הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.

כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.

אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.

רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.

נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.

צאצאיו:

א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.

ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.

ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.

ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.

ה.      מרים.

צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

צאצאי רבי גרשון מנדל זיו

משפחת זיו המסועפת מליטא, ממשיכה להעסיק אותנו, בנסיון להשלים את עץ המשפחה. אחרי שבמאמר הראשון ציטטנו את דבריו של ליפמאן, לפיו, רבי גרשון מנדל אב"ד טאווריג, היה בנו של רבי יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן, והאריך ימים מאד. ובמאמר השני הוכחנו שלא הגיוני שהאריך ימים עד כדי כך, וכן, מכתבי צאצאיו של ר' גרשון מנדל זה, לא נראה כי הוא כיהן ברבנות. במאמר זה, אפרט את צאצאיו של ר' גרשון מנדל זיו, בנו של ר' יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן. אך חשוב להדגיש, כי כל המחקר הזה מבוסס, אך ורק על נתונים הנמצאים בספרים. לא השתמשתי במידע הרב הקיים במפקדי המדינה בליטא. השוואה בין הנתונים, תביא מן הסתם לתוספת מידע, ולעיבויו של עץ משפחה זה.

וזו רשימת צאצאיו.

א. רבי עזריאל זיו ראב"ד בירז', גידל בביתו את יתומי אחיו ר' משה, נפטר לאחר שנת תקפ"ז.

ב. רבי ראובן זיו, מקום מושבו היה בעיירה שקאד.

ג. רבי שמואל זיו, גר בפוניבז', ונודע בשם ר' שמואל פינחאסעס.

ד. הגאון רבי משה זיו אב"ד קרייזבורג בעהמ"ח מחשבת משה, התכתב בהלכה, עם הגאון רבי יצחק אייזיק אב"ד שאוויל, והתשובות נדפסו בשו"ת עטרת יצחק, ירושלים תרפה, סימן פ"ב - פ"ד. נפטר עוד לפני אחיו ר' עזריאל כאמור לעיל, והנה מצאתי בספר גאולה וישועה, [לר' יהודה לייב לונץ, בסוף הספר, במאמר 'קורות העיר שאוול'] כותב כך,

"(בשנת תקע"ה) נבחר למ"ץ ראשי, הרב הגאון חסיד ועניו גדול, ר' יאנקעלע בר' יוסף שפירא, עד זמן פטירתו י"א חשון תקפ"ח. ועוזריו ברבנותו היו עוד שני רבנים גאונים ר' יצחק אייזיק בר' אהרן, ור' משה בהמופלג ר' גרשון בהגאון ר' ליבלי זיו הרב דפלונגיאן, ור' ליבלי זה היה מחותנו של זקני הרב הגליל הנ"ל כי בנו דודי זקני המופלג הצדיק והנגיד ר' משה לונץ היה חתן ר' ליבלי זה. הרב ר' משה זיו היה ראשונה רב בקריזבורג בקורלאנד, והניח ברכה אחריו ספר כ"י על סה"מ להרמב"ם והו"ל בנו ר' בנציון פאנידאלער בשם מחשבת משה. נפטר באביב ימיו בן ל"ג שנה ביום א' של חג השבועות תקפ"ג. ובטעות נדפס בשה"ג שהיה רב בבירז, כי שם היה לרב, אחיו הגאון ר' עזריאל זיו".

(שוב, אפשר לשים לב, כי בצורה בולטת, על ר' משה מוזכר גאון, וגם על זקינו ר' לייב, אבל על אביו ר' גרשון, כתוב רק המופלג).

בנו האחד של ר' משה, ר' זאב וואלף זיו, דיין בק"ק קובנא, היה חתנו של רבי יוסף בר צבי הירש לונץ, ולא כשכתבתי שהיה חתן ר' צבי הירש לונץ עצמו. רבי זאב היה מוסמך לרבנות משני גאונים מפורסמים, רבי יצחק אביגדור מקאוונא והיה מ"ץ אצלו שנים אחדות, ורבי זאב וואלף ליפקין מטעלז (אביו של הגאון החסיד ר' ישראל סאלאנטער) ונפטר באביב ימיו בן מ"ח שנה ה' תמוז תרכ"ד. בתו מרת טויבא היתה אשת ר' ארצ'יק קאהן משאוויל.

אחד מצאצאיו המפורסמים של ר' משה זיו, היה הגאון ר' חיים צבי ברוידא אב"ד זאגר, כפי הנראה הוא נשא את נינתו של בעל המחשבת משה [ראה תולדותיו בראש ספרו ארחות חיים על תפלת הדרך, שנדפס בתוך ספר מנוחת אמת, בני ברק תשסה]. בספרו אוצר חיים, (וילנא תרנט), בפרק שני מברכות, כותב ר' חיים צבי כך, "אמרתי להעתיק בכאן חידוש קטן, מה שמצאתי בכתבי דו"ז הרב הגדול מוה' זאב וואלף זיו זלל"ה משאוול בהגאון ר' משה זיו זצלל"ה בעהמ"ס מחשבת משה, והעתקתי אות באות ..... העתקתי זאת לעשות נ"ר לנשמתו וכמאמרם ז"ל שפתותיו דובבות וכו'". חתנו המפורסם של ר' חיים צבי ברוידא, היה הגאון הגדול, רבי זעליג ראובן בענגיס, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, ובסוף ספרו לפלגות ראובן, חלק ד' וה', כותב הגרז"ר בהנצחה על אשתו אסתר אסנא, שהיא בת ר' חיים צבי, ומגזע היחס נכדת בעל מחשבת משה. כמו כן, מזכיר את הנדיבים שב"ז ר' שלום ור' בנציון קאהן משאוויל, בניו של ר' ארצ'יק הנ"ל.

ומי היה ר' גרשון מנדל זיו אב"ד טאווריג? האם היה כזה יהודי?

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.

רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.

ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.

בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,

א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.

ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.