאה בת רבי יהושע שמעון וינגרטן, מחסידי קרלין בירושלים, ומשכך, קבע את מושבו בירושלים. רבי שלמה צבי נפטר ביום ט"ז כסלו תשמ"ז ומנוחתו על הר הזיתים. על מצבתו לא נכתבו תארים, רק הביטוי התלמודי המפורסם: "שייף עייל שייף נפיק, וגריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה". מצאצאיו: א. רבי מנדל דידן. ב. רבי אהרן יוסף אטיק מבני ברק נפטר תשע"ה. ג. רבי אברהם דוד אטיק הנזכר. ד. מרת שרה אשת הגאון החסיד רבי יעקב קוז'ליק מחסידי גור. ה. מרת חנה אשת רבי יעקב יצחק פרקוביץ ו. מרת רחל קלפהולץ. ז. מרת אסתר אשת האדמור מפוריסוב. ח. מרת ראדיל אשת רבי משה קליקשטיין.

מגילת יוחסין של רבי אליעזר שלמה שיק

הזכרנו במאמר הקודם את יחוסו בן אחר בן של המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק.
וכעת נמשיך ונפרט את יחוסו מכמה צדדים, לרבנים יושבי על מדין בקהילותיהם.
ותחילה נפרט שוב את יחוסו מצד אבותיו. 

• רבי אליעזר שלמה שיק רב דק"ק היכל הקודש ברסלב נפטר י"ז שבט תשע"ה.
• אביו, רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאיי נפטר ה' תשרי תשס"גג. זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ, נפטרה ח' חשון תש"ן.
• אביו, רבי אלכסנדר זישא שיק דומ"ץ סילאדי פיער הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. זוגתו מרת חנה טויבא לבית שיפמן.
• אביו רבי מנחם זאב שיק ראב"ד גירעש נפטר י"ח אדר תרנ"ו. זוגתו מרת חיה דבורה נפטרה כ"א אייר תרע"ד.
• ומעלה בקודש.

כעת נמשיך ביחוסו של המוהרא"ש מצד אמו, מרת מלכה הנ"ל,

• אביה רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טאקאיי, המכונה ר' חיים זלמן, בעהמ"ח גיא חזיון. נולד בתמוז תרכ"ה בעיר איהעל, בילדותו נתברך מבעל הייטב לב, וזכר זאת כל ימיו. למד תורה מפי רבני עירו, ונסע לישיבות רבני הונגריה, לפוטנאק, ומשם לוויצען אצל הגאון רבי דוד זילברשטיין, ממנו נסמך להוראה בשנת תרמ"א, ומשם נסע לערלוי ללמוד אצל רבי שמעון סופר. בשנת תר"ן, נשא לאשה את זוגתו מרת חנה לבית גרינפלד.  

מצבת מלכה אמו של רבי אליעזר שלמה שיק

בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מגדולי הרבנים בהונגריה, רבי אברהם יצחק גליק בעל יד יצחק מטולטשווא, ובעל נטע שורק, ובעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אלעזר. בשנת תרנ"ד נתקבל לכהן כדומ"ץ בק"ק טאקאיי. נפטר ביום א' תמוז תרצ"ו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף חיים זוננפלד

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו

אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.

אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני

בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ

חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.

מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.