צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:

בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.

ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.

ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).

על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.

מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.

במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.

נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.

גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.

הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.

מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?

כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.

זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.

אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.

ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.

וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.

לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

הגאון רבי אברהם אבלי פאסוואלער

יחוס אבות גדול היה לו לרבי אברהם אבלי, שבשבת פרשת ואתחנן מלאו מאה שבעים וחמש שים לפטירתו, ביום י"ג אב תקצ"ו.

רבי אברהם אבלי, היה ראב"ד בק"ק ווילנא, למעלה משלושים שנה. משנת תקס"ד עד שנת תקצ"ו, ובאותם שנים נתפרסם כאחד מגדולי הדור, גדול היה גם בכתיבת תשובות בהלכה, ופנו אליו בשאלות רבות ממקומות הרחוקים, והיה משיב להם אגרות תשובות לאין מספר, ורק חלק קטן מהם נשאר ונדפס [ולאחרונה נקבץ בספר באר אברהם בהוצאת מכון ירושלים].
וכך כותב הגאון רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל 'גליא מסכת', בהספדו שנדפס בסוף ספרו: "הספד, שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא ... אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה, כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות, ועל מדינות בו יאמר, מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו ... שכל מי שהי' חולי ותש כוחו לידע איזה סוגיא או שו"ת הלכה למעשה רב, הכל ראו וחקרו ממנו והיה משיב לשואלו כהוגן ... מספד רב ארעימה ואהימה מימים ימימה אשר נעדר מאתנו צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצילו נחיה ... כשנעדר מאתנו גדול הדור, כמו הגאון ר' אבלי אשר ראוי והגון להגן מכל עבירות המתרגשות על העולם". וכן המגיד מסלונים, רבי יהודה לייב עדל, כותב עליו, "הרב הגאון הגדול מי כמוהו דעה מורה ומשיב כהלכה בתשובותיו לקצו ארץ, הוא ניהו מו"ה אברהם אבלי זצוק"ל ראב"ד דק"ק וילנא".

ראשית נכתוב בקצרה את תולדותיו של ר' אבלי, ולאחר מכן נעסוק ביחוסו.

רבי אברהם אבלי, נולד ביום ה' סיוון ערב חג השבועות תקכ"ד בעיר פאסוואהל, עת כיהן שם אביו כרב העיר, ולפנים כיהן שם זקינו אבי אמו. רבינו נתפרסם כעילוי גדול כבר בצעירותו, ובהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על
ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו. בשנת תק"מ, בהיותו בן שמונה עשרה שנים, קנה חותנו את הרבנות עבורו מאת אביו, ושילם לו בעבור זה סך של שלש מאות, [אביו נתקבל לימים לכהן כרב בפומפיאן]. שנים לא רבות אחר כך, בשנת תקמ"ו, נקרא רבי אברהם לוילנא, וכיהן שם כמו"ץ. אומנם נראה שגם ממקום מגוריו, וילנא, המשיך לשאת בתפקיד אב"ד פאסוואהל. לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא. בשנת תקס"ד לאחר פטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייוויש בעל רביד הזהב, נתמנה רבי אברהם אבלי למלא את מקומו כריש בית דינא רבא דווילנא, בתפקיד הראב"ד נשא ר' אברהם אבלי עד
לפטירתו בשנת תקצ"ו. (תפקיד הראב"ד בוילנא נחשב במקום הרב, כי מאז פטירתו של רבי שמואל אב"ד "האחרון" בוילנא, הוחלט שלא לקבל יותר רב לעיר).

נתפרסם לרבים גם בגין פרשת סלאוויטא, בה היה מראשי המדברים.

בראשית חודש אב תקצ"ו נפטר אחד מגדולי העיר וילנא, ר' משולם זלמן ב"ר אורי, ור' אבלי נתאמץ מאד בהספדו, לאחר ההספד, נפל ר' אבלי למשכב אשר ממנו לא קם, וביום ד' י"ג אייר ה'תקצ"ו, נפטר ר' אבלי לבית עולמו. כיום,
מלאו מאה שבעים וחמש שנים לפטירתו.

ובכן, צריכים אנו לעסוק ביחוסו של ר' אבלי.

אביו של ר' אבלי, היה הגאון רבי אברהם שלמה [זק] אב"ד פאסוואהל ופומפיאן.
כאמור, בצעירותו עד שנת תקמ"ב כיהן ר' אברהם שלמה כאב"ד פאסוואהל, ואז 'מכר' את הרבנות למחותנו עבור בנו העילוי הצעיר. בשנת תקנ"ז כבר היה אב"ד בפומפיאן וחתם משם על ספר שירה לדוד. יש שכתבו שכיהן גם כאב"ד בירז', ולא מצאתי לזה סימוכין. הוא נפטר כפי הנראה בשנת תקס"ו, כי באותה שנה, כתב בנו מכתב
להגר"ח מוואלאזין ובחתימתו, הזכיר אחרי שם אביו - הריני כפרת משכבו.
אביו של ר' אברהם שלמה היה הגאון רבי גרשום שהיה אב"ד בכמה קהילות.
אין עליו הרבה מידע, רק נמסר כי בפנקס קהל אניקשט היו חתימות ממנו, וחותם "בהר"ר אברהם אבלי".
מיהו זה ר' אברהם אבלי אבי סבו של ר' אבלי פאסוואלער שעל שמו נקרא?