‏הצגת רשומות עם תוויות פרלוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרלוב. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 ביוני 2013

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.
רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 


תמונה מימי צעירותו של הרבי
הרבי עם בנו
נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 
הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.
זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.
תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

יום שלישי, 1 בינואר 2013

האדמו"ר מסאדיגורא זכר צדיק לברכה

בבני ברק נפטר הבוקר כבוד קדושת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא זקן אדמורי רוז'ין, בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
האדמו"ר נולד בעיר וינה בירת אוסטריה, בסוף שנת תרפ"ח, אחר המלחמה נישא למרת צפורה בתו של רבי יוסף אריה פלדמן [להלן, בתחתית הרשימה, הבאתי גם את עץ המשפחה שלו, המשתרע לגדולי עולם, ובהם המהר"ם שיק].
זמן מה גר האדמו"ר באמריקה, בתחילה גר שם גם אביו, אך גם לאחר שאביו עלה, הוא נשאר שם וכיהן כרב לקהילת חסידי סדיגורא באמריקה. לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ט מונה לממלא מקומו, והנהיג את עדתו שנים רבות בתל אביב, עד שלפני מספר שנים, עבר לבני ברק, שם כאמור נפטר הבוקר, י"ט טבת תשע"ג.
מדברי תורתו ואמרות קדשו של האדמו"ר, נדפסו הספרים 'עקבי אבירים'.
האדמו"ר מסדיגורא, tog

האדמו"ר זצ"ל, היה בן אחר בן עד למגיד ממעזריטש, וזה סדר יחוסו,
  • אביו, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא נפטר כ"ט ניסן תשל"ט. זוגתו מרת מירה רייזל לבית העשל, נפטרה ד' אדר תשמ"ב.
  • אביו, האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא נפטר י"ט תשרי תרע"ג. זוגתו מרת שרה שיינדיל רויזא נפטרה י"ב אב תשי"ח באמריקה.
  • אביו, האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא, נפטר שם י"ג תשרי תרס"ז. זוגתו מרת אסתר, נפטרה צעירה ה' טבת תרמ"א.
  • אביו, האדמו"ר רבי.אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא, נפטר י"א אלול תרמ"ג בסדיגורא. זוגתו מרת מרים לבית פרלוב, נפטרה לפני שנת תר"מ.
  • אביו, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.
  • אביו, הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהביטש.
  • אביו, רבי אברהם המלאך.
  • אביו, המגיד ממעזריטש.
ומעלה בקודש.

יום שישי, 6 ביולי 2012

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ

היום מלאו ארבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניטץ, שנפטר בניו יורק בט"ז תמוז תשכ"ז. ואלו תולדותיו,
האדמור מקופיטשניץ עם בנו
נולד ד' אייר תרמ"ח בהוסיאטין, נקרא על שם זקינו האדמו"ר בעל האור יהושע. בשנת תרנ"ד עבר אביו לקופישניץ, באלול תרס"ו [או תרס"ט] נישא לבת דודו כדלהלן, וגר שנים מספר סמוך אצל חותנו בוורשא, בתקופת המלחמה העולמית הראשונה עבר עם אביו לוינה, כמרבית אדמורי בית רוזין. לאחר שנפטר אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר לכהן כממלא מקומו כאדמו"ר מקופישניץ. זמן קצר לאחר מכן עבר לניו יורק, שם הקים את בית מדרשו, והיה לאחר מראשי המדברים ביהדות החרדית בארצות הברית. פעל רבות למען הכלל בנושאים שונים, ואף לטובת למען החינוך העצמאי בארץ הקודש.
נפטר ביום ט"ז תמוז תשכ"ז, בניו יורק והובא לקבורה בארץ ישראל, בעיר הקודש טבריה. רעייתו מרת שרה ברכה נפטרה כ' תמוז תשי"ד.

