להלן רשימת שאלות נוספת, שקיבלנו מידי הקוראים העוסקים ביחוס משפחות שונות, ובירור שורשיהם. והפעם בעיקר משפחות מעיר הקודש צפת ת"ו.
נבקש מכל מי שיש בידו תשובות, לכתוב כאן בתגובה, או לשלוח לתיבה האישית [הנמצאת בדף הפרופיל].
משפחת וקסלר מ-זוויעהיל (נובוגרד וולינסקי בלעז) וצפת
הראשונים שהגיעו לצפת (ככל שידוע) – ר' אהרן ולאה (אולי בת צבי). הגיעו לצפת בשנת תרי"ח -1858 עם בנם להלן. אהרן היה פרנס בית מדרש מאקארוב בצפת, ורשום במפקדי מונטיפיורי כ"תלמוד חכם ויחסין".
בנם, ר' ישעיהו יהודה (שעי' יודל) וקסלר, נולד בזוויעהיל (סביבות 1840), עלה גם הוא לצפת ב-1858. אשתו – חנה גולדא בת ר' יעקב יוסף. ר' ישעיהו יהודה היה מממוני כולל ז'יטומיר בצפת, והרבה בנסיעות לחו"ל מטעם הכולל ו/או לחצר הרבי ברוסיה.
מילדיהם ידועים: (1) מרים דבורה, אשת ר' ישראל ליב (הכהן) ברכר (2) אלטר וקסלר, ממשיך אביו כממונה כולל ז'יטומיר, נישא לתמר לבית פלפל (3) חיה, נישאה לר' מרדכי דב הורוביץ, התגרשו וחזר לרוסיה שם כיהן ברבנות.
הם יש מי שיודע עוד על מקורותיה של משפחת וקסלר ? של אהרן ולאה ? על יעקב יוסף אביה של חנה גולדא ? האם יש מי שיש לו עוד פרטים על אהרן (אבי המשפחה בצפת), על שעי' יודל , או נשותיהם ? האם ידוע מהו היחוס בו ?התהדר" אהרן ועל פיו נרשם במפקדים "יחסין" ?
משפחת קליך / קלך – ויחוסה לרב מאפטא ועוד
למשפחת קליך (קלך, קאלעך, קאליך) מסורת מבוססת על יחוסה לר' אברהם יהושע השל מאפטא, ה"אוהב ישראל". הדור הראשון שידוע בודאות שמתייחס לרב מאפטא הוא, ר' יעקב (ינטשי) קליך מאסטריק , שעלה לצפת עם הוריו, ושם נפטר בשנת תרנ"ח (1897). כך גם העיד על עצמו אחיו, ר' פנחס אריה קליך מצפת.
הוריהם של האחים – ר' שמואל זנויל קליך ואשתו פריידא, נפטרו גם הם בצפת, בשנים תרמ"ג ותרס"ט בהתאמה. פריידא היתה בתו של ר' יעקב אורי (ארי) מטורקא, מנישואיו השניים לבתו של משה שיינפלד, חתנו של ר' צבי אלימלך מדינוב מח"ס 'בני יששכר'.
ר' שמואל זנויל היה בנם של ר' ישעיהו שלמה זלמן קליך אב"ד אסטריק (ב"ר משה יוסף), ואסתר רויזא בת ר' יששכר בריש בר (שם משפחה) מאסטריק וליטוביסק.
כאמור, אין פרטים נוספים, מעבר למסורת משובשת שאין להכביר עליה מלים, כיצד מתייחסת המשפחה לרב מאפטא. אמנם, יש מצאצאי משפחת אורי (ארי) לעיל המחזיקים גם הם במסורת יחס לרב מאפטא, ולר' יעקב אורי היה בן שנקרא אי"ה, אך נראה שיחוסה של משפחת קליך איננו דרכם.
לאחרונה נודע גם על מכתב ישן מלפני השואה בו עלה לכאורה יחוסה של המשפחה לר' שמואל שמלקא מניקלשבורג, אלא שלא ברור מי מבני המשפחה התייחס אליו.
בהקשר זה, יש לציין כי במשפחת קליך בענפים שונים רווחים השמות "משה יוסף" ו"גרשון", שמות המופיעים במשפחת המקובל ר' משה יוסף מדרוגטשין שנפטר בצפת ובנו ר' יצחק חריף מסמבור. מעניין – כי משפחה זו התחתנה ג"כ במשפחת רש"ש מנ"ש. בשלב זה אין תימוכין להשערה זו, אך זה מתיישב עם מסורת משפחתית כי בני המשפחה היו בארץ שנים קודם לעליה "האחרונה" סביב תרל"ז (1877).
האם יודע מישהו כיצד קשורה משפחת קליך לאוהב ישראל ? פרטים נוספים על מקורות המשפחה, שכנראה צצה באיסטריק רק על רקע החיתון במשפחת בר, אך לא ידועים מקורותיה ?
ישנה השערה, כי ר' יעקב ינטשי קליך הנ"ל, השתייך לאותה משפחה של מרת דינה אשת ר' אלימלך רובין מסוקולוב [הורי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו-צפתוכן משפחת צוקר המתיחסת לר' יחיאל מבארנוב. בקרב בני שלשת המשפחות דלעיל, ישנה מסורת על היותם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא, ומצאצאי ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג. ואולי מקור המשפחות אחד הוא, מקשרי חיתון בין האוהב ישראל לצאצאי ר' שמואל שמעלקא.
משפחת קליך / קלך – קשרים למעשה רוקח
שתי משפחות הקשורות לקליך מתייחסות למעשה רוקח, ובשתיהן פרשת היחס אינה נהירה.
משפחת בר (במקור בראוור) מאסטריק – ידוע כי ר' יששכר בריש בר אב"ד ואדמו"ר איסטריק וליטוביסק (נפטר תרי"ט 1859) היה חתנו של ר' אליעזר רוקח מגזע המעשה רוקח.
משפחת אורי (ארי) מטורקא – ר' יעקב אורי (ארי) אב"ד טורקא (הוזכר לעיל בהקשר למשפחת קליך, נפטר תרט"ו 1855) היה בנו של ר' פנחס אריה אב"ד טורקא מח"ס 'חשב האפד', בנו של רצ"ה מסוקולוב מח"ס 'אמרת הצרופה', בנו של ר' פנחס, חתנו של ר' משה רוקח נכד הרוקח.
בשתי המשפחות - אשמח לכל פרט שיוכל לסייע במציאת הקשר המדוייק.
