יום רביעי, 10 באוקטובר 2012

פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא

במאמר הקודם, הצגנו כאן מגילת יוחסין על גבי מצבתו של היהודי הנכבד שקבור באוטוואצק, ואת הצדיקים אשר הוא מיוחס אליהם. מתוך כתבה על פטירתו של ר' חיים דוד בעתון הצפירה [שלמדתי עליה מן התגובות למאמר הקודם], אנו למדים כי בנעוריו היה עילוי, ובהיותו בן ט"ו נסמך להוראה, אכן, לאחר שנישא פנה לעולם הסחר, ועסק במסחר בסוכר ובעצים.

כעת, ננסה להתחקות אחר זהותו המדוייקת, ולדעת כיצד הוא מיוחס לכל צדיק מהצדיקים הנזכרים על מצבתו.
מודעת אבל על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא מתוך עתון הצפירה

על מנת לזהות בבירור את חיים דוד, ולמקם אותו בתוך עץ משפחה מסודר, עלינו לצעוד בעקבות הרמזים שנתנו לנו כותבי המצבה. הצדיק הראשון הנזכר במצבה, הוא ר' מנדל מבאר, והאחרון הוא ר' יוסף מיאסי. הזכרנו, שישנן שתי דמויות העונות לשם, ר' יוסף מיאסי, האחד הוא ר' יוסף יוסקא הלוי הורוביץ מיאס, והשני הוא רבי יוסף לנדא מיאס, והסתפקנו למי הכוונה. ובכן, השם הראשון הנזכר במציבה, פותר לנו את הספק לגבי השם האחרון. מכיוון, שרבי יוסף לנדא שהיה אב"ד יאס, היה נינו של רבי מנחם מנדל מבאר.
רבי יוסף לנדא היה אב"ד יאסי והמדינה, וחיבר שו"ת 'ברכת יוסף' ועוד ספרים. תולדותיו נכתבו בספר 'תולדות יוסף', שנדפס בברדיטשוב תרסח, ובראש הספר הזכירו את יחוסו,
הגאון צדיק ונשגב מוה"ר יוסף לנדא זצ"ל אבד"ק ליטין יאס, הוא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר מנחם מענדל זצ"ל אבד"ק באהסלוב (רוסיא) בן הרב הקדוש מוה"ר צבי הירש זצ"ל בן הרב הקדוש איש אלוקים נורא מוהר"ר מנחם מענדל זצ"ל מ"מ דק' באר (הנקרא עד היום בפ"כ ר' מענדלי באראר. רוסיא. פאדאליען).
אם נמשיך ונקרא עוד שורה אחד בספר תולדות יוסף, כתוב שם כך: גם הי' נכד הרב הגאון הקדוש מופת דורו מוהר"ר יוסף הוליס אבד"ק טיסמניץ. ממילא אפשר להניח, כי השם הנזכר במציבה אחד לפני אחרון, אינו ר' יוסף עילויש, אלא ר' יוסף הוליס הנ"ל.

ובכן, יודעים אנו ברור כי רבי חיים דוד הלוי לנדא, היה מצאצאי רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מכיוון ששניהם נושאים את שם המשפחה לנדא, היה מסתבר להגיד שהוא צאצא שלו בן אחר בן, אלא שרבי חיים דוד היה לוי, ועל רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, לא נכתב בשום מקום שהיה לוי. אם כן, ברור שר' חיים דוד לא היה צאצא שלו בן אחר בן, אלא היתה גם בת באמצע.
בהמשך הספר 'תולדות יוסף', מונה את צאצאיו של ר' יוסף, ואלו הם: א. רבי ברוך צבי לנדא חתן ר' ישראל איסר אבד ויניצא, ב. ר' יום טוב ליפא לנדא אבד דוהקעטץ, ג. ר' דובעריש הגביר אשתו רבקה נכדת ר' אריה לייב מוולוטשיסק, ד. רבי מתתיהו לנדא חתן ר' אהרן משה טויבש אבד יאס, ה. ר' יהושע העשל לנדא שהיה רב ואב"ד בעיר ביצעשט, ו. אשת ר' ישראל גוטמן שהיה אב"ד סקאלען, ז. בראנא אשת ר' ראובן סגל לנדא אב"ד פאדיטארק.

מכיוון שאנו מחפשים צאצא לרבי יוסף, שגם היה לוי וגם נשא את השם לנדא, הרי שסביר להניח שאותו צאצא הוא מצד חתנו רבי ראובן לנדא, ועתה נלך אל סוף הספר תולדות יוסף, שם מופיעים 'שמות הפרענומעראנטין', אך לא כפי שאנו רגילים תמיד, שמופיעה רשימת שמות ארוכה, שקשה להוציא ממנה פרטים משמעותיים, כאן, מופיעה קצרה יחסית, הכוללת רק מנכדיו של רבי יוסף, ועל כל אחד מהם כתוב כיצד היה נכד. [הלוואי על כל משפחה..].

אחד מן ה'פרענומעראנטין' המופיעים הוא הגביר האדיר הנכבד ויקר באנשים המופלא מר חיים דוד לנדא שי' ברעזישטשוב, קיובי, בן הרה"ג ר' מענדל ז"ל בן הגאון החסיד המפורסם ר' ראובן זצ"ל אבד"ק פאדיטורק (רומיניען) מחבר ספר שם עולם, מהלך הכוכבים, דגל מחנה ראובן וכו', חתן הקדוש אא"ז הגאון ברכת יוסף. ובכן, נראה די ברור שזהו המנוח הטמון תחת המציבה באוטוואצק, ששמו חיים דוד הלוי לנדא, ושם אביו מנדל, והוא מצאצאי רבי יוסף לנדא.
לא זו אף זו, נוסף לנו עוד פרט אחד מרשימת הפרענומעראנטין, שכתוב על רבי ראובן סגל לנדא, "שהוא נכד איש האלוקים המפורסם קדוש וטהור ציס"ע רבינו יהודה ליב זצ"ל משפאלע הנקרא זקן משפאלע כמפורסם". והנה נוסף לנו עוד צדיק הנזכר במציבה כזקינו של רבי חיים דוד המנוח, וכאן אכן מתברר, שהיתה במשפחה ידיעה שהם מצאצאיו של הסבא משפולי.
וכן, בהקדמה לספר דגל מחנה ראובן, כותבים על ר' ראובן, וזכות אבות עמדה לו, כי הי' נין ונכד של הרב הק' המפורסים מו"ה ארי' ליב מאיספאלי' זצ"ל הנקרא בפ"כ איספאליר זיידיא.
רק נותר לנו לברר, כיצד היה המנוח רבי חיים דוד הלוי לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים שם, ואלו הם: רבי דוד מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מקרלין.
כפי הנראה, היחוס אליהם מגיע מצד אמו של רבי חיים דוד, היא אשת רבי מנדל הלוי לנדא, גם מפני שבשער ספריו של ר' ראובן לנדא, הזכירו רק את יחוסו לסבא משפאלי, ולא יותר.

אביו של ר' חיים דוד - רבי אליעזר מנדל לנדא, היה רב ואב"ד בעיר מארזען, ונפטר צעיר עוד בחיי אביו רבי ראובן, שנפטר ביום כ"ט סיוון תרמ"ג. כפי הנראה, מכיוון שר' מנדל נפטר צעיר, לא הגיע אלינו מידע מוצק אודותיו, ואין אנו יודעים מי היה חותנו, נותר לנו רק לנחש, מי מתאים להיות חותנו שיהיה מיוחס לכל הצדיקים הנזכרים.
ובכן, אנו צריכים לראות היכן הצדיקים הנ"ל היו מחותנים ביניהם,
אנו יודעים כי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מפינסק, היו מחותנים ביניהם, שכן רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק היה חתנו של רבי אליעזר הלוי מקרלין, כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשכתבנו על רבי מאיר בארוכה.
רבי צבי הירש מנדבורנא, היה מחותנו של רבי מאיר מברדיטשוב, שכן בנו ר' דוד אריה לייב מנדבורנא, היה חתנו של רבי מאיר, ואף זה כבר הזכרנו בעבר.
חתנו של ר' דוד אריה לייב מנדבורנא, היה ר' ישראל הלוי מבאקוי, נכדו של רבי דוד מסטעפין,.
זהו הקשר הכי קרוב שמצאתי לקשר את כל הצדיקים הנזכרים בקשרי חיתון ביניהם.
ואלו הם צאצאיו הידועים של רבי ישראל מבאקוי, מרת אסתר רחל נפטרה תרסט אשת ר' אלטר שפירא. ר' לוי יצחק אבד הוש, (נפטר יא אדר תרס"ו). מרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.
יתכן שהיתה לו לרבי ישראל בת נוספת שהיתה נשואה לרבי מנדל לנדא, או שמא אחת מן הנשים הללו, היתה אשתו בזיווג ראשון. אך עדיין לא מצאתי מקור ברור לקשרי משפחה אלו, או איזו ראיה נוספת שתוכיח את הקשרים הללו.
אומנם, בספר מהלך הכוכבים, שחיבר רבי ראובן לנדא, זקינו של המנוח דנן, מוזכר רבי לוי יצחק אב"ד הוש הנ"ל ברשימת הפרענומעראנטין בראש הספר, אך מזכירו ללא תואר מחותני, כפי שמזכיר שם על יהודי אחר בשם ר' משה שו"ב מסטאנישעשט שעליו כן כותב מחו'. אך יתכן שעצם העובדה כי הוא נזכר ברשימת הפרענומעראנטין, מעידה על קשרים מסויימים בין שתי המשפחות.


על פי התגובות כאן למטה, ותגובות נוספות במייל, פיענחתי את אילן היוחסין המלא של ר' חיים דוד לנדא.

4 תגובות:

  1. כפי הכתבה בעיתון 'היינט' על פטירתו היה לו חתן בשם ה' נפתלי פריוועס בווארשה ובא לגור אצלו בסוף ימיו:
    http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToPrintGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=HYT/1926/11/22&From=Search&ChunkNum=-1&ID=Ar00715&PageLabel=7&sSorting=Score%2Cdesc&Key=HYT%2F1926%2F11%2F22%2F7%2FAr00715%2Exml&PageLabelPrint=7&AW=1350409226470&CollName=HYT_1921_1930&DOCID=243308&sScopeID=All&Skin=TAUHe&enter=true&Publication=MGD&sQuery=%22%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd%20%u05d3%u05d5%u05d3%20%u05dc%u05d0%u05e0%u05d3%u05d0%22&sPublication=MGD&Hs=advanced&rEntityType=&sSearchInAll=true&tauLanguage=&ViewMode=GIF

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן כן.
      העיתון הוזכר בתגובות כבר במאמר הקודם.

      מחק
  2. הרב בנימין, מפליא לעשות!

    השבמחק
  3. שלום וברכה !

    זקני היה רבי ישראל מבאקוי זי"ע !

    ולהלן יותר בפרוטרוט:

    זקני הרה"ק רבי דוד אריה לייב זי"ע שהוציא את ספריו של אביו הרה"ק צבי הירש מנדבורנה זי"ע ~ "צמח ד' לצבי" ~ "אלפא ביתא" ועוד

    היה חתנו של הרה"ק רבי מאיר מבארדיטשוב זי"ע ~ ה"כתר תורה" וכפי שמצויין במאמר הנפלא !

    הוא רבי דוד ארי'ה לייב היה חמיו של זקני
    הרה"ק רבי ישראל הלוי מבאקוי ~ סטפין זי"ע

    בנו של הרה"ק רבי חיים משה הלוי
    מסטעפין ~ גריידינג זי"ע

    בן הרה"ק רבי דוד הלוי המגיד מסטעפין זי"ע
    בנו של הרה"ק רבי יצחק מדרוהוביטש זי"ע

    כל טוב ~ יוסי מירושלים

    השבמחק