‏הצגת רשומות עם תוויות זילברשטיין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זילברשטיין. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא



היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 
הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר
נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.
צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:
  • אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

יום שלישי, 30 באפריל 2013

רבי שמואל לייב זק מו"צ דביאלה

עסקנו במאמר הקודם בר' דב וינברג, ובקורותיו, משעדליץ שבפולין, דרך ישיבת חיי עולם בירושלים, ועד לישוב החדש בכפר סבא.
 
הזכרנו את הכתוב בספר כפר סבא, כי אבי אשתו היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה, לכאורה הכוונה היא לר' שמואל לייב זק, אלא שמכותבי קורות הימים בכלל, וכותבי קורותיו של ר' שמואל לייב זק בפרט, נעלמו בתו וחתנו אלו. בכמה מקומות נזכרו רשימת צאאציו של ר' שמואל לייב זק, ואלו הם צאצאיו של ר' שמואל לייב זק הידועים, [מתוך הספר אהלי שם, פינסק תרעב וממקורות נוספים]:

א. רבי יצחק שלמה יהושע זק חתן הגביר ר' נחמיה זילברשטיין מטורבין. ב. רבי אפרים דוב זק שהביא לדפוס את ספרו של אביו, זוגתו מרת חיה בת רבי יוסף גרינברג מטשיזעווא, נישאו בשנת תרנ"ה. ג. רבי ירוחם דוד זק. ד. מרת העניא אשת רבי משה [אוטשען] דומ"צ ביאלא מחסידי סטריקוב. ה. מרת רחל הי"ד אשת רבי חיים יחיאל ציטרינבוים.

בסוף ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא איזה גרגיר דברי תורה, מחתן המחבר ז"ל אשר נקטף באבי ימיו הרב הגדול והחסיד מו"ה יעקב צבי ירחמיאל בהחסיד מו"ה חנא ז"ל מביאלא.

הסופר המופלא ר' יצחק אלפסי בספרו 'דורשי ציון בפועל', כותב כי היה לו חתן נוסף בשם ר' יהודה נח בראוור, שהיה רב ביאנוביצה ובבארנוב, וחיבר כמה ספרים בהלכות ובחיבת הארץ, נפטר בירושלים ראש חודש כסלו ת"ש. אציין, כי לא מצאתי אודותיו בשום מקור נוסף, שהוא אכן היה חתנו של ר' שמואל לייב.

מצאצאיו של ר' שמואל לייב נמנה גם רבי אברהם מרדכי הרשברג מרבני שיקגו ולימים במקסיקו, בעהמ"ח 'מחשבת קודש', שלימים היה חתנו של האדמו"ר רבי יהושע העשל אייכנשטיין מזידיטשויב שיקאגו. ר' אברהם מרדכי היה נינו של ר' שואל לייב, ובהיותו יתום מאביו ואף נקרא על שמו, וגדל בבית אבי זקינו ר' שמואל לייב, שלימים דאג עבורו שיתקבל לישיבת חכמי לובלין.


*    *    *

ובכן, נחזור לשאלה, האם רוחמה אשתו של דוב וינברג, היתה אף היא בתו של רבי שמואל לייב זק? ניסיתי למצוא אישוש לידיעה זו במקורות רבים, ולעת עתה לא הצלחתי. מצבתה של רוחמה בהר הזיתים, עדיין לא הועלתה לאתר הממפה את מצבת בית העלמין בהר הזיתים, גם ניסיון למצוא את רוחמה וינברג לבית זק, ברשומות הJRI לא הצליח, [למרות שצאצאים אחרים של ר' שמואל לייב, כן מצאתי שם].
על פי הראיות הנסיבתיות, הקשר ביניהם נראה מאד סביר,
א. איזור המגורים זהה, על ר' עוזיאל אביו של ר' דוב נכתב שהוא מן העיר שעדליץ, ושדליץ היא עיר סמוכה לביאלה.
ב. גם ענין העליה לירושלים מצוי בשתי המשפחות, כאמור, הסבא והסבתא - ר' משה לייב ואסתר קליגסברג, עלו אף הם לירושלים בערוב ימיהם, [ואולי אף עלו יחד עמם]. לפי דברי אלפסי, היה גיס נוסף שעלה מאוחר יותר לירושלים, הוא ר' יהודה נח בראוור, אם כן, מתאים שחתן נוסף של ר' שמואל לייב זק, יעלה לירושלים.
האם זה מתאים עם השנים? בספר כפר סבא, כתוב על ר' דב שנולד בשנת תרכ"א,

יום שלישי, 20 במרץ 2012

יחוס האדמורים מויזניץ


במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,
היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.


וזה סדר יחוסו:
רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.
דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.
אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

יום חמישי, 21 ביולי 2011

משפחת רבי שלום דוב שטרן ראב"ד סערדעהלי

היום ימלאו מאה ואחד שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי שלום דוב בער שטרן אב"ד סערדאהעל, בעהמ"ח לשד השמן. הוא נפטר ביום י"ט תמוז תר"ע. מתורתו נדפס קונטרס דובב שפתי ישנים, לונדון תשך. ובספר תורת אבות ברוקלין תשסה. במאמר שלפנינו נראה את עץ המשפחה שלו.