וזה סדר יחוסו,
אביו האדמור רבי יצחק מאיר העשל מקופישניץ, נולד כ"א כסלו תרכ"ב, לאחר פטירת אביו נשא לאשה את מרת גיטל בת דודו זקינו הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, בן רבי ישראל מרוזין. על פי הוראת אביו חורגו הרה"ק רד"מ מצ'ורטקוב, כיהן כאדמו"ר בקופישניץ, לאחר שנפטר חותנו בשנת תרנ"ד, עד לפטירתו בראש השנה תרצ"ו, ומקום מנוחתו בוינה הבירה.
אביו, האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נולד בשנת תקצ"ב בסאווראן, נשא לאשה את מרת לאה רחל בת האדמו"ר רבי שלום יוסף מסאדיגורא, בן רבי ישראל מרוזין, כיהן כאדמו"ר במעזיבוז החל משנת תרכ"ה, נפטר י"ט תשרי תרמ"א ומנוחתו כבוד בקאמינקא,

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי

בראשית תולדות החסידות, בין תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, מפורסמים שני צדיקים, שהרבה מן המשותף ביניהם. האחד הוא הרה"ק רבי לייב שרה'ס, והשני הוא איש הפלא, הסבא משפאלי, דער שפאלע'ר זיידע.

על הרה"ק רבי לייב שרה'ס מסופר, כי נולד בי"ז בתמוז בשנת ת"ץ לאביו יוסף, ולאמו מרת שרה. עיר הולדתו רובנה, היתה גם מקום מושבו של המגיד הגדול שלימים קבע מושבו במעזריטש, הוא שקרבו לרבי לייב אל רבו הבעל שם טוב. מסופר אודותיו כי היה נודד בין הכפרים והעיירות, בחברת מקבצי נדבות נודדים, חיזק את היהודים בכל מקומות מושבותיהם, ואסף כספים לפדיון שבויים. סיפורים רבים עליו נדפסו בספר 'גבורת ארי', לבוב תרץ, על ידי רבי ראובן מרגליות. רבי לייב שרה'ס, נפטר ביום ד' אדר ב' תקנ"א. מצאצאיו נודעים בימינו בני משפחת קרישבסקי, והגאון רבי זלמן סורוצקין.

על הסבא משפאלי מסופר, כי נולד בעיירה סמוכה לאומן, בשנת תפ"ה בחנוכה, שם אביו ברוך. היה תלמידו של הרה"ק רבי פנחס שפירא מקוריץ, שהביאו לפני הבעש"ט. מספרים אודותיו כי הצטיין באהבת ישראל, ובמופתים, אך במיוחד נודע במסירות נפשו על מצוות פדיון שבויים, ונתפרסם אודותיו הסיפור 'הדב המרקד'. נפטר ו' תשרי תקע"ב. תולדותיו נדפסו לאחרונה בספר 'איש הפלא', בני ברק, תשסה, ושם גם מפורטת רשימה ארוכה של צאצאיו, עד ימינו אנו. ביניהם משפחת זיידע המפורסמת.

האדמור האחרון מחבד, אמר כי רבי לייב שרה'ס, והסבא משפאלי, הם אותו אדם, לדבריו, בפשטות מונח בשכל לומר שזהו אותו אחד, כיון שבכלל הן מהסבא משפולי והן מר' ליב שרה'ס יודעים מעט מאוד, וממה שיודעים מהם, כל הענינים התרחשו אצל שניהם. הם היו באותו זמן, שניהם היו תלמידי המגיד, ולשניהם היתה שייכות אל הבעש"ט. שניהם נשאו את אותו שם, אצל שניהם התרחשו מופתים רבים, ושניהם היו "נסתרים". ולכן מונח בשכל לומר שהם אותו אדם.

קבע הרבי ואמר, כי עד אשר לא יימצא איש נאמן שיוכיח בוודאות כי בידו הוכחה מוצקת או עדות מהימנה (כגון, שראה שתי מצבות של שני אישים שונים במקומות שונים וכן 'יארצייטין' שונים שמדובר בשני אישים שונים), אפשר לקבוע שהמדובר באישיות אחת ושלום על ישראל.



לעיל ציטטנו תאריכי יארצייטן שונים לשני הצדיקים, [אברהם כהנא, ב'ספר החסידות' כתב מאמר על ר' לייב שרה'ס, וציטט ממצבתו בכפר יאליטשקוב, את תאריך פטירתו ד' אדר ב' תקנ"א. לגבי הסבא משפאלי, על פי מסורות חבד, הרי שבשנת תק"ע עוד היה אצל בעל התניא]. ולהלן, נביא את עדותו של אחד מצאצאי המשפחה, כפי שסיפר מה שקבל מדורות הקודמים לו, ויתכן שזהו האיש הנאמן אליו כיון האדמור מחבד את דברו. גם העובדא שכפי שהבאנו לעיל, ישנם צאצאים המיחסים עצמם לזה, וצאצאים המיחסים עצמם לשני, ואינם משפחות הקשורות זו בזו, אף היא נותנת את שלה.



בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, בתוך מכתבו של ר' חיים גולבסקי, הובאו דבריו של הרב הצדיק רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין. רבי שלום פרלוב, היה נכדו של הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידינוב, בן בתו של הרה"ק רבי אשר מסטולין בן רבי אהרן הגדול מקארלין. אמו של רבי אהרן מקארלין, מרת פערל, היתה אחות החסיד המפורסם רבי מאנעלי [עמנואל או מנחם מן] שנמנה בין תלמידיו הקדושים של המגיד ממעזריטש, המה היו בני ר' פייביש. סיפר רבי שלום פרלוב, כי הרבנית זוגתו של ר' פייביש, היתה אחות אביו של הרה"ק רבי לייב שרה'ס, דהיינו אחות רבי יוסף מרובנה. עוד הוסיף וסיפר כי אח נוסף היה אבי רבי ברוך אביו של הרה"ק רבי לייב המפורסם בשמו הסבא משפאלי. שני אחים ואחות אלו, היו נינים של המהר"ל מפראג, והסבא משפאלי ורבי לייב שרה'ס נולדו שניהם ביומא דהילולא שלו - י"ח אלול, ונקראו על שמו.

אם כן, אומנם לא אנשים זהים, היו שני הצדיקים, אך ממשפחה אחת היו, ומוצא אחד להם, ולא רק זו, אלא אף היו ממשפחתו של בעל התניא, שאף הוא, מסופר אודותיו שהיה מגזע המהר"ל מפראג.

יום שישי, 18 ביוני 2010

משפחת הלטובסקי בירושלים, מצאצאי הבעל שם טוב?

משפחת הלטובסקי, היא אחת המשפחות הותיקות בירושלים.

להלן שאלה שהגיעה מאחד מן הקוראים.

ראש המשפחה, רבי מנחם מנדל הלטובסקי, מקרמנטשוק, מחסידי האדמורים לבית קארלין, נפטר בשנת תרמ"א.
רעייתו מרת שפרינצא, שהיתה מגזע האדמורים מקרלין (אביה, ר' יהושע העשל הלוי, היה חתנו של ר' ישראל מאוסטראה, שנשא לאשה את האלמנה מרת פערל בתו של האדמור רבי אשר מסטאלין, בנו של הרב הקדוש רבי אהרן הגדול מקרלין), עלתה לארץ זמן קצר לאחר פטירתו, עם שני בניה יוסף משה ויהושע העשל.
דווקא הבן הצעיר, יהושע העשל, הוא זה שנתפרסם יותר בירושלים, והיה אחד מחשובי חסידי קרלין בירושלים, ומלמד תורה לתינוקות של בית רבן בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. נכדו רבי אהרן רוזנפלד, היה לימים האדמור מפינסק קרלין.
הוא נשא לאשה, את מרת איטא מונטשא, בת דודו ר' אשר הלוי חנהליס, מצפת.

ר' אשר חנהליס, היה בן ר' יהושע העשל הלוי הנ"ל, וממילא אף הוא צאצא לאדמורי קרלין.
אשתו של ר' אשר היתה בתה של האשה המפורסמת מרת חנה. אמה של חנה, היתה האשה הצדקת מרת ריבהלע בת בתו של הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז, וממילא מצאצאי הבעל שם טוב.

אומנם, לר' אשר חנהליס, היתה גם אשה שניה, שלא פורסם עליה מיהי.

לא ברור גם, האם איטא מונטשא, אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, נולדה לר' אשר מאשתו הראשונה, או שמא מאשתו השניה.

אשמח לכל מידע, אודות אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, ונשותיו של ר' אשר חנהליס, מה היה שמותן.


המעוניין לפרסם כאן שאלה, יכול ליצור עמי קשר, בכתובת המייל, btoladot שטרודל gmail.com

יום רביעי, 1 באפריל 2009

מגילת יוחסין שלא פוענחה עד תום

ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין מ'המאגר העולמי לכתבי היוחסין' העביר אלי מגילת יוחסין שכתב שמשון סאפאהזשניק לנכדיו, [המגילה פורסמה קודם לכן במדור 'ויתילדו' בעתון המודיע], וביקש ממני שאנסה לפענח הדמויות הנזכרות, ולבקש את עזרת הציבור בזיהוים, זה תוכנה:

נכדי היקרים חיים ויחיאל מיכל, ב"ה כי תגדלו והייתם לאנשים ולא תדעו משפחתיכם והוריכם אשר לזאת הנני כותב את הגליון הזה למען תדעו צור חצובתכם.

יעקב ליפא אביכם הקדוש הנהרג ביום זעם כ"ד לחודש אייר שנת תרע"ט בקריוואזיר היה בן לאבותיו שמשון וחנה רוזיא סאפאהזשניק בקריוואזיר.

זקניכם היה בן לאבותיו דוד ועלקא ה"ר דוד ז"ל היה מגדולי היחש, נכד המרש"א ז"ל, יחוסו בפרוטרט לא אדע.

עלקא ז"ל היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק, חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וספר צפנת פענח וספר בן פורת יוסף תלמיד ותיק להבעש"ט הקדוש.

הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ ה"ר חיים מצאנז.

ה"ר יעקב ליפא ז"ל היה חתן ה"ר נפתלי מטולשין נכד הרב המגיד מלאדאזין.

ומצד אביו הר"ר ישראל יהודה ז"ל הגיע יחוסו עד רש"י. עיין בספר לוחת העדות במכתב הר"ר אלעזר אווערבוך נכד רש"י ז"ל.

אם אביכם חנה רוזא היתה בת לאבותיה הרב הר' אליעזר צבי רב בפישמשאן וז' חוה שרה בת הר"ר אברהם ז"ל רב בפישמשאן.

הר"ר אליעזר צבי ז"ל היה בן הר"ר חיים ממראחווע נכד הרה"צ ה"ר פישל מדיפוויץ.

אם אם אמכם חוה שרה היתה בת האשה טיבע בת האשה יהודית בת הרה"צ הר"ר שמערל מווארחיוונע.

יהודית היתה אשת הרב הר' ליבילא בראבער נין ונכד להשל"ה הקדוש.

ובכן בני מהגליון הזה תוכלו לדעת ולהוכיח בשערים כי ח"ו לא נולדתם ממשפחת בוז, אך ממשפחת רם.

אמכם אסתר שמתה ט' אדר שנת תר"פ 1920 היתה בת להוריה יחיאל מיכל וטאבע אנשים כשרים. לא מגזע היחש מחצבתם אך לא ח"ו מפסולי היחש ומבזוי עם.

ובכן בני כי תגדלו תקראו את הגליון הזה ותתחזקו להיות יהודים כשרים נאמנים לדתם ולאומתם ללכת בדרך הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, למען תהיו לשם ולתפארת למשפחתיכם, ולא תשכחו את ד' ואת עמכם.

עליכם לדעת את יום לדתכם למען תדעו יום מלאת לכם שלש עשרה ויום אחד כי אז עליכם החיוב להניח תפילין. לזאת הנני לרשום על הגליון הזה יום הולדתכם.

חיים נולד ד' אלול שנת תרע"ב 1912.

יחיאל מיכל נולד עשרה ימים לחדש תמוז תרע"ה 1915.

אלה הם דברי אבי אביכם
שמשון סאפאהזשניק




אני לא זיהיתי את כל הדמויות, אבל חלק כן והנה מה שהעליתי בחכתי:

"עלקא היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וכו'".
  • בעל התולדות יעקב יוסף, הוא דמות ידועה, ואין בדעתי להרחיב אודותיו כאן. על פי גירסתו של רחי"ל אויערבך ר' אברהם דוב לא היה חתן התולדות, אלא הוא נשא לאשה את בת ר' צבי [בן ר' חיים צאנזיר הנזכר להלן] חתנו של בעל התולדות יעקב יוסף. אמנם, מכיוון שאותה נכדה נתיתמה בצעירותה, וגדלה על ברכי ר' יעקב יוסף, נחשבת כבתו. (ידיעות משפחתיות רבות אודות בעל התולדות וצאצאיו, מקורן ברשימות שרשם ר' חיים יהודה לייב אויערבך מירושלים [אביו של ר' שלמה זלמן אויערבך], מצאצאיו. ונדפסו בהמשך בספרו של יצחק אלפסי 'תולדות יעקב יוסף').
  • ר' אברהם דוב אווערבוך היה בנו של הרב יהודה לייב. אברהם דוב התייתם בילדותו, ואולם בלט בידיעותיו והתמדתו, והבעש"ט העיד עליו ש'הוא לומד תורה לשמה'. הבעש"ט גם היה השדכן שלו, והוא שהציע את השידוך עם בת ר' יעקב יוסף מפולנאה. אך דרש שר' אברהם דוב יאכל 'מזונות' על שולחנו שלו, ולא אצל חותנו. בשנת תק"ם הוא שימש כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו נבחר לרב גם בפולנאה. ר' אברהם דוב היה מחותן עם שאר ראשוני החסידות ועם צאצאי הבעש"ט כמה פעמים. אלפסי מונה לר' אבהם דוב חמשה בנים, אך מוסר על מסורתו של רחי"ל אויערבך כי היו לר' אברהם דוב ששה בנים ושש בנות, שפרטיהם לא ידועים. ר' אברהם דוב נפטר בתחילת שנות התק"ע.
  • על בנו ר' ישראל יהודה הנזכר כאן, לא ידועים פרטים רבים, ואלפסי מזכיר אותו רק בשמו, ומפרט שושלת היוצאת ממנו. חתנו של ר' ישראל יהודה היה ר' אליעזר מפולנאה אבי ר' שמואל נתן גען אבי ר' אהרן זאב גען אבי ר' ישראל יהודה גען אב"ד באלין בפודוליה משנת תרנ"ו, ונולד בשנת תרכ"ז. בצירוף עם מגילת היוחסין שכאן, הרי שידועים לנו על בן ובת של ר' ישראל יהודה אווערבוך, הבן, הוא ר' יעקב ליפא והבת היא אשת ר' אליעזר מפולנאה הנ"ל.
  • על ר' יעקב ליפא אווערבוך לא ידוע מאומה.
  • נשוב ונמנה את צאצאי ר' אברהם דוב אווערבוך מחמעלניק. 1. ר' משה שמעון זאב אויערבך ורעייתו מרת שרה רייזא בת ר' צבי בנו של הבעש"ט. מצאצאיו ר' דוד פתחיה וינשטוק מוינה בעהמ"חקול דוד. 2. ר' דוד אויערבך, רעייתו - על פי מסורת המשפחה - מרת לאה בתו או נכדתו של ר' יוסף מיאמפלא. עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ה, ומבתו נסתעפו משפחות רבות בארץ ישראל, בהם בני משפחת אויערבך מחסידי קרלין [בהם ר' יעקב שמשון חותנו של הגאון ר' יצחק קוליץ], ור' חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים בירושלים, ובניו הרבנים, והראש שבהם, הוא ר' שלמה זלמן אויערבך שהיה ראש ישיבת קול תורה שנים רבות, ופוסק לאלפים. 3. ר' יעקב פנחס אויערבך מלעטיטשוב, חתן ר' ברוך ממעזיבוז' נכד הבעש"ט. 4. ר' יוסף יוסקה אויערבך, בר"ח אלול תק"ס נשא לאשה את מרת אדל בתו הבכורה של ר' נחמן מברסלב. 5. ר' ישראל יהודה אויערבך הנ"ל. 6. מרת דבורה מלכה, עלתה לארץ ישראל בשנת תק"ע, ונזכרת במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט והיא אלמנה. עוד מצאצאי ר' אברהם דוב: ר' מרדכי יהודה לייב בלכמן אב"ד קונסטנטין ישן, ב"ר יעקב יוסף, מצד אמו. ר' מרדכי אריה ב"ר מאיר בארמאשענקא היה רב בזוועניגראצקה פלך קיוב, ומצד אמו היה נכד ר' אברהם דוב. ר' אברהם דוד ארטינבערג ב"ר יחיאל מיכל וחתן ר' נחמיה פרלוב מקוידינוב, היה נכד לר' זאב מזיטומיר ור' אברהם דוב. גם ר' זאב אויערבך חותנו של ר' נחום מרחמיסטריווקא [זקינו של ר' יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא] היה מגזע התולדות, וכנראה היה נכדו של ר' אברהם דוב.
"הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ הר' חיים מצאנז"
  • בפיסקא זו, יש לנו חידוש גדול מאד, שמסתדר יפה עם פרטים אחרים. בספרו של אלפסי, לא כתוב מי היה חותנו של ר' ישראל יהודה. לעומת זאת, הוא מצטט את דבריו של ר' יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'כתונת פסים', (דף י"ב ע"א בשורה האחרונה) וכך הוא כותב: 'וכן שמעתי בשם מח"ו [מחותני] הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר' , אלפסי מביא את מסורת רחי"ל אויערבך כי בתו של ר' יעקב יוסף נישאה לר' צבי בן ר' חיים צאנזער, אך הוא מפקפק במסורת זו. לפי מגילת היוחסין הזו, הרי מובן כיצד ר' יעקב יוסף ור' חיים צאנזער היו מחותנים, ר' ישראל יהודה בן בתו של ר' יעקב יוסף נשא לאשה, את בתו של ר' חיים מצאנז.
  • ר' חיים צאנזער, היה מגדולי התלמידי חכמים בדורו, ונשתמרו סיפורים רבים כיצד הבעש"ט ניסה למשכו להסתפח בקהל החסידים, [נסיונות שלא עלו יפה, ור' חיים היה מראשוני הלוחמים בחסידות יחד עם הנודע ביהודה], נולד בשנת ת"פ בעיר צאנז לאביו ר' מנחם נחום חתנו של ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טארנא, ר'חיים נישא לבתו של ר' יוסף היילפרין קרעסילס מבראד, ועבר לגור סמוך לחותנו. בבראד נתדבק אל חכמי הקלויז המפורסם שם, והיה לאחד מראשיו, וכל חכמי הקלויז הבאים אחריו נחשבים לתלמידיו. נדפסו ממנו הגהות לשו"ע ויש ממנו תשובות בנוב"י. צאצאי ר' חיים צאנזיר: 1. ר' שמואל אהרן אב"ד מאצ'וב בוואהלין, [היה גיסו של ר' משה ראש הישיבה בברדיטשוב, וממילא דוד אשתו של ר' ישראל מרוז'ין], בנו ר' מנחם נחום היה אב"ד קונסטנטין ישן, נפטר ה' אייר תקפ"ב ונטמן בבראד, אבי ר' חיים יצחק אייזיק הלפרין שהיה ראב"ד בוטושאן משנת תקע"ח עד שנת תרי"ח שאז עלה לצפת, בה נפטר ט"ו תשרי תרכ"ח. עוד בת היתה לר' שמואל מרת פרימא רויזא אשת ר' סנדר קאליר נכד ר' אפרים זלמן מרגליות, ומצאצאיו ר' אברהם דוב קרוכמל שהוצאי לאור את מעלות היוחסין, וגם אשת ר' גרשון הגר ברמ"מ מזאבלטוב. 2. ר' צבי שנשא לאשה את בת בתו של ר' יעקב יוסף מפולנאה, על פי מסורת רחי"ל אויערבך. 3. מרת העניא אשתו בזיווג שני של ר' נפתלי הירץ לנדא אב"ד ור"מ זעליחוב ווישניצא, ב"ר אביגדור רמגליות אב"ד חענטשין. 4. מרת חיה. מצאצאי ר' חיים צאנזר גם ר' אליעזר פיש מביקסאד.
  • לר' יוסף הלפרין חותנו של ר' חיים צאנזיר, היו עוד צאצאים, ביניהם 1. ר' ישראל קרעסילס מחכמי הקלויז ודומ"צ בבראד נפטר י"א תשרי תקנ"ד. נזכר בהערצה בספרים, למשל, ר' יוסף שאול נתנזון [בספרו 'דברי שאול' יו"ד סי' של"א סעי' ק"ד] 'הגאון המורה הגדול מוהר"ר ישראל קרעסילס ז"ל מ"מ ומ"ץ ד"ק בראד'. ובספר שורש מיעקב [על יו"ד מר' טודרוס זונדל הורוביץ מו"ץ בעיר בראדי סי' ק"ה] 'ושמעתי בשם ש"ב הגאון החסיד מו"ה ישראל קרעסילס שהיה גיסו של הגאון החסיד מו"ה חיים מצאנז מבראד והיה מו"ץ בעיר החכמה בראדי עוד בזמן הבעש"ט ז"ל והיה בקי בהוראה מאוד ובספרי ראשונים ואחרונים ושו"ת הרבה'. ויעויין עוד אודותיו בספר 'ערים ואמהות בישראל' - ברודי, עמ' 333. 2. ר' אבלי הלפרין חתן ר' איצק זולקוואר [ר' איצק הוא אביו של ר' נחמן מהורודנקה וחותנו של ר' חיים כץ חותן ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים].
המזהה את האישים המוזכרים כאן במגילה, או יודע פרטים נוספים עליהם, מתבקש ליצור קשר.


סופה של הפרשה
.


יום שישי, 27 בפברואר 2009

עץ המשפחה של ר' מנחם נחום רבינוביץ מחיפה בעהמ"ח מחשבת נחום

האדמו"ר ר' מנחם נחום רבינוביץ, אב"ד חיפה, ומלפנים ראש ישיבת קוידינוב בברנוביץ.
בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות.

נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן.
בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד.

בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. הדסה אסתר נפטרה י"ז סיון תשל"ה, ונטמנה בהר הזיתים.

לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו.

באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.

ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו.

כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש.

משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט.

ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.

צאצאיו:
  • ר' פנחס יוסף רבינוביץ, נפטר ח' אדר ב' תשס"ג. היה חתנו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.
  • ר' נח יצחק יואל רבינוביץ, נפטר י"ט כסלו תשנ"ח.
  • מרת חנה (נפטרה כ"ז אייר תשס"ב) אשת ר' אריה לייה פרלשטיין נפטר י"א אב תשד"מ.
  • מרת חיה שפרה אשת ר' גד הכהן רובינשטיין. [נכדתם, רחל שבו נהרגה על קידוש ה', עם שלשה מילדיה בישוב איתמר, בי' תמוז תשס"ב].
  • מרת שרה טריינה (נפטרה ד' שבט תשל"ב) אשת ש"ב ר' יצחק מאיר העשל ממעזיבוז' נפטר י"ט אב תשמ"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
  • היו עוד שלשה ילדים שנפטרו צעירים.

יחוסו
מצד אביו
אביו, ר' פחנס רבינוביץ מקנטקוזבה בעהמ"ח עבודת יצחק עה"ת בכת"י (תרכ"א - כ"ו אייר תרפ"ב), ב"ר יצחק יואל רבינוביץ מקנטקוזבה (ת"ר - כ"ד תמוז תרמ"ה), ב"ר גדליה אהרן מסוקלובקה בעהמ"ח חן אהרן ( - ט"ו שבט תרל"ח), ב"ר יצחק יואל מליניץ ( - כ"ה חשוון תקפ"ח), בן הרה"ק ר' גדליה מליניץ בעהמ"ח תשואות חן ( - ה' חנוכה תקס"ה), ב"ר יצחק מו"צ בפולנאה.

ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, נשא לאשה את שיינא פעריל (נפטרה ו' טבת תש"ג) בת ר' מרדכי דובער שניאורסון מטאמשפול (נפטר ט"ז ניסן תר"פ, אשתו נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב), בן ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (אשתו נכדת טשרנוביל ור' אהרן מקרלין), בן הרה"ק ר' דובער שניאורסון האדמור האמצעי מליובאויטש (נפטר ט' כסלו תקפ"ח) בנו של בעל התניא.

ר' יצחק יואל רבינוביץ מקנטזקובה, נשא לאשה את חיה שרה (נולדה בשמחת תורה תקצ"ט, נפטרה ט"ו בשבט תרס"ו) בת
ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב (נפטר ג' אלול תרכ"ד) ב"ר יצחק מאיר מזינקוב (נפטר א' אדר תרט"ו) בנו של האוהב ישראל מאפטא.

ר' גדליה אהרן מסוקולובקה, נשא לאשה את מרת ביילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא ( - ה' אדר תרכ"ד), ב"ר משה שפירא מסלאוויטא (נפטר ט' כסלו ת"ר, ואשתו היתה אחות של ר' גדליה מליניץ הנ"ל), בנו של הרה"ק ר' פנחס מקוריץ.

ר' יצחק יואל מליניץ חתן ר' יעקב מלברטוב.

מצד חותנו
ר' יוסף פרלוב מקוידינוב השתייך לשושלת אדמורי קוידינוב שיחוסה משתרג ועולה עד ר' מרדכי מלעכאוויטש ואדמורי בית קרלין, ר' אשר מסטולין ור' שלמה מקרלין. מדברי תורתו של ר' יוסף הובאו בספר מחשבת נחום הנ"ל. ר' יוסף נולד בשנת תרי"ד, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בקוידינוב, הוא נפטר בכ"ו כסלו תרע"ו.

ר' יוסף היה בנו של האדמו"ר
ר' אהרן פרלוב מקוידינוב (תקצ"ט - כ"ו אלול תרנ"ז, דברי תורתו בספר זכר צדיק), בן ר' ברוך מרדכי פרלוב מקוידינוב (תקע"ח - בדר"ה תרל"א), ב"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב (תקנ"ז - י"ז אב תרכ"ב), ב"ר אהרן מלעכאוויטש (נפטר ג' שבט תקס"ו), בנו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש (תק"ב - י"ג שבט תק"ע).

ר' יוסף פרלוב, היה חתן דודו זקינו,
ר' נח פרלוב מהורודישץ (היה אדמו"ר משנת תרכ"ב עוד בחיי אביו, בעיר הורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, נפטר עשרה בטבת תרס"ד), בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב, וחתן ר' מרדכי מאוסטילא, נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז.

ר' אהרן פרלוב מקוידינוב, היה חתן דודו ר' דב משה פרלוב בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב.

ר' ברוך מרדכי פרלוב, היה חתן ר' שלום מאוזדא.

ר' שלמה חיים פרלוב, היה חתן ר' דב משה חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקארלין.

ר' אהרן מלעכאוויטש היה חתן הרה"ק ר' אשר פרלוב מסטולין.