‏הצגת רשומות עם תוויות לעווי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לעווי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 בנובמבר 2021

רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי זצ"ל

 ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.

רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד. 

שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.

מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.

יום רביעי, 17 בפברואר 2016

חותנו של רבי אליעזר ליזר מסומפולנא - ממשפחת קאליפארי

בראשן של שתי משפחות שעלו לירושלים מפוזנן שבפרוסיה לירושלים בשנת תר"ד, עומד רבי אליעזר ליזר אב"ד סומפולנא, שלאחרונה חשף ר' בנימין את ייחוס משפחת אבותיו – משפחת קרא המפורסמת בפולין.

נחזור בקצרה על שמות צאצאיו, כיון שהדבר נחוץ להמשך היריעה.

בתו האחת של ר' אליעזר ליזר היתה מרת רחל, אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, שנפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ילדיהם הם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

הבת השניה היתה מרת חיה, בזיוו"ר אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר בגיל צעיר, ובתם היא יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר. לאחר פטירתו נישאה מרת חיה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדיהם הם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן.
ממשפחות אלו מסתעפות משפחות רבות בירושלים וחוצה לה.

א. תעלומת חותנו של ר' אליעזר ליזר ושמות הנכדים
מי היה חותנו של ר' אליעזר ליזר? הדבר נתון זמן רב בחזקת תעלומה, ובמאמר זה נבקש לקדם את המחקר באמצעות הצעת פתרון שקיבלנו מאת הרב חיים חנה'ס הי"ו.

כצעד ראשון, נתבונן בשמות ילדיהם של מרת רחל ומרת חיה ונבדוק אם אנו יודעים על שם מי הם קרויים. כידוע, נוהגים האשכנזים בדרך כלל לתת שמות על שם סבי הנולד, ורק אחרי פטירתם של אלו ששם ניתן. הדבר מעניק לחוקרי היוחסין כלי שימושי למחקר יוחסין. במפקד מונטפיורי משנת תרט"ו מופיעים גם הגילאים, ואף על פי שלא ניתן לסמוך על מפקדים אלו בענייני הגילאים באופן גורף, מכל מקום הם בהחלט מסייעים.
מתוך מפקד מונטיפיורי
אנו רואים ששתי הבנות נתנו את השם הראשון "שלמה זלמן", על שם אביו של רבי אברהם פראסט, שהיה אביהם של רבי יעקב לייב ושל רבי נחום. שמו היה רבי שלמה זלמן לעווי, והוא היה עמיתו של בן דודו ה"חמדת שלמה". כיהן כאב"ד הראשון של וורשה (חבל הכסף: ספר היחס והתולדה של ר' צבי אשר וחיה מיכלא כהנא-שפירא, ירושלים תש"מ). נראה שבזמן לידתם עוד היו בחיים כל הסבים הקרובים יותר – ר' אברהם ור' אליעזר ליזר. ר' שלמה זלמן בהר"ן נולד בתקצ"ג ור' שלמה זלמן בהרי"ל נולד בתקצ"ה.

יום שישי, 18 בספטמבר 2015

פתרון תעלומת יחוסו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא



רבים מאנשי ירושלים, הם צאצאים של רבי אליעזר לייזר אב"ד סאמפאלנא, היה תמיד ידוע, כי רבי אליעזר משתייך למשפחה מיוחסת, אולם, עד היום לא נודע בדיוק מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומיהם אבותיו.
תחילה אפרט כאן את צאצאיו של רבי אליעזר בירושלים. שתי בנותיו הידועות נישאו לשניים מתוך חמשת האחים המפורסמים בני משפחת לעווי מעמודי היסוד של ירושלים, ואלו הן:
בתו מרת רחל, היתה אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, היא נפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ואלו צאצאיהם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.
בתו השניה מרת חיה, היתה אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר צעיר, ולאחר פטירתו נשאה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדה לו כמה בנים. ונפטרה בשמחת תורה תרי"ז. ואף רבי נחום נשא לו אשה אחרת אחר פטירתה, ונולדו לו ילדים אף ממנה. מבעלה הראשון רבי יחזקאל, נולדה לה בת אחת, מרת יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר, שהיה גר בירושלים, וממנו נסתעפו משפחות רבות בעיר. ומבעלה השני, נולדו כאמור מספר ילדים, והם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן, אשר ממנו נסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. אולם רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל, ואחותם אסתר גיטל, נולדו לרבי נחום משאדיק מאשתו השניה.

ובכן, מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא? ומהו יחוסו.

כאמור למעלה, רחל בתו של רבי אליעזר נפטרה בצעירותה, בירושלים. בהקדמת ספר בית לאבות, מזכיר המחבר רבי יעקב לייב לעווי את אשתו "רחל תחי', בת חמי הרב המאוה"ג הצדיק מוהר"א לייזר זצ"ל, שהיה אבד"ק סאמפאלנע". ועל מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים

יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.
רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא


אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.