ר' שלום דוב שטרן היה בנו של הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, וכך כתב ר' שלום דוב על אביו, "אשר בין עבותים היה צמרתו בזמן הגאונים הגאון המובה"ק ר' מרדכי בנעט אב"ד ניקאלסבורג ובזמן רבינו הגאון בעל חת"ס ... ושמעתי מפי מגידי אמת כי רבינו בעל חת"ס אמר פעם במסיבת ת"ח בזה הלשון "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק  עלישטאבע" ... והיה תלמיד הרב הגאון מ' חיים אפענהיים זצ"ל מדרעזניץ שהי' תלמיד מובהק של הגאון בעל זכרון יוסף בפירטה ... ואיזה תשובות באו ממנו בתשו' חת"ס". גם בשו"ת יהודה יעלה, לרבי יהודה אסאד, יש תשובה אליו. ר' שלמה כיהן כאב"ד בהעלישטאבא החל משנת תקפ"ד לערך, חידושי תורה ממנו, הובאו בקונטרס, 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די', לונדון תשנב. ר' שלמה נפטר ביום א' ט' אייר תר"ד (ולא בשנת תרי"ט) ומנוחתו בק"ק עלישטאבע. ושם אביו ר' בער.

אשת ר' שלמה היתה הרבנית רייזל בת ר' שלום פרידמן אב"ד העלישטאבע ופריישטאט נפטר כנראה לפני שנת תקצ"ב, בן ר' אהרן פרידמן מפריישטאט. גם לר' שלום יש תשובה בשו"ת חתם סופר. שני בניו הם, ר' שמעון פרידמן רב בישוב קטן בשם יאלע, נפטר תרנ"א (חותנו של ר' משה פלדמן אב"ד פעסט), ור' לייביש פרידמן דיין בפריישטאט.

אחיו של ר' שלום דוב, היה הגאון ר' משה צבי שטרן, שמילא את מקומו כאב"ד העלישטאבע. יש תשובה אליו בשו"ת יהודה יעלה, הנ"ל, וקורא לו, אהובי ידיד נפשי, דעהר בנן של קדושים. נפטר בשנת תרמ"ח, והוא חותנו של הגאון רבי ישעיהו זילברשטיין בעל המעשי למלך.

תולדות חייו
רבי שלום דוב, נולד בשנת תקצ"ד לערך. היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".

יום שני, 14 בפברואר 2011

רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה

משרידים של דור העבר, היה הגאון הצדיק רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה.
אמש, הוא נפטר בירושלים, שם התגורר בשנותיו האחרונות, בבית אבות נוה שמחה. היום הוא הובא לקבורה בבית החיים סגולה בפתח תקווה.

רבי פנחס נולד בבאלשא יארמוט, בשנת תרע"ז, למשפחת רבנים מפוארת, וגם נישא לבתו של רב העיר באלשא יארמוט כדלהלן. אחרי המלחמה בה נהרג אביו וחלק ממשפחתו, וכן חותנו וחלק ממשפחתו, שב לעירו, עם יתר הפליטה, והם בחרו בו לרב עליהם. וכלשונו בהקמדת הספר גורן דוד:
"שנים מעיר ואחד ממשפחה חזרנו שכולים ורצוצים ממחנות המות לבתינו ומצאנום בלי רוח חיים הכל הרוס, אבוד ועזוב, ביהכ"נ הגדול פוצץ ע"י הצוררים הגרמנים ימ"ש, בתינו נהרסו משפחותינו נשכלו ... בשארית כוחותינו ניסינו לקומם ולחדש במקצת את חיינו הרוחניים והגשמיים. הקמנו מיד מטבח כשר בו אכלו כל השרידים, ובראש ובראשונה שיקמנו וטיהרנו את המקוה שהיה היחיד ששימש את כל הסביבה, זכינו להביא שוחט ת"ח ירא שמים מרבים שגם הוא היה יחידי בכל האיזור, והקמנו בית מקדש מעט, וכן קבענו שיעורים תמידים כסדרם בגפ"ת ... למרות שהיו בין השבים תלמידי חכמים מובהקים חסידים ואנשי מעשה, היה רצונם לבחור בי הקטן והדל ... לרב בעירנו, למען לא תנתן שולשלת הקדש. בהנהגתי אורגנו מחדש חיי הקהילה הקדושה, וזכיתי שעל ידי נעשה חסד של אמת עם בני ישראל הקדושים ששמותיהם לא היו ידועים לנו, ואשר היו הרוגים ופזורים ביערות שבסביבת עירנו, והובאו לקבר אחים בביה"ע של עירנו. כן ליקטנו את כל שרידי ספרי התורה שהיו מושלכים בחוצות ומשמשים למטרות טמאות ר"ל אוי לעינים שכך רואות, שאף אחד מהם לא יצא שלם מתחת ידי הפורעים ימ"ש, וגנזנום ליד קבר האחים של הקדושים הי"ד..." וכו' עיין שם בדבריו.

לאחר עלותו לארץ, שימש רבי פנחס, כרבה של קהילת זכר חיים בפתח תקווה.

רבי פנחס, עסק בההדרתם והוצאתם לאור מחדש בכלי מפואר, של ספרי אבותיו רבותיו, ואבות משפחת רעייתו הצדקנית. הספרים הם זרעו, כי לא הותיר אחריו זש"ק. רעייתו רחל הינדל נפטרה לפני כשנה.

*     *     *

וזה יחוס משפחתו הרוממה