רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.

רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  

היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.

היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.

הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.

חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

האדמור מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן

בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו,

רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן רבי חיים יצחק קאהן מיחוסי כהונה, הוא נפטר בשנת תרנ"ז, ואלמנתו מרת דבורה סעריל עלתה לארץ ישראל עם בניה ברוך ואהרן דוד.

ר' אהרן דוד קאהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה דייטש מקרעטשניף הי"ד. הוא הכין לדפוס את ספרו של אביו 'נפש דוד' בשנת תרפ"ט. הוא גר בסיגעט, וכיהן בה כעין אדמו"ר, ונקרא על מקום מגוריו הקודם – קרעטשניף.  עוד אודותיו ואודות אביו הרחבנו בעבר במאמר על ר' יצחק אייזיק מסטרי.

אביו רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף והגליל, בעהמ"ח נפש דוד על התורה, מחסידי רוזין וטשארטקוב. נודע כמתמיד גדול ודרשן מפואר, מסופר כי ברכותיו נתקיימו. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ותשובות אליו, מופיעות בשו"ת שואל ומשיב, שו"ת בית שלמה, שו"ת מנוחת אשר ועוד. נפטר בקרעטשניף תרל"ט, ושם מנוחתו כבוד, זוגתו מרת שיינדל לאה עלתה לארץ ישראל אחר שנתאלמנה ממנו, ונפטרה שם, ל' כסלו תרמ"ו.

האדמור מתולדות אהרן

אביו רבי יוסף יואל דייטש אב"ד דק"ק מאניסטריץ וחאדרוב, בעהמ"ח 'יד יוסף', תלמידו של רבי יהושע באב"ד אב"ד טארניפאל. ובצעירותו כיהן כדיין שם עד שנת ת"ר לערך, אחר כך כיהן כאב"ד מאנסטרישץ, ובאחרונה היה אב"ד חאדרוב, שם אף נפטר ביום ח' אלול תרי"ג. זוגתו [השניה, ראה להלן] מרת רחל האריכה ימים אחריו, ונפטרה כ' תשרי תרמ"ט. יש אליו תשובות רבות בשו"ת חתם סופר ועוד. בניו, ר' דוד נתן דייטש הנ"ל. ר' שמעון דייטש. ר' משה ממונסטרישץ, אשר התכתב בהלכה עם הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.

על פי כתב יוחסין שהוזכר בויתילדו 80, היה ר' יוסף יואל, ממשפחתו של האהל דוד רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. וכפי הנראה, היה ר' יוסף יואל בן אחיו של ר' דוד. ומשכך, עולה יחוסו מעלה בקודש אל גאוני משפחת דייטש, ויש עוד להרחיב ולבסס את עץ המשפחה.

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.

 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.

שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:

• הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.

• רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

רבי חיים דוב רוט חמש שנים לפטירתו

לפני חמש שנים, ביום ז' אב תשס"ו, נפטר הגאון רבי חיים דוב רוט זצ"ל, על אף היותו צעיר לימים, ולא נמנה בין זקני הדור, שהרי היה סך הכל בן חמישים וחמש שנים בפטירתו, כבר הספיק להטביע את חותמו בהרבה מקצועות בתורה.
 

רבי חיים דוב נולד בשנת תשי"א, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', שם המשיך ללמוד גם אחרי נישואיו, עד שנסמך להוראה מרבו הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ראש הישיבה.

הרביץ תורה לרבים בישיבות, בקרית ישמח משה, ובבני ברק. שמו נודע אף כפוסק הוראה, ועם הקמת בית החולים לניאדו בנתניה, נתמנה על ידי האדמו"ר מצאנז, לשמש כרבו של בית החולים ולהיות הפוסק ההלכתי בכל השאלות בו.

שמו נודע בעיקר, כאשר שימש כרב מחלקת רישום נישואין ובירור יוחסין, במועצה הדתית בפתח תקוה, עת עמד על המשמר לבל יכנסו בכרם ישראל זמורות זרות. בקיאותו בעניינים אלו, הביאה לכך שנצטרף לפעמים כדיין בהרכב בית הדין בנושאי יחוס.

רבי חיים דוב חיבר ספר 'משמרת השבת', בו נתגלה כוחו הגדול בבירור הלכות שבת. עוד מתורותיו נדפס בספרים שחיבר בנו יבדלחט"א.

בית אבותיו

רבי חיים דוב, היה בנו של הרב מיכאל יצחק רוט ראש משמרת השבת בבני ברק, שהעמיד גופו וממונו להזהיר על השבת, והיה מעורר ומהמחזקים תמיד במצוה זו. נפטר ב' אדר תשנ"א.

בן ר' מנחם מנס רוט.

ר' מיכאל יצחק, היה חתנו של ר' שמואל, הוא היה תלמיד חכם גדול, מגידולי הישיבה הקדושה דוולאזין, כפי שהעיד עליו הגאון ר' מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.

משפחת חותנו

רבי חיים דוב, היה חתנו של הרה"ג ר' יהושע ברגהולץ מהרצליה. ר' יהושע ברגהולץ, יליד העיר לובלין, היה מחסידי אוסטרובצא, ועוד זכה ליצוק מים על ידי הרבי הזקן רבי מאיר יחיאל מאוסטראווצא, לאחר פטירתו של הרבי, היה תלמיד מובהק לבנו ממשיך דרכו רבי יחזקאל הלוי [הלשטוק] מאוסטרובצא הי"ד. אף זכה ונשלחו אליו בשנת תרצ"ה חידושי תורתו של ר' יחזקאל בפקודת הקודש, ולימים הובאו לדפוס על ידי צאצאיו